אז מה יותר גרוע מלשכוחהשם בשימוש כבר
עדים הטעונים בדיקה בבית של...
חמותך?

לשכוח אותם
כשהמרחק ביננו
כ3 שעות
נסיעה
🙄

(לפחות היו מוחבאים שם)



(האמת שסתם הוספתי את הבוחקים. אני עצבנית רצח. עבר עלי שבוע ***. ובנוסף לכל הצרות מישהי שהלכה לידי הזיזה את היד שלה בחוסר זהירות והעיפה לי את הפלאפון שנחת על המדרכה ועכשיו מלא סדקים מכוערים מעצבנים שמקשים על הראיה והטאצ'. ובקושי טרחה לבקש סליחה. ושנתיים שמרתי עליו שישאר שלם. ולמה אני נופלת עליכן עם כל זה במקום להמשיך שרשור מצחיק שעיקרו סיפורי פדיחות עם עדים? 🤔
ואגב, תגידו, שינו פה משהו בנראות של הפורום/בגודל הגופן או שאני מדמיינת?)

כפרה, את לוקחת בהליכהאהבתחינם
אפילו אותי עם שרשור הפדיחות עם החמות
וכזכור לך,
היתי מהזוכות כאן
לא לא אהבתוש. שלך לוקח.אורוש3
לגמרי... אין מה להשוות😂השם בשימוש כבר
הגזמת😂 את הוכתרת בתואר מלכת הפדיחות אחרי הקישוריםהשם בשימוש כבר
ההם🤣
(בדיוק לפני שנה זה היה, אני זוכרת.. )
לשכוח עדים סגורים זה כלוםםםם
לעומת מה שחמותך ראתה שם🤣

ו---מה שלומך, אהבתוש?
🤷🤷אהבתחינם
אני ב"ה בסדר, מתרגלת ללבד...
ואיתך?
🤍
אני גם בסדר ב"ה..( רוצה פרוט ל"בסדר"? באישי😉 סתם)השם בשימוש כבר
ב"ה יום יום.
שרק נהיה בריאים והשגרה תמשך כסדרה.
שלך לוקח 😂😂באת אליי פתאום
אין לו מתחריםםם
חיבוק מתוקה! את חסרה פהאורוש3
ויפה על הפלאפון ששרד שנתיים. מלכה. כפרת עוונות.
ועלהשם בשימוש כבר
העדים ששרדו יומיים?
גם יפה?

(סתם, זה היה בשביל החרוז)
כן, כפרת עוונות באמת.
חיבוק חוזר💞
טוב להם אין בעיה איפה להיות. יפה שאת שרדת ❤️אורוש3
כנאמר: שרדתי בשביל לספר😉השם בשימוש כבר
תגידי שחזרת! פליז תגידי שחזרת!!מצטרפת למועדון
געגועים מטורפים לשרשוריפלצת שהיו כאן בתקופה זו בשנה שעברה...
לא הרגשנו אז את ימי האבלות מרב הצחוקים שלך!
אוי ויי, וזו אמורה להיות מחמאה? כי לקחתי קשה😒השם בשימוש כבר
וואי, עברה שנה באמת. עפה טסה לה, מי היה מאמין..
תאמיני לי שגם אני מתגעגעת!! 💞 אבל אין לי רעיון מיוחד..
ומה שלומך ככה, דון?
בטח מחמאה!מצטרפת למועדון
משכנס אב ממעטין ב-שמחה. (ממעטין את הענינים הלא טובים על ידי שמחה)
שלומי בה מעולה. שלום הזערורית משנה שעברה פחות .
ואנחנו גם עוברים דירה עכשיו. והכל בלאגן..
שמחה לשמוע ששלומך טוב, נעצבת אל ליבי ששלומה שלהשם בשימוש כבר
הילדונת פחות ומאחלת רפואה שלמה, ו---עוברים דירה? בשעה טובה!! ישוב טוב ורב שמחות בבית החדש! ובאותה נשימה-לעבור דירה זה סיוטטטטטט
אמאלה
אני בסיוטים לקראת הרגע הזה. מייחלת לבואו (תלוי מה מי מו איפה כמה למה וכולי, כמובן) ובאותה עוצמה סולדת מפניו. קבלי חיבוקי❤️
בהצלחה🌷
מתי נכנסים? השבוע הזה?
מצרפת לך קשור עם כל המידע!מצטרפת למועדון
תודה על האיחולים הלבביים😍
לעבור דירה זה קשוח. - הריון ולידה
וואי... חיבוקים. בהצלחה בהצלחה בהצלחה!!!השם בשימוש כבר
שרק יעבור בטוב. ותדעו רק רגעי אושר ושמחות בבית החדש!!
מעל שנה... מחודש ניסן אשתקד אם זכרוני לא מטעני...קמה ש.
בס״ד

וואי וואי אהובה, איזה ניסיונות כפולים ומכופלים!!!
שולחת לך מיליון חיבוקים על השבוע הזה, על הפלאפון, על העדים ועל שלוש שעות הנהיגה!!! כפרת עוונות, אין ספק, אבל אין ספק שזה גם קשוח... 💗💗💗


😘השם בשימוש כבר
(לא נהיגה, רכבת ישראל שלום.. )
תודהההה❤️❤️❤️
בימים כאלה אני מזמזמת לעצמי את ישי -
"בסוף הכל יסתדר, בסוף הכל יסתדר, על הצד הטוב ביותר
כן על הכל נתגבר כן על הכל נתגבר כבר חצי מלא.."
אמן אמן אמן!קמה ש.
התכוונו שהשרשורים המצחיקים היו בעיקר בחודשים תמוז אבהשם בשימוש כבר
אשתקד, לא לרגע בו נרשמתי לכאן🙂
אהההה!! עזבי שוב עברתי את השעה לפרוש לישוןקמה ש.
בס״ד

וזאת התוצאה...
לילה טוב פורום... 🧡
לילה טוב😘 חלמא טבא תחזי🙂השם בשימוש כבר
להיעלם מהפורום 😘מיואשת******
זה יותר גרוע!!!!!
חיבוקים מותק ❤️
זה ה כ י גרוע!!!!השם בשימוש כבר
תודהההה❤️❤️❤️
מה שלומך, ניקית+6 כוכביות יקרה? איך החיים?
ב״ה יום יום מאושרים במה שישמיואשת******
ומתפללים לעוד 💕
אמן. לו יהי.. ❤️השם בשימוש כבר
והמברך יתברך 😘מיואשת******
^^^^ געגענו אליך פה, גיעגענו וגיעגענו ןלא הגעתמק"ר
🤔? לא שמעתי גיעגועים וגעגועים 😒השם בשימוש כבר

מה שלומך מקרוש?? איך את??
אני שכחתימצפה לעתיד טוב

את החוברת המצורפת לאיש ואשה של הרב קנואל שכולה מפורטת לפרטי פרטים בחיי אישות

אצל חמותי אבל לא סתם

 

בחדר של גיסי בן 15 נער תמים ודוס

מסכן אם הוא קרא אותה

אה אח"כ מצאתי אותה בספריה שם בחדר

אין לי מושג מה עבר עליהבוכה/צוחק

 

אה וזה היה חודש אחרי החתונה....כלה פדחנית

 

לאאאאא. פדיחה רציניתאחתפלוס
וואה וואה וואה🤭🤭🤭השם בשימוש כבר
אם בן ה15 קרא, תמים הוא כבר לא🤣
😳 😂😂מיואשת******
אוי לאאאאא חחחחחדפני11
אוי אוי אוי 😲קמה ש.
מקווה שלפחות שלחת את חמותךאני זה א
לשאול את הרב מה דינם חחח סתם סתם חחח
לאאאאאאא...השם בשימוש כבר
אבל לפחות חמותי יודעת שאני לא בהריון. חסכה את השאלה🙂
(המבט החטוף לבטן לא נעלם מעיני, אבל עליו אין לי טענות.. )
היא עוד תחשוב שהשארת אותם בכוונה תחילהאני זה א
כשיהיה הריון תשכחי מקווה שלא תשכחי אצלה בדיקת הריון בבית חחח
😂😂לא אשכח מהסיבה הפשוטה שאני לא נוהגת לעשות בדיקותהשם בשימוש כבר
הריון ביתיות.. רק בטא😆
איזה מזל חחח התגעגנו אלייך לא הספקתי לומראני זה א
גמני גמני 😘השם בשימוש כבר
השם בשימוש כבר היקרהרקלתשוהנ
את נשמעת בדאון
אמן שיהיו לך ימים מלאים שמחה וטוב, וזה מכל הלב למרות שנטשת אותנו
😪😪😪 לא נטשתי... לא יפה. העלבת אותי ברבות😒השם בשימוש כבר
סתם..
אמן אמן רק לתשובה שהתחרבש לה בסוף ה' ונ'
במקום ב' וה'
ובסוף היא נשארה לא רק לתשובה אחת
אוקי היה מגיע לי 😄😄רקלתשוהנ
בכל אופן
אולי לא נטשת אבל את חסרה
לא ראיתי אותך מגיבה בסיפור פדיחות משלך עלהשם בשימוש כבר
עד!! (יד על המותן, ששה אלי קרב)
מממממרקלתשוהנ
פעם חמי התיר לי עד של השביעי של שבעה נקיים אחרי לידה
נחשב? 😁
סתם אבל הוא לא ידע שזה שלי. זה רב אחר שאל אותו ומזלו שהוא התיר כי הוא לא היה מבין למה הבן שלו ניתק איתו קשר

ועוד משהו בשבילך
פעם פגשתי את חמתי עולה המקווה בערב שבת כשירדתי לטבול אחרי לידה (אחרת) זה היה חגיגה של הסמקות.
ועוד אכלנו אצלם למחרת.
אני לא יודעת על מה כל הכפרת עוונות הזאת 😩😩
😂😂😂😂😂😂 מתלבטת מה מבין 2 הסיפוריםהשם בשימוש כבר
מביך ומשעשע יותר... גדול!!
אני פשוט אוהבת אותךתוהה לי
ואיזה צדיקים שנסעתם 3 שעות לחמותך!! ומה עשיתם עם העדים? ובאסה על הפלפון ממש!
לא צדיקים ולא נעליים, הבן הבכור התגעגע לאמא ואני התגעגעתיהשם בשימוש כבר
לקציצות של יום שישי ולאוכל של יום שבת
סתם סתם
מה שעשינו עם העדים זה לבקש מגיסתי שתשלח אותם אלינו בדואר 24 🤣🤣🤣
ותודה על הפלאפון..
אה, ו-מי טו❤️
התגעגענו אלייך פה 😍באת אליי פתאום
גמני גמני אליכן ולכאן 😘❤️השם בשימוש כבר
אוי לא... מתואמת
קרה לי משהו דומה פעם...
אחרי הלידה הראשונה היינו גם בבית של חמי וחמותי. היה לנו שם חדר פרטי צמוד לשירוקלחת - הכול טוב ויפה ומצוין.
ואז הגיע הזמן להיטהר אחרי הלידה... וכיחסית טירונים בעסק - עשיתי מ-ל-א בדיקות, שכמעט כולן דרשו שאלה. לא היה לי איפה לשמור את הבדיקות בצורה נורמלית, וכדי שיתייבשו כמו שצריך - פרשתי אותן על מדף בצד החדר שלנו.
ואז היינו צריכים לנסוע, בעלי ואני (אולי לבודקת טהרה? הגיוני), וחמי נשאר לשמור על התינוקת.
ואז, לא פחות, הוא נכנס לחדר שלנו, ששם הייתה התינוקת בעריסתה, והתיישב שם בכורסה כדי לשמור עליה...
ומה לא הספקנו לסלק לפני כן מהחדר? את סדרת העדים שהעידו על מצבנו שעל המדף...
(טוב, יש לנו תקווה שהוא בכל-זאת לא ראה אותם... כי המדף היה צדדי והחדר היה עמוס והוא בכלל ישב וצפה בטלוויזיה שהייתה שם בחדר, כמדומני... לא נורא, לפחות עברו מספיק שנים מאז )
🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣 גדול!!!השם בשימוש כבר
מזכיר לי ש(אולי כתבתי את זה פה כבר)
פעם, כשהילדון היה קטן, הוא מצא חבילת עדים.
"אמא, מה זה?"
עודי מתלבטת מה לענות לו,
הוציא עד אחד וקבע שאני מנקה בזה את המשקפיים🤣
(תכלס, איזה דומה זה לבד שמנקים בו את המשקפיים. אפילו גזור בזיג זג כמוהו. רק הצבע שונה😆)
אז למה נועד השובל?מתואמת
לניקוי הידיות של המשקפיים?
למקרה שהמשקפיים יבלעו את המטלית 😂מיואשת******
🤣🤣🤣🤣🤣🤣 בול!! ואז יהיה אפשר למשוך מהשובל😂השם בשימוש כבר
לא! לא! לא!!! הצילווווחדשה ישנה
וואווו לקחת בהליכה!!!אביול
השמבשימוש כבר , סליחה, לא הבנתי.חדשה ישנה
זה עדים משומשים או נקיים???

