שכול יום זה בפני עצמו מה זה משנה מה היה היום , היה נגמר!! עכשיו אני מתחילה מחדש שוב!!

וואלה לא ייעזר לי להתעסק במה שהיה עכשיו מתעסקת במה שעכשיו

וככה כול יום, הולכת לישון בידיעה שמחר יום חדש , ומזה משנה מה היה ולא ייעזר לי לחושב על מה שהיה...

וגם חושבת תמיד כזה שוואלה אם זה קרה בוטח זה קרה כי יש סיבה ואין לי מושג מהי ואין לי בשביל מה להתעסק בזה קרה נגמר זהו!!!

רק לחדד-

שכן יש מה להתעסק עם מה שהיה על מנת ללמוד מזה,

כמובן.. אין צורך להתחפר בזה. אבל כן להבין מה היה כאן ואיך מתקדמים מזה. 

אבל באמת דוגרי מה זה עוזר לחושב על מה שהיה עם כבר זה נגמר?

דברים טובים בכייף אבל דברים פוחת וואלה לא עוזר בכולם

אז למה בכלל חושבים על הדברים הלא טובים זה לא עוזר!!

פושט צריך לשחרר.. מה אכפת לי מה היה היום...

היה נגמר וזהו!!

עובדים על זה כול החיים , אבל מתישהו בלי לשים לב אתה קולט שזה כבר הרגל של המוח שלך ככה לחושב על כול דבר,

נגמר!

עכשיו מתחילים מחדש!!

נראה לי זה יותר עניין של אופי..

כזאת שוואלה לא מרפה דברים שקרו לפני חצי שנה הייתי חושבת בלילה וואלה יוכל להיות שהיא נפגעה ממני מה אני עושה וכאלו ועבר חצי שנה!!!

היה קורה לי מלא כאלה! 

פושט הייתי בחרדות ממש...

ואמא שלי קלטה ופושט הלכתי לטיפול 

ולאט לאט קלטתי את זה , 

זה עניין של רצון להבין שאני צריכה להתקדם ולא להיתקע בעבר

כול אחד והדרך שלו 

אבל באמת זה לא אופי זה רק רוצן לשנוי אימתי 

בכול דרך שהיא

תודה על השיתוף

אני בדיוק כזאת, לא הייתי חושבת שעל דבר כזה צריך לפנות לטיפול.. כי חשבתי שזה אופי. 

לאיזה טיפול הלכת?

אמ... אישה אחת שעושה טיפול  תרפיה באמנות 

כאלה הרגשתי שאני הולכת לחוג ציור והיא פושט דיברה איתה על עצמי  מי אני מה השאיפות שלה ,

למה לי בכלל להתעסק בזה , 100 אוחז היא כבר שחכה...

ככה לאט לאט ורק אחרי שנה אני ממש מרגישה את השנוי ברוך ה'!

אמ את רוצה אשלח לך פרטים בפרטי

אחלה בנאדם!!!!

אם זה יום גרוע פשוט כי ככה, בלי הסבר, רגל שמאל כזה.. אז באמת שאין מה להתחפר יותר מדי.

אם זה יום גרוע שהיה תלוי בי- אז כן רואה פה מקום כן לבחון את עצמי ולהתקדם מזה. 

חייב לעשות את זה אבל בגובל מסיום 

זה כמו שאם משהי לידך תעשי משהו לא נעים אז את לא תאשמי אותה מלא מלא כמו שאנחנו מאשמים את עצמנו 

צריך בקטע הזה להתנהג כמו שהיינו מתנהגים עם חברה קורבה מעירים בעדינות חושבים קצת , מנסים לחושב מזה מועיל להמשך וכו...

 וזהו

אבל לפעמים זה מיגע למוקם שאתה מאשים את עצמך שאתה לא טוב בכולם!

וזה אוסר אוסר להאשים את עצמך!!

יוכל להעיר לעצמך בגובל הטעים הטוב וזהו!!

קודם כל, עם עצמנו אנחנו צריכות להיות הכי סלחניות, כי מזה נובע היחס שלנו למי שסביבנו.. (ואהבת לרעך כמוך) 

יש גם את הבחינה של "אחרי המעשים נמשכים הלבבות, שדווקא הבחוץ משפיע על הפנים ועל זה את מדברת.. כמו היחס לחברות, ככה אל עצמנו..

