הרבה אומרים/כותבים שזה איסור הלכתי. אז אני רק מנסה להבין מה המקור.

"ועשית עפ"י הדבר אשר יגידו לך... לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל" (דברים יז),

ומבאר בעל החינוך "ובכלל המצוה גם כן לשמע ולעשות בכל זמן וזמן כמצות השופט, כלומר, החכם הגדול אשר יהיה בינינו בזמנינו... והעובר על זה ואינו שומע לעצת הגדולים שבדור בחכמת התורה ככל אשר יורו מבטל עשה זה וענשו גדול מאד, שזהו העמוד החזק, שהתורה נשענת בו, ידוע הדבר לכל מי שיש בו דעת" (מצוה תצה).

אז גם אם 'הגדולים שבדור בחכמת התורה' אוסרים גיוס נשים לצה"ל מטעמי 'רוח ההלכה' וכדו', נראה שלפי החינוך מוטל עלינו חיוב *הלכתי* שלא להמרות את פיהם.

האם ניתן היום לאתר מי הם?

לא מזלזלת חלילה ברבנות הראשית, אבל האם הם גדולי התורה שכל העם הולך אחריהם? לא בטוח.. לא בטוח בכלל.

ו-ב. מסקירה קצרה שעשיתי היום על דעות של רבנים מוכרים נראה שלהרבה מהם יש דעות מורכבות. היחיד המוכר שראיתי שיש לו דעה נחרצת וחד משמעית זה הרב אבינר.

זה מפליא. בקרב העם יש נטייה להגיד אמירה חותכת וחד משמעית בעניין, אבל כשנכנסים לעומק הסוגיה ולדעות מבינים שזה פחות שחור ולבן כמו שמציגים את זה.

לא בטוח מה אתה שואל - צעירים מעל עשרים

שירות צבאי לנשים – ויקישיבה

"לדברי הרב יואל בן נון, הרב צבי יהודה אמר: "אינני יודע מדוע רבנים גדולים וחשובים קבעו שיש כאן 'ייהרג ואל יעבור'. אבל אינני רוצה לריב עמהם". אז הכה באגרוף על השולחן, וקרא בתוקף: "שירות לאומי"!‏"

אשכרה.

זוהי הדרכה טובה שמחנכים נותנים היא לא לעשות צבא.

לכן כל הדיונים בדבר ה'איסור' יהיו סברות ולא מקורות כגון פסוקים בתורה/ראשונים/אחרונים. זאת הדרכה חינוכית. זה לא שייך לכללי פסיקה. אי אפשר למצוא איסור בלי מקור איסור.

הציר שסובב סביב הסברות המרכזיות הן בגלל האווירה הלא צנועה שיש בצבא ובבנות היא פוגעת יותר ובבנים גם אם היא פוגעת העניין הקרבי הוא משהו שצריך מישהו שיעשה אותו. העניין של צניעות הוא עניין מאוד משמעותי שממש לא תואם את האווירה כיום בצבא

בעיקר הדיונים נסובים סביב היתרונות הערכיים שיכולים להיות במסגרת השירות לאומי מאשר במסגרת הצבאית. שמעתי מאחד מגדולי הרבנים  שהסיבה העיקרית היא שאם תהיה בעיה בשמירת מצוות במסגרת השירות לאומי הבחורה יכולה לעזוב ובמסגרת הצבאית לא (אפשרי, אבל זה הרבה יותר קשה). שמעתי עוד ת"ח גדול שאומר שמבחינה עקרונית אין כל בעיה בצבא לנשים חוץ מהירי בנשק בטירונות וכל הגבלת החופש הבסיסית שקיימת בצבא (גם אצל בנים אבל שם יש יותר הכרחי לפעמים).

אגב עובדה מעניינת -

כשהרב גורן היה רבצ"ר הבת שלו התגייסה לצהל. לימים הוא אמר שבתור קצין בדרגה בכירה הוא רצה להראות דוגמא אישית (זה לא במילים מדוייקת, המקור באוטוביוגרפיה שלו) הבת השנייה שלו שהיתה בגיל גיוס אחרי שהוא כבר השתרר עשתה שירות לאומי.

באמת נראה שזו באמת יותר הדרכה חינוכית מאשר הלכתית.

וזה ממש ממש מאכזב בהתחשב בכל האמירות החד משמעיות של כל כך הרבה מחנכים ואנשים שמדברים על זה שעצם הגיוס הוא נוגד את ההלכה.

(לא אומרת שאין כאן בכלל בעיות הלכתיות, אלא שנראה שבעצם הגיוס אין בעיה הלכתית. זה שזה יכול *לגרור* בעיות הלכתיות זה נשמע כבר כמו סוגיה חינוכית..)

ואגב, בדיוק קראתי היום את הדברים של הרב גורן בנוגע לביתו. הוא עצמו היה נגד גיוס נשים, אבל בגלל שבזמנו עוד לא היה פטור אז הדוגמא האישית היתה חשובה לו בגלל התפקיד שלו (אם הבנתי נכון).

