א. הבבא מאיר (כך העיד הבבא סאלי)

ב. הרב בן ציון אבא שאול (כך העיד ראש המקובלים הרב מרדכי שרעבי והעיד עליו שיזכה לרוח הקודש בגיל 40)

ודרך אגב, הם היו חברותא.

ואמר עליו הבבא מאיר 'אין גדול כמוהו בעולם'

והרב אלישיב אמר עליו 'גדול הדור'

עליהם השלום.

בדורות הקודמים היו עוד כאלו שידעו שהם המשיח,

האור החיים הקדוש והאר"י הקדוש (היה משיח בן יוסף כעדות המרח"ו)

ע"ה.

כי בתנ"ך כל המשיחים היו אנשים שתרמו לעם ישראל באופן מדיני 

מראשון השופטים ועד כורש

לא היה אדם שהיה רק גדול בתורה ועל כן נקרא משיח..

כנראה הם התכוונו למשיח במובן של הלצה כלומר דימוי לאדם גדול בתורה

הנהיג את תלמידיו לתורה ויראת שמיים בצורה מופלאה ואני למדתי עם שתיים מתלמידיו,

ורבי אמר לי ש'לא היה פסיכלוג גדול יותר מהרב בן ציון' ורק היה רואה אדם והיה יודע מה הוא ומה טיבו, וזאת מלבד רוח הקודש ששרתה עליו

מנהיג במובן הקלאסי של המילה

לבין מנהיג רוחני.

מנהיג רוחני גדול ככל שיהיה זה לא מספיק בישביל להושיע את ישראל.

צריך שילוב של שניהם

שרוח קדשו היתה הפלא ופלא

שאני מסתכל מהצד ומחייך

איך כל אחד כותב על הרבנים שהוא יותר קשור אליהם.

חכם בן ציון, הרב שרעבי

לעומת הראיה הרציה והרב גינזבורג

איך אף אחד עוד לא כתב כאן על הרבי מחב"ד?

הדוגמאות הן לא אלה שמשנות, ממש לא. וגם לא מפריע לי להגיד שבכל הגדולים הנ"ל יש ניצוץ משיח.

מה גם שגדולי הציבור החרדי, בטח של הדור הקודם, בטח ובטח הספרדיים לא בדיוק קשורים באופי למה שאתה רואה בציבור החרדי היום.

-סוף הערה צדדית-

כל אחד בחר בדרך אחרת כי זו הדרך שהתאימה לו אישית.

ואי אפשר להגיד מה נכון יותר

ואדרבה,

היה צריך לומר שאתה רואה שהרוב לא הלכו כמו החלבן..

אלא ודאי שזה בכלל לא שייך.

כל אחד מצא את המקום שלו.

גם אם חולקים עליו

ויבוא אחר אחריו שגם כן רואה את המציאות מלמעלה וכו'

ויחלוק על קודמו

או יסייג את דבריו.

לא מסכים.

פשוט אולי בתחומים שונים.

שכולם יחד יוצרים תמונה מלאה של העם.

חח אני כשלעצמי שומע יותר הרב מוצפי מרבנים בשיטה של הרב קוק

הרב אליהו, רבותיו היו מאוד מגוונים. ובאמת הכיל את כולם.

זה אומר שפשוט זה היה המטרה שלו

והמטרה של החזוא הייתה להקים את הציבור הליטאי

והרב קוק והרב צבי יהודה שדיברו על כלל ישראל ולכא' זה עכשיו רק ציבור בתוך הכלל ישראל

כל אחד ותפקידו,

בלי שום מדד לדירוג

אני עוד צריך לחשוב על זה..

חזק וברוך!

תשאל אותי למה

-תודה ששאלת

משום שכאשר אני מסתכל על התנ"ך 

כל האנשים שגאלו את ישראל לאורך הדורות היו יותר לכיוון דמות מדינית מאשר רוחנית.

ברק בן אבינועם היה רוחניק? חז"ל אומרים שהיה בור ועם הארץ.

כנ"ל לגבי יפתח.

אהוד בן גרא? אין שום ראיה מהתנ"ך שהאנשים האלו היו צדיקים.

למעט גדעון, יהושע ועתניאל שהיו מנהיגים מדיניים ורוחנים כמו דוד ומשה.

לא תמצא מנהיג אחד שהיה רק "רוחניק"

שאף אחד לא אמר שהם המנהיגים האדיאלים.

על מלכי בית דוד כתוב שזה אידאלי, בגלל הצדקות של דוד.

