פוסט חדש אתגר החופש הגדולאם_שמחה_הללויה
עבר עריכה על ידי אם_שמחה_הללויה בתאריך כ"ו בתמוז תשפ"א 02:33

אז חם, דביק ומד הסבלנות בהתאם.🔥🔥🔥
בפוסטים הבאים אתן כל פעם טיפ אחר איך לעבור חופש הגדול בשפיות עם קטנטנים.

טיפ1:לצאת כמה שיותר החוצה עם הילדים.
זה יכול להיות קניון/ ים/מגרש משחקים/ סתם מקום עם דשא בצל לפיקניק. לא חייב לחפש איזה אטרקציות מיוחדות, אלא אם כן אתם בעצמכם רוצים. לילדים לא באמת אכפת לאן, העיקר לצאת. יש לזה כמה יתרונות:
⭐️הבית לא מתבלגן
⭐️באוויר הפתוח הילדים מתעייפים ומוציאים את פרץ האנרגיות שלהם.
⭐️באוויר הפתוח גם האמא רגועה יותר מאשר בין 4 קירות.
בקיצור אין תירוצים! ואם אני עשיתי את זה בסופי הריון עם צפופים/ בדירה בלי מעלית..באמת שעיקר הרצון!
⭐️חוסכים על מזגן

טיפ2:ספונטניות זה שם המשחק
אני יודעת שהמילה ״ספונטניות״ ו״ילדים״ לא הכי מסתדרים לך בראש. שרק לחשוב על התארגנות לצאת עם ילדים נשמע מתיש.🙄
אז זה אפשרי, פשוט צריך לדעת להיערך.💁🏻
⭐️לדוגמא: אפשר להכין מראש תיק עם כל הציוד שנדרש לים/תיק עם סדין וחד פעמי לפיקניק.
⭐️להפוך להרגל בבוקר להתארגן ולהיות לבושה/ מאופרת ושהילדים גם יהיו לבושים ולא יסתובבו עם פיג׳מה.
ואז כל מה שישאר לך זה פשוט.. לצאת!
תודה על זה! מחכה להמשךמק"ר
המשךאם_שמחה_הללויה
שני טיפים נוספים לשהות עם קטנטנים בבית בכיף.

1) לעשות איתם דברים שאת אוהבת בעצמך.
את אוהבת לרקוד? תדליקי מוזיקה ותרקדי איתם.
אוהבת לצייר? תשבי ותציירי לידם.
אלופה בלאפות? תכינו ביחד עוגיות.
אין טעם ״להכריח״ את עצמך לעשות עם ילדים דברים שאת לא סובלת.
לדוג׳ אני לא סובלת לאפות עם ילדים, זה המון טירחה בשבילי ואני אוהבת לאפות לבד. אז אני פשוט לא עושה את זה איתם או עושה לעתים רחוקות. כדורי שוקולד זה המקסימום מאמץ.
לעומת זאת, אוהבת לצייר, הרבה פעמים מציירת והבת שלי צובעת מה שציירתי.
וצריך לנצל את הזמן הזה שהם עוד קטנים שהם מוכנים לעסוק במה שאנחנו עוסקים.
נראה לי כשיגדלו יהיו להם את העיסוקים שלהם.

2) כל יום ללמוד משהו חדש.
זה יכול להיות קורס אינטרנטי בנושא שמעניין אותך או סתם לפתוח ספר בזמנים של שקט או לראות סרטון בערוץ יוטיוב בנושא שמעשיר אותך.
טיפול כל יום בילדים קטנים זה אינטנסיבי מאוד ויכול לשחוק. כשאת בלמידה מתמדת את מרגישה שאת מתפתחת ועושה משהו טוב שגם ממלא אותך בכוחות.
מקסים ממש!אמא ל2 אוצרות
ממשיכה לעקוב, אלופה!
ממש אוהבת את הגישה שלך ואת הרעיונותוזאת הברכה
תודה!!מק"ר
תודה רבה! מוסיפה-בארץ אהבתי
ממש מסכימה עם מה שכתבת.
מוסיפה עוד רעיון שהיה מוצלח אצלנו -
ישבתי עם הגדולה שלי (בת 7 וחצי) וזרקנו המון רעיונות של דברים שכיף לעשות בחופש. כתבנו וגזרנו לפתקים, וזו ה'קופסאת משעמם לי' שלנו. כשאין רעיון מה לעשות, מוציאים פתקים מהקופסה עד שמוצאים משהו שמתחזק לעשות.
אפשר גם לעשות בצורה של לוחופש. לשבץ קודם את הדברים הגדולים (יציאות ונופשים) ואז להכניס בימים שנשארים בבית רעיונות לדברים שאפשר לעשות ביחד.

רעיונות לדברים שאפשר לעשות יחסית בקלות:
- מסיבת בועות סבון. אני נושפת (או שמה ליד המאוורר) והילדים מפוצצים. או אפשר לתת להם לנשוף. כיף גם לעשות בחוץ.
- משחק מסירות בכדור (גם כיף בחוץ)
- ציורים לבני משפחה שיש להם יום הולדת
- להכין כרטיסי שנה טובה לבני המשפחה (אם קונים חומרי יצירה מיוחדים זה הרבה יותר כיף. אני הזמנתי הרבה לפני החופש בעליאקספרס וזה ממש משדרג)
- משחק בברבצק/פלסטלינה
- חוברות צביעה/להדפיס דפי צביעה מהאינטרנט לפח בחירה של כל ילד / צביעת מנדלות לגדולים יותר

רעיונות לדברים קצת יותר מושקעים:
- בריכה (אפשר גם באמבטיה, עם בגדי ים וכלים של חול לשחק בהם במים. אפשר גם לעשות אמבטיית קצף - לשים קצת סבון בתוך האמבטיה ולמלא עם זרם חזק על הסבון. אפשר גם לנשוף בועות סבון ולתפוס אותם - עם ידיים מסובנות ורטובות הבועות לא מתפוצצות וזה ממש כיף).
- הכנת עוגה ביחד (לי הרבה יותר קל מאשר עוגיות, כי הילדים רק שופכים ומערבבים, פחות מלכלך מעוגיות ואפילו מכדורי שוקולד...)
- משחק תחושתי עם קורנפלור/קמח תפו"א- שמים לכל אחד בקערה עם מים עד שיוצא מרקם שכיף לשחק בו - חצי נוזל חצי מוצק
- פיקניק בחוץ
- יציאה לגן שעשועים חדש (ביישוב סמוך, כיף לגוון)
- עבודה בחוברות עבודה (אני קונה לילדים כל חופש כבר מגיל שנתיים וחצי, יושבים ביחד ועובדים, לפי היכולת של כל אחד ובלי לחץ לעשות בדיוק כמו שצריך. זה ממש כיף להם)
- הכנת קישוטים מיוחדים לסוכה
- קיפול מטוסי נייר ומשחק איתם
תודה!לפניו ברננה!
גם אני מוסיפה -

