גמד אחד עלה על כתפי,
לחש ורמז לי בסוד:
דע כי למרות וגם אף על פי,
כוחך גדול עד מאוד
מנגד עלה אחר על כתף,
בישל ושילח מילים:
ראה כי הינך נעול במרתף,
כבול באלפי חבלים
שב הראשון חזר ומילל:
לבך מלא בגבורה,
נטוע אתה בתוך ישראל,
עמוד כחומה בצורה
גמד השני אף הוא דיבר,
נקש וצלצל בנחושתיים:
מה פתאום חיילים יגבר?
אינו שונה יום מיומיים!
משך הגמד באוזן ימין,
הביא לי מילים משמיים:
דע כי בך אני מאמין,
הפרד ומשול בכלאיים
תפס האחר בצד השמאלי,
הרעים את קולו להרתיח:
אינך יכול לצאת מכלאי
הכל פה מנעול ובריח!
אז בא הראשון תפס בידי:
אזור כגבר מתניים
קום על רגליים, ציווה בעדי
סרו ימי הביניים
זקפתי קומה, יישרתי מבט
עקרתי שקרי תהיות,
כך חוזר זה חלילה מאז הוא נבט
מאבק משנים קדמוניות
* הרבה זמן לא כתבתי באריכות כזו, ובכלל היה מתוכנן להיות שיר - בסוף יצא שיר שמספר סיפור ארוך.
* התלבטתי אם לשים פיסוק או לא, בסוף הלכתי על משהו לא שלם. יכול להיות שבלי פיסוק יהיה יפה יותר
גם כשמנסים שוב ושוב ושוב.