השיר נכתב מביטויים בשיר השירים בעקבות דברים שלמדתי במחשבת של שיר השירים והמשמעות האליגורית שלו- האהבה בין עמ"י לקב"ה
ועל זה שרק רבי עקיבא שידע מהי אהבת אמיתית בכל המובנים של האהבה- אהב את הקב"ה עד כדי כך שהיה מתאווה למסור את נפשו על קידוש ה' ושהגיע ל"ואהבת את ה' אלוקיך...בכל נפשך" אפילו נוטל את נפשך אמר מתי יבוא לידי ואקיימנה ובסוף מאהבה זו לא פחד ללמד תורה למרות הגזירה ומסר נפשו על קידוש ה' תוך שהוא אומר שמע ישראל וגם אהב מאוד את עמ"י (ואהבת לרעך כמוך ...זה כלל גדול בתורה) וגם את אשתו רחל
ולכן הוא היה ראוי לומר "שכל הכתובים קודש ושיר השירים קודש קודשים" כי הוא היה מסוגל להבין את העומק והגובה והרוחב של הביטויים האלה
אהבת עולם
אבקשה את שאהבה נפשי
ביקשתיו ולא מצאתיו
גן פורח כרמו
גן נעול, מעיין חתום
מעין גנים
באר מים חיים
מים רבים
לא יכבו את האהבה
ונהרות לא ישטפוה
אחזוני השומרים
הרחיקוני, היכוני
שחולת אהבה אני
ואני כשושנה בין החוחים
שושנת העמקים
יפוח היום ונסו הצללים
בכרמים מחבלים שועלים
דודי ירד לגנו ללקוט שושנים
עד שמצאתי את שאהבה נפשי
אחזתיו ולא ארפנו
משכני אחריך
שימני כחותם על ליבך, כחותם על זרועך
ואהבת את ה' אלוקיך
בכל לבבך ובכל נפשך
אפילו נוטל את נפשך
כי עזה כמוות אהבה
ורשפיה רשפי אש
שלהבתי-ה
גם כשמנסים שוב ושוב ושוב.