לתרום לעם וכולי זה חלק מהרוחניות.

המשפט שלך הוא בערך כמו משפט: "אצל החרדים העיקר זה הרוחניות, לדתיים לאומיים חשוב גם לשמור שבת".

זה נכון שלעיתים זה מגיע ממקום לא רוחני (לפחות בצורתו הגלויה) אבל ב"ה יש המון שכן, בפרט אצל מה שמכונה "חרדים לאומיים", וככלל - באגפים היותר תורניים.

לעצם הענין, השאלה שלך היא קצת כמו דרישת הגר מהלל ושמאי "למדני את כל התורה על רגל אחת", אי אפשר באמת לענות בצורה ברורה על שאלה כזו, בטח לא בכתב, בטח לא במסגרת פורומים.

אבל בכל זאת, מעין מה שכן עשה לבסוף הלל:

הגישה ממש שונה. נקודה. ברמת המאקרו והערכה גסה אפשר למקד את ההבדל שהעולם החרדי חי בצורה ש"מאויימת" מהגשמיות, מהטבע, מהמציאות, וכו'. גישה של "לנהל מלחמה" מול כל מה שהוא לא הסטענדר והגמרא.

מי שצועד בדרכו של הרב זצ"ל - רואה בטבע ובחומר כלי קודש, חלק מעבודת ה' שדרכם פועלים לתיקון העולם.

ההבדל הזה הוא מה שיוצר את היחס למדינה, לעם ישראל, ולעוד אינספור שאלות שכל אחד נתקל בהם במהלך החיים.

שוב, זה מאוד מאוד לא ממצה ולא מדוייק. בפרט שהבדלי אורח חיים והשקפה הם דברים שהרבה פעמים נמצאים מעבר ליכולת להגדיר במילים..

לקרב את ההבנה וההפנמה של מה שניסיתי לומר, להבהיר קצת את העומק שבהבדלי הגישות.

שיר שכתב מרן הרב זצ"ל, על היחסים בין "ההויה" - המציאות, הטבע, העולם.. לבין האנשים, הדור:

"תלחש לי סוד ההויה כולה,
חיים לי יש קח נא קח,
אם יש לך לב ובלב דם
שרעל יאוש לא זהמהו.

ואם ליבתך ערלה -
ויופיי לא יקסימך, תלחש לי ההוויה
סורה מני סורה, הריני לך אסורה.

אם כל צפצוף עדין,
כל יופי חי, לא הדר שירת קודש
אך זרם אש זרה בך יעוררו,
סורה מני סורה, הריני לך אסורה.

ודור יקום וחי,
ישיר ליופי וחיים,
ועדנה בלי די, יינק מטל שמים.

ומהדר כרמל ושרון שפעת רזי ההויה
תקשיב אוזן עם חי,
ומעדן שירה ויפי חיים אור קודש ימלא,
וההויה כולה לו תדובב:
בחירי, הריני לך מותרת ."

לחשי ההוויה – ויקיפדיה

ומה את אומרת?

זה שקשה לדעת כמה מהם באמת שומרים מצוות

כי כולם לבושים אותו דבר, ומה לעשות אנחנו בני אדם מושפעים מאוד מהחיצוניות וקשה לנו לראות פנימיות.

אז קל שכמו שאצל דתיים יש לייטים, גם אצל חרדים יש לייטים (ואף חמור מכך) רק שהרבה מהם לא יכולים להרשות לעצמם להראות את זה בגלוי כי פשוט ינדו אותם מהמשפחה - שזה נורא לדעתי..

אצל דתיים לאומיים זה הרבה יותר בולט הלייטיות, ולכן זה כמו אשליה כזאת 

אע"פ שבפועל, לדעתי מבחינת רוחניות אין ציבור שיותר רוחני וציבור שפחות.

מה גם שלצערי היום הדברים הלא טובים של החברה החרדית פשוט נשפכים החוצה

אחד הדוגמאות הטובות זה שבישיבת "הדגל" שלהם שמתנהגים כמו סדום ועמורה - לא מכיר ישיבה דת"לית שמתנהגים ככה.