הצדקות והרוחניות היא זו שהופכת אדם להיות מנהיג ראוי.

ואם יחד איתה הוא משלב את חיי המעשה שלו ומנהיג את עם ישראל ייצא המון טוב

אנחנו מדברים לגופו של עניין

גאולה בהגדרתה היא הפיכה ממצב של שיעבוד לחירות.

כל השופטים העבירו כל אחד בדורו את ישראל ממצב נחות כזה או אחר למצב טוב יותר. 

על כן הם בגדר משיחים ולכן גם אלוהים מכנה אותם "מושיעי ישראל" (אגב, חלק מהם אף היו רשעים גמורים. ראה ערך בנו החורג של ירובעל : אבימלך שרצח בדם קר כמעט את כל אחיו. )

ולמה אתה מתכוון "כתוב שזה אידיאלי" איפה כתוב על מלכות דוד שהיא אידיאלית ועל הנהגת שופטים אחרים שהיא לא? 

הלא הם נקראו מושיעי ישראל אז כן זה אידיאל  להושיע את ישראל, בין אם תסכים או לא.

ולגבי ההגדרה שלך למנהיג ראוי אני מסתייג ממנה בכל מכל כל.

אחאב שהרבה ע"ז בישראל היה מנהיג דגול שהושיע רבות את ישראל, וכן בתקופתו לא היה לשון הרע בין איש לאחיו. 

(בשונה מתקופת שאול ודוד שהיו צדיקים ממנו לאין ארוך)

המשיח יהיה המנהיג האידיאלי.

גם ביבי הוא מנהיג, גם בן גוריון מנהיג,גם רבין הוא מנהיג.

האם הם מנהיגים ראויים להיות משיחים?

המשיח יהיה המנהיג האידיאלי. כן.

לא עוד אחד שמוביל את עמ"י

וזה בדיוק עניינם של מלכי בית דוד..

איה כתוב? שהקבה רוצה אותם בתור מלכים זה כתוב בלי סוף פעמים.. באמת לחפש..?

וכי לדעתך גדול תלמידי החכמים טעה בהגדרתו למשיח ואתה צדקת?

תחליט..

דהיינו בן דוד

כי בסוגיא הזאת של כר כוכבא יש המון מחלוקות

למשל.. יש מחלוקת האם ר"ע חזר בו כשהוא גילה יותר על בר כוכבא.

יש בזה הרבה ובאמת הרבה מחלוקות והשוואות של מקורות בחז"ל

חזק וברוך

זאת אומרת,

לא שהם היו עסקנים כבר קודם שפתאום קיבלו כוחות להושיע,

אלא להפך - הם היו אנשים רגילים (לא יודע אם זאת המילה הנכונה) עד שמשמים הפילו עליהם את התפקיד

תקן אותי אם אני טועה

אתה מתכוון לתקופה של גדעון? 

אכן המדיינים הזיקו לנו מאוד בתקופה ההיא, אך לא התבוללנו איתם (גם לא שזה היה משנה לעם ישראל)

הם התפללו לאלוהים שיושיע אותם מצרת המדיינים, וע"כ לאט לאט גדעון החל להושיע את ישראל.

זה לא שהוא קיבל לפתע כוחות על טבעים כמו יהושע או משה, באמצעות טקטיקות מלחמה וכמובן המון סיעתא דשמיא הוא ניצח.

אני אומר שכמה שזכור לי רוב אלו שהושיעו את ישראל לא הלכו להיות מצביאים מעצמם ואז קיבלו כוחות להושיע

אלא להפך...

גדעון לדוגמא,

הוא היה אדם רגיל שקיבל כוחות להושיע את ישראל בעקבות הטענות שלו, ואז הוא הפך למצביא ונלחם במדיינים.

הוא היה עסוק בלהציל את התבואה שלו ממדיין בכל הסיפור הזה כמו שכתוב שם 

(שופטים ו יא)

"ויבא מלאך ה' וישב תחת האלה אשר בעפרה אשר ליואש אבי העזרי וגדעון בנו חבט חטים בגת להניס מפני מדין"

כנ"ל יהושוע -  היה משרת משה, עד שקיבל את התפקיד ונהיה מצביא.

דוד המלך - חוץ מזה שהוא הרג את גולית כי הוא כבר שמע אותו מקלל את ה', 

הוא היה רועה צאן לבד עד ששמואל הלך להמליך אותו

לגבי יהושע אני לא כ"כ מסכים, משום שעוד בציעירותו במלחמת עמלק הוא היה מהמנהיגים הצבאיים שהובילו את המערכה.

