"...ולגבי נשים, הואיל וכללי הצניעות הוגדרו – שרוולים עד המרפק וחצאית עד אחר הברך, כך ראוי להתהלך בבית גם כאשר אין שם אדם אחר.

גם בנות המתגוררות בפנימייה, אע”פ שכולן שם בנות, אין ראוי שישהו בחדר בלבוש שלא לפי כללי הצניעות. ובעת לבישת הבגדים, נכון להקפיד שלא להחליף את הבגדים התחתונים בחדר, אלא בשירותים או במקלחת או תחת כיסוי (פניני הלכה תפילה ז, 1)"

אבל קרה לי פעם או פעמיים שאמא שלי נכנסה לי לחדר כשהתלבשתי או למקלחת, ו"החלפתי לך חיתולים כשהיית קטנה, אז מה הבעיה?" 

ברור שאחרי כמה מחאות קולניות היא כבר לא עושה את זה.

מבחינתי הכי פשוט וטבעי לשמור כללי צניעות מול כל אדם ללא אפליית גזע ומין (ומשפחה).

הכי הרבה שאי פעם נחשפתי מול אנשים אחרים זה כשהרמתי את השרוול קצת מעל המרפק כדי להשוות בין חברות מי יותר שזופה. (וברור שאני חיוורת כמו קיר, במיוחד בחלקי גוף שאף פעם לא נחשפים לשמש)

באמת כל אחת מה שהיא מרגישה ונוח לה!!

מה גורם לך להרגיש אי נוחות?
לי למשל לא רק לחשוף גורם אי נוחות אלא גם חשיפה של מישהי אחרת בפני גורם לאי נעימות.
אני משתדלת להתנהג בצניעות עם כל אחת ולהסתובב כשחברה מחליפה בגדים למרות שהיא לא ביקשה בפירוש רק בגלל שזה נראלי מוסרי ואתי, כל עוד היא לא רצתה להיחשף בכוונה (נניח להראות לי עד כמה היא נשזפה בגב) אני לא אסתכל.

כאילו נגיד אני צריכה להחליף רק חולצה ולא הלבשה תחתונה אז אין לי בעיה לעשות ליד חברות אבל כנראה זה תלוי בסוג הבנות/החברה

את מבינה איך הנורמה הזו יכולה להציק לה?

שזה תלוי ממש בסוג הבנות...
 

כי צניעות פנימית זו צניעות שמבינה את הסיטואציה ורגישה אליה.
הבעיה היא שא"א לסמוך על קבוצה גדולה של בנות שתרגשנה ותבנה שלאחת לא נעים שנחשפים בפניה/לחשוף בפני אחרות.
לכן כדאי פשוט לנסח נורמה שמתאימה לכולן ומתירה נניח גבול של להסתובב בפיג'מות, כי שאר הנורמות לא מתאימות לכולן.

צניעות-

אני חושבת שצריך להרגיל את העיינים שלנו, לצניעות וקדושה

גם אם זה בין חברות, הפניימיה שלך היא לא מסיבת טבע וחוף ים, שבנות יכולות להתלבש איך שבא להם..

לפעמיים לדברים טכניים, (אני יכולה לפרט לך בפרטי) זה אפשרי, וזה בסדר להרגיש פתיחות עם חברות, 

אבל בגדר הטכני. 

ולהחליף חולצה ליד חברה שלך, זה תלוי אם זה לא מזיק לה, או לא נעים לה. 

אבל אמרתי, שזה יהיה בגדר טכני.

פשוט שהכול יהיה ההלכה, והקדושה. ואכפתיות כלפי חברותיך. 

מקווה שעזרתי.

