האמינו בי. שוב.
וכמובן אכזבתי. שוב.
האמינו בי. שוב.
וכמובן אכזבתי. שוב.
האמת? ששוב.

ונמאס לי להיות לבד. לבד.
מידי פעם אני חופר לכמה אנשים פה..
לא חושב שיש מישהו מבניהם שאוהב את זה..
אולי יש כאלה ששורדים עם זה.
אני מרגיש שלאף אחד לא אכפת ממני
למרות שאני יודע שזה לא נכון.
וביקור חולים זה דבר שמחייה. ממש.
לוקח 1 מ60 מהדיכאון.
אני פשוט לבד.
"כי היית משגב לי ומנוס ביום צר לי"
|מפייט| |שומע פייטנים שעושים את זה וחושב שגם אני עושה את זה כזה יפה| |ברור שאני עושה את זה מהמם|
מי זה שבחר דווקא שהפסוק הזה יהיה ככ שמח?! צריך לשים עליו איזה משהו מרגש!!
למה מנגינה כזאת מקפיצה ומחייכת? צריך משהו מרגש, מחבר. אבל עג'ם?!
צע.
מישהו לדבר איתו
כי לבד לי מידי
והכל גרוע.
אבל לא באמת הכל גרוע. הכל באמת מצויין.
אני זה שגרוע.
קיצור,
דרוש מישהו נחמד שאני אדבר איתו
עדיף שיהיה זמין
"איך יצאתי דבע"
-מותר להגיב לי. תמידתמיד.-
מה אני אמור לענות על זה?
לא צריך לענות.. רק לחשוב עלזה
לך אני חייב תודה.
גדולה.
בלי פרצוף עצוב!
תודה לך 
עברי אנכיאחרונהיופי. זאת הגישה.
ה' יעזור
אני יעשה ניסוי כלים
ואהבה לא מתגמלת פחד
מי שרוצה הכל צריך להביא הכל
או כלום
אם לא היית מרוצה לגמרי
פשוט נתחיל הכל מהתחלה
לא קרו מעולם
אף אחד לא עף
ולא חי מתחת למים
לא החיה מתים
ולא חי לעולם
ועם כל זה שמיתוסים לא קרו אף פעם
הם לא מפסיקים לקרות
זה מסובך
לתפוס את זה לחשוב על זה
זה כל כך מסובך שהיא רוצה להקיא את הסיבוך ממנה
פיזית
ואין כלום
לא יוצא כלום
ואולי באמת אנחנו כלום
סתם שמים לעצמנו רגל
דחיה
לא דחיה כזאת דחיה כזאת
להזיז הצידה
אני דוחה דברים
אבל יש גבול
יש דברים שאדחה הכל בשבילם
כשהיא באה ואומרת לי שהחגורה רופפת וצריך להוסיף עוד חור
ישר ארגז כלים
ריכוז
מוודא שהכל ישב בול
שהכל יצא מתאים עד המילימטר
כלי עבודה
וחושב על זה שלפעמים צריך הרבה כח
משהו אגרסיבי
מפתח צינורות מאסיבי כזה כבד
להפעיל כח בשביל להגיע לשחרור
שהכל יזרום
אין תחליף לתזמון שיודע מתי להדק ומתי לשחרר
או בסבלנות
בדרך כלל הקסם האמיתי קורה בדרך
בהמתנה
רגעים קטנים בשקט שקורה בהם משהו שאתה מזהה רק אחרי שהתקדמת הלאה.
אתה אומר לעצמך וואלה היה שם משהו
מתחבר לאט
ריח ממלא את החדר
בסוף זה הפרטים הקטנים
אני צריך לצאת לטיול
לא כזה שיקרע אותי
משהו שישהה במקום
שיפתח את ההסתכלות פנימה קצת
כמו יציאה לכביש פתוח בלילה
בלי מטרה או יעד
בלי מוזיקה
רק הידיעה שאני שולט במכונה
יכול לכוון
כמו בעקידה
הוא לא רצה שיצחק ימות
הוא רצה לדעת האם תהיה מוכן לעשות את זה
בסוף העולם לא השתנה
כלום לא קרה
אבל הכל קרה
יש קצב מסוים לנסיעה כזאת
הרמוניה
זה לא רק ענין של כח זה ענין של רגש
להחזיק חומר ביד ולעצב אותו
להרגיש איפה יש התנגדות
איפה הוא נכנע
לפעמים נגיעה קלה פותחת הכל
רק להתרכז
Giniאחרונהאני כל כך מצטער שאת צריכה לסבול את הכאב הזה, ואין מילים נכונות שיכולות לתקן את התחושה או למחוק את מה שהיה 🌹❤️🌹
משהו מצמר גדול שאוכל להיכנס לתוכה
מחממת
מה צריך יותר מזה
באמצע היום
בלי הסבר
משהו מתהילים או לא משנה
לא אחשוב על זה משהו רע
בסוף המדבר יש ים
שתהיה לי מישהי לרוץ איתה
נתקלתי בספר הזה כבר כמה פעמים השבוע וכל פעם מכיוון אחר
לא בטוח מה זה מסמן לי
בר בלפר נפטרה
שיחקה שם יפה
הספר פשוט
נחמד
לא מתיימר
לא וואו ולא רע
סיפור פשוט
כמו החיים
פשוט להמשיך לרוץ
איתה או בלעדיה