א. איך אני ביחס לתכונה הזאת? אם זה לא קשור אלי בכלל וזה משהו שנוכח בקשר - אז השיב בשלילה. אם זה קשור אלי ועדיין לא ניסיתי - לא אשלול. אם אני אוהב את זה - אענה בחיוב. אני אוהב את זה אבל דווקא בזה רוצה איזון -אענה בשלילה.

ב. אם הוא שלם עם התכונה הזאת.

ג. דווקא זאת התכונה שאני פחות מפחד ממנה. יש לפחד מתכונות אחרות..

רגישות מוגזמת לאחרים יכולה להוביל למחיקה של העצמי

פגיעות מוגזמת יכולה להוביל ליותר מדי פגיעות באופן שאי אפשר להתנהל

כל השאר כל עוד זה לא מפריע להתנהלות - נראה דווקא כמו בונוס

וגם מאד קשה לנסח במילים.

אז אשתדל להתרשם כללית, האם לאדם הסביר קשה להתמודד

אבדוק במה זה מתבטא והאם אני אתקשה להתמודד

ואז אוכל להחליט

זה קשור לזה לדעתך?

כלומר, אני שואל מבחינה תיאורטית-
לדעתך בחורה שהרגישות משפיעה לה על התפקוד זה יהיה בעינייך יותר לגיטימי מאשר בחור כזה?

מצד מי? מי צריך לתת לגיטימציה ולהחליט אלו רגשות/תכונות ראויים ואלו לא?

נראה לי כדאי שרק האדם עצמו יכריע בזה.

וגם שמדובר באדם עצמו התנועה הכי כדאית היא קודם כל הכלה והבנה של התכונה, גם אם היא לא אידיאלית

ומי אמר שכל דבר לגיטימי בכל אופי?
דעתך היא שכן, יש אחרים שחושבים שלא.

הבעתי דעתי האישית בלי קשר לדעתה. הכל טוב.

(נשמע כמו גברים לא כ"כ רגשיים שקשה להם להכיל את זה גם אצל בנות וגם אצל בנים..)

לא אמרתי שזה רע לא להכיל..
זו יכולת. זה לא תמיד בחירה שלנו

רק אומר שחוסר יכולת זה לא חולשה.
הרבה פעמים יש בריחה מהמקום הזה.
בסוף אף אחד מאתנו לא מושלם, וההכרה בזה היא השלימות שלנו

ערכתי

הוכחת בדיוק את מה שאמרתי פה.

הסתכלות של שחור - לבן,
קצת מתנשאת גם,
שמגובה בדברי חז"ל כביכול

באמת לא הבנתי, ודווקא ניסיתי להבין כי ניכר שאתה כותב ממקום שמאוד בוער לך..

ואת הדברים שכתבתי, כתבתי ממקום דיי אישי על עבודה שאני עושה עם עצמי.

מוזמן לא להסכים, אבל לכתוב לבנאדם שאתה לא מכיר שהוא מתנשא, או משקר/טיפש (לא יודעת לאיזה כיוון לקחת את הכביכול שלך)..- זאת צורת שיח שקצת פחות מתאימה לי ולכן אעצור כאן.

בתנאי שהיא גם כלפי אחרים כמובן.. לא מישהו שמסובב רק סביב עצמו.

בד"כ, דומני שהאופו שציינת את זה, מתקבל יותר טבעי כשזה אצל בנות (אם כי היפגעות בקלות, זה דבר שטוב לכולם לעבוד על היתמתנות בו). 

אצל בנים, לא "רע" שיש תכונה כזו. זה גם יכול להוסיף עומק וטוב לחיים. אבל דומני ששווה לעבוד על מיתון קיצוניות שבה, מיתון התבטאותה.

או ששאלת שאלה רטורית?

אבל אולי באמת אשים ציטוט שיהיה יותר מובן

עריכה: אי אפשר לערוך, אבל תזרום 

אז קודם כל זו פוזיציה בעייתית כי כביכול את שואפת להפוך למשהו מאוד מאוד שלילי על פי השיר, את שואפת להיות נשואה וכאמור השיר הזה לא מאיר נשואים באור חיובי.

דבר שני זה שרווקים לפעמים רואים את הנשואים בצורה כזו ששכחנו את איך זה להיות רווק ואנחנו רוצים שרווקים יפסיקו להיות בררנים זה לפעמים מתוך רצון לעזור, אנחנו לא היינו בררנים אף פעם, ולא מבינים כל כך את הצורך ברשימת המכולת של החברים שנשארו רווקים וכשמציעים הצעה והיא נפסלת או סתם מנסים לשוחח על העניין, אנחנו מואשמים בניתוק ובחוסר רגישות וטאקט וששכחנו איך זה להיות רווקים, לא, לא ממש שכחנו, פשוט אף פעם לא היתה לנו ממש רשימת מכולת, אף פעם לא היה לנו מחסומים רגשיים בעניין, אנחנו רוצים לעזור לאלה שנשארו רווקים אבל אנחנו מואשמים בהתנשאות אז מוטב אולי שנעזוב אתכם בשקט כדי לא להפריע.

ואז אנחנו מואשמים שאנחנו לא עוזרים מספיק.

ודבר אחרון, נישואין זה לא ארמונות מפוארים לרוב, יש הרבה מאוד התעסקויות שיש כנשואים ואין לרווקים, הרבה פעמים דווקא ההפך, הרווקות היא זו שהופכת אותך לפריווילג בלי צרות פרנסה, עצמאות, גידול ילדים ועוד.

וגם באמת צריך להבין את החשיבות בלהתעסק בשידוכים, כן יש כאלה שיש להם קושי בלמצוא, אבל באמת חושבת שכחלק מתיקון העולם והמוסר האנושי שידוכים זה צריך להיות נחלת הכלל.

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.