א. זה אומר שאתה נאור וליברלי

ב. למה אתה קורא פתיחות?

ג. למה אתה קורא הכלה?

נו נו

(לא שאני אומר שהרוב פסיכולוגי. אני פשוט לא חושב שכל כך קל לקבוע בדיון הזה סטטיסטיקות)

ממש ממש לא. אל תגידי דברים שלא אמרתי. מחלות נפש, הפרעות אכילה, ועוד כל מיני מרעין בישין עצובים מאוד. זה ממש לא שטויות וצריך להתייחס לזה בשיא הרצינות.
מפה ולהגיד שזה ביולוגי? מה הקשר? מה ההוכחות שלך? (לדעתי את אומרת את זה כי זה מה שהתקשורת פימפמה לך ושטפה לך את המוח- וזה מה הקשר לתקשורת)

אני לא אומר שזה רק פסיכולוגי אבל נראה לי שהרוב זה פסיכולוגי
תשובה לפסקה הראשונה- השכל של האדם הוא מאוד מורכב. ככול שהחוויה שתעבור על האדם תהיה יותר קיצונית ככה הרושם שהיא תשאיר על אנשים שונית תהיה גדולה יותר. כמו שאחים לא יוצאים אותו דבר. איך תסבירי שיש בן או 2 במשפחה שחוזר בשאלה? זה דבר נראה לי ברור וידוע לכולם שחוויות משפיעות על אנשים בצורה שונה. (סליחה שזה הדוגמא שעולה לי אבל בחורה שנאנסה יש אחת שתהפוך ליצאנית ויש אחת שתהפוך ללסבית- ואני לא ממציא אלא זה שני מקרים שראיתי)

"זה שזה ביולוגי זה לא הכוונה שאומרים עכשיו לבנאדם אין לך מה לעשות עם זה..." אשמח לדעת מה לדעתך אפשר לעשות עם פגמים ביולוגים? תני תשובה לכל הגמדים והלבקנים בעולם. חוץ מלחיות עם הקושי.

"רק צריך להבין שזה אמיתי, אמיתי שונה"- נכון מאוד ומדוייק

"ולומר למישהו שזה רק פסיכולוגי ורק אם הוא באמת ירצה הוא יוכל להיות משהו אחר מאיך שהוא עכשיו- זה נורא מתסכל ולא נכון." (זה לא "רק" פסיכולוגי! באמירה הזאת יש זילזול עצום בכל מי שיש לו הפרע פסיכולוגית. את יודעת איזה קושי עצום זה? איזה תהליכים צריך לעבור?). נכון זה נורא מתסכל. זה הופך את זה ללא נכון? זה תקף לכל אחד- כדי להיות אדם טוב אתה צריך לרצות באמת מישהו אחר, מישהו יותר טוב. להגיד שזה פסיכולוגי זה אמירה כואבת (ולכן ללהטבים יותר קל להגיד שזה טבעי טוב ונורמלי) אבל רק אדם שמודה שהוא חולה הוא יכול ללכת לרופא ולשתות תרופות מרות ומגעילות כדי להבריא.

"אלה דברים שלא תלויים בו ולא רק תלויים בנסיבות החיים שלו."- זו אמירה שמשלימה עם החיסרון ומרדימה את הכאב ולכן להטבים אומרים אותה. זה לא הופך את האמירה הזאת לאמת.