בקריאה אחרי שכתבתי כל הרעיונות שלי הם מסוג הרעיונות ה"מושקעים" יותר ש@בארץ אהבתי כתבה, וזה מהסיבה שאולי הסטנדרטים שלנו שונים - (למלא בריכה לא דורש ממני מאמץ, ואז אני רק יושבת ומשגיחה..) אבל גם בגלל שאני דוגלת בזה שההשקעה שלי בחשיבה ובמאמץ לעשות איתם משהו מיוחד תחסוך לי אחר כך הרבה מריבות, וחוסר שיתוף פעולה.
ממש ממש מסכימה איתך @אם_שמחה_הללויה לגבי ההנאה של האמא מהפעילות. אל. תעשו דברים שאתן לא אוהבות, גם אם השכנה עושה את זה כל יום...
א. ספונטניות גם במובן של גמישות.
אז תכננתי פעילות ממש שווה וכיפית והילד לא מעוניין, אלא מעוניין במשהו אחר. אם אתעקש על מה שתכננתי הוא יעשה בלי חשק. אם אני אזרום איתו ואשדרג - יהיה נפלא! (דוגמה - רציתי לעשות איתם בריכה בחוץ. הבן שלי החליט שהוא רוצה להתחפש למלך. אנחנו לא רגילים להוציא תחפושות לא בפורים..לא ברור מאיפה הגיע הרעיון 😅. אמרתי לו - אולי נעשה הצגה ואתה תהיה המלך? בחרתי סיפור על שלמה המלך, סיפרתי לו והמחזתי אותו והיה ממש כיף 🙃)
ב. תוכן. ילדים אוהבים להחכים.. ויש כל כך הרבה דברים שאפשר להעשיר אותם בהם, בין אם זה סיפורים מהתורה/נביא/מדרש, ניסויים מדעיים כולל הסבר- שלרוב הם פעילות בפני עצמה, הכרת צמחיה וכו'.. (גם אם האמא לומדת במיוחד בשביל זה - או תוך כדי, מה טוב!). יש באתר של מכון דוידסון מגוון ניסויים של "מדע בבית"
ג. בהמשך לתוכן - אם הילדים שואלים שאלה מעניינת שאת לא יודעת? בואו נשאל את סבתא/הדוד שזה המקצוע שלו/וכו' כיד הדמיון (כמובן אפשר גם את גוגל אבל מבחינתי זה מוצא אחרון כי ללמוד מאנשים זה הרבה יותר משמעותי)
ד. מסגרת - במיוחד מי שבבית עם הילדים עכשיו או באוגוסט, לתת משהו שיעזור לחשוב על רעיונות. "קייטנת סיפורים" "קייטנת אותיות" וכו'..
(אותיות - אפשר לעוף על זה ממש. בכל יום לעשות יצירה, פעילות מרכזית, מאכל, דמות שכולם מתחילים באות. כמובן שגם לא חייבים הכל ואפשר כל יום דברים אחרים)
ה. לזכור שזו עבודה.. לא לצפות להספיק מליון דברים.
ו. להשאיר את הטלפון בצד!
ז. לעשות דברים של הבית עם הילדים - כמובן במסגרת הנינוחה והמאפשרת והזורמת- רוצים שנשטוף עכשיו כלים ביחד/את הרצפה? אמנם זה יקח יותר זמן ממה שהיה קורה אם הייתי עושה את זה לבד, אבל הי - זה פעילות לשעה, וגם נותן להם תחושה של אחריות ובגרות, וגם בסוף חוסך לי עבודה בסוף היום.
ח. רעיונות לפעילויות (לא מכניסה את מה שכתבתי למעלה ומה שראיתי שבארץ אהבתי כתבה...) -
🌻 לפתוח אוהל בסלון/בחצר
🌻 יום בלונים - אפשר לעשות איתם כל מיני יצירות (מרגמיש, פרצופים בעזרת הדבקת אביזרים, צביעה בגואש באמצעות הבלון ועוד..) מגוון של משחקים - אסור לגעת ברצפה, בלון עובר, פתקים בתוך בלונים עם משימות, בלוני מים ועוד.. (בטוח פספסתי חלק מהרעיונות שהיו לי..) שימו לב לזרוק מיד בלול שמתפוצץ כי זו סכנת נפשות!!!
🌻אם יש גינה - לעבוד בה יחד
🌻 יש סידורים שהילדים ממש נהנים לבוא לעשות עם ההורים, לדוגמה נסיעה למוסך...
אם אתן מעוניינות שאכתוב עוד תגידו, בטוח יהיו לי עוד רעיונות בימים הקרובים
ואו אתן אלופות!אם_שמחה_הללויה
@לפניו ברננה! ו@בארץ אהבתי
אני חושבת שאחזור על הרשימה שכתבתם במהלך החופש לחיפוש רעיונות מגניבים!
תודה רבה לכן!!
והיום משהו לא פחות חשוב מפעילויות..אם_שמחה_הללויה
עבר עריכה על ידי אם_שמחה_הללויה בתאריך כ"ח בתמוז תשפ"א 14:27
כל פעם אני נותנת טיפים נוספים לשהות עם קטנטנים בבית.