לגבי גדעון בהחלט השם בחר בו להושיע את ישראל 

אך "הכוחות" שקיבל הם רוח גבורה שאומרים שם המפרשים.

במידה כזאת או אחרת זה משהו היה לכל השופטים למין אהוד בן גרא שעשה את מעשה הגבורה במואב נגד עגלון.

ועד שמשון

שמשמע מזה שהמשיח לא צריך להיות דמות מדינית שתסחף את כולם

אלא זה יכול להיות סתם תלמיד חכם שפתאום יתחיל לפעול ולהלחם כי משמים נתנו לו כוח להלחם.

האמת שזה לדעתי מה שיקרה...

שבין אם הוא נולד להיות מנהיג או נהיה מנהיג ע"י השם

אתה מסכים שהמשיח אמור להוביל מהלך מדיני. 

כי להמון העם נדמה שהמשיח הוא צדיק בן 90 שיודע את כל התורה בעל פה ועתיד לעשות קסמים כמו מינימום הארי פוטר

כשמשווים להארי פוטר זה נשמע מגוחך, אבל זה כי קסם זה דמיוני

אבל הקב"ה בהחלט יכול לעשות ניסים ביד הצדיקים.

אם אני לא טועה ר' נחמן כתב שהוא יעשה מופתים כדי להוכיח לאפיקורסים את מציאות ה'

אם משיח אמור להכניס לכולם בתודעה שיש אלוקים, ועם ישראל זה העם הנבחר 

(הגמרא כותבת בעירובין שברגע שיבוא משיח הגוים מעצמם יבואו לעזור לישראל)

והוא אמור לגאול גם את הרחוקים מהתורה ולהחזיר אותם למוטב.

במהלכים טבעיים אולי יעזבו אותנו בשקט, אבל לא בטוח שיבינו שהקב"ה קשור לזה...

בזמן אלו שהושיעו את ישראל באמת היה עניין שזה יהיה מהלך מדיני כי עוד לא הגיע הגאולה השאלה

אז צריך רק לפתור את בעיית השיעבוד אבל להשאיר בחירה..

אבל משיח זה הסוף להכל.

וכן חובר חברים (לחישה לנחשים ע"פ רש"י)

העולם של הארי פוטר לא כ"כ מופקע מהמציאות שיכולה להיות קיימת - אבל היא לא.

מצטט לכאן את דברי הרמב"ם מהלכות מלכים : "אל יעלה על דעתך שהמלך המשיח צריך לעשות אותות ומופתים, ומחדש דברים בעולם, או מחיה מתים, וכיוצא בדברים אלו שהטפשים אומרים. אין הדבר כן, שהרי רבי עקיבה חכם גדול מחכמי משנה היה, והוא היה נושא כליו של בן כוזבא המלך. והוא היה אומר עליו שהוא המלך המשיח, ודימה הוא וכל חכמי דורו שהוא המלך המשיח, עד שנהרג בעוונות; כיון שנהרג, נודע שאינו זה. ולא שאלו ממנו חכמים לא אות ולא מופת"

האם הקב"ה יכול לעשות ניסים ביד צדיקים? בוודאי שכן - הוא עשה זאת רבות בעבר.

אך האם זה תנאי זהות להאם אדם מסוים הוא משיח? חד משמעית לא.

וכן, הרמב"ם מאריך במקום אחר באשר לכיצד אנו אמורים לקבל אדם שטוען על עצמו שהוא נביא השם.

בקיצור אומר שם הרמב"ם שלא משום שהוא מסוגל לעשות אותות ומופתים, אלא משום שיש חזקה שהוא מחובר לתורת משה.

לגבי אם המשיח אמור להתגלות לאחר שכל העם עשו תשובה, זה מחלוקת תנאים בסנהדרין בין רבי אליעזר לרבי יהושע. והלכה כרבי יהושע שסובר שלא חייב תשובה כתנאי בסיסי לגאולה.

מה גם שההיסטוריה לימדה אותנו שניסים לא מרשימים כ"כ. דהיינו לא משום ניסים אדם חוזר בתשובה

ראה ערך דור המדבר, וכן מעמד הכרמל עם אליהו, זה כן עזר מעט לזמן קצר אבל זה לא מחזיק מים לזמן רב.