פרט חשוב ביותר!
נו, למה נראה לך שפתחתי שרשור? אם זו הייתה חבילה חדשההשם בשימוש כבר
למי אכפת?
זה כמובן היה במעטפה...
בתוך מעטפה, אז מה הבעיה? מי יודע מה יש בפנים?חדשה ישנה
א. היא סגורה אבל לא מודבקתהשם בשימוש כבר
ב. גם אם הייתה סגורה, סמכי על חמותי שפתחה אותה בלי לשאול שאלות
ממש חושחש הבלשחצילוש
טוב שלא אמרה לך את דעתהדיליה
אסור או מותר...
😂😂 כשתהיה רבנית😉השם בשימוש כבר
תכלס אני לא יודעת אם היא מצאה את זה, לא דברתי איתה על זה, שתפתי רק את גיסתי, אמרתי לה איפה זה והיא שלחה..
כן,, כן.. עכשיו אני נזכרת מי זאת חמותך...חדשה ישנה
בענייני קיפול הכביסה המעניינת שלך 🤭

אני עוד מדמיינת אותה לוקחת את העדים לרב..
😂😂 אל תזכירי לי.. זה היה אחד המביכים...השם בשימוש כבר
יותר גרוע זה ללכת להתקלח אצל חמותךחגהבגה
כדי לעשות הפסק
לחזור עם כל הבגדים המלוכלכים בערימה
ובתוכם השקית של העדים.
לגלות שהשקית ריקה
וכל הבדים שוכבים יפה יפה על הרצפה במקלחת
כש חמותי נמצאת שם 😑
אמאאאא.... לאאא!!!חדשה ישנה
אויששאביול
זה רק אני או שנעלמת לנו לאחרונה ממש??חגהבגה
חחח כן...אביול
עכשיו בחופשת לידה אז קצת חזרתי..
בזעה טובה!! (??)חגהבגה
אומנם זה זמן שמזיעים בו הרבה, אבל לא צריך לאחל בזיעה טובהיעל מהדרום
עבר עריכה על ידי יעל מהדרום בתאריך כ"ט בתמוז תשפ"א 09:01
לק"י

סתם סתם...יודעת שזה בטעות

@אביול מזל טוב!!
חחחחחח אוייש נו המקלדת שךי 🤣חגהבגה
מזל טוב יקרהאורוש3
😂😂😂הרסתמיואשת******
וואי נוראמאמינה ומתאמנת
מביך ברמות
אולי גרוע יותר זה לשלוח את הבעל להסביר לחם ולחמות למה אי אפשר לבוא לשבת משפחתית שממש חשובה להם כשיוצא לנו ליל טבילה
ואז הם שואלים ובאמת לא מבינים למה אי אפשר ושם הסבר לא עוזר. אז הוא החליט לאמר להם ל-**** יש משהו ממש חשוב בשבת שבגללו אנחנו צריכים להיות בבית ולא יכולים ליסוע🤦‍♀️
מאז שקט בגזרת ההזמנה לשבת עד להריון
חחחחאביול
🤣🤣🤣מתחדשת11
וואו אני חייבת לזכור אץ הדברים האלומיואשת******
כי בעיני זה ממש לא סיבה 🙈
מה הכוונה? לא סיבה לא להגיע לשבת?מאמינה ומתאמנת
לדעתי לאמיואשת******
כתבת שבת משפחתית חשובה
מניחה שזה תלוי כמובן כמה חשובה, אבל אם זה משהו מספיק חשוב שאורגן מראש וכל המשפחה באה חוץ ממכם נגיד, אז בעיני זה לא סיבה ויש דרכים כן לבוא.
כמובן אני לא יודעת את כל הסיפור
וסהכ מנסה לזכור את הדברים האלו כי מה שבעיני לא סיבה בעיני הילדות שלי בהחלט יכול להיות שכן יהיה ואני אתעצבן 🙈🙈
כל שבת שהם מחליטים שהיא חשובה היא חשובה😂😂מאמינה ומתאמנת
בערך פעם בחודש- חודשיים זה קורה
זה היה כמה חודשים אחרי החתונה והיינו זוג צעיר וטרי😅
האמת שניסינו לחשוב איך זה יכול להיות הגיוני ולא מצאנו שום דרך לצאת למקווה והיו עוד כמה עניינים אז החלטנו להישאר
גם בלי זה אני מבינה לגמרי את מי שלא רוצה לנסוע לשבת משפחתיתפה לקצת
בגלל מקווה.

לא רואה את עצמי יוצאת בערב שבת למקווה וחוזרת לבית של חמותי כשכל המשפחה שם
אה אז לא התכוונתי לשבת כזו מיואשת******
חשבתי שבת שעושים פעם בשנה או שנתיים, משהו רציני יותר.
האמת שאני כן הלכתיאורוש3
לשבתות בסגנון. טבלתי איפה שזה לא היה.
בעיניי זה לא חייב להיות רק טבילהתוהה לי
בוא נגיד ככה, זה ממש לא משנה מה הסיבה שזוג לא רוצה לבוא. מותר לכל זוג לא לרצות לבוא לשבת ספציפית. בעיניי אם עושים שבת משפחתית ורוצים שכולם יבןאו צריך לשאול מראש כל אחד האם ומתי נוח לו. אם זה אירוע משפחתי תלוי תאריך זה באמת יותר מורכב אבל אז גם פחות מאמינה שיהיה זוג שלא יבןא
זה הכל יפה וטוב בתיאוריהמיואשת******
כשיש משפחה של שמונה ילדים וכולם נשואים, ועם ילדים בכל מיני גילאים, תמיד למישהו יהיה לא נוח. מנסיון (מקווה, ילד חולה, מבחן רציני, יש כל מיני שלל סיבות) ובסוף פשוט עושים שבת וכולם מתאמצים.
אני לא מדברת על שבת של פעם בחודש אלא פעם בשנה.
וצריך לזכור לא לחיות רק בבועה של זוג שחושב על עצמו והילדים שלו אלא לזכור שאנחנו ילק ממשפחה וההורים שלנו השקיעו ומשקיעים וגם הם רוצים לפעמים להרגיש זוג עם כל הילדים שלהם, בדרך כלל הם משלמים הרבה על השבתות האלו ומשקיעים בהן, וכן, לפעמים מקריבים. כי גם אנחנו נרצה לעשות שבתות כאלו יום אחד. תמיד צריך לנסות לצאת קצת (לשני הכיוונים) מהאיזור גיל וזמן שאנחנו נמצאים בו ולהסתכל פנימה או החוצה - תלוי מאיזה כיוון.

וזאת
הסיבה שרשמתי שאני צריכה לזכור את זה, בשביל הכיוון שלי.
בעיניי זה טוב ויפה שהורים רוצים שבת אידיאליתתוהה לי
עם כללל המשפחה, אבל זה לא תמיד מסתדר. במיוחד אם לא שואלים אנשים אם נוח להם. זה לא ראוי בעיניי לכפות שבת משפחתית על אנשים אחרים. אפשר לבקש ולהתייעץ, אי אפשר לכפות. והילדים כמובן אם הם מחונכים ואןהבים יעשו מה שהם יכולים כדי להתגמש, אבל באמת לא תמיד מסתדר
זה באמת ענין של נקודת מבטמיואשת******
שמשתנה עם הגיל. סליחה אם זה נשמע קצת זקן או משהו, פשוט הייתי במקום שלך, בשנים האלו.
הבאתי נקודה למחשבה, מי שתרצה תיקח.
אני דווקא ממש מסכימה איתך למרות הגיל 😁בוקר אור
כיף לשמוע 😁מיואשת******
ושוב מדגישה שאני חושבת שגם בגיל של ההורים צריך לכור לקבל בסלחנות את זה שהזוג הצעיר חושב הרב פעמים אך ורק על עצמן בלי להקדיש שניה מחשבה למה שהושקע בשבת... מטבע הדברים זה ככה
ובהחלט צריך לנסות כמה שיותר למצוא תאריך שיהיה נוח לכולם , ובסוף, כמו שהסברתי לתינוקת שלי היום - יש חיים. החיים קורים, ככה זה בחיים 😁
מסכימה גם עם זהיעל מהדרום
כמה הסכמות! זה יום המזל שלי! 😂מיואשת******
תמשיכי לפרוש את מסקנותייך. אולי נסכים בעוד דבריםיעל מהדרום
חחחח יעל את מצחיקה היוםאורוש3
לפחות מצחיקה אחרותיעל מהדרום
אני גם.לפניו ברננה!
הייתה לנו שבוע שעבר שבת משפחתית, הבן שלי היה חולה כל השבוע לפני.
התלבטתי אם לבוא רק בגלל החשש שידביק את הילדים האחרים.
אמא שלי אמרה לי ברור שכן, (לא משנה שאחר כך אחותי שלאחד מהילדים שלה יש בעיות במערכת החיסון קצת כעסה...) אז האי נוחות שבהחלפת שלשול לא בבית היה מבאס, אבל היה לי כל כך טוב וחשוב להיות שם והייתי נורא מתבאסת לוותר על זה..
לכולנו יש בחירה חופשיתתוהה לי
בעיניי כאדם אני לא אעז לכפות על מישהו משהו. אני חא שולטת על אף אחד ולא רוצה להרגיש נשלטת על ידי אף אחד.
כשחמותי שלחה מייל: בשבת בהעלותך יש שבת משפחתית בביתינו, תעשו חלוקת אןכל ביניכם.. אז זה ממש היה לי קשה. למה את לא שואלת אם בא לנו, אם אנחנו יכולים. מה זה ההנחתות האלו? ושוב,במשפחה תקינה אנשים שמחים לשתך פעולה אבל יש דרך ליצור שבת משפחתית ובעיניי קביעת עובדה תוך ציפיה שכולםםם יישרו קו, היא ממש התעלמות מבני אדם כיצורים חופשיים בעלי בחירה,צרכים ורצונות.
השאלה המעניינת היאמיואשת******
ואל תעני עליה מיד בבקשה. קלי לך אותה למחר
אם אמא שלך היתה עושה את זה
ואם היית גדלה במשפחה שאמא שלך היתה עושה את זה כבר כשהיית ילדה וזה היה מקובל ורגיל לך שפעם בשנה קובעים שבת כזו, מה היית מרגישה אז.
אני מדברת ככה כי אמא שלי לא עושה את זהתוהה לי
וכי אני לא רגילה לזה. אמא שלי בחיים לא פקדה עלי לעשות משהו. היא תמיד בקשה ואמרנ: אני אשמח אם, ואם את יכולה אז, ומאד יעזור לי ש, ותמיד אחרי שעשיתי מה שבקשה היא אמרה מלא פעמים תודה ושתפה כמה זה שימח אותה, ובאמת כמעט תמיד הקשבתי. אמא שלי מלאך. מעולם לא הוציאה מילה רעה על מישהו או על הילדים שלה. תמיד מחמיאה, מפרגנת, קשובה, מאפשרת. וכזו גם אני משתדלת להיות (בלי הקטע של לא לדבר רע על אנשים🙈).
ככה היא גידלה אותי. חמותי לא גדלה ככה את הילדים שלה, ולפעמים אני מצטמררת לשמוע איך חלק מהילדים שלה מדברים לילדים שלהם ואני אצטט קצת: רבקה צאי כבר מהשירותים. תפסיקי לאכו ,תברכי ותפני את השולחן. תפסיקי לבכות, מה את תינוקת. תאסוף הרגע את כל הצעצועים ועוף למקלחת. כן, פקודות. פקודות. בעיניי, מזעזע. בעיניי זו דרך דיבור שיכולה להוות מדרון חלקלק. כי כשאתה מצווה על אדם אחר משהו אתה באותו רגע מבטל את הרצונות שלו.
והנה,אמרת לי לא להגיב מידתוהה לי
והגבתי, כי את לא תגידי לי מה לעשות גיברת מגונדרת שכמוך! סתםםםםםם
עוד דוגמה מחמותי: שלחה מייל לכל הבנות והכלות שלה: חברתי xxx חלתה בסרטן, נא חלקו ביניכם את ספר התהילים, שכל אחת תכתוב איזה פרקים היא לוקחת. ואני בראש מיד חשבתי: סליחה? ואם לא מתאים לי? למה את אומרת לי מה לעשות בנימת פקודה? תשאלי מי רוצה, יכולה,נוח לה. זה יוצא כמות גדולה של פרקי תהילים לכל אחת יש כאן אמהות למלא ילדים,מפרנסות יחידות, מתמודדות. מה ההנחתה הזו. אבל בגלל שכולן צדיקות ומנומסות, הן לקחו מלא פרקי תהילים כל אחת ואני פשוט לא הגבתי עד עצם היום הזה. אני בכלל לא במצב בחיים שאני מסוגלת להגיד תהילים או יכולה לקחת אחריות יומיומית על זה. אז מה זה הסגנון דיבור הזה? שמשקף חשיבה כאילו כולם בהכרח רוצים ויכולים את מה שאני רוצה ויכול.
תקשיבי אני מאד מבינה אותך לגבי פקודותמיואשת******
למרות שבהחלט אני אומרת לילדות שלי פקודות לפעמים כגון צאי מיד מהשירותים מקלחת. ואם תצליחי לגדל בלי זה מתבגרות, אשרייך מה טוב חלקך אבל את תהיי בצד של המלאכים, ואני רק אשה רגילה 😁

