כ"כ הרבה שיבוצים, אני אוהב את זה...

רק אשמח אם תעשי יותר חריזה, לי לפחות זה היה הרבה יותר זורם לקרוא אם היית עושה לאורך כל השיר חריזה...

אבל יפה מאוד...!!

תודה ששיתפת אותנו...

וגם אהבתי את ההקדמה, זה נתן מבט אחר על השיר....

צודק, גם אני חשבתי לעשות יותר חריזה אבל החלטתי לא לכתוב ממש מילים משלי רק לקחת מילים ומשפטים משיר השירים ועוד כמה מקומות ולחבר אותם לשיר עם שינויים קטנים ממש אז היה קשה לחרוז...אולי אנסה באמת לשפצ'ר ולעשות יותר חרוזים , אבל לא נורא

פשוט פחות העדפתי לעשות הרבה שינוים משלי כי זה הרגיש לי שזה קצת מנמיך את הביטויים משיר השירים אבל הבנתי שממילא אני משנה מהמקור אז מה זה משנה אם אני עוד קצת אשנה?...אם לא הבנת מה אני רוצה אז לא משנה

ותודה רבה על ההערה! זו חלק מהמטרה של הפרסום כאן לקבל הערות בונות

אבקשה את שאהבה נפשי
ביקשתיו ולא מצאתיו 
סובבתי בשווקים וברחובות 
כמעט שראיתיו
דגול מרבבה 
ודגלו עלי אהבה
גן פורח כרמו
אך איה מקומו
גן נעול, מעיין חתום
מעין גנים
באר מים חיים

סובבים סביב נוטרים
אחזוני השומרים
הרחיקוני, היכוני
שחולת אהבה אני
ואני כשושנה בין החוחים
שושנת העמקים
קול דודי הנה זה בא, עולה מן המרחקים
דודי ירד לגנו ללקוט שושנים
יפוח היום ונסו הצללים
בכרמים מחבלים שועלים
עד שמצאתי את שאהבה נפשי
 אחזתיו ולא ארפנו 
אליו צמאה נפשי
איכה אעזבנו

הראיני מקום כבודך
משכני אחריך
שימני כחותם על ליבך, כחותם על זרועך
ואהבת את ה' אלוקיך
בכל לבבך ובכל נפשך
אפילו נוטל את נפשך
כי עזה כמוות אהבה
גם מים רבים לא יכבוה
נהרות לא ישטפוה
ורשפיה רשפי אש
שלהבתי-ה
 

כן, הבנתי מה רצית, וכן, תכל'ס צודקת...

וואו, חזק, עכשיו זה מושלם...!!

אהבתי מאוד...

תודה רבה, ממש התחברתי...

ואגב, בזמן האחרון התחלתי ממש לאהוב את השיר "אהבת עולם" של אודי דוידי, כך שהשיר עוד יותר יצא חזק בשבילי....(תמיד אהבתי את השיר הזה, פשוט בזמן האחרון כזה "נדלקתי" עליו...)

מעולה לא שחשבתי שלא תבין פשוט הייתי חייבת להוסיף עוד משנה

שמחה שהתחברת!

יוו איזה שיר ישן! אוהבת מאוד את השיר הזה, ויש לי אחות קטנה שמה זה נדלקה עליו פעם כשהיא הייתה עוד יותר קטנה ואז שמענו את השיר הזה מיליון פעם והיא שרה אותו בקול המתוקי שלה בכזה להט וזה היה פשוט חמודדד!

תודה לך...

כן, אבל שיר טוב...

והעליתי אותו מהאוב בזמן האחרון...

וואו, מגניב...

הלוואי שאחיות הקטנות שלי יכירו רק שירים כאלו...

בשמחה

מסכימה איתך, שיר יפה ממש! חחח אין כמו להעלות שירים נושנים מהאוב...

לומר את האמת?...לצערי אני לא בטוחה שהאחיות הקטנות והמתוקות  שלי מכירות רק שירים כאלו.....

בעצם אני יודעת שלא...

די מקפידים אצלנו ששירים לא מתאימים לא יושמעו אבל לצערינו אי אפשר ממש לשמור על "סטריליות"...

אם לא מהדלת הקדמית זה נכנס הדלת האחורית...

כן, ממש...

הפלייליסט שלי מכיל הרבה שירים כאלו...

אה, אוי...

באסה ממש...

זה כ"כ מעצבן שדווקא ילדים קטנים, תמימים וטהורים נחשפים לתרבות המערב...

אבל לפחות יש חינוך שמונע מהם להיחשף לזה בצורה הרסנית ונותן להם תורה אמיתית שמשכיחה מהם אותה ונותנת להם משהו אמיתי ונכון וטהור ולא משהו מזוייף...

ולפחות בעיקר מה שהם לומדים ומשפיע עליהם אלו ההורים והמשפחה, החברים קצת, ולכן אם התרבות בבית תרבות טובה אז הם חשופים לתרבות טובה ועשירה, תרבות יהודית אמיתית, זכה, טהורה ונכונה.

