כל פעם שאני ובעלי רבים והוא עצבני הוא זורק באמצע הריב "סתמי ת'פה" אני כבר לא יכולה לסבול את הזילזול הזהץ
מה זה להגיד לאישתך סתמי תפה? (גם להורים שלו הוא אומר את זה כשהוא עצבני עליהם אבל זה כבר משהו אחר)
דיברתי איתו על זה ואמרתי לו שזה מפריע לי והוא אומר לי שזה הוא כשהוא עצבני ואין מה לעשות.
מה אני יכולה לעשות עם זה? זה כבר בלתי נסבל.
זה ממש זילזול וחוסר כבוד.
אני בחיים לא אדבר אליו בצורה כזאת.
הנה עכשיו קרא לי מפגרת (וזה לא פעם ראשונה).
דיי נמאס לי מהדיבור הזה !
אני בחיים לא אדבר לאף אחד ככה כשאני עצבנית.
בטח לא לאנשים הקרובים אלי שאני אמורה לכבד אותם.
אם בנאדם מדבר ככה להורים שלו ואומר להם סתמו את הפה ואתם מפגרים ועוד דברים בסיגנון אז זה כבר עובר כל גבול
אז אין סיכוי שיעשה עבודה על המידות שלו .
הוא אומר שככה הוא שהוא עצבני וזה מה יש .
כל מריבה הוא מכניס את המילים סתמי תפה ומפגרת ועוד מילים בסיגנון
ושום דבר לא מצדיק מילים כאלה מצידו
הוא לא אחד שמוציא ת המילה סליחה כזה מהר. יש לו אגו גדול
אשה שלוגם בצורה יפה וגם בתקיפות לפעמים.
וזה לא עוזר.
הוא אומר זה אני וזה מה יש
ואני כל פעם מחדש סולחת לו ומוותרת.
אבל דיי, כמה אפשר להיות סמרטוט?.
הוא בחיים לא יסכים ללכת לטיפול.
בשביל לשנות משהו צריך להודות שיש פה משהו לא בסדר, אבל הוא לא מודה בזה אפילו .
באמת שאני אובדת עצות 
.
זה לא יכול להמשיך ככה.
הוא אמר שאם אני יוצאת מהבית גם הוא יוצא ולא חוזר יותר.
אז נשארתי כמו סמרטוט
בעל טוב ואבא טוב לילדה שלנו.
אל תחשבו שהוא מפלצת.
זה רק מתי שהוא מתעצבן אז זה ככה
כלומר, יש לו חולשה בזמן כעס.
ככתוב "בכל הספרים", על הבעיה של מידת הכעס שגורמת לחוסר שליטה...
אז הכי חשוב "לא לשפוך את המים עם התינוק"..
קודם כל, תבני על הזמנים הטובים. תוסיפי טוב ואהבה (כולל להפסיק להסתכל בסרטים שיש בהם דברים בעייתיים, כפי שציינת בשרשור אחר. גם לזה יש השלכה על היחס).
תתייחסי לזה כמו "מחלה" לטווח קצר מאד כל פעם. סוג של חוסר שליטה. אל תעשי מזה את הנושא העיקרי בחיים שלכם.
סביר שאם היחס הכללי ביניכם יהיה נעים וטוב - ויראה שיש לך הבנה לכך שיש לו אכן בעיה שלא כ"כ יודע איך לצאת ממנה - גם יהי המוכן לקבל הסברה שלך בזמן רגוע לגבי ההרגשה מהדברים האלה, ולהציע תהליך מודרג איך זה ייפסק. זה צריך להיות פרוייקט משותף של שניכם.. כמובן, תשתדלי מאד לא להביא גם מצידך דברים לנקודת רתיחה. לדון/להתווכח על דברים במתינות. בטון נעים, בתוכן שאינו מקניט.
הצלחה רבה.