העבודה שלנו בכללי צריכה להיות עם איזונים.. 

זה מתחיל בלחושב על עצמך דברים טובים 

ולאט לאט לאט מתכלכל...

זה שמישהי חושבת על עצמה גם דברים לא טובים ולתיקון לא אומר שהיא לא אוהבת את עצמה. 

השאלה היא הדרך והמינון, וזו העבודה..

פשוט מרגיש לי מצחיק העבודה של לחשוב על עצמך דברים טובים.. 

כאילו על מי אתה מנסה לעבוד? או שאתה סתם מנסה לפאר את עצמך בפני עצמך??

זה לדעת את המעלה והגודל שלך, לשמוח במי שאת ובמה שקיבלת מה' לתפקיד שלך כאן.

זה משהו אישי בינך לבין עצמך. בינך לבין ה'.  

כל אחד מאיתנו זקוק למילים טובות, והבסיס של ביטחון בעצמנו, זה לדעת לראות בעצמנו טוב. 

כשבאמת עובדים על הנק' הזאת זה נכנס פנימה ולא מרגיש מזויף. זה שלך. 

וכן, זה משמח וטוב וראוי לשמוח במי שאת

שכמו שאת חושבת על אנשים אחרים דברים טובים 

ואת לא מתחילה עם כזה מלא אני עובדת על עצמי  יש בהם ככה וככה

לא את פושט חושבת עלהים דברים טובים כי הם נחמדים עליך והם טובים עליך 

ככה גם צריך לחושב על עצמנו

לפעמים אדם כל כך תקוע במחשבות שליליות, שגם מה שאת מתארת כאן נורא קשה לביצוע

ביקורת עצמית...

זה מעודד לשמוע, 

באמת הרבה פעמים שוקעים למקום העצוב הזה... בגלל פרפקציוניזם, אולי אגו.. לא ברור לי.. 

אבל בעיקר יום גרוע כי ככה, בלי סיבה.. 

אבל אני פשוט גם נוטה קצת להאשים את עצמי.. אולי אני אשמה? אולי לא הייתי מספיק מושלמת..מספיק טובה ובגלל זה הכל השתבש?

אני אומרת לכול החברות שלי

אוסר!!! להאשים את עצמנו בכולם!!!!

זה לא מועיל בכולם!!!

זה כמו שאת לא מאשימה  כול אחד ברוחב שבגללו החנות הזאת נסגרה... סתם דוגמא..

אוסר להאשים את עצמך בכולם!!!!!!!

רק לחושב מה יכולתי לעשות יותר טוב , ללא עשיתי חבל בפעם הבאה אנסה לעשות שוב!!!

אוסר להאשים את עצמנו!!!

זאת הרגשה שבכללי יש לך? או פתאום?

כשאדם עורך חשבון נפש כל כמה זמן הוא לא מופתע ברמה גבוהה (במה שתלוי בו)

אז גם כשדברים לא קורים כמו שרוצים יש מודעות איפה אני בתוך כל זה..

רק את יכולה לדעת אם יכולת לעשות טוב יותר, בהתאם לכוח ולנתונים שקיבלת באותו יום.

אבל לפעמים בנאדם עובר תקופות שזו התחושה שלו.

אנחנו אנשים מאמינים וחיים בעולם שהוא מורכב.. אתה מאמין בדרך מסויימת (לאו דווקא מבחינה רוחנית..) ואתה פשוט לא שם, עושה את ההשתדלות שלך הכי שאפשר.. באמת רוצה, אבל לא קורה... 

מדובר בדברים שמעבר להשתדלות שלך הם כבר בידי שמים. אז את מגיעה למין לופ כזה, של - אני רוצה אחרת, אני עובדת ומשקיעה, אבל איפשהו נתקע - השם כרגע לא רוצה (??), דברים שהם כבר לא בידיים שלי, לא בשליטתי..

אז מצד אחד את לא יכולה להאשים את עצמך, כי זה לא בידיים שלך, מצד שני עדיין אין שום התקדמות, הכל עדיין עקום.. 

מצד שלישי (נחזור שוב לביקורת העצמית) אולי לא התאמצתי מספיק, או שהתאמצתי מספיק אבל לא עבדתי חכם.. (אז אני בעצם לא מספיק חכמה.. שוב ביקורת עצמית...) 

בזה אם את שמחה או לא, הכול!!!!!!!

