זוכרות שאתמול לא הרגשתי טוב..גולדסטאר
מפה לשם בעלי מספר לי שאתמול בלילה הרגיש שורף בקיבה
וגם בצהרים קצת ועכשיו זה חזר לו
אמרתי לו שאני חוששת שאולי משהו שאכלנו מהאוכל של שישי אחראי לזה.. אןכל ביתי סיר ביתי לא אןכל חיצוני.. והוא גם העלה את זה על דעתו (כי אכל מזה גם אתמול בערב וגם היום)
אני עכשיו בסרט אולי משהו לא היה בסדר באוכל? ואם כן שהעובר לא נפגע חלילה
הרופא אמר שויראלי כי לא ידעתי את הנתון הזה
מה שכן לא היה לשנינו יציאות רכות או משהו.לי 2 הקאות והוא עם מעין שריפה בקיבה ואי נעימות
מה דעתכן?
לא נשמע נוראתיתיל

אולי משהו קצת חמוץ.. אם זה היה ברמה של פגיעה אני חושבת שהיית מרגישה הרבה יותר גרוע...

 

הקאה זה טוב זה דרך של הגוף להוציא. רק תשתי המוןןן

מאתמול בבוקר כבא לא הקאתיגולדסטאר
ובלילה אתמול כבר הייתי פיקס המועקה בקיבה חלפה
אני פשוט חוששת שאןלי משהו באןכל לא היה טוב ובעלי פי כמה יותר חזק גופנית וחיסונית ממני בכללי והוא כאילו מכיל דברים בצורה פחות קריטחת ממני בכללי בדברים של בטן.. ואני מפחדת שאולי העוף לא היה תקין או משהו מהתבשיל :/ אין לי דרך לדעת נכון?
אם לא היה טעם/ריח מוזר ןהכנתם את זה ביום שישילפניו ברננה!
הסיכוי קלוש ממש.
באמת אין דרך לדעת בוודאות..
לא לא היה טעם או ריח חריג..גולדסטאר
דעתי שאם היית חולה בוירוס בעלך היה יכול להידבק בזהלפניו ברננה!
ולא מחייב שזה ממשהו ששניכם אכלתם.
מוסיפה, שאין לדבר סוף.. וגם אין כל כך דרך לדעת.
מתפללים שהעובר בסדר, משתדלים לא לאכול ממה שההנחיות של משרד הבריאות אומרות להימנע ממנו, ומתפללים לה'- שיעזור לנו לשמור עליו. (כן, יודעת שכתבתי להתפלל פעמיים כי זאת זאת עיקר היכולת שלנו להשתדל...)
אין דרך אחרת, ואי אפשר לחיות בלחץ שכל דבר היה יכול להזיק לו.
זהו שאני ממש שומרתגולדסטאר
זה מוקפץ כזה שהוכן לא אני אלא איפה שהתארחתי..
פפפפ
מקווה שהכל בסדר
אני תמיד לא רגועה כשאוכלת בשישי לא אצלי/אצל אמא שלי
כפרה עלייך, כשיש קלקול קיבה או וירוס מאוכלתיתיל

יודעים את זה! אולי אכלת משהו שעושה קצת גזים או לא טוב... זה קורה... אבל אם את במצב כזה אז ברור שהעובר בסדר! גם וירוסים וזיהומים לא תמיד פוגעים והסיכויים שמישהו הכין לך מוקפץ עם משהו מקולקל זהים לזה שאת תכיני אחד... 

כן הסיכוי זהה הכוומה היאגולדסטאר
שאולי העוף לא היה הכי טרי או משהו בירקות לא טוב
כי זה שאני הקאתי והוא שרף לו בקיבה זה קצת גורם לי להרים גבה בנוגע לזה לא?
כי היום אכלתי כבר שטויות וחא הקאתי מבינה כלומר כאילו שזה מה שגרם לכל הבלאגן
יכול להיות. בכל מקרה העובר בסדראורוש3
רק הקאת פעמיים. אם היית מקיאה משתדלת בטירוף, מתעלפת, הייתי אומרת לכי להיבדק. ואת לא. ואפילו נבדקת. הכל טוב
תודה מאמוש מקווה מאוד..גולדסטאר
תקשיבי אני אגיד לך שוב- העובר לא נפגע כמעט מכלוםרקלרגעכאן
ואני בכוונה כותבת לך ככה

כי יש לך משפט כזה שכל הזמן חוזר

גם אם בטעות אכלת משהו מקולקל
או מסטיק או כל דבר אחר כמעט

העובר שמור ומוגן
הגוף עושה עבודה מדהימה כדי לשמור עליו ולא נותן לכל דבר קטן לפגוע כל כך מהר

בין אם זה אוכל מקולקל ובין אם וירוס-
מה שחשוב זה לשתות בכמות קטנה רצוי מים מורתחים כדי לא להתייבש
לנוח
לאכול מעט- רצוי- לתת למערכת העיכול להתחזק.
אם זה שלשולים אז אורז לבן וצנימים זה הכי טוב ורכז רימונים

זה יעבור בעז''ה
זה לא מסוכן
רק תדאגי לא להתייבש וכן לשתות- לא מומלץ בבת אחת שלא תקיאי
אני פשוט חששתי ממה שמוכן להריוןגולדסטאר

לא חסר חיידקים מסוכנים שמגיעים ממאכלים

חיידק מסוכן שמגיע ממאכל ופוגע באמת בעובר- הוא נדיררקלרגעכאן
זה קורה אחת ל.........המון

זה בסדר ונכון להשמר ממה שהרופא מנחה
למשל כמו ביצים -דגים חיים וכו
גם אני שומרת

אבל לטובתך תמחקי מהראש את הלא חסר סיבות שיפגעו בעובר

לכן כל דבר ישר מריץ אותך ללחץ שאולי הוא נפגע

האמת שזה נדיר
להשתדל זה בסדר כי זה דבר שיקר לנן ואנו 4וצות לשמור עליו
אבל הזה נדיר שיפגע -מאוכל, ממחלה רגילה שלנו וכו
אולי כי אני מכירה מישהיגולדסטאר

שילדה בסביבות חודש 6 בגלל חיידק אז אני יותר חוששת

אמנם העובר נולד פג וברוך השם היום הכל טוב

אבל עצם הידיעה שזה קרה למישהי שאני מכירה אולי יותר מעוררת את המודעות אצלי

זה לא מודעות. זה פחד.מוריה
תסתכלי כמה נשים ילדו סביבך בשבוע תקין. ילד בריא ושלם.
מותר שיהיה לי פחדגולדסטאר