הרי האשה עצמה אומרת שהחריג הוא ההתעצבנות - וכשאינו כך הוא "בן אדם זהב, בעל טוב ואבא טוב"..
אז למה להקצין ולומר שזה "כשהוא ישן"?..
אם האשה חושבת מתוך היכרותה שהעיקר הוא טוב והבעיה היא בזמנים כאלה - שווה לנסות לבנות על הבסיס הטוב שהוא העיקרי. מתוך זה, לנסות לתקן מה שצריך תיקון.
חשוב לשים לב ממש לכל מילה ומילה שפותחת השירשור, @סתם מישהי כתבה,
ולצערי יש כמה נורות אדומות שלא מאפשרות לענ"ד רק לומר להתרכז בטוב ומשם להמשיך,
כיוון שהמציאות עצמה כולה דורשת תיקון, והיא לא אפשרית במצב כזה.
אני כן חושבת שדרושה כאן גם התערבות חיצונית מקצועית למקרים כאלו במיוחד של אי-שליטה על כעסים אצל אחד מבני הזוג / או אפילו טיפול באלימות מילולית
ולמה אני כ"כ "נוקשה" כאן?
כי:
א. הפותחת היקרה כתבה ש*בכל מריבה* בעלה קורא לה "מפגרת" ו"סתמי את הפה" ועוד שלל דיבורים כאלו.
ב. היא כתבה שהוא אף פעם לא מבקש סליחה, שהאגו בשמים והמילה "סליחה" לעולם לא נאמרת.
ג. היא אמרה שכאשר היא ניסתה להעמיד אותו במקום על התנהגותו החריפה פעם ואמרה לו שאם ימשיך כך היא יוצאת מהבית - הוא הפעיל עליה מעין "מניפולציה רגשית" ואמר לה: אם את יוצאת אני יוצא ולא חוזר!
ד. הוא לא מוכן להודות בטעות לעולם, אלא רק לומר "ככה אני"
ה. הוא לא מוכן לשמוע על טיפול
ו. מדבר כך גם להוריו - במילים קשות ורעות מאוד
ז. הפותחת מרגישה מולו "סמרטוט" לעיתים, כדבריה.
יש כאן 7 דברים שכל אחד מהם, ווודאי כולם יחד יכולים להיות כמה וכמה נורות אזהרה.
לכן אני כן חושבת, שאפילו רק כדי "לשלול", חשוב לפותחת לפנות לגורמי מקצוע. לקבל הכוונה ויעוץ מדויקים למצב שלה.
לראות שאין כאן מעבר ל"רק" (זה ממש לא רק כאמור) אלימות מילולית וקללות,
לראות שאין כאן גם מניפולציות רגשיות ואלימות רגשית / אחרת
ולראות שבאמת הדינמיקה כולה היא כן טובה ושאכן האדם הוא אדם טוב וטוב לה איתו - רגשית, מילולית, נפשית, גופנית, רוחנית וכן הלאה...
זה לא סותר כמובן את מה שאתה אמרת, וכאמור מאוד (!) מעריכה אותך,
רק להדגיש שוב גם את העניין הזה - כיוון שכן יש כאן כמה וכמה דברים מטרידים.
[לא חייב להיות שאם הגיב על איום שתצא באותה מטבע, זו מניפולציה. במצב שהם נמצאים, סביר שעל "אִיום" השיב באותה מטבע. הדברים לא מתחילים משם]
ואת ההצעה שלי לעצם ההתנהלות בנושא, כתבתי בתגובה על הודעת הפתיחה, שנמצאת בהמשך השרשור.
כמובן, לא ידעתי אם זה יעזור - אבל לנסות. זו היתה נראית לי הדרך היחידה לנסות לפתור ביניהם.
האם ייעוץ חיצוני יעזור או יזיק - אינני יודע.
דעתי היא קודם לנסות בכל זאת להניע תהליך ביניהם.