1)זמן לבד!!!!.
כל אישה ובעצם כל בן אדם חייב שיהיה לו לפחות חצי שעה ביום של זמן עם עצמו.
ילדים קטנים כל היום דורשים המון תשומת לב וגם טיפול פיזי שמסביב כמו נקיונות,כביסות, בישולים ,אם לא תיזמי זמן כזה בעצמך. פשוט לא יהיה לך!
וזה צריך להיות על בסיס יומיומי. כל יום חצי שעה יצילו אותך יותר מיום שלם פעם בשבוע. אל תחכי שהסוללה שלך תתרוקן, תדאגי כל יום למלא אותה!
ותמיד אפשר למצוא את הזמן הזה שהוא רק שלך.
אם רק תהי יצירתית ותיזמי אותו, כך גם הסביבה הקרובה שלך יתמכו בזה ויאפשרו לך אותו;)
תחשבי מתי את יכולה למצוא את הזמן הזה.אולי מוקדם בבוקר לפני שכל הבית מתעורר? אולי בשעות הערב לצאת להליכה לנקות את הראש? אפילו מקלחת באמצע היום יכולים להחזיר לך את הכוחות. העיקר שיהיה לך ביום זמן כזה, זמן שיזכיר לך שדאגת לעצמך.
על זמן זוגי💑אם_שמחה_הללויה
כל פעם אני נותנת טיפים נוספים לשהות עם קטנטנים בבית.

בפוסט שעבר דיברתי על חשיבות למצוא על זמן שהוא רק שלך והיום אדבר על...

זמן זוגי. 💑
אותו דבר כמו עם זמן לעצמך, אם לא יוזמים אותו, פשוט לא יהיה לכם אותו.
הורים אוהבים משפיעים על אווירה כללית בבית להיות טובה ונעימה.
תשריינו לכם ביומן פעם בשבוע לפחות זמן כזה.
כמובן שהכי שווה זה להזמין בייביסיטר ולצאת, אבל גם אם לא מצאתם ונשארתם בבית, אל תתבאסו ותתקעו כל אחד במסך שלו.
מה לעשות לרוב זה התפקיד שלנו הנשים לייצר את האווירה.
אז קחי יוזמה,תארגני פלייליסט של מוזיקה כמו בבית קפה מגניב, אוכל מפנק ומשהו טעים לשתות וכל מה שישאר זה רק להגיד לאיש שלך לשים פלאפון רחוק רחוק על שקט.. וקיבלתם ערב זוגי בלי לצאת מהבית.🕺💃
תודה על התזכורת החשובה!בארץ אהבתי
גם על הזמן הזוגי, וגם על הזמן לעצמי. מסכימה ממש שזה חשוב ושווה להשקיע בזה...
אפשר לעשות גם זמן זוגי בלי אוכל 🤭לפניו ברננה!
אבל ממש מסכימה.
לנו ממש עושה טוב זמן זוגי גם בבית, על משחק קופסה או שמכינים משהו ביחד (משהו- אוכל או יצירה..)

ממש מסכימה איתך ששני הדברים האלו הם דלק הכרחי
נכון העיקר זה ה״ביחד״אם_שמחה_הללויה
בתחילת הנישואים עוד הייתי מחפשת משחקים או סרט..היום עם שלוש צפופות זה.. פשוט לדבר סופסוף בלי היסחי דעת!!

מהמם, תודה!בארץ אהבתי
וואי מהמם!מאוהבת בילדי

כמה רעיונות!

תודה!

טיפים לשרוד גיל שנתיים העקשןאם_שמחה_הללויה
היום אני הולכת לדבר על גיל שנתיים העקשן.🤯
גיל שבו הילד מבין שהוא אישות נפרדת, ונלחם על עצמאותו. גיל שבו מילים "לא רוצה" ו"לא" שגורים בפיו. וזה נורמלי. זה טוב. זה אפילו טוב מאוד. כי אם לא ילחם על עצמאותו, אם לא יעשה דברים לבד, אם לא יטעה, איך יהיה עצמאי ויגדל?

טיפים:
1) לבחור מלחמות.
להחליט מראש באיזה מקומות את מרפה (וכדאי לך שיהיו לך הרבה מקומות כאלה, בשביל הבריאות הנפשית שלך🤭) ואיפה זה בל יעבור ותתעקשי עם הפעוט.

עוד דרך, זה מראש לא להכנס למצב של עימות. הקטנים מחנכים אותנו ההורים להיות דיפלומטיים, בכלל בלימוד הורות יש המון ממנהיגות. אז לעניינינו, מראש לתת בחירה בלבוש, באוכל."איזה חולצה את בוחרת זאת או זאת?"מה את רוצה היום גבינה או אבקודו?" "את רוצה קודם לאכול ואח"כ להתקלח?" וכו'. כך, הפעוט מרגיש שהוא זה שמחליט ולרוב זורם איתך.

דבר נוסף, למזער נזקים.
הילדים בגילאים האלה נקראים גם "חבלנים" 😅, כי הם פשוט עושים המון המון בלאגן ומחבלים בכל דבר שפוגשים בדרכם. כדאי מראש להגדיר להם "טריטוריה" 🙅‍♀️🙅‍♀️🙅‍♀️בטוחה למעשי קונדס שלהם, לסגור ארונות (יש סוגרים מיוחדים, בדיוק הזמנתי ויכולה לשלוח קישור בתגובות), חדרים שלא רוצים שיכנסו בהם, מקרר (אם לא רוצים שהוא יתרוקן) את כל מה ששביר/ יקר לעלות למדף עליון.

מה כן?
💥לתת להם להשתחרר. לייחד חדר או מקום בו אתם מרשים מדי פעם לעשות בלאגן. מי שיש לה גינה, בכלל זכתה!
💥לצאת הרבה החוצה, ובחוץ להרשות להם לחקור את הסביבה, להרשות להם לגעת במה שלא מסכן אותם. לא יקרה שום דבר מזה שקצת יתלכלכו, מנערים אותם ויש מכונת כביסה.

ובעיקר להבין שבגיל הזה לפעוט יש הרבה תסכול, ההתפתחות השכלית שלו לפעמים גדולה מהתפתחות המילולית, הוא עוד לא יודע לבטא את עצמו.
תחשבי שאת בארץ זרה ואף אחד לא מצליח להבין אותך, או תזכרי בעצמך כילדה.
אולי את גיל שנתיים שלך את לא זוכרת, אבל תזכרי בגיל ההתבגרות שלך (זה לא היה כזה מזמן) איך רצית עצמאות, להחליט בעצמך על דברים.
תזכרי בעצמך כילדה ותפסיקי כבר להיות כל כך רצינית.

וואי וואימאוהבת בילדי

איך באת לי בזמן!

שיגע אותי היום בן השנתיים שלי... תודה!