עוד דבר שחשוב לזכור, זה שמבחינת השקפה תורנית זה דיי שמים וארץ.

כמו שאמרו לפני, החרדים מתנגדים לכל דבר מעט חומרי.

והדת"לים משתמשים בחומריות בישביל קדושה.

זה עוד סיבה לכך שהדת"לים יכולים להידמות יותר לייטים כי הם כביכול יותר חומריים, יכול להיות שהחשיפה לחומריות כן גורמת לבעיות רוחניות.

אך צריך לזכור שזה לא מגיע ממקום של תאווה, אלא ממקום של אידיאל.

זו דרך למתג חלק מהציבור הדתי השמרני (החלק היותר דוסי בהם) משלל סיבות: אם זה מהצד החילוני - כדי לרדת עליהם ולתקוף אותם, אם זה מהצד החרדי - כדי לבדל אותם כחרדים לאומיים על מנת להתמודד עם העובדה שהציבור הדתי עולה עליהם במובנים רבים (כשזה מצד עצמם באמת אני לא מבין מה העניין, זה סתם נראה התנשאות שלא לצורך, ומנסה להראות כאילו בשביל להיות צודק צריך להיות חרדי).

אתה יכול להרחיב?

כן אפשר לומר... חצי... תודה🙈 ברוך ה'

אמן. אם אתה אומר תהילים ותרצה להוסיף שם לרפואה אגיד לך בפרטי... תודה🌹

לפני, רובם\כולם, היו בעלי מקצוע..

שהם לא חוו את ההשכלה במלוא מובנה (למעט קצת רשת כי"ח..)

או רפורמים

וכו

שם לא פסלו אדם שיוצא לעבוד

שם לא הסתגרו מהעולם, אלא חיו יחד

וכו'

וכשהיה דברים לא טובים נלחמו בהם.

היא בטראומה נוראית

כל שינוי הכי קטן שעשו גרם לאסונות

וההיסטוריה הוכיחה

אז הם סגורים

לא מקבלים שום חידוש

שום שינוי

אם זה במלבוש, אם זה באורח חיים או בסוגי העבודה

ובעיקר בסגירות לעולם.

כי הם ראו מה קרה כשנפתחו לעולם

ובגלל זה הספרדים היו הרבה יותר פתוחים ומתונים מהאשכנזים.

זה פשוט וברור.

זה ההשכלה, זה הרפורמים.

בדיוק אותו דבר אתה רואה שבמקומות שהגיע שבתאי צבי לימודי הקבלה שם פחתו בהרבה מממקומות שהוא לא היה.. זה ברור. על אותו משקל בדיוק.

הבהרה:

מדובר על הספרדים בדור הקודם.

היום לענד החרדים הספרדים הם חיקוי (גרוע..) של החרדים הליטאים..

הספרדים של פעם זה דבר שנכחד.. ואכמ"ל.

לדבר עם בנות זה לאו דווקא הדבר הכי חיובי שקיים בעולם

סתםסתם זה תלוי אם זה לדבר-לדבר או לדבר נימוסים וכזה.

אין על הסבתות. גם סבתא שלי שכרגע היא לא בדיוק הכי צלולה

וכשהיא הייתה צלולה הם היו "מסורתיים", לא דתיים.

ובכז, היא העירה לאחיות שלי כשיושבים על הספה לסדר את החצאית וכזה

אז בואי נכליל

יש דברים שדתל לא יעשה

וחרדל כן

וקטשופ זה טעים

אבל נראלי את שואלת יותר  על ההבדלים בין חרדל לחרדי

ברמת הסגירות. זתומרת תראי הרבה חרדלים בלי סמארטפון

אבל לא ינדו את מי שכן, וזה הרבה יותר מובן

ושלא ילכו למשחקי כדרורגל וכזה

וגם ההערכה לאברכים לפעמים שונה ולבני תורה מבוגרים. שלא תמיד כולם יתגייסו. 

