הם באותה גישה לתחומי החיים מבחינה השקפתית או שהחרדלים יותר כמו הדת"ל ובעד שילוב וכזה...?
(לא בשביל לעורר מחלוקות, זה בשביל עצמי...)
לתרום לעם וכולי זה חלק מהרוחניות.
המשפט שלך הוא בערך כמו משפט: "אצל החרדים העיקר זה הרוחניות, לדתיים לאומיים חשוב גם לשמור שבת".
זה נכון שלעיתים זה מגיע ממקום לא רוחני (לפחות בצורתו הגלויה) אבל ב"ה יש המון שכן, בפרט אצל מה שמכונה "חרדים לאומיים", וככלל - באגפים היותר תורניים.
לעצם הענין, השאלה שלך היא קצת כמו דרישת הגר מהלל ושמאי "למדני את כל התורה על רגל אחת", אי אפשר באמת לענות בצורה ברורה על שאלה כזו, בטח לא בכתב, בטח לא במסגרת פורומים.
אבל בכל זאת, מעין מה שכן עשה לבסוף הלל:
הגישה ממש שונה. נקודה. ברמת המאקרו והערכה גסה אפשר למקד את ההבדל שהעולם החרדי חי בצורה ש"מאויימת" מהגשמיות, מהטבע, מהמציאות, וכו'. גישה של "לנהל מלחמה" מול כל מה שהוא לא הסטענדר והגמרא.
מי שצועד בדרכו של הרב זצ"ל - רואה בטבע ובחומר כלי קודש, חלק מעבודת ה' שדרכם פועלים לתיקון העולם.
ההבדל הזה הוא מה שיוצר את היחס למדינה, לעם ישראל, ולעוד אינספור שאלות שכל אחד נתקל בהם במהלך החיים.
שוב, זה מאוד מאוד לא ממצה ולא מדוייק. בפרט שהבדלי אורח חיים והשקפה הם דברים שהרבה פעמים נמצאים מעבר ליכולת להגדיר במילים..
לקרב את ההבנה וההפנמה של מה שניסיתי לומר, להבהיר קצת את העומק שבהבדלי הגישות.
שיר שכתב מרן הרב זצ"ל, על היחסים בין "ההויה" - המציאות, הטבע, העולם.. לבין האנשים, הדור:
"תלחש לי סוד ההויה כולה,
חיים לי יש קח נא קח,
אם יש לך לב ובלב דם
שרעל יאוש לא זהמהו.
ואם ליבתך ערלה -
ויופיי לא יקסימך, תלחש לי ההוויה
סורה מני סורה, הריני לך אסורה.
אם כל צפצוף עדין,
כל יופי חי, לא הדר שירת קודש
אך זרם אש זרה בך יעוררו,
סורה מני סורה, הריני לך אסורה.
ודור יקום וחי,
ישיר ליופי וחיים,
ועדנה בלי די, יינק מטל שמים.
ומהדר כרמל ושרון שפעת רזי ההויה
תקשיב אוזן עם חי,
ומעדן שירה ויפי חיים אור קודש ימלא,
וההויה כולה לו תדובב:
בחירי, הריני לך מותרת ."
ומה את אומרת?
זה שקשה לדעת כמה מהם באמת שומרים מצוות
כי כולם לבושים אותו דבר, ומה לעשות אנחנו בני אדם מושפעים מאוד מהחיצוניות וקשה לנו לראות פנימיות.
אז קל שכמו שאצל דתיים יש לייטים, גם אצל חרדים יש לייטים (ואף חמור מכך) רק שהרבה מהם לא יכולים להרשות לעצמם להראות את זה בגלוי כי פשוט ינדו אותם מהמשפחה - שזה נורא לדעתי..
אצל דתיים לאומיים זה הרבה יותר בולט הלייטיות, ולכן זה כמו אשליה כזאת
אע"פ שבפועל, לדעתי מבחינת רוחניות אין ציבור שיותר רוחני וציבור שפחות.
מה גם שלצערי היום הדברים הלא טובים של החברה החרדית פשוט נשפכים החוצה
אחד הדוגמאות הטובות זה שבישיבת "הדגל" שלהם שמתנהגים כמו סדום ועמורה - לא מכיר ישיבה דת"לית שמתנהגים ככה.