לגבי פקודות כמו ספר תהילים אני מתעלמת/לא עונה/ או אומרת לא מתאים לי.
זה שחמותך מגדלת ומדברת בצורה מסוימת שאת לא אוהבת ומעבירה את הבקשה בצורה שאת לא אוהבת, מובן מאד, ועדיין יש פה בקשה שאף שנוסחה כפקודה בפני עצמה היא לגיטימית. זה מה שאני מנסה לומר לך.
את לא מבינה, אבל בעה יום אחד מאחלת לך שתביני , כמה בלתי אפשרי זה לקבוע שבת שנוחה לכולם. אחרי שמנסים את זה כמה שנים מבינים מראש שזה נדון לכשלון. באמת באמת. ואז כן, קובעים.
מה שאני מנסה לומר לך זה שתנסי להפריד בין צורת ההתבטאות של חמותך שהיא לא נעימה לך במיוחד בגלל שגדלת הפוך, לבין הרעיון בכללי שכמעט בלתי אפשרי שיהיה נוח לכולם שבת ולכן אם יש שבת כזו פעם בשנה פשוט קובעים אותה ומצפים מכל הילדים לעשות מאמצים גדולים בשביל זה. כן. גם אם יוצא ליל טבילה. וגם אם יש מבחן ודברים נוספים כי כמעט כל שבת יהיה למישהו משהו זה לא נגמר.
ואם מישהו מנחית עליך להביא אוכל או שתצליחי או שתקני בלי לספר לאף
אחד ולא יקרה כלום.
למדתי את זה לאורך הרבה שנים. אני מודעת לגמרי שממש קשה להבין ולא כל שכן לקבל מה שאני אומרת כשנמצאים שלוש שנים בנישואין ו פוקוס הוא לגמרי עלינו כזוג מתפתח, וזה טוב שכך!!! אבל אני כן מספרת וכן חוזרת על דברי כי בכל זאת, אני חושבת שאפשר וצריך לנסות לחשוב ולהבין על הצד השני.
מיואשת מהממתתוהה לי
תודה על תגובתך. אנחנו די מסכימות בגדול, במיוחד לגבי שבת משפחתית שהיא פעם ב, ברור שצריך לעשות כל מאמץ להגיע.. וכך אני גם עושה.. היה לי יותר נעים אם בחירת המילים היתה שונה.. אבל באמת העולם מורכב ממלא אנשים עם מלא סגנונות..
ועדיין אני חושבת ספציפית על שבתות משפחתיות של פעם בשנה, הפנטזיה הזו שכולםםםם יבואו, כשמדובר במשפחות ברוכות, היא פנטזיה שבסוף פוגעת בבעלי הפנטזיה. כי תמיד יש נכד או נכדה שיש להם משהו. ואז זה בחירה של בעל הפנטזיה האם הוא מאמין בבחירה החופשית של בני משפחתו או האם הוא כועס עליהם על שבירת הפנטזיה שלו.
ואיך בכלל הגענו לדבר על הנושא הזה? אההה, עכשיו נזכרתי.. עדים-טבילה-שבת משפחתית
אני בכלל טבלתי בליל הסדר שיצא במוצאי שבת, אצל חמותי, אז את.המשוכה הזו עברתי, בטוחה שכל שאר הטבילןת, קטן עלי..
נו, מלכתחילה הכל התחיל כי אמרתי שאני צריכה לזכור את זה לעצמימיואשת******
וגם אמרתי שהיציאה מהקופסא צריכה להיות לשני הכיוונים, של הזוג הצעיר למחשבה והבנה על המשפחה הגדולה וההורים, ושל ההורים והסבים לזכור שהזוגות הצעירים במקום אחר
אכן, עבודה

איזה כיף שאנחנו מסכימות בגדול! זה ממש שרשור ההסכמות שלי! ❤️
תראי, את מראה כאן שני קצוותבוקר אור
אני מבינה למה הצד השני מפריע לך אבל אני גדלתי במשפחה שבאופן יחסי יש הרבה שבתות משפחתיות ( המשפחה המצומצמת שלי כן מנסים לקבוע זמן שלכולם יהיה נוח, כי בינתיים אנחנו לא הרבה מחוץ לבית) אבל המשפחה המורחבת עושים כל שנה שבת שזה ממש ברור שכולם מגיעים. זה גם אותה שבת תמיד, אף פעם לא חשבו להתייעץ, כי תמיד יהיה מי שלא מתאים לו. וזה ממש ממש הגיוני לי. את סבתא שלי זה מאוד משמח שכולם באים. לא מדברת על מקרה קיצון שילדתי אתמול, אבל במקרים נורמליים גם אם לא בא לי ברור שבאים..
וגם אם ההורים שלי פעם ב מאוד רוצים שכולם יהיו אז נעשה את המאמץ הזה. גם אם הם "קובעים" לנו. זה בהחלט מגיע להם..
מקווה שהבנתי🙂כלומר הכוונה שלי היא שזה הרבה עניין של מנטליות, והם לא תופסים את זה ככה, אצלנו דווקא המשפחה של בעלי הרבה יותר נותנת ספייס וההתנהלות אצל המשפחה שלו היתה לי מוזרה בהתחלה ונתנה הרגשה כאילו אנחנו לא מעניינים אותם
וואי זה ממש חמותי מה שאת מתארתדיקלה91
אדיבה נחמדה מקסימה..ולעומתה, בעלי כל הזמן לא מבין למה אמא שלי פוקדת עליי דברים ואיך זה לא מפריע לי..זה מפריע אבל הנחתי שככה זה הורים!! מתישים ושאי אפשר לשמוע אותם!@
אני רקאמאשוני
איפה מייצרים משפחות שעומדות בשבת משפחתית פעם בשנה??
אצלנו מכל הצדדים ואיך שלא אהפוך את זה, אחרי שבת משפחתית כולם מותשים לעשור...
ותודה רבה על נקודת המבט שכתבת,
גם על התוכן וגם על הסגנון
חשוב לכולנו לראות את זה, באיזה הקשר שיהיה...
(אצלנו זה לאסוף כספים למתנות כל דבר שהוא בסכומים מכובדים.. והרף רק הולך ועולה.. מאות שקלים לכל יום הולדת מעפן)

וסתם הנושא הזכיר לי אז פורקת-
לפני שסבתא שלי נפטרה ארגנו מפגש בני דודים מורחב (כלומר בני דודים נשואים עם הנינים וכו')
ואיכשהו הארגון לא היה ברור
ודי היה לחץ של זמן לארגן ושמעתי על המפגש מה שנקרא "בדלת האחורית" ערב לפני, ולא היה לי ברור אם אנחנו רצויים שם או לא (הבת דודה שארגנה כעסה על אמא שלי באיזה עניין)
והייתי בסוף הריון וזה מרחק של כמה שעות נסיעה בשלושה אוטובוסים..
קיצר לא חסר סיבות לא להגיע
ו...עד היום מתחרטת על הפספוס.
אם הייתי מגיעה הייתה לי עוד הזדמנות אחרונה לראות את סבתי בחיים 😔
(מצד שני זאת גם הייתה אחת הסיבות שהיה לי קשה להגיע, במובן מסויים לא רציתי לראות אותה במצב הכי קשה שלה)

ואני לא רומזת שזאת סיבה לעשות מאמץ להגיע למפגש משפחתי, סתם פרקתי
איפה מייצרים משפחות שאוספות כספים ליום הולדת? 😅מיואשת******
כנראה כל משפחה והקטע שלה. רואה?
אצלינו לא חושבת שמישהו זכר יום הולדת שלי בעשורים האחרונים. על הבנות שלי בכלל לא מדברת... כסף? רק לבת /בר מצווה וחתונה
קיצר... באמת צריך הרבה מחשבה ופתיחות ורצון ואהבה . משפחות זה דבר מסובך ממש
תמיד כשקשה לי נורא אני חושבת איך הבנתי רוצה שהמשפחה שלי תהיה יום אחד, איך הייתי רוצה קשר בין הבנות שלי, שבתות משפחתיות וכל שאר ירקות, וזה עוזר לי להבין את הצד השני . אבל אני חושבת שרק כשהם התחילו ממש להיות מתבגרות התחלתי לחשוב על השלב הבא בחיים ואיך הוא יראה ומה ארצה, וכשהם היו קטנות זה היה מאד רחוק ממני כמו מדע בדיוני.... ורק חשבתי כמה קשה לי הכל
מתקשה להחליט אם שלי יותר גרועאביול
אז תשפטו בעצמכם-
אחרי הלידה הראשונה הייתי כמה ימים אצל אמא שלי. יש להם בסלון כורסה נוחה כזאת אז הנקתי עליה הרבה פעמים.
אחרי חודש חודשיים היינו אצלם שוב, ישבתי על הכורסה ופתאום גיליתי רפידת הנקה מלאה עובש, מהימים שאחרי הלידה... זה היה מוחבא טוב בין הקפלים של הכורסה אז לא שמו לב, אבל פדיחות...
רפידת הנקה לא מתקרב לעדים משומשים...חחחחדשה ישנה
יותר גרוע זה חמות שדוחפת את האף שלה במופגן לתכנונים האישייםחצילוש
הצהירה שבדיוק שמעה על מישהי שנכנסה אחרי גיל 40 ומשהו להריון תשיעי עם התקן אז אם ה' רוצה לא יעזור לי שום דבר!!!


אמרתי לה- אם ה' רוצה ויכול, אז מה את דואגת?

נשמע מצחיק אבל זה לא😑
וואט??? את ילדת לפני שניה, לא?השם בשימוש כבר
כן...חצילוש
אל תשאלי🙄
שתתחוב את אפה לשחלותיה שלה בבקשההשם בשימוש כבר
(עם כל הכבוד, ויש כבוד)
לו יהיחצילוש
כמו אצל חברה שליסמיילי12
הם מעדה שחשוב שיוולדו בנים.
ומה לעשות? היה בת.
חברה שלי מספרת שכל ההיריון חמותה מברכת אותה בבן זכר בן זכר. והיא אומרת לה אבל יש בת.
החמות עונה אם השם רוצה הוא מסוגל להכל.
אלוקים ישמור.
מזל שאני לא מעניינת את חמותי רחוק מתוק😘
🤣🤣🤣 מסכנה... תני לי לנחש מהי העדה 🤣🤣🤣השם בשימוש כבר
🤫סמיילי12
אני מעדה שכשסבתא שלי שמעה שיש לי בן אמרה לי לא נורא חחחחחח. אוהבת את סבתא שלי הנסיכה
😂😂😂 ואני מעדה שסבא שלי היה מאוד גאה ושמח כששמעהשם בשימוש כבר
שעובר ממין זכר בבטן.
עש נאמל🤷‍♀️
😂😂😂סמיילי12
נסיך
אני אוהבת את המבוגרים התמימים.😍

גם אני. הם כאלו חמודים לפעמים. מזכיר לי שסבתא שלהשם בשימוש כבר
בעלי ע"ה, כששמעה שאין לבן של חברה של חמותי ילדים גם מאשתו השניה (התגרש מאשתו הראשונה לאחר כמעט עשור של נישואים ללא ילדים)
כעסה עליו ממש: "איוואה ביעיה שילו.( =בעיה שלו) ביעיה שילו!" (כאילו שגם אם זה נכון והבעיה אצלו, מה הוא אשם בכך ולמה לכעוס עליו ככה, הוא יצר את הגוף שלו?
הרסה אותי מצחוק. ואיך כעסה, ברצינות תהומית... )
חחחחח לקחה באופן אישי😄סמיילי12
לגמרי😂😂השם בשימוש כבר
מתוקה 😂😂😍באת אליי פתאום
אוי וייחצילוש
לאא שתהיה בריאהמאמינה ומתאמנת
אולי היא פשוט רוצה עוד ילד?🤦‍♀️
האמת שמתאים קצת גם לחמותי
היא נגד למנוע הריוןחצילוש
תמותי. תסבלי. אל תמנעי.
שיהיה לה לבריאות עם תריסר ילדי קיסר( או יותר ) כל א ח תהשם בשימוש כבר
וכוחותיה. ויכולתה ומסוגלותה...
יש אנשים עם תפיסת עולם מאוד מאוד מצומצמתחצילוש
אני נוטה לרחם כשזה המצב. באמת
צודקת לגמרימאמינה ומתאמנת
את הורגת אותי פה!!!נפש חיה.
למה, את מכירה את תריסר ילדי קיסר?השם בשימוש כבר
..אהבת ישראל!!
זה לפחות יותר מציאותי מעשרים ואחד בבית אחד...🙈
אבל היי נראלי שאהבתי לקרוא אותם יותר..
אין לי מושג מה זה הספר הזה, רק ראיתי את זה בספריה🤭🤭🤭השם בשימוש כבר
לא שווה🤦אהבת ישראל!!
מה לא שווה, הספר? או אני לא שווה שלא קראתי אותו?השם בשימוש כבר
🤔
..אהבת ישראל!!
את😝
















סתם סתם😅
(מוציא לשון)אהבת ישראל!!
😅🤗
הייייחצילוש
בדיוק רציתי לכתוב לך ווצאפ האם הקטנה שלך תאכל דג סלמון

את כבר פה. אז תעני!
אהבת ישראל!!
מותק את!
נראלי שכן. לא יודעת מה היא תחליט שיזרום לה, אבל בעיקרון מה שיהיה היא תאכל.. מקסימום
וגם נכין קציצות..
אהה ויש חלות. והיא מאוד אוהבת לחם (עם חומוס!)
קיצר....💕
מי כאן מתארחת אצל מי שבת? 🤔השם בשימוש כבר

תהנו!!
תנחשי😉אהבת ישראל!!