או שלא יפחדו לשלוח את הבן לישיבה קטנה

אבל הנקודה הכי חשובה שזה הכללה, והגיוני מאוד שאם אני אקרא את התשובה של אחרים או להפך אני אתחרפן מהשטויות שיש שם.

לכן הדבר היחיד שודאי נכון כאן..

זה שקטשופ זה טעים

חחחח קטשופ זה לאא טעים וחרדל עוד יותר מגעיל חחחח

הכי טוב שניצל

דפוק דק דק כמעט כמו העולם (@ארצ'יבלד)

כופרת בעיקר

אבל תכלס באמת מסובך לענות על זה 

אני יסביר לך מה אני חושבת 

 קודם כל מבחינה השקפתית החרדים סוברים שהתורה קודמת לא"י והדתיים לאומיים סוברים שקודם הארץ והיישוב שלה ואח"כ התורה ... 

 מה שייצר את הפער הענק בין החרדים לדתיים לאומיים 

 גם מבחינת החומות שסביבם החרדים מעדיפים יותר לשמור על הקיים כדי שלא ייפלו עוד חרדים בגלל זה ההתבדלות שלנו מהסביבה החילונית וכל מי שלא תואם את השקפת העולם שלנו 

 בעוד הדתיים לאומיים יותר מקבלים ומעודדים חוזרי בתשובה וכו 

 זה מה שאני חושבת 

 אגב אני מגדירה את עצמי חרדית 

המשפט הזה: "החרדים סוברים שהתורה קודמת לא"י והדתיים לאומיים סוברים שקודם הארץ והיישוב שלה ואח"כ התורה ... " 🤦‍♂️

מיד אמרתי לעצמי "היא בטח חרדיה"...

ואכן, שניה אח"כ ראיתי שכתבת ככה למטה..

בקיצור, אולי מומלץ להשקפה החרדית להכליל בתוכה גם אידיאל של הימנעות מהשמצות..

והסוגים שאני מכירה לא משמיצים מפגינים וכו 

 נשמה את מדברת על ציבור מידיי גדול אני לא יכולה  לדעת מי ולמה השמיץ אותך אבל רק שתדעי שלא כולם כאלה...

זה הכל 

למקרה שלא הייתי מספיק ישיר, אני דיברתי על מה שאת עשית.

כלומר, אני יודע שיש הרבה סוגי חרדים. דיברתי על אלו מהסוג שלך.

וממילא, לא ממש מסתדר מה שאת כותבת "והסוגים שאני מכירה לא משמיצים מפגינים וכו" אהמ אהמ

היית רצינית כשכתבת "אני לא יכולה  לדעת מי ולמה השמיץ אותך אבל רק שתדעי שלא כולם כאלה..."? 🤦‍♂️

אני חושב שאם תעברי על התגובה שלך, ואז תקראי את התגובה שלי, תגלי שאת כן יכולה לדעת מי השמיץ. הגם שכמובן אכן לא כולם כאלו.

זה הכל.

א. אפשר לספור על כף היד אנשים שטוענים שהארץ קודמת לתורה.
כן גם מהציבור הדתלי.
ההוכחה היחידה שלנו לזכות על הארץ היא התורה.


ב. היהדות מעודדת חזרה בתשובה,לא הבנתי מה הקשר לדתיים לאומיים?



בכללות, הנקודות זכות שהצלחתי לדלות מהתגובה שלך
שאת מאד מעריכה את האכפתיות שיש במגזר הדתלי והחרדלי לארץ ישראל ולעם ישראל ביחס לכמה שזה קיים במגזר החרדי. שזה יפה מאד בעיניי, אשרייך.

אבל ארץ ישראל היא לא לפני או אחרי התורה

היא חלק

כמו שבת. כמו תפילין. ארץ ישראל.

לכל ההשקפות ולכל המגזרים למעט הגישה של סאטמר שהיום אסור להיות כאן. ורוב מוחלט של הציבור החרדי היום לא מחזיק ככה.