עוד דבר שחשוב לזכור, זה שמבחינת השקפה תורנית זה דיי שמים וארץ.
כמו שאמרו לפני, החרדים מתנגדים לכל דבר מעט חומרי.
והדת"לים משתמשים בחומריות בישביל קדושה.
זה עוד סיבה לכך שהדת"לים יכולים להידמות יותר לייטים כי הם כביכול יותר חומריים, יכול להיות שהחשיפה לחומריות כן גורמת לבעיות רוחניות.
אך צריך לזכור שזה לא מגיע ממקום של תאווה, אלא ממקום של אידיאל.
זו דרך למתג חלק מהציבור הדתי השמרני (החלק היותר דוסי בהם) משלל סיבות: אם זה מהצד החילוני - כדי לרדת עליהם ולתקוף אותם, אם זה מהצד החרדי - כדי לבדל אותם כחרדים לאומיים על מנת להתמודד עם העובדה שהציבור הדתי עולה עליהם במובנים רבים (כשזה מצד עצמם באמת אני לא מבין מה העניין, זה סתם נראה התנשאות שלא לצורך, ומנסה להראות כאילו בשביל להיות צודק צריך להיות חרדי).
אתה יכול להרחיב?
כן אפשר לומר... חצי... תודה🙈 ברוך ה'
אמן. אם אתה אומר תהילים ותרצה להוסיף שם לרפואה אגיד לך בפרטי... תודה🌹
טיפות של אור
הרמוניהלפני, רובם\כולם, היו בעלי מקצוע..
שהם לא חוו את ההשכלה במלוא מובנה (למעט קצת רשת כי"ח..)
או רפורמים
וכו
שם לא פסלו אדם שיוצא לעבוד
שם לא הסתגרו מהעולם, אלא חיו יחד
וכו'
וכשהיה דברים לא טובים נלחמו בהם.
היא בטראומה נוראית
כל שינוי הכי קטן שעשו גרם לאסונות
וההיסטוריה הוכיחה
אז הם סגורים
לא מקבלים שום חידוש
שום שינוי
אם זה במלבוש, אם זה באורח חיים או בסוגי העבודה
ובעיקר בסגירות לעולם.
כי הם ראו מה קרה כשנפתחו לעולם
ובגלל זה הספרדים היו הרבה יותר פתוחים ומתונים מהאשכנזים.
זה פשוט וברור.
זה ההשכלה, זה הרפורמים.
בדיוק אותו דבר אתה רואה שבמקומות שהגיע שבתאי צבי לימודי הקבלה שם פחתו בהרבה מממקומות שהוא לא היה.. זה ברור. על אותו משקל בדיוק.
הבהרה:
מדובר על הספרדים בדור הקודם.
היום לענד החרדים הספרדים הם חיקוי (גרוע..) של החרדים הליטאים..
הספרדים של פעם זה דבר שנכחד.. ואכמ"ל.
לדבר עם בנות זה לאו דווקא הדבר הכי חיובי שקיים בעולם 
סתםסתם זה תלוי אם זה לדבר-לדבר או לדבר נימוסים וכזה.
אין על הסבתות. גם סבתא שלי שכרגע היא לא בדיוק הכי צלולה
וכשהיא הייתה צלולה הם היו "מסורתיים", לא דתיים.
ובכז, היא העירה לאחיות שלי כשיושבים על הספה לסדר את החצאית וכזה 
הרמוניהאז בואי נכליל
יש דברים שדתל לא יעשה
וחרדל כן
וקטשופ זה טעים 
אבל נראלי את שואלת יותר על ההבדלים בין חרדל לחרדי
ברמת הסגירות. זתומרת תראי הרבה חרדלים בלי סמארטפון
אבל לא ינדו את מי שכן, וזה הרבה יותר מובן
ושלא ילכו למשחקי כדרורגל וכזה
וגם ההערכה לאברכים לפעמים שונה ולבני תורה מבוגרים. שלא תמיד כולם יתגייסו.
או שלא יפחדו לשלוח את הבן לישיבה קטנה
אבל הנקודה הכי חשובה שזה הכללה, והגיוני מאוד שאם אני אקרא את התשובה של אחרים או להפך אני אתחרפן מהשטויות שיש שם.