ישר כוח תודה רבהרויטל.אחרונה


התייעצות לגבי כיוון טיפולי מתאיםאנונימית בהו"ל

רציתי להתייעץ איתכן על משהו שמקשה עליי מאוד ומתיש אותי לאחרונה, ואשמח לזווית הראייה וההכוונה שלכן.

קצת רקע עליי כדי להבין את התמונה:

תמיד הייתי "מצטיינת בלי להתאמץ". בבית הספר ובלימודים למדתי למבחנים רק ברגע האחרון (אם בכלל) ולא ממש הכנתי שיעורים.

מכיוון שאני מאוד מוכשרת וקולטת מהר, זה הספיק לי כדי לקטוף מאיות בקלות.

הבעיה היא שבעבודה ובחיים הבוגרים השיטה הזו הפסיקה לעבוד, ואני תקועה בדפוס ששוחק אותי לגמרי.

מה שקורה בפועל בעבודה:

  • אני יושבת ימים שלמים על כיסא העבודה, אבל שעות ארוכות נשרפות על בהייה, בריחה לטאבים אחרים והתבטלות מלווה בייסורי מצפון. אני יכולה לשבת 12 שעות על המחשב ובפועל לעבוד שעתיים.

  • כשאני מקבלת משימה, אני יכולה במשך 4 ימים לא לעשות כלום ורק למרוח את הזמן, ורק ביום האחרון של הדד-ליין להיכנס לאטרף של שעות רצופות בלחץ היסטרי עד שאני מסיימת.

  • אם משימה דורשת ממני לפנות למישהו מצוות אחר, זה יכול לעכב אותי בעוד יומיים. זה ממש לא מקושי חברתי, אלא נטו תסמונת המתחזה חריפה: פחד משתק שלא אבין מספיק את המונחים הטכנולוגיים או את התמונה המלאה, ושאיכשהו אביך את עצמי מולם.

זה לא רק בעבודה – זה חודר לכל תחום ביומיום:

  • אני רוצה לקום לסדר, לנקות ולתקתק דברים, אבל נתקעת בישיבה. אומרת לעצמי "רק עוד 10 דקות", ואז הילד מתעורר או שנהיה לילה ועברו שעות בלי שעשיתי כלום. המעבר הפיזי מפעולה לפעולה מרגיש לפעמים כמו מחסום כבד.

  • אני מרגישה ממש מכורה למסך, למרות שאין לי סמארטפון או אפליקציות. הכל דרך המחשב: לשוניות של צ'אטים, פורומים וקצת נטפליקס. חוסר השקט הפנימי כל כך חזק שאפילו סרט אני לא מסוגלת לראות ברצף, כל כמה דקות אני קופצת לטאבים אחרים לבדוק אם מישהו כתב או אם נכנס מייל.

  • קשה לי ברמות עם אי-ודאות ודברים חדשים. אני מעדיפה להישאר אצל רופא לא מוצלח רק כדי לא לעבור לאחר, או להמשיך להשתמש בבגדים ישנים במקום לקנות חדשים.

אני מבינה שאני חייבת עזרה מקצועית כדי לצאת מהלופ הזה, אני לא יכולה להמשיך ככה בעבודה, וגם בבית מתסכל אותי מאוד המצב. אבל אין לי מושג מאיפה להתחיל.

אשמח לדעת: האם מישהי חוותה משהו דומה ויצאה מזה? ולאיזה כיוון כדאי לי לפנות כצעד ראשון? אבחון קשב וריכוז? טיפול? (ואם יש לכן המלצה על מישהי ספציפית ומעולה, אשמח מאוד לשמוע).

ממש תודה לקוראות ולעונות

האמת שמה שקפץ ליעל הנס

זה הפרעת קשב

אבל לא חייב שזה הפרעת קשב.

את נהינת מהעבודה?

את מסופקת?

יש לך רקע נוסף?שאת פחות שמה דגש עליו בקשר לעבודה,כמו רגישות לבדים מסוימים רגישות לרעש?

או שאת נורא נפגעת גם מדברים?

פשוט מה שאת מתארת יכול להתאים גם לרגישות יתר hsp.

ולא מאבחנים את זה כהפרעת קשב.

דבר נוסף יכול להיות שסוג העבודה הספציפי שלך לא מתאים לאופי שלך גם אם נהינת מהלימודים שלו,ואז בפועל מה שאת עושה זה לרחף על העבודה ולא להיות בתוכה?

זה יכול להיות הפרעת קשבאנונימית בהו"ל

גם אם כשלמדתי מקצוע לא היה לי בעיה לשבת שעות ולהקשיב להרצאות?

אני בכלל לא עם קפיצים, להיפך, יושבת שעות באותה תנוחה לא צריכה לזוז, יכולה לגלוץ כל היום.

אין לי רגישות מיוחדים למגע או בדים או רעש

אני לא נהנית מהעבודה, אבל כי אני מרגישה בעיקר תסכול מההתנהלות שלי

אני חושבת שאם אוכל לחוות הצלחות, ולא רק נשיפות בעורף לדד ליינים שמתקרבים אז אני כן אוכל לחוות סיפוק.

נמאס לי מזה שאני לא מצליחה לגרום לעצמי לעבוד ולעשות דברים. בעיקר בעבודה אבל גם בבית.

אני בהייטק, אז אין לי שעות שסופר לי שעות עבודה, ואני עובדת הרבה מהבית, אז אני ביום, כשהילדים במוסדות מבזבזת זמן ואומרת אעבוד בערב כשהם ישנו, בערב פותחת מחשב ורוצה לעבוד אבל בפועל לא עושה כלום ואומרת אקום מוקדם, לא קמה מוקדם וכו וכו פשוט לופ של אי עשיה ודחיינות.

ואני לא מצליחה לצאת מזה

בלימודים הייתי ככה. בעבודה פחות כי לא עובדת מהביתירושלמית במקור

נסי לעבוד מהמשרד...

גם כשאני מהמשרד זה ככהאנונימית בהו"ל

קצת יותר טוב, אבל המסך שלי מכוון כך שרק אני רואה אותו, אז זה לא באמת מספיק יעיל

אולי תטי אותו קצת?ירושלמית במקור

אולי אצליח לחפש זוית אחרתאנונימית בהו"ל

אבל גם להיות עם מחשב מול כולם זה מרגיש לי חשוף נורא, גם כשאני עובדת ממש..