זה הריון יקר מאור אחרי המון בעיות שחווינו בדרך שאני לא אפרט.. אז לגיטימי

למה תמיד כשאני פותחת שרשור אני מרגישה מחלק מהתגובות את התחושה הלא נעימה הזאת של שפיטה

באמת

זה לא נעים לי כבר

 

הי,ציפיה.
אני ממש לא חושבת שמישהי כאן שופטת אותך.
יודעת מה, אדבר על עצמי. אני ממש ממש לא שופטת אותך, אני חושבת שהפחדים שלך ממש הגיוניים. ההיריון שלי הגיע בקלות יחסית, ועדיין היו לי הרבה פחדים וחששות בהיריון.
יודעת לומר על עצמי שכשכתבתי את אחת מהתגובות שלי אליך, שהיה לך קשה איתה וביקשת לנעול את השרשור: ממש לא באתי ממקום של לשפוט. אלא דווקא ממקום של ניסיון להבין.
לא הייתי צריכה טיפול במהלך ההיריון, אבל כן במהלך החיים שלי. אני חושבת שטיפול יכול מאוד לעזור, והוא ממש ממש לא בגדר נשק וום הדין ומוצא אחרון. להפך. זה כלי בחיים שאני חושבת שהוא הכרחי - לרובנו. גם אם בשלבים משתנים בחיים.

בגלל שההיריון הזה בא לך אחרי קשיים, אני חושבת שמשהו שיכול לעזור לך לפחד פחות דווקא יכול ממש לעזור לך.

ושוב, ממש לא שופטת. אני הייתי בטיפול משהו כמו 4 שנים, לוקחת ציפרלקס כבר 6-7 שנים. הרבה מהחברים שלי בטיפול ו/או עם כדורים.
עברתי טיפול פסיכולוגי בחייגולדסטאר

בגלל חרדות מסוג אחר (מצב בטחוני וכדומה) וגם CBT

אבל פשוט לפעמים אני מרגישה שנאי שואלת כאן שאלה וכאילו עונים לי בסוג של טון לא נעים, אולי זו רק אני מרגישה כך

 

אני ממש לא מתביישת או מפחדת מטיםול או משהו כזה אני עשיתי לא מעט מפגשים עם פסיכולוגית בעברי כי באמת הייתי זקוקה לזה כי היו לי חרדות משתקות, שוב, בסיטואציה אחרת לגמריי כן? אבל יודעת מה זה וגם לא מתביישת לספר למי שישאל אותי ומי שמכיר אותי יודע ם את הנתון הזה עליי

 

פשוט כן, ההריון הגיע אחרי קשיים ששוב אני לא רוצה לשתף אותם כאן זה משהו ששומרת לי ולבעלי אבל אני מאוד מגוננת על ההריון הזה ביחס לנשים אחרות אולי

אני לא חושבת שזה ממקום של שפיטהפשיטא
הרבה נשים כאן עברו הריונות מלאים בפחדים וחששות,
אני מאמינה ויודעת מהניסיון שלי פה בפורום גם עם דברים שחוויתי, שרוב מוחלט של הנשים כאן מקסימות ואכפתיות וכותבות תגובות מתוך רצון לעזור לך לחיות ולחוות את ההריון הזה עם פחות פחדים.
לך מאוד קשה לקרוא תגובות כאלו כי את במקום מפוחד שרק רוצה אמפתיה למצבך, מאוד מובן והגיוני!

אם כי, אני מהצד רואה כאן המון חמלה ורצון לעזור לך לצאת מהפחד שאת שבויה בו ומשפיע לך על כל ההרגשה,
אם מתאים לך- נסי לקבל את החמלה הזאת בשתי ידיים ולהתמסר להרפיה של הפחדים.

אם לא מתאים לך- לפחות הסברתי את כוונת נשים רבות כאן.

שולחת לך חיזוק והרבה כוחות להצליח לחוות שמחה גדולה ונחת מההריון שחיכית לו הרבה❤
יקרה, אף אחד לא שופטחולת שוקולד
פשוט נשמע שאולי את חושבת שזה רגיל הפחדים האלו או שאת מתכחשת לזה שלא, אני חושבת שאם היית אומרת שאת מודעת לזה שהפחדים לא רציונאליים אבל מסיבותייך שלך שואלת היו עונים לך ספציפית על השאלה

וגם אני סבלתי מחרדות, הייתי בטיפול ולוקחת כדורים, הכל טוב
אני יודעת שאני OVER פחדנית להריוןגולדסטאר

אני יודעת את זה

אני צוחקת על זה בבית 

בעלי קורא לי נרקומנית של אולטראסאונד

אבל שוב יש דברים שאני פחות מבינה ומכירה ופוחדת וחוששת מהן בהריון ראשון

לא ממש רוצה להיכנס לדיון הכללי רק אומרתאנונימיות
שעודף אולטראסאונדים גם לא בדיוק בריאים לעובר.
אז זה טוב לעשות ולא לחשוש אבל עדיף גם לא לעשות סתם כל שבוע.
כולנו פחות מבינות בהריון ראשוןחולת שוקולד
ובכ"ז רובינו לא מסתובבות עם פחדים כאלו
שוב, זה לא באמת החוסר ידע אלא הפחד

אבל אם זה לא מפריע לך אז הכל בסדר, בסה"כ נשמע שאת די בסדר עם זה

מציעה לך פשוט כשאת שואלת משהו לבקש מראש שיענו עניינית על השאלה ולא יגידו שום דבר על פחדים מיותרים
מה שלומך מותק?אורוש3
בסדר ברוך השם תודה מה איתך?גולדסטאר


יופי. שמחה שאת מרגישה יותר טוב!אורוש3
כן, עבר ברוך השםגולדסטאר
חזר התיאבון המטורף חח
נכון. מותר לך לפחד.מוריה
עבר עריכה על ידי מוריה בתאריך כ"ו בתמוז תשפ"א 14:33
בהריון בגלל השינויים ההורמונליים זה גם לפעמים קיצוני יותר מהרגיל.

ואני לא חושבת ששופטים אותך.
פחד הוא לגמרי רגש לגיטימימקרמה
וחכי חכי,
את הופכת לאמא,
הפחד על הילדים רק מתחיל,
רוב האמהות שאני מכירה פוחדות על הילדים שלהם ועל האמא שהן בצורה כזו או אחרת.
זה והדאגה זה כנראה חלק מדרישות התפקיד של אמא.

אבל הבעיה מתחיחה כשהפחד מתחיל.לנהל אותך ולהשתלט על כל צעד וצעד
ומרוב שהוא תופס מקום כל כך מרכזי הוא מכהה כבר כל רגש אחר של שמחה, התרגשות, ציפיה, שלווה
ופשוט צובע את כל ההריון רק בפחד.