זה החלטה להיות שמחה, יום יום , הכוול , כול תקלות שקוראים זה בדרך כלל מהרגשה של הלופ כי לא מרגשים שמחה ואוו יש יום חדש!!

ואוו שוב קרה לי את זה!!

אנחנו לגדל מזה מהתחלה צריך להקשיב לשמחה ולהחליט להיות שמחים!!!!!

שהשמחה תלויה בלופ. 

שהשמחה נלקחת ע"י הלופ הזה.. 

אם לא היה הלופ, היית שמחה

את צריכה להחליט להיות שמחה ולא משנה מה!!!!

כי אני פה בעולם ואני הרבה יותר טובה שאני שמחה!!

אז אני צריכה להתאמץ ולעובד על זה קשה תמיד לראות את הטוב!

לאוו דווקא שמחה של ריקודים וכו...

שמחה שפושט טוב לי עכשיו 

ושאת מחליטה לעשות כך יום יום הלופ הזה משנה כיון הוא פתאום מעניין יש לו קטע כי הוכל מה' ומהחלטה שלך!

אני מרגישה שזו ראייה מהממת אבל לא ממש מציאותית :/

יש עניין של שחיקה בחיים, אדם לא יכול לעבור תקופה קשה ארוכה ועדיין להיות שמח, אתה מנסה ונופל מנסה ונופל, מתישהו אתה נשבר.. יש שחיקה. 

זה מהממם להגיד לעצמך להיות שמח וזה גם אפשרי, נראה לי שמתישהו זה פשוט מאבד מהאפקט.. 

זה מה שאני חושבת..

רק מדברים אחרים יהיה לך מאוד קשה להיות שמח באמת אתה צריך להחליט להניע את השמחה בעצמך!!

הכוונה גם לדברים משמעותיים בחיים שנותנים את השמחה

התכוונתי שפושט זה צריך ליהיות החלטה!

עם אני יהיה שמחה כי נולד תינוק חדש.. סתם דוגמא אני ארדוף ממשהו למשהו

אני צריכה להחליט להיות שמחה!!!

לכן אני חושבת שצריך תמיד לנסות לחדש לעצמנו דברים שבשגרה דברים חדשים 

לעשות דברים מייחודים עם עצמנו

פעם שמעתי על משל שאומר ששמים סיר על גז עם מיים עם יש יותר מידי אש המים מתפרצים 

ואם יש מעט אש המים לא מתחממים ככה זה החיים את הצריך תמיד שיהיה אש כי המים צריכים את לחיות ולהיות במייצאות!!

עם אש תמיד!

כדי שבסוף יצא אוכל ומשו טוב , צריך תמיד אש

נשמעת לי נכונה ונותנת מוטיבציה..

אהבתי את המשל

מאז ששמעתי אותי הוא לא יצא לי מראש!!!

יאוו הוא כול כך יפה!!

מבינה את הדילמה שאת אומרת..

במקרה כזה, מתייעצים עם מישהו קרוב אלינו או דמות שאנחנו מעריכות, כדי להבין ביחד איפה אנחנו עומדות ואם יש דברים שאנחנו לא מספיק רואות.

ובאופן כללי, התקדמות זה לא בהכרח משהו שרואים על המקום או שרואים בצורה חיצונית. 

צריך סבלנות ואמונה, וגם יכולת לראות את ההתקדמות הקטנה (כביכול) והמשמעותית, גם ברבדים פנימיים. 

אבל עד רמה מסיומת , עד גבול מסיום!

לצאת לנשום אוויר,

לדבר עם ה'..

לעשות משהו שאוהבים..

לדבר עם חברות.. לשתף אותן אם רוצים..

לישון..

לשמוע שיר טוב..

לחזק ולעודד את עצמך..

ללמוד איזה קטע מספר על אמונה וביטחון..

לזכור, שהזמן מרפא..

בהצלחה אהובה. 

זה החלטה שלך להרפות!

א.שדבר שיש עליו הרבה מניעות ויצר הרע והפרעות זה כנראה דבר גדול ולכן מגיעים אליו כל כך הרבה קשיים.

ב. אם אתה מבין שאתה קודם כל חלק מעם ישראל ואז אדם פרטי אז ברור שהקב"ה יעזור לעם שלו . להתמלא בגאווה לאומית.