"אם מישהו מתמודד ורוצה לחיות אחרת לא צריך להתכחש לקושי, צריך למצוא דרכים להתמודד איתו מתוך ההכרה בו."- נכון מאוד!!! ולהגיד שזה ביולוגי וככה נולדתי ושה טוב ואני גאה בזה לדעתך זה הכרה בקושי? לאומת זאת להגיד שיש פה משהו פסיכולוגי זה להכיר בקושי- יש לי קושי פסיכולוגי שנקרא הפרעות אכילה/דיפרסיה/להטב ואני צריך להתמודד איתו וללכת לפסיכולוג

הבאתי את הדוגמה של גמד ולבקן כדברים מולדים שאין להם תרופה. זהו. שום קשר אחר.
"אבל הוא לא 'מתקן' אף אדם 'פגום'. מה הבעיה בזה?" אני חושב שכן ושזה תרופה ושהוא כן מתקן (או יותר נכון גורם לאדם לתקן את עצמו על ידי כניסה פנימה)

התחלתי להשיב לך משפט אחרי משפט, אבל באמת שיהיה יותר קל פשוט לכתוב איפה לא טעית...

למשל:

נראה לי שגוגל מראה פרסומות גם בהקשר לחיפוש שלנו, אבל זה לא בהכרח תמיד קשור ולפעמים זה גם סתם...

רבנים בכירים? מי?

ומה הכוונה בפתיחות? אם אתה מתכוון לזה שנהיו פה בעד התופעה ומפסיקים להגדיר את זה כבעיה, אז לא..

אבל אם אתה מתכוון לזה שכבר לא רק צועקים בקולי קולות ומכחישים שיש דבר כזה אלא מבינים שזה דבר קיים (ושלא אצל כ-ו-ל-ם זה מגיע כתוצאה מטראומה או שאם הם יתחתנו אז זה יפתור את הבעיה) ומבינים גם שיש פה נפשות מאחורי הכותרת הגדולה הזו..

אם זה נקרא פתיחות לזה, אז כן.. יש יותר.. הרבה יותר..

אבל אולי היתי קוראת לזה יותר הבנה של המציאות ולאו דווקא פתיחות.

אני חושבת שרבנים שפעם היו שולחים בחור להתחתן עם אישה על מנת 'לפתור' את הבעיה, היום מבינים שזה עוול ונזק מטורף.

אבל עדיין ממש לא כולם. יש שעדיין רק צועקים על זה וטוענים שזה קשקוש..

(בעיני זה כי מפחדים מהנורמה שיכולה להיווצר בגלל התחושה ש 'אין מה לעשות מול זה ולא יודעים איך להתמודד'...אז מרגישים צורך להבהיר בצורה חד משמעית כמה זה לא נורמלי וכו... )

לגבי ההכלה, תלוי מאוד איפה.. אני חושבת שבאיזשהו מקום כן יש יותר.

בעיקר בציבור שפחות קשור לישיבות אלא כבר חי את חייו בעולם הגדול אבל אולי גם בישיבות יש..

נראה לי שבראש ובראשונה זה קורה בעקבות התחושה שלחלק באמת אין פיתרון. (לא לכולם טיפול עוזר)

הרבה אנשים(גם רבנים לדעתי) לא יודעים איך להתמודד מול כל הנושא של הלהט"ב, ויחד עם ההבנה שזו באמת התמודדות קשה וכואבת לכל החיים, נוצרת תחושה שמי אני שאפתח את הפה בכלל..

וכך ההתנגדות הולכת ויורדת...

יש עוד סיבה פשוטה, שזה בגלל שמהעולם הגדול יש שדר שזה נורמלי ובסדר ובסוף זה מחלחל..

(ולכן מבינה למה יש רבנים שככ צועקים על זה)

וסיבה נוספת שגורמת להכלה ואולי לא ממש שמים לב אליה, היא שמתבלבלים בין התופעה למקרה הפרטי..

כלומר, בגלל שמכירים מישהו והוא כזה חמוד ומקסים אז קשה לנו לצאת נגדו ומאוד נשאבים למקרה הפרטי...

חושבים עליו, שוואי מה, לא תהיה לו אהבה בחיים? ומה הוא אשם בכלל?

חווים איתו מאוד את הכאב הזה ולכן לא מסוגלים לשפוט אותו...

יכולה לומר שבאופן אישי אני גם נגועה בזה..

לפני כמה שנים יצא לי לפגוש מקרוב אנשים שמתמודדים ופשוט היה לי נורא קשה לשמוע רבנים מדברים על זה..