וגם אני הייתי מודע לאופציה שהדברים הטובים שהיא כותבת כעת, יכולים לעיתים לנבוע ממצב מניפולטיבי.
אבל אני נוטה, שאם אשה כותבת כך על מה שבדרך כלל, ותוחמת את הבעיה לזמנים ומצבים ספציפיים, לנסות קודם כל "ללכת איתה" בדרך הזו שהיא מרגישה שכך נכון להסתכל על המציאות. בפרט שיתכן שיש איזו דינמיקה הדדית שמפריעה לפתור דבר כזה (מניח שאף אחד לא מעלה בדעתו ש"נוח" לי עם ביטויים שהזכירה...). אנחנו לא מכירים מה שהולך אצלם, מלבד מה שציינה כאן כעת ובעוד כתיבה כאן.
אם תנסה להישען על הטוב שהיא רואה וסוברת שהוא רוב הזמן, ועל גבי זה לפתור ביניהם בהדרגה את המצב הנוכחי, להשיג קודם כל הכרה שלו במה שלא בסדר - ע"י כך שיבין שזה לא אומר שיש כאן תביעה לשינוי תוך יום - אולי זה יעזור.
אם חלילה לא יעזור, יש להניח שהיא לא תימָנע לשתף בתחושותיה, כמו שעושה כעת... הלוואי שלא יהיה בכך צורך.
אין לי הסבראחרונהכלומר, חוץ מהביטוי את לא מרגישה "זלזול כללי" חריג?
כעת קראתי עוד הודעות שלך בהמשך, ואני רואה שהבעיה היא עם עוד כמה "מילים" שבזמן של ריתחא.
שאלה ראשונה - בזמן לא של ריתחא, הוא מדבר אלייך יפה? מתייחס יפה? מכבד?
אם זו תופעה שקורית רק בזמן כזה, זה אומר כנראה שיש לו בעיה ספציפית של שליטה על הפה בזמן כעס.
זה דבר באמת לא נעים. התחושה שלך מובנת.
כמובן, קודם כל צריך להשתדל כמה שפחות להגיע למריבות...
מעבר לכך, צריך לנסות שוב לדבר - בזמן שליו.
לומר לו קודם כל את הטוב שאת רואה בו - ואז לומר שהנושא של ה"מילים" בזמן של כעס הוא קשה. לומר לו, אם אתה אומר לי "סתמי", "מפגרת".. זו לא צורה שאנשים מדברים אחד עם השני. אתה אומר ש"ככה אתה".. כלומר, מכיר שיש בעיה שקשה לך להשתלט עליה? זה כבר משהו טוב. אבל לפחות אל תעצום עיניים, אל תרמה את עצמך כאילו זה בסדר שזה ככה. אני מוכנה שיקח קצת זמן עד שזה ייעלם - קשה ביום אחד לתקן משהו שלא שולטים בו - אבל אתה תיקח על עצמך איזושהי הדרגה של תיקון.
תציע תהליך איך המילים הללו יתמעטו. כמה שתתרגל, יהיה יותר קל.
תראי מה יאמר.
יש לקוות שאם יתפוס שלא מצופה ממנו לשנות ברגע אחד, אבל כן להכיר כמה לא נעים לשמוע את זה, יהיה מוכן להתחיל תהליך עם עצמו.
כי אם יתעקש ש"הכל בסדר", זה באמת לא קל...
אולי אם תציעי כך - וכמובן גם מצידך תשתדלי לא לעבור גבולות באופנים אחרים בזמן ויכוח - זה יוכל לעזור. הלוואי.
ברוך השם קניתי מקפיא אז לפחות יש מקום עכשיו.
אנחנו לא יכולים לאכול הרבה סויה או דברים מעובדים מדי (בעיות עיכול) אז אי אפשר שניצלים קפואים וכו'.
בעלי לא ממש אוהב עוף (גדל צמחוני), הוא מוכן לאכול אבל הרבה פעמים מגעיל אותו שיש עצמות וכו'.