אני חושבת שקשר טוב הוא קשר פתוח

אני לא אוהבת להיות סגורה מול חברות שלי ולכן אני ארגיש בנוח לחשוף את עצמי בסביבתן

לדעתי זה נותן עוד איזשהו רובד נינוח ומוריד לחצים מיותרים

אבל אני יודעת שבקטע הזה אני די שונה מרוב החברות שלי 

אני רואה את זה לידי ביטוי בים, שהן ישארו עם חולצה ואני אעדיף להיות עם בגד ים רגיל כי אני לא רואה סיבה שלא

ואני לא חושבת שזה מפריע להן כי אף אחת לא נועצת בי מבטים והאוירה תמיד נעימה

למרות שלדעתי הקטע הזה זה נובע מדימוי גוף, שלהן הוא נמוך אז הן לא מרגישות בנוח, והגוף שלי נחשב "לפי הספר" אז אין לי מה להתבייש והדימוי גוף שלי גבוה

וזה לא נכון לחשוב ככה, כי מי שמלאה יותר או שיש לה גוף שונה מכולן זה אומר שהיא צריכה להסתתר? אבל מה שהן מרגישות זה מה שחשוב..

בכל מקרה אני לא אוהבת ליצור מזה אישיו, וחושבת שצריך לתת לדברים האלו לזרום

להעביר על זה שיחות יהפוך את זה ליותר ממה שזה

של דימוי גוף או נוחות עם חברות.

יכול להיות שאת הכי קרובה עם החברות בעולם או שאת מרגישה לגמרי בסדר עם הגוף שלך, ואת עדיין מרגישה תחושת צניעות פנימית שאת לא רוצה לחשוף את הגוף.

לא חובה שיהיו לך בעיות בשביל התחושה הזאת, זה דווקא נשמע לי די טבעי.

אני במילים שלי התכוונתי אצל חברות שלי זה נובע מהמקום של הדימוי גוף, ולאו דווקא ממקום של צניעות לכן עבורי זאת פחות בעיה

אני מכירה אותן בשביל לדעת שזה זה,

ואני גם יודעת שאצל שאר בנות דתיות זה לא חייב להיות בגלל דימוי גוף

אין לדתיות בעלות על התחושה הטבעית לפרטיות.

התרבות הזאת שלהיחשף לעולם בכל מובן שהוא בין אם בלשיר, לרקוד, אפילו רק לשים בגד ים עם חברות או כל דבר אחר זו הנורמה ואם אתה לא מוכן לעשות את זה יש לך בעיה של ביטחון עצמי יוצרת לחץ לא בריא על אנשים.

תמיד בסרטים הילדה החנונית הביישנית עם המשקפיים והשיער המתולתל שמגמגמת, עוברת מייקאובר מורידה את המשקפיים ומחליקה את השיער, מתאפרת ושמה עקבים ורק כך היא בטוחה בעצמה ויפה וקודם היא לא הייתה כזאת.

יש סוגים שונים של סטנדרטים, ובשם הפתיחות והעידוד עושים ד-לגיטימציה לסגנון פחות זוהר ופתוח כאילו זו לא בחירה לגיטימית.

מותר לא לרצות לשיר מול קהל או להתלבש בצורה מסוימת, גם אם זה רק בין חברות, את לא חייבת לעולם את הגוף או הקול או השיער הפזור או כל דבר אחר (לפעמים אפילו מנסחים את זה כמעט ככה) הגוף שלך הוא שלך ואין לך שום בעיה פסיכולוגית אם את רוצה לשמור אותו לעצמך.

בהצלחה ענקית

יש את אולפנת תפארת במגדל העמק

ומעלה לבונה

טוהר ביד בנימין

ויש עוד כל מיני אבל בלי פנימייה

איזה איזור בארץ?

אני בעיקרון בבית אל, אבל כל מקום אפשרי,

מעלה לבונה פחות מתאים לי נראלי, אולפנה מדהימה.. אבל נראלי קצת יותר מידי פתוח בשבילי...

את כבר באולפנה?

הבנתי אז באלך משו יותר דוס

ישלי כמה רעיונות

אני יכתוב לך בפרטי(:

יש את אולפנת ראשית בירושלים

יש אולפנה רגבים בגולן, ויש בעוד מקומות בארץ, היא משפחתית ודוסית לא חנוקה מידיי. ממליץ לבדוק

אולפנה וואו!

יש בה בול את כל הדברים שציינת ברמה הכי גבוהה שיש. והיא ממוקמת במרחק הליכה מצומת גהה ככה שזה לא רחוק מפתח תקווה.

