..רק הפעם.
אתם לא יודעים בכלל מה זה עושה לנפש,כל הדיבור הזה וההבנה ששוב,קרה משהו וזה כנראה לא באמת נפתר.
כאילו,המקום היציב,שנראה היה כיציב,מתערער שוב.
אז מה אם זהו,סידרו את זה מהר ועכשיו שוב הכל טוב.אז מה.
הנפש מצולקת מיזה.מצולקת כל כך.
כמה פעמים נשבעתי כל כך שהילדים שלי,יהיו ילדים.
לגמריי יהיו ילדים.
הם יראו אותנו מתפייסים,יראו אותנו נותנים חיבוק ומילה טובה.
אני מבטיחה ללמד אותם לפרגן ומבטיחה בזהירות להסיט אותם מכל דרך של כעס וגאווה ושליטה.
קשוח.קשוח לחנך ילדים.אבל אני יודעת שבאש ובמים אני יעשה את זה.
אני אתן להם להישאר ילדים,גם כשהעולם ידרוש מהם להיות בוגרים יותר.
אני לעולם לא אגיד להם שהם שמנים.
כן אכוון אותם מלכתחילה לאכול בריא.
מבטיחה להגיד להם שהם כל כך יפים.כל כך.איך הם לא יהיו יפים אם הם בריאה מדוייקת של השם יתברך?!איך זה הגיוני?
אני אתן להם לצייר על הקיר בחדר הפלא והם יציירו את החלומות שלהם.אני לא אפחד מהם,מהנפש העדינה והמתוסבכת שלהם.אני אבין.ואחבק.הכי אחבק בעולם.
אני לא אפחד מכל דרך שהם יבחרו.זאת בחירה שלהם.אבל אם הם יפגעו,אני אעשה הכל כדי שהם יתרפאו מיזה כמה שיותר מהר ושלא ישארו עם צלקות.
.
יהיה מותר להמציא שירים.כן.יהיה מותר להמציא שירים אצלנו בבית.
אף אחד לא יוריד אותם או יגיד להם שהם לא מוצלחים ושיפסיקו לחלום ושיתרכזו בדברים החשובים בחיים.
מי אתם אותם אלו שאומרים לעשות דברים חשובים בחיים?
מה אתם בכלל מבינים מה חשוב?
ואני לא אכבה את הנר שלהם לעולם.
אלמד אותם לכבד כל אדם באשר הוא,לא משנה מה הוא ומה דעותיו.
ואלמד אותם לכבד את עצמם.ולאהוב.פף לאהוב הכל בעצמם.


ויהיה לכל אחד שיר,שלכבודו ישירו אותו תמיד.
אני הכי אשקיע בהם.
יהיה שיר.שיר ושתיל.ואבנים לכל אחד וצדפים ומלא אוספים יפים של חלקי עצים ונצייר עליהם.
אני אלמד אותם לא לקחת כל דבר ללב.
ואף אחד לא יצחק לי על החינוך.יש לי את מלא הזכות לדרוש חינוך כזה לילדים שלי,מעצמי.
אני מפחדת שאני אפגע בהם.
ואם פגעתי בהם,אבקש מהם להגיד לי כדי שאבקש סליחה גם אני אגיד אם הם פגעו בי.
ונכין פנקייקים ונשתה שייק שווה ובריא ונשיר.נשיר מלא.כל היום.לא רוצה לפגוע בהם.לא רוצה.
אתם יודעים מה זה הורה שפוגע בבן שלו?לא.אתם לא יודעים.
..עברי אנכי

הם יהיו הילדים הכי מאושרים בעולם בזכות אמא שלהם

כל השאר יהיה בונוס.

 

 

 

(כמובן שאמא צריכה לדעת גם להגיד לא לפעמים.

אבל זה ברור..)

..רק הפעם.