ניסיתי להכין פרגיות מראש, להקפיא ולחמם, לדעתי יצא מעולה, בעלי לא אהב...
בשר טחון - אפשר להכין ולהקפיא, אבל זה קצת יקר וגם כמה מגוון אפשר, נמאס שהכל אותו הדבר.
וצריך חלבון...
אין לי כח להכין חדש בכל פעם, אני רוצה משהו שיהיה קל להכין הרבה מראש או פשוט להוציא מהמקפיא ולאכול
אפשר גם עוף או הודו טחון, הודו לדעתי הכי טעים והכי בריא.
מטחון אפשר להכין אין סוף אפשרויות.
אפשר להכין עיסה אחת גדולה, להקפיא במנות קטנות, וכל פעם להכין מזה משהו אחר. או להקפיא מוכן, זה בד"כ מעולה.
אפשר מאותה עיסה להכין עראיס, קציצות מטוגנות, שיפודונים, קציצות ברוטב, מוסקה, לזניה בשרית, פיצה בשרית, לחמעג'ון / פוקאצ'ה בשרית, ובטח עוד כמה אפשרויות ששכחתי.
לעיסה אפשר להוסיף ירקות או לחם שיגדילו את הכמות (בעיקר משיקול כלכלי. למרות שלדעתי פרגיות הרבה יותר יקר).
אפשר להכין קציצות, ולמחרת לבשל את אותן קציצות בתוך רוטב. עונה לדרישות שלך?
המעולות -ממש טעימות וללא חומרים משמרים של קטניות שנקראות "שטראוס בקופסה" -זה לא קפוא אלא בא מוכן לאכילה בטמפרטורת החדר, כך שאפשר להוסיף לאורז (לדוגמא -עדשים ואורז כמו במג'דרה), לקוסקוס (לדוגמא- חומוס במרק של קוסקוס) ואז זה גם חלבון מלא ,מכיוון שקטניות+דגן =חלבון מלא.
אני הרבה פעמים פשוט מערבבת את הקטניות עם סלט וטחינה וזה מעולה.
פרגית במחבת
חזה עוף במחבת
שניצל
קציצות בקר
קציצות הודו
לכל אחד המקציצות אפשר לעשות כמה סוגי רטבים ואז יש ממש גיוון
נקניקיות ביתיות (אשתי מכינה ויוצא מדהים)
המבורגר מבשר טחון
קבב מבשר טחון
צלי בשר
זה בגזרת הבשרי
אפשר גם דגים
דג מטוגן
דג ברוטב
דג בתנור
סלמון
קציצות דג
טונה
קציצות טונה
ואפשר לקבל חלבון גם מקטניות
מגדרה
חומוס ביתי
קוסקוס עם חומוס
מרק אפונה
מרק שעועית
גם במוצרי חלב יש חלבון.
זה מה שעלה לי לראש כרגע.
מניח שיש עוד הרבה מאוד דברים
ככה שיש מבחר
רוב הדברים שרשמתי בבשר עוברים הקפאה בסדר גמור (גם שניצל. לא חוזר להיות קריספי אבל בסדר גמור)
השאר זה דברים שאפשר להכין יום-יומיים לפני וישמרו במקרר
מאד קל לבשל ומאד טעים.
פשוט מניחים שם חזה עוף/פרגית/ סטייק/דג עם קצת תבלינים וזה מוכן די מהר.
לא מדדתי בדיוק כמה זמן אבל נניח תגריל על עצמה גבוהה אולי עשר דק? בערך? זה עד שהוא מתחמם ואתה יכול לשים אוכל בפנים.
כשאתה מכניס, לוקח כמה דק' עד שמוכן תלוי מה הכנסת:
נניח פילה חזה עוף, 6 דק', אם היה קפוא אז אולי 8 דק', המבורגר קפוא קבבים קפואים עשר דק', כנפיים קפואות שכבר תיבלנו מראש אני אוהבת לשים לאיזה רבע שעה ויותר אבל מוכן כבר אחרי 13 דק' בערך.