רק את יודעת להגיד איפה את נמצאת.
לפעמים הדרך להתמודד עם הפחד בהריון הוא באמצעות ידע.
ברגע שיודעים איך פועלות המערכות, איזה דברים בכלל לא נוגעים לעובר (לדוג מערכת העיקול) ומה רמת הסיכון זה יכול להרגיע את הפחד.

ולפעמים הפחד הוא כל כך גדול וכבר לא רציונלי ואז כדאי ללכת ולטפל בו.

הריון זה ברכה, שמחה. ציפיה, התחדשות, פלא, סקרנות, אושר, ועוד הרבה רגשות חיוביים
חבל שכל מה שישאר לך בזכרון זה הפחדים והחרדות
אני נהנית ממנו מאוד גולדסטאר

גם עם הבחילות נהנתי

אני תמיד אוהבת לדעת לחפור לחקור להבין מה אני עושה/עוברת/קונה וכו'

בגלל זה אני גם שואלת הרבה ומעדיפה לשמוע מנשים שעברו הריון ולא מגוגל שמלחיץ את החיים

אגב אוהבת לחקור וכו'תיתיל

קנית את הספר שהמלצתי לך?? אני מה זה נהנית ממנו.. מקיף ומסביר בפשטות ונעימות...

לא אוף לא יצא לי להיות בחנויותגולדסטאר
לידות מוקדמות בעקבות זיהוםYaelL

זה משהו שקורה, אבל לא הכוונה לחיידק שעובר דרך מערכת העיכול, אלא משהו שגרם לזיהום ברחם- כמו GBS למשל שיכול להגיע מהנרתיק. לא משהו שיכול להגיע מאוכל.

מכירה מישהי שנדבקה במשהוגולדסטאר
לא זוכרת את השם.. שזה נמצא עח הירקות אם לא שוטפים היטב והוביל לצירים מוקדמים ולידה מוקדמת
ממתי רצוי מים מורתחים? פעם ראשונה אני שומעת על זהפה לקצת
מגיל 0 עד שנה.מוריה
יש מקומות מסויימים שיש זמנים שאומרים להרתיח את המים. כי היה בעיות בדגימות מים.

מעבר לזה, ולתינוקות לא נתקלתי בשום המלצה כזו.
נכון. אז לא הבנתי למה היא אמרה שרצוי שהיא תשתה מים רתוחיםפה לקצת
כשיש וירוס אז מערכת העיכול רגישה יותררקלרגעכאן
ומים מורתחים עם פחות חיידקים..
ככה לימדו אותי תמיד
אבל זה לא חובה בכלל ולא כזה עקרוני ..
לפי מה את אומרת שהעובר לא נפגע כמעט מכלום?דיקלה91
אני באמת שואלת כי זה משהו שאני לא מצליחה הגיונית להבין..האוכל שאנחנו אוכלות האוויר שנושמות זה מגיע אליו. מנין לנו שרק החומרים הטובים מגיעים וכל הזבל לא? אותי אישית יותר מהכל מדאיג ההורמונים שיש במאכלים מסוימים, נשמע לי לא הגיוני שהעובר לא מושפע מהורמונים שמוזרקים לאוכל.
עובדתית- זה נדיררקלרגעכאן
זה לא שאף פעם לא קרה..אבל זה נדיר

גם נגיד ביצים חיות- בכמה מתוכן יהיה החיידק הזה? נדיר שיהיה
אז להזהר זה נכון וטוב.

אבל נגיד אכלת בטעות פעם אחת גלידה בייתית מביצים חיות כי לא ידעת..אין סיבה להכנס לחרדות מזה..הסכוי שדוקא בה יהיה -הוא נמוך.

בכללי זה גישה בריאה בעיני בחיים
לעשות בפועל השתדלות מה שצריך
אבל לא להלחץ מטעות אחת..לא לקחת את כל האחריות עלינו ...
נכון, וגם ככל הידוע לי לא כל החיידקים שיכולים לעבור שיליהלפניו ברננה!
תמיד עושים את זה..
יש לי חברה שהייתה חולה במשהו מאוד בעייתי באחד ההריונות וב"ה הילדה בריאה ושלמה!
כמובן חרדות לא יועילו לכלום ורק יזיקודיקלה91אחרונה
קראתי כאן הכלבת 30
אני רוצה להגיד לך משהו.
זה מאוד הגיוני וטבעי שאת מפחדת על ההריון ועל העובר. גם הריון ראשון גם הריון מאוד יקר...
יחד עם זה יש משהו שכדאי לזכור לגבי ענין הפחד.
הפחד הוא רגש. לרגש יש תפקיד.
התפקיד של הפחד הוא לגרום לנו לנהוג בזהירות בזמן ובמקום שהיא נדרשת.
טבעי מאוד שההריון הוא זמן שנדרשת בו יותר זהירות ולכן גם הפחד מתגבר.
אבל פחד שמתעצם מעבר לנקיטת זהירות, הוא פחד לא טוב.
וזה נכון להריון, ללידה, לגידול ילדים, ובכלל לחיים.
הגבול בין זהירות לפחד הוא מאוד דק. וגם מאוד אינדיבידואלי.
מה שאני מפחדת ממנו, לאחרת זה משהו ממש בקטנה, ודבר שאני נזהרת בו מאוד, לאחרת זה בכלל לא במודעות.
מה שכן, פחד יוצר סטרס. וסטרס זה לא בריא. לא לך, לא לעובר. בכלל, היום תולים הרבה מחלות ברמת הסטרס.
ככל שאדם רגוע יותר (וזה לא אומר שהוא לא נזהר. רק שהוא לא בפחד) ככה כנראה ייטב לו.
ולכן, כשמתעורר פחד, אז כדאי לנסות לראות איך מחזירים אותו לתחום הנכון שלו ולא נותנים לו להשתלט.
דרך אחת, שנראה לי שאת נוקטת בה, זה ידע. משהו מפחיד אותי, אני אלך לקבל עליו מידע כדי להרגיע את הפחד, לדעת שאין לי ממה לפחד.
דרך נוספת היא, להפנות ולהמיר את הפחד לתפילה. ממש להתפלל לה' על כל מה שמפחיד.
עוד דרך- להגיד לעצמי שאני ממש מפחדת אבל שזה רק רגש. ולהתנהל לפי השכל.
(אני מפחדת פחד לא הגיוני מהים. אולי אני גלגול של איזה מעפיל שטבע או סתם מישהו שטבע... אם זה היה תלוי בפחד שלי הילדים שלי לא היו יודעים עד היום איך נראה ים...אבל אני מבינה בשכל שזה לא הגיוני. ויש זהירות שצריך לנקוט. אז כן, כשאנחנו בים אני נהנית אבל קשה לי כי אני כל הזמן במתח פנימי, לחוצה על כל ילד שזז מילימטר לכיוון הים וכל גל טיפונת יותר גבוה מלחיץ אותי...אבל אני משתדלת לא להראות להם...ונושמת לרווחה כשאנחנו באוטו בדרך החוצה. פעם אפילו ישנו באוהל ליד הים. )
זהו.
תזכירי לעצמך שהכל בסדר...ושהפחד שלך הוא לא רציונלי אלא רגשי...
כן זה רגשי בגלל החשיבות של ההריוןגולדסטאר
וכן אני באמת כזאת בכל דבר.. ההתמודדות שלי עם דברים בכללי היר ללמוד עליהם לקבל ידע, בכל היבט בחיים לא רק במה שמפחיד אותי, כאילו בהקשר של ההריון למדתי על כל בדיקה שעושים מה היא מה היא עושה מה צריך עבורה כל שבוע קוראת מה מתפתח באותו השבןע מה הסימנים הבולטים באותו שבוע, סוג של שיהיה לי מאגר מידע שאם אני מרגישה איקס משהו, שבראש שלי יהיה היעד ש"הא אוקיי זה טבעי" או "זה לא טבעי צריך לבדוק ממה זה נובע"
אני כן מתעלת לתפילה אני מקבה לקרוא תפילות לשלום העובר ותפילת הודייה כשמזדמן לי משתדלת בתדירות
אני כן נהנית כי גם הצבירת ידע הזאת שדרכה אני מתמודדת גם מהנה בעיניי אין יותר כיף בעינחח מלדעת דברים (שוב זה בהכל אני אוהבת בישול ואני יודעת דברים שלפעמים אנשים בוהים בי בקטע של מאיפה את יודעת את זה ואנשים רואים בי גל סוג של מישהי להתייעץ איתו על בישול/נעזרים בי וכו) אז אני כזה ככה בהכל..
כן אני יודעת שיש לי ים שאלות וחששות אבל הכל ככ חדש לי ואני בכללי אדם שצריך לדעת שהכל בסדר.. אופי כזה לפעמים טןב לפעמים לא טוב
אבל מה שאני התכוונתי שפשוט לפעמים סתם יש תחושה לא מכולן כמובן יש תגובות מסוימות שקצת פוגעות בי כי מרגישה בהן שאין ככ הבנה אלא סוג של אולי לא שפיטה אבל כן סוג של תחושה שעונים לי לא בטוב.. שוב אולי זו תחושה שלי שגם לפעמים את כותבת משהו והצד השני קורא את זה לא בטון שהתכוונת..
מחר הולכת לעשות הזרעה בשערי צדקאריאל765