המחלוקת היא עד כמה זה בא לידי ביטוי וכזה..

ולא ע"י האנשים שכך מכנים אותם.

בכלל הפלומבות לא טובות - אבל בנידון זה, זה גם מעוות.

אנשים עם תפיסת עולם דתית-לאומית ביסודה, שרואים בתקומת המדינה אירוע חשוב ומכונן,

והם בעלי רמה תורנית גבוהה, או שאיפה לכך.

יותר מתאים לומר, "תורני לאומי".

וגם זה, הכל הבל...  יש כ"כ הרבה גוונים בין בני אדם. קיטלוג מצומצם.

אצל חרדים השאלה היא רמת פתיחות

אצל חרד"ל השאלה היא רמת הקפדה על מצוות

יש גם קצה חרד"לי שמרני/סגור, ששם השאלה היא לא רמת פתיחות אלא רמת סגירות - כי רובם גדלו בחברה דתית לאומים עם פתיחות מסוימת, והם סגורים יותר אקטיבית

תגיד לי אלפי ספרים תורניים ב"ה שעזרו לי שנים

באיזה הקשר זה פורום? 

לדעתי, לאדם הממוצע טלפון ב-1,000 ש"ח (מהדור האחרון של שיאומי למשל) יכול לספק את כל הצרכים +++. 

אבל אם למשל חשוב לך מצלמה מעולה, כזאת שתאפשר לך לפתח את התמונות שצילמת בלי שיראו שזה צולם בטלפון (כלומר בלי פיקסולים, מריחות וטשטושים), אז המחיר כבר קופץ פי כמה...

נתונים נוספים שאם הם חשובים לך, יכולים להשפיע על המחיר: עמידות למים ואבק, בהירות מסך (לנוחות צפייה באור שמש), עמידות לנפילות, זיכרון RAM (ככל שגבוה יותר - הטלפון יוכל לשרוד יותר משימות גם בלי להאט ולהיתקע), קליטה של דור 5 (מאז שיש לי דור 5 - אני כבר לא מחפש WIFI באף מקום, כי האינטרנט שלי במכשיר יותר מהיר מרוב הרשתות הביתיות), אפשרות לסים וירטואלי (בשביל להתחבר לחברות סלולר בלחיצת כפתור בלי צורך בסים פיזי, כולל למשל אם רוצים חבילת גלישה בחו"ל כמעט בחינם), טעינה מהירה, סוללה חזקה...

מכשיר שמצטיין בכל מה שכתבתי עכשיו, כנראה יעלה לפחות 3,000 ש"ח. אבל מי שלא חייב את כל התכונות האלה, בהחלט יכול לקנות מכשיר פשוט יותר.

נקודה למחשבה: מכשיר פשוט של היום שעולה רק 1,000 ש"ח, הרבה יותר משוכלל ומתקדם ממכשיר דגל שעלה לפני 5 שנים 3,000 ש"ח.

הכל תלוי מה תרצי לעשות עם זה

לאחרונה קולגה רכשה את הדגם האחרון של אייפון הכי טוב.

עלה 7000+

שאלתי אותה מה הצורך, היא הסבירה שהיא מצלמת הרבה סרטונים לפרסום העסק שלה והיא חייבת שזה יהיה הכי טוב שיש

לעומת זאת.

אצלי התכונה הכי חשובה במכשיר סלולרי זה אינפרא אדום. לצורך שליטה במזגנים במקום עבודתי. לכן חיפשתי דווקא את התכונה הזאת. 

כי זה יכול להיות כלי זניח שאת לא נוגעת בו כמעט וזה יכול להיות מרכז היום שלך ללימודים / עבודה וכאלה.

אם למשל את מצלמת ועורכת סרטונים זה גם שיקול ובגלל זה כדאי לחשוב עם עצמך מה הפונקציות שחשובות לך ומה התקציב.

זה תלוי למה את משתמשת...

