"...ולגבי נשים, הואיל וכללי הצניעות הוגדרו – שרוולים עד המרפק וחצאית עד אחר הברך, כך ראוי להתהלך בבית גם כאשר אין שם אדם אחר.

גם בנות המתגוררות בפנימייה, אע”פ שכולן שם בנות, אין ראוי שישהו בחדר בלבוש שלא לפי כללי הצניעות. ובעת לבישת הבגדים, נכון להקפיד שלא להחליף את הבגדים התחתונים בחדר, אלא בשירותים או במקלחת או תחת כיסוי (פניני הלכה תפילה ז, 1)"

אבל קרה לי פעם או פעמיים שאמא שלי נכנסה לי לחדר כשהתלבשתי או למקלחת, ו"החלפתי לך חיתולים כשהיית קטנה, אז מה הבעיה?" 

ברור שאחרי כמה מחאות קולניות היא כבר לא עושה את זה.

מבחינתי הכי פשוט וטבעי לשמור כללי צניעות מול כל אדם ללא אפליית גזע ומין (ומשפחה).

הכי הרבה שאי פעם נחשפתי מול אנשים אחרים זה כשהרמתי את השרוול קצת מעל המרפק כדי להשוות בין חברות מי יותר שזופה. (וברור שאני חיוורת כמו קיר, במיוחד בחלקי גוף שאף פעם לא נחשפים לשמש)

באמת כל אחת מה שהיא מרגישה ונוח לה!!

מה גורם לך להרגיש אי נוחות?
לי למשל לא רק לחשוף גורם אי נוחות אלא גם חשיפה של מישהי אחרת בפני גורם לאי נעימות.
אני משתדלת להתנהג בצניעות עם כל אחת ולהסתובב כשחברה מחליפה בגדים למרות שהיא לא ביקשה בפירוש רק בגלל שזה נראלי מוסרי ואתי, כל עוד היא לא רצתה להיחשף בכוונה (נניח להראות לי עד כמה היא נשזפה בגב) אני לא אסתכל.

כאילו נגיד אני צריכה להחליף רק חולצה ולא הלבשה תחתונה אז אין לי בעיה לעשות ליד חברות אבל כנראה זה תלוי בסוג הבנות/החברה

את מבינה איך הנורמה הזו יכולה להציק לה?

שזה תלוי ממש בסוג הבנות...
 

כי צניעות פנימית זו צניעות שמבינה את הסיטואציה ורגישה אליה.
הבעיה היא שא"א לסמוך על קבוצה גדולה של בנות שתרגשנה ותבנה שלאחת לא נעים שנחשפים בפניה/לחשוף בפני אחרות.
לכן כדאי פשוט לנסח נורמה שמתאימה לכולן ומתירה נניח גבול של להסתובב בפיג'מות, כי שאר הנורמות לא מתאימות לכולן.

צניעות-

אני חושבת שצריך להרגיל את העיינים שלנו, לצניעות וקדושה

גם אם זה בין חברות, הפניימיה שלך היא לא מסיבת טבע וחוף ים, שבנות יכולות להתלבש איך שבא להם..

לפעמיים לדברים טכניים, (אני יכולה לפרט לך בפרטי) זה אפשרי, וזה בסדר להרגיש פתיחות עם חברות, 

אבל בגדר הטכני. 

ולהחליף חולצה ליד חברה שלך, זה תלוי אם זה לא מזיק לה, או לא נעים לה. 

אבל אמרתי, שזה יהיה בגדר טכני.

פשוט שהכול יהיה ההלכה, והקדושה. ואכפתיות כלפי חברותיך. 

מקווה שעזרתי.

אני חושבת שקשר טוב הוא קשר פתוח

אני לא אוהבת להיות סגורה מול חברות שלי ולכן אני ארגיש בנוח לחשוף את עצמי בסביבתן

לדעתי זה נותן עוד איזשהו רובד נינוח ומוריד לחצים מיותרים

אבל אני יודעת שבקטע הזה אני די שונה מרוב החברות שלי 

אני רואה את זה לידי ביטוי בים, שהן ישארו עם חולצה ואני אעדיף להיות עם בגד ים רגיל כי אני לא רואה סיבה שלא

ואני לא חושבת שזה מפריע להן כי אף אחת לא נועצת בי מבטים והאוירה תמיד נעימה

למרות שלדעתי הקטע הזה זה נובע מדימוי גוף, שלהן הוא נמוך אז הן לא מרגישות בנוח, והגוף שלי נחשב "לפי הספר" אז אין לי מה להתבייש והדימוי גוף שלי גבוה

וזה לא נכון לחשוב ככה, כי מי שמלאה יותר או שיש לה גוף שונה מכולן זה אומר שהיא צריכה להסתתר? אבל מה שהן מרגישות זה מה שחשוב..