ג. להתמלא באהבה לה' , להבין שאם קשה לך אתה קרוב אליו "קרוב ה' לנשברי לב" וכמו שמטפס הרים נהנה לטפס וככל שזה קשה הוא נהנה יותר, בגלל שעושים את זה בשביל מישהו שאוהבים, ככל שזה יותר קשה זו הזדמנות להראות את האהבה.

ד."עיקר הנפילות באות מפני שאינו מאמין בקלותה של תשובה"

בהצלחה =)

תגיד לי אלפי ספרים תורניים ב"ה שעזרו לי שנים

באיזה הקשר זה פורום? 

ותגלי מקום מעניין מאוד. זה לא 'אוצר החכמה' עצמו - ספריית הספרים הענקית, אם כי יש ביניהם קשר כמובן.

זה פורום תורני, רובו חרדי אך לא כולו. חלק מהכותבים מוכרים (הרב איתם הנקין ז"ל, יבל"א הרב יוסף בדיחי, הרב יואל קטן, ועוד מן הסתם), אם כי כולם משתמשים בשמות אנונימיים כמו כאן.

מי ששם בפורומים אלה מי שנחלשו רוחנית והתדרדרו לפורומים. אצלנו, החזקים לא משוטטים בדברים כאלה באינטרנט וממילא לא תראה מקבילה.

זו פרשנות בלבד.

כלומר, מן הסתם יש שם רבים כאלה, אבל ודאי לא כולם. יש שם אנשים גדולים, ידענים ומעניינים, יראי שמיים בהחלט.

חלקם גם רבנים מוכרים, כפי שכתבתי להפי.

בסוף השימוש בכלים כאלה מועיל לפיתוח של שיח תורני, לפתרון שאלות, ועוד.

אה, ואני מכיר חברה חזקים מאוד אצלנו שמכירים את הפורומים האלה. כל מי שמחפש באינטרנט מדי פעם תשובות לשאלות תורניות עיוניות (לא הלכתיות פשוטות), כמעט בטוח נפגש בזה. דווקא חברה ברמה גבוהה לדעתי. אז אמנם הצדיקים הנ"ל אינם משוטטים יומם ולילה באינטרנט, אבל יוצא לפעמים להיכנס.

לעצם העניין. כנראה בעולם הדתי לאומי יש לא מעט פעילות כאן (פחות משהייתי רוצה) ולא מעט גדולי תורה צעירים כותבים דווקא בפייסבוק.

משם אפשר להתחיל. אחר כך להתקדם...

לדעתי, לאדם הממוצע טלפון ב-1,000 ש"ח (מהדור האחרון של שיאומי למשל) יכול לספק את כל הצרכים +++. 

אבל אם למשל חשוב לך מצלמה מעולה, כזאת שתאפשר לך לפתח את התמונות שצילמת בלי שיראו שזה צולם בטלפון (כלומר בלי פיקסולים, מריחות וטשטושים), אז המחיר כבר קופץ פי כמה...

נתונים נוספים שאם הם חשובים לך, יכולים להשפיע על המחיר: עמידות למים ואבק, בהירות מסך (לנוחות צפייה באור שמש), עמידות לנפילות, זיכרון RAM (ככל שגבוה יותר - הטלפון יוכל לשרוד יותר משימות גם בלי להאט ולהיתקע), קליטה של דור 5 (מאז שיש לי דור 5 - אני כבר לא מחפש WIFI באף מקום, כי האינטרנט שלי במכשיר יותר מהיר מרוב הרשתות הביתיות), אפשרות לסים וירטואלי (בשביל להתחבר לחברות סלולר בלחיצת כפתור בלי צורך בסים פיזי, כולל למשל אם רוצים חבילת גלישה בחו"ל כמעט בחינם), טעינה מהירה, סוללה חזקה...

מכשיר שמצטיין בכל מה שכתבתי עכשיו, כנראה יעלה לפחות 3,000 ש"ח. אבל מי שלא חייב את כל התכונות האלה, בהחלט יכול לקנות מכשיר פשוט יותר.

נקודה למחשבה: מכשיר פשוט של היום שעולה רק 1,000 ש"ח, הרבה יותר משוכלל ומתקדם ממכשיר דגל שעלה לפני 5 שנים 3,000 ש"ח.

הכל תלוי מה תרצי לעשות עם זה

לאחרונה קולגה רכשה את הדגם האחרון של אייפון הכי טוב.

