....אילת השחר
אם היה מדרג של יסורים, יש סוג שהיה די גבוה ברשימה.
יסורי שתיקה.
במיוחד שתיקות מאלו שצורחות בפנים חזק עד שהנפש מתחרשת מעוצמת הרעש, ואז השתיקה הופכת למצב פנימי תמידי.
וזה שקט מחריש.
ומחרפן דעת.


תעריכו את היכולת לדבר ולשתף (ולכתוב) בלי מחסומים, זה מאפשר זרימה אחרת שמי ששותק...
לא זוכה לה.

לא מצאתי לגוף טוב משתיקה...
לא בהכרח, במיוחד בדור שכל כך זקוק לדיבור וחיבור.

...


וואי המ,זה כזה נכון.רק הפעם.
לא מצאתי לגוף טוב משתיקה,לדור שלנו זה באמת פחות מה שצריך.
תודה לךאילת השחר
לא בדיוק, המוקד אחר, אבל לקחתי.

(גם לך @רק הפעם. שהתייחסת)
...אילת השחר
אל תזלזלו בהן, יש להן כח עצום ומטורף, ואם יש לכם אפשרות כזו, תִמַנעו מהן ותמְנעו אחרים מלהישאר עם כאלו בעקבות מפגש איתכם או עם אחרים.
יש להן כח מטורף להוביל ולהנהיג, והן עקשניות לא קטנות ויודעות לעמוד על שלהן הרבה יותר ממה שאתם מדמיינים לעצמכם.




צלקות.
לא משנה כמה זמן עבר, תמיד יש סיכון שהן יפתחו שוב, ואחרי שנפתחו יותר מדי פעמים...
ספק אם יתאחה שוב הקרע הפנימי הזה.




ואו....לב אוהב

כתבתי על שתיקה

ואז רואה שכתבת על שתיקה

ממקום אחר, אבל עדיין.

 

אוהבת אותך ואת התובנות והתבונות המדהימות שלך

 

 

שיר של ביני, מקדישה לך ♥

 

לו רק נרפה את כל הכוחות
ולא נקפוץ ידים
לו רק נשחרר את כל האחיזות
נוכל שוב לפרוש כנפיים
איך יכולנו לשכוח
מי אנו ומאין באנו
ושעוד ניתן לנו להגביה עוף
שנים שעברו עלינו
משברים שהותירו אותנו כואבים
עמעמו אורנו החלישו בנו את האמונה
עד שנדמה היה לנו שמאז ומעולם היינו רק מהלכים
וגם כשסגרו חומות עלינו מכל הכיוונים הושפל מבטנו
ואת עצמנו חשבנו אבודים

 

 

 

 

❤️אילת השחראחרונה
....אילת השחר
שקט/אביתר בנאי


שקט
הייתי רוצה את זה אחרת
תשובה אחת לכל השאלות
והיא
שקט
בין חרדה לאהבה
לוקח נשימה
שקט
נבהל ושוב נסגר
נושם ושוב נזכר
שקט מתקרב אלי
עולה וממלא במנגינה זוהרת

ואין מילים ללב נפתח

זה סוף ואין פה סוף
אני נגמר אני נולד אני
שקט
רוצה לתפוס ואין במה
פוחד ואין ממה
שקט
ענקים בלב מדבר לוחשים לי לותר
עומד בחדר בתפילה
מתוך הלב עולה שירה
במנגינה שותקת


וזה

..זית שמן ודבש

אז ניצלתי את זה

..זית שמן ודבשאחרונה

וזה מגיע להם

..זית שמן ודבש

הוא ראוי

..זית שמן ודבשאחרונה

וזה צפוי

..זית שמן ודבש

אני כאן- אבל לא בטוח לתמיד.

..דף תלוש

מה כבר רציתי

להרגיש בטוחה בבית שאני גרה בו

עמדתיxmasterx

הבוקר בתור למוסד הקפאין כמו איזה עלוב חסר אופי

לפניי בתור עומד מישהו עם חולצה שכתוב עליה בענק "ואהבת לרעך כמוך זו לא רק סיסמה זו דרך חיים"

שתי דקות מאוחר יותר כשהבריסטה החמודה התבלבלה במשהו עם הקפה שלו הוא לא הפסיק להשתולל עליה, עצבני

פתח במונולוג שהרעיד את המקום עם כל האיומים הקבועים שלא התעמקתי בהם.

אני אספתי את הקפה שלי ולא יודע למה עלה לי המשפט של ניטשה על הנוצרי היחיד מת על הצלב.

כל השאר הם סתם סמרטוטים שמנסים לאמץ אידיאל חיים נשגב כשבפועל כלום לא קורה.