וגרים מחוץ לעיר..עקרונית יכולה להגיע תוך 45 דקות אבל זה על הנייר. פקק אחד וזהו..חניה..

בקיצור יש לכן פתרון?

אם אני מפספסת זה עד חודש הבא.

מניחה שמחר יהיה פחות פקוקהשם שלי

כי זה ערב חג האנשים בחופש ולא נוסעים על הבוקר.

גם אם זה קצת יותר משעה זה בסדרפצלושון

התור בשעה של פקקים?

שיהיה בהצלחה!!

כן אם זה שעה ועשר דקות?אריאל765

הקטע שבעלי במאוחדת ואני כללית.

אם נלך למעבדת גבריאל הם מקבלים ישר? הם מבינים את הדחיפות?

מניחה שנגיע בזמן בסוף אבל לא רוצה שזה יפול על זה..

את מחפשת מעבדה ?עוזרת

הבנתי שיש שם אחת של מאוחדת ואחת פרטיתאריאל765

אומנם ערב חג,שמעונה

אבל שתדעי שכם למצוא בשערי צדק חניה זה לא פשוט...

את חוששת מהבאת הזרע?Sheela

זה בסדר גם אם לוקח קצת יותר זמן. אפילו שעתיים כנראה שיקבלו..

וואלה? מניסיון? זו פעם ראשונה שלנו.אריאל765

אין לנו תור. אמרו לנו לבוא כמה שיותר מוקדם בבוקר. זה היה די מהרגע להרגע כי טבלתי אתמול עשיתי היום בדיקת דם ואולטרסאונד והביוץ מחר כנראה אז לא רצינו לפספס..

בדרכקל"ת

אם מגיעים עד השעה 9 אז יחסית עוד פנוי בחניון. אחכ יותר עמוס

חשבנו להגיע ממש מוקדם. אפילו לפני 8אריאל765

אז פחות יניה בעיה, גם ערב חגשמעונה

ושישי, מקווה שיהיה בסדר

תודה רבה לך🩷אריאל765

שיהיה בהצלחה רבהשמעונה

תבדקי גם שיש לך את כל ההתחיבויות הנדרשות

תודה! ננסה לקבל מחר ממאוחדתאריאל765אחרונה

כי בעלי שם.

בשעות האלה הכבישים פנויים לגמרי בע"ה בהצלחהבאתי מפעם

אה בקטע הזהטארקו

כן

והאמת שברוב המעבדות יש גם חדר שאפשר להשתמש בו...

באמת?? בשערי צדק יש?אריאל765

מחר לא אמור להיות פקוק בבוקררק טוב=)

וחניה בטוח תמצאי בחניון התת קרקעי..

בהצלחה רבה!!

לצאת מוקדם יותר?טארקו

זה עדיין בסדר...אורוש3

זה בסדר גמורחושבת בקופסא

לנו אמרו שאומרים להביא תוך שעה כדי שזה יהיה בסדר שיבאו תוך שעה וחצי ואפילו שעתיים.

גם אחרי שמטפלים בזרע במעבדה יש 4 שעות שאפשר להשתמש בו. זה הרבה פחות לחוץ.

בהצלחה. ותזכרו שבסופו של דבר עם כל ההשתדלות, הסיכויים של הזרעה לא באמת גבוהים משמעותית מיחסים רגילים בהנחה שאין בעיה ידועה.

לא יודעת מה הבעיה אבל אם יש בעיהאריאל765

בזרע אני מניחה שזה כן מועיל..

יודעת לאיזה מחלקה בכלל מגיעים שם?

התייעצות לגבי כיוון טיפולי מתאיםאנונימית בהו"ל

רציתי להתייעץ איתכן על משהו שמקשה עליי מאוד ומתיש אותי לאחרונה, ואשמח לזווית הראייה וההכוונה שלכן.