דג מושט קפוא עם תבלינים, ברוקולי ושעועית, סביב 12-13 דק' למיטב זיכרוני
תודה
הרבה יותר טוב מהנינגה לדעתי ( יש לי את שניהם)
להכין לבישול או טיגון, ולהקפיא, כשמכינים זה בדיוק כמו טרי.
(קציצות/שניצלים/פרגיות מתובלות/כדורי פלאפל/ דגים וכו')
חזה עוף בסוגים שונים של רטבים (אם תרצי אפרט) ולהקפיא בצורה שטוחה בשקיות זיפלוק
בלילה של בשר או עוף טחון- כשמוסיפים לחמניה סחוטה תפוא, בצל, קישוא הביצים זה יכול כמעט להכפיל את נפח מוזיל משמעותית את המסה. ואפשר להכין מזה המון דברים.
פרגיות- לתבל ולהקפיא עם תיבול ואז רק להפשיר ולטגן או בנינג'ה/תנור.
מגוון סוגי קטניות ברורות מושרות
אפשר גם פשטידות שזה אחלה.
הטיפ הכי חשוב שלי- אם הוא ה"בעייתי" ושאר המשפחה אוכלת מגוון יותר - לקנות טרי ולהקפיא במנות קטנות (נגיד כל שקית זיפלוק עם 2 פרגיות)
פרגיות אפשר לתבל לפני ההקפאה (ואז זה להוציא שיפשיר ו2 דק מכל צד על המחבת וביי)
דגים- מפשירים יחסית מהר, תיבול בקטנה ולתנור (גם קצר). נגיד סלמון, פילה מושט/דג לבן אחר וכו.
קטניות- אפשר להקפיא מבושלות או מונבטות.
חזה עוף- כמו פרגיות. בנוסף אפשר לתבל ולעטוף בפירורי לחם, ובמקום לטגן - לעטוף אחד אחד ולהקפיא. יש מקומות שמוכרים ככה מראש (יקר)
אם זה רק הוא אוכל את החלבונים היקרים יותר, ואתם אורזים בנפרד להקפאה, זה הרבה פחות מורגש כלכלית.
לא ממש קשור לפורום..
בעברי (המפוקפק) עבדתי ביסודי והייתי חברת הסתדרות. ממש נהניתי מההטבות, ההורים שלי חברי הסתדרות וככה זה היה וזהו. השנה חוזרת לחינוך, והפעם בחטיבה עומדת בפני אפשרות בחירה.
מה אומרים, הסתדרות או ארגון? ולמה זה ולמה זה?
תודה תודה
ברכת השם על ראשיכם
פשוט.
כן יש סיכון של שיווק. אבל זה נכון בכל מקצוע.
יש למישהו?
הי שלום לכולם!
נשואה שנתיים לבעל מתוק, התחתנו בגיל מאוחר..
העניין שהוא שבעלי מאוד מקובע בנוגע לסדר יום שלו,
ההתמודדות באה לידי ביטוי בשבתות שאנחנו אצל ההורים שלי.
הוא רגיל לאכול מייד כשחוזרים מבית הכנסת, בשעה 10:30 סעודת שבת. כשאנחנו בביתנו ככה אנחנו נוהגים.
אצל ההורים שלי הכל יותר בנחת, התפילה נגמרת מאוחר יותר, אחר כך יושבים קצת בסלון ומדברים וכל האחיות נפגשות, והאחיינים, בקיצור, שמח. יוצא שיושבים לאכול לא לפני 11 וחצי או 12.
בעלי בזמן הזה נהיה כועס ועצבני, ואני במתח בלתי נסבל כל הזמן הזה כי אני יודעת שרגע השבירה מתקרב...