סתם למען החידוד..

אפשר ללמד עליהם זכות ובכל זאת זה סגנון של אופי.

יש ת"ח שאוהבים לדבר בצורה נחרצת, יש כאלה שאוהבים להסתייג כל משפט שני ויש הרבה בין לבין.

יש גם ציבורים שדורשים לשמוע דברים נחרצים. אולי זה גם עניין כזה.

ואפשר להבין את הלשון אסור בתור משהו שיכול להוביל (או שיש פעמים שהוא מוביל בהכרח) לאיסורים.

ויש הרבה פחד של מחנכים שהוא בעצמו לא חינוכי.

החינוך הדתי הרבה פעמים לוקה בחוסר ביקורת עצמית (איך אפשר להגיד שהרב טעה??) וזה משהו שגורם לו להתקע לרוב.

מותר להתאכזב, זה נראה לי ממש חשוב.

יש מחנכים שמדברים בצורה יותר ברורה. אני באמת מעדיף לשמוע אותם. מרגיש לי יותר אמין.

תודה על החידוד. לא זכרתי את זה באמת.

מכיר ראש ישיבה ורב קהילה שהבנות שלהם שרתו בצהל (לא מתוך חולשה).

זה קיים גם.

הרב יעקב אריאל שדעתו מובאת בספר שלו (של השיחות עם הרב אראלה הראל) באמת הרבה יותר מתון ביחס לצבא (והוא נשיא ארגון 'חותם' שנלחם נגד גיוס נשים דתיות). הוא התנגד לאמירה "הן יוצאות לא יהודיות" וגם תמך בכך שבסוף שמינית יכינו את הבנות לצבא (מי שהחליטה ללכת אחרי שכבר אי אפשר להשיג פטור)..

וכבר אמר הרב קוק- 

פחד הנפרז הוא נוטל את זיו החיים של האדם ושל כל החי המרגיש. אין דבר רע ואכזרי בעולם דומה לו. הוא מגדיל את כל הרעות יותר באין ערוך ממה שהם, ומאפיל את זוהר כל הטובות, בחתירתו אשר יחתור מתחת לאשיותיהן להגזים ששם צפונה רעה, תחת הטוב הגלוי. מקור כל חולשה וכל רפיון חמרי מוסרי ושכלי, הוא רק הפחד העובר את גבולו ; 

הפחד היותר מזיק הוא הפחד המחשבי, שמטיל הדמיון הכוזב על החלק היותר עדין ויותר מפואר מן המין האנושי, שהם עומדים לנס, להיות לאורות מזהירים את דרכי החיים אל הכלל כלו.

אני לא מבין איך אפשר להגיד על משהו שלא כתוב שהוא אסור בשום מקום שהוא אסור?! אם אני חושב שלא טוב לאכול סוכר האם אני יכול להגיד שזה טרף?!

לרוב התירוץ הוא שיש איסור שאישה תהיה תחת סמכות פיקודית של גבר במיוחד כזו שאי אפשר להתפטר. אבל גם לזהאין מקור ברור. להפך למלך היו כידוע "רקחות וטבחות" אותם יכול לגייס בכפיה לשירותו (ראו בשמואל א ח) 

אם את המאמץ שהושקע בפטור מגיוס היו משקיעים בבנית מסגרת תומכת ויעודית לנשים דתיות למשל כמו מחלקת הסדר אבל במודיעין. ההיינו היום במקום אחר גם בהיבט הזה. 

להאשים את כלל גדולי ישראל. כולל גדולינו אמוני תורת מרן הרב, שהפחד ההוא שעליו הרב מדבר סימא את עיניהם מלפעול כשורה. 

יומרני, גאוותני, מגוחך ומחוצף. לקבוע שכל גדולי ישראל בשבעים השנה האחרונות (רשימה חלקית: החזו"א, הגרי"ז מבריסק, הגרא"ז מלצר, הגרצ"פ פרנק, הרצי"ה,  הגרי"מ חרל"פ, הגרי"ש אלישיב, הגרש"ז אויירבך, הגר"ע יוסף, הגר"א שפירא, הגר"ש ישראלי, הגר"מ אליהו, וכו') היו פשוט "פחדנים שננטל מהם זיו החיים, מגדילי רעות ומאפילי זוהר הטובות, בעלי כל חולשה ורפיון חומרי מוסרי ושכלי"". בעוד אתה שליט"א, הדרת גאון כבוד תורתך, אתה הוא זה שעלית על הפתרון האמיתי והישר.

אם זה נראה לך נורמלי - לבריאות. 

א. על צבא לגברים לא אמרו

ב. מה שכן אמרו - על ש"ל - זו אכן דעתם, הלגיטימית. אני לא אומר שהם אמרו זאת כי הם "פחדנים"

ג. גם הנ"ל - כשיש מחלוקת ניתן לתפוס צד. אבל שיקום צוציק ויחלק ציונים לכל גדולי ישראל ללא יוצא מן הכלל - זה כבר שיגעון גדלות באובר, סלח לי.