(בודאי.)
ותודה
פפפשטות.
אני מתקנאה בילדים שלך.
את קסם
את בעצמך.💜רק הפעם.
וואורצה לאש
אני חושבת שאני רוצה שתאמצי אותי

❣️
..רק הפעם.
אני חושבת שאני אוהבת אותך
..רק הפעם.
אהבה וכישלון ושלום ונצח וצמיחה.
אני אתן את כולי.
השבועות האלו...אולי זה מה שיעזור לי להגשים הכל בסוף.
רציתי לעשות הרבה דברים השבוע.כמעט שום דבר לא עשיתי.
אני אפאטית.ומאמצת את הראש קטן מחודש אייר.
יש לי חלום לעוף חופשי מכל החסימות.
כמה חסימות יש לי בחיים...יותר מידי חסימות.
אני אעשה הכל שלילדים שלי לא יהיו כל כךהרבה קשיים בחיים.
(יש לי פחד שמרוב שאני לא רוצה לעשות את הטעויות שנעשו איתי,הכל יתנהל בדאגה ומחנק...צריך להתפלל על זה.)

צורב לי בלב.
אני לא צריכה כלום.גם לא חיבוק כשקשה לי.
אני צריכה רק אדם שיעיז להסתכל לי לתוך העיניים,לזמן ארוך ואני אחשף מולו לגמריי וארשה לי לבכות.
נראלי שבחיים לא בכיתי באמת וחזק ליד חברות.אף פעם לא הסכמתי לעצמי.
אני צריכה רק אדם שיאמין בי.ואני בו.
אני צריכה אמון.
אני לא מרגישה שאמון זה דבר שקיים בי וגם אם כן,הוא כל כך מרוסק מכמות הפעמים שדרכו עליו אז הוא כבר איבד את הצורה.
אני מרגישה שאני נפתחת ואז נפגעת כל כך אז נסגרת עוד יותר חזק.
ועד ששוב,אני פותחת קצת,אני שוב נפגעת.יותר עמוק.ואז אני נסגרת,הרבה יותר חזק.
מה אם אסגר לגמריי?
מה יקרה אז?
מי יכול להבטיח לי שזה לא יקרה?שאני באמת אצליח למצוא אדם שארגיש איתו בטוח?
אין לי יציבות.
אני מעורערת,כמעט מהיסוד.
(כשהם בטוב,אז גם אני.
וכשלא...)
..רק הפעם.
אני נדחקת חזק לפינה.נדחקת חזק.
חשבתי שהיומיים האלו יהיו אחרת.באמת שחשבתי.
ומה שקרה זה הרבה יותר גרוע.
המסקנות הכואבות האלו שאני מגיעה אלייהם...ף
והיה לי קשוח.קשוח אלוקים.
ותוך כדי שבכיתי וחשבתי שאשכרה בשבת לא אמורים לבכות ואני יושבת לבד ואף אחד לא יודע ואני בוכה את חיי ושמש ששורפת לי את הידיים ו(,) כי אשכרה נכנסתי למקום הזה בעל כורחי ויצא שפגעתי.פגעתי ונפגעתי.חזק.

ואני לא חיים של אף אחד אז שיפסיקו להגיד לי חיימשלי. איכ.בעע.די לצביעות הזאת.
מוטב שתגידו אמת כואבת מאשר שקר כל כך מתוק.
המתיקות הזאת מרה לי ברמה שאולי מילמלתי כמה מילים מברכות השחר.וזהו.זהו כי אני כועסת עליו.זהו כי אני רוצה להרגיש ואני לא מרגישה.זהו כי אני שוב שונאת הכל.

וכל כך רציתי לתפוס אומץ ופשוט לבכות את מה שאני מרגישה.פשוט לסתום את הפיות של כולם ולצרוח את כל מה שאני רוצה להגיד ואז לתת להם להגיב.
כי הרגשתי כל כך רע.כל כך עם מצפון על זה שאני אומרת ברכות בזמן שכולם חיים בסרט.

וידעתי שכשאצור שיחה,היא לא באמת תבין...אבל לפחות הסברתי למה זה מה שקרה והיא טיפה הסכימה.
העיקר האוכל טעים

ולא סופרים אותי.
דורכים עלי ולא סופרים.
וכבר מזמן אני מרגישה לא בנוח לפרוק את עצמי אז יוצא שאני מתפוצצת.
והאמת,אני כבר פשוט אדישה.זה הרבה יותר גרוע.
אני מנסה לחשוב על זה שאני עוד מעט מסיימת ואהיה בבית אבל אני לא בטוחה שגם שם יהיה לי נוח.
אני צריכה להמציא הכל מחדש.