הוא עם פרצוף כועס, לא מדבר עם אף אחד, יושב עם פרצוף בתוך הספר שהוא לומד (פרשת שבוע או משהו).
אני מתביישת בטירוף בהתנהגות שלו מהמשפחה שלי, ובסטרס מטורף ממה שעומד לקרות (לא קורה יותר ממה שתיארתי אבל בשבילי זה בלתי נסבל).
לאחר מכן אני לא מדברת איתו כל השבת מרוב כעס על זה שהוא פעם בחודש וחצי לא מסוגל להיות קצת בביטול ולתת לי להנות עם משפחתי שאני כלכל אוהבת וגרה רחוק מהם (אנחנו גרים במושב שלו...)
מה מציעים לי לעשות? לדבר על זה זה קשה כי אני כלכל טעונה בנושא שאני אומרת מילים ממש קשות...
והוא גם תמיד מתנצל ומתייסר אבל נופל שוב.
וגבר שלא מקבל בזמן את הארוחות שלו בהחלט הופך רעב ועצבני.
פתרון אפשרי זה לאכול לפני התפילה. עוגות וכדומה. כמות שתזין אותו עד 11~12. יש פוסקים שלא רק מתירים זאת, אלא אף אומרים שזה הידור מצווה (לאכול כדי להתפלל) כמובן אחרי ברכות וקריאת שמע.
אחרי טריק כזה הוא יהיה גם קשוב, וגם פנוי להשתלב בשיחות לפני האוכל, וגם לא דאגן בנוגע לשעת התפילה המדוייקת. מנסיון.
לא קשור לפורום **
מחפש אומים לג'אנטים
משהו נדיר
מתקשה למצוא במוסכים ובפנצ'ריות
אם מישהו מכיר אשמח לשמוע
וכן כמובן חיפוש ממוקד באלי אקספרס
אם תכתוב לי את מה שאתה מחפש. אנסה לחפש גם כן.
מה החלק המקורי? ננסה לעזור לך למצוא.
חפש בגוגל. חלקם גם עובדים עם יצרנים ויכולים לייצר לך בהתאמה אישית.
אם זה ברגי גלגלים. אין יותר מדי מה להתבלבל. בכל חנות חלפים לרכב יש. עולים כ10-20 שח לאחד
אם זה מכסה. תזמין מחו"ל. יש יותר מבחר ולא צריך לכתת רגליים בין חנויות כדי למצוא משהו שאתה אוהב
האם כדאי לי לקנות מכשיר כזה? המטרה היא לנקות את הפינות של הבית שכרגע מאוד מלוכלכות ואת הרובה בין המרצפות (יחסית עשו לי רובה מאוד עבה). מה דעתכם? מכירות/ים? יכולים להמליץ? תודה
גם לנקיון באופן כללי.
לשמוע פרטים נוספים. תודה!
ספות, מזרונים, בגדים שצריכים ניקוי יבש ושלל שימושים שאיני זוכר כרגע.
אחלה מכשיר. מרוצה.
אגב לרובה יש תכשיר של חברת sag. לא זול אבל זה פשוט לשפוך ולשפשף עם מטאטא. קניתי וטרם ניסיתי אבל ההמלצות טובות
ניסיתי את סאג . לא עובד כמו בפרסומת אולי אנסה שוב יש לי בבית. תודה
ותספרי איך הוא עובד ומה התוצאה.
האם שווה את המחיר
ואיפה מפלגות גוש הקואליציה? למה אין מצע?
