ואולי אשלח עוד מעט גם משהו...
אחרי זה, מתכנן לא להתחבר כלל...
שאלה/מחשבה שעלתה בראשי:
כתוב בגמרא בבא בתרא י"ז עמוד א' כך:
"תנו רבנן ארבעה מתו בעטיו של נחש ואלו הן בנימין בן יעקב ועמרם אבי משה וישי אבי דוד וכלאב בן דוד"
זאת אומרת, רק ארבעה היו ראויים לחיות לנצח, אבל בגלל חטא אדם הראשון (מעניין באמת שכתוב עטיו של נחש, החטא היה בעיקרון של האדם עצמו, לא של הנחש...אבל אולי כי זה נגרם בגלל הנחש ואולי הנחש הוא דווקא הסמל לחטא, הכפירה בטובה, הניתוק מה' יתברך...שאלה...) הם מתו טרם זמנם.
שמעתי שיש הרבה רבנים גדולים, או תנאים וכיוצא בזה, שלעומת שאר בני האדם הם ראויים לחיות לנצח. למה...? כיוון שלרוב בני האדם אין שאיפות גדולות יותר מדי, השאיפות שלהם זה להסתדר בחיים, לפתח איזה משהו מסויים, ליהנות, להוליד ילדים וזהו. כמובן, כל אחד הוא עולם ומלואו ולכל אחד יש תפקיד בעולם וכו'...אך השאיפות שלנו בדר"כ, במיוחד כאנשים לא דתיים, הן שאיפות יחסית קטנות. לעומת זאת, השאיפות של אותם גדולי עולם היו עצומות, הם הספיקו כ"כ מעט ממה שהם רצו, היה להם חזונים גדולים ושאיפות מטורפות והם הספיקו גרגיר ממה שהם רצו, ומצד האמת הם היו יכולים לחיות לנצח ולא היו גומרים את מה שהם רצו.
השאלה שלי היא האם זה אכן קשור לשאיפות, או שיש משהו נוסף. כי אם זה קשור רק לשאיפות, זה סותר את הגמרא שאומרת שרק ארבעה מתו בעטיו של נחש. ואפשר אולי לתרץ, אם נאמר כך, שבאמת יש להם שאיפות, אך עדיין יש להם חטא, ולכן זה לא רק עניין של שאיפות.
אמנם אפשר להגיד שמצד הדור שלא ראוי, הם מתו, כמו שארבעה שמתו בעטיו של נחש, שהרי כוח גדולי הדור מגיע מכלל הציבור ולא תמיד עוזר שהם עצמם ראויים וגדולים, כמו לדוגמא שנבואתו של משה רבינו הופסקה למשך 38 שנה רק מכיוון שהדור לא היה ראוי, אך להגיד שהם עצמם לא ראויים ובגלל החטא הם מסתלקים מן העולם, קשה באמת להגיד כך. וגם יש את הסיפור המפורסם על הרב מרדכי אליהו זצוק"ל שמכיוון שהיו ראויים למות עם רב מישראל ל"ע רח"ל, מכוח זכויותיו הרבות הוא הסתלק טרם זמנו והציל נפשות מעם ישראל.