יש כאן שרשור שלם על האיסור ולא אמרתי לאף אחד בו את מה שאמרתי לך.

הבעיה היא לא בדעתך על האיסור, אלא בטמטום שמביא אדם כלשהוא לחשוב שהוא הוא זה שעלה על הדרך הנכונה בתורה, בעוד כל גדולי ישראל הינם "פחדנים שננטל מהם זיו החיים, מגדילי רעות ומאפילי זוהר הטובות, בעלי כל חולשה ורפיון חומרי מוסרי ושכלי".

נראה לי שזה מספיק ברור ואין טעם שאחזור על עצמי. אם אתה רואה את המצב הזה כמצב בריא נפשית - שיערב לך.

אין לי זמן כרגע להביא מקורות וכו', אבל באופן מאוד מאוד כללי, אני לא חושב שיש איסור.

אלא זו הנהגה עדיפה (בהתחשב במציאות) וכל מקרה לגופו.

"הרב שלמה מן ההר זצ"ל (תחומין ד, עמ' 69) הוכיח מדברי ספר החינוך (פרשת שופטים – מצוה תקכה) שהנשים אינם יוצאות גם לא למלחמת מצוה וחובה: "שנמנענו שלא לערוץ ולא לפחוד מן האויבים ולא נברח מפניהם, אבל החובה עלינו להתגבר כנגדם ולהתחזק ולעמוד בפניהם… ונוהגת מצוה זו בזכרים, כי להם להלחם בזמן שישראל על אדמתם".

כך כתב עוד החינוך במצות מחיית עמלק (מצוה תרג-תרד): "ונוהגת מצוה זו בכל מקום ובכל זמן בזכרים, כי להם לעשות המלחמה ונקמת האויב, ולא לנשים". כך גם נכתב במצוה תקסב – "שלא לדרוש שלומם (של עמון ומואב) במלחמה", כתב החינוך, שהמצוה "נוהגת רק בזכרים שהם בני מלחמה". כך גם כותב החינוך במצוה תקסו."

וראיתי שהרצי"ה הולך לכיוון של הרמב"ם, ואומר אחרת מהנ"ל. שכשמדובר במלחמת מצווה, בפיקוח נפש, אז נשים אפילו מחויבות במצוות יישוב והגנה על הארץ.

מה אומרים?

(ובואו נניח בצד לרגע את כל העניינים האחרים על צניעות, נשיאת נשק וכו'. אני מדברת כרגע על האיסור העצמי לגיוס נשים. פחות על המסביב-זה דיון בפני עצמו.) 

מביאה לכאן עוד כמה-

@מישהו איתי

@נשמה כללית (למרות שאני חוששת קצת מהדיון שיכול להתפתח אם תבוא חח)

@נוגע, לא נוגע

ואיך אתה מבין שהכוונה היא לפטור נשים מהמצווה ולא באיסור?

אבל נראה שנגיד הרב הזה-

גיוס בנות? לפי ההלכה אסור לנשים להשתתף בקרבות נגד האויב - סרוגים

מסיק מכך אחרת 😅

איך יודעים אם זה באמת המסקנה הרווחת או שהוא סתם קיצוני?🙈

להבנתי הרב שלמה מן ההר לא הסיק מתוך החינוך שאסור. נכון שהוא אוסר, מכל מיני סיבות... (תקראי ותגידי מה את חושבת עליהן?)

בהמשך הוא מסתמך על הרב הרצוג. מציע לראות את התשובה שלו בספר פסקים וכתבים, אני חושב שתאהבי אותה (: יכול לשלוח בפרטי...

בהחלט לא חשבתי לעיין במקור😅

אבדוק את העניין, תודה!

ואשמח אם תוכל לשלוח לי

אבל נראה שהרצ"י חולק על בעל ספר החינוך, לא?

את לא חושבת שלא ראיתי את השרשור הזה עד עכשיו, כן?

מכל מקום, תייגת אותי על התגובה הספציפית הזו. אז מה שיש לי לומר לגביה ספציפית היא שדעת הרצי"ה מפתיעה אותי. כי "יודע כל לומד תלמודנו" (לשון הזהב של הרמב"ן בהקדמה למלחמות ) שהחינוך צעד בעקבות הרמב"ם, קצת קשה להעמיד מחלוקת ביניהם, בד"כ אפשר ללמוד מהחינוך מה הוא הבין ברמב"ם.

וכשנוסף על כך גם משמעות הש"ס היא כזו, אז זה בכלל תימה.

אבל זה הרצי"ה, מה אני יכול לומר...

עריכה: עכשיו רואה ש@טיפות של אור ציין שכבר משמעות המנ"ח היא שהחינוך חולק על הרמב"ם. מעניין.

אין לי סבלנות עכשיו לבדוק בפנים, אז אסתפק בזה.

אין הלכה פסוקה לגבי חיוב האיש בפרו ורבו ופטירת האישה לכך?

יתכן שפספסתי משהו וזה נאמר מתוך בורות, אבל נראה שכאן זאת לא הלכה פסוקה, זאת נשמעת לי כמו אמירה חינוכית נטו. יש הבדל בהשלכות בין הדברים. לומר שלא טוב שאישה תתגייס כי זה מנוגד לטבע שלה זה משהו אחד, ולומר שהיא גם עוברת בכך על ההלכה זה משהו אחר.

ב. את זה שמדובר על מלחמת מצווה הבנתי (שאגב, כאן נכנס הדיון האם המצב כיום נכלל תחת ההגדרה הזו או לא), רק לא הבנתי אם בעל ספר החינוך רק פוטר את האישה מהמצווה או שהוא ממש אוסר. אומרים כאן בשרשור שהוא פשוט פוטר, מה אתה אומר על זה?

עצם הצבעת נשים בבחירות, דווקא הרב קוק התנגד לזה (כמו שגם התנגד לבית יעקב).

לתשומת לב, אלו שמנסים להשתמש בו בטענות שצריך "להתקדם" ולהתאים את ההלכה...

שמשפיעה באופן ישיר על כוחה של המפלגה.

ולכן הגיוני לסבור שבאופן עקרוני ראוי שלא לתת לאישה עסק בציבוריות, ומשום עת לעשות לה' כן לקרוא לנשים להצביע

אבל חברות בכנסת ובממשלה היא קצת שונה

זה כן יכול להשפיע על הפופולריות של המפלגה בקרב ליברלים יותר, ופה נכנסת הסוגיה התורנית

אולי @הסטורי או @אריאל יוסף ידעו

(אני רק יודע שהרב עוזיאל והרב ישראלי והרב הרצוג והרב חיים דוד הלוי ועוד התירו הלכתית בספרים שלהם. כמו כן - ראיתי שבמפדל היו טובה סנדרהאי, שרה שטרן-קטן, וגילה פינקלשטיין וכמובן איילת שקד, אורית סטרוק ועידית סילמן)

הרב אבינר לחוטובלי: אם ממילא יש ח"כיות, עדיף לבחור בטובות ביותר - כיפה

(אני חושב שהיה זכור לי משהו כזה במעורפל)

בזמן המנדט הבריטי, כבר בשנת תרפ"א.

חשוב לציין ברקע, שכל המושגים של בחירה דמוקרטית היו יחסית חדשים בעולם וברוב מוחלט של המדינות שכן היו דמוקרטיות - לא היתה זכות הצבעה לנשים (לדוגמא: בשוויץ זכות ההצבעה לנשים ניתנה רק בתש"ל!).

הועברת לדף אחר

בציבור הדתי/חרדי (מושג זהה במונחים של אז) עלתה התנגדות חריפה כפולה - גם שזה אסור תורנית הלכתית/השקפתית וגם שזה פשוט 'נישט שייעך' (=לא שייך) נשים חרדיות (סטייל 'בתי האונגרין' מאה שנה אחורה) - פשוט לא ילכו להצביע ולא יבינו מה רוצים מהן.

רמת הניכור היתה כזאת שרבים מהציבור הדתי האמינו, שגם מפלגות הפועלים לא באמת חושבות שנשים צריכות להצביע, אלא זה בסה"כ דרך להכפיל כח - כי הפועלות ילכו להצביע והדתיות לא...

השלטונות הבריטיים (שגם אצלהם עברו באותן שנים תהליך של נתינת זכות הצבעה לנשים) הכריעו שאמנם תינתן זכות הצבעה לנשים, אך במשפחות שמרניות הבעל יוכל להצביע גם בשביל אשתו. (כן, היום זה נשמע הזוי).

נוצר פולמוס בין רבנים 'מקלים' שטענו שאפשר להתיר, לבין 'מחמירים' שטענו לאיסור גמור. הרב קוק תמך עקרונית בעמדת המתנגדים להשתתפות נשים בבחירות, אבל הקפיד לא לפסוק שזה אסור, אלא רק שזה לא מתאים לאורחות היהדות והצניעות, אה וגם אם נשים יתערבו בענייני ציבור, זה עלול ליצור בעיות בשלום בית.

אגב, הפולמוס הזה היה אחד מכמה עניינים (יחד עם הקמת הרבנות הררשית), שדחף את 'העדה החרדית' לדרוש מהבריטים להכיר בציבור שלהם כ'עדה דתית נפרגת' ולא כחלק מ'הישוב המאורגן' שקיבל סוג של סמכויות אוטנומיות מהשלטון הבריטי כלפי היהודים.

היה ויכוחים סביב חברות כנסת דתיות כמו סביב מזכ"ליות ליישובים?

אבל חידשת לי ששנים קודם היו שתי ח"כיות.

לגבי עצם ההצבעה המציאות ניצחה. ברגע שיש זכות הצבעה, אם נשים לא תצבענה, מפסידים חצי מהכח.

גולדה מאיר היתה בשלב מסויים מועמדת לראשות עריית תל אביב, ולטענתה היא לא נבחרה כי החרדים התנגדו (כידוע, היו בתל אביב אדמו"רים וחסידיהם בהמונים).

אכן כפי שציינו כאן, הרב ישראלי הסביר שמינוי לזמן, שלא קבוע ובוודאי שלא עובר בירושה - אינו מוגדר 'שררה' וממילא מותר שיהיו נשים (וגויים).

גם פה מדובר על אופן שבו התפקיד עובר בירושה?

"ולא המלכות בלבד, אלא כל השררות וכל המינויין שבישראל ירושה לבנו ולבן בנו עד עולם"

אם אתה רוצה, הרב ישראלי כאן: עמוד הימיני פרק יב אות ח

וסיכום טוב של דעות המתירים ונימוקיהם כאן:

נשים בתפקידים ציבוריים - הרב חיים נבון

מהמהדורות הישנות)

באיזה איזור בארץ אתה מחפש?

הלכות שבת, מתוך הספר שמירת שבת כהלכתה בהוצאה החדשה (הבנתי שהספר בהוצאה החדשה כולל בתוכו חלקים א-ב ויש נספח- חלק ג, או שמראי-המקומות וההערות מפורטים יותר, בשונה מהמהדורה הישנה)

ההוצאה החדשה (כלומר מהדורה שלישית) היא רק חלק א' של המהדורה השניה+ הטמעה של הערות ונספחים שהרב נויבירט הוציא בקונטרס נפרד כמה שנים אחרי המהדורה השניה.

את חלק ב' (במהדורה הזאת) הרב נויבירט זצ"ל לא הספיק להוציא בחייו. לאחרונה שמעתי שהוא כן התחיל לעבוד עליה ויש מי שעמלים לסיים, אבל ככל הידוע לי עדיין לא יצא לאור.

לא יודע אם מישהו עובד עליו היום.

לערוך ולהוציא אותה.

למי שמכיר את הסיפור עם שש"כ הראשונה. ביררתי פעם (בכובעי כאוצר החכמה) ומסתבר שהמו"ל (והיום יורשיו) לא מרשים להשתמש בשום עותק שלה לצורך שום שימוש, מאימת הצנזורה הפנימית של העולם החרדי.

את השינויים בחלק א' עשה הרב המחבר זצ"ל, לנוכח הביקורת בתוך הציבור.

צריך להיות חצוף מאד מאד, ולהיות בז לזכר הרב המחבר, כדי לשנות ממש.

אמנם, אנו מכירים תופעות של השמטות (צינזורים), כגון באם הבנים שמחה בהוצאת המשפחה ובדברי החפ"ק בעניין יישוב הארץ, אבל לשנות ממש לא מכיר שהעזו.

עיקר העבודה למהדורה החדשה היא פרויקט המפתחות ועריכה גרפית, ללא התערבות בתוכן.

נקווה שלא יחצו גבולות...

יש הבדלי ניסוח, אין כמעט יותר חומרות. כל מה שכתוב במהדורה הראשונה ב'למעלה', מובלע במהדורה השניה והשלישית בהערות.

(חוץ מקולט שמש, שאכן הרב אוירבאך לא הסכים לקולא וגם המציאות השתנתה לחומרא)

בין כך - כמעט כל הלכות מלאכות שבת, כבר נמצאות בכרך א'. כרך ב' זה דיני הדלקת נרות, קידוש, סעודה, תפילות וכד', ממילא יש שם פחות עניין לחומרות/קולות.

"המחזיר חוב בשביעית רוח חכמים נוחה הימנו" (משנה שביעית י' ט')

פרשת השבוע, פרשת ראה, עוסקת בין היתר במצוות שמיטת כספים. לפי מצווה זאת בסוף כל שנה שביעית שומט יהודי את כל חובותיו. לכאורה במצב זה לא ינתנו הלוואות והכלכלה תשותק, לאנשים לא יהיה כל רצון להלוות ביודעם שהכסף שלהם יילך לטמיון. פתחתי בציטוט: המחזיר חוב בשביעית רוח חכמים נוחה הימנו. שכן יש לו חשיבות רבה בהבנת המצווה. לכאורה יגיד אדם בן זמננו אז רוח חכמים נוחה הימנו, האם בגלל זה אחזיר חוב שאני פטור מלהחזירו? אולם יש להבין שלמשמעות רוח חכמים היתה בתקופות קדומות משמעות שונה מזו שאנו חשים כלפי רוח חכמים היום.

היום ובצדק איננו סומכים על אף איש גדול בעיניים עצומות, לא על ראש הממשלה , לא על הנשיא, לא על חברי הכנסת והשרים, לא על מערכת המשפט, לא על ראשי הצבא, לא על אנשי הרוח והפרופסורים ואפילו לא על הרבנים והמקובלים למיניהם. כולנו חשים שהם נגועים באינטרסים. בזמנים עברו עדיין הייתה בעם ישראל תחושה שרוב הגדולים עניינם טובת הציבור ולא טובתם הם, התחושה הייתה שהם באמת היו חכמים.

כאשר אומרים שהמחזיר חוב בשביעית רוח חכמים נוחה הימנו פירוש הדבר בתקופות קדומות היה שטוב לו לאדם שיחזיר את חובו מאשר שלא יחזיר למרות שפטור הוא מכך. הכיצד? ברגע שרוח חכמים נוחה הימנו האדם הוא בחזקת אדם ישר וכדאי לעשות עמו עסקים. המצב היום הוא שאנשי עסקים גדולים נמנעים מתשלום חובם בטענה שמערכת המשפט מתירה להם לעשות כן. לא הכל שפיט, יש טוב ורע ואדם הגון יכול לקלוט זאת. אדם הגון לא יסכים שאיש נוכל ששתיים מקבוצות הכדורגל בהן החזיק פשטו רגל יחזיק גם בקבוצת כדורגל שלישית. אם הייתה הנהגה ראויה למדינה אנשי עסקים שלא משלמים את חובם היו מנודים, לא הייתה להם אפשרות להופיע בקהל ובוודאי לא לקבל כבוד מלכים.

המטרה במצוות שמיטת כספים הייתה לאפשר לאביונים שבאמת לא יכלו להחזיר את חובותיהם לפתוח דף חדש ולא לחיות כחייבים כל חייהם. המטרה לא הייתה לאפשר לאדם שיכול היה להחזיר את חובו להימנע מכך. אולם אנשים מצאו "חכמים" שאמרו להם שהכל שפיט ואם התורה מתירה להם שלא להחזיר את חובם הם יכולים שלא להחזירו. בשל מצב זה תיקן הלל את הפרוזבול שלמעשה ביטל את מצוות שמיטת כספים.

אבל אם פסיכולוגית זה עושה לך טוב, אז מומלץ (כותב ברצינות)

זה עובד יפה. פחות בגלל האמונה באדמו"ר שלהם זצ"ל ויותר בגלל המבנה של השיטה שלהם שהופך את זה לעובד פחות או יותר בדרך הטבע.

הדבר הבסיסי שהם עושים זה לכתוב מכתב. אנחנו יודעים ממקומות אחרים שעצם זה שכותבים מכתב ומסדרים לעצמנו בראש את הבעיה זה לבד מספיק הרבה פעמים כדי לפתור אותה באמצעים של השכל.

הרבי דרש בקול (שלא לומר צעק) שלא להימנע מלהצביע מהבחירות

ושזאת החובה הבסיסית של כל אחד

למי? הוא לא אמר

נראה שהציונות הדתית יותר דומה בערכים לרבי מאשר החרדים

אין צורך לחפש תשובות על דברים שהרבי דיבר וביקש עליהם במפורש, ספרים על גבי ספרים, שחור על גבי לבן, ועדיין מחפשים תשובות בכוכבים.

חוץ מזה שאגרות קודש זה מושג של חסידים שוטים, הרבי מעולם לא אמר לחפש שם תשובות או לחפש שם ניסים.

הרבי רק ביקש לאגד בספר אחד תשובות שונות בנושאים שונים, שמי שירצה יוכל להיכנס לראות את דעתו.

חיפוש תשובות בספרי קודש זה מושג קדום, יהודים היו פותחים בתנך או בתהילים עם בקשות וחיפוש כיוון.

חסידים אימצו את זה בלי קשר להוראת הרבי, למי שזה עובד, שיהנה.

… לא להכנס לפוליטיקה?

לא להיכנס לפוליטיקה

זאת אומרת לא להקים מפלגה

מהסיבה שאחת העקרונות שלו היא הקמת חזית דתית מאוחדת ובריבוי מפלגות מאבדים קולות

וכנראה גם כדי למנוע מחלוקות בתוך חבד

אבל להצביע מאז ומתמיד הוא ממש דרש מכולם

אם זה מעניין אותך יש ספרים עם הדעות של הרבי על הפוליטיקה הישראלית ודברים שהוא פעל ודיבר עם ראשי ממשלות לאורך כל תקופתו

היו לו דעות נחרצות מאוד וציוניות מאוד גם בנוגע להתנחלויות והחזרת שטחים וגם בנוגע למדיניות לחימה ובכלל.

זה אחד הנושאים היחדים שהרבי היה הכי הכי נחרץ לגביהם, צעק ואפילו בכה.

שאני מניחה שהרבה דתיים לאומיים יפתעו לשמוע.

אמנם חבד נחשבת ל"אנטיציונית" כי לפני קום המדינה האדמו"רים לקחו חלק עם הדעה האורתודוקסית

אבל הרבי מפריד לגמרי בין הדעה לפני קום המדינה לבין הדעה של חבד אחרי קום המדינה.

א. הרבי כתב במכתבים לאנשים מפורשות להצביע.

ב. זה בכלל לא בסתירה לעמדתו האנטי ציונית

ג. הרבי דיבר מספר פעמים על הסדר של אגרות קודש. דיבר במפורש על כתיבה במכתב. והכנסה לדפי ספר. וגם שפותחים ורואים מה התשובה. איך שעושים היום לא הגיע ממנו ממש. אבל לפועל הדברים עובדים

כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש – חב"דפדיה

בקישור ששלחת לגמרי כתוב שזה מנהג חסידים

הרבי מעולם לא הבטיח שיקבלו תשובות בדרך נס דרך אגרות הקודש.

הוא ביקש לכתוב לו פדיון נפש, זה עניין שונה לגמרי

כמו דו"ח שכל חסיד כותב לו על ענינו והתקדמות שלו.

בשנות חייו הוא ענה פיזית לכל מכתב ולאחר הסתלקותו חסידים אימצו מנהגים שונים.

גם אם הוא אמר שימצא דרכים לענות (הוא אמר זאת לפני הסתלקותו) הוא מעולם לא אמר על אגרות הקודש

והרבי מעולם לא דיבר על להכניס דפים לתוך ספר ולצפות לתשובה

תשלח את הקישור ששלחת בעצמך

הוא סותר את כל מה שאמרת

.. בין לפני או בין אחרי קום המדינה. הרבי היה נגד החזרת שטחים שבהשגחה עליונה נכבשו על ידינו כולל שטחים שלא כלולים בגבולות ארץ ישראל. הוא מאוד כעס על בגין והליכוד על החזרת סיני. בתרגיל המסריח אכן הוא חשש שהולכים להחזיר עוד שטחים ולכן הורה לאנשיו בכנסת לטרפד את הצעד. מכוון שבעקבות המשך ממשלתו של שמיר באה עלינו צרת האינטיפדה, צרת הטילים של סדאם שבעקבותיה נולד הרעיון של מלחמת טילים בראשם של אוייבנו הוא כנראה הבין שמעורבות של חסידיו בפוליטיקה לבחור ולהיבחר זה לא היעוד האמיתי של התנועה.

...סיעתא דשמייא לאחר קום המדינה הוא הפריד לגמרי "בין הדעה לפני קום המדינה לבין הדעה של חבד אחרי קום המדינה."

ברגע שעשו הסכם שלום עם מצרים והחזירו את סיני הוא הבין שזה תחילת הירידה במסלול תלול שהביא אותנו עד הלום.

הרבי שליט"א אומר להצביע למפלגה שהכי מקדמת את תורת ישראל עם ישראל וארץ ישראל, כמדומני שזה הביטוי המדויק, ויש מחלוקת בחבד האם ג' או המפדל-הציונות הדתית, בן גביר וכו' בבחירות הקרובות מפלגת 'הקהל' רצה ואפשר לומר הרבה שיש להם הרבה מהמאפיינים האלו.

הרי יש מחלוקות בסיסיות כמו:

עליה להר הבית, אחדות העם מול שלמות הארץ, עניין הציונות מול שלוש השבועות ועוד.

עכשיו אני רואה שרשום המפלגה הכי חרדית, אבל תורף העניין הוא אותו דבר, לא משנה מה עושים כל יהודי צריך לקדם את הגאולה ובשביל זה צריך להצביע למי שהכי מקדם את השם, הרבי לא הכריע כי זה לא משנה בדיוק מי, כל אחד מתעסק במה שהוא יכול לקדם את הגאולה, אם זה בהר הבית או בישיבות, מי שבכללי אכפת לו ממה שהרבי רוצה אפשר לראות וללמוד איזה נושאים העסיקו אותו בחיים ועפ זה להכווין את עצמו גם למי להצביע.

אפשר להסתכל באריכות בחבדפדיה בערך בחירות (לא מצליח להעלות קישור).

שעצם ההצבעה לא הייתה קריטית.

יש סיפור על ר מענדל פוטרפעס נראה לי, שעשה מבצעים מחוץ לבחירות, ושאל שמאלני אחד האם הוא רוצה להניח תפילין, אז הוא אמר לו שאם הוא מצביע עכשיו למרץ הוא מניח ר מענדל לא התבלבל והלך להצביע למרץ כדי שהוא יניח תפילין, כי זו הייתה המפלגה שהכי קדמה את הגאולה, שעוד יהודי יניח תפילין.

יחי המלך!

…. לצערי רוב החבדניקים לא יעשו כדבר וימשיכו לתמוך במפלגות שעל מצחם חקוק החזרת שטחים ופילוג בעם ישראל.

הרב בפרוש לאחר התרגיל המסריח סלד מפוליטיקה ולא בכדי הוא לא חזר לאשר לאף מועמד חסדי להציג מועמדות לכנסת. לעניות דעתי גם לבחור זה כלול אם רוצים להיות עקביים.

