ומה עושים עם הכאב הזה בכלל?

ולמה אין מה לעשות איתו?

ולמה הזמן זה הפיתרון היחיד?

זה פיתרון פשוט גרוע

יש רגעים כאלה שאני מרגישה שיש לי כוח להכל 

ושיהיה בסדר ואני עוד אגדל מכל האיבוד הנורא הזה

אבל הם עוברים אחרי זמן ככ קצר

והנחיתה הזאת חזרה למציאות ולהתמודדות ככ אכזרית וכואבת

זה פשוט טלטל לי הכל

כל מה שידעתי על החיים

מה שחשבתי על עצמי

הציב לי מלא סימני שאלה על הרצונות והחלומות שלי

והמוח שלי עמוס במיליוני מחשבות

ואני לא מצליחה לתמלל אותן לעצמי

זה פשוט מלא מחשבות בקצב אוטוסטרדי שאני כבר לא עוקבת

ולכן גם לא יודעת על מה לעבוד

הכל פשוט איבוד אחד גדול

חלק

I'm just

Staring at the ceiling

Can't describe this feeling

I've got in my head

I'm out of body in my bed

My head is spinning

And my stomach is sick

I should talk to a friend

But I can't get out of bed

Every movie that I see makes me cry

It's like somebody put a weight on my chest

Why are you doing it to yourself

Stupid little girl

I'm so fucked up damn it

עמדתי בבוקר חיכיתי למעלית עד כאן הכל רגיל

נכנס לוחץ 8 הדלתות נסגרות ורגע לפני הסגירה יד עדינה עם לק בצבע צעקני מדי עוצרת את הדלת ונכנסת עובדת צעירה שאני לא מכיר.

לוחצת 5 ונעמדת לידי תוך שניה בחוסר שקט מוציאה את הטלפון ומתחילה לגלול בלחץ פוסטים על אנשים שמדברים על מיינדפולנס מדיטציה והצורך לעצור את המירוץ ולנשום.

היא מקשיבה, קוראת עיניים חצי עצומות מעייפות או משהו אחר וכל פעם שנתקעה לרגע האפליקציה לשניה היא מתחילה לדפוק עם הציפורניים על המסך מתוסכלת שהשלווה לא נטענת מספיק מהר.

המעלית עוצרת ב-5 הדלתות נפתחות והיא שועטת החוצה כמעט דורסת עובד מסכן שעומד שם כי הראש שלה עדיין קבור בסרטון על איך להיות נוכחת ברגע.

הדלתות נסגרו

אני לבד לפחות לעוד כמה שניות מהרהר בכמות הידע שנדחף לי לראש בעל כורחי בשניות האחרונות

עובדת חמודה מאוד ונראית גם חרוצה עדיין נוגע ללב

הפרדוקס

לצרוך שקט בדיגיטל

נלחצים להירגע כמה שיותר מהר

מפספסים את החיים האמיתיים שקורים ברווח שבין הקומות

8

ירדתי

לצאת לאיזה שבועיים משוק העבודה הסזיפי לחיק המשפחה האישה והילדים

לנשום קצת

לא לקום לפנות בוקר

לצאת לנסיעות ארוכות לבזבז כסף על גלידות באמצע שום מקום

לנהוג בחלון פתוח

בכלל לעזוב כל הרגל שרכשת לטובת פסק זמן ממי שאתה למי שאתה

כמה כיף ומתיקות וטוהר יש בילדים הקטנים האלה

שאלות תמימות שעוד לא חוו כלום מהעולם

שעוד לא התלכלכו ממנו

אני מזין את התמימות נזהר לא לפגוע בה

אני שומע איזה זמרת גרמניה ששרה אלקטרוני כבד בגרמנית

לא מבין מילה ממה שהיא אומרת אבל יכול לנחש טוב מאוד שלא כדאי שהיא תהיה בפלייליסט בנסיעות בחופש

הם כבר בחופש

אני אצטרף

אומרים שבהופעות שלה אנשים בוכים

אהיה עובר אורח

ממלא מקום בדרך שזנחתי לא לשווא

לפרנס זה אחת מהמהויות הגבריות שלקחתי על עצמי

אז היום עובד וממחר קצת זמן

תלוי בין הקצוות

כמו ציפור

מזכיר את נובאק והשירים הסלובניים שלו