לְאִשָּׁה עֲיֵפָה עַל הַסַּפָּה
וְיַאֲרִיךְ כָּךְ אֶת יָדֶיהָ
וִיקַבֵּץ אֶת כָּל הַפְּזוּרָה אֵלֶיהָ.
מִי יָרִים אֶת הַחֲפָצִים
מִלִּכְלוּךְ נַעַל וְעַד נְעָצִים
מִשְׂחָקִים וְדַפִּים שֶׁעָבְרוּ מַהְפָּךְ -
וְיַשְׁלִיכֵם הַיְשֵׁר לַפַּח.
מִי יָרִים אֶת הָאִשָּׁה
אֶל חֶלְקַת הַסָּלוֹן הַבִּלְתִּי כְּבוּשָׁה
מִי יַזְרִים לָהּ אוֹן בְּאֵיבָרִים
וְיַזְכִּיר לָהּ - שֶׁגַּם טוֹב לִהְיוֹת הוֹרִים.
מִי יָרִים אֶת עֵינֶיהָ
יְלַמְּדָהּ לְבָרֵךְ עַל עוֹלָלֶיהָ
שֶׁהִתְעוֹלְלוּ בְּתוֹךְ הַשַּׁחַת -
מִי יַזְכִּיר לָהּ,
בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר,
אֶת הַנָּחַת.
מִי יָרִים, מִי יַזְרִים, מִי יַחְכִּים -
רַק אַתָּה. אֱלוֹקִים.
(נו, אולי אחרי שכתבתי את זה - גם יהיה לי כוח לסדר כאן...)