שלוריא הציע, מציע ומן הסתם יוסיף להציע - אבל מהיציע... - במערכת, ללא שינוי באספקטים נוספים. אינך יכול לעשות את התקציב הישראלי למכונת "ביטחון" אינסופי במאות ביליונים, ולייצר בד בבד גם מערכת חינוך מושקעת ומתוקנת ושיוויונית לעילא. אינך יכול לשנות את סדרי התעסוקה של מורים ומורות ("עובדי ההוראה" כלשון המסגרת המארגנת הייצוגית שמונחתת עליהם), למשל חוזים אישיים בקנה מידה נרחב, בלי להציג תוכנית לשינויים כאלו לעיון ולאישור כלשהוא של הציבור, ממשאל עם ועד בחירות כלליות. וקצרה כאן היריעה מלפרט את כל היקף השינוי הדרוש ותשומת הלב הפוליטית והמנהיגותית לנושא. זה דורש שינויים ברמת לוח השנה הציבורי והתעסוקתי הישראלי, במגזר הציבורי ובמגזר הפרטי והעיסקי. זה דורש משהו בסדר הגודל של קומיסר בברית המועצות או מזכיר בסגל הבית הלבן באמריקה. אולי משהו בסגנון טריבון רומי, משהו שיש בידו את מלוא הסמכות, מלוא האחריות ומלוא המשאבים לחולל פעם אחת ולתמיד כזה שינוי. בלי זה אין טעם אפילו לעשות צעד ראשון.
הייתי מעדיף יותר שקיפות בנושא.
מציין איזו מפלגה פרסמה בכלל מצע.
מה הניקוד ולמה.
הכל מפורט לפרטי פרטים.
מה לעשות שמפלגות הקואליציה טרם פרסמו מצע בנושא חינוך, אף אחת מהן ומפלגת אל הדגל היא המפלגה היחידה שדיברה על ארגוני המורים במצע החינוכי שלהם שזה בעיני טל לוריא עיקר הבעיה.
אבל פייגלין כמו פייגלין יתקשה מאוד לחבר בין החלומות שלו לבין המציאות הישראלית.
איך החלטתם על איזה כשרות להקפיד?
אני מדברת על בני אדם פשוטים שלא בקיאים בכל פרטי ההלכה ודקדוקיה.
אחרי שהתבחבשנו שנים רבות החלטנו לאחרונה לנסות ללכת לפי כושרות, אבל מודה שלא מצליחים במאה אחוז, בעיקר שמתארחים בחוץ, וקיים גם קושי למצוא אוכל קנוי (לא קורה הרבה אבל כן לפעמים כשנוסיים מחוץ לעיר ולא מתחשק לקחת איתנו את כל הבית).
נקודה נוספת שמציקה לי, אחת המשפחות שלנו לא דתיים, רצה הקב"ה אותה משפחה אוהבת להכין אוכל ובכמויות, לא מתארחים שם המון, אבל כשכן יוצאים עם שקיות מלאות כל טוב, רק לשלוף מהמקפיא ולבשל. מדובר באמת בהשקעה גדולה של כסף וזמן.
כשהתחתנו ניסינו לעשות איפוס ולהגדיר כללים, אבל אני בתור מי שמבשלת ומתמצאת בענייני המטבח רואה שלא תמיד הכל לפי הכללים.
לא כל המוצרים תמיד הכשרות שביקשנו, לא משרים ירקות של חסלט, הם אומרים שיש הפרדה בין הסכום של בשרי וחלבי (אלה שמגיעים איתם, אלה שבשולחן זה כן סט שונה), ועוד ניואנסים קטנים הגדולים שמי שלא שומר כשרות לא יכול להכיל.
עשינו עוד כמה שיחות, וכשיש משהו ספציפי מאירים, אבל בהרגשה שלי כל כך חשוב להם האוכל שלפעמים הם מעגלים פינות.
התייעצתי בעבר עם רב שמכיר את המשפחה, והוא נתן תשובה שדי שיחררה אותי מהעול של זה, אבל עדיין מרגישה שהרבה מהאחריות עליי כי בעלי לא שם לב מטבע היותו גבר.
לא לקחת אוכל או להתארח שם יפגע בהם בצורה קשה מאוד.
מה הייתם מייעצים?