ותודה!
אני מתעלקת עליהחצילוש
עם בעלי ובני
😂אהבת ישראל!!
מותק את!
מזל שיש לנו גם על מי ליפול כשצריך
בהחלט❤חצילוש
יופי טופיחצילוש
חח אני איתך;)קטני ומתוק
עשרים ואחד בבית אחד אהבתי יותר..
אני גם אהבתי ממש אבל קראתי רק אחד ולא הצלחתי למצוא עוד ספריםבוקר אור
כיום יש הרבהקטני ומתוק
באמת כשהייתי ביסודי זה היה חדש ועוד לא היו הרבה ספרים..
היום יש כבר 14חלקיםאחתפלוס
לבנות שלי יש את הכל. הם ממש אוהבות את הסדרה הזאת
ממש לא , רק אהבתי את החרוז חחחחחנפש חיה.
וגם חשבתי שזה עקיצה שיהיה לה ילדים בניתוח קיסרי .,
זה לא אני המצאתי כן? יש ספר כזה..השם בשימוש כבר
מה? יש ספר כזה??מיואשת******
ועל מה הוא מספר במחילה? באמת על תריסר ילדים שנולדו בקיסרי? 😳
לא.... שם המשפחה הוא קיסר, ויש להם תריסר ילדיםיעל מהדרום
לק"י

זו סדרה חמודה לילדים.
הא. יצאתי סתומה רצח 😂מיואשת******
דרך אגב, הספר הזה במקור הוא באנגלית (חרדי, כן?)מתואמת
ושם בכלל קוראים להם Baker's Dozen (אני חושבת שיש ביטוי כזה באנגלית).
אז במקור בכלל לא קוראים להם משפחת קיסר - זה רק בשביל החרוז בעברית
(ולא כתוב שם אם האמא ילדה בניתוח קיסרי או לא... בכל זאת, ספר חרדי לילדים... אבל הגיוני שכן, כי יש לה חמישייה )
אוי זההסדרה שחפרתי עליהההמצפה לעתיד טוב


נראה לי שבהזדמנות הראשונה שאהיה בספריה, אשאיל אתהשם בשימוש כבר
הספר הראשון בסדרה מה זה כל התגובות המתרפקות הללו?!
זו סדרה מ2 העשורים האחרונים? כי אני גדלתי על ילדי שי וקוראים לי צביקי גרין וילדים מספרים... לא על תריסר ילדי קיסר 🙃
לא, זו סידרה יותר ישנה..קטני ומתוק
30 שנה ככה..לפחות האנגלית.
עשרים ואחד בבית אחד זה בערך 15 שנה.
טוב, אז נבקש מהילדון להשאיל ועל הדרך נדפדף😉השם בשימוש כבר
😅קטני ומתוק
שלא יגיד שזה סידרה לבנות
אה.. אופס.. יתכן בחלט שכך יגיד😂השם בשימוש כבר
אוי.כמה בכיתי בקוראים לי צביקי גריןאחתפלוס


אני גדלתי על אן שרלי ורמונה...דיליה
כולם צדיקות פה שחבל על הזמן....
טוב גם קראתי האמת את קוראים לי צבאקי גרין.
ונדמה לי שנתקלתי גם בתריסר הקיסר.
נראה לי לבן הגדול שם קראו יונתן.
והייתה גם עוד בת גדולה לפני החמישיה. אבל לא בטוחה הייתי כבר גדולה מידי כשיצא בעברית...
גם. אני גדלתי במקביל על אניד בליטון ועל אריך קסטנראחתפלוס

איך אהבתי את השביעייה הסודית...

וואו השביעיה הסודית...דיליה
בדיוק קראתי לא מזמן שוב....
חחח... מזכירה נשכחות...
זוכרת את הססמא? אני לא...
לא..בטח סוזי זוכרתאחתפלוס


קראתי אותם ממש בילדות אחר כך עברתי לחמישייהאחתפלוס


חחח וואו מעלה לי זכרונות.דיליה
אורה הכפולה ואמיל והתאומים. ספרים כל כך אהובים
וטיפשיים...
חחח.לגמריאחתפלוס


גם אני! 35 במאי, ואין לי מושג מי זה צביקימיואשת******
וילדי קיסר ושאר שמות שהוזכרו פה
פצפונת ואנטון. זה אני.
יאוו פצפונת ואנטוןבוקר אור
וגם החמישיה ןהשביעיה למיניהם, וחסמבה. וברור שאן שרלי ואורה מורג
חסמבה חסמבה חסמבה! 😁😁מיואשת******
יואו לגמרי...דיליה
כל אחת מזכירה לי פה משהו אחר...האישה שמנקה את קו המשווה... וואו!
מי קראה את צ’רלי והשוקולדה?
אני! וכשהייתי בכיתה ו'עשינו אתזה בהצגה באנגליתאולי בקרוב
מעניין אם מישהי זיהתה אותי עכשו 😅
כל שנה המטרה לאנגלית עשתה פרויקט עם כיתות ה'-ו', אז אצלנו זה היה הצגה של צ'רלי בממלכת השוקולד
בארוווור!!! ונשים קטנות!! משם למדתי על מידות טובותמיואשת******
יותר מכל השיעורי יהדות בעולם 🙈
וואי בולאורוש3
חחח זה ממש קטע!לפניו ברננה!
אני גדלתי על שני הסוגים אבל ממש..
שיא הספרים של חרדים,
וממש שני החמישיה, השביעיה, ננסי דרו (מי קראה?), וכמובן הקלאסיקות!! ילדי המסילה, נשים קטנות, צ׳רלי והשוקולדה...

מנשים קטנות יש משפט שמלווה אותי עד עצם היום הזה. (לא זוכרת מאיזה קטע, וזה מוזר כי קראתי אותו עשרות פעמים. צריכה לרענן את זכרוני) "אל תניחי לשמש לשקוע על כעסך ג׳ו."
כלל אצלי בזוגיות.. גם אם לבעלי לא מתאים לפתוח את הנושא ולדבר ממש משתדלת ללכת לישון בלי כעס מצידי. כמה שאפשר
לגמרי! זה פשוט ספר מוסר, זוגיות, אימהות, הכל 😁מיואשת******
נכון. אני קיבלתי את נשים קטנות כמתנת יומולדתנפש חיה.
לגמרי חזרתי אליו הרבה אחרי זה ...
גם אני 🙃לפניו ברננה!
גם אני!!הרקולסית
ובטח ננסי דרו.. היו לנו מלאאא ספרים עליה.
וגם גאוה ודעה קדומההרקולסית
אני קראתי ננסי דרווווהשקט הזה
תכלס הייתי תולעת ספרים קראתי כל מה שהיה בספריה בערך..
ננסי דרו, החמישיה, השביעיה, קופיקו, צ'יפופו, מנהרת הזמן, ג'ינג'י, וינטר בלו
וגם שולינקה, ילדים מספרים על עצמם, ועוד ספרות חרדית שכזו..

חחח אולי היינו מנויות לאותה ספריה?לפניו ברננה!
😅
זה גם מה שאני באתי לשאולאחתפלוס

ספריה עם ספרות חרדית ולועזית כאחד.

מאחד ישובי  השומרון. 

אצלינו גם היה שילוב כזהקטני ומתוק
בספריה.
אם כי הספרים החרדים זה המיעוט..
חחח טוב, אני גדלתי ביישוב בבנימין 🙃לפניו ברננה!
מניחה שזה די אותו סגנון של ספריה
כנראהאחתפלוס


ערכתי, בנימין..לפניו ברננה!
התיקון האוטומטי 🤦
גם אני ערכתי.חחחאחתפלוס


חחחחחצילוש
ישוב בבנימיןחצילוש
במועצה האיזורית בנימין
כן.הבנתי.חחאחתפלוס


גם אני 😊אולי בקרוב
אבל מבני דודים האמן את ילדים מספרים על עצמם וחבורת מצוות, אז כן היה לנו גם איזה 2 ספרים של ילדים מספרים על עצמם ואיזה 2 קלטות/דיסקים של חבורת מצוות..
יווו חבורת מצוות😍השקט הזה
לשמור ולעשות.. טו דו דו..
מיואשת אנחנו באותו גיל... חחח בערךאני זה א
בערך רחוק כזה 😂😂מיואשת******
האמת שזה ספרים בלי גיל
כתבת שאת בת 35 במאי לא? או שלא הבנתי נכון חחחאני זה א
זה ספר של אריק קסטנר 😂אולי בקרוב
אם אני לא טועה.. קוראים לו 35 במאי
חחחח טוב יצאתי פיתהאני זה א
חחחחחחחח. זה ספר מעולה!! לכי תקראי מיואשת******

הלוואי 35

חחחחחחחחחח

רחוקקקקקקקקקקקקקקקקקקקק ממני 

כשאהיה בת 35( בדצמבר) חחחאני זה א
יו, את ממש תינוקת מיואשת******


לבן הגדול כמדומני קוראים אשי מתואמת
ואז יש ברכה,
ואז החמישייה: רבקי, דיני, יוכי, תיקי וזהבה.
ואחר-כך: מוישי, חזקי, דני, שרהל'ה ורחל אהובה.
הגעתי לשנים עשר?
כן!
לא ייאמן שאני זוכרת...
אם כי אצלי זו לא סדרת ילדות אלא סדרת נעורים - נתקלתי בה כשחיפשתי ספרים באנגלית לצורך בוקרפורט... ורק אחר-כך אחיי וילדיי קראו אותה בעברית. (אפילו התחלתי לתרגם את אחד הספרים בשביל הילדים שלי...)
שאפו!קטני ומתוק
יפה לך שזכרת הכל!
חחח איזה מלכה את!!!לפניו ברננה!
אני קראתי בעברית וגם באנגלית בתור בוקרפורט ולא זוכרת
חושי בנוח.. גם אני גדלתי על אן שרליהשקט הזה
ווואייי כמה אהבתי את הספרים האלה
עד היום אני אוהבת לקרוא 😌אולי בקרוב
אן שרלי היא באמת גם לאימהות...דיליה
או במקרה שלי, בדרך לאמהות 😉😌אולי בקרוב
אני לא בכיתי אבל הלב שלי הלם בחוזקה ביחד עםהשם בשימוש כבר
צביקי שרקם תוכנית גאונית והזויה במחסן של כלבו סינגלר...
ילדי שי!!מחי
וואו איך אהבתי את הסדרה הזו
גם אני🙂( איה שייקו והממילן, חני ה"בלנדר", גיטי הבובה הקטנה,השם בשימוש כבר
מוישי הרציני, בתיה טובת הלב, תמי, ו-איך קראו לחבר של שייקו? אח של בתיה? ברח לי🤦‍♀️)
יענקי!בוקר אור
איזה חמודים הם!
נכון נכון!! 🙂השם בשימוש כבר
ואיך שנאתי את אשתו החורגת של סבא של תמי.אמהלהאחתפלוס

או שטעיתי בפרטים?זה היה מזמןןןןן

מה שבטוח שהיתה שם איזה אשה מרשעתאחתפלוס


ננסי!! 😂 שקראה לה "תמה"השם בשימוש כבר
כן.ננסי.חחחאחתפלוס


כן....שנסתה לחטוף אותה או משהו כזה?יעל מהדרום
היא קראה לו אופה, נכון?מחי
כן..השם בשימוש כבראחרונה
וואי קראתי את זה מלאאהבת ישראל!!
ופעם אחת היה ספר שעשה לי סיוט בלילה.. מאז לא חזרתי אליהם..
אולי פעם אחת כשאחד מאחים שלי החליף אבל הם כמעט לא מחליפים את זה...
זה ישן😅
את מאחלת לה גם את החמישיה שהייתה להם?😂מאמינה ומתאמנת
את מחדשת לי שיש חמישיה בתריסר😂😂😂השם בשימוש כבר
חמישיית בנות😂😂 מקוה שאני לא מטעה אתכן לא עלינומאמינה ומתאמנת
שבטעות לא יהיה למישהי מידע מוטעה והיא תעביר אותו לילדיה שיעבירו לילדיהם ואז תתבלבל המסורת
כןכןאהבת ישראל!!
חמישיית בנות
כל הכבוד לי שאני זוכרת למרות הטפשת😅😅מאמינה ומתאמנת
נכון! שלאחת יש בעיית ראיה וקוראים לה תיקי/תקווהיעל מהדרום
לק"י

זו סדרה ממש חמודה.
נכון נכוןקטני ומתוק
לא מצליחה לזכור את השמות של כל החמישיה..
(ושל כל הילדים בכלל לא זוכרת)
אכן חמישיהקטני ומתוק
אחת עיוורת- תקווה.
ויש את יוכי, ולא זוכרת עוד..
איזה ישן זה😅
יש גם דינילפניו ברננה!
ואולי גם רבקי?
הידעתן שיש ספר שבו נולדת הילדה ה13 והוא לא תורגם מאנגלית?
באנגלית שם הספר הוא "Bakers Dosen" ובארה"ב במאפיות (bakery) אם קונים 12 יחידות מקבלים את ה13 חינם..
דיני נכוןקטני ומתוק
רבקי לא זכור לי...
חידשת לי😅
פעם אמרתי לעצמי שאקרא את אחד הספרים באנגלית, לא קרה 🙈
שיוואו איזה נוסטלגיות את מעלה פהפשיטא
עוד מישהי מכירה את זה כאן😂😂אהבת ישראל!!
ודאי😁פשיטא
מכל התגובות פההשקט הזה
זה נשמע שמי שכתב את הסדרה הזאת זה הטרול עם הרחם המתומנת🤔
אהבת ישראל!!
שעשעת אותי קשות
אויששש. שונאת את זהמאמינה ומתאמנת
אמא שלי קצת כזו בהשקפה למרות שאחרי כמה ילדים היא מנעה. אני כבר מדמיינת את השאלות על אח לבייבי כמה חודשים אחרי הלידה🤦‍♀️
אוי לא. איזה מלכה את שאת סובלתמיואשת******
הייתי אומרת לה שאם השם רוצה גם לה יכול להוולד תינוקתוהה לי
איזו חופרת היא וחסרת טקט, מלחיץ למדי.
אוי, זה תשובה פגז 😂חדשה ישנה
היא תגיד אמן!חצילוש
אז תגידי לה שאם ה' רוצהאמאשוני
וכבר תועד גבר שהיניק
אז יש סיכוי שגם בעלך ישא תינוק בבטנו,
ככה יהיו לכם כפול ילדים
יאללה תפילות והפרשות חלה בכל הכוח!!!
חחחחחחחחחחחצילוש
היא תבלע את הלשון
קרה לי פעם שעשיתימתחדשת11
בדיקת ביוץ והנחתי במדף מעל האסלה
כמובן שהיא הייתה חיובית
וכמובן שחמותי בדיוקקקק נכנסה להתפנות
רק מציינת שאוחו מדף מדובר הוא בגובה העיניים. נכנסים והופ הוא מופיע
די קשה להתעלם🤣🤣🤣
יואו אמאל'האביול
וואו בנות אתם חבורת פדחניות 😄😄רקלתשוהנ
אחלה פדיחה👍😏
🤣🤣🤣מתחדשת11
וואי-וואי...מתואמת
ובטוח היה אפשר לזהות שזו בדיקת ביוץ?
רק שהיא לא חשבה שמדובר בבדיקת היריון...
גמני חשבתי על זהמתחדשת11
ישמצב שחשבה, זה היה גם אחרי הרבה זמן שחיכינו..😅
טוב, לפחות היא לא שאלה...מתואמת
לא, אבל יצאה מחויכת מתחדשת11
😂😂דבורית
קטעים עם החמות, לא שליפה לקצת
חמותי לא מתערבת בתכנוני המשפחה שלנו, בה.

