אני מאוד מזדהה אתך, גם בשבילי זה אתגר. כל מה שאני כותב לך זה מניסיון ולימוד אישי שלי.
בשביל להוביל קשר זוגי בצורה מיטבית צריך:
1) להיות מחובר לרצון שלך, להיות מודע אליו, ולדעת לבטא אותו. (בסיטואציות אחרות זה לדעת מה אתה חושב ולבטא את זה).
2) לדעת לראות את מי שעומדת מולך, לראות את הרצון שלה, ולהתחשב בה.
3) לדעת לדבר, לשתף, לשמוע, ולהתלבט ביחד.
4) לדעת להכריע ולבחור, על פי כל השיקולים, מתוך התחשבות בשניכם, בדרך הכי טובה לקשר שלכם.
נשתמש בדוגמא שהבאת - שצריך לקבוע מקום להיפגש (אף על פי שזו דוגמא מאוד פשוטה וקטנה, ממנה אפשר גם ללמוד לדברים הרבה יותר גדולים וחשובים):
דבר ראשון תשאל את עצמך איפה אתה רוצה להיפגש. לאחר מכן תחשוב האם אותו מקום יהיה נוח ונעים לבחורה. לאחר מכן תשתף אותה ותאמר לה מה הרעיון שלך, ותשאל אותה מה העדפה שלה. אפשר קצת להתלבט ביחד. ובסוף תכריע איפה נפגשים.
השלב הראשון הוא השלב שיכריע אם אתה תוביל ותיזום או לא. כי יוזמה והובלה נובעים מתוך רצון. בעוד שאר השלבים הם בשביל לעשות את זה באופן קשוב לצד השני, באופן שיטיב עם הזוגיות.
בשביל להוביל וליזום אתה צריך להיות מחובר לרצון שלך. הרצון הוא מה שנותן לך כיוון, והוא מה שמניע אותך לפעול. אם אין לך רצון, אז אין לך מטרה, ואין לך כיוון, ואתה תקוע ולא יודע מה לעשות ולאן ללכת.
מי שמחובר לרצון שלו, ישר יגיע לראש שלו רעיון. כי הרצון שלו חי בו, אז הוא מתבטא ומניע אותו באופן אוטומטי. למשל הוא אוהב מקומות פתוחים, אז הוא ירצה להיפגש בפארק. הוא לא יצטרך לחשוב יותר מידי מה הוא רוצה, זה פשוט יצא מתוכו באופן אוטומטי. אך מי שלא יודע מה הרצון שלו, יכול להיתקע ולא לדעת איפה להיפגש. לכן הוא צריך לשאול את עצמו יותר בפירוט איפה אני ארגיש הכי בנוח, איפה יהיה לי הכי קל להביא את עצמי, איזה מקום זמין לי להגיע בלי מאמץ גדול מידי שיתיש אותי עד שלא יהיה לי אנרגיה בדייט עצמו וכו'...
הרבה פעמים אתה לא יודע מה אתה רוצה במשהו מסוים, כי לא באמת נתת לרצון שלך להתבטא באותו דבר ללא מעצורים. אתה מראש מגביל וחוסם את הרצון, ולא נותן לו להתבטא. לכן תיתן לעצמך חופש לבטא את הרצון שלך בלי שום דבר שיגביל אותו, ככה הוא יוכל להשתחרר ולהתבטא, ויהיה לך הרבה רעיונות.
למשל בשלב הזה עדיין אל תחשוב על הבחורה. אל תגביל את הרצון שלך לפי מה שמתאים לבחורה, אלא תיתן לעצמך חופש לבטא את כל הרצונות שלך ללא שום גבול שיגביל אותם. רק לאחר שאתה יודע מה הרצונות שלך, תחשוב על הבחורה, ותסנן את הרצונות לפי מה שמתאים גם לבחורה.
אם מתוך טוב לב אמתי, אתה ישר תחשוב איפה היא רוצה להיפגש, איפה יהיה לה הכי נוח, מבלי שאתה יודע מה אתה רוצה, זה ההפך הגמור מליזום ולהוביל.
דבר ראשון, אתה לא תגיע בכך לשום תשובה. שהרי אתה לא יודע איפה היא רוצה להיפגש, אתה לא יודע איפה הכי נוח לה, כי אתה לא היא. ואתה תישאר תקוע בלי שום רעיון (ובכללי אין שום סיבה הגיונית שתחשוב במקומה מה היא רוצה, ולרוב גם אם תנסה, אתה תגיע לתשובה לא נכונה, ותחשוב שאתה יודע מה היא רוצה, בעוד שהיא לא רוצה בזה).
דבר שני, בכך אתה לא פועל ממקום של הובלה. כי אי אפשר להוביל וליזום מתוך הרצון של השני, אלא יוזמים מתוך הרצון שלך. אם אתה חושב ישר על הצד השני, מבלי להיות מודע לרצון שלך, אתה ישר חוסם את הרצון שלך מלהתבטא, ואתה פועל מתוך מקום מנותק מהרצון שלך. צורת התנהלות כזאת, עלולה להכניס אותך לתוך מקום של ריצוי, כי אתה פועל בגלל שזה מה שהיא רוצה, ולא בגלל שזה מה שאתה רוצה. ובכך אתה לא תביא את הרצון שלך לקשר, אתה לא תביא את עצמך לתוך הקשר, ואתה תישאר עומד מבחוץ, אף על פי שאתה כאילו נמצא בתוך הקשר.
