אחרי הריון מאתגר מכל בחינה אפשרית..
מלא במיונים ואשפוזים
סיימתי אותו מאושפזת בתל השומר עם iugr והאטות לעובר המקדים.
התכנון היה לשמור אותי עד 37
אבל פתאום, ללא כל סימן מקדים, ב36.2 באמצע הלילה התעוררתי מכאבי תופת. מסתבר שהראש כבר לחץ מאוד.
תוך פחות משעה, שניהם כבר היו עלי!!!
בלי אפידורל.. לא הספקתי לקבל.
לידה מהירה וקצת טראומטית אבל ככ כיף להיות אחרי!
אז עכשיו, שבועיים אחרי, חזרתי סופסוף הביתה,
איך למען ה נשארים שפויים???
אני לא מניקה, משלבת חלב שאוב עם מטרנות
בעלי קם איתי בלילות, ובימים ועדיין קשוח ממש.
תוך כדי אני מנסה לתת קצת יחס לגדולים, שגם ככה בקושי בבית(כל יום הולכים למישהו כדי שנוכל לנוח..)
ניסינו לתזמן את הארוחות אבל זה לא ממש עובד.
כי צריך להעיר אותם כל 3 שעות (הם פחות מ3 קילו)
והם לא אוכלים! ישנים באמצע וכל האכלה לוקחת שעתיים כמעט.
אני לא מצליחה לנשום בקושי.. והבית על גלגלים
שלא לדבר על כביסות וכו
איך צולחים את זה? ונכנסים כבר לשגרה?
מלא במיונים ואשפוזים
סיימתי אותו מאושפזת בתל השומר עם iugr והאטות לעובר המקדים.
התכנון היה לשמור אותי עד 37
אבל פתאום, ללא כל סימן מקדים, ב36.2 באמצע הלילה התעוררתי מכאבי תופת. מסתבר שהראש כבר לחץ מאוד.
תוך פחות משעה, שניהם כבר היו עלי!!!
בלי אפידורל.. לא הספקתי לקבל.
לידה מהירה וקצת טראומטית אבל ככ כיף להיות אחרי!
אז עכשיו, שבועיים אחרי, חזרתי סופסוף הביתה,
איך למען ה נשארים שפויים???
אני לא מניקה, משלבת חלב שאוב עם מטרנות
בעלי קם איתי בלילות, ובימים ועדיין קשוח ממש.
תוך כדי אני מנסה לתת קצת יחס לגדולים, שגם ככה בקושי בבית(כל יום הולכים למישהו כדי שנוכל לנוח..)
ניסינו לתזמן את הארוחות אבל זה לא ממש עובד.
כי צריך להעיר אותם כל 3 שעות (הם פחות מ3 קילו)
והם לא אוכלים! ישנים באמצע וכל האכלה לוקחת שעתיים כמעט.
אני לא מצליחה לנשום בקושי.. והבית על גלגלים
שלא לדבר על כביסות וכו
איך צולחים את זה? ונכנסים כבר לשגרה?