גם עוד משהו תמוה בעיניי, זה איך דווקא האבות של הצדיקים (ישי ועמרם) מתו בעטיו של נחש, הייתי מצפה שהצדיקים עצמם ימותו בעטיו של נחש, לא אביהם. התורה ראתה לנכון לכתוב את צדקתם של בניהם וכמה הם גדולים, לא שלהם, אז מוזר שהם דווקא מתו בעטיו של נחש. אולי אפשר להגיד כך:
הצדיקים צריך שיהיו מחוברים אל העם, צריך שיהיו קשורים אליהם ויהיה איזשהו קשר ביניהם. אותם אבות היו קדושי עליון ואפילו מתו רק בעטיו של נחש, אבל הם לא היו גדולי דור כיוון שהיה יכול להיווצר מרחק, "דיסטנס", בינם לבין הדור, שהרי הם מחוברים לאינסוף, הם אינם מבינים בבני אדם שחוטאים, והם לא יכולים ללמד עליהם זכות או להבין אותם. דווקא אותם צדיקים שחטאו, והיה בהם חטא, שהרי הם לא מתו בעטיו של נחש, גרם לגדולתם ולכך שהפכו לגדולי דור. אמנם, הם עדיין היו צדיקי עליון, ואחד מפירושי חז"ל (לא יודע בדיוק איזה, סורי...) אומר שהסיבה שהתורה הזכירה את חטאם של הגדולים, זה כדי להראות שאלו כל חטאם, שהם ספורים ובודדים, וזה דווקא מראה על גדולתם. (זה אחד מהפירושים שעונה על השאלה מדוע יש הזכרת חטאים של גדולים בתורה, הרי הרבה פעמים דווקא יש לימוד זכות על הגדולים, ומפרשים עליהם דברים טובים, ומדוע מוזכרים חטאם והדברים הגרועים שהם עשו, זה כביכול המגמה ההפוכה...יש הרבה פירושים, זה אחד מהם...).
בקיצור, זה דווקא מראה על גדולתם, על כוחם האדיר, שהרי שבע יפול צדיק וקם, ואילו בן אדם שאין לו יצר הרע גדול כמוהם דווקא לא תמיד יוכל להגיע לגדולות, כיוון שלא יהיה לו את הכוח האדיר הזה לרתום לדברים טובים.
עוד פעם שמופיע עניין חטא אדם הראשון, זה במעמד הר סיני. כתוב בפסוק: "ויחן שם ישראל נגד ההר", כאיש אחד בלב אחד, וידועה הגמרא שאומרת על זה: "ישראל שעמדו על הר סיני פסקה זוהמתן" מסכת שבת (קמו, א), דהיינו, שפסקה זֻהמתו של נחש ותיקנו חטאו של אדם הראשון ובטלה מיתה מן העולם, עד שחטאו בעגל וחזרה מיתה לעולם. אך דווקא משה רבינו, אב הנביאים, "לא קם בישראל כמשה עוד", "לא כן עבדי משה בכל ביתי נאמן הוא : פה אל פה אדבר בו ומראה ולא בחידות ותמונת ה' יביט וכו'...", מכיוון שהוא מחובר לעם ישראל, למרות החטא הנורא הזה, הוא עומד לפני הקב"ה ומסנגר על עם ישראל ואומר לקב"ה שימחל לעם ישראל "ואם אין מחני נא מספרך אשר כתבת", במסירות נפש עצומה, למרות שיכל לקבל את ההצעה של הקב"ה שהוא וזרעו ימשיכו ועם ישראל ימחק. דווקא בן אדם כזה יכול לקבל את התורה, שכתוב עליה כך: "בראתי יצר הרע, בראתי לו תורה- תבלין". התורה לא ניתנה למלאכי השרת, כידוע, אלא ניתנה דווקא לאנשים שעשויים מעפר ואפר, אנשים שבאים מהעולם הזה, שהם לא רק קודש אלא גם חול, דווקא הם יכולים לקבל את התורה. אבל, זו אחריות רבה, הם צריכים לקדש את החול ולרומם אותו כדי להגיע למדרגות עליונות, הם צריכים לרתום את יצר הרע ליצר הטוב ולכוחות טובים, ולהיזהר ולהימנע מכל הסכנות בדרך, אך בסופו של דבר, הם הכי ראויים.