עלה 7000+

שאלתי אותה מה הצורך, היא הסבירה שהיא מצלמת הרבה סרטונים לפרסום העסק שלה והיא חייבת שזה יהיה הכי טוב שיש

לעומת זאת.

אצלי התכונה הכי חשובה במכשיר סלולרי זה אינפרא אדום. לצורך שליטה במזגנים במקום עבודתי. לכן חיפשתי דווקא את התכונה הזאת. 

כי זה יכול להיות כלי זניח שאת לא נוגעת בו כמעט וזה יכול להיות מרכז היום שלך ללימודים / עבודה וכאלה.

אם למשל את מצלמת ועורכת סרטונים זה גם שיקול ובגלל זה כדאי לחשוב עם עצמך מה הפונקציות שחשובות לך ומה התקציב.

זה תלוי למה את משתמשת...

וגם לכל חברה ודגם יש יתרונות וחסרונות

אני מציע לך אם את באמת פחות מבינה ומכירה את העולם הזה של מפרטים של פלאפונים וההבדלים ביניהם

אז פשוט תכתבי מה השימושים שאת עושה בפלאפון וכמה מהם במקביל

אם בא לך אז יכולה גם לומר איזה מכשיר יש לך עכשיו ומה את מרוצה ולא מרוצה ממנו ככה יהיה מקום להשוואה וידעו לתת לך יותר מדויק

אם יש לך גם חברה של פלאפונים שאת רוצה רק מהם אז תכתבי

מכשירי ביניים (1500+) מספיקים לדעתי לרוב השימושים. אני עצמי מסתפק במכשיר ביניים שקניתי בפסח של 2021 ועבר מאז קצת שדרוגי תוכנה קצת יותר מורכבם (כן, בניתי לו רום !). הוא אחלה ומשרת אותי יפה לבינתיים.

נמחקה לי כל היסטורית הצטאים בווצאפ במכשיר *הישן* .. ואחרי דו שיח ארוך עם הצאט GPT/גמיני נראה שאין לי שום גיבוי... מצד שני אם להיות רציונלית מה כבר איבדתי? הודעה ממשהי מהעבודה שמארה לי כמה אני מיוחדת.. נראלי נחיה.. 

שלך באופן שוטף 

זה מונע מהמצב להדרדר למקומות לא נעימים.

יש צד טוב שאפשר להתבטא ככה, כשאתה ממש לא מול השני.

השיקול שלך מאוד רציני, וזה יכול למנוע הרבה דברים לא נעימים.

קשה להכריע.

ברור לי, צריך להיזהר מאוד במה שכותבים, אבל אולי לא יותר מדי.

אתה שואל כמה היינו מוכנים לשלם בכדי שיצנזרו לנו סרטים? אם גוי היה עושה את זה.. הייתי משלם הרבה.

בטח לא 2 שקל..

במקום לצנזר ולשפר את בעיות הצניעות בעיתונות החילונית, יש עיתונות המותאמת לציבור הדתי.  

נראה לי מוזר לצרוך תוכן ומדיה עם בעיות צניעות גם אם יש מי שיחתוך וידביק וינקה את מה שמפריע. 

ולא רק מצנזר בקטע של להסתיר, אז אולי יש בעיה אחרת של עצם הסרט והתוכן שלו. זה כבר דבר אחר..

יש גם בעיה של אלו שצופים כדי לסנן, אבל אולי אתה מתכוון אם איזה אלגוריתם.

מדובר כמובן על סרטים או סדרות שבגדול הן 'נקיות', אבל לפעמים יש פתאום כמה שניות של בעיה.

הסינון מתבצע ע"י AI ולא ע"י שום אדם יהודי וכד'.
השאלה הייתה האם מבחינתכם הייתם משקיעים סך מסוים שעבור כל סרט או פרק שאתם צופים - תוכלו לשים אותו בתוכנה שתעבור על כולו ותחתוך את המקומות הבעיתיים.

גם מבחינה רעיונית אז כן

אבל הרבה פעמים סרטים אפילו בלי קשר לחוסר צניעות לא תואמים את הלך הרוח של יהודי.

נ.ב

המטרה של סרטים היא לא לשרוף את הזמן או להוות ריגוש אלא ללמד דרך חוויה

כי זה גם ככה מחנך מהדלת האחורית... אז צריך לראות שזה עונה גם על זה 

וזה מסובך, לכן הפיתרון הוא כמו שכתב @פ.א. 

