
יש כמה דברים שאני מרגיש שאני לא מבין בכל העסק וממש אשמח שתאירו את עיניי.
1. מה הצורך הגדול בבירור לפני דייט מעבר לאופי?
ברור לי מצד אחד שזה יכול לחסוך זמן,
מצד שני זה מתכון לטלפון שבור, מה שפוטנציאלית יכול למנוע את ה'איש המדהים' אם רק הייתה ניתנת הזדמנות.
מכיר סיפור על טלפון שבור רציני מאוד, פער של 130 ;) מעלות בעולם המושגים ופשוט חבל...
2. קיבלתי רושם שיש ציפייה שלכל בן ממוצע יהיה את החבר שיהיה הכפיל שלו, שידע את התשובות לכל השאלות השחנשיות שיש,
ואם זה לא המצב, זו סיבה טובה לא להתחיל קשר.
הבעיה שמדובר בסוג שאלות שלתחושתי הן נושאי שיחה שפחות עד לא בכלל עולים אצל בנים.
אני צודק? ואם כן, אז למה זו סיבה טובה...?
3. אם החבר לא יודע מספיק, אז לשאול דרכו את הבחור לא בא בחשבון, למרות שהוא בכל מצב יוכל לשמוע על מה היא ביררה מהחבר... אז מה העניין? למה להסתכן בלפספס?
4. אם כבר, אז אולי לשאול פשוט בשיחה טלפון ראשונה,
''שלום בן ;) ... ... ...
חשוב לי מאוד הנושאים א ו-ב ואשמח לשמוע מה אתה חושב על זה.
מגניב אחלה, לא מגניב, לא מתאים ובהצלחה...
5. אם למישהו אין חבר נפש כזה שיודע עליו הכל, כי הבחור עבר כל מיני מקומות בחיים ורכש חברים חדשים בכל מקום, אבל לא כאלה שהם ''חברי נפש'', נגזר עליו לא להיות זכאי לדייט ראשון עם ה"מבררות"?
6. סליחה על השאלה ^_^ אבל למה לא אח?
אם יש בנים בקהל שגם מרגישים צורך להשתתף, מוזמנים

תודה רבה מראש!
