כמו שיש היתר לשיר במקהלה כי הקול הפרטי לא נשמע, כך לענ"ד האפשרות לרקוד ולשיר בתוך קבוצת בנות.

א. זה לא התר לרקוד

ב. עצוב שסומכים על היתרים כאלו באמצע הרחוב.

וכל כך כל כך לא צורה...

זה היתר ששמעתי פעם. אני לא סומכת עליו.

אבל אולי הבנות האלה כן. וזה צד לדון לכף זכות.

אז אל תכעסי בסה"כ כל אחת היא יקרה מאד לה'. והרגישה כל כך חזק את השמחה, ולא היתה הפרדה ברורה אולי, ומצאו את עצמן בתוך בנים, נסחפו עם הריקוד.

וכן, צריך לתקן. בעיקר את עצמנו.

הן רצו לשם בעצמן ופחדתי לאבד אותן בקהל (ואת האמת בסוף כן אבדנו משהי, בסוף היא נמצאה)

אבל זה היה כשהפסיקו את הריקודים ורק אנשים חטפו זה מזה את הרמקול במסרים סותרים על האם להמשיך בצעדה או לשמוע להוראות.

אני בטוחה שהן לא רצו לרקוד שם רק להסתכל מה קורה, אבל כן ראינו עוד כ20 בנות שכן רקדו ושרו בקול "עם  הנצח לא מפחד"

אני חושבת שזה כי פשוט כל האקשן נמצא אצל הגברים, אז בנות מרגישות שזה יותר כיף ומשמעותי מלשבת בפינה שלהן.

לא שאני חושבת שזה מוצדק מבחינה הלכתית, אבל זה ההגיון שלהן לדעתי.

לא צריך לנבור מידי כדי לגלות את ההיגיון.

הזוועה מבחינתי זה זה שהן אכן עושות את זה, חופשי על הבר.

ריקודי מעגלים הם לא ריקודי בר.

אולי הפתרון הוא שיהיה גם אקשן באזור נשים, שיביאו לבמות שם אנשים (או אם רוצים הפרדה טהורה רק נשים) שידברו ושהרוקדות לא ירגישו שאין מה לעשות שם.

זה לא בית כנסת, אפשר לארגן בצורה  טיפה שוויונית.

לא שאני חושבת שזה באמת יגרום לשינוי ההתנהגות, אבל לפחות זה מעשה יותר טוב מלהתלונן וגם יצ'פר בנות שלא מנסות להתפרץ לשם.

זה ביטוי. כמו לומר "הוא אוכל חופשי על הבר" כלומר - בלי חשבון.

את צודקת שכך ראוי לעשות, מה אפשר לומר.. בידיי זה לא

ובכל מקרה זה לא מניח את הדעת מהצער על ההתנהלות..

ממש נכנסו לאזור של הגברים???

הייתי גם ותכלס עכשיו(בזה של שבוע שעבר..) היה קצת מבולגן ובאמת היה מקומות שלא ככ ברור אם זב גברים או נשים.. 

קצת היה בעסה.. 

הרי זו כל המטרה לא?

זה מזכיר לי שהרב שרקי סיפר מעשה שהיה עם הרצי"ה 

שהוא היה יוצא ביום העצמאות לרחובות ורואה את כולם שמחים ורוקדים(כמובן היו שם בעיות צניעות)

והוא אמר שהוא ראה שם חילול השם גדול 

בכך שהרבנים לא הגיעו לשם לשמוח איתם

הרצי"ה ראה חילול ה' בזה שהרבנים לא רוקדים ושמחים, נכון

האם הוא ראה כמעלה את זה שבנות רוקדות ושרות בצמוד לגברים? חוששני קצת שלא..

שדווקא כן 

אם עיקר הטרוניא שלו הופנתה כלפי הרבנים ששמרו על "הצניעות" ולא כלפי הגברים והנשים שלא שמרו על צניעות.

צריך כנראה להכיר קצת את הסגנון של הרצי"ה.. 

זה לימוד שגוי, המביא לידי לתלות בו בוקי סריקי. 

כמובן שיש פה בעייתיות מבחינת צניעות

*אבל*

אם הוא באמת לא היה מוצא מעלה במה שהם עשו, הוא לא היה מצפה מהרבנים גם לשמוח עם העם.