אבל 2 של חברות.

1. חברה הגיעה יום אחרי החתונה לחמותה לשבע ברכות שלהם
החמות שאלה איך היה בלילה 🤦‍♀️

2. חברה אחרת, בעלה רוצה רק ילד אחד.
אמא שלו רוצה מלאאא נכדים ובינתיים יש אחד. (וגם היא)
כל כמה זמן היא מציעה לקחת את הילד ללילה כדי 'שתוכלו לעשות לי עוד נכדים'.
לא דתיים אז אולי שם הדיבור הזה הולך.
בלי קשר החמות הזאת מהבולה ומצחיקה אז אולי זה בעצם נורא מתאים לה ספציפית.
🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣 אפשר לעשות עוד גם כשהילד ישן בבית,השם בשימוש כבר
הכל טוב
יואוווווו😂😂😂😂😂סמיילי12
חחח הזכרת לי את חמותי...דיליה
למחרת החתונה באה לראות את הדירה של הזוץ.... ולבדוק אם המיטות מחוברות או מופרדות.
לא אין דברים כאלה🤦🤦רקלתשוהנ
איך את יודעת שהיא בודקת את זה? היא הצהירה?🙊יעל מהדרום
וואי אני נגמרת מצחוק ממה שהולך פה!!שקדיה.
@השם בשימוש כבר תודה שחזרת!!
זה מזכיר לי סיפור של חברה:
היא היתה אחרי לידת תאומים והיא בעלה רצו לצאת לחופש, ביקשה מאמא שלה שתשמור על הילדים (וזאת אמא שמגיעה תמיד ובכיף ואוהבת את זה ממש!) אבל התגובה שלה היתה: מה?! כבר אתם רוצים עוד אחד??!
המחיהחגהבגה
@השם בשימוש כבר
אל תעשי לנו את זה יותר לתקופות כאלה ארוכות!!!
טוף טוףהשם בשימוש כבר
גם את גברתי הנכבדת!!
מה עם השכנים הרעים? משגעים אותך עדיין?
איזה שרשור מצחיק!! תודה לך ולכולכן!יעל מהדרום
לק"י

חזרת לכבוד תשעת הימים?
😂 משהו כזה😉השם בשימוש כבר
אני שכחתיאחת פשוטה
ג'ל סיכה בחדר שהיינו בו בבית של חמותי וזה אחרי ששכחנו כבר פעם אחת בבית של ההורים שלי.

נראה לי אני עולה על כולכן . אין .. אין..
🤭🤭🤭🤭🤭השם בשימוש כבר
אעאעעעעאע 😳😳😳רקלתשוהנ
🙈🙈🙈🙈מתחדשת11
אני קוראת פה את כל הסיפוריםהשקט הזה
ותהה לעצמי למה אני כזאת חננה ולא קורים לי דברים כאלה.. אין לי מה לספר😰😰

חח סתם ב"ה טפו טפו שלא יקרה..
חחח גם לי. אם כי לדעתי ביקשתי מחמותי עדים פעם בשבתאורוש3
יו, אני גם פעם ביקשתי מחמותי עדים בשבתאמא טובה---דיה!


חחחח סיפורים מצחיקיםמטילדה

@השם בשימוש כבר זה פשוט לא יאומן הכישרון הזה שלך 

לפתוח שרשורים כאלה שהופכים לשרשורים ארוכים....צוחק

 

כיף שחזרת!

כיף שגם את חזרת, מטילדה יקירתנו 🌷השם בשימוש כבר
תודה. זה לא כשרון, זה פשוט חפירות
פעם שכחתי בבית של חמותיאמאשוני
את הדוש הוגינלי (כנראה לקחתי לעשות הפסק אצלה או משהו)
אחרי מלא זמן שלא היינו אצלה (איזה חצי שנה)
הגענו שוב ואז היא אומרת לי אולי זה שלך?? שאלתי את כולם וזה לא של אף אחד, רק אותכם עוד לא שאלתי (גיסות מהבולות שלי, אף אחת לא יכלה להציל את המצב??)
קיצר אני כזה אמממ כן יש מצב ששכחתי את זה פה,
ואז היא כזה מסתכלת על זה ושואלת מה זה, למה זה משמש??
אני בלב שלי: כשתגדלי תביני...

יש לציין שאת הקופסה הם מיחזרו כמובן ואחסנו בפנים איזה משחק, פעם הבן שלי שאל אותה מה זה על הקופסה? דרכתי על הקופסה "בטעות" והעפתי אותה לכל הרוחות והשדים
וואי וואימאוהבת בילדי

לא הייתי רוצה להיות במצב שלך...

😂😂😂😂😂😂😂מיואשת******
תודהההההה
עשית לי את הערב
😂😂 ולמה שהגיסות המהבולות שלך תרצינה לקחת ממך אתהשם בשימוש כבר
אות הקלון??
או. גם אני תהיתי בנידוןמיואשת******
כשתגדלי תביני 😅😅מק"ר
חשבתי שרק אני משתמשת בדבר הכל כל מוצלח הזה...
מה זה אבל? מה עושים איתו?נפש חיה.
לשטיפה פנימית לפני הפסקמק"ר
אני קניתי בסופר פארם בבית מרקחת שם
האמת פעם ראשונה ששומעת על כזה דבר🙈אחתפלוס


גם אני .. אבל התפדחתי לשאולאביול
שהיא לא תגיד לי כשתגדלי תביני ;)))
(איך עושים סמיילים מהפלאפון?)
הרגת אותי בסוף שבטעות דרכת על זה 😂חדשה ישנה
לגמרייי 😂😂באת אליי פתאום
כתשגדלי תביני 😂😂דבורית
🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣באת אליי פתאום
איך היא לא טרחה לברר מה זה, כל הזמן שזה היה אצלה?
פתאום היינו רואים הודעה בפורום:יעל מהדרום
לק"י

"מישהי יודעת מה זה הדבר הזה? אחד מהילדים שכח אצלי"+ תמונה של הדבר.


😂😂 אבל חמיות כבודות פחות מסתובבות פה, לא? יותר כלותהשם בשימוש כבר
צעירות או צעירות פחות, ו.. טעונות
(אומנם כל חמות היא/הייתה גם כלה, אבל.. )
אולי היתה מחפשת פורום נשים כזה לשאול?יעל מהדרום
😂😂 זה היה יכול להיות משעשע ביותר 😂😂השם בשימוש כבר
וואי עלית על כולנההההאביול
תגידי אפשר לבקש ממך שתבקשי משיח? נהיה פה שרשור ארוך כמו הגלונפש חיה.
אני? קטונתי. אתן אולי.. ואם כבר שרשור ארך כמו הגלות-השרשורהשם בשימוש כבר
שמלאה לו בערך שנה, על הפדיחות של המקווה, היה מעל 1000
למה אנשים כאלה רשעים???אמא טובה---דיה!

מי שזוכרת את השרשורים שלי על השוכרים שלא משלמים - אז ב"ה הם עזבו את הדירה לפני כמעט שנה,

ובחיפוש שלנו אחרי שוכרים חדשים ממש הקפדנו לחפש שוכרים שישלמו בזמן.

 

גם ככה השכרנו בהרבה פחות ממחיר השוק, כי זה היה אמצע שנה והם עוד ביקשו עוד הנחה, וכמובן ביקשו מלא תיקונים בדירה שעשינו להם באלפי שקלים.

 

והם הבטיחו שהם ישלמו בזמן כל חודש, והיו נראים אנשים אמינים.

 

ואיפה כל ההבטחות שלהם? הם לא משלמים, בקושי עונים לנו לטלפונים ולהודעות.

 

בקיץ אמרנו להם שאם הם לא מבטיחים שזה יסתדר תוך חודש שיעזבו עכשיו, כדי שנוכל למצוא שוכרים חדשים.

אז הם הבטיחו שזה יסתדר.

 

אז הבטיחו, אבל לא הבטיחו לקיים.

 

די, פשוט אנשים רשעים. נמאס לי.

 

אנחנו משלמים על הבית הזה משכנתא ממש גבוהה כל חודש. מה הם חושבים לעצמם?!?!?!?!?

למה אתם לא מחייבים תשלום בהוראת קבעבורות המים

או פשוט סליחה שאומרת..לוקחים מהצ'קים שהביאו לכם מראש

אפשר להתיעץ עם עו''ד מה אפשר לעשות אבל ברור לי שאתם לא יכולים להמשיך ככה לספוג זה מממש מתסכל

מממש

כי הצ'קים חוזריםאמא טובה---דיה!
עם צ'קים אפשר ללכת להוצאה לפועל!!רוני 1234

תמיד צריך לקחת את כל הצ'קים מראש!


וכמו שכתבו לך למטה, יש עוד כללים שצריך להקפיד עליהם מראש כמו לקחת ערבים ותלושי משכורת. לפי החוק אפשר לקבל את הכסף ישירות מהמעסיק שלהם.

מציעה לכם להתיעץ עם עו"ד לפני שאתם משכירים את הדירה בפעם הבאה…

אגב, יש חברה בשם וויצ'קרוני 1234
שנותנת שירותים שונים בתחום הזה. בין היתר הם נותנים ערבות (בתשלום, כמו ביטוח) ועוזרים לפנות דיירים סרבנים.
ממש הזוימקקה
תדרשו ערבים
מצטערת בשבילכם. נראה לי שאתם חייבים ללמוד לקחקופצת רגע

ולבטח את עצמכם. יש סיבה שדורשים ערבים או ערבות בנקאית וכדו'.

שווה התייעצות עם עו"ד אם אתם לא מבינים בתחום.


מקווה שיסתדר במהרה על הצד הטוב ביותר!


ואגב, לא מבינה בזה אבל צ'קים חוזרים הם לא סיבה לערב הוצאה לפועל? 

בעיקרון כשצקים חוזרים פעם אחר פעםפרח חדש

זה מאוד מסבך את בעל החשבון, עוד לפני ההוצאה לפועל

הם לא יכולים במשך שנים להחזיק כרטיסי אשראי, לקחת הלוואות בנקאיות ועוד

וואו איזה הזוי. אבל אתם חייבים ללמוד לקחפרח חדש

ולהשכיר רק עם ערבות + הוראת קבע

אתם לא יכולים לסמוך על טוב ליבם של אנשיםעדיין טרייה

אתם צריכים לבטח את עצמכם.

בחוזה הבא תקחו עורך דין שיקח את כל הפקדונות הדרושים.

יש חברות כמו ויצ'ק שעושות בדיקות מקיפות על הדיירים ומבטחות אותכם במצב שלא משלמים שכירות.

צ'קים שחוזרים אפשר לקחת להוצאה לפועל אחרי התראה. תגידו להם שאם לא ישלמו עד תאריך מסויים אתם פונים להוצאה לפועל.

אין שום סיבה ריאליתהמקורית

להשכיר פחות ממחיר השוק. לדעתי גם לפחות שיכסה את המשכנתא

קודם כל גשו לדירה לשוחח איתם ותראו לאן הרוח נושבת

בנוסף להבא תבקשו תלושי שכר + ערבות בנקאית

ותכתבו בחוזה שבמידה ולא ישולם שכד יותר מחודש אחד,יש לכם זכות לפנות את הדירה (לא יודעת כמה זה חוקי אבל ירתיע)

והאמת, אם לא משלמים - הייתי מפנה להם את החפצים ומוציאה אותם.

שיסתדרו על חשבון מישהו אחר

זה דטרש מידה מסוימת של אכזריות, נכון, אבל אתם מפסידים מזה. אז הייתי שולחת את בעלי לפנות את הדירה ולהחליף מנעול כשהם לא נמצאים. ושיסתדרו עכשיו.

לא ישלמו שילכו להורים

תופעה שצריך להוקיע

אני מסכימה איתך בעיקרון זה מה שמגיע לדייריםקופצת רגע
אבל חוקית זה אסור נראה לי
חוקית גם אסור להם לא לשלםהמקורית

שוב, כתבתי מה אני הייתי עושה

הפותחת לא חייבת לקיים אבל זו דעתי


אפשר לפתוח בקשה לפינוי צושכר אבל זה יימשך נצח. רק בכח לפעמים זה עובד🤷

אגב, התמהמהתם גם אתםהמקורית

מהקיץ הם לא משלמים כבר.. יכלתם כבר לפתוח הליכים לפינוי

חבל שאתם מחכים עם הדברים האלה. ברגע שלא משלמים חודש אחד, ישר לטפל בזה ולא להאמין לטוב ליבם של אנשים. מי שחשוב לו לשלם פונה מעצמו לבעל הדירה ומבקש ארכה ומתנצל

הם כן שילמו מידי פעם...אמא טובה---דיה!
את זה לא כתבת אבל בהודעה הפותחתהמקורית
אני לא חושבת שהם עושים את זה מרשעותפרח חדשאחרונה

נראה לי שהם נקלעו לסיטואציה שקשה להם להתמודד

אבל

זה עדיין לא אומר שאתם צריכים לרחם עליהם ולנהוג כלפיהם בסלחנות

וואו איזה הזיהדיאן ד.

