אני משתגעת מזה...עד שהבית נהיה שקט אני כבר עוד רגע במיטה.
לא בא לי לשבת לילדות מתבגרות על הוריד שיכנסו למיטה אבל לפעמים בא לי לצרוח שכבר ילכו לישון כי אני חייבת שקט.
הצורך הזה בשקט. מאז הקורונה אני לא מצליחה לחשוב על כלום או לעשות כלום באופן יעיל כשיש ילדה או יותר בבית.
לא נעים לי לכתוב את זה, אבל לפעמים ממש מעיק לי שהגדולה בבית בבקרים.
מספיק יש תינוק שדורש את שלו, אני לא יכולה כל היום רק להגיב כלפי חוץ. אני חייבת זמן שאני באיזו שהיא הסתכלות פנימה, במובן הכי פשוט של מה אני רוצה לעשות, מה יש לי לסגור בעבודה, טלפונים וכד'.
בלי לדבר בכלל על רובד עמוק יותר של לראות מה בכלל אני רוצה עכשיו מהחיים שלי.
מה, מה עושים עם הצורך הנואש הזה בשקט?
עכשיו הגדולה נסעה לכמה ימים לבנות דודות. אז יש לי כמה בקרים שקטים ואני שמה לב כמה שזה מרגיע אותי, מונע סטרס ואני מצליחה לקדם דברים.
אבל מה יהיה בשאר החופש?
אני לא רוצה לצאת מהבית כל פעם שאני צריכה קצת שקט. אני רוצה להיות בבית.
והבית קטן.
געוואלד.
לא בא לי לשבת לילדות מתבגרות על הוריד שיכנסו למיטה אבל לפעמים בא לי לצרוח שכבר ילכו לישון כי אני חייבת שקט.
הצורך הזה בשקט. מאז הקורונה אני לא מצליחה לחשוב על כלום או לעשות כלום באופן יעיל כשיש ילדה או יותר בבית.
לא נעים לי לכתוב את זה, אבל לפעמים ממש מעיק לי שהגדולה בבית בבקרים.
מספיק יש תינוק שדורש את שלו, אני לא יכולה כל היום רק להגיב כלפי חוץ. אני חייבת זמן שאני באיזו שהיא הסתכלות פנימה, במובן הכי פשוט של מה אני רוצה לעשות, מה יש לי לסגור בעבודה, טלפונים וכד'.
בלי לדבר בכלל על רובד עמוק יותר של לראות מה בכלל אני רוצה עכשיו מהחיים שלי.
מה, מה עושים עם הצורך הנואש הזה בשקט?
עכשיו הגדולה נסעה לכמה ימים לבנות דודות. אז יש לי כמה בקרים שקטים ואני שמה לב כמה שזה מרגיע אותי, מונע סטרס ואני מצליחה לקדם דברים.
אבל מה יהיה בשאר החופש?
אני לא רוצה לצאת מהבית כל פעם שאני צריכה קצת שקט. אני רוצה להיות בבית.
והבית קטן.
געוואלד.
הצורך הזה בזמן שקט כל כך מובן....