המעלה במה שהם עשו היא בשמחה על המדינה

אינני מבין כיצד ניתן להעלות על הדעת שהוא ראה מעלה בעצם התערובת רח"ל

שכמובן שהוא לא ראה מעלה בחוסר צניעות לגופו של עניין.

אבל אני כן חושב שבכללי הוא מצא יתרון בשמחה על פני לא להיות חלק מזה.

בעיקר ביום חשוב כמו חג העצמאות שזה באמת חילול השם גדול לראות שחכמים נמנעים ואפילו מבזים את היום הזה..

אני יודע פה ספציפית זה שונה.. ויכול להיות שאתה צודק ובאמת זה לא טוב שמקילים ראש בזה יותר מדיי..

למה לדעתך הרב התכוון בדבריו?

זה לא היה נושא הודעתי ולא דנתי בזה.

הפריע לי שככה הן מתנהלות. זהו.

על ההלכה בכל פרטיה לצערנו. 

אולי תסבירו לי למה גברים מרקידים נשים?
אין לי בעיה עם טרוד במלאכתו, אבל יש גבול, לא?

ובדווקא שאלתי אותו שהוא תומך נלהב של הריקודגלים

ושאלתי אותו איך קורה מצב שבנות רוקדות ברחוב. איך?? ועוד לעודד את זה?

והאם לא כדאי לבטל את זה.

(כמובן ששאלתי בנימוס וכו' )

והוא ענה לי שצריך לרקוד אך ורק במקומות הסגורים המיועדים לריקודים לבנות

ובכל השאר לא לרקוד.

ככה הוא אמר לי. לי.

כמובן שלא שאלתי האם כדאי לי שלא לבוא בגלל שזה לא קורה

וגם כי בכללי לא תכננתי לבוא

אף אחד לא מחייב אותך להסתכל דווקא על החבורה של הבנות שנחדפת לתוך עזרת גברים.

הייתי לא פעם אחת בריקודגלים ואין לי מושג בכלל על מה מדברים.

וגם אם אתה רואה קבוצת בנות - שויין.

זה לא עכשיו שאתה באירוע רק של בנות ואתה בן יחיד.

זה נשמע לי כל כך תלוש לומר שלא צריך לבוא בגלל חשש צניעות.

וגם אם למישהו לא נוח הוא יכול להתקדם ולהיות בלי בנות בכלל.

עליך למנוע חוסר צניעות כשאתה יכול

ואם אתה יודע שבאירוע שאתה מארגן בנות רוקדות בו ברחוב בצורה גורפת וחופשית... אז בהחלט כדאי לעשות חושבים.

וכשקבוצת בנות רוקדת באמצע הרחוב - זה לא נפרד. זה רחוב.

כמו כל רחוב.

ולכן יש מקומות סגורים שמיועדים לזה.

זה נשמע לך תלוש? שמעתי לא מעט אנשים מהציבור שלנו שנמנעים ללכת בגלל בעיות צניעות שם.

זו סברא מאוד מוכרת ומובנת בלמה אנשים לא מגיעים לריקודגלים.

הייתי הולך לריקודגלים כמה שנים ברצף ואין לי מושג על מה כולם מדברים.

גם אם במקרה אני רואה קבוצה של כמה בנות צורחות זה פחות מעניין אותי.

התהלוכה נפרדת

סבבה

הבנות הולכות ברחוב?

יופי

רחוב זה דבר מעורב.

עובדה: כשהבנות הולכות ברחוב, יש גם ריקודים. כן ברחוב.

שאלתי את הרב האם זה בסדר

הוא ענה שלא. זה הכל.

אחת הסיבות לשאלה זה שהלכתי לי לתומי ביום ירושלים בירושלים

ואז בהמשך הרחוב אני וחבר שלי קולטים שאנחנו באמצע הריקודגלים של הבנות

כן זה רחוב

אז הלכנו כמה שיותר מהר, וברחנו משם מובכים.

וזהו.

זה כל הסיפור. זה מה ששאלתי. וזהו.

ואתה ברחוב שבו הבנים הולך ולא הבנות אז אין לך בעיה, לא?