ובנימין, אפשר להרחיב עליו הרבה, אבל בקצרה, הוא זה שלא היה במכירת יוסף, ששיכן שלום בין האחים, שזכה לכך שהאבן שלו תהיה האבן הצבעונית, שמכילה את כל הצבעים של כל השבטים כולם, וזכה שבנחלתו יהיה בית קודשי הקודשים. שבכה על שני בתי המקדש שעתידים להיחרב. דווקא הוא, אותו אחד אחדותי שבעצם די "ניטרלי", לא במובן שלילי, אלא במובן שהוא "כללי" ולא משהו נקודתי וספציפי, דווקא הוא הכי ראוי שבחלקו יהיה בית קודשי הקודשים. אך זה כאשר מדובר על המקום הכי מקודש, הכי קשור לא-לוקות, אך ממנו לא יצא המשיח, המשיח יצא דווקא מדוד המלך, שהוא לא אחד מהאלו שמתו בעטיו של נחש, שמוזכרים חטאים שלו בתנ"ך (ואני לא מדבר על חטא בת שבע, אם כי גם זה חטא, אמנם לא חטא אשת איש, אבל כן חטא...לא משנה, לא ניכנס לסוגייה, זו סוגייה ענפה שבאמת יש לי הרבה מה לכתוב עליה, אבל לא כאן המקום והזמן לעשות את זה...מי שרוצה מוזמן לעיין בתירוץ של הרב נבנצל על זה, זה מאוד יפה, יש עוד כמה פירושים בעניין וזו סוגייה גדולה), שהוא זה שמצד אחד לוחם ויוצא ראשון בקרב ונמצא בחזית וכותב בתהילים "ארדוף אוייבי ואשיגם ולא אשוב עד כלותם" (אגב, מעניין מה השמאלנים אומרים על הפסוק הזה, או שהם עדיין מתעקשים לתאר את דוד המלך כיפה נפש שלא פוגע בזבוב וכותב את ספר תהילים...), ומצד שני פוסק הלכות ענק, ומלמד תורה עצום, בעל ענווה גדולה, דווקא הוא ראוי. הוא מסמל דווקא את החזרה בתשובה, הוא החוזר בתשובה הכי גדול שיש ושיש הכי הרבה ללמוד ממנו, ודווקא הוא ראוי לגאול את עם ישראל. כי שוב, כמו משה רבינו, שבזכותו הייתה כפרה לעם ישראל, וניתנו לוחות שניים ביום הכיפורים, שעד היום הוא יום של כפרה לעם ישראל מכל חטאינו, כך גם דוד, שחוזר בתשובה, הוא יכול לגאול את ישראל. אבל הוא בעצמו לא גואל, הוא בעצמו לא המשיח, אלא הזרע שלו. מוזכר בגמרא שאחד מהאלו שמתו בעטיו של נחש הוא דווקא בנו של דוד, ואם נגיד שמכלאב יצא המשיח זה באמת לא מסתדר, אולי בניו של כלאב לא כמוהו שמתו בעטיו של נחש, כמו עוד בנים של כאלו שמתו בעטיו של נחש והם עצמם לא מתו, ואז הם ראויים ויכולים לגאול.
טוב, יכול להיות שכתבתי מלא שטויות, אשמח לביקורת ולתשובות לשאלות הבאות:
א. מה העניין של החיים לנצח...? שאיפות או משהו אחר...? חטאים...? אם כן, הסבר, נמק, פרט והדגם.
ב. האם המצב שתיארתי לגבי האנשים שלא מתו בעטיו של נחש והם ראויים לגאול, זה דווקא כאשר עם ישראל לא במצב אידיאלי...? האם המצב האידיאלי זה רק כאשר הדור יהיה בדרגה כזאת להיות גם אתה ואם לא לא...? אשמח לפירוטים ולהסברים של העניין...
ג. לגבי עמרם, באמת שאין לי צל של שמץ של מושג איך להתחיל לפענח מדוע הוא נכנס לרשימה של אלו שמתו בעטיו של נחש. לא מסופר עליו כלום בכתוב כמעט...אשמח לביאורים...
ד. מדוע כתוב בעטיו של נחש דווקא, מהו העניין של זֻהמתו של נחש וכו'...ולא פשוט חטא אדם הראשון.
ה. בירור וחידוד העניין של כוח היחיד של גדולי הדור לעומת הכוח הכללי והציבורי שמגיע מהדור עצמו, לא ברור לי עד הסוף העניין של זה.
תודה רבה, אשריכם ישראל...!!
תזכו למצוות ולאורך ימים ושנים עד מאה ועשרים...!!
).