סרט זו חוויה חזקה ולכן זה כלי שאפשר לרתום אותו לקדושה את לא חושבת?

לשעתיים מטרדות היום יום, מלחצים ודאגות.

הולכים לקולנוע או צופים בבית בסרט, יוצאים להצגה,  כדי להכנס לזמן קצר לעולם אחר.  ההפוגה הזו מעניקה למוח "מנוחה" מרעשי הרקע של המציאות.

לפעמים אנחנו נהנים אפילו מסרטים שגורמים לנו לפחד או לבכות. זה קורה כי המוח שלנו יודע שזה "רק סרט" 🙃

מי מחפש לקבל שעת חינוך בצפייה בסרט?

לשם כך יש שיעורים ולימודים.

סרט הרבה מחצין דברים ומציג אותם בדו מימד ולפעמים תלת מימד חזותי

יש נושאים יפים וחשובים שמעבירים אותם בסרט,

עדיין הדיבור ןהעומק שבשיח או לימוד אמיתי מתוך ספר, נותן מימד אחר שא"א להעביר בצורה שטחית וצבעונית

נראלי שמסר או תוכן אמיתי או רעיון זה דבר שצריך עיבוד או שיח עמוק, לא דרך רדודה

שתעביר אותו

או תתיימר לחנך איתו  

בסרט יש יתרון שאין בלימוד מספר וכן להיפך.

זה כמו סיפור רק בצורה משודרגת וחיה יותר. בעיניי אין רע בלשלב... כל עוד הסרט חיובי.

ולאו דווקא בתור שעת לימוד, גם בשביל העשרה.

בין אם תרצה ובין אם לא הסרט מעביר מסרים, ובצורה הכי חזקה שיש... שאגב המטרה שאתה מתאר לענ"ד לא אידאלית בכלל. זה לברוח מהמציאות. אבל אם כבר, אז לפחות שיהיה משהו יחסית מועיל ולא מזיק. (מסייגת שאין בעיה בעיניי שיציאה לסרט תהיה שעת בילוי מדי פעם, אבל שוב שזה יהיה סרט חיובי)

בניגוד למדיום ויזואלי שבו הכל מוגש לנו "מוכן", הקריאה דורשת מאיתנו להיות שותפים ליצירה. כששוקעים בספר טוב ומעניין, אנחנו בונים בדמיון שלנו את הדמויות, את תיאור המקומות, המוח שלנו הוא זה שמפיק את הסרט מהמילים הכתובות. וממש נכנסים למציאות המתרחשת בספר, ומתנתקים זמנית מהמציאות סביבי בזמן שאני שקוע בספר.  

וכשעוצרים באמצע קריאת ספר וחוזרים אליו כעבור יום/יומיים, שוב צריך להכנס למציאות המדומיינת של העלילה. 

סרט יכול למלא בהשראה, להעשיר וללמד כמו ספר, אבל אם המטרה היא להסיח את הדעת מהמציאות אז משהו במציאות לא תקין. אלו שתי מטרות שונות. לא קוראים או צופים רק בשביל להפעיל את הרגש ולכבות את השכל... מסכים?

וככה גם מספר טוב.

נראה לי מרחיק לכת להגדיר יציאה לסרט שנהנים ממנו, ובעקבות כך התנתקות לשעה/שעתיים, כבריחה מן המציאות. 

כי המטרה מוגדרת, כמו שמכניסים מנוחה בלו"ז אבל זה לא מה שהיה נשמע שאמרת. חוץ מזה גם בילויים צריכים להיות כשרים, ותאמין לי שאין בזה אמצע בד"כ... או שזה חיובי וממלא, או שזה מוריד.

אכן אפשר היה להבין ממני משהו אחר ממה שהתכוונתי

אז אני בא להדגיש שאני מדבר על יציאה לבילוי מידי פעם כדי להינות מהפנאי ולא כדי לברוח ממציאות חיים, מצרות ובעיות. 

אין לי "מקום" בעולם... אני כאן כל רגע שה' מחליט שאהיה כאן, כל רגע מחדש. 

שליחה, כל מה שיש לי זה מה', ממה שהוא נותן לי משתדלת לתת.