קצת רקע עליי כדי להבין את התמונה:

תמיד הייתי "מצטיינת בלי להתאמץ". בבית הספר ובלימודים למדתי למבחנים רק ברגע האחרון (אם בכלל) ולא ממש הכנתי שיעורים.

מכיוון שאני מאוד מוכשרת וקולטת מהר, זה הספיק לי כדי לקטוף מאיות בקלות.

הבעיה היא שבעבודה ובחיים הבוגרים השיטה הזו הפסיקה לעבוד, ואני תקועה בדפוס ששוחק אותי לגמרי.

מה שקורה בפועל בעבודה:

  • אני יושבת ימים שלמים על כיסא העבודה, אבל שעות ארוכות נשרפות על בהייה, בריחה לטאבים אחרים והתבטלות מלווה בייסורי מצפון. אני יכולה לשבת 12 שעות על המחשב ובפועל לעבוד שעתיים.

  • כשאני מקבלת משימה, אני יכולה במשך 4 ימים לא לעשות כלום ורק למרוח את הזמן, ורק ביום האחרון של הדד-ליין להיכנס לאטרף של שעות רצופות בלחץ היסטרי עד שאני מסיימת.

  • אם משימה דורשת ממני לפנות למישהו מצוות אחר, זה יכול לעכב אותי בעוד יומיים. זה ממש לא מקושי חברתי, אלא נטו תסמונת המתחזה חריפה: פחד משתק שלא אבין מספיק את המונחים הטכנולוגיים או את התמונה המלאה, ושאיכשהו אביך את עצמי מולם.

זה לא רק בעבודה – זה חודר לכל תחום ביומיום:

  • אני רוצה לקום לסדר, לנקות ולתקתק דברים, אבל נתקעת בישיבה. אומרת לעצמי "רק עוד 10 דקות", ואז הילד מתעורר או שנהיה לילה ועברו שעות בלי שעשיתי כלום. המעבר הפיזי מפעולה לפעולה מרגיש לפעמים כמו מחסום כבד.

  • אני מרגישה ממש מכורה למסך, למרות שאין לי סמארטפון או אפליקציות. הכל דרך המחשב: לשוניות של צ'אטים, פורומים וקצת נטפליקס. חוסר השקט הפנימי כל כך חזק שאפילו סרט אני לא מסוגלת לראות ברצף, כל כמה דקות אני קופצת לטאבים אחרים לבדוק אם מישהו כתב או אם נכנס מייל.

  • קשה לי ברמות עם אי-ודאות ודברים חדשים. אני מעדיפה להישאר אצל רופא לא מוצלח רק כדי לא לעבור לאחר, או להמשיך להשתמש בבגדים ישנים במקום לקנות חדשים.

אני מבינה שאני חייבת עזרה מקצועית כדי לצאת מהלופ הזה, אני לא יכולה להמשיך ככה בעבודה, וגם בבית מתסכל אותי מאוד המצב. אבל אין לי מושג מאיפה להתחיל.

אשמח לדעת: האם מישהי חוותה משהו דומה ויצאה מזה? ולאיזה כיוון כדאי לי לפנות כצעד ראשון? אבחון קשב וריכוז? טיפול? (ואם יש לכן המלצה על מישהי ספציפית ומעולה, אשמח מאוד לשמוע).

ממש תודה לקוראות ולעונות

האמת שמה שקפץ ליעל הנס

זה הפרעת קשב

אבל לא חייב שזה הפרעת קשב.

את נהינת מהעבודה?

את מסופקת?

יש לך רקע נוסף?שאת פחות שמה דגש עליו בקשר לעבודה,כמו רגישות לבדים מסוימים רגישות לרעש?

או שאת נורא נפגעת גם מדברים?

פשוט מה שאת מתארת יכול להתאים גם לרגישות יתר hsp.

ולא מאבחנים את זה כהפרעת קשב.

דבר נוסף יכול להיות שסוג העבודה הספציפי שלך לא מתאים לאופי שלך גם אם נהינת מהלימודים שלו,ואז בפועל מה שאת עושה זה לרחף על העבודה ולא להיות בתוכה?

זה יכול להיות הפרעת קשבאנונימית בהו"ל

גם אם כשלמדתי מקצוע לא היה לי בעיה לשבת שעות ולהקשיב להרצאות?

אני בכלל לא עם קפיצים, להיפך, יושבת שעות באותה תנוחה לא צריכה לזוז, יכולה לגלוץ כל היום.

אין לי רגישות מיוחדים למגע או בדים או רעש

אני לא נהנית מהעבודה, אבל כי אני מרגישה בעיקר תסכול מההתנהלות שלי

אני חושבת שאם אוכל לחוות הצלחות, ולא רק נשיפות בעורף לדד ליינים שמתקרבים אז אני כן אוכל לחוות סיפוק.

נמאס לי מזה שאני לא מצליחה לגרום לעצמי לעבוד ולעשות דברים. בעיקר בעבודה אבל גם בבית.

אני בהייטק, אז אין לי שעות שסופר לי שעות עבודה, ואני עובדת הרבה מהבית, אז אני ביום, כשהילדים במוסדות מבזבזת זמן ואומרת אעבוד בערב כשהם ישנו, בערב פותחת מחשב ורוצה לעבוד אבל בפועל לא עושה כלום ואומרת אקום מוקדם, לא קמה מוקדם וכו וכו פשוט לופ של אי עשיה ודחיינות.

ואני לא מצליחה לצאת מזה

בלימודים הייתי ככה. בעבודה פחות כי לא עובדת מהביתירושלמית במקור

נסי לעבוד מהמשרד...

גם כשאני מהמשרד זה ככהאנונימית בהו"ל

קצת יותר טוב, אבל המסך שלי מכוון כך שרק אני רואה אותו, אז זה לא באמת מספיק יעיל

אולי תטי אותו קצת?ירושלמית במקור

אולי אצליח לחפש זוית אחרתאנונימית בהו"ל

אבל גם להיות עם מחשב מול כולם זה מרגיש לי חשוף נורא, גם כשאני עובדת ממש..

חוץ מזה שאני מחפשת פתרון שישפיע על כל תחומי החיים שלי.

מרגיש לי שאני צריכה משהו עמוק יותר.