מוזמנת לפרטי אם יש לך שאלות ספציפיות.

אי אפשר להטות לנקבה את המילה ראש, זה שם עצם. זה כמו להגיד שנשים ישנות על "כריתה" במקום כרית, או שותות מ"בקבוקה" במקום מבקבוק.

דבר שני בנות כמה הבנות שאתה רוצה לצאת איתן? רוב הבנות בגיל של דייטים, אחרי השירות לאומי בגיל לפחות 20+, לא נמצאות בקשר רציף עם האולפנא שלהן, ככה שאני בספק אם הם יהיו מודעים לכך שבנות מסוימות רוצות לצאת לדייטים. אולי יש מאגרי דייטים לבוגרות אולפנות מסוימות? אני לא מכירה משהו כזה בתור בוגרת אולפנא בעצמי. אפשר כנראה לפנות לאולפנות מסוימות ולברר. אבל אין סיבה שראש האולפנא תתעסק בזה, תפנה למזכירות. או יותר טוב, תחפש מדרשות בסגנון שלך, לא מסגרות שמיועדות לקטינות.

ולמה שההורים שלך יתעסקו בזה?

שוב, בן כמה אתה? מי שמספיק בוגר להקים בית לבד אמור להסתדר בלי אמא שעושה לו את כל הטלפונים.

שמעי ביררתי עם חברים נשואים ואברכים בישיבה. יש מקומות שמאוד מקובל לשאול על בוגרות של אולפנה מסוימת (ושם רוב הבוגרות לא בהכרח הולכות למדרשה) ויש אולפנות שיש בהן אנשי צוות שמתעסקים עם לשדך בצורה כזו או אחרת אמרו לי שזה משהו שעושים אותו. אמרו לי לברר דרך ראש האולפנה, או מדריכות שהן מכירות את הבנות.

יש דברים שנכון יותר שאדם שהוא מבוגר מגיל 20 יברר. מה לעשות זה עניינים של ניואנסים חברתיים, מי פונה ומברר. בחלק מהמקומות ובעיקר כשמדובר במגזר מסוים.

את האולפנה?

אחרת מה רלוונטי לברר לצורך השידוכים על בת 20+ איך היא הייתה בעבר, בנעוריה, כתלמידה באולפנה?

כאשר היא נמצאת במקום אחר לחלוטין בחייה, עם ניסיון חיים שצברה, הרבה יותר בוגרת, כנראה גם משכילה ובעלת מקצוע או בדרך לרכישת מקצוע?

אז מה השאלה?

תחפש "אולפנת ראשית פרוייקט שידוכים מספר טלפון" בגוגל ותתקדם משם. או תבקש מספר מהחברים שהמליצו לך.

ושוב, אם אדם לא בוגר מספיק לנהל שיחת טלפון, אני בספק אם הוא בוגר מספיק לצאת לדייטים.

אם אתה בחור פחות מבן 20, למה לך בכלל להתחיל לצאת? במיוחד אם אתה מצהיר שיש לך קושי לברר על הבחורה שאתה רוצה לצאת איתה וצריך עזרה של ההורים.

לא כדאי להפיל קשיים חברתיים על המגזר שבו אתה חי. הרוב המוחלט של חרד"לניקים יכולים לנהל שיחה עניינית יפה מאוד עם בעלי תפקידים בלי עזרת ההורים.

"מִי-אַתָּה הַר-הַגָּדוֹל לִפְנֵי זְרֻבָּבֶל, לְמִישֹׁר; וְהוֹצִיא, אֶת-הָאֶבֶן הָרֹאשָׁה--תְּשֻׁאוֹת, חֵן חֵן לָהּ"

והאם לדעתך ההטיות של העברית התנ"כית תקפות לעברית מודרנית? כללי הדקדוק השתנו מעט במשך 2,000 השנים האחרונות. (לא כמו שפות שהיו בשימוש תדיר ויומיומי במשך כל הזמן הזה, אבל בהחלט יש שינוי.)

האם תקרא לשמש בלשון זכר, או תשתמש בפעלים בצורת ו' ההיפוך?