כואב הלב

מקווה שתסתדרו איתם במהרה ושיעזבו את הדירה

 

לשוכרים הבאים תדרשו:

1. תלושי משכורת - 3 חודשים אחרונים

אם השכר נמוך פשוט אל תשכירו להם.

2. דירוג אשראי של השוכרים, אם הדירוג נמוך כנראה שהם לא עומדים בתשלומים ובהתחייבויות

3. צ'קים לשנה קדימה

4. צ'ק ערבות של קרוב משפחה בגובה 3 חודשי שכירות

 

בהצלחה!!!!

חתמתם איתם חוזה של דייר לא מוגן?Seven
בן 6 שמדבר על רצון למות ..חדשה ישנה4

היי יקרות. סליחה מראש על האורך

בני בן 6 ילד מאד חכם לגילו, כריזמתי, סקרן, עקשן ביותר, דעתן, רגיש ופגיע מאד, אהוב ביותר.

ההתנהלות איתו ביומיום מאד מאד מתישה מעייפת ומאתגרת, ממש כמו לטפל בעשר ילדים - מבחינה נפשית. הוא מאד מאתגר שובב היפר אקטיבי וגם מאד מאד רגיש

משקיעה בו המון בשיחות בהתאם לגילו על כל מיני נושאים שמעניינים אותו, בהסברים, בזמן איכות יחס חם ותשומת לב.

לאחרונה, על כל דבר שלא הולך לפי איך שבאלו ,או שלא מקבל מה שרוצה או שאני לרגע מאבדת סבלנות ולא האמא המכילה והסבלנית,  ובמיוחד כשמשעמם לו הוא ישר משתמש במילים- משפטים

"אני רוצה למות"

"אני לא רוצה לחיות בעולם הזה"

ובימים האחרונים זה הסלים ל-

"כשלא תראי אני יקח סכין וידקור את עצמי"

"נמאס לי כבר מהחיים האלו"

"אני יתפלל לאלוקים שאני רוצה למות כבר ולא להיות פה יותר"

התגובות שלי הן-

"אנחנו לא נתן לך למות אנחנו אוהבים אותך וצריכים אותך איתנו אתה חשוב לנו מאד"

"ה' הביא לך את החיים כי הוא רוצה שתחייה אותם ושיהיה לך טוב ותיהיה מאושר בריא ושמח"

"חס וחלילה זה מילים שלא אומרים אותם, אתה תיהיה בריא וה' ישמור עלייך"

ואז ממשיכה כרגיל בשגרה

וכמובן שהוא מתעקש בחזרה

"אני רוצה אבל למות" "אני יהרוג את עצמי"

(מציינת שהוא מבין את מלוא המשמעות של המילה מוות.)

יש לציין שבוודאות הוא לא שומע את המשפטים/מילים האלו מהסביבה הקרובה.

לדעתי דרך המשפטים האלו הוא מחפש ויתורים לגבולות שמציבים לו ולגיטמציה להתנהגות שלילית שלו.

דוגמא למשל כל ערב הוא מסרב להכנס למיטה ולישון, הוא ממש מתעקש להשתולל ולהציק לאחיות שלו, אני כועסת עליו ומסבירה לו שזה זמן לישון ושאחיות שלו עייפות ורוצות שקט, והוא כתגובה מאיים עליי שהוא ישן כל הלילה על הרצפה. אני אומרת לו בסדר תשן על הרצפה, רק תעלה לישון כבר עכשיו.

ואז הוא באמת שוכב על הרצפה וכל רגע אומר "איי כואב לי הגב איזה כואב לישון על הרצפה"

"קר לי ברצפה"

"אני סובל כלכך"

"אני ימות אמן"

וכשאני מזכירה לו את האפשרות לעלות למיטה שלו ולישון ברוגע ובחום הוא ממשיך להתעקש שהוא מעדיף לסבול על הרצפה.

(כל לילה יוצא שאנחנו מעבירים אותו מהרצפה למיטה🥵)

(ובבוקר הוא כועס ורב איתנו על זה שהעברנו אותו למיטה שלו)

בחזרה לנושא- ב"ה בפועל כרגע הוא ילד ששומר על עצמו מאד, די פחדן מאד זהיר ושקול במעשיו.

מה לדעתכן ראוי להגיב לו?

האם צריך איש מקצוע או לתת לזה עוד קצת זמן אולי יחלוף?

בגיל הזה זה כן נדירמתיכון ועד מעון

בגיל בוגר יותר זה כבר הרבה פחות

הכוונה האמירות הספציפיות

מבואסת ממש מהמשקל שלי!פרח חדש

כתבתי פה לפני כמה זמן שאני חושדת אולי יש קשר בין זה להתקן מירנה

מרגשיה שמשהו לא הגיוני

לא עשיתי שום שינוי בתזונה שלי

אוכלת קצת כמו תמיד

והמשקל שלי רק עולה ועולה!!

תמיד הייתי רזה בלי להתאמץ בכלל, משקל לא היה נושא בכלל.

עכשיו אני במשקל שלא הייתי בו מעולם!! (מלבד בהריונות כמובן)

נהייתה לי בטן מזעזעת

ואפילו בעלי הסכים שאולי אני צריכה לבדוק שמא אני בהריון מרוב גודלה (הוא מעולם לא העיר לי על מראה חיצוני, אני ששאלתי אותו מה דעתו לגבי הבטן 🫣)


לא יודעת מה לעשות!!


מתחילה לשקול לעבור למניעה אחרת..

יש לכן רעיונות?

טבעת נוברינג עלולה לגרום להשמנה?

יכול להיות קשורשוב חוזר הניגון
רק אומרת שיש קשר גם לגיל. לא יודעת בת כמה את אבל קצב חילוף החומרים מאט עם השנים ומה שעבד לך עד היום עלול להשתנות..
אני בת 35פרח חדש

תמיד הייתי רזה בלי להתעסק עם זה בכלל

ממש מבאס וגם מבלבל אותי האם לעשות שינוי במניעה או לא

איזה ביאוסהבוקר יעלה

מניחה שקשור להורמונים.

אבל בהחלט יכול להיות קשור לגיל וריבוי הריונות

זהו.. מנסה להבין באמתפרח חדש

האמת שתמיד מנעתי בלי הורמונים

פעם ראשונה שמונעת עם הורמונים (בתחילת הנישואין כן לקחתי קצת הורמונים אבל לא תקופות ארוכות ככ)

כדאי לבדוק בלוטת התריסתהילה 4
הרבה פעמים משפיע
נכון, זכרתי את זה.. ובדקתי והכל תקין ב"הפרח חדש
ברוך השם. מקוה שתעלי על הגורם במהירותתהילה 4
רופאי נשים מתים על התקן הורמונלי אבל בטח שברמת הפרט זה לא מתאים לכולן. אז טוב שאת מודעת לעצמך.... 
אולי התקן לא הורמונלי?דיאן ד.

אני מצטרפת לבאסה שלך על המשקל

גם אצלי אני חושבת שזה תוצאה של שינויים הורמונליים (הפסקת הנקה)

ובלי שום שינוי באורח החיים פשוט עליתי ועליתי ועליתי

וכמה שניסיתי לעצור את העליה לא הצלחתי.

ועכשיו תקועה במשקל גבוה ולא יודעת מה לעשות עם זה...

קראתי עכשיו בפורום של רדיט לא יודעת אם את מכירהפרח חדש

יש שם מלאאא עדויות מנשים שעלו ועלו ועלו בגלל ההתקן

הרופאים מכחישים קשר (מעניין למה... 🤨) אבל נשים מספרות שהורידו את ההתקן ותוך זמן קצר ירדו שוב

אני קיבלתי החלטה להוריד

יש לי תור ביום ראשון

והולכת להעיף את זה ממני בעז"ה (אלא אם כן בעלי ישכנע אותי שלא במהלך השבת 😉)

ההתקן מעולה לי בכל בחינה אחרת

אבל המשקל זה ממש משמעותי

במיוחד שאני רוצה בבוא היום להוציא ולהיכנס להריון

לא יכולה להתחיל הריון באובר משקל!!


 

אצטרך לחשוב מה לעשות בתקופה הקרובה

לא כ"כ באלי לשים התקן לא הורמנלי בגלל ההסתגלות וגם המחיר

אבל אולי אין ברירה..

מעניין. ניסית פעם התקן לא הורמונלי?דיאן ד.

לי היה תקופה והיה די סבבה

הדבר היחיד שהתבאסתי זה מחזורים קצת יותר קשים וכואבים.

לדעתי זה שווה

 

בכללי אני נמנעת מאוד מהורמונים מלאכותיים

ניסיתי תקופה גלולות הורמונליים ופשוט הפכתי להיות מפלצת בלתי נסבלת

אז הפסקתי.

 

ואגב לגבי מניעה,

אם יש מחזור קבוע אני חושבת ששווה לנסות שמ"פ

 

כמה פעמים הייתי עם התקן רגילפרח חדש

היה בסדר גמור

רק היה קשה לי המחזור כל חודש למרות ההנקה

לכן הפעם שמתי את מירנה ואין מחזור

הוא כבר בן שנה וחצי ולא יונק


המחזורים שלי מאוד קבועים ובעיקרון אני יכולה למנוע בשמ"פ כי אני מאוד מודעת לגוף ויודעת בדיוק מתי אני פוריה

הבעיה שזה מקצר מאוד את הימים שאפשר להיות יחד

ואם כל חודש יש וסת ועוד כמעט שבועיים עד למקווה ואז זהירות עד הביוץ וכמה ימים אחרי.. כמה ימים נשארו..?

יכול להיות המון דבריםבשורות משמחות

למשל אם לקחת אנטיביוטיקה? זה משפיע על מיקרוביום הקיבה וגם בין היתר על משקל ...

האם את חיה בסטרס לאורך תקופה ארוכה זה גם משפיע ועוד ועוד

צריך להבין יותר רקע בשביל להבין למה זה קורה לך

לא אנטיביוטיקה ולא סטרספרח חדשאחרונה

באמת שאני לא יכולה להצביע על שום שינוי שעשיתי בתקופה

מעבר לזה שאני כל שנה עולה בגיל 😉

ועשיתי בדיקות דם מקיפות והכל היה תקין

שאלה שעלתה לי במחשבות עם עצמי ועניין אותיכנה שנטעה

לשמוע דעתכן-

מה ההבדל, אם יש כזה לדעתכן,  בין חיי שותפות של חברים שגרים יחד לחיי זוגיות של איש ואישה?

את מתכוונת נשואים לעומת לא נשואים?oo
כןכנה שנטעה
שותפות של חברים שגרים יחד (נגיד דירת סטודנטים או סתם חברות ששוכרות יחד דירה) לבין זוג נשוי . בשניהם יש חלוקה נגיד של עבודות משק בית וכזה, אז מה עושה את ההבדל?
האמת שאני מופתעת לנוכח השאלההמקורית

גרת פעם עם חברה/ בדירת שותפים? אני מניחה שלא

ההבדל הוא משיכה, חיבור, מחויבות

כשזה בפן הזוגי זה לא דומה בדשום צורה לעניין זל שותפות חברית. הגבולות הם שונים. האינטימיות הרגשית היא אחרת.

אכןoo

יש הרבה משותף

כי נישואים זה גם שותפות

אבל בנישואים יש גם

ילדים משותפים

כלכלה משותפת

ומחויבות (לנישואים לילדים)

חלוקת משימות זה הדמיון היחיד אם בכללואני שר

באמת נשמע שאת לא מכירה את המציאות הזו

גם אם מדובר בחברים הכי טובים,

זאת לא אהבה ולא עומק רגשי כמו זוג נשוי (מניחה רגע בצד בני זוג שגרים יחד בלי להתחתן)

הרבה פעמים זה גם לא פסגת החברות, אלא שותפים.

וזה אומר בעיקר שזו תחנה זמנית.

וגם שלכל אחד יש עיסוקים משלו ועניינים שלו ושריטות שלו ויש פחות מוטיבציה להשקיע לטווח הארוך, להתחשב באחר (מעבר לנחמדות חברתית), לבוא לקראת....

 

מה את תעשי ותתאמצי בשביל בן משפחה לעומת חברה ממש טובה לעומת חברה סתם?

אותו דבר.

מה הדמיון בניהם?מתיכון ועד מעון

זה שונה ממש.

חיי זוגיות נועדו להיות חיים שלמים של בחירהה הדדית עם אהבה ומשיכה, מיניות וילדים.

שותפים חולקים אותה קורת גג ומקסימום חולקים בהוצאות ובתורנות שטיפה

אני אולי אדייק קצתכנה שנטעה

למען הסר ספק, אני לא מרגישה סתם בדירת שותפים עם בעלי, ויש בינינו אהבה ושותפות לחיים והכל..

אבל מה ביומיום גורם להרגיש את זה? אנחנו נגיד בדכ נפגשים איזה שעה שעתיים ביום, שנינו גמורים עייפים מהיום ומהטיפול בילד. אז במצב כזה לא כזה מרגישים משהו מיוחד באוויר, זה מאוד טכני - אתה עם הילד, אני מכינה אוכל, אתה לומד, אני מנקה... כמו דירת שותפים..

מה עושה את השגרה יותר זוגית?

נראה ליאנונימית בהו"ל

מאוד תלוי בכל זוג

כשבעלי מתעניין איך היה היום שלי, גם אם זה חמש דקות ואז ממשיכים עם הילדים - אני מרגישה אכפתיות

יש פעולות יומיומיות "פשוטות" שעושים תוך כדי, גורמות לך להרגיש אהוב.