אני עדין מנסה למצוא עדות לתמיכתו של הרבי במפלגות שמפרות את שלושת השבועות למשל או מפלגות שמעודדות עליה להר הבית.

ואל תחקור במופלא ממך. בטח שלא להציק לאנשים על מה הם מצביעים.

תעשה את מה שאתה צריך לעשות, ודייך.

היא לא המפלגה עם הזקנים הכי ארוכים ושנקראת בהגדרה מגזרית "חרדית”

חרדית היא מי ששמה את התורה בראש מעייניה (התורה ולא בהכרח לימוד התורה)

לדעת הרבי החזרת שטחים זה פיקוח נפש ממש, הוא עודד התישבות, המדיניות הצבאית הימנית שלו, היא פיקוח נפש ממש.

מפלגה 'חרדית' ככל שתהיה שדוחה פיקוח נפש בשביל לימוד התורה היא לא בהכרח חרדית

לא סתם המון מחבד ורבנים מסוימים הצביעו וימשיכו להצביע לציונות הדתית ולא ל-ג.

לכן הדגשתי שאין הבדל בין המפלגה שדואגת לתורה העם והארץ למפלגה הכי חרדית, צריך לשים לב שהרבי דאג מאד לארץ אבל לא על פני התורה והקדושה.

העיקר לקדם את הגאולה, השמירה על שלמות הארץ היא קריטית כביטחון לעם ישראל והצלת נפשות, ולא כאידאיל עליון.

וכמו שכתבתי בסיפור העיקר צריך להיות תמיד בראש! הדאגה להשם ולתורה ולעם ישראל! דבר ראשון גאולה ומשיח!

משיח נאו

יחי המלך!

גאולה גאולה!

… טוב מאוד למה הכוונה אז כדאי שתחשוב על תשובה רלבנטית. כי המעורבות של חסידי חבד במדינה הציונית ובכל העולם כולו עוד מימי מלחמת ששת הימים היא הדוגמא האמיתית לאהבת עם ישראל . מקרה התרגיל המסריח היה מקח טעות היחידי שיש לו השלכות שליליות עד היום.(הסכם לונדון עם המלך חוסן היה מביא אותנו למצב אחר לגמרי היום).

א. זה לא חוקי להצביע תמורת הבטחה ממישהו.

ב. איך הוא יכול להוכיח מה הוא הצביע.

ג. זה לא היה ליד הקלפי בכפר חבד, לכאורה. אז איך הרב פוטרפס - תושב כפר חב"ד - הצביע שם?

ד. אני לא מאמין שחסיד כלשהו יצביע למפלגה חילונית (ובוודאי לא אנטי-דתית) בתמורה לכל דבר שיהיה - לא משנה אם גשמי או רוחני.

בקיצור: הסיפור כנראה לא היה ולא נברא, ואפילו משל לא היה.

האגרות לא נועדו להחליף את הוראותיו המפורשות של הרבי.

וכפי שהזכירו לעיל - הרבי הורה, ביקש, התחנן, זעק וכו' שלא יילך לאיבוד אפילו קול אחד, אלא שכולם יצביעו "בלי טריקים ובלי שטיקים".

תצביע למה שנראה בעיניך "הכי פחות גרוע", אבל אל תימנע מהצבעה, אם איכפת לך מהרבי.

ראה לדוגמא בחבדפדיה כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש – חב"דפדיה

שמביאים (בציטוט השני בפיסקה זו) את דברי הרבי שמסייג את פתיחת הספרים ל"ענין שלא נתפרשה בתורה הוראה לעשות כך או כך".

הפרשנות של המכתבים באגרות קודש - היא מאוד סובייקטיבית.

וזו אחת הסיבות מדוע אין שום היגיון שזה יחליף את ההוראות המפורשות.

ה' יתברך שומע הכל תמיד.

ותבקש אם לעשות ככה או ככה ויאיר דרכך,

גם תשליך עליו תבטח בו שהוא מדריך אותך בדרך הנכונה.

לפעמים לא טוב לנו בגלל עוונותינו -

וזה עיקר התפילה שנזכה לחזור בתשובה שלימה.

… ולצערי זה עדין רלוונטי. יהודים שלוקחים באופן אובססיבי את מצוות ישוב ארץ ישראל וביודעין גורמים למחלוקת ושנאה (לא אצלי כי אני חושב שבעזרת השם הכל יסתדר) מעכבים את הגאולה ממש.

מצוות זה obvious. הנקודה היא לא להסתפק רק בהן. ומי שמתעלם מהן יורש גיהינום. פשוט מאוד, יהדות זה לא נצרות.

ועלינו רק להתפלל ולבקש.

חוץ לארץ = גלות

ארץ ישראל = גאולה

ואם יש בידיך לעשות? תעשה!

יש סגולה לעלות לארץ ישראל... לארוז מזוודה ולעלות!