מה שאמרתי - אני לא מבין בנםי שאומרים את זה. בנות? לא התהיימרתי להביע עמדה.

למשל כאן

אני ממש לא מבין על מה את מדברת - צעירים מעל עשרים

אמ. אבל אם אתה אומר שזו הכוונה שלך

בסדר.

למרות שיש מה לחלוק עליך בהחלט

קיבלתי

זה דיון אחר ;)

והיא לא דיברה שם על ריקודים מול בנים.

גם לחלוק על הרב דרוקמן או לומר שהוא נאיבי...

תאמין שהוא יודע את המציאות.

ואני לא היחיד שככה.

אבל זאת כבר החלטה אישית שלי

בתור החלטה כללית אני מבין את מה שהרב אומר

וזהו

זה בכלל לא העיסוק שלי - מה עם ישראל אמור לעשות

זה אנשים כמוהו, גדולים וחשובים אמורים לעסוק.

אני ועוד כמה אנשים, חלקם כאן בפורמים.

מחליטים החלטה אישית בשביל עצמם שעדיף להם שלא ללכת לזה

לפי הסרטון הזה 

יש מצבים שלפעמים הגברים קצת קרובים לקבוצה של הבנות

אבל זה לא שהבנות והבנים רוקדים ביחד ועוברים על איסורי נגיעה..

מה גם שהריקודים יחסית צנועים

זה ממש לא ריקודי "ברים" כמו שאמרו פה..

המחיצות באמת התטשטשו לחלוטין וכל מי שרקד רקד על אחריותו בלבד.

לפני זה היו סדרניות שממש החזיקו את הבנות מלעבור לאזור של הגברים ונשמר מרחק של איזה 10 מטרים בין  החומה האנושית שהסדרניות הציבו לריקודי הגברים.

היו מסתכמות באירוע הזה

חסרות בעיות צניעות בישראל?

חבר'ה צעירים, טבעי שמדיי פעם יחרגו מהגבול - הם בני אדם.

וכל עוד זה נעשה באצטלה של קדושה אז לפחות זה

שזה לא בעיה נקודתית, זה פומבי, ובאירוע רשמי, שהוא דתי במוצהר, ע"י קבוצות שלמות מאולפנות, דתיות.

ודווקא האיצטלה של קדושה...

סליחה, אבל קצת מזור לי, קצת הרבה, לראות עדר בנות רוקדות ומשתוללות מול גברים בצרחות "ונאתן לאנו אאאת תורתוווווו". הוא נתן כדי לקיים. 

בדרך כלל יש הפרדה והבנים רוקדים במוקם מסיום והבנות במוקם מסיום לא יודעת מה היה עכשיו בשני...

אבל גם לבנות מגעים בנים!!! והם פושט מסתכלים ורואים שהם מישיבה ולא סתם בטועת נכנסו לשם...

וואלה לא נעים... ממש לא נעים לכול הצדדים!!!

אבל באמת מה אפשר לעשות דוגרי? זה אחד

דבר שני בריקודגלים הראשון היינו אני וחברות באנרגיות ממש!!!!

ולא הסכמנו ללכת הובלנו את כול האולפנא גם אחרי שנגמר והמשכתי לריקוד 60 + בנות שאנחנו מתקדמים וכול הדרך מצטרפות עוד בנות.. וכול הבנים חוזרים אוחרה... המון חשבתי עם זה היה בסדר ואין לי תשובה... זה היה כול כך מרומם לשיר " אני מאמין " שכולם חוזרים ולרוקד " אל תירא.." שכול חוזרים בדיעבד יוכל להיות שזה היה בעייתי....

אבל תחושב כמה זה קשה באמת!!!! לבנות אנחנו 60+ בנות ללכת באנרגיות ולא לרוקד...

לא אומרת שזה לא בעיתי...

יש יותר בעיות בואו נגיד ככה 

חברות שלי בחוזר היינו 12 בנות שרו בקולי קולת ... איך התפדחתי... היו באנרגיות!!!

וגם אני!!!אבל זה באמת קשה!!

הגם שניכר מהשרשור שאני מאוד כאוב על המצב. אני לא מזדהה עם הבוז המכליל.