האמירה נשמעה לי כאילו אתה אומר שזה דמיוני שהוא יעשה ניסים- מה שאני עכשיו מבין שאתה לא חושב ככה.

זה רק מה שרציתי להגיד - שזה בהחלט יכול להיות.

שמע אני לא יודע, לא למדתי את הנושא

אבל אני לא אומר שהסימן של המשיח יהיה מופתים (לפחות לא בשבילנו), אלא שכחלק מהעניין יתכן שהוא יעשה מופתים - אולי בשביל הגוים והאפיקורסים. הבנתי שבאמת לא כולם יאמינו בו וחלק ילחמו בו למרות הכל, זה פשוט יהיה בשביל מי שיש לו מידת אמת.  הרשעים כנראה ילחמו ויאבדו לנצח - לדעתי.

כי בימינו לדעתי זה יתפוס מיד כי כבר כולם שקועים במדע והכל יש לו הסבר...  

אז בכל זאת נראה לי שכן, שהוא יעשה מופתים. 

(סליחה אם אני כותב מבולגן, מקווה שהובנתי)

המנהיגים הטובים שלנו לאורך הדורות לא היו רק תלמידי חכמים 

הם היו גם (או בעיקר) מצביאים גדולים.

זה גם מתחבר לזיהוי הלא נכון של רבי עקיבא וחכמים של בר כוכבא כמשיח.

התברר שהזיהוי היה לא נכון, אך הדרך לזהות משיח הייתה כן נכונה והרמב"ם מביא את זה להלכה בהלכות מלכים.

לגבי 3 

בפשטות - לא.

ואפילו קבלה היה לומד אצל העיראקים..

ובכלל כל ירושלים היה קשורה סביב המשפיע הגדול הרב שרעבי

"ע"פ הסימנים נראה שהבבא מאיר הוא המשיח"

וזה אותו הרב בן ציון שהיה כזה גאון בצורה לא ניתנת לתיאור

אם לא שתקראו את התיאורים שאמרו עליו גדולי ישראל משהו לא יאומן כי יסופר אשר היה מבהיל על כל רעיון 

והנה לך שבבא מאיר לא היה ממש כפי שאמר הרמב"ם, ובכל זאת הרב בן ציון אמר 'שיש בו את הסימנים'

ולכן אין לקבל את הדברים כפשוטם ממש אלא בהבנה עמוקה.

יש פה קצת היפוך יוצרות.

כידוע משיעוריו שאמר שאת כל קושיות הראשונים והאחרונים מתרצם בהסברו הצח

והוא היה מנהיג גדול ופיקח גדול, ומהיכרות רבה עליו אמר כפשוטו ממש.

ובסוף התברר שצדק

נו באמת.

אבל אתה מכיר את האתר הזה?

https://www.bechatzros.com/%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%A2%D7%95%D7%AA

גלינו מארצינו כדי לא לחטוא בע"ז ש"ד וגילוי עריות.

ואז כשלכ חטאנו באלה,במילא לא היינו להוטים לעשות כת הקצוניות השניה ולחטוא בשנאת חינם.

עיין מהלך האידאות בישראל

...לשנאת חינם. כל ההבטים של החסד ביהדות הופיעו רק כשהעם גלה.

לדוגמא רק כאן הבנתי כשזכיתי לעשות ברית לארבעת ילדי שלא שולחים הזמנות לברית מילה.

כל מי שבא ברוך הבא.

שני היו גומלי חסדים.

אלא שהיתה שנאת חינם ביניהם.

שנאת חינם זה לא חוסר בן אדם לחבירו, אלא חוסר אחווה לאומית.

חוסר האחווה הלאומית נבעה כי עבודת ה' הפרטית הרימה ראש בבית שני, וכלאחד חשב שהוא צדיק מחברו והשני טועה.

זה נבע מפוסט טראומה של בית ראשון ורצון לעבוד את ה' בעבודת הפרט ולא הכלל.

ברגע שיש גלות, העם רגוע יותר כי לא מפחד לחזור לטומאת החטאים של בית ראשון, ולכן גם לא שונא חינם.

זה כמו שאם תנסה לעלות במדרון תלול עם הרכב, המנןע ישרף מרוב מאמץ, אז אתה נאלץ לעלות במדרון המתון והארוך.

כך הנסיון לטהר את טומאת חטאי בית ראשון,גרם מרוב מאמץ.לשנאת חינם.