הרגשתי שהם חיים בעולם אחר, מנותקים, לא מבינים את ההתמודדות, מדברים באויר ומצפים לשינוי שלא באמת יכול לקרות...

היום אני מבינה שבעצם מה שהרבה מהרבנים עושים זה לצעוק שזה לא בסדר התופעה,

אבל אנחנו לא יוצאים נגד אף אחד באופן אישי ואנחנו יודעים שזו התמודדות לא פשוטה..

מנסים ליצור הפרדה בין המקרה הכללי לתופעה...

הם רואים את הסיבות שמניתי לעיל שמפחיתות את ההתנגדות לזה ולכן רוצים להדגיש שזה לא משהו שצריך להתקבל על הדעת ושהציבור יזהר מלהכניס את זה לנורמה...

ב- אני חושבת (ומקווה) שזה לא פתיחות אלא יותר הבנה של העניין.. רבנים לא נגד הבני אדם.. 

הם נגד המצעדים והתנועה ומה שעושים מזה.. 

ג- נראלי שכן.. 

ולא סתם פרסומות של "אני גאה במשהו שהוא לא הישג או ערך רק מילוי תאבות"

אלא פרסומת של גוגל "אימרו לא לטיפולי המרה"

דווחתי את הפרסומת הזאת כלא הולמת, זה מזעזע שגוגל משתמשת בפלטפורמה שלה לתעמולה פוליטית.

בקטע של להשאיר משמעות לנצח בעולם

אם כבר להיות מפורסם עכשיו יותר קורץ לי

אבל גם זה לא באמת

תבדוק בסניפים שקרובים אליך

בת"א, ברח' בן יהודה:

משלוחי אוכל ביתי בתל אביב - הו מאמא

יש לי אח שגר בקרבת מקום והוא קונה שם

בקיבוץ משמר השרון - 'בורדו'

אנחנו קונים שם שנים, לשבתות וחגים, כשאחים שלי גרו במעונות באוניברסיטה הצטיידו מידי שבוע משם.

https://share.google/2j99P4M4RBvveqDCr

מנהל שתלוי בעובד שלו יקדם אותו.

אני אשאל בפעם הבאה. תודה!

אולי דוכן מיצים בפארק

או שערות סבתא ביום העצמאות

שאר המקומות מקבלים בעיקר אשראי

לאט לאט גם לא מקבלים מזומן.

לדוגמה היום הלכתי לקנות משהו בקניון

היו 2 ילדות-נערות לפניי שרצו לשלם במזומן

אבל הדוכן הזה מקבל רק אשראי

(רציתי לעזור. אבל לא היה לי כסף להחזיר להם עודף.)

לק"י
 

אף נהג מונית לא הציע לי.

זה מוזר שהכל עובר לאשראי. מה יעשו ילדים שהולכים לקנות....

מאחל שהמקום יהיה טוב לך ברמה האישית והמקצועית, שההמשך יהיה טוב מהפתיחה כעת, שתיהנה מהעבודה ושיהיה רגוע.

זה לפחות הרושם שלי מהפעילות שלך בפורום.

לכן אני לא דואג לך שיהיה לך בהצלחה רבה!

א לַכֹּל זְמָן וְעֵת לְכָל חֵפֶץ תַּחַת הַשָּׁמָיִם:

ב עֵת לָלֶדֶת וְעֵת לָמוּת עֵת לָטַעַת וְעֵת לַעֲקוֹר נָטוּעַ:

ג עֵת לַהֲרוֹג וְעֵת לִרְפּוֹא עֵת לִפְרוֹץ וְעֵת לִבְנוֹת:

ד עֵת לִבְכּוֹת וְעֵת לִשְׂחוֹק עֵת סְפוֹד וְעֵת רְקוֹד:

ה עֵת לְהַשְׁלִיךְ אֲבָנִים וְעֵת כְּנוֹס אֲבָנִים עֵת לַחֲבוֹק וְעֵת לִרְחֹק מֵחַבֵּק:

ו עֵת לְבַקֵּשׁ וְעֵת לְאַבֵּד עֵת לִשְׁמוֹר וְעֵת לְהַשְׁלִיךְ:

ז עֵת לִקְרוֹעַ וְעֵת לִתְפּוֹר עֵת לַחֲשׁוֹת וְעֵת לְדַבֵּר:

ח עֵת לֶאֱהֹב וְעֵת לִשְׂנֹא עֵת מִלְחָמָה וְעֵת שָׁלוֹם:

ט מַה יִּתְרוֹן הָעוֹשֶׂה בַּאֲשֶׁר הוּא עָמֵל:

י רָאִיתִי אֶת הָעִנְיָן אֲשֶׁר נָתַן אֱלֹהִים לִבְנֵי הָאָדָם לַעֲנוֹת בּוֹ:

יא אֶת הַכֹּל עָשָׂה יָפֶה בְעִתּוֹ גַּם אֶת הָעֹלָם נָתַן בְּלִבָּם מִבְּלִי אֲשֶׁר לֹא יִמְצָא הָאָדָם אֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר עָשָׂה הָאֱלֹהִים מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף:

>> הכל עשה יפה, בעתו!!!!

לכל דבר יש את הזמן שלו

אבל הגשמת חלומות לא תלויה בשום דבר לעניות דעתי.

ג

(למשל - מי שמגיל צעיר חלם להיות רופא, להיות טייס, להיות דיין, לזכות בפרס נובל…   לוקח זמן להגיע להגשמה של חלום שכזה, לא?)

אני חושבת שאין דבר שעומד בפני הרצון, ואלו שהצליחו הם אלו שלא עמדו נואש וכנגד כל הסיכויים עשו את שעשו

יכולה לצטט לך אלפי משפטי מוטיבציה שמצדדים בדעה שלי.

יש דברים שיותר תואמי גיל, אבל לעולם לא לומר אי אפשר...

ואם נצמד לדוגמאות שלך אז לא חושבת שייעוץ למשל תואם גיל של בחורונת מתוקה בת 18, אבל מכירה כמה בחורות כאלו... בסוף יש ויש.

ואני רווקה ושידכתי את אחת החברות שלי

ובהחלט מאמינה שהכל אפשרי ותלוי רק בנו!

ככל שהגיל גבוה יותר -

קל יותר להגשים חלומות.

כי נפתחים עוד אפשרויות ואופציות

והרבה פעמים גם כלכלית יותר קל

אבל בטח זה שונה מאחד לשני ולמסלול חיים

באיזה שהיא סיטואציה, שמבחינתי אני על הגל של הגשמת חלום ספציפי.. שנראה "פחות רלוונטי" לסיטואציה שלי מבחינת אחרים.

אבל אני מרגישה שזה לא מפריע לי..

הרבה פעמים אנשים אומרים שצריך לעשות כל דבר לפני הגיל והסטטוס המתאימים, אבל לא מרגיש לי ככה..

ובסיטואציה כזאת דיי מנסים למנוע מהאדם לפעול ככה 

מסכים איתך לגמרי,

וחבל שככה הורידו לך.

(מכיר אישית על שידוכים שעשו אנשים צעירים ממש שהצליחו)

ובכלל, היום העולם כבר יודע שגיל זה רק מספר 

אפילו בחורון צעיר בישיבה קטנה יכול לעשות שידוך. כן!

כלומר, להציע וזה בהחלט עשוי להיות מוצלח. בכלל לא תלוי גיל.

אז נכון שאם היתה לי שאיפה דוחקת להטיס מסוק

ועד עכשיו לא הגשמתי אותה, אז כבר אין סיכוי...