יש שם הרבה דוסים ודוסיות באמת, שנזהרים ומתרחקים וכו'. כואב על מי שלא, אבל ה"פחח" הזה לא במקום.

הייתי כמה שנים בריקודגלים.

יש שתי תהלוכות נפרדות ובכותל יש מחיצה ומי שלא רוצה להתערבב - לא מתערבב.

אני מניח שלא חסרות התנהלויות שהיית מבקר, בלי לחשוש ל"לחפש ביקורת".

נורא נחמד לעצום עיניים ולומר שמי שמבקר הוא "מומחה בלמצוא את הרע". חבל באמת שאין תפקיד לאלו שמתעלמים מהרע.

מה לעשות, כואב לי. כואב כואב כואב. כואב לי שאנשים מהציבור שלי, אנשים אידאליסטים שאמורים להיות מסורים לתורה וערכיה, יכולים לנהוג ככה. שבנות אולפנה שאמורות להתחנך בה לתורה וליראת שמים - נוהגות כך. שהדור הבא שלנו נוהג ככה.

כואב לי, ומטריד אותי. בהחלט. ואני מסרב למטייח ולהדחיק.

אבל זאת קצת הבעיה במגזר, כשהקווים לא ברורים עד הסוף וזה מוביל לכל מיני פירצות בהלכה שהולכות ונפערות יותר עם הדורות ודברים שהם בסיסיים בהלכה ולא היו לגיטימיים כבר הופכים ללגיטימיים.

והציבור הזה מלא אידיאלים,, מלא באהבת ישראל והארץ שזה מקסים וחשוב ואנחנו חייבים את זה כחברה ורואים את זה, אבל כל אידיאל שהוא ועם כל הערכים הללו- כהשחיבור לתורה  ולהלכה  מיטשטש או מתרפרף ברמה כזו או אחרת, אני בספק כמה זה ימשיך להתקיים לאורך זמן בדורות הבאים אם בכלל.

ואכן, זה כואב.

אני רואה התקדמות עצומה, מספיק עיון קצר בהיסטוריה כדי לעמוד עליה.

אלא שאכן שי הרבה מה לתקן. ואנחנו צריכים לעשות זאת.

לכולנו יש מה לשפר כפרט, כמגזר וכחברה, אבל ה"אנחנו" הוא רחב מדי.

אם כולנו היינו במקום הזה היינו בחברה מתוקנת, אולי.

ובפרט ה"אנחנו" שנמצאים על תפר הדורות. אלו שצעירים מחד וכבר אינם נערים ונערות מאידך.

אנחנו צריכים להיות מלאי אידיאות, מלאי חזון, תעצומות-נפש ועוז-רוח, עמוסי-להט לפעול ולהפעיל. לרומם ולגדל, את עצמינו, ואת הבאים אחרינו עימנו.

בנו הדבר תלוי.

אם שלושים תלמידים שהיו מסביב לרצי"ה הקימו את כל מה שיש לעינינו היום. מה יכולים לעשות שלושת אלפים איש מאלו שיש היום?

רק צריכים לרצות, ולהאמין, ולפעול.

לצערי, המציאות בה נתקלתי היא שונה מזו שאת תיארת..

אבל הולכים מאל מלא בנים, ומעגל של בנות באמצע.. לא מאמין שזה "הלכו לאט ולא שמו לב"... היה ממש מעורבב..

וגם לגבי השירה - מלבד שאפילו אם אכן היה כמו שאת אומרת זה מאוד לא ראוי, אבל היו לא מעט מקרים של חמש או עשר בנות ששרו, כשדי אפשר לזהות קולות....

וזה פשוט כואב. זה מה שיוצא מהחינוך? זה הדור הבא?

ודווקא לכן הכאב, כגודל בציפיה....

באמת, חבל על בנות, ובנים, שלהוטים על ארץ ישראל "כברזל אחר אבן השואבת", ויש הלכות אחרות שאהמ.. קצת פחות..

באמת, חבל. כמה כדאי שהאידאלים יקיפו את כל חלקי עבודת ה', הדור יהיה מעולה פי כמה...

(כולל על התגובה עצמה..)