הגלות במילא מדכאת את הגשמיות, ולכן העם יכול להרפות ולא מפחד להגיע לטומאת חטאי בית ראשון, ובמילא לא מאמץ את השרירים שלו ולא נופל לשנאת חינם

הגלות לא חיזקה באופן ידיר את האחווה הלאומית, כי היינו מפוזרים.

אבל מכיוון שכבר לא היינו צריכים להתאמץ לא ליפול לחטאי בית ראשון, אז במילא לא התפתחה קיצוניות דתית חזקה כמו בבית שני שהובילה לשנאת חינם.

כשם שאם לא אתאמץ לרפרף בכנפיים כדי לא ליפול (כי אני לא באוויר) אז לא ייתפסו לי השרירים

מעשים ודעות זה משהו אחר.

את בני לדוגמא אני אוהב אבל לא את כל מעשיהם.

אחד מעשן, אחד נוסע על אופנוע....

ביום כזה מדובר על שנאת חינם כך שאם אין אהבה לכל הפחות אסור לשנוא.

שלכן נגזר "להפיץ זרעם בגוים ולזרותם בארצות".

התיקון הוא קודם כל דבקות בארץ.

גלות בית שני מתקנת שנאת חינם?

עניתי על זה למעלה.

זה משתמע באופן עקיף ממהלך האידאות

שהוא שאל. ואפשר לפתוח עליה שרשור נפרד

… זה עוד דוגמא לתיקון שנאת חינם. מנסיוני בביקורי בארץ בתי חבד בארץ הרבה פחות פתוחים.

ארוחות שישי כל שבוע לכל יהודי זה חסד גדול שרק קיים בגלות במלא הקפו.

בארץ הכל מצטמצם סביב המשפחה גרעינית באופן כללי. כמובן שפה ושם מארחים אחד או שניים אבל זה לא כמו מה שקורה כאן בגלות.

אם לראשון, יש קטע קלאסי של הרמבם בפירוש המשנה לאבות (פרק א משנה יז). אבל אני נרתע מלתת אותו כהמלצה מעשית - אני חושב שהנפש שלנו צריכה דיבורים של סתם, שיתוף של רגשות, וכו וכו
 

רמב"ם על אבות א יז – ויקיטקסט

תודה

תודה לGEMINI

שכר השתיקה וזהירות בדיבור ערך השתיקה: במסכת אבות (פרק א', משנה י"ז), רבן שמעון בן גמליאל מעיד על עצמו: "כָּל יָמַי גָּדַלְתִּי בֵּין הַחֲכָמִים, וְלֹא מָצָאתִי לַגּוּף טוֹב אֶלָּא שְׁתִיקָה".שתיקה שווה זהב: בתלמוד הבבלי (מסכת מגילה, דף י"ח, עמוד א') מובא הפתגם: "אִם מִלָּה בְּסֶלַע, מַשְׁתּוּקָא בִּתְרֵין" (אם מילה שווה שקל, השתיקה שווה שניים).חכמת השתיקה: במסכת אבות (פרק ג', משנה י"ג) נאמר: "סְיָג לַחָכְמָה – שְׁתִיקָה".

שיש תלמיד שלומד מרבו דרך השתיקןת של רבו. לא זוכר איפה

לא מצאתי בהיברובוקס, גם לא בספריא

אפשר לצפות בחינם ב-150 עמודים ראשונים מכל ספר אחרי רישום (ללא רכישת מנוי)

(לי הרישום עבד רק מהמחשב או במצב desktop בטלפון)

יש את המדרש שהאבות ביקשו מה' שבזכותם הוא ירחם על עמ"י ולא הסכים ואז קפצה רחל אימנו ואמרה שבזכות שתיקתה שלא לבייש את לאה

ואכן הזכות עמדה והקב"ה ריחם על עמ"י

סליחה שזה בלי המקור המדוייק, אוכל לחפש בהמשך

HebrewBooks.org Sefer Detail: אוצרות המוסר - חלק א -- צוריאל, משה יחיאל בן יחזקאל שרגא, 1938-

לא ציפיתי לראות ספר של הרב משה צוריאל שם. תודה רבה.