לכן הדבר היחיד שודאי נכון כאן..
זה שקטשופ זה טעים 
כופרת בעיקר
אבל תכלס באמת מסובך לענות על זה
אני יסביר לך מה אני חושבת
קודם כל מבחינה השקפתית החרדים סוברים שהתורה קודמת לא"י והדתיים לאומיים סוברים שקודם הארץ והיישוב שלה ואח"כ התורה ...
מה שייצר את הפער הענק בין החרדים לדתיים לאומיים
גם מבחינת החומות שסביבם החרדים מעדיפים יותר לשמור על הקיים כדי שלא ייפלו עוד חרדים בגלל זה ההתבדלות שלנו מהסביבה החילונית וכל מי שלא תואם את השקפת העולם שלנו
בעוד הדתיים לאומיים יותר מקבלים ומעודדים חוזרי בתשובה וכו
זה מה שאני חושבת
אגב אני מגדירה את עצמי חרדית
המשפט הזה: "החרדים סוברים שהתורה קודמת לא"י והדתיים לאומיים סוברים שקודם הארץ והיישוב שלה ואח"כ התורה ... " 🤦♂️
מיד אמרתי לעצמי "היא בטח חרדיה"...
ואכן, שניה אח"כ ראיתי שכתבת ככה למטה..
בקיצור, אולי מומלץ להשקפה החרדית להכליל בתוכה גם אידיאל של הימנעות מהשמצות..
והסוגים שאני מכירה לא משמיצים מפגינים וכו
נשמה את מדברת על ציבור מידיי גדול אני לא יכולה לדעת מי ולמה השמיץ אותך אבל רק שתדעי שלא כולם כאלה...
זה הכל
למקרה שלא הייתי מספיק ישיר, אני דיברתי על מה שאת עשית.
כלומר, אני יודע שיש הרבה סוגי חרדים. דיברתי על אלו מהסוג שלך.
וממילא, לא ממש מסתדר מה שאת כותבת "והסוגים שאני מכירה לא משמיצים מפגינים וכו" אהמ אהמ
היית רצינית כשכתבת "אני לא יכולה לדעת מי ולמה השמיץ אותך אבל רק שתדעי שלא כולם כאלה..."? 🤦♂️
אני חושב שאם תעברי על התגובה שלך, ואז תקראי את התגובה שלי, תגלי שאת כן יכולה לדעת מי השמיץ. הגם שכמובן אכן לא כולם כאלו.
זה הכל.
א. אפשר לספור על כף היד אנשים שטוענים שהארץ קודמת לתורה.
כן גם מהציבור הדתלי.
ההוכחה היחידה שלנו לזכות על הארץ היא התורה.
ב. היהדות מעודדת חזרה בתשובה,לא הבנתי מה הקשר לדתיים לאומיים?
בכללות, הנקודות זכות שהצלחתי לדלות מהתגובה שלך
שאת מאד מעריכה את האכפתיות שיש במגזר הדתלי והחרדלי לארץ ישראל ולעם ישראל ביחס לכמה שזה קיים במגזר החרדי. שזה יפה מאד בעיניי, אשרייך.
אבל ארץ ישראל היא לא לפני או אחרי התורה
היא חלק
כמו שבת. כמו תפילין. ארץ ישראל.
לכל ההשקפות ולכל המגזרים למעט הגישה של סאטמר שהיום אסור להיות כאן. ורוב מוחלט של הציבור החרדי היום לא מחזיק ככה.
המחלוקת היא עד כמה זה בא לידי ביטוי וכזה..
ולא ע"י האנשים שכך מכנים אותם.
בכלל הפלומבות לא טובות - אבל בנידון זה, זה גם מעוות.
אנשים עם תפיסת עולם דתית-לאומית ביסודה, שרואים בתקומת המדינה אירוע חשוב ומכונן,
והם בעלי רמה תורנית גבוהה, או שאיפה לכך.
יותר מתאים לומר, "תורני לאומי".
וגם זה, הכל הבל... יש כ"כ הרבה גוונים בין בני אדם. קיטלוג מצומצם.