וגם לכל חברה ודגם יש יתרונות וחסרונות

אני מציע לך אם את באמת פחות מבינה ומכירה את העולם הזה של מפרטים של פלאפונים וההבדלים ביניהם

אז פשוט תכתבי מה השימושים שאת עושה בפלאפון וכמה מהם במקביל

אם בא לך אז יכולה גם לומר איזה מכשיר יש לך עכשיו ומה את מרוצה ולא מרוצה ממנו ככה יהיה מקום להשוואה וידעו לתת לך יותר מדויק

אם יש לך גם חברה של פלאפונים שאת רוצה רק מהם אז תכתבי

מכשירי ביניים (1500+) מספיקים לדעתי לרוב השימושים. אני עצמי מסתפק במכשיר ביניים שקניתי בפסח של 2021 ועבר מאז קצת שדרוגי תוכנה קצת יותר מורכבם (כן, בניתי לו רום !). הוא אחלה ומשרת אותי יפה לבינתיים.

נמחקה לי כל היסטורית הצטאים בווצאפ במכשיר *הישן* .. ואחרי דו שיח ארוך עם הצאט GPT/גמיני נראה שאין לי שום גיבוי... מצד שני אם להיות רציונלית מה כבר איבדתי? הודעה ממשהי מהעבודה שמארה לי כמה אני מיוחדת.. נראלי נחיה.. 

שלך באופן שוטף 

זה מונע מהמצב להדרדר למקומות לא נעימים.

יש צד טוב שאפשר להתבטא ככה, כשאתה ממש לא מול השני.

השיקול שלך מאוד רציני, וזה יכול למנוע הרבה דברים לא נעימים.

קשה להכריע.

ברור לי, צריך להיזהר מאוד במה שכותבים, אבל אולי לא יותר מדי.

אתה שואל כמה היינו מוכנים לשלם בכדי שיצנזרו לנו סרטים? אם גוי היה עושה את זה.. הייתי משלם הרבה.

בטח לא 2 שקל..

במקום לצנזר ולשפר את בעיות הצניעות בעיתונות החילונית, יש עיתונות המותאמת לציבור הדתי.  

נראה לי מוזר לצרוך תוכן ומדיה עם בעיות צניעות גם אם יש מי שיחתוך וידביק וינקה את מה שמפריע. 

ולא רק מצנזר בקטע של להסתיר, אז אולי יש בעיה אחרת של עצם הסרט והתוכן שלו. זה כבר דבר אחר..

יש גם בעיה של אלו שצופים כדי לסנן, אבל אולי אתה מתכוון אם איזה אלגוריתם.

מדובר כמובן על סרטים או סדרות שבגדול הן 'נקיות', אבל לפעמים יש פתאום כמה שניות של בעיה.

הסינון מתבצע ע"י AI ולא ע"י שום אדם יהודי וכד'.
השאלה הייתה האם מבחינתכם הייתם משקיעים סך מסוים שעבור כל סרט או פרק שאתם צופים - תוכלו לשים אותו בתוכנה שתעבור על כולו ותחתוך את המקומות הבעיתיים.

גם מבחינה רעיונית אז כן

אבל הרבה פעמים סרטים אפילו בלי קשר לחוסר צניעות לא תואמים את הלך הרוח של יהודי.

נ.ב

המטרה של סרטים היא לא לשרוף את הזמן או להוות ריגוש אלא ללמד דרך חוויה

כי זה גם ככה מחנך מהדלת האחורית... אז צריך לראות שזה עונה גם על זה 

וזה מסובך, לכן הפיתרון הוא כמו שכתב @פ.א. 

סרט זו חוויה חזקה ולכן זה כלי שאפשר לרתום אותו לקדושה את לא חושבת?

לשעתיים מטרדות היום יום, מלחצים ודאגות.

הולכים לקולנוע או צופים בבית בסרט, יוצאים להצגה,  כדי להכנס לזמן קצר לעולם אחר.  ההפוגה הזו מעניקה למוח "מנוחה" מרעשי הרקע של המציאות.