היא שאלה אותי אם אני שובבה,עניתי שאני שובבה בשקט וזה הכי גרוע ואחכ תפסתי את עצמי ושיחררתי קצת כי כבר אין לי כוח לחשוב על מה יחשבו עלי.
והפחד הזה.והחולשה.והרצון שיהיה לי מקום בטוח בעולם.
איך אני יכולה להאמין הזה.
כשאני מאמינה בזה,אני רק נפגעת ונכווית.
וכשאני לא מאמינה,אז אני כלום.

מחר לפחות יהיה אפשר להציג טוב יותר כי צום וכי כולם חלשים וכי זהו.
וגם בצאת הצום.
ואחכ,מי יודע מה יהיה.
באלי חופש מכולם.
...רוח סערה
זה כל כך חשוב. כן

(את עצומה❤️)
..רק הפעם.


(תודה מותק.אני בטוחה שגם את שואפת לכזה מקום💜)
..רק הפעם.
אני חושבת על זה הרבה...
אשכרה אנחנו מליוני אנשים בעולם אבל כל אחד מרגיש לבד.כל כך לבד.
זה עצוב.
כאילו,יש את אמא והמשפחה ו,חברות...אבל שום דבר לא באמת ממלא בי משהו.
אני לבד.
פשוט לבד כל כך.
גם מרוב שאין לי כוח ורצון להאמין שבאמת יש מישהו,אני פשוט לא כותבת כלום כי למה לי לכתוב.למה לי לשתף.זה פשוט מטומטם.
וזה מפחיד אותי ללדת ילדים בעולם הזה.
לא רק שהם ירגישו שהם לבד,הם גם יפגעו.
ולא יהיה לי כוח להכיל את זה.
וזה כואב לי ובכלל,קשה לי פשוט.
הלואי יכולתי להחזיר לי את הלילה של אתמול,לצרוב לעצמי כמה אני בסדר וכמה אני שווה וכמה כן יש לי כוחות.
אבל הימים לא חוזרים ואני כל כך מרגישה לבד.
מה,תמיד ארגיש ככה,במלחמה?
מתישהו זה מסתיים?
כבדות.כבדות כל כך.
אני מותשת.
באלי לפתוח,להצליח להסביר.
אני רוצה אדם שיקשיב לי.
זה מרגיש לי כמו משהו עצום בתוכי שגדל מיום ליום וזה פשוט מכביד עלי.
איהשמש בחורף

זה כואבבב

אני גם מרגישה ככה.

המון פעמים ביום

וזה בא והולך....

זה עולם עצובב ואכזר

אבל יש מלא נקודות אור שמוצאים לפעמים...

צריך לחפש אותם.

ולהילחם כדי להישאר שפויים

מתישהו- יהיה בסדר....

בינתיים - חיבוק מכאןחיבוק

..רק הפעם.אחרונה
תודה לך(:
להילחם כדי להישאר שפויים...פף.
אבל תודה💜
יש כל מיני חוקים לבני אדםxmasterx

חוקים קרים חוקים חמים

קשים רכים

ישנים יותר וחדשים

הגיוניים ואידיוטיים לגמרי

לפעמים אין סבלנות


מענב יוצא יין זה חוק

מפחם יצא אש אם היא תנשוף מספיק חזק

מנשיקות יוצרים בניאדם


להישאר פגיע למרות המלחמות

להישאר אמיץ למרות הפחד

להישאר חזק גם כשהכל פורץ

להמשיך לרצות גם כשכולם כועסים


להפוך מים לדם

להפוך חושך לאור או הפוך

אלכסון לישר

חלום למציאות

אחים לאויבים


מתחיל מהיסוד מטפס ליצירה

מהילד למטה עד לזקן

יושב בהפסקהxmasterxאחרונה

מנסה להחיות אותה עם מעט שירה

קצת וולך קצת אתר

...Shandy

https://music.youtube.com/watch?v=PAuGxT_cC6U

המילים כלכך מדויקות לי

 