אצל חרדים השאלה היא רמת פתיחות
אצל חרד"ל השאלה היא רמת הקפדה על מצוות
יש גם קצה חרד"לי שמרני/סגור, ששם השאלה היא לא רמת פתיחות אלא רמת סגירות - כי רובם גדלו בחברה דתית לאומים עם פתיחות מסוימת, והם סגורים יותר אקטיבית
שבדורות הבאים ילמדו עליכם?...
בקטע של להשאיר משמעות לנצח בעולם
Lavenderאם כבר להיות מפורסם עכשיו יותר קורץ לי
אבל גם זה לא באמת
יש לכם המלצות לקייטרינג שאפשר לקנות אוכל מוכן לשבת? באזור המרכז והשרון...
אתם יודעים, לא כזה שמזמינים ממנו ל50 איש אלא כזה שקונים בו קצת הביתה. עדיף קייטרינג יחסית "בריא", כלומר מנות עם שמן ולא שמן עם מנות...
תבדוק בסניפים שקרובים אליך
בת"א, ברח' בן יהודה:
משלוחי אוכל ביתי בתל אביב - הו מאמא
יש לי אח שגר בקרבת מקום והוא קונה שם
בקיבוץ משמר השרון - 'בורדו'
אנחנו קונים שם שנים, לשבתות וחגים, כשאחים שלי גרו במעונות באוניברסיטה הצטיידו מידי שבוע משם.
יום ראשון שלי בעבודה.
השעון צילצל והתהפכתי, קמתי 45 דקות מאוחר יותר ממה שתכננתי.
הלכתי לאוטובוס, הוא לא הגיע, הלכתי לכספומט פרטי והוצאתי 100 שקל בעמלה של 7.9 כדי לעלות על מונית, אני בדרך לעבודה אמור להיות שם בשבע, מקווה שיסתדר היום
מנהל שתלוי בעובד שלו יקדם אותו.
אני אשאל בפעם הבאה. תודה!
אולי דוכן מיצים בפארק
או שערות סבתא ביום העצמאות
שאר המקומות מקבלים בעיקר אשראי
לאט לאט גם לא מקבלים מזומן.
לדוגמה היום הלכתי לקנות משהו בקניון
היו 2 ילדות-נערות לפניי שרצו לשלם במזומן
אבל הדוכן הזה מקבל רק אשראי
(רציתי לעזור. אבל לא היה לי כסף להחזיר להם עודף.)
לק"י
אף נהג מונית לא הציע לי.
זה מוזר שהכל עובר לאשראי. מה יעשו ילדים שהולכים לקנות....
מאחל שהמקום יהיה טוב לך ברמה האישית והמקצועית, שההמשך יהיה טוב מהפתיחה כעת, שתיהנה מהעבודה ושיהיה רגוע.
זה לפחות הרושם שלי מהפעילות שלך בפורום.
לכן אני לא דואג לך
שיהיה לך בהצלחה רבה!
אנוני.מיתלהגיד שאני נהנית מזה שהבעל עבד קודם מהבית והיה פה כל היום והחליף תפקיד לכזה שהוא צריך ליסוע לעבודה?
בעלי עובד מהבית חלק מהשבוע וחלק נוסע ואני מעדיפה את הימים שהוא בבית, אבל לדעתי הוא ממש ממש חריג ביכולת שלו לעבוד תוך כדי ההמולה של הבית ולשלב הפסקונות כשהוא רוצה, יכול ומרגיש שזה חיוני. (אני לא חושבת שהייתי יכולה, אני חושבת שהייתי מסתגרת בחדר ועדיין עצבנית שמרעישים לי...)
האם אתם חושבים שיש לזה גיל? סטטוס?
לדוג'-
ללמוד משהו מסויים רק כאשר מגיעים לגיל ספציפי.
לשדך רק אם כבר נשואים..
וכו'.