כל זה בלי קשר לדת, העוקץ יהיה מובן תמיד.

החיים לא משעממים לרגע כצופה מהצד אז בטח כמשתתף

לפחות נהנה מהם בקטע מהותי

היום שהבנתי את האבסורדxmasterx

כשהגעתי בוקר אחד לעבודה. בכניסה לחניה בדרך כלל יש זיהוי ופתיחה של השער לפי הרכב.

אותו בוקר לא קרה כלום. אני עומד שם עם הרכב וכלום. מאחורי מתחילות להגיע עוד מכוניות ומתחיל להיות עצבני, מתח באוויר.

אין שומר

אין נציג

אין כפתור לשוחח עם אף אחד

כלום

מתחילים לצפור מאחורה כל המניאקים והמכונה בלאקוניות מודיעה שאין זיהוי.

לזה בדיוק היתה הכוונה באבסורד של הקיום כאן

כשכולם צפרו והתעצבנו וכבר ניגשו אני חייכתי קצת מחוסר האונים הקולקטיבי מול האדישות של היקום.

למה בסך הכל ציפינו? להגיון פשוט

רק להיכנס לעבוד

רק להחנות

להגיע למלא את חובתי הגברית בפרנסת הבית והמשפחה

ומולי יש שתיקה

אפילו לא התנגדות אקטיבית רק אדישות ושתיקה

אטימות

מספיק זה בשביל למלא את הלב והראש

המערכת תמיד תיתקע התגובה שלנו זה כבר משהו אחר

אבל לפני שאיהפך למטיף דביק ומורם מעם אציין שכמובן קיללתי את המכונה המ*#%&ת ודי נהרס הבוקר

יש לדמיין את סיזיפוס מאושר

כל פעםxmasterx

שאני נכנס בבוקר למשרד

הריטואל הקבוע של הנחיתה, לאט, לפני הכניסה לעבודה

גולל קצת

חושב

כותב לפעמים או קורא

ואז פותח את המחשב

מסך בית של נופים ציוריים בצפון פרובאנס, טאצ' של AI שרק מעצים את החוויה.

השלווה והרגש

רצון לפתוח בחיים חדשים, חלומות ממלאים את הראש

ההכרה חולמת ומתפרעת עם הדמיון באיזו עיירה רחוקה

שקטה

עם איזו מקומית חמודה ומשפחה כפרית

מקצוע מקומי

טכנולוגיה ממש בקטנה אם בכלל

קמים לזריחה ישנים בשקיעה

בית קטן

חצר גדולה

הכל בטבע

גינת ירקות

ובכלל הכל כמו בסיפור שהצילום מספר באלף מילים או יותר.

הראש ממשיך לטייל לבנות עולמות ולהחריב

ושוב

ואז בבת אחת בלי הכנה מוקדמת העכבר זז

הכניסה למחשב מבוצעת

ואני מוצא את עצמי מול טבלאות אקסל

מספרים

במציאות אפורה שהיא בעצם המציאות של כולם.

גם של ההיא מהכפר הרחוק בסקוטלנד או לא יודע

שרוצה לעבור לעיר

לחיים נוחים

למשהו אחר

שפותחת את המחשב שלה או מה שמצית לה את הדמיון למציאות אחרת

טכנולוגי יותר או משהו אחר

זה תמיד שם

מזל שיש הרבה עבודה אחרת הראש באמת היה משתולל לי כשהוא לא עסוק

תכבד העבודה

איזה זמניםxmasterxאחרונה

הכל מבולגן

ואינטנסיבי

להוסיף לזה תקופת בחירות וסיר הלחץ הזה יהפוך לפצצת מימן שלא נבראה

לדעתי צריך להוציא את המזגנים מחוץ לחוק או שחבורת לודיטים יורידו את החשמל הכללי

עם החום הזה נראה מי חזק מנטלית

מוסרית

שולט בעצמו ובכלל

אבולוציה של החזק שורד רק בהיבט קצת אחר

נשמע כמו סיפור שהיה שם בצל את 1984

קקוטופיה כזאת שתוביל לאפוקליפסה

ואז המשיח בטח יגיע

יש משהו באוויר

מריחים

רק שיהיה טוב

עד מתיאוי טאטע!

תתזית שמן ודבשאחרונה

רק ותיקים יכולים להגיד את זה.

..דף תלוש

Seriously WTF

..זית שמן ודבש
עבר עריכה על ידי זית שמן ודבש בתאריך כ"ד באב תשפ"ו 11:17

אולי בקרוב. ואולי בככל לא.

ומעניין אותי אם זה יקרה ומתי.

אולי יעניין אותך