שהתענינות של איש במהלך זמן הנידות, "מתי מגיעה הטבילה, איך מתקדם"... יכולה להיות לא טובה לגבי חלק מהגברים (זה לא איזו "אכזבה" במובן ה"ילדותי"..), ויכולה להיות גם לא טובה מבחינה הלכתית, ויכולה גם לגרום ההיפך - ליצור מתחים בין האיש לאשתו. ולפעמים הדרך הנכונה היא פשוט "לשים בצד" כל דיבור בעניינים הללו, על אף שהאשה - שאינה בנויה כמותו - יכולה דווקא לרצות שישאל ויתענין בכך, זה קצת "תחליף" לגביה (וגם זה לא נכון לגבי כל הנשים. יש כאלה שגם מבחינה זו מעדיפות אותו דבר,זה מקשה עליהן).
אבל בוודאי נכון, שצריך שבכללי האיש ישים לב להתענין באשתו בזמן הזה, לאו דווקא בהקשר הספציפי, שתרגיש לא "לבד" ולא שהקשר תלוי רק בתקופה הספציפית.
ובנושא הטבילה, מי שממילא שותפים בכל התהליך וזה טוב עבור שניהם ונעשה בצורה ראויר, מתונה ומיושבת, ולא יוצר בעיות, אין בעיה.
ומי שלא כך, אז צריך לתפוס את השונות. ואכן ראוי שבהתקרב התאריך המשוער, האיש יתענין מתי. נותן תחושה טובה.
מה שהצעתי לה שתאמר באותו בוקר, כי כך זה אצלם. וחבל לייצר בעיות. אחרי הכל, גם היא אומרת שחשה שהוא שמח בכך. אז אם תהיה לה הרגשה טובה מזה באותו יום - מעולה.
נכון שהיתה מעדיפה ש"הוא ישאל", אפשר להבין, אבל בהיות שזה לא בא מכך שלא איכפת לו ממנה, אלא סוג של הסחת הדעת עד לזמן המתאים כנראה, אז לא נורא. היא תגיד, הוא ישמח. הכל יהיה בסדר..
זו עניות-דעתי. נראה לי שמיציתי מה שיכולתי להסביר לגביה..