לפעמים אנחנו נהנים אפילו מסרטים שגורמים לנו לפחד או לבכות. זה קורה כי המוח שלנו יודע שזה "רק סרט" 🙃

מי מחפש לקבל שעת חינוך בצפייה בסרט?

לשם כך יש שיעורים ולימודים.

סרט הרבה מחצין דברים ומציג אותם בדו מימד ולפעמים תלת מימד חזותי

יש נושאים יפים וחשובים שמעבירים אותם בסרט,

עדיין הדיבור ןהעומק שבשיח או לימוד אמיתי מתוך ספר, נותן מימד אחר שא"א להעביר בצורה שטחית וצבעונית

נראלי שמסר או תוכן אמיתי או רעיון זה דבר שצריך עיבוד או שיח עמוק, לא דרך רדודה

שתעביר אותו

או תתיימר לחנך איתו  

בסרט יש יתרון שאין בלימוד מספר וכן להיפך.

זה כמו סיפור רק בצורה משודרגת וחיה יותר. בעיניי אין רע בלשלב... כל עוד הסרט חיובי.

ולאו דווקא בתור שעת לימוד, גם בשביל העשרה.

בין אם תרצה ובין אם לא הסרט מעביר מסרים, ובצורה הכי חזקה שיש... שאגב המטרה שאתה מתאר לענ"ד לא אידאלית בכלל. זה לברוח מהמציאות. אבל אם כבר, אז לפחות שיהיה משהו יחסית מועיל ולא מזיק. (מסייגת שאין בעיה בעיניי שיציאה לסרט תהיה שעת בילוי מדי פעם, אבל שוב שזה יהיה סרט חיובי)

בניגוד למדיום ויזואלי שבו הכל מוגש לנו "מוכן", הקריאה דורשת מאיתנו להיות שותפים ליצירה. כששוקעים בספר טוב ומעניין, אנחנו בונים בדמיון שלנו את הדמויות, את תיאור המקומות, המוח שלנו הוא זה שמפיק את הסרט מהמילים הכתובות. וממש נכנסים למציאות המתרחשת בספר, ומתנתקים זמנית מהמציאות סביבי בזמן שאני שקוע בספר.  

וכשעוצרים באמצע קריאת ספר וחוזרים אליו כעבור יום/יומיים, שוב צריך להכנס למציאות המדומיינת של העלילה. 

סרט יכול למלא בהשראה, להעשיר וללמד כמו ספר, אבל אם המטרה היא להסיח את הדעת מהמציאות אז משהו במציאות לא תקין. אלו שתי מטרות שונות. לא קוראים או צופים רק בשביל להפעיל את הרגש ולכבות את השכל... מסכים?

וככה גם מספר טוב.

נראה לי מרחיק לכת להגדיר יציאה לסרט שנהנים ממנו, ובעקבות כך התנתקות לשעה/שעתיים, כבריחה מן המציאות. 

כי המטרה מוגדרת, כמו שמכניסים מנוחה בלו"ז אבל זה לא מה שהיה נשמע שאמרת. חוץ מזה גם בילויים צריכים להיות כשרים, ותאמין לי שאין בזה אמצע בד"כ... או שזה חיובי וממלא, או שזה מוריד.

אכן אפשר היה להבין ממני משהו אחר ממה שהתכוונתי

אז אני בא להדגיש שאני מדבר על יציאה לבילוי מידי פעם כדי להינות מהפנאי ולא כדי לברוח ממציאות חיים, מצרות ובעיות. 

אין לי "מקום" בעולם... אני כאן כל רגע שה' מחליט שאהיה כאן, כל רגע מחדש. 

שליחה, כל מה שיש לי זה מה', ממה שהוא נותן לי משתדלת לתת.

אחרים רואים את מה שאני באמת מכוונת. כשאני מצליחה באמת לכוון ולהיות בתודעה של מה שכתבתי לפני- אנשים רואים את זה, זה ממש כאילו "שם ה' נקרא עליך ויראו ממך". יראת כבוד כזו.

אבל לא תמיד אני ככה, וכשאני פועלת ממניעים אגואיסטים זה ניכר.

אין לנו תפקיד אחד בעולם חוץ מלעשות את רצון ה' ולהתקרב אליו.

וזה כן בא ביחד עם מודעות עצמית, לראות מה הכלים שה' שם לך.

אם זה יכולת לשמח אנשים, אם זה לימוד שאתה צריך להפיץ... מבינים את זה לפי מה שקורה איתך, אתה יודע במה אתה טוב, ועדיין כל פעם ה' שם אותך בסיטואציה אחרת, כל רגע בפני עצמו. 

יכול להיות שאתה אדם תוסס ואתה יודע איך להשתמש בזה לטוב אבל עכשיו ה' רוצה אותך בפקק ולראות איך אתה מגיב ואם תתעצבן. זה מלא דברים. המגמה היא אחת.

היא הדרך, לא המטרה. 

מי שמתקבע על התכונה שבעיניו היא התפקיד שלו עלול לחטוא לעיקר.

כי תמיד חשבתי שכישרון ויעוד קשורים זה לזה.

תוכלי לבאר את כוונתך?

ברור לי מאד

לעשות טוב לעצמי ולאחרים

ללמוד ולהשתפר מיום ליום

אני לא מוטרדת ממה אנשים אחרים חושבים על התפקיד שלי

את התפקיד שלי רק אני קובעת ושאחרים יתעסקו בתפקידים שלהם

יעוד של כל מי שרוצה בזה

לא רואה צורך לתחום את תפקידי לתחום מסוים 

בסוף, זה תלוי במינון של כמה אתה צורך. כי אם תגזים אתה בסוף תמצא את עצמך בחמש לפנות בוקר מתעורר ליד פח זבל עם גרביים שהם לא שלך.

ככה זה בחיים. צריך לקבל אותם כמו שהם. כל ניסיון להתכחש להם נועד לכישלון. כי מה הם החיים אם לא צבר אירועים שמפריעים לנו לישון?

אבל בסוף מה יקרה איתי בפועל זה רק ה' יודע ומוביל

לשנות הרגלים רעים

ליצור הרגלים טובים

כשהבנתי את הקונספט של ההרגל זה הפך קל

ממליצה על ספר כוחו של הרגל

הוא מסביר את הרעיון של

טריגר- פעולה- תגמול

איך להיפטר/ ליצור הרגל

או ליצור הרגל זה תהליך מתמשך

הרבה אנשים אוהבים תוצאות של כאן ועכשיו

לא אוהבים תהליכים

וזה גורם לקושי בהשגת דברים

אני כן אוהבת תהליכים

מסוגלת לראות את התוצאה העתידית ולחכות בסבלנות

לרוב גם נהנת מהדרך

לכן בעיניי זה לא קשה

אחרים בטח יקראו לזה קשה עד בלתי ישים

ממליצה לקרא קצת טורים של הרב יצחק פנגר

ללכת בצעדים קטנים 

ולחלק את החזון הגדול למטרות קטנות ברות ביצוע

לפני כמה שבועות בעלון הידברות הרב פנגר רשם טורים בנושא שינוי התנהגות

ופירט איך לעשות את זה צעד צעד

זה עלונים לפני חודש- חודש וחצי ככה.

לגבי הצעדים הקטנים-

נגיד שאתה רוצה לרוץ מרתון שזאת המטרה הגדולה, אז

קודם אפשר כצעד ראשון להגביר מוטיבציה ובמקביל להוריד את המושג המופשט (רוצה לרוץ מרתון)

לפס מעשי (שינויים קטנים - לשים את הנעליים ליד הדלת, אפילו בלי לנעול, בשלב מאוחר יותר לקבוע זמן לריצה)

כשהייתה לי מטרה גדולה

השיטה של צעדים קטנים עזרו לי להגיע אליה....

היום אני מתמודדת עם דברים שאותה טכניקה בהחלט תשמש אותי

רק צריך לרצות

ולעשות משהו קטן בכיוון. 

ומוסיפים כמה שיכולים