התחליף הוא לשמור מצוות. אבל אני מבין שזה לא מקובל עלייך.

<צ> בדיוק אתמול אמרתי לאשתי שאני מסתובב עם נשים אחרות כי "מה התחליף? להתאפק? סיימתי להתאפק".  ואחר כך גם התלוננתי עליה ש"לא ענתה ולא נתנה תחליף".

אני יכול לשער שזה היה מעשה ממש חכם. נכון?

אני לא "מנופף בחז"ל". הם אלו שאמרו "קול באשה ערווה". תתמודדי גברתי לבד עם התסכולים שלך.

למה ציפית בדיוק?

והלוואי שיתעוררו מחשבות

אם הוא סיים את התיכונית לפני 7-8 שנים ולא כל כלך שמר על קשרים משם, יכול להיות שזו התדלדלות טבעית של חברויות מהתיכון.

היינו פעם בחתונה של חבר של בעלי, ובעלי הרגיש צורך מיוחד שנבוא למרות שזה היה באיזה כרם נידח על איזו גבעה, כי הבחור הזה לא מאוד חברותי במיוחד וצריך לשמח. בסוף היו חוץ ממנו עוד 2 חברים, ושלושתם היו היחידים שרקדו לחתן. לכלה היו בערך 4-5 חברות. אחרי החופה בשעה 9 וחצי בערך הם עוד לא יצאו מהחדר ייחוד, ובעלי ממש התלבט כי הוא הרגיש שהוא חייב לשמח בריקודים, אבל הטרמפ שלנו (הרב שקידש בחופה) רצה לצאת, וידענו שיש לנו נסיעה של שעתיים וחצי לפחות, ושום טרמפ אחר כי אנחנו לא מכירים אף אחד שם, ומתוך אולי 50 האנשים שהיו שם חצי כבר יצאו. בסוף נסענו עם הרב.

זה כנראה אחד האירועים הכי מוזרים שהייתי בהם, ובאמת הרגיש מאוד לא נעים שלא היו חברים.

סיימנו תיכון לפני 3 שנים

ואני יודע שהוא שמר על קשר עם כמה מהקרובים אליו ואפילו הציע להם שידוכים

אני הייתי אחראי על ההרשמה פרסמתי בקבוצה של הכיתה שלחתי לקרובים שלו תזכורות ונאדה אפחד לא בא או אפילו נרשם

כלומר בלי גטאות ומחנות השמדה?

וגם, למה מכנים את מה שזה לא יהיה, כך.

אבל אני לא דוגמא...

עוגייה (אינטרנט) – ויקיפדיה

עוגיות זה משמין (את בקשת ה http)

ונועד להיות כזה.

אני לא מסוגל להיות בהם. הרעש הורג אותי.

אבל כשאני צריכה כמה דברים מכמה חנויות אז זה המקום המתאים. פשוט להיות ממוקדת, להגדיר מראש מה אני צריכה

נתתי את ההקבלה כי יש על הקניון פרק של חיות כיס אאלט. וזה אחד המאפיינים שהם מונים שם

אני מבין שלאנשים נוירו-טיפיקלים המקום הזה הוא מקום בילוי.

אצלנו באמת יש חנות לבעלי חיים, עם בעלי חיים מקסימים וזה משמח להיכנס לשם,

לדבר עם התוכונים , להנות מהארנבות הגמדיות הפרוותיות והרכות, מהאוגרים הסיביריים

הרצים כמטורפים על הגלגלת....

ואאלט זה "אם אני לא טועה".

התכוונתי לומר שבפודקאסט חיות כיס יש פרק על קניונים ועל המחשבה שעומדת מאחוריהם, אם אני לא טועה במה שאני זוכרת.

בני אדם לא כל כך שונים מזה כפי שלפעמים חושבים...

סביב life style, סטיילינג, אופנה, שופינג, טיפוח

מנשים מצפים יותר

ומכאן הקניון כמודל אופנה וסטייל וכמקום שבו "הופכים" אישה להיות "אישה לפי הציפיות" עם כל מה שפ.א כתב

אני מבין בין המילים שאת לא בדיוק מנסה להיצמד אליהן.

(גם אני לא, בצד הגברי של העניין).