א לַכֹּל זְמָן וְעֵת לְכָל חֵפֶץ תַּחַת הַשָּׁמָיִם:
ב עֵת לָלֶדֶת וְעֵת לָמוּת עֵת לָטַעַת וְעֵת לַעֲקוֹר נָטוּעַ:
ג עֵת לַהֲרוֹג וְעֵת לִרְפּוֹא עֵת לִפְרוֹץ וְעֵת לִבְנוֹת:
ד עֵת לִבְכּוֹת וְעֵת לִשְׂחוֹק עֵת סְפוֹד וְעֵת רְקוֹד:
ה עֵת לְהַשְׁלִיךְ אֲבָנִים וְעֵת כְּנוֹס אֲבָנִים עֵת לַחֲבוֹק וְעֵת לִרְחֹק מֵחַבֵּק:
ו עֵת לְבַקֵּשׁ וְעֵת לְאַבֵּד עֵת לִשְׁמוֹר וְעֵת לְהַשְׁלִיךְ:
ז עֵת לִקְרוֹעַ וְעֵת לִתְפּוֹר עֵת לַחֲשׁוֹת וְעֵת לְדַבֵּר:
ח עֵת לֶאֱהֹב וְעֵת לִשְׂנֹא עֵת מִלְחָמָה וְעֵת שָׁלוֹם:
ט מַה יִּתְרוֹן הָעוֹשֶׂה בַּאֲשֶׁר הוּא עָמֵל:
י רָאִיתִי אֶת הָעִנְיָן אֲשֶׁר נָתַן אֱלֹהִים לִבְנֵי הָאָדָם לַעֲנוֹת בּוֹ:
יא אֶת הַכֹּל עָשָׂה יָפֶה בְעִתּוֹ גַּם אֶת הָעֹלָם נָתַן בְּלִבָּם מִבְּלִי אֲשֶׁר לֹא יִמְצָא הָאָדָם אֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר עָשָׂה הָאֱלֹהִים מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף:
>> הכל עשה יפה, בעתו!!!!
לכל דבר יש את הזמן שלו
אבל הגשמת חלומות לא תלויה בשום דבר לעניות דעתי.
ג
(למשל - מי שמגיל צעיר חלם להיות רופא, להיות טייס, להיות דיין, לזכות בפרס נובל… לוקח זמן להגיע להגשמה של חלום שכזה, לא?)
אני חושבת שאין דבר שעומד בפני הרצון, ואלו שהצליחו הם אלו שלא עמדו נואש וכנגד כל הסיכויים עשו את שעשו
יכולה לצטט לך אלפי משפטי מוטיבציה שמצדדים בדעה שלי.
יש דברים שיותר תואמי גיל, אבל לעולם לא לומר אי אפשר...
ואם נצמד לדוגמאות שלך אז לא חושבת שייעוץ למשל תואם גיל של בחורונת מתוקה בת 18, אבל מכירה כמה בחורות כאלו... בסוף יש ויש.
ואני רווקה ושידכתי את אחת החברות שלי
ובהחלט מאמינה שהכל אפשרי ותלוי רק בנו!
ככל שהגיל גבוה יותר -
קל יותר להגשים חלומות.
כי נפתחים עוד אפשרויות ואופציות
והרבה פעמים גם כלכלית יותר קל
אבל בטח זה שונה מאחד לשני ולמסלול חיים
באיזה שהיא סיטואציה, שמבחינתי אני על הגל של הגשמת חלום ספציפי.. שנראה "פחות רלוונטי" לסיטואציה שלי מבחינת אחרים.
אבל אני מרגישה שזה לא מפריע לי..
הרבה פעמים אנשים אומרים שצריך לעשות כל דבר לפני הגיל והסטטוס המתאימים, אבל לא מרגיש לי ככה..
ובסיטואציה כזאת דיי מנסים למנוע מהאדם לפעול ככה
מסכים איתך לגמרי,
וחבל שככה הורידו לך.
(מכיר אישית על שידוכים שעשו אנשים צעירים ממש שהצליחו)
ובכלל, היום העולם כבר יודע שגיל זה רק מספר
אפילו בחורון צעיר בישיבה קטנה יכול לעשות שידוך. כן!
כלומר, להציע וזה בהחלט עשוי להיות מוצלח. בכלל לא תלוי גיל.
אז נכון שאם היתה לי שאיפה דוחקת להטיס מסוק
ועד עכשיו לא הגשמתי אותה, אז כבר אין סיכוי...
אבל ללמוד? לפתח כשרון שעד עתה היה עטוף
בקורי עכביש, לטוס למזרח הרחוק או להיכן
שלא יהיה (טוב, אז לירח לא...) -
אני, כבר סבתא, ועדיין יש לי חלום
לראות לוויתנים במקומם הטבעי,
ולצייר, ואולי ללמוד לפרוט על פסנתר
או משהו...