בכל מקרה אני לא אוהבת ליצור מזה אישיו, וחושבת שצריך לתת לדברים האלו לזרום

להעביר על זה שיחות יהפוך את זה ליותר ממה שזה

של דימוי גוף או נוחות עם חברות.

יכול להיות שאת הכי קרובה עם החברות בעולם או שאת מרגישה לגמרי בסדר עם הגוף שלך, ואת עדיין מרגישה תחושת צניעות פנימית שאת לא רוצה לחשוף את הגוף.

לא חובה שיהיו לך בעיות בשביל התחושה הזאת, זה דווקא נשמע לי די טבעי.

אני במילים שלי התכוונתי אצל חברות שלי זה נובע מהמקום של הדימוי גוף, ולאו דווקא ממקום של צניעות לכן עבורי זאת פחות בעיה

אני מכירה אותן בשביל לדעת שזה זה,

ואני גם יודעת שאצל שאר בנות דתיות זה לא חייב להיות בגלל דימוי גוף

אין לדתיות בעלות על התחושה הטבעית לפרטיות.

התרבות הזאת שלהיחשף לעולם בכל מובן שהוא בין אם בלשיר, לרקוד, אפילו רק לשים בגד ים עם חברות או כל דבר אחר זו הנורמה ואם אתה לא מוכן לעשות את זה יש לך בעיה של ביטחון עצמי יוצרת לחץ לא בריא על אנשים.

תמיד בסרטים הילדה החנונית הביישנית עם המשקפיים והשיער המתולתל שמגמגמת, עוברת מייקאובר מורידה את המשקפיים ומחליקה את השיער, מתאפרת ושמה עקבים ורק כך היא בטוחה בעצמה ויפה וקודם היא לא הייתה כזאת.

יש סוגים שונים של סטנדרטים, ובשם הפתיחות והעידוד עושים ד-לגיטימציה לסגנון פחות זוהר ופתוח כאילו זו לא בחירה לגיטימית.

מותר לא לרצות לשיר מול קהל או להתלבש בצורה מסוימת, גם אם זה רק בין חברות, את לא חייבת לעולם את הגוף או הקול או השיער הפזור או כל דבר אחר (לפעמים אפילו מנסחים את זה כמעט ככה) הגוף שלך הוא שלך ואין לך שום בעיה פסיכולוגית אם את רוצה לשמור אותו לעצמך.

זה בהר נוף נראלי, הבנות סגנון מתנחל קצת 

והצוות ממש חמוד הם בעיקר לומדות נטו לבגרויות- שזה כיף למי שלא אוהבת ללמוד(:

מקווה שעזרתי❤️

זה סגנון תורני חזק? איזה רמה?חסידי? מאיפה בנות באות ?

אז מישהי יודעת לגבי מה ששאלתי על מיים חיים

איזה סגנון את מחפשת?

משהו ממש חזק דוסי עם טלפונים כשרים בנות דוסות וזורמות סגנון קצת גבעוני וחסידי עם צוות חם ופעילויות...

אבל אני ינסה לברר עוד בעה

אבל מה שכתבת ממש מתאים לאולפנת טל תחיה בפסגות, מכירה? הצוות שם מהמםם ממש ממש ויש מלא פעיליות וגם דוס חזק טלפונים כשרים...(:

או את אולפנת טוהר שביד בנימין שהיא גם מהממת

את רוצה בלי פנימייה?

אבל כדאי מאודד גם לעבור על החומר באתר לילך

בהצלחהה

מחנך לתורה ועבודת ה' בשמחה, כולל קיום הלכה ברצינות

הרב של האולפנה הוא הרב שלמה אבינר וזה הקו החינוכי בגדול אבל הבנות כן מסגנונות מגוונים, כן תורניות מאוד

אסור סמארטפונים, מבחינת צניעות דורשים ללכת עם גרביים ושיער אסוף

זו אולפנה כן קשוחה יחסית מבחינת כללים ודוסיות, תחליטי אם מתאים לך. מצד שני ממש כיף שם, אווירה של שמחה וחיים, וגם לימודים ברמה גבוהה. יש הרבה קשר אישי עם הצוות.

עוד אולפנות בסגנון הזה בירושלים: עטרת רחל, תאיר ציון והדר

אולפנת טוהר ביד בנימין בסגנון דומה לדעתי. אבל קצת קשה להתקבל. כנ"ל רעיה בבית אל

אולפנת ראשית בהר נוף- יש כאלה שיאמרו שחונק אבל לאחרות ממש טוב אז שתבדוק..

יש עוד אחת ששמעתי עליה דברים טובים בבית שמש, שבות אולי?

ושמעתי שפותחים אולפנה חדשה בעכו שאמורה להיות תורנית ועם פנימיה

יש גם את אולפנת חלוצה בנווה שהיא נהדרת אבל זה באמת סופרר רחוק

יד בנימין סגנון חסידי

בנות מהממות

??

יש את תפארת במגדל העמק

ויש כל מיני אולפנות חרדליות בירושלים אבל לא חסידיות