וחוץ מזה שזה "חידוש" שמקודם ע"י אנשים בעלי אג'נדה פמיניסטית שמרגישים צורך להדגיש שמי שמחזיק בתפקיד זו אישה. אני חושבת שראשי עיר וראשי אולפנא נשים מכובדות מספיק בלי לדחוף את היותן נשים לכל משפט בכוח תוך שבירת כללי השפה המקובלים.

אבל גם היום יש את הביטוי "אבן הראשה"

בסמיכות ראשת

אבל בכנות לא הבנתי

אם את מקבלת את כללי התנך אזי הנה לך ראשה

ואם את כללי העברית המודרנית, אז כמובן שראשה נפוץ בדיבור היום

כך או כך הנה לך ראשה

אחרת כל השגיאות הקיימות יחשבו תקינות.

אני בעיקר חושבת שזה נשמע מוזר ומאולץ. אפשר לדבר למשל על עליזה בלוך ראש העיר לשעבר של בית שמש, וזה נשמע יותר זורם מאשר להגיד "ראשת עיר".

סך הכל ניסיתי לשאול שאלה. איך חזרנו לשיעורי לשון?

אבל לא קשור בשום אופן לסמיכות ראשת-עיר.

זה תיאור של אבן שהיא ראשית, וזה שם עצם.

עיוות פרוגרסיבי שאושר על ידי ה"בית דין הגדול של העברית"

מוסיף לך עוד רעיונות מופרעים (מג'מיני)- היא עמודת התווך של המקום, היא ידת ימינה, היא הלבה הפועמת של העיר, היא המוחה החריפה מאחורי המהלך, וכו'

סליחה @אביעד מילוא קשה לעמוד מנגד

לא ברור לי מה אתה רוצה לשאול את ראש/ת האולפנה.

לרוב אצל בחורות חרד"ליות אתה פונה לשדכנית ואומר לה שנראה לך שמתאימה לך בחורה בסגנון אולפנה מסוים.

או שאתה פונה דרך חברים/ זוג נשוי/ אח של מישהי ואומר להם שנראה לך שמתאים לך סגנון מסוים.

זה מקובל וזה ממקד.

החלום של כל ראש אולפנה זה לראות את כל הבוגרות שלה מתחתנות.

גם אם אין שדכנית רשמית, כמעט בכל אולפנה לפחות מורה אחת עוסקת בשדכנות, וככל שהאולפנה יותר דוסית, בהתאמה הגיל שהבנות יוצאות לשידוכין יורד ואז זה גם יותר רלוונטי (כי המורות עדיין מכירות את הבנות באמת)

נשמע שאתה צעיר יחסית ומחפש בנות 18-20, סגנון כזה של תהילה, עטרת רחל..

לדעתי לגיטימי ממש שאמא שלך תתקשר למזכירות ותשאל האם יש שדכנית לבוגרות האולפנה, 97% שידעו למי להפנות אתכם הלאה.

פעם אחת הציעו לי בחור, לפני פגישה ראשונה (אני חושבת שזה אחרי שאני בררתי ואישרתי וגם הבחור). התקשרה אליי אמא שלו, שהתחילה לתחקר אותי.

אין לי איך להסביר כמה זה מוריד. קיוותי שאני לא מצאתי חן בעיני האמא הזו כדי לא להצטרך לפסול בחור עוד לפני הפגישה הראשונה (ואז עוד להתמודד שוב עם האימ'לה שלו). ברוך ה' זה מה שקרה ונחסך ממני.

גם אחרי החתונה בחור שנותן לאמא שלו לנהל לו את הקשר הזוגי זה מתכון לצרות. רק תראו כמה מתחים ומריבות יש בין כלות וחמיות, ועוד יותר כשהבחור לפלף ולא הפנים שהוא צריך לעזוב את אביו ואת אימו ולדבוק באשתו.

מי שצריך שההורים שלו ינהלו לו את העסק ולא יכול להתמודד אפילו עם שיחה עניינית עם שדכנית בלי עזרה מאמא, עוד לא בשל לחתונה.