איך כתבה כאן lavender - זה עניין של רצון.
ודאי, בגיל מבוגר יותר, יש אולי פחות כוחות,
אבל לצייר, לצלם, לטוס לאנטרטיקה למשל -
מה הבעיה?.....
חברים, אפילו האסקימוסים כבר לא מוותרים על
הקשישים שלהם (אני מניחה) ושולחים אותם לשבת
בהשלמה על ערימת שלג קרובה ולצפות לדב
הרעב הבא (זה שפספס את הקשיש הקודם)
אל תגזימו.
בטיול לארצות הברית, לדרום אפריקה, לאיסלנד - יש הפלגות יומיות הזמינות לכל אדם, לצפייה בלווייתנים.
לא צריך להוציא הון על טיול ליעדים אקזוטיים.
אני גולל בשרשורים מלפני 10 שנים ומעלה
זה נותן מחשבות על החיים
כאילו אנשים היו אז בני 25 ואיפה הם היום
כל אחד עבר וצמח
איפה אני יהיה עוד 10 שנים?
מכניס אותי קצת לעצבות על החיים
(יש לי נטיה כזאת מדי פעם כשיש זמנים מיוחדים להיכנס להרהורים עצובים על החיים)
שעכשיו אני בשלב קצת מבולבל בחיים שלי
אז עוד יותר מרגיש ככה

אמרתי משהו בסגנון לאדם גדול שהכרתי והוא ענה לי:
אני חי מהבוקר עד הערב כל יום (משהו כזה) - ברוך השם.
חושבת שטבעי שכבני אדם איננו יכולים לחיות כמו...פרה
למשל, ויש מחשבות וחששות ותקוות, אבל איך אומר
ד"ר הררי (אתר התבוננות פנימית) - אם המחשבות
אינן מהסוג שנושא פרי, לסלק אותן.
לא קל, אבל באמת, אם חושבים, החיים עוברים
כל כך מהר (מגילוכד' 40 בערך)....
כן. קל לדבר. בראש ובראשונה, אני מדברת
זאת לעצמי.
אאל"ט (אם אני לא טועה, אין לי כח לכתוב
זאת כל פעם מחדש), ד"ר אדהאן אומרת
לעטוף את המחשבה/חרדה הזו
עם נייר עטיפה נחמד, לקשור בסרט
נחמד ולהעיף אותה (אפשר עם בלון...)
למעלה.
ה ו א יקבל זאת באהבה, בהבנה,
בחיוך, בליטוף רך על הראש:
הכל בסדר, בני היקר, ויהיה
עוד יותר ועוד יותר ועוד....
ולדבר עם מישהו וכו' וכו'....
אתה שיא הצעיר. שיא!
עוד כל כך הרבה דברים
טובים עוד נכונו לך, בעזה"ש!
יודעת שאינך זקוק לנחמה,
סתם...
ל המשוגע היחידיאחרונהוגם להזכיר לי שאני עוד צעיר,
כי בקטעים האלה אני תמיד מרגיש כאילו יש הרבה
דברים שיכולתי לעשות בשנים שעברו ולא עשיתי
ואז זה גם מעציב
נראה לי זה עצוב לקרוא את זה מבחוץ, אבל יש מצב שהאנשים המדוברים שמחים עם התהליך שהם עוברים בחייהם.
מכירה את הרהורים העצובים.
דבר ראשון הם עוברים, נמצאים בהם קצת ואז עוברים הלאה להרהורים מסוגים אחרים.
דבר שני זה משהו שעוזר למצוא את הכיוון בחיים בעיקר בשלב שיש עוד הרבה החלטות לפניך. זה טוב לחוות את החיים גם מהזוויות האלה וזה עוזר להבין עם הזמן מה עושה לך טוב ומה נכון לך.
רק צריך לזכור לא לשקוע בזה...
איך בכלל אתם מודדים את זה?
מה נחשב הצלחה?
נשמע שחייך כרגע על מי מנוחות סך הכל
אפשר בתשלום.
אשמח להמלצות מנסיון.
אפשר גם לקבל קודים מהספריה להשאלה
יש גם ליבי