חוץ מזה שאני מחפשת פתרון שישפיע על כל תחומי החיים שלי.

מרגיש לי שאני צריכה משהו עמוק יותר.

כן. מבינה.... (אגב התכוונתי להטיה קלה ממש...)ירושלמית במקור

לשימוש במסך לפי מחקריםהמקורית

חדשים יש השפעה על המח בדיוק כמו קשב וריכוז. אני קוראת לזה על עצמי - הרעלת מסך. קורים לי דברים דומים לשלך כשאני חשופה הרבה למסך. זה באמת פוגע ביכולת שלנו להיות אנחנו כך אני מאמינה

במקומך הייתי מבקשת מצוות המחשוב שיחסמו לך את האינטרנט פשוט לכמה ימים ותראי אם יש שיפור

אני מנסה כל מיני דברים כמו לקום להליכה של 10 דקות כל שעה וחצי למשל, או לקום לעשות משו בבית

אבל זה רק אחרי שאני עושה את העבודה

יש בזה סיפוק מטורף, להצליח לעמוד בזה ולאט לאט זה הופך להרגל ואני פחות תלויה ומושפעת מהמסך

כן אם את ניהנת מההרצאה מאדעל הנס

אז סביר להניח שההפרעת הקשב לא הפריעה לך.

אבל בהחלט יכול להיות שלעבוד בזה זה כבר משהו אחר,פחות סיפוק פחות הנאה וזה דבר שגורר דבר.

לא בהכרח שזה הפרעת קשב בכלל.

מזדהה ממש עם הרבה מפהאיזמרגד1

ב''ה הלכתי לטיפול (עו''ס קלינית בגישת cbt, אני קיבלתי דרך הקופה) והשתנו לי החיים. ממליצה ממש.

וואו את אני במקרה?רקאני

מזדהה עם כל מילה

עוקבת

מזדהה בטירוףמכחול

עוד כיוון שעולה לישלומית.

זה אולי קושי בקבלת החלטות שגורם לדשדוש, כי את לא בטוחה מה כדאי לך לעשות עכשיו ואז נתקעת במקום.

קשה לך בכללי עם החלטות?

ממש לא יודעת אם זה הכיוון, אבל אולי ייגע בך.

מי כתבה אותי? זה בדיוק אני!ראשונית

חוץ מהנקודה האחרונה זה נראה בשיוק אני

אין לי עצות, רק הזדהות

להתחיל מצעדים קטניםכל היופי

אני מאוד מזדהה עם מה שאת כותבת כי גם אני נאלצתי לפתח הרגלי "ניהול עצמי" רק כבוגרת וזה מאוד לא פשוט.

אז כאן בעיניי הדבר הנכון הוא להתחיל מצעדים קטנים, קטנטנים, בוני אמון בינך לבין עצמך.

מה אני מתכוונת?

היום כשאת מחליטה לעשות משהו, זה לא ממש קורה.

נכון?

נניח את מחליטה לעשות משימה של העבודה ובפועל נמרחת ואת עושה את זה ברגע האחרון.

כלומר כשאת אומרת לעצמך "אני אעשה כך וכך, יש בך איסה קול, מודע או לא, שמגחך לעצמו ויודע שזה לא יקרה בזמן שקבעת לעצמך (אם בכלל קבעת וזה לא נשאר באוויר).

ולכן אני קוראת לזה "צעדים בוני אמון", את צריכה להאמין לעצמך שאת תצליחי להגשים את מה שאת מבטיחה לעצמך, וזה לא משנה אם את מבטיחה לעצמך לסדר את החדר או להתקשר לקולגה מהעבודה.

ההתחלה היא בצעדים ממש ממש קטנים.

את אומרת לעצמך "עוד 2 דקות אני אקום מהספה" ובאמת לקום מהספה.

לא אחרי חמש דקות אלא שתי דקות, כי זה מה שאת החלטת.

על כל ניצחון קטנטן כזה, תרימי לעצמך.

משימות גדולות פרקי למשימות קטנות, שימי לעצמך זמן לביצוע ותתלהבי מבפנים על כל צעד קטן שקבעת לעצמ לעשות ועשית.

במשימות "גדולות" שמורכבןת מהרבה משימות קטנות אבל אפשר לעשות הכול בפרק זמן קצר, אני אוהבת לשים לעצמי טיימר, על כל המשימה או חלקים ממנה.

זה עוזר לי להתמקד ולהתעודד שזה רק עוד איקס זמן

ואני מבטיחה לעצמי שאחרי הטיימר ניקח הפסקה (ובאמת לחזור מההפסקה למשימה הבאה! אבל זה לאט לאט אחרי הרבה צעדים בוני אמון)

ותהיי גאה בעצמך על הצלחות.

אם את רוצה עזרה מקצועית, בעיניי אימון אישי יכול להתאים פה מאוד.

אה ועוד משהו, שדי סותר את השרשור הזה אבל בכל זאת... תתנתקי מכל הפורומים, הרשתות החברתיות וכו', זה שואב ברמות.

גם לזה את יכולה לקבוע לעצמך דד ליין ולעמוד בו, נגיד עד יום שני ב14:00 להתנתק מהרשתות החברתיות, בערב יום כיפור ב16:00 להתנתק מפורומים, סתם דוגמה ללו"ז כזה.

מקפיצה לי , אולי אצליח להגיב בהמשךשמעונה

רק כותבת שאני מצאתי פודקאסט שקצת התכתב עם זה, קוראים לו אנשי הקשב ..

ועוד משהו קטן, אני רואה את זה על עצמי כמו התמכרות, ואני יודעת שלהתנקות מהדופמין שזה מייצר לוקח לפחןת שבועיים, אני גם במאבק תמידי על זה , ומחפשת פתרון. מחזקת אותך!! ושתדעי שהאשמה זה חלק מהמעגל הזה ... בזבוז זמן, אשמה ,חוסר הצלחה

ועוד שאלהשמעונה

הדחיינות הזאת מתבטאת בעוד נושאים בחיים?

מניחה שהגבת לפותחת וץכל היופי

ושרשרת אליי בטעות?

התיאור שלך מאוד מזכיר אותידרקונית ירוקהאחרונה

מה שעזר לי -

להיות סלחנית כלפי עצמך. זו את כרגע, רגשי אשמה ויסורי מצפון על כל יום ויום לא מקדמים. מותר לפעמים להימרח ולהיות פחות יעילים. מותר לטעות ומותר להודות שאנחנו לא יודעים משהו. זו עבודה בשינוי החשיבה, אבל זה אפשרי.