אחרים רואים את מה שאני באמת מכוונת. כשאני מצליחה באמת לכוון ולהיות בתודעה של מה שכתבתי לפני- אנשים רואים את זה, זה ממש כאילו "שם ה' נקרא עליך ויראו ממך". יראת כבוד כזו.

אבל לא תמיד אני ככה, וכשאני פועלת ממניעים אגואיסטים זה ניכר.

אין לנו תפקיד אחד בעולם חוץ מלעשות את רצון ה' ולהתקרב אליו.

וזה כן בא ביחד עם מודעות עצמית, לראות מה הכלים שה' שם לך.

אם זה יכולת לשמח אנשים, אם זה לימוד שאתה צריך להפיץ... מבינים את זה לפי מה שקורה איתך, אתה יודע במה אתה טוב, ועדיין כל פעם ה' שם אותך בסיטואציה אחרת, כל רגע בפני עצמו. 

יכול להיות שאתה אדם תוסס ואתה יודע איך להשתמש בזה לטוב אבל עכשיו ה' רוצה אותך בפקק ולראות איך אתה מגיב ואם תתעצבן. זה מלא דברים. המגמה היא אחת.

היא הדרך, לא המטרה. 

מי שמתקבע על התכונה שבעיניו היא התפקיד שלו עלול לחטוא לעיקר.

כי תמיד חשבתי שכישרון ויעוד קשורים זה לזה.

תוכלי לבאר את כוונתך?

ברור לי מאד

לעשות טוב לעצמי ולאחרים

ללמוד ולהשתפר מיום ליום

אני לא מוטרדת ממה אנשים אחרים חושבים על התפקיד שלי

את התפקיד שלי רק אני קובעת ושאחרים יתעסקו בתפקידים שלהם

יעוד של כל מי שרוצה בזה

לא רואה צורך לתחום את תפקידי לתחום מסוים 

בסוף, זה תלוי במינון של כמה אתה צורך. כי אם תגזים אתה בסוף תמצא את עצמך בחמש לפנות בוקר מתעורר ליד פח זבל עם גרביים שהם לא שלך.

ככה זה בחיים. צריך לקבל אותם כמו שהם. כל ניסיון להתכחש להם נועד לכישלון. כי מה הם החיים אם לא צבר אירועים שמפריעים לנו לישון?

אבל בסוף מה יקרה איתי בפועל זה רק ה' יודע ומוביל

לשנות הרגלים רעים

ליצור הרגלים טובים

כשהבנתי את הקונספט של ההרגל זה הפך קל

ממליצה על ספר כוחו של הרגל

הוא מסביר את הרעיון של

טריגר- פעולה- תגמול

איך להיפטר/ ליצור הרגל

או ליצור הרגל זה תהליך מתמשך

הרבה אנשים אוהבים תוצאות של כאן ועכשיו

לא אוהבים תהליכים

וזה גורם לקושי בהשגת דברים

אני כן אוהבת תהליכים

מסוגלת לראות את התוצאה העתידית ולחכות בסבלנות

לרוב גם נהנת מהדרך

לכן בעיניי זה לא קשה

אחרים בטח יקראו לזה קשה עד בלתי ישים

ממליצה לקרא קצת טורים של הרב יצחק פנגר

ללכת בצעדים קטנים 

ולחלק את החזון הגדול למטרות קטנות ברות ביצוע

לפני כמה שבועות בעלון הידברות הרב פנגר רשם טורים בנושא שינוי התנהגות

ופירט איך לעשות את זה צעד צעד

זה עלונים לפני חודש- חודש וחצי ככה.

לגבי הצעדים הקטנים-

נגיד שאתה רוצה לרוץ מרתון שזאת המטרה הגדולה, אז

קודם אפשר כצעד ראשון להגביר מוטיבציה ובמקביל להוריד את המושג המופשט (רוצה לרוץ מרתון)

לפס מעשי (שינויים קטנים - לשים את הנעליים ליד הדלת, אפילו בלי לנעול, בשלב מאוחר יותר לקבוע זמן לריצה)

כשהייתה לי מטרה גדולה

השיטה של צעדים קטנים עזרו לי להגיע אליה....

היום אני מתמודדת עם דברים שאותה טכניקה בהחלט תשמש אותי

רק צריך לרצות

ולעשות משהו קטן בכיוון. 

ומוסיפים כמה שיכולים