א. משה רצה למנוע נתק בין השבטים שבעבר הירדן המזרחי לשבטים שבעבר הירדן המערבי. לכן הוא צירף אליהם חצי משבט מנשה - שהיה אחד השבטים הכי גדולים - כדי שהקשר בין שני חלקי השבט ימנע נתק
 

ב. בסוף הפרשה בני מכיר ויאיר ונבח משבט מנשה כבשו ערים בעבר הירדן המזרחי. אז משה צירף אותם (ולפי זה הפסוקים שם לא לגמרי לפי הסדר)

ג. פחות אהבתי - קראתי ביום שישי רעיון, שמשה רצה מראש לפצות את בני מנשה על ההפסד הצפוי מבנות צלפחד. אז הוא הוסיף להם נחלה (אבל לפי זה זה לא סיפק אותם)

לפי יהושע פרק א גם חצי שבט המנשה יצאו חלוצים

חזקוני במדבר לב לג פרשת מטות – פילוג שבט מנשה הוא עונש

"ולחצי שבט מנשה" – בני מנשה לא שאלו להם נחלה בארץ סיחון ועוג, רק בני ראובן וגד שאלו. אלא שע"י שאביהם גרם להם לשבטים שקרעו בגדיהם במעשה הגביע נתנה לו נחלתו בשני חלקים בשני עברי הירדן.16

פירוש נוסף-

בראשית רבתי עמוד 269 – זכות היא לשבט מנשה

[בן פרת זה] אפרים, בן פרת זה מנשה שנתרבה… בזכות שלא נשא עין למצריות שעלו לראותו… [עלי] שור נתן משה לחצי שבט המנשה בעבר הירדן כל… ס' עיר כלן מוקפות חומה שנאמר ס' עיר וכו' (דברים ג ד). הוי: "צעדה [עלי] שור" – זכה לערים מוקפות שור … זה שבט מנשה שצעד על הירדן, רגלו אחת עמדה מעבר הירדן ורגלו אחת בארץ כנען. שחצי השבט נטל חלקו בעבר הירדן וחצי השבט בארץ, הוי: צעדה עלי שור זה הירדן. ולמה נקרא שור? שנעשה כחומה לפני משה שלא יכול לעברו.17

כדי שישגיחו על בני גד וראובן וישימו לב שהם נשארים מחוברים לתורה ולעם למרות המרחק. (אף שלפי זה לכאורה היה מתאים לשים עליהם דווקא חצי משבט יששכר, נגיד... אבל אולי גם שבט מנשה נחשב ללמדן ולמחובר לתורה)

הבן שלי העלה שאלה: לאיזה חצי משבט מנשה היו בנות צלופחד שייכות? לכאורה הן לא היו מסכימות לגור בעבר הירדן, אחרי שכל כך התחננו לנחלה בארץ ישראל...

@נקדימון כתב את תשובת הירושלמי, לפיו לומדים גם מעבודת המשכן בפועל.

@עזריאל ברגר כתב את תשובת הבבלי, לפיו אמנם המשנה בשביל נוחות הלימוד והזכירה ציינה 'אופה', אבל בעצם זה מבשל, שבישלו את הצבעים.

(כלומר יש לי עליה תשובה מצויינת )
 

רב האי גאון כתב שזה נלמד מהכנת מנחת התמיד ומנחת כהן גדול שבכל יום ומנחות המילואים. ואילו רשי ותוספות כתבו שהמלאכות האלו היו בהכנת הסממנים לצביעת הבדים והעורות

האגלי טל בפתיחה תולה את המחלוקת בשאלה האם לומדים רק ממלאכת בניית המשכן (ואולי גם המשאות), או גם ממלאכת הקורבנות. הוא מביא כמה הוכחות חזקות מהבבלי לצד הראשון, והוכחה יפה מהירושלמי לצד השני, ומסביר איך כל אחד יכול להתמודד בכל זאת עם ההוכחות שנגדו

מכילתא דר"י לומד מהמילים "כל מלאכה" שבכלל זה גם המעטפת החיצונית [אוכל, לינה וכו'] שנצרכה לבוני המשכן

וְהִנֵּה מַה שֶּׁעָבַר אַיִן, כִּי כְּבָר נִשְׂרַף בֵּית־מִקְדָּשֵׁנוּ. אַךְ כָּעֵת, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְצַפֶּה לָשׁוּב אֵלֵינוּ וְלַחֲזֹר וְלִבְנוֹת בֵּית־ מִקְדָּשֵׁנוּ, רָאוּי לָנוּ שֶׁלֹּא לְעַכֵּב, חַס וְשָׁלוֹם, בִּנְיַן בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, רַק לְהִשְׁתַּדֵּל בְּבִנְיָנוֹ

בין המצרים זה האירוע הכי דרמטי בתורת רבי נחמן.

הכי שיש ביהדות.

בין המצרים זה נקודה מאוד מחוברת ועמוקה בתורותיו