למצוא מה הזמנים היעילים שלך. כשאת כן יעילה, באיזו שעה ביום זה קורה? אצלי זה ב10-15. אני מראש לא מתחילה לשבת על דברים קשים לפני וברגע שאני רואה שעברתי את שלב היעילות אני נותנת לעצמי הפסקה ארוכה. אחר כך לפעמים יש עוד זמן יעיל, אם נחים מספיק.

לכתוב על דף את המשימות שצריך לעשות היום ולהרים לעצמך על כל משימה שסיימת. גם אם היו 20 משימות וסיימת 5, זו הצלחה. לאט לאט תלמדי את עצמך לסיים יותר משימות וגם להיות ריאלית בכמות שאפשר להספיק ביום.

לזהות מתי הגלישה היא התחמקות ממשימה, לנשום עמוק ולהגיד לעצמך "אני מתחמקת מלהתקשר לשמוליק ולכן מוסחת" ולבצע את המשימה שהתחמקת ממנה. אפילו דבר קטן כמו לנסח טיוטה לבקשה משמוליק. העיקר להפסיק להתחמק

מחר הולכת לעשות הזרעה בשערי צדקאריאל765

וגרים מחוץ לעיר..עקרונית יכולה להגיע תוך 45 דקות אבל זה על הנייר. פקק אחד וזהו..חניה..

בקיצור יש לכן פתרון?

אם אני מפספסת זה עד חודש הבא.

מניחה שמחר יהיה פחות פקוקהשם שלי

כי זה ערב חג האנשים בחופש ולא נוסעים על הבוקר.

גם אם זה קצת יותר משעה זה בסדרפצלושון

התור בשעה של פקקים?

שיהיה בהצלחה!!

כן אם זה שעה ועשר דקות?אריאל765

הקטע שבעלי במאוחדת ואני כללית.

אם נלך למעבדת גבריאל הם מקבלים ישר? הם מבינים את הדחיפות?

מניחה שנגיע בזמן בסוף אבל לא רוצה שזה יפול על זה..

את מחפשת מעבדה ?עוזרת

הבנתי שיש שם אחת של מאוחדת ואחת פרטיתאריאל765

אומנם ערב חג,שמעונה

אבל שתדעי שכם למצוא בשערי צדק חניה זה לא פשוט...

את חוששת מהבאת הזרע?Sheela

זה בסדר גם אם לוקח קצת יותר זמן. אפילו שעתיים כנראה שיקבלו..

וואלה? מניסיון? זו פעם ראשונה שלנו.אריאל765

אין לנו תור. אמרו לנו לבוא כמה שיותר מוקדם בבוקר. זה היה די מהרגע להרגע כי טבלתי אתמול עשיתי היום בדיקת דם ואולטרסאונד והביוץ מחר כנראה אז לא רצינו לפספס..

בדרכקל"ת

אם מגיעים עד השעה 9 אז יחסית עוד פנוי בחניון. אחכ יותר עמוס

חשבנו להגיע ממש מוקדם. אפילו לפני 8אריאל765

אז פחות יניה בעיה, גם ערב חגשמעונה

ושישי, מקווה שיהיה בסדר

תודה רבה לך🩷אריאל765

שיהיה בהצלחה רבהשמעונה

תבדקי גם שיש לך את כל ההתחיבויות הנדרשות

תודה! ננסה לקבל מחר ממאוחדתאריאל765

כי בעלי שם.

בשעות האלה הכבישים פנויים לגמרי בע"ה בהצלחהבאתי מפעם

אה בקטע הזהטארקו

כן

והאמת שברוב המעבדות יש גם חדר שאפשר להשתמש בו...

באמת?? בשערי צדק יש?אריאל765

מחר לא אמור להיות פקוק בבוקררק טוב=)

וחניה בטוח תמצאי בחניון התת קרקעי..

בהצלחה רבה!!

לצאת מוקדם יותר?טארקו

זה עדיין בסדר...אורוש3

זה בסדר גמורחושבת בקופסא

לנו אמרו שאומרים להביא תוך שעה כדי שזה יהיה בסדר שיבאו תוך שעה וחצי ואפילו שעתיים.

גם אחרי שמטפלים בזרע במעבדה יש 4 שעות שאפשר להשתמש בו. זה הרבה פחות לחוץ.

בהצלחה. ותזכרו שבסופו של דבר עם כל ההשתדלות, הסיכויים של הזרעה לא באמת גבוהים משמעותית מיחסים רגילים בהנחה שאין בעיה ידועה.

לא יודעת מה הבעיה אבל אם יש בעיהאריאל765

בזרע אני מניחה שזה כן מועיל..

יודעת לאיזה מחלקה בכלל מגיעים שם?

בהצלחה רבהמחכה להריון

אחי וגיסתי נקלטו בהזרעה ראשונה

הבעיה היתה לא ידועה אצלהם הכל היה תקין 😊 בקרוב אצלך שהשנה החדשה תביא לך הריון תקין 🙏

תודה!! בעזרת השם אצל כולםאריאל765אחרונה

מרגישה שהתהפכו לנו התפקידים וזה עושה לנו רע…אנונימית בהו"ל

הקדמה קטנה- כשהתחתנו אני הייתי סטודנטית והוא אברך שתכנן לעבןד עדיין לא ידע במה.

אני סיימתי לימודים וכיום עובדת בהייטק

הוא מסכן כבר חמש שנים מחפש את עצמו. למד טוען רבני, התחיל קורס בדיקות תכנה, נרשם לקודקוד היה שם בהכשרה ובסוף לא הסכימו לגייס אותו, כיום מחפש עבודה במחשבים וגם מפתח כזה לפעמים דברים. לא מכניס כסף לא מהכולל ולא מהאפליקציות.