כן. מבינה.... (אגב התכוונתי להטיה קלה ממש...)ירושלמית במקור

לשימוש במסך לפי מחקריםהמקורית

חדשים יש השפעה על המח בדיוק כמו קשב וריכוז. אני קוראת לזה על עצמי - הרעלת מסך. קורים לי דברים דומים לשלך כשאני חשופה הרבה למסך. זה באמת פוגע ביכולת שלנו להיות אנחנו כך אני מאמינה

במקומך הייתי מבקשת מצוות המחשוב שיחסמו לך את האינטרנט פשוט לכמה ימים ותראי אם יש שיפור

אני מנסה כל מיני דברים כמו לקום להליכה של 10 דקות כל שעה וחצי למשל, או לקום לעשות משו בבית

אבל זה רק אחרי שאני עושה את העבודה

יש בזה סיפוק מטורף, להצליח לעמוד בזה ולאט לאט זה הופך להרגל ואני פחות תלויה ומושפעת מהמסך

כן אם את ניהנת מההרצאה מאדעל הנס

אז סביר להניח שההפרעת הקשב לא הפריעה לך.

אבל בהחלט יכול להיות שלעבוד בזה זה כבר משהו אחר,פחות סיפוק פחות הנאה וזה דבר שגורר דבר.

לא בהכרח שזה הפרעת קשב בכלל.

מזדהה ממש עם הרבה מפהאיזמרגד1

ב''ה הלכתי לטיפול (עו''ס קלינית בגישת cbt, אני קיבלתי דרך הקופה) והשתנו לי החיים. ממליצה ממש.

וואו את אני במקרה?רקאני

מזדהה עם כל מילה

עוקבת

מזדהה בטירוףמכחול

עוד כיוון שעולה לישלומית.אחרונה

זה אולי קושי בקבלת החלטות שגורם לדשדוש, כי את לא בטוחה מה כדאי לך לעשות עכשיו ואז נתקעת במקום.

קשה לך בכללי עם החלטות?

ממש לא יודעת אם זה הכיוון, אבל אולי ייגע בך.

מרגישה שהתהפכו לנו התפקידים וזה עושה לנו רע…אנונימית בהו"ל

הקדמה קטנה- כשהתחתנו אני הייתי סטודנטית והוא אברך שתכנן לעבןד עדיין לא ידע במה.

אני סיימתי לימודים וכיום עובדת בהייטק

הוא מסכן כבר חמש שנים מחפש את עצמו. למד טוען רבני, התחיל קורס בדיקות תכנה, נרשם לקודקוד היה שם בהכשרה ובסוף לא הסכימו לגייס אותו, כיום מחפש עבודה במחשבים וגם מפתח כזה לפעמים דברים. לא מכניס כסף לא מהכולל ולא מהאפליקציות.

אבל מה שקרה זה שה'עקב אכילס' שלו זה הבקרים, תמיד היה, רבנו על זה שניייםם עד ששחררתי ואמרתי החיים יעשו את שלהם

רק שהם לא😂

אני קמה כל בןקר, מארגנת ומפזרת למסגרות, ומתחילה לעבוד (מהבית, כאמור, הייטק)

והוא ישן😩😩 אנייי רוצההה לישוןןןן כי הבעל שלי מרוויח מספיקקקק אופפ

וגם הוא קם מאוחר נגיד עשר, עד שהוא מתעורר ימתפלל (יחיד) הולך לכולל נגיד 11 עד 1, חוזר מסתובב סביב עצמו

הנקודה שלי היא שבגלל שהוא כלכך מתוסכל וככ קשה לו שהוא לא מוצא עבודה, אני לא יכולה להגיד שזה מציק לי שהוא כל היום בבית כי הוא באמת זה קשה לו מאוד שרק אני עובדת והוא לא מוצא את עצמו ולא מפרנס גם

ונקודה שנייה- אני מאוד חסכנית. מאוד. היה סל בשיין של 400 בגדים לילדים ולי לחגים והוא אמר לי מה לא דחוף עדיף לחכית איתו לאחרי העשירי, הורדתי את הדברים שלי קניתי רק לילדים

שבוע אחר כך הלך לקנות משו שהיה צריך מksp שולח לי הודעה- וואי יש פה את הכיסוי של אפל לאייפד שלי, אולי אקנה?? עכשיו אני מכירה אותו ויודעת כמה זה משמעותי לו וגם אני אוהבת אותו ורוצה שיהיה לו כיף אז זרמתי

ואז אני כאילו, רגע אז רק אני מנסה לחסוך פה?…

אם שואלת אותו על זה- מה נעשה את פשוט הרבה יותר טובה ממני (בטון כזה מסכן, כי הוא מבין שזה היה צעד כנראה לא הכי חכם ובאמת זה קשה לו שלא עמד בזה)

בקיצור הסיפורים על האישה הבזבזנית שמסיימת את כל הכסף שבעלה מכניס- אז הפוך!

והוא גם מפנק אותי מאוד אני לא אומרת אבל בגלל שאני קמצנית אני לא תמיד מאפשרת וגם כשכן לפעמים בחיי זה בשבילו (אתמןל אמרתי לו שאני צריכה קצת זמן להד תכננתי ללכת לקניון אחרי איזה אספת הורים בסוף זה התארך ולא הספקתי, אז הוא הזמין לי הביתה יוגורט ולו קרפ וישבנו יחד בלילה, נחמד, תודה, אבל עכשיו אני מרגישה ש'תקציב הביזבוז' שלי נגמר על מה שלא הייתי צריכה- זמן לבד!!)

יצא מבולגן

לא יודעת מה רוצה ממכם אולי סתם לפרוק…

ה' יעזור…

רואה שמציעות פה מקצוע...אז מציעה גם מהשטח אחלה מקצממתקית

אינסטלציה

לימודים יחסית קלים

אינסוף עבודה, תמיד תמיד יהיה צריך, אין תחליף למקצוע.

בכל אופן, אצלנו בבניין יש אינסטלטור שעובד שעות נוספות, והם גם לוקחים הרבה...מרשים לעצמם כי אי אפשר בלעדיהם.

עוד רעיון-

מורה לנהיגה, אחלה עבודה אחלה כסף. (ותחסכי הרבה לילדים שלך...

משפחתולוגיה בחגים-כל עצה תתקבל 😊אנונימית בהו"ל

כתבתי כאן לפני חודש

בעלי ב"ה טס לאומן כל שנה

אני מתארחת כבר כמה שנים אצל חמותי יחד עם הילדים

בשנים האחרונות היא התחילה לרמוז לי ברמיזות עבות מאוד שאמצא מקום אחר

ברור שאת הבנות שלה היא מזמינה בכיף והם יבואו גם אם היא לא תזמין

השנה גם התקשרה וגמגמה ונעלבתי מאוד כמובן אבל השלמתי עם המציאות

ואני נשארת בבית עם הילדים.

אבל

קשה לי לסלוח לה!!!!!!!!!