הקיץ פהxmasterx

הימים ארוכים

השמש לא הולכת לשום מקום

הכל חם ולוהט

חסר סבלנות

מעקצץ

עשיה התפתחות הכל נובט ובועט וצועק

העולם מקיא את כל החורף החוצה

זה כאילו שאלוהיםxmasterx

שאלוהים בעצמו יושב בצד וסופר את הכסף בסיום יום בסגירת קופה

כולם מחכים במתח

יהיה חסר או לא

עוד סיבוב של ריקנות מזוקקת

תיעוד של התפוררות ברקע

מה אנשים מוכנים לעשות בשביל טיפה להרגיש

הלהב של הקיום מתגרד על הבטן

והוא חד

שורט

חותך

היופי היחיד הוא לפעמים באיזה פינה מטונפת

בפח של התחנה המרכזית או באיזה קבצנית

הכל תקוע במכונת כביסה של מילים גבוהות

הטיימר עומד לצלצל

הבדיחה היא עלינו

לא היה חסר כלום בקופה

חוזרים לנשום

עד הפעם הבאה

תוך שבוע גם מלחמהxmasterxאחרונה

גם שלום

גם הסכמים

איזה הספקים יש פה

לפעמים נראה לי שרק אני תקוע באיזה אוטוסטרדה שלא מבינה

מה הכיוון

רוורס במקום קדימה

עץ ריח מסריח על המראה

אורות גבוהים

והיא יושבת במושב ליד

רגל למעלה

מחייכת

אז הכיוון לא משנה

רק התנועה

--מחכה לרחמים~

אבל למה

למה מרגישה הכל יותר מדי

למה הכל כואב

למה הכל

למה

--מחכה לרחמים~

ומה עושים עם זה

ואיך משיגים את העור הזה

ולמה

ומה

ואיך

--מחכה לרחמים~אחרונה

תציל אותה

ואותי

ואותם

..דף תלוש

זה אשכרה העלה לי דמעות

לכתוב את כל זה

יצא ארוך

וזה אפילו לא כל מה שיש לי להגיד

ובאלי שהיא תבין

היא אמרה שהיא תגיב כשיהיה לה זמן

נראה מתי זה יהיה ומה היא תגיד

אבל פאק איך זה הגיע לזה בכלל

למה עלו לי דמעות

זה לא פייר. וזה לא כזה פשוט "לא להתייחס" ו"לשחרר" כמו שהיא אמרה

אופ

..דף תלוש

I don't know why I'm so scared about it

?It's gonna be okay, right

She said it's the first step

Kind of

And it is, but it's also not

I don't know how to explain this

Even to myself

I just want it to go well

After this I'm going to Jerus and I hope it will help

I'm so confused but also know what I want and it's scary like hell and I'm kinda freaking out

I have nothing to worry about

?Right

God

I know I'm mad at you

But please show me this is okay

That I'm loved

And I'm not something disgusting like I feel

I need to accept this and why this is so hard

Oh god

I hate this

Why am I so anxious about it

It's gonna be alright

?Right 

למה תמיד קוראים להxmasterx

ככה

למה תמיד זו מיכל

מה יש שם שזה קורה

אין דבר כזהxmasterx

זה הייאוש בהתגלמותו כנראה שמזמין אותו לשם

וככה זה מתגלגל

כמו כדור קוצים במדבר בולדר ענק

שאין לו מעצמו כלום

רק גורר אחריו את כולם

תירק דם

תמולל את כל 24 התפילות

אסור להיות עדין מדי זה הכלל של העולם הזה

קח מחשבוןxmasterx

תחשב

ותפסיק לבכיין על הגנטיקה והמטריקס

בוא נלך

טראסט דה פרוסס ודי לחפור הכל מאוד עתיק כאן בסוף

ראיתי אותך בשוק של רמלה לוד מסתכלת על בגדיםxmasterxאחרונה

שאי אפשר למדוד

לא מתחזקת עם ימימה וכל מה שהולך עכשיו

רק על כביש 1 בין ירושלים לתל אביב

עומדת זקופה ויפה בלי יוגה כשכואב הגב

מנקה את הבית בתנועות המוכרות

ורק רוצה לדאוג לו שוב

התגעגעתי אז חזרתייאיר_
זה היה צריך לקרות מתי שהואיאיר_

על אף כל הדחיות שלי

הכל בסדרמבולבלת מאדדדד
עליות וירידות.

אני בוחר את הקרבות שלי, ועם מי בדיוק אני יוצא לקרב…


אתה עדיין סמוראי. 

בדיוק ☺️יאיר_
..מבולבלת מאדדדדאחרונה
(כתבתי לך בפרטי)

אולי יעניין אותך