אבל ללמוד? לפתח כשרון שעד עתה היה עטוף

בקורי עכביש, לטוס למזרח הרחוק או להיכן

שלא יהיה (טוב, אז לירח לא...) -

אני, כבר סבתא, ועדיין יש לי חלום

לראות לוויתנים במקומם הטבעי,

ולצייר, ואולי ללמוד לפרוט על פסנתר

או משהו...

איך כתבה כאן lavender - זה עניין של רצון.

ודאי, בגיל מבוגר יותר, יש אולי פחות כוחות,

אבל לצייר, לצלם, לטוס לאנטרטיקה למשל -

מה הבעיה?.....

חברים, אפילו האסקימוסים כבר לא מוותרים על

הקשישים שלהם (אני מניחה) ושולחים אותם לשבת

בהשלמה על ערימת שלג קרובה ולצפות לדב

הרעב הבא (זה שפספס את הקשיש הקודם)

אל תגזימו.

בטיול לארצות הברית, לדרום אפריקה, לאיסלנד - יש הפלגות יומיות הזמינות לכל אדם, לצפייה בלווייתנים.  

לא צריך להוציא הון על טיול ליעדים אקזוטיים.  

שעכשיו אני בשלב קצת מבולבל בחיים שלי

אז עוד יותר מרגיש ככה

אמרתי משהו בסגנון לאדם גדול שהכרתי והוא ענה לי:

אני חי מהבוקר עד הערב כל יום (משהו כזה) - ברוך השם.

חושבת שטבעי שכבני אדם איננו יכולים לחיות כמו...פרה

למשל, ויש מחשבות וחששות ותקוות, אבל איך אומר

ד"ר הררי (אתר התבוננות פנימית) - אם המחשבות

אינן מהסוג שנושא פרי, לסלק אותן.

לא קל, אבל באמת, אם חושבים, החיים עוברים

כל כך מהר (מגילוכד' 40 בערך)....

כן. קל לדבר. בראש ובראשונה, אני מדברת

זאת לעצמי.

אאל"ט (אם אני לא טועה, אין לי כח לכתוב

זאת כל פעם מחדש), ד"ר אדהאן אומרת

לעטוף את המחשבה/חרדה הזו

עם נייר עטיפה נחמד, לקשור בסרט

נחמד ולהעיף אותה (אפשר עם בלון...)

למעלה.

ה ו א  יקבל זאת באהבה, בהבנה,

בחיוך, בליטוף רך על הראש:

הכל בסדר, בני היקר, ויהיה

עוד יותר ועוד יותר ועוד....

ולדבר עם מישהו וכו' וכו'....

אתה שיא הצעיר. שיא!

עוד כל כך הרבה דברים

טובים עוד נכונו לך, בעזה"ש!

יודעת שאינך זקוק לנחמה,

סתם...

וגם להזכיר לי שאני עוד צעיר,

כי בקטעים האלה אני תמיד מרגיש כאילו יש הרבה

דברים שיכולתי לעשות בשנים שעברו ולא עשיתי

ואז זה גם מעציב

נראה לי זה עצוב לקרוא את זה מבחוץ, אבל יש מצב שהאנשים המדוברים שמחים עם התהליך שהם עוברים בחייהם.

מכירה את הרהורים העצובים.

דבר ראשון הם עוברים, נמצאים בהם קצת ואז עוברים הלאה להרהורים מסוגים אחרים.

דבר שני זה משהו שעוזר למצוא את הכיוון בחיים בעיקר בשלב שיש עוד הרבה החלטות לפניך. זה טוב לחוות את החיים גם מהזוויות האלה וזה עוזר להבין עם הזמן מה עושה לך טוב ומה נכון לך.

רק צריך לזכור לא לשקוע בזה...

https://www.e-vrit.co.il/Group/5544/%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%9D_?srsltid=AfmBOopkpkhrNmbuIYEZJS_4rIfzMSgcjeC450hza-BzSY-o6IRCc2LX

אפשר גם לקבל קודים מהספריה להשאלה

יש גם ליבי