קשה לי לסלוח כי היא יודעת שלא פשוט לי להישאר לבד מכל מיני סיבות

וקשה לי שאני צריכה להמשיך לכבד אותה ולחייך כרגיל למרות שאני פגועה

קשה יהיה לי לומר לה שנה טובה בשמחה ובחיוך כשבלב אני פגועה

ובסוף הן יושבות יחד כל בנות המשפחה לארוחות חג חגיגיות ואני עם הילדים לבד בבית.

אני יודעת שיש לאחת הבנות שלה משהו איתי

ובכללי הבנות שלה בכל ראש השנה נוותנות לי הרגשה נוראית וגם לילדים

אם זה התעלמות, פגיעות על ימין ועל שמאל. בקיצור די לחכימא ברמיזה-הן לא רוצות שנגיע נקודה.

אני יכולה לומר בוודאות שאם כלה אחרת הייתה מבקשת להגיע הן היו שמחות ומסכימות בכיף

קשה לי ממש!!!!! שחמותי בלי עמוד שדרה מולן ולא מעמידה אותו במקום

שלכלה שלה ולנכדים שלה!!!! אין איפה להתארח בראש השנה

האם זה נעים להן לשבת סביב שולחן החג בידיעה שאני והילדים לבד?

כנראה שלא אכפת להן

כל הבעיה שלהן איתי היא שאני ברוך ה' אישה עם ראש על הכתפיים ולא שותקת להן כשהן פוגעות או מזלזלות והן מרשות לעצמן את זה בלי סוף!!!!

ומצד שני-

השלמתי עם זה ואני מעצמי השנה אמרתי שאני לא מגיעה כי אני מרגישה לא רצויה!!

אשמח לכל בדל של עצה איך להתגבר על הכאב הזה

או שלא?

מה היית עושה?

נקודה מעניינת.ממתקית

הרגע גיליתי שאין לי מספיק ימי חופש ואני צריכהחמדמדה

לעבןד בחול המועד

😭😭😭😭

😩😩😩😩😩😩

🤯🤯🤯🤯🤯🤯🤯🤯

אני גוססת

אני בוכה

לא רוצה

אין לי תקווה

אני לא ריצה

די

תצילו אותי

וואי בהצלחהאונמר

הלוואי תמצאי מהר עבודה חדשה עם בוס אנושי ומעריך ♥️

בדיקת הריון חיובית זה בוודאות הריון?שאלה גנים

יכול להיות טעות?

אסביר -

עשיתי בדיקות דם יומיים לפני האיחור

(לא קשור להריון, מונעת לא הורמונלי)

והרופאה שמה לי גם בדיקת בטא כנראה

הבטא יצאה 2.3

כעבור שבוע...

הווסת מאחרת לי כבר חמישה ימים

אז רק ליתר ביטחון עשיתי בדיקת הריון (של לייף, מצרפת תמונה)

אשמח אם מישהי פה יודעת

המוח שלי בהלם 🤔

אין פה אף ספק!! 2 פסים- הריון בע"הממתקית

ואת עם מניעה?

קטעים שלא תכננת

אחלה מתנה לשנה החדשה

מונעת עם דיאפרגמהשאלה גנים

תודה על הנקודת מבט!! הייתי צריכה את זה מאוד ❤️

אממ חיובי. בשעה טובה!אורוש3

וואו, יקרה! זה ממש הריון.. מוזמנת לפנות אליי בפרטיהתייעצות הריון

נכנסתי גם להריון עם התקן לא הורמונלי..

תודה רבהשאלה גנים

מונעת עם דיאפרגמה 😉

נראה כמו חיובי, אם את עם התקן לא הורמונליקנקן שבור

חשוב לעקוב שההריון בתוך הרחם ולא חוץ רחמי

הריון חוץ רחמי שכיח עם התקן

רק טוב

תודה רבה!שאלה גנים

כאמור, דיאפרגמה 😅

זה אמיתי!!פרח חדש

אם אפשר לשאול

איך מנעת עם הדיאפרגמה?

הלכת למתאמת? השתמשת בקוטל יחד?

כי אני גם עם דיאפרגמה ורוצה לדעת מה הסיכויים שזה יקרה לי 🙃

כן, מתאמת וקוטלשאלה גנים

מוציאה רק 6 שעות אחרי...

ממש מקפידה וזה עובד לי מעולה כבר כמה שנים 😉

פירטתי למטה מה השתנה הפעם 🙈

נראה לגמרי חיוביהשקט הזה

ולי בדיקות של לייף היו אמינות.

אם את אומרת שיומיים לפני איחור היה שלילי ועכשיו חיובי, זה אומר שכנראה היה ביוץ מאוחר, ואז יכול להיות שלא השתמשת מתישהן בדיאפרגמה כי חשבת שאת כבר אחרי ביוץ?

בכל מקרה, בהחלט הפתעה. בהצלחה בעיכול🩷

תודה! כן זה בול מה שקרהשאלה גנים

משתמשת בדיאפרגמה בדרך כלל עד שבוע אחרי המקווה - ואז מפסיקה

(מהיכרותי עם המחזוריות שלי, הביוץ תמיד יום יומיים לפני/אחרי המקווה)

במחזור שעבר השתמשתי בפרימולט לכמה ימים

ובמבט לאחור זה כנראה שיבש לי גם את הביוץ הבא...

קיצר טיפשי שלא חשבתי על זה מראש

אבל כנראה שזה מה שקרה 🙈

וואו. בעז"ה יתן לך כח לעבור את זה בקלות ❣️פרח חדש

❤️❤️שאלה גניםאחרונה

מלחיצים לפני ראש השנהאובדת חצות

שאולי תהיה מתקפה

ובלי קשר

צה"ל נערך באילת ובערבה

יש תרגילים בגבולות מצריים וירדן

ואומרים שזה כמו לפני 3 שנים שאין שופר כי ראש השנה יוצא בשבת

במקום להתעסק בחג ובקדושה

אני חוששת מתרחישים שחס וחלילה לא יקרו

היו מלא שנים שלא תקעו בשופר בשבת ראש השנהשיפור

זאת לא הסיבה למתקפה שהייתה. זאת תקנת חכמים.. ייסורים מגיעים מגיע בגלל חטאים, כדי לקדם את עם ישראל, לא בגלל קיום תקנת חכמים.

והיו כל כך הרבה שבתות וחגים שהלחיצו שאני כבר לא חושבת שזה אומר שבאמת יש סיכוי שסביר לכלום.

אני מאמינה שאנחנו צריכים להרבות בתפילה, תשובה וצדקה ולבטוח בה'.

מי אומר מה?שלומית.

בתחילה, מה זה השטויות האלה ולמה להקשיב להן?