וגם למה ראש האולפנא? אולי גם נפנה גם לראשי ישיבות תיכונית בשביל פרוייקט שידוכים? יש להן כמה מאות בוגרות וכמה עשרות או מאות תלמידות פעילות לנהל, נראה לי שגם אם יש פרוייקט שידוכים לבוגרות, אין סיבה שדווקא ראש האולפנא תנהל אותו.

וכמו שאמרת, מי שאולי יכיר את הבנות אלו המורות, זה הולך ויורד ככל שעברו יותר שנים מאז סיום האולפנא.

וגם זה מה שאמרו לי האברכים בישיבה. שראוי שלא אני אתקשר לנהל את השיחה הזו אלא אדם מבוגר זה לא ניהול של הקשר הזוגי. (אגב יש ציבורים שלמים שבהם ההורים מנהלים את כל נושא השידוכים מא' ועד ת' ולבחור עצמו אין הרבה התערבות שם אז זה לא כזה חריג )

והן יפנו אותו לגורם הרלוונטי.

יש הרבה אנשים שאת שיחת הבירור עושה מישהו אחר בשבילם, זה לא אומר כלום על הבגרות או על המשך הקשר

בעולם הזה, בכלל.

אני מכירה אנשים שיש מי שמברר עבורם, והכל בסדר. זה לא אומר כלום על היכולות שלהם.

באמת,חבל שאת ככה דופטת אותו בתורה לא הוגנת ומבין השורות מעבירה עליו ביקורת.

זה בהר נוף נראלי, הבנות סגנון מתנחל קצת 

והצוות ממש חמוד הם בעיקר לומדות נטו לבגרויות- שזה כיף למי שלא אוהבת ללמוד(:

מקווה שעזרתי❤️

זה סגנון תורני חזק? איזה רמה?חסידי? מאיפה בנות באות ?

אז מישהי יודעת לגבי מה ששאלתי על מיים חיים

איזה סגנון את מחפשת?

משהו ממש חזק דוסי עם טלפונים כשרים בנות דוסות וזורמות סגנון קצת גבעוני וחסידי עם צוות חם ופעילויות...

אבל אני ינסה לברר עוד בעה

אבל מה שכתבת ממש מתאים לאולפנת טל תחיה בפסגות, מכירה? הצוות שם מהמםם ממש ממש ויש מלא פעיליות וגם דוס חזק טלפונים כשרים...(:

או את אולפנת טוהר שביד בנימין שהיא גם מהממת

את רוצה בלי פנימייה?

אשמח אם משהי יכולה לברר יותר על אולפנת מיים חיים אין לי מאיפה לברר

אבל כדאי מאודד גם לעבור על החומר באתר לילך

בהצלחהה

מחנך לתורה ועבודת ה' בשמחה, כולל קיום הלכה ברצינות

הרב של האולפנה הוא הרב שלמה אבינר וזה הקו החינוכי בגדול אבל הבנות כן מסגנונות מגוונים, כן תורניות מאוד

אסור סמארטפונים, מבחינת צניעות דורשים ללכת עם גרביים ושיער אסוף

זו אולפנה כן קשוחה יחסית מבחינת כללים ודוסיות, תחליטי אם מתאים לך. מצד שני ממש כיף שם, אווירה של שמחה וחיים, וגם לימודים ברמה גבוהה. יש הרבה קשר אישי עם הצוות.

עוד אולפנות בסגנון הזה בירושלים: עטרת רחל, תאיר ציון והדר

אולפנת טוהר ביד בנימין בסגנון דומה לדעתי. אבל קצת קשה להתקבל. כנ"ל רעיה בבית אל

אולפנת ראשית בהר נוף- יש כאלה שיאמרו שחונק אבל לאחרות ממש טוב אז שתבדוק..

יש עוד אחת ששמעתי עליה דברים טובים בבית שמש, שבות אולי?

ושמעתי שפותחים אולפנה חדשה בעכו שאמורה להיות תורנית ועם פנימיה

יש גם את אולפנת חלוצה בנווה שהיא נהדרת אבל זה באמת סופרר רחוק

בהצלחה