[ברור שאם הרצון שלך זה להיפגש במקום שהיא הכי אוהבת לשהות, במקום שיעלה לה חיוך על הפנים. זה לא ריצוי, כי זה הרצון שלך. הרצון שלך יכול להיות לשמח את הבחורה. ריצוי זה שאתה עושה משהו כי זה מה הצד השני רוצה. ורצון זה לעשות משהו כי זה מה שאתה רוצה. וגם שאתה רוצה לעשות טוב לבחורה, זה כי אתה רוצה לעשות לה טוב, ולא כי היא רוצה שתעשה לה טוב. ואתה יכול לומר לה שאתה רוצה להיפגש במקום שיעשה לה טוב, ותשאל אותה איפה ישמח אותה להיפגש. וברור שזה נקרא להוביל וליזום, כי אתה מניע את התנועה הזאת.]
יכול להיות שבדברים גדולים אתה יודע מה אתה רוצה. אך בדברים קטנים כמו איפה להיפגש בדייט, זה נראה בעיניך חסר חשיבות, חסר משמעות, ואין לך רצון באותו דבר. ובאמת לא משנה לך איפה תיפגשו.
לדעתי בכל זאת כדאי לך להתבונן באותו דבר, ולנסות לברר את הרצון שלך גם באותו דבר קטן. לפעמים אתה תגלה שגם בדברים קטנים שחשבת שלא אכפת לך מהם, פתאום תגלה שדווקא כן אכפת לך. למשל חשבת שלא משנה לך האם להיפגש בפארק או בבית קפה. אך בפועל כשניסית את שתי האופציות, ראית שבפארק אתה מרגיש יותר משוחרר, ובבית קפה יותר קשה לך להתבטא באופן חופשי.
אך גם אם באמת אין לך שום רצון באותו דבר, ושאלת את הבחורה וגם לה אין רצון באותו דבר. אז פשוט תבחר מה שעולה לראש. אפילו תיקח פתקים ותכתוב את כל האופציות, תשים בתוך קופסה, תערבב, ותראה מה יוצא. הרי אם לשניכם לא משנה איפה נפגשים, אז פשוט נפגשים בכל מקום שעולה לראש.
דבר נוסף אתה יכול גם לרצות שהיא תקבע מקום להיפגש. העובדה שאתה מנהיג את הקשר, לא אומר שאתה צריך לדעת הכול ולעשות הכול וליזום תמיד. אתה יכול "להאציל סמכויות", ולתת לבחורה להוביל באותו דבר ספציפי. גם מי שמנהיג מדינה, לא עושה הכול בעצמו, והוא יודע במה הוא פחות טוב, ובמה הוא צריך לתת לשר אחר להוביל. וכך גם בקשר זוגי, אף על פי שאתה הגבר ואתה מוביל את הקשר, לפעמים יש דברים שאתה יודע שהבחורה תעשה יותר טוב ממך, או שאתה לא יכול לעשות בעצמך, אז תבקש ממנה להוביל באותו דבר.
לאחר שאתה יודע מה הרצון שלך, שזה השלב הראשון שכתבתי בהתחלה. השלב השני דורש לצאת מתוך עצמך, לראות את הבחורה שמולך באמת. השלב השלישי דורש דיבור כנה והקשבה מתוך ענווה. והשלב האחרון דורש ממך לסמוך על שיקול הדעת של עצמך, ולדעת להכריע לפי מה שאתה חושב.
הדוגמא הזאת של קביעת מקום להיפגש, נוגעת באירוע מאוד נקודתי וספציפי. אך העקרונות נכונים גם להובלה באופן כללי.
לדעת מה הרצון שלי מהקשר, לאן אני רוצה להניע אותו, לראות את הרצון של הבחורה מהקשר, לדבר איתה על זה, לשמוע אותה, לחשוב ולהחליט איך לפעול לאותה מטרה משותפת.
דבר נוסף בשביל להוביל אתה צריך לבוא לקשר מתוך תודעה כזאת, מתוך מקום נפשי של השפעה. זה נושא שדורש הרחבה בפני עצמו. אך בקצרה נאמר שכדי להיות במצב נפשי של השפעה, זה דורש לצאת מתוך הראש שלך, לראות את מה שמסביבך, ולהבין איך לעצב את הסיטואציה ולפעול עליה באופן שתניע אותה לעבר המטרה שלך. לא להיות נפעל מהסיטואציה, אלא להיות פועל עליה, מעצב אותה, ומניע אותה אל המטרה. למשל איש נשוי שחוזר מהעבודה לביתו, רגע לפני שהוא נכנס הביתה, הוא שואל את עצמו - מה המטרה שלי, מה אני רוצה להביא לבית, איך אני משפיע על האישה שלי, איך אני משמח אותה, איך אני פועל על המרחב הבייתי והזוגי לעצב אותו ולהניע אותו לעבר המטרה.
בסוף חשוב שתרגיש טוב בתוך הקשר הזוגי, ויהיה לך נוח בו. ואם לא מתאים לך להיות במקום של הובלה, וזה מעיק עליך. אז אל תעשה את זה. כל מה שכתבתי זה בתנאי שאתה באמת רוצה להיות במקום הזה.