מה יש באינטרנט שגורם לך לשרוף זמן ?

(אלא אם כן התכוונת אינסטגרם טיקטוק וכזה ואזיותר מובן)

– המוח האנושי לא אוהב להתמקד כל־כך במשהו אחד לאורך זמן רב. זה מאוד קשה לשבת במשך כמה שעות ולהתעסק במשהו רצוף כמו ציור או כתיבה, למי שלא רגיל לזה. באינטרנט יש הרבה גירויים קצרים והמוח שלנו מת על זה (זפזופ בין אתרים, חדשות).

פעם הייתי אוהב לשחק במשחק מחשב מסוים אבל זה היה קשה לשבת עליו הרבה זמן בלי הפסקות של דברים אחרים (כמו קריאת מאמר).

– אני חושב שהאור במסך מרגיע/ממכר. המחשב/אינטרנט/UI בנוי בצורה מאוד מאוד כיפית ונוחה לעין והמוח די נרגע מזה.

– אתה תמיד יכול לעבור לטלפון בלי דפדפן או למחוק את הדפדפן מהטלפון שלך (אפשר לחפש מדריך), אם הבעיה שם.

להגביר שליטה ע"י

צמצום טריגרים

(לשים את הטלפון בחדר אחר/ לצאת החוצה בלי טלפון)

מציאת חלופות

(תחביבים/ לדבר עם אנשים/ לצאת לטייל)

אימון

(לשים יעד ריאלי ולהוסיף עליו כשמצליחים להשיג אותו)

אגב זה לא קשור רק לגלישה אלא לכל שליטה עצמית אחרת

(אוכל/ כעסים/ זמנים/ תקשורת תקינה/ גבולות)

כשמשפרים שליטה בנושא אחד

הוא יכול להשפיע על עוד נושאים

אחרת היו לך עיסוקים אחרים שהיו יותר חשובים לך, מעניינים אותך, התחייבת לעשות אותם כי אחרת תיפגע…

והוא קשוח בעיקר בגלל שהתוכן שיש בו הוא תוכן באיכות טובה ממש. כלומר, אני יכול לצרוך זבל (ואז לי אישית יותר קל להפסיק, רילס למינהם).

ואז מגיע איזה מישהו שאני מעריך עם סרטון שיש בו חכמה שאולי אני צריך לחיים שלי. ועוד אחד. ועוד פוסט עם טקסט מעניין, ועוד שרשור בפורום רגישים שאני מתעניין בו כי הוא באמת מקדם אותי בחיים.

והופס, עברו שעתיים.

אם אני לא אצרוך שעה ביום מדיה חברתית אני אבוד והמקצוע שלי מת ובעוד 3 שנים לא יהיה לי במה לפרנס משפחה.

אם אני נכנס לטוויטר כדי לקרוא חדשות AI כי זה מקור המידע הנכון אני נסחף לרעל של החדשות הרגילות ומבזבז עליהן את הזמן.

שעה טוויטר צריך.

שעתיים?

שלוש שעות?

ארבע?

אולי בשעה השלישית או הרביעית אני אמצא כתבה שתשנה לי את החיים (קרה במוצ"ש לפני שבועיים, עם Laguna AI)?

ובדורות קודמים, וגם היום למי שרלוונטי, יש הרבה שמבלים זמנים מאוד ממושכים בספריות וארכיונים לצרכי עבודתם.

גם בצורה הזו הרבה מהזמן "מתבזבז" עד להגעה למידע הרלוונטי.

שכחת לכבות את האור יערית, ונרדמת עם הספר ביד יערית...

ובכל זאת, ממכר פחות מאשר הדבר הויזואלי

רק לקריאה.

להגדיר זמן מסך ואז הוא יכול להגביל אותך בזמן.

אפשר גם להגדיר מצב ריכוז בשעות מסוימות שתצטרך אקטיבית ללחוץ על פסק זמן כדי להיכנס והוא יעיף אותך אחרי זמן קצוב.

תהיני בכייף משעות הפנאי שלך.

אני מכיר רק בפלאפון.

תחפשי איכות חיים או זמן מסך או ריכוז בהגדרות במחשב, אולי יש.