אבל מה שקרה זה שה'עקב אכילס' שלו זה הבקרים, תמיד היה, רבנו על זה שניייםם עד ששחררתי ואמרתי החיים יעשו את שלהם

רק שהם לא😂

אני קמה כל בןקר, מארגנת ומפזרת למסגרות, ומתחילה לעבוד (מהבית, כאמור, הייטק)

והוא ישן😩😩 אנייי רוצההה לישוןןןן כי הבעל שלי מרוויח מספיקקקק אופפ

וגם הוא קם מאוחר נגיד עשר, עד שהוא מתעורר ימתפלל (יחיד) הולך לכולל נגיד 11 עד 1, חוזר מסתובב סביב עצמו

הנקודה שלי היא שבגלל שהוא כלכך מתוסכל וככ קשה לו שהוא לא מוצא עבודה, אני לא יכולה להגיד שזה מציק לי שהוא כל היום בבית כי הוא באמת זה קשה לו מאוד שרק אני עובדת והוא לא מוצא את עצמו ולא מפרנס גם

ונקודה שנייה- אני מאוד חסכנית. מאוד. היה סל בשיין של 400 בגדים לילדים ולי לחגים והוא אמר לי מה לא דחוף עדיף לחכית איתו לאחרי העשירי, הורדתי את הדברים שלי קניתי רק לילדים

שבוע אחר כך הלך לקנות משו שהיה צריך מksp שולח לי הודעה- וואי יש פה את הכיסוי של אפל לאייפד שלי, אולי אקנה?? עכשיו אני מכירה אותו ויודעת כמה זה משמעותי לו וגם אני אוהבת אותו ורוצה שיהיה לו כיף אז זרמתי

ואז אני כאילו, רגע אז רק אני מנסה לחסוך פה?…

אם שואלת אותו על זה- מה נעשה את פשוט הרבה יותר טובה ממני (בטון כזה מסכן, כי הוא מבין שזה היה צעד כנראה לא הכי חכם ובאמת זה קשה לו שלא עמד בזה)

בקיצור הסיפורים על האישה הבזבזנית שמסיימת את כל הכסף שבעלה מכניס- אז הפוך!

והוא גם מפנק אותי מאוד אני לא אומרת אבל בגלל שאני קמצנית אני לא תמיד מאפשרת וגם כשכן לפעמים בחיי זה בשבילו (אתמןל אמרתי לו שאני צריכה קצת זמן להד תכננתי ללכת לקניון אחרי איזה אספת הורים בסוף זה התארך ולא הספקתי, אז הוא הזמין לי הביתה יוגורט ולו קרפ וישבנו יחד בלילה, נחמד, תודה, אבל עכשיו אני מרגישה ש'תקציב הביזבוז' שלי נגמר על מה שלא הייתי צריכה- זמן לבד!!)

יצא מבולגן

לא יודעת מה רוצה ממכם אולי סתם לפרוק…

ה' יעזור…

רואה שמציעות פה מקצוע...אז מציעה גם מהשטח אחלה מקצממתקית

אינסטלציה

לימודים יחסית קלים

אינסוף עבודה, תמיד תמיד יהיה צריך, אין תחליף למקצוע.

בכל אופן, אצלנו בבניין יש אינסטלטור שעובד שעות נוספות, והם גם לוקחים הרבה...מרשים לעצמם כי אי אפשר בלעדיהם.

עוד רעיון-

מורה לנהיגה, אחלה עבודה אחלה כסף. (ותחסכי הרבה לילדים שלך...

משפחתולוגיה בחגים-כל עצה תתקבל 😊אנונימית בהו"ל

כתבתי כאן לפני חודש

בעלי ב"ה טס לאומן כל שנה

אני מתארחת כבר כמה שנים אצל חמותי יחד עם הילדים

בשנים האחרונות היא התחילה לרמוז לי ברמיזות עבות מאוד שאמצא מקום אחר

ברור שאת הבנות שלה היא מזמינה בכיף והם יבואו גם אם היא לא תזמין

השנה גם התקשרה וגמגמה ונעלבתי מאוד כמובן אבל השלמתי עם המציאות

ואני נשארת בבית עם הילדים.

אבל

קשה לי לסלוח לה!!!!!!!!!

קשה לי לסלוח כי היא יודעת שלא פשוט לי להישאר לבד מכל מיני סיבות

וקשה לי שאני צריכה להמשיך לכבד אותה ולחייך כרגיל למרות שאני פגועה

קשה יהיה לי לומר לה שנה טובה בשמחה ובחיוך כשבלב אני פגועה

ובסוף הן יושבות יחד כל בנות המשפחה לארוחות חג חגיגיות ואני עם הילדים לבד בבית.

אני יודעת שיש לאחת הבנות שלה משהו איתי

ובכללי הבנות שלה בכל ראש השנה נוותנות לי הרגשה נוראית וגם לילדים

אם זה התעלמות, פגיעות על ימין ועל שמאל. בקיצור די לחכימא ברמיזה-הן לא רוצות שנגיע נקודה.

אני יכולה לומר בוודאות שאם כלה אחרת הייתה מבקשת להגיע הן היו שמחות ומסכימות בכיף

קשה לי ממש!!!!! שחמותי בלי עמוד שדרה מולן ולא מעמידה אותו במקום

שלכלה שלה ולנכדים שלה!!!! אין איפה להתארח בראש השנה

האם זה נעים להן לשבת סביב שולחן החג בידיעה שאני והילדים לבד?

כנראה שלא אכפת להן

כל הבעיה שלהן איתי היא שאני ברוך ה' אישה עם ראש על הכתפיים ולא שותקת להן כשהן פוגעות או מזלזלות והן מרשות לעצמן את זה בלי סוף!!!!

ומצד שני-

השלמתי עם זה ואני מעצמי השנה אמרתי שאני לא מגיעה כי אני מרגישה לא רצויה!!

אשמח לכל בדל של עצה איך להתגבר על הכאב הזה

או שלא?

מה היית עושה?

נקודה מעניינת.ממתקית

הרגע גיליתי שאין לי מספיק ימי חופש ואני צריכהחמדמדה

לעבןד בחול המועד

😭😭😭😭

😩😩😩😩😩😩

🤯🤯🤯🤯🤯🤯🤯🤯

אני גוססת

אני בוכה

לא רוצה

אין לי תקווה

אני לא ריצה

די

תצילו אותי

וואי בהצלחהאונמר

הלוואי תמצאי מהר עבודה חדשה עם בוס אנושי ומעריך ♥️

שתיית מים בהריוןנועה לה

מתקשה מאוד להקפיד על הכמות הנדרשת

המים ממש לא טעימים לי

מה עדיף לשתות הרבה פטל - שתי ליטר מבחינתי

אני שמה ממש מעט תרכיז בשביל שיתן טעם חלש

או שעדיף לשתות מים אבל הרבה פחות - כמה כוסות..

