אני מעדיפה שיגידו לי שיודעים איזשהו סוד, מאשר שישחקו אותה כאילו לא יודעים. כי בסופו של דבר אני אדע שידעו את הסוד, ואז זה ממש מביך ש"עבדו עלי" ואני הייתי ה"טיפשה" שרימו אותה.
זה קורה לי עם חמותי הרבה, היא כזו אישה טובה, וכל כך נזהרת שלא לפגוע באף אחד, שאם אני אספר לה משהו בלי לדעת שבעלי כבר סיפר לה (לאו דווקא אישי, יכול להיות משהו ממש שטותי, שממש לא אמור להפריע לי שהוא סיפר לה), היא תשחק אותה כאילו היא לא ידעה, כביכול כדי לא להביך אותי שאני לא מחדשת לה כלום, אבל מה שיקרה שאח"כ אני אגלה את זה, ויהיה לי יותר מביך...
בקיצור, אני ממש מבינה את ההרגשה שלך.
אתם כנראה תצטרכו לדגר ביניכם ולפתור את העניין איכשהו, יבואו חכמות ממני וייתנו רעיונות.
אבל להבא, אומרת בזהירות מה שאני חושבת, שהוא מאוד רצה לספר לאמא שלו, וידע שאת לא תסכימי, אבל הוא לא יכול היה להתאפק, אז בלית ברירה סיפר בסוד. אם הוא יידע להבא, שיש מצב לדבר ולמצוא פשרה, אז אולי זה לא יקרה שוב.