פעם בכמה שנים ראש השנה יוצא בשבת, וכבר עכשיו בשיטוט קצר בגוגל את יכולה למצוא את 100 השנים האחרונות ו100 השנים הבאות שבהן ראש השנה יוצא בשבת.

והמתקפה?! מתישהו אומרים שלא צפויה מתקפה? אם כן, תעדכני. ועד אז תסגרי את כל אתרי החדשות ובייחוד את קבוצות הוואטסאפ והטלגרם שמתמקדות בלהפחיד ולהטריל

לגבי השופר -לפניו ברננה!

גם אני הייתי לחוצה מהעניין הזה של תקיעות בין ראש השנה לשבת, במיוחד שבשנת תשפ"ד הרב שלנו העביר שיעור עם מהלך שלם על הנושא הזה, ואחר כך קרה מה שקרה בשמחת תורה.

אבל:

דבר ראשון, בתשפ"ה הייתה תחילת שנה בשבת והייתה שנה מאוד מבורכת.

דבר שני, אני חושבת שאומרים את הדברים האלה כדי לעורר אותנו לתשובה ולהשתדל חזק יותר בתפילות. ואם זה לא עוזר לך אלא רק מכווץ אותך, אז אפשר להסתכל על זה ככה שיש 70 פנים לתורה. ויכול להיות שזה לא הדרך שלך לשמוע את הדברים.

הנתיבות שלום אומר שהפוך שבשנה כזאת הקדוש ברוך הוא בעצמו תוקע בשופר ושאין פחות דינים:

"וזה פי' יום טוב של ר"ה שחל להיות בשבת. כשראש השנה חל בשבת יום טוב הוא לישראל, שבו נמתקים כל הדינים מכח האהבה והחסד שבש"ק, ופעולת השופר נעשית ע"י הש"ק." (נתיבות שלום חלק ב'- זכרון תרועה)

ואני אוסיף לך גם קישור לשיעור מהמם בנושא. ויש עוד ציטוט ששמעתי ואני לא זוכרת מה הוא, אבל באמת אפשר גם להסתכל על זה באופן אחר.

הכנה לראש השנה - להכתב לחיים

כמה 'זאב זאב' בשנים האחרונות. חיים את חיינו עדאורוש3

שיוכח אחרת

הרבנית רחל בזק אומרתממתקית

(מקווה שמדייקת ושהבנתי את דבריה)

שכשאין שופר בר"ה בשבת, זה יכול להיות סימן לא טוב אבל גם יכול להיות סימן טוב מאוד.

ואת באמת עוד מקשיבה לחדשות הללו?

לפי החדשות מדינת ישראל הייתה צריכה כבר לחוות עוד 3 מלחמות גדולות ולהיחרב.

בנוהל של החדשות מריצים את המילה "מתקפה", ככה הבנתי והפסקתי לתת לזה את הדעת.

יוכיחו כל הפעמים שארגנתי את הממ"ד וקניתי, ושמתי, והכנתי, וניקיתי- ובסוף כלום

אומרים שכשאין תקיעת שופר ביוט ראשוןכי כל פה

כמו השנה זה סימן למאורע גדול שיקרה בשנה זו.. אין התייחסות אם אני לא טועה לאיזה סוג של מאורע..

בעז"ה שנזכה שתהא שנה טובה עם מאורעות גדולים וחיוביים ומשמחים! שנה של פריצת האור וזריחתו על כל עם ישראל!

לא לעקוב אחרי החדשותהשקט הזה

עושה מאד טוב לנפש.

דבריו המרטיטים של ה'ערוך לנר' זצוק"ל:אמהלה

שנה שחל בה ראש השנה בשבת - יכולה להיות טובה או רעה ח"ו, תלוי בשמירת השבת והתחזקות בה, שאז השבת נעשית סניגור!

וואו חזק ממש. שנזכה לשמור הרבה שבתותפרח חדש

מרגיש לי שחשוב לומרשלומית.אחרונה

שכל שנה יכולה להיות טובה או רעה...

כמובן שלהתחזק בשמירת שבת זה חשוב מאוד, אבל לשים לב שלא נסחפים אחרי כל מיני ספקולציות...

(לא מדברת עלייך אלא בכללי)

ועכשיו להמלצה על מומחה לילדים הכי טוב בשינייםשירה_11

איזור דרום

הלוואי ויהיה לכן

יש לי המלצה בלודמישהי מאיפשהו

ד"ר רוני איצקוביץ

עם גישה מדהימה לילדים, גם סרבנים

אבל נראה לי שהוא לא זול...

ד"ר יעל פלמון מבאר שבעניק חדש2

יקרנית בטירוף

אבל שווה כל שקל.

מכבי? לא נעים לי לומר- רופא תותח עם ילדים אבל...ממתקית

ערבי. באשקלון

עשה סתימות ועקירות לילדים שלי שניה לפני טיפולים בהרדמה,ואחרי אלפי רופאים וניסיונות, ולא מדובר בילד אחד... עובד עם מכבי.

הבנתי בפעם האחרונה שהיינו אצלו שהוריד שעות ועזב את הסניף שם, לא זוכרת את שמו

אבל אם תתקשרי למכבי ותבקשי שמות רופאי שיניים באשקלון- אז שם ערבי...

יש שם הרבה בני דודים. 🫣מוריה

רופאי השינייםoo

הערבים שטיפלו בילדים שלי

היו בין הטובים ביותר שטיפלו בהם

וזה תחום קשה

הם היו מקצועיים עדינים ועם תקשורת מצוינת עם הילד

גם במכבי וגם במאוחדתoo

היא הגיבה למי שכתבה שהשם הערבי זה הרופא הזהיעל מהדרום

לק"י

אם יש הרבה ערבים, היא לא תדע מי זה.

אההה באמת? לא ידעתי.ממתקיתאחרונה

מכבי בבאר שבע עוזר לך?יעל מהדרום

אם כן, ד"ר סבטלנה פוזרי מומלצת. מאוד נחמדהיעל מהדרום

לק"י

והמליצו לי על ד"ר מרים שלום, היא מומחית לילדים (ולא רק מטפלת בילדים), אבל פחות התרשמתי שהיא ממש ממש נחמדה. לא שהיא חסרת סבלנות או משהו. פשוט יצא לי להתקל ברופאות עוד יותר חביבות.

ויש את ד"ר אנאל חדד שעברה למכבידנט אחר, שהיא ממש ממש מתוקה!

(לא יודעת מה בדיוק ההבדל. אבל יש רופאי שיניים מומחים לילדים, וכאלה שמטפלים בילדים, אבל הם לא מומחים).

אולי יעניין אותך