קודם כל, צריך להבין שטומאה וטהרה אלו מושגים שקשורים למימדים רוחניים, שאנחנו בעיניים החומריות שלנו לא מסוגלים להבין ולא להרגיש אותם.
אבל מבחינה אמיתית, יש באמת הבדל. זה לא סתם הלכות שנקבעו כדי להקשות עלינו את החיים. ההלכה מאפשרת לנו לפעול על פי החוקים האמיתיים הרוחניים של העולם, שכרגע בעיניים שלנו אין לנו דרך להגיע אליהם בעצמנו, אבל זו המציאות האמיתית.
באופן דומה, המדע עוזר לנו להבין את החוקים החומריים של העולם, ולפעול על פיהם בצורה טובה יותר (לייצר מכונות שעוזרות לנו בכל מיני תחומים, לייצר תרופות שיכולות לרפא מחלות וכו'). מי שלא חקר בעצמו לא יכול לראות ולהבין את הדברים בעיניים שלו, אבל הוא מבין שכדי לעשות לעצמו טוב הוא צריך להאמין ולפעול על פי מה שהמדע גילה.
אז בעולם הרוחני כרגע אין לנו השגה, אבל הקב"ה נתן לנו את התורה, שתלמד אותנו על הדרך שנכונה לנשמה שלנו, גם בלי שנבין הכל.
ולכן הקב"ה גם לימד אותנו הלכות טומאה וטהרה, וגילה לנו מתי אנחנו במצב של טהרה - שאנחנו יכולים להיות בקרבה אמיתית אליו - לעלות לבית המקדש, להקריב קרבנות, לאכול מאכלים עם קדושה, וגם להיות בקרבה עם הבעל שלנו. ומתי אנחנו במצב של טומאה - שאנחנו עדיין יכולים לקיים מצוות וללמוד תורה, אבל יש דברים של קדושה שאנחנו מנועים מלעשות - כל מה שקשור לקדושת בית המקדש, ובטומאת נידה/זבה גם הקרבה עם הבעל. והוא גם לימד אותנו את הדרך להיטהר - בכל הטומאות צריך לטבול במקווה כדי להיטהר, ובחלק יש עוד דברים שצריך לעשות חוץ מהטבילה (הזאת מי חטאת של אפר פרה אדומה, הקרבת קרבנות מסויימים, וכו').
רוב המשמעויות של הטומאה והטהרה כבר לא רלוונטיות בימינו, כי כבר אין לנו בית מקדש, ולכן אפשר להישאר בטומאה, כי את כל הדברים של הקודש שאנחנו מצווים עליהם היום מותר לעשות גם כשטמאים.
אבל יש דבר אחד שעדיין צריך להיטהר בשבילו, מדאורייתא. וזה הקשר בין איש לאשתו. גם היום יש משמעות לטומאת נידה/זבה, ובשביל הקשר המיוחד הזה של האיש ואישתו, האישה צריכה להיטהר במקווה כדי להסיר מעליה את הטומאה (עדיין זה לא יטהר אותה מכל הטומאות, לבית המקדש זה לא מספיק, אבל זה מטהר אותה לבעלה).
באופן אישי, גם בלי להבין את המשמעות של טומאה וטהרה, אני חושבת שיש משהו מרגש בזה שדווקא הקשר בין איש לאישה זה הדבר היחיד חוץ מהדברים שקשורים למקדש שצריך להיטהר בשבילו. לי זה אומר שהקשר בין איש לאישה הוא קדוש בקדושה שדומה לקדושת המקדש, ולכן יש מציאות רוחנית של טומאה שבה הקשר הזה לא יכול לקרות. חייבים להיות טהורים בשביל זה.
אבל כל זה כמובן לא סותר את הקושי שזה גורם לנו.
ובמיוחד בזמן כזה של הלידה ואחרי הלידה, זה באמת יכול להיות מאוד קשה.
אז יש את הצד שעוגב כתבה עליו - שדווקא המקום בו הכי קשה לנו לעשות את רצון ה', זה בעצם המקום שבו אנחנו ממליכים אותו עלינו, זה המקום שבו אנחנו מבטלים את הרצון שלנו בגלל הרצון שלו, וזה באמת דבר גדול.
אבל עדיין קיים מקום שרוצה להבין יותר. לא להיות רק כמו העבד שמקיים את רצון המלך בלי להבין, אלא להיות כמו בן שעושה את הרצון של אבא שלו אבל גם רוצה להזדהות ולהבין מה הוא עושה.
הרב ראובן ששון, שאני מאוד אוהבת לשמוע שיעורים שלו, דיבר על הנושא הזה בכמה מהשיעורים שלו. הוא דיבר על כך שבדורות של הגלות, מדרגת ה'עבדים' היתה המדרגה העיקרית של עמ"י ובאמת עשו את רצון ה' מתוך התבטלות אליו ובלי יותר מידי חקירות. אבל בדור שלנו, ככל שמתקרבים לגאולה, מדרגת ה'בנים' מתחזקת יותר, ויש הרבה יותר רצון לקיים את המצוות מתוך חיבור ומתוך הבנה. ובמקביל, פנימיות התורה (כל עולם הסוד, הקבלה) מתרחבת יותר יותר, ומגיעה יותר לכלל הציבור (לא באופן ישיר, אלא על ידי רבנים שלומדים את תורת הסוד ומתוכה מפשטים את הדברים לציבור. החסידות היתה ההתחלה ולקחה חלק גדול בתהליך הזה, ויש עוד הרבה - הרמח"ל, הרב קוק, וכו'). ושם נמצאות הרבה תשובות. כשמבינים את הסדר הפנימי של העולם, כשלומדים על הממד הרוחני שלו, יותר קל להבין מצוות שבעיניים חומריות אין בהם שום היגיון.
בנושא של טהרת האישה, יש לרב ראובן ששון ספר שלם בנושא - 'האישה ומצוותיה' (המלצתי עליו פה כבר כמה פעמים, אבל זה קשור לשאלה פה אז ממליצה שוב…).
אני לא יודעת אם יש שם תשובה ספציפית לשאלה ששאלת, דווקא על הטומאה דווקא סביב הלידה ואחריה. אבל כן לומדים של עם המשמעות הפנימית יותר של כל תהליך הטהרה של האישה, הקשר לחטא אדם הראשון בתהליך התיקון של כל העולם בעקבות החטא, וגם ההקבלה מול תהליך הגלות והגאולה של עם ישראל, על פי נבואה בספר יחזקאל שמקשרת בין שני התהליכים. (כתבתי פה רק בכותרות, אני יכולה לנסות לפרט יותר אם מישהי רוצה, אבל באמת- ממליצה לקנות את הספר ולראות את הדברים במקור…).
כל הנושא שעלה פה של השתלשלות ההלכה שהיתה במשך הדורות ושינתה את ההלכות המקוריות שהיו מהתורה, זה נושא שלם נוסף שהייתי רוצה להתייחס גם אליו (לא יודעת אם יש לי תשובות, אבל לפחות כיווני מחשבה), אבל כנראה שאני אגיע לזה רק בהמשך...
)