שנזכה...!!

הכל שר, מזמזם, הומה

מיילל, רועש, סואן

דומה הדבר הזה

למשהו

אך דומם הדבר ההוא

מכבר.

זה גדול

תקיעת שופר,

קול תרועה.

הנה הוא בא,

הנה הוא בא.

אבל הוא לא ענה,

וגם לא צלצל.

צחוק של ילדים,

רחובות מלאים.

מי זה הוא האיש,

שחוצה את הכביש?

קול מבשר,

אנחה גדולה.

משיח בא.

משיח בא.

אַסְלָה תַּמָּה

אַסְלַת הַחֵן

מְצֻפֶּה בְּפּוֹרְצֵלָן

קוֹרֵאת לִי: הֵן!

קִלּוּחֵךְ קוֹלֵחַ נִיחוֹחֵךְ פּוֹרֵחַ

וְכָל כֻּלֵּךְ אוֹמֶרֶת אַהֲבָה. 

בָּרְחָה לִי אַסְלָתִי הַתַּמָּה

נִשְׁבְּרָה הִיא בְּצֵל הַמַּעֲמָסָה

נָפְלָה שְׁדוּדָה

מִי יַרְכִּיבֶנָּה שׁוּב לְמַעֲנִי.

מִקּוֹל שְׁרַבְרַבֵךְ

בּוֹקַעַת זְעָקָה

שֹׁד וָשֶׁבֶר! אָסוֹן נוֹרָא!

נָפְלָה הָאַסְלָה

לֹא תּוֹסִיף קוּם

עַכְשָׁו אֲנִי לֹא שׁוֹמֵעַ כְּלוּם וְהַכֹּל בְּצֶבַע חוּם.

הכלבים בשכונה שלנו נובחים הרבה

מפריעים ללמוד תורה

נובחים נביחות שבעל פה

אין להם מורא

יש אחד מרוט

נכנס לפעמים בצעד ארוך

לא נובח, מחרחר

אין תחרות

הרבה פעמים הוא מאחר

היום ניסיתי שוב, והשיר כביר

מרתק אותי הרקע

היו מניעות העלמות את רגליהן בכיוון מזרח והעלמים היו נפלאים בעיניהם אל תוך אגם

דוּר דוּר עלסו הפרפרים,

גוף גוף שחקו כעוללים

דווי דווי עלו החכמים

שור שור עמלו החסידים

צוף צוף, הגו משוררים!

עמדתי בשער ולא נתנו לי להיכנס.

"משפצים כאן",

הם אמרו.

אז חיכיתי על מפתן השער,

הדקות והשעות עברו.

המשכתי להגיד את פרקי התהילים,

שיפעלו שם.

יעוררו רחמים.

על נהרות בבל ישבנו, גם בכינו.

והמואזין קורא לגויים.

והם, ימח שמם- עוברים.

והבאים וההולכים, השואלים והמבררים-

מסתכלים עליי. נועצים.

ודמעות רבות,

אם אשכחך ירושלים.

והקריאת מואזין ממשיכה.

ולי- אין עדיין כניסה!

כך מרגישה גלות.

ואחרי כמה דקות והמתנה של מספר שעות,

אמרו לי: "את יכולה להיכנס עכשיו".

ונכנסתי.

והרגשתי,

ככה מרגישה גאולה.

ככה מרגישה תקווה.

כתבת יפה.

לפני כארבעה חודשים כתבתי פתק בטלפון, כותרתו שיר של יום ומהותו שיר אחד כל יום.

ידעתי שחלדו גלגלי שפתי וזמן רב יקח עד שאכתוב שירה שוב, לומר שהתמדתי תהיה אמת חלקית מאוד, אך עם הזמן התדירות גברה ובימים האחרונים הרגשתי כאילו נמהלתי שמן ועברתי ממלמול שקט לדיבור מפורק, תכף נשורר.

אני הייתי אחת ולעצמי, חשבתי להציע לכם, אם תהיה היענות, לפתוח שרשור שיקרא שיר של יום ויהווה קריאה לאתגר. כל יום ישורשר בו שיר אחד בלבד, מי שתופס תופס, אם שניים פרסמו יחדיו - זכינו כולנו, אבל אם מישהו כבר כתב את השיר היום, יש להמתין למחרת. חושבת שאפשר לנסח כמה חוקים, אתם יכולים להעלות אותם, למשל: לא ניתן לשתף בשיר שנכתב אתמול.

הקיצור! מה אומרים? @כולם ללא יוצא מן הכלל גם אתם המספרים סיפורים

לגבי מקום..

סיפורי מעשיות, אבדת בת מלך.

תודה. מחזקים דברייך.

התפעמות שכזאת אסור לה שתישאר במחשכים.

כנביא האוגר נבואתו הנכספת להתגלות.

"והבור ריק אין בו מים"

..

או שטעות למחוק?

אני מוצא את עצמי נע בין שני הקצוות האלה.