מישהי יודעת?

בטח שפטלרקאני

תודה על התגובהנועה לה

לא מכניסה את זה הביתה בשיגרה ולכן תקוע לי בראש שזה ממש ממש לא בריא

ברור לשתות פטלאיזמרגד1

מכירה הרבה שבהריון לא מסתדרות עם מים ומיץ כן עובד להם. נכון שזה לא בריא אבל בהריון זורמים עם מה שהגוף דורש🙂

פטלסטודנטית אלופהאחרונה

בדיקת הריון חיובית זה בוודאות הריון?שאלה גנים

יכול להיות טעות?

אסביר -

עשיתי בדיקות דם יומיים לפני האיחור

(לא קשור להריון, מונעת לא הורמונלי)

והרופאה שמה לי גם בדיקת בטא כנראה

הבטא יצאה 2.3

כעבור שבוע...

הווסת מאחרת לי כבר חמישה ימים

אז רק ליתר ביטחון עשיתי בדיקת הריון (של לייף, מצרפת תמונה)

אשמח אם מישהי פה יודעת

המוח שלי בהלם 🤔

אין פה אף ספק!! 2 פסים- הריון בע"הממתקית

ואת עם מניעה?

קטעים שלא תכננת

אחלה מתנה לשנה החדשה

מונעת עם דיאפרגמהשאלה גנים

תודה על הנקודת מבט!! הייתי צריכה את זה מאוד ❤️

אממ חיובי. בשעה טובה!אורוש3

וואו, יקרה! זה ממש הריון.. מוזמנת לפנות אליי בפרטיהתייעצות הריון

נכנסתי גם להריון עם התקן לא הורמונלי..

תודה רבהשאלה גנים

מונעת עם דיאפרגמה 😉

נראה כמו חיובי, אם את עם התקן לא הורמונליקנקן שבור

חשוב לעקוב שההריון בתוך הרחם ולא חוץ רחמי

הריון חוץ רחמי שכיח עם התקן

רק טוב

תודה רבה!שאלה גנים

כאמור, דיאפרגמה 😅

זה אמיתי!!פרח חדש

אם אפשר לשאול

איך מנעת עם הדיאפרגמה?

הלכת למתאמת? השתמשת בקוטל יחד?

כי אני גם עם דיאפרגמה ורוצה לדעת מה הסיכויים שזה יקרה לי 🙃

כן, מתאמת וקוטלשאלה גנים

מוציאה רק 6 שעות אחרי...

ממש מקפידה וזה עובד לי מעולה כבר כמה שנים 😉

פירטתי למטה מה השתנה הפעם 🙈

נראה לגמרי חיוביהשקט הזה

ולי בדיקות של לייף היו אמינות.

אם את אומרת שיומיים לפני איחור היה שלילי ועכשיו חיובי, זה אומר שכנראה היה ביוץ מאוחר, ואז יכול להיות שלא השתמשת מתישהן בדיאפרגמה כי חשבת שאת כבר אחרי ביוץ?

בכל מקרה, בהחלט הפתעה. בהצלחה בעיכול🩷

תודה! כן זה בול מה שקרהשאלה גנים

משתמשת בדיאפרגמה בדרך כלל עד שבוע אחרי המקווה - ואז מפסיקה

(מהיכרותי עם המחזוריות שלי, הביוץ תמיד יום יומיים לפני/אחרי המקווה)

במחזור שעבר השתמשתי בפרימולט לכמה ימים

ובמבט לאחור זה כנראה שיבש לי גם את הביוץ הבא...

קיצר טיפשי שלא חשבתי על זה מראש

אבל כנראה שזה מה שקרה 🙈

וואו. בעז"ה יתן לך כח לעבור את זה בקלות ❣️פרח חדש

❤️❤️שאלה גניםאחרונה

ועכשיו להמלצה על מומחה לילדים הכי טוב בשינייםשירה_11

איזור דרום

הלוואי ויהיה לכן

יש לי המלצה בלודמישהי מאיפשהו

ד"ר רוני איצקוביץ

עם גישה מדהימה לילדים, גם סרבנים

אבל נראה לי שהוא לא זול...

ד"ר יעל פלמון מבאר שבעניק חדש2

יקרנית בטירוף

אבל שווה כל שקל.

מכבי? לא נעים לי לומר- רופא תותח עם ילדים אבל...ממתקית

ערבי. באשקלון

עשה סתימות ועקירות לילדים שלי שניה לפני טיפולים בהרדמה,ואחרי אלפי רופאים וניסיונות, ולא מדובר בילד אחד... עובד עם מכבי.

הבנתי בפעם האחרונה שהיינו אצלו שהוריד שעות ועזב את הסניף שם, לא זוכרת את שמו

אבל אם תתקשרי למכבי ותבקשי שמות רופאי שיניים באשקלון- אז שם ערבי...

יש שם הרבה בני דודים. 🫣מוריה

רופאי השינייםoo

הערבים שטיפלו בילדים שלי

היו בין הטובים ביותר שטיפלו בהם

וזה תחום קשה

הם היו מקצועיים עדינים ועם תקשורת מצוינת עם הילד

גם במכבי וגם במאוחדתoo

היא הגיבה למי שכתבה שהשם הערבי זה הרופא הזהיעל מהדרום

לק"י

אם יש הרבה ערבים, היא לא תדע מי זה.

אההה באמת? לא ידעתי.ממתקיתאחרונה

מכבי בבאר שבע עוזר לך?יעל מהדרום

אם כן, ד"ר סבטלנה פוזרי מומלצת. מאוד נחמדהיעל מהדרום

לק"י

והמליצו לי על ד"ר מרים שלום, היא מומחית לילדים (ולא רק מטפלת בילדים), אבל פחות התרשמתי שהיא ממש ממש נחמדה. לא שהיא חסרת סבלנות או משהו. פשוט יצא לי להתקל ברופאות עוד יותר חביבות.

ויש את ד"ר אנאל חדד שעברה למכבידנט אחר, שהיא ממש ממש מתוקה!

(לא יודעת מה בדיוק ההבדל. אבל יש רופאי שיניים מומחים לילדים, וכאלה שמטפלים בילדים, אבל הם לא מומחים).

אולי יעניין אותך