עבר עריכה על ידי כינוי-לרגע בתאריך י"ב בתמוז תשפ"א 21:58
כל צד מביא לחיי הנישואים את האופי שלו, התכונות שלו, ההרגלים, הרצונות, מנטליות, חלומות וציפיות…
לכל צד ולכל זוג דפוסי וסוגי תקשורת ייחודיים משלהם.
גם להתמודדות של בני הזוג עם ההבדלים בין ״המוח הגברי״ ו-״המוח הנשי״ (כפי שפרופ׳ ירמיהו יובל מציג בהרצאות המצויינות שלו) יש השפעות מכריעות על הצלחת הזוגיות וחיי הנישואים…
יש כמה ״אבני דרך״ משמעותיות בחיי כל זוג - וההתמודדות עם האתגרים בציוני הדרך האלו מחשלת ומעלה מעלה מעלה (או חלילה מטה מטה) את הזוגיות והנישואים.
השנה הראשונה של כל זוג מזמנת התמודדויות חדשות,
לידת הילד הראשון (והחיים אחרי ששונים לגמרי מהחיים לפני) הם כנראה לארוע הכי משמעותי בחיי כל זוג - ומי שצולח את המעבר מזוג למשפחה, בחודשים הראשונים לחיי התינוק החדש, עובר סטז׳ באוניברסיטה של החיים…
הלידה השניה גם היא סוג של ארוע מכונן.
עכשיו כבר אין את כל הזמן שבעולם להקדיש לתינוק החדש.
יש עוד ילד בבית.
בני זוג רבים בכל רחבי העולם עוברים את ההתמודדויות הללו.
על אף ששניהם טובי לב ורגישים לבת/בן הזוג - הסוד לחיי זוגיות מאושרים הוא כנראה בהפנמת העיקרון היסודי שלא די להיות טוב לב כדי להעניק לזולת כראוי ולספק את צרכיו, אלא יש לדעת מה הזולת צריך לעצמו בשונה ממני, ולספק לו את מה שחסר לו ולא את מה שאני חש צורך לתת ולהעניק, לפי טבעי כאיש או כאשה.
זיהוי והפנמת ההבדלים שבין הצרכים הנפשיים של האיש, לצרכיה הנפשיים של האשה - ואז רצון ומאמץ אמיתי לספק את צרכיו של השני(ה).