עבר עריכה על ידי אורי8 בתאריך ו' בתמוז תשפ"א 02:00
כנראה שהדרך הזו לא מתאימה לכולם. או שעוד לא הייתם הורים למתבגרים.
בכל אופן , באמת קשה להיות מחושבים עד הסוף כשיש ילדים גדולים, ובית חי ותוסס ב"ה.
וכנראה יש עוד דרכים להתנהל, הדרך שאתם מציגים פה מצמצמת אותי נפשית , וודאי שלא מתאים לי לגדל בה ילדים.
קצת הזוי שיש מכולת מול הבית ואתעקש עם ילד שאין חלב לשוקו. אני בוחרת את המלחמות שלי, וממש אין לי אנרגיות מיותרות לעקרונות כאלה. גם אני לא אותר על כוס קפה, רק בגלל שנגמרה הקצבת החלב.
בעיני יש גם דרך אמצע.
אני לא אשלח ילדים למכולת לקנות שימורים או שקדי מרק, גם אם נגמר( למעט מקרים חריגים).
כי זה באמת יקר שם, ויסתדרו בלי עד הקניה הבאה.
אבל אין מצב שלא יהיה חלב כי נגמר ויש במכולת ממול כמעט במחיר של הסופר.
כנל לגבי לחם/ לחמניות/ ירקות בסיסיים.
אלו דברים שאני כאמא רואה כחובה לספק לילדי.
גם אם הבת שלי שלומדת באולפנא עם פנימיה תספר לי שלא היה חלב או ירקות באולפנא בארוחת בוקר, כי נגמר, זה יפריע לי, אלו דברים בסיסיים, נגמר לכם תקנו. סוג של מחויבות שלנו כהורים לספק אותם.
דרך אמצע אומרת גם להבין שילדים ומתבגרים הם לא רובוט, ואי אפשר לתכנן הכל.
לדוגמא- הילדה רצתה להכנין בעצמה סלט כלשהו לשבת ונגמרו המלפפונים/ גזר, בגלל שהיא הכינה סלט לא מתוכנן, אז לא נאכל מלפפונים כל השבוע?
מצד שני, אני לא רצה למכולת לקנות ביוקר כל מה שנגמר, ובכלל לא רושמת שם. ויש דברים שמסתדרים בלעדיהם עד הקניה הבאה. קיצוניות לא טובה לחיים. ולא לקנות חלב כשיש לך מול הבית באותו מחיר, זה ממש קיצוני. רק מלהתחיל יום בלי קפה, אני נהיית עצבנית.
) עלי\נו שאנחנו בזבזנים ושאני ארגיש דפוקה
)