ובאמת ממליצה גם מידי פעם לצאת כזוג ולהנות. אבל אלו פיקים

בעיניי מה שבעיקר מחזיק את זה זו השגרה, והפעולות בתוכה שמראות אכפתיות ואהבה


כןoo

השגרה יכולה לכלול הרבה זמנים של יותר שותפות מאשר רגשות של משיכה ואהבה


בעיניי זה מקסים שיש שותף לחיים זה נותן לי בטחון ושלווה


רגשות משיכה וריגוש שמורים לזמנים זוגיים

וגם לפעמים יש סתם ימים עם יותר רגשות כאלה

בלי לעשות משהו מיוחד

דווקא המחויבות לשותפות הזוהמקורית

זה מה שמחזיק את הקשר לדעתי

תחשבי שזוגות שנים רבות חיים בהעברת שרביט ושותפות מתוך מחויבות לבית הזה שהקימו, כדי לקיחם אותו. שזה מן הסתם רצון שניהם.


לפי מה שאת כותבת נשמע שאתם לא עושים הרבה דברים יחד. כמו לנקות או לבשל, אלא הכל בתורות כזה כמו סרט נע, יכול להיות שאם תתחילו לשתף פעולה גם בפעולות כאלה זה ירגיש לך אחרת

וגם, שבירות שגרה. מחוות אחד לשניה. שמעתי מפי רבנית אחת שאמרה שהרב דסלר כותב בספרו שאהבה זו נדיבות. אז מחוות של נדיבות אחד לשנייה, של מעבר למה שסוכם זה בהחלט מקרב

וגם, נשמע שאתם בלופ של שגרה שוחקת. תינוק, בעל סטודנט, נשמע עמוס. יש גם תקופות כאלה. זה מה שיפה בזוגיות ארוכת שנים. אחרי ובמהלך תקופות כאלה, למצוא את הקרבה מחדש ולהשתדרג. לשים את הביחד שלכם בראש סדרי עדיפויות. פתיחות, אינטימיות רגשית ופיזית.

אולי הרבנית אמרהדיאט ספרייט

או התכוונה לומר ששורש ותולדת האהבה היא הנתינה וכך אומר הרב דסלר ב"מכתב מאליהו".

הוא גם מספר על זוג עם ילד שהופרד בשואה והתאחד לאחר מכן. הילד נשאר רק עם אחד ההורים, לזכרוני עם האם. והיא זו זדאגה לכל מחסורו ולכל צרכיו לאורך כל הזמן הזה.

לאחר השואה, לכשהתאחדו ניכר היה שהאב אינו אוהב את בנו כשם שאימו אוהבת אותו וזאת לדעת הרב דסלר כיוון שלא עסק בנתינה כלפיו לאורך כל התקופה הזו. 

לא היא אמרה נדיבותהמקורית

האמירה על הנתינה ידועה ומפורסמת

היא אמרה שבמקום נוסף בספר כתוב על נדיבות

(האמת שיש לי אותו אבל לא עברתי על כולו כדי לאמת את דבריה)

בעלי חשב שאני איזו למדניתדיאט ספרייט
והוא קנה לי סדרה שלמה בשם מכתב מאליהו בת 4 כרכים, כשקראתי רק את הכרך הראשון (שם קראתי את מה שכתבתי) וזהו לא התקדמתי מעבר, אז אין לי מושג 🫣
גם לי יש אותההמקורית

אני ביקשתי מבעלי שיקנה לי 🤭

אבל צריך לאחוז ראש וההתקדמות איטית 

יואו איזו מלכה!דיאט ספרייט
המקורית
את בעצמך! 
המממ זמן זוגי בתוך השגרה זה חשובמרגול

כוס קפה בבוקר, או כוס תה אחרי שהילדים נרדמים

ללכת לישון ביחד זה משמעותי בעיניי (כלומר, להיכנס יחד למיטה. שלא יקרה שעד שאחד מגיע לחדר השני כבר נרדם), אפילו במובן של השיחה הקטנה על הא ועל דא.


ובנוסף, גם אם תסתכלי רק על ההיבט של שותפות בתפקידים. יש משהו בשותפות של נישואים שהיא הרבה יותר רחבה משותפות של חברות מאוד טובות.

נגיד חברות טובות יכולות להגיד - טוב, לא נעשה חצי חצי קלאסי, אני אהיה על כלים תמיד ואת תמיד על כביסה. נניח. ואז בסוף זה איכשהו יוצא שווה.


בנישואים זה רחב יותר. כי קודם כל אין לי עניין להשוות איתו. אנחנו לא צריכים לעשות את אותו הדבר.

וגם, נישואים זה קצת קיבוץ בהיבט הזה מבחינתי. כל אחד עושה לפי יכולתו ומקבל ע"פ צורכו.


נגיד, אם צד אחד בלימודים, וגם לא מרוויח כסף וגם בשגרה עמוסה בלימודים והרבה שעות מחוץ לבית.

אז ברור שהוא תורם פחות גם מבחינה כלכלית וגם מבחינת טיפול בילדים, וגם מבחינת עבודות הבית.

זה לא בהכרח צריך לצאת פה שוויוני.

אם הזוג, כזוג, החליט שהלימודים האלו חשובים (מכל סיבה), אז זה מה שעושים. ושני הצדדים מתגייסים למאמץ. 

לדעתי הכי חשובאהבה.

לנסות לפתור את הבעיה שאתם נפגשים שעה שעתיים כל יום

זה ממש מעט

אני נמצאת עם בעלי פחות מזה כל יום, וזה בסדר גמןר .אמא טובה---דיה!

זה לא בהכרח קצת.

אני מרגישה שקודם כל ביומיוםשלומית.

זה כל מיני דברים שהם טיפה "אקסטרא".

למשל: אם בעלי מבקש אוכל להגיש לו יפה, חם עם סכו"ם ולברך שישבע ויהנה, להכין כוס קפה, לקנות שוקולד קטן, לבוא מאחורה לעשות קצת מסאז', וכד. להכניס בתוך הדברים שממילא עושים עוד קצת טעם אווירה.

חוץ מזה: לצחוק, סתם להריץ קצת צחוקים ביומיום על כל מיני דברים.

ובנוסף, להקפיד על דייטים וזמנים שהם בהגדרה מוקדשים לזוגיות והם נותנים בוסט של אנרגיה לכל ההתנהלות היומיומית

בעיני התשובה היא אינטימיותתהילנה
עבר עריכה על ידי תהילנה בתאריך כ"ט בכסלו תשפ"ו 1:29

גופנית כמובן, אבל בעיקר רגשית.

מה שקורה בין בני זוג במערכת נישואין זה פתיחות וכנות, באופן שאין עם אף אחד אחר בעולם. היכולת להיות פגיע, כנה ולהביא את עצמך עד הסוף.

וזה דבר שלא קשור לכמות הזמן שמבלים ביחד או לסוג הפעילויות שעושים. כל השיח בזוגיות הוא שונה באופן מהותי משיח בין חברים. זה שיח נטול מסיכות, נטול אגו וריצוי.

כמובן שאם יש הסתרה של רגשות / תחושות / מחשבות וכל אחד מנסה לרצות את השני או מפחד להביא את עצמו אז האינטימיות נשחקת עד נעלמת. ושוב, בשונה מתגובות אחרות פה, לא חושבת שהזמן הוא הנקודה כי זה לא בהכרח הגורם שהכי משפיע על האינטימיות הרגשית.

אניoo

כנה עם הרבה אנשים שאני בקשר

והשיח שלי איתם הוא שיח נטול מסיכות נטול אגו וריצוי


זה לא חייב להיות רק בזוגיות

בעיניי זה נכון וטוב לכל קשר

לדעתי, זה מאוד שונהתהילנה

להיות בשיח כזה עם מחוייבות וברית נצחית. גם לי יש מערכות יחסים קרובות ומיטיביות, ועדיין, יש חלקים והיבטים ששמורים לזוגיות.

זה כמו להגיד- מה ההבדל בין להיות מורה ללהיות אמא. גם אם תהיה המורה הכי טובה בעולם אוהבת ואכפתית ומסורה, בסוף למחוייבות ולאהבה שיש לנו לילדים ולבן הזוג אין תחליף

חלקים והיבטיםoo

ברור שהם שונים בזוגיות

אבל

השיח לא חייב להיות שונה

אם רגילים לדבר בכנות בפתיחות ובזרימה

זה יכול להיות עם הרבה אנשים אותו דבר

אז מה ההבדל בעינייך?תהילנה
או שאין הבדל?
בשיח אין הבדלoo

לי לפחות

בקשר ההבדל

במגע ויחסים

במחויבות

בחלק שלו בחיים שלי

מעניין, אני חושבת יותרכנה שנטעה

כמו @תהילנה, השיח שלי עם בעלי הרבה יותר פתוח מאשר עם הסביבה שלי וגם עם החברים הקרובים ואפילו עם המשפחה וההורים. יש דברים שלא אגיד לאנשים סביבי ,לפעמים דווקא בשביל לשמור על המרחב שלנו לבד.

תודה על התגובות, העלה לי נק' למחשבה טובה 

אני חושבתשומשומ

שהתשובה בגוף השאלה ..

שותפות מול זוגיות.

לדעתי כל עוד אנחנו רק שותפים יש שלי, שלך

כשאנחנו זוג זה שלנו.


אני חייתי במשך חצי שנה עם חברה - שותפה, בילינו יחד מבחינת זמנים הרבה יותר מאשר בעלי ואני כיום.

גם עבדנו וגם גרנו יחד, כולל שבתות וחגים (הייתי איתה בשליחות בחו"ל). ועדיין זה לא מתקרב לחיים עם בן זוג. הדאגה, השותפות, ההתעניינות באמצע היום אחד בשניה.

גם מבחינת המשק בית, הכל שלנו ביחד אין תחום שלי ותחום שלך.. כמובן כל הנושא האינטימי..

בקיצור, יש יותר הבדל מאשר דימיון 

תודה לכן על התגובות! קראתי את כולןכנה שנטעה

כמה פעמים ועלו לי נק' למחשבה.

בינתיים עוד שאלה בהקשר -

מרגיש לכן שיש פער בין האווירה וה'זוגיות' שהאישה רוצה שתהיה ביומיום לבין מה שהאיש רוצה?

לדוגמא עלה פה כמה פעמים לגבי לשבת יחד על כוס תה/קפה או מחוות קטנות במהלך היום. מרגיש לי שלי זה חשוב הרבה יותר מלבעלי, לא בקטע רע, פשוט זה לא חסר לו. הוא לא צריך את ה'דייט' הזה בסוף יום כששנינו עייפים ואם אני מבקשת ישב איתי כמובן אבל לא ביוזמתו. כנ''ל מחוות קטנות במהלך היום. כמה אתן מצפות מהאיש שלכן שיעשה משהו כזה ואולי בכלל זה בסדר שזה בא רק מצד אחד..?

ברור שיהיה פעראיזמרגד1אחרונה

אתם שני אנשים שונים שמביעים ומרגישים אהבה בדרכים שונות.

בעיני זה בסדר גמור שזה מגיע רק מצד אחד, ואם יש משהו שאת מרגישה צורך שיהיה מצידו פשוט לבקש...

אני עם ילד 1 בן 9 חודשים ומרגישה קושי ענקאנונימית בהו"ל

תוהה לעצמי שוב ושוב איך אנשים מביאים עוד ונושמים.

אני באמת מרגישה שזה מאוד קשה לי כרגע ככה עם התינוק שלי ולהוסיף עוד 1 ועוד 2? וואו... מפחדת לקרוס עוד

קודם כל אם קשה לך אפשר להמתיןדיאן ד.

וחוץ מזה כשהם קטנים זה יותר קשה

כשהוא יגדל אפילו קצת זה כבר יותר קל

 

ולדעתי בילדים הבאים קצת יותר קל כי קודם כל הגדול קצת מעסיק את השני

וגם יש לך יד נוספת, נגיד את צריכה משהו מהשולחן את מבקשת עזרה מהגדול שיביא לך (כמובן אם הוא זורם חח)

אז לא נהיה יותר קל, אבל זה לא הקושי הנוכחי כפול שתיים.

אני גם הרגשתי ככהאיזמרגד1

אבל- גם כשהם גדלים הקושי פוחת, וכשהגדולה הייתה בת שנתיים הרגשתי שאני מסוגלת לעוד הריון

וגם עשיתי תהליך מאוד משמעותי עם ההורות שלי, לקבל את זה שהחופש שלי הלך ושהורות זה אתגר ועכשיו עם שניים הרבה יותר קל לי ממה שהיה לי עם אחת לפני התהליך שעשיתי...

אל תשווי את עצמך לאחריםמתואמת

לכל אחד יש כוחות אחרים, וגם התינוקות שלהם אחרים.

יכולה לומר לך שאם הבת השמינית שלי הייתה הבכורה - הייתי מרגישה כמוך... אבל ה' בירך אותי בילדים רגועים בהתחלה וגם בלידות קלות בהתחלה.

אם את מרגישה שאת קורסת, כנראה שהילד שלך יחסית קשה לגידול, אז אל תשפטי את עצמך❤️

ובינתיים תנסי לבדוק איך את יכולה לא לקרוס ואיך אפשר גם לעזור לילד שלך, שיהיה קל וכיף יותר לגדל אותו...

כל אתגר בחיים שמתמודדים איתו פעם ראשונהאמאשוני

נראה גדול מאוד,

ואם הקושי גדול, לא נראה שאפשר לעבור את זה שוב.

תזכרי באתגרים שהיו לך פעם, תנסי להיזכר בתחושות.

הפעם הראשונה שנסעת בתחבצ לבד

הפעם הראשונה שעשית בגרות

הפעם הראשונה שעלית על ההגה..


כרגע הקטן שלך תינוק ממש, כדאי להשקיע את האנרגיות בלהבין האם ניתן, ואיך ניתן להקל עכשיו, ולא להתעסק באיך עושים זאת שוב

זה שיש כאלה שיולדים צפוף, זה לא הסטנדרט, רוב העולם החופשי שמתכנן ילודה, לא בוחרים ללדת במרווחים קטנים וזה מעיד שאכן לגדל ילד דורש הרבה משאבים ולא מהר נכנסים להרפתקה הזו שוב.


הבדל נוסף הוא כשיש כבר גדולים אז גם מקבלים הרבה פידבק על חווית ההורות מעבר לחיוכים וזה גם נותן כוחות לעוד.

(למשל תהליך שעושים עם ילד והתהליך מצליח, זה מאוד מחזק)

הגיוניoo

להרגיש קושי ענק עם תינוק קטן


חלק מהאנשים שמביאים ילדים צפופים קורסים/ חיים בהשרדות


יש נשים שמוכנות להיכנס לסחרחורת של חיים סביב ילדים ולידות

ויש שלא


הסטנדרטים והציפייה מהחיים

יכולים להיות שונים מאוד מאישה לאישה

כדאי לך לתכנן את החיים ככה שיתאימו לרצונות והצרכים שלך ולא לפי מה שמתאים לאנשים אחרים 

אני יכולה לספר על עצמיפרח חדש

שילד ראשון היה קשה מאוווווד

זה שינוי כל כך גדול מכל מיני בחינות

וגם התינוק שלי לא היה תינוק הכי קל ונוח

היום עם 5 ילדים אני לא מרגישה ככה!

לעיתים נדירות אני מגיעה לקצה אבל זה בדכ בשילוב הרבה דברים יחד.

למדתי להתאים את החיים שלי למצב הזה, אמא לילדים

זה לוקח זמן אבל אפשרי.


חיבוק! מתמקדים בכאן ועכשיו... ממשיכה לכתוב בפניםליני(:
כל אחד והחבילה שלו... והחיים שלו. והיכולות שלו... אני ממש בעבודה לקבל את עצמי עם זה. כי לא קל לי לא להיות בהיריון ולא האחרי... אני מגיעה ממש לקצה שלי וזה חלק מהשיקול אצלינו אם ומתי אפשר לחשוב על עוד היריון/ילד. ולפעמים הייתי רוצה שזה יהיה לי פשוט יותר אבל זה לא... וזה בסדר. ואת נורמאלית. ויש עוד המון כמוך. מקווה שיש לך תמיכה לעכשיו... ושאת לא לבד עם הקושי והרגשות השונים...♡
מזדההשמ"פ

גם אני הייתי בתהייות האלה

והייתי עם יחסית ילד נח מאוד, הרבה עזרה ועדיין הרגשתי חנוקה ממש וקורסת גם פיזית ונפשית

לקח עבודה עצמית להבין שאני לא כמו אלה שמביאות צפופים  ( אולי בעתיד, מי יודע ) ואולי גם יהיה לי פחות ילדים ממה שחשבתי

בפועל רק שהוא היה בן שנתיים יכלתי לחשוב על עוד הריון ולקח עוד כמה חודשים עד שהיה לי אומץ להפסיק מניעה.

לדעתי המעבר לילד ראשון קשוח ממש

גם פעם ראשונה שהגוף עובר את הכל וגם פתאום את כבר לא "חופשייה" וצריך להסתגל לאמהות.

מוסיפהשמ"פאחרונה

לא ציינת דכדוך וכו' אבל יכול להיות שזה דכאון אחרי לידה?

לי היה התפרצות אחרי הלידה של חרדות וגם דיכאון קל וזה היה חלק גדול מהקושי ( אומרת את זה במבט לאחור )

את איתו בבית?המקורית

את עובדת?

מניקה?

ישנה טוב? מתאווררת?


 

תנסי קודם כל לחפש את הנקודה של הקושי ולתת לה מענה. יכול להיות שזה דכאון אחרי לידה?

אם מאוד קשה לך לא חייב לחשוב על זה עכשיו. אפשר להשאיר את המחשבות האלה לזמנים אחרים


 

אני יכולה לומר שלא סבלתי בכלל ב"ה בילד הראשון. אז יש גם חוויות כאלה. ואיך עוד? כי באמת רציתי מזה עוד, אבל אז כן הגיע קושי ועצרתי

ממרחק של שנים יכולה לומר שהשנים הראשונות באמת הכי קשות אבל בדיעבד במחשבה שלי היה לי עדיף הקושי בשביל שניים ולא להישאר עם אחד כי הגיע שלב שהם מעסיקים אחד את השני וזה משמעותי אבל באמת רציתי את זה. וגם הקלתי על עצמי ככל הניתו

חיבוק❤️


 

 

 

איך אתן מורידות חוםשירה_11

אני פחות בעד משככי כאבים ויותר בעד לתת לגוף לעבוד

אבל בלילה מלחיץ אותי לישון כשהחום עולה ואני לא בשליטה

ואני תוהה מה נכון לעשות 🤔


עם בגדים רטובים במים קרים?בשורות משמחות
צורך בשקטדרקונית ירוקה

ראיתי ש @אמאשוני התייחסה לזה בשרשור אחר ולא רציתי לנצלש.

בת 5 עם מאפייני מחוננות מתלוננת כבר הרבה זמן על צורך ב"שקט". היא בחדר עם שני אחים קטנים יותר. היא במיטת גלריה, חשבנו שזה יתן לה את המענה לצורך, אבל לא מספיק עזר. יש חדרים נוספים בבית אבל היא לא רוצה לישון בחדר לבד (הצענו).

הצענו גם שתלך לישון אחרי האחים שלה ובינתיים תקרא ספר בסלון, אבל גם את זה היא לא רוצה. היא מעדיפה לקרוא במיטה שלה.

יש רעיונות איך לעזור לה?

שקט במובן של פרטיות או שהם עושים רעש?כורסא ירוקה

לרעש אפשר לקנות אטמי אזניים

אני חושבת ששקט במובן של גירוייםדרקונית ירוקה
היא אומרת שקט במובן של לא רעש, אבל לי זה מרגיש יותר מוצפות
היא צריכה שקט מרעש?מתואמת

כי אם כן, אז מן הסתם האחים שלה הולכים לישון לפניה, ואז לכאורה אמור להיות לה שקט...

בכל אופן, נשמע שהצעתם לה את כל הפתרונות האפשריים, והיא סירבה. אז נשמע שיש כאן משהו עמוק יותר מזה...

עשיתם לה אבחון מסודר למחוננות ובכלל? יש לכם עם מי להתייעץ עליה?

לא עשינו איבחוןדרקונית ירוקה

אבל יש לה הרבה מאפיינים ושני ההורים שלה מחוננים, כך שזה מאוד סביר.

איבחון יתן משהו בגיל כזה?

במיטת גלריהאמאשוני

יש הרבה חפצים/ צבעים?

צורך ב"שקט" זה בעצם צורך בהפחתת גירויים,

לאפשר למוח לבצע עיבוד נתונים בלי העמסה של עוד ועוד מידע.

כדאי להציע לה להקשיב להרפיות ודברים מהסוג הזה, זה גם ממסך את הרעש, וגם מאפשר שחרור.

מה יש מתחת למיטת גלריה? אולי אפשר לסגור שם עם וילון ולשים שטיח עם פוף שהיא תוכל לקרוא שם ואז זה סוג של "לקרוא במיטה"

אפשר לנסות לארגן לה באחד החדרים פינת קריאה משלה, עם נוחות של מיטה, גם בלי לישון שם את שנת הלילה (לישון לבד יכול להיות מפחיד בגיל הזה, זה לא אומר שאין לה צורך ב"שקט",

אלא שזה לא הפתרון הנכון לה כי זה מתנגש עם עוד צורך שקיים אצלה)

וגם כמו שהגבתי בשרשור ההוא,

לשקף לה מה היא מרגישה.

לאמירה "הם עושים לי רעש" לא לענות בסגנון של "אבל זה החדר שלהם מותר להם"

אלא לענות, אנחנו מבינים שזה מעמיס עליך ואת רוצה שקט מצד אחד, מצד שני לא רוצה להיות לבד/ רוצה להיות במיטה. זה באמת קשה כשרוצים גם שקט וגם להיות במיטה ואין שקט בחדר. אבל זה החדר שלהם גם והם צריכים להתלבש.

יש לך רעיון מה יעזור לך?

אם היא מתעקשת אז לומר, אני מכבדת את הבחירה שלך לקרוא במיטה. אני מצטערת אם יהיה לך רעש.

אם תרצי לדבר על זה/ לחשוב יחד על פתרון, אני כאן בשבילך. (ולהמשיך את השגרה עם האחים כרגיל. ההבנה לסיטואציה לא מנהלת אותך מבחינת ויתור על הצרכים של השאר, אבל כן מאפשרת חיבור לתחושות שלה)

פתרון שכדאי לשקול אם לא מפריע לך,

לאפשר לה לקרוא במיטה שלך/ בחדר שלכם על פוף או משהו, יש משהו מאוד מנחם ועוטף להיות קרוב למשהו של ההורים, גם אם הם לא בחדר באותו זמן.

אפשר גם שמיכה/ בגד שלך.

כן גם בגיל 5 יש בזה משהו מנחם, לא רק בגיל שנה..

בזמן שהאחים שלה הולכים לישון בחדר, מן הסתם את איתם, לפי הפתרון שהצעת היא אמורה להיות לבד בסלון?

אם כן אני חושבת שאני יכולה להבין למה היא לא התחברה לרעיון, אל תשכחי שזה שהיא יודעת לקרוא לא אומר שהבשלות שלה היא כמו גיל 7,

ובגיל 5 זה הגיוני שפחות אוהבים להיות לבד בשעות החשיכה.


אפשר להקדים את ההתרגעות לשעות האור. כלומר לאפשר לה חלון זמן אחרי הגן שבו היא נרגעת, ואז בשעות הערב היא כבר פחות מוצפת מכל ענייני היום.


בכל אופן, אם היא מתעקשת להיות איתכם בחדר ילדים, אפשר להציע לה להניח עלייך ראש, או להתכרבל עם אח קטן במיטה שלו, אם זה לא מפריע להרדמות,

אוקסיטוצין יכול לסייע לשניהם.

(לה להירגע, לו להירדם, לא תמיד זה עובד, לפעמים זה מפריע, אבל כדאי לבדוק)


בכללי (בלי קשר למה שתיארת) תזכרי שהיא עדיין ממש קטנה.

לפעמים קל לשכוח את זה כי היא חכמה מאוד ומבינה דברים לעומק וגם יש לה שני אחים שקטנים ממנה אז התחושה היא שהיא ממש כבר גדולה.

תודה על התשובהדרקונית ירוקה

זה באמת מרגיש כמו שקט במובן של פחות גירויים.

המיטה שלה בצבעים רגועים ואני משתדלת לסדר לה, אבל היא אוהבת לשמור בקצה המיטה חפצים שלה (יש לה מגירה ובכל זאת היא אוהבת) אז המיטה לא לגמרי ריקה מגירויים.

הרפיות זה רעיון טוב, ננסה

ניסיתי לסגור מתחת לגלריה, הילדים לא התחברו. אני אנסה באמת לסדר לה פינת רוגע שוב.

נתת הרבה רעיונות טובים, תודה

באמת חשבתי שהיא לא תרצה להיות לבד, אבל אלה הםתרונות שחשבתי עליהם כדי לתת לה שקט.

ואני תמיד מזכירה לעצמי שהיא רק בת חמש 😅 אז מקווה שאנחנו נותנים לה את המקום להיות קטנה

אפשר לסגור את הגלריה עם וילון?רוני 1234אחרונה

אולי לקנות לה אוהל?

אולי היא יכולה להיות בשקט בחדר השני ואחר כך לישון בחדר עם האחים?

התייעצתי פה לפני כשבועיים על כוויות שהתינוקת קיבלהמתואמת

ב"ה רוב השלפוחיות שנוצרו לה נעלמו מעצמן אט אט, אבל עכשיו באחת הידיים יש לה נפיחות במקום שהייתה שלפוחית וגם מוגלה כזו. (זו היד שהיא משתמשת בה להתקדמות בישיבה על הרצפה, אז הגיוני שנכנס שם משהו☹️)

מה צריך לעשות עם זה?

הנטייה שלי היא 'לפוצץ' את המוגלה במשהו מחוטא ואז לחבוש ולקוות שהיא לא תוריד את התחבושת, אבל אני לא יודעת אם אני צודקת...

(לכאורה זה לא מפריע לה, רק אם נוגעים בזה זה כואב לה)

הייתי מתייעצת עם רופאהמקורית

אולי צריך משחה אנטיביוטית וחבישה

ולא הייתי עושה שום דבר בבית כדי לפוצץ לה את המוגלה. זה יכול חלילה להזדהם

תלכי איתה דחוף לרופאאישהואימא

כנראה זה זיהום. טוב וחלילה שלא יתפשט.

(לבעלי היה זיהום ביד ואישפזו אותו כמה ימים כדי שיקבל אנטיביוטיקה דרך הוריד)

זה נשמע שהזדהם וצריך אנטיביוטיקה. ללכת לרופאבאתי מפעם
תלכי לרופא. בנתיים תמרחי לה משחה אנטביוטית שישאמהלה

בבית כמו מופירוסין. אם אין לך אופציה לראות רופא בקרוב תתיעצי עם רופא טלפונית ושיתן לך מרשם.

חשוב מאד לטפל בזיהום לפני שמחמיר ומתפשט חלילה.

ו-בשום אופן לא לפוצץ מוגלה!!! זה ממש עלול להחמיר את המצב במיוחד שהיא עם היד על הרצפה

תודה לכן!מתואמת

היינו איתה אצל הרופא לפני כשבוע וחצי כי חשבנו שאולי זה הזדהם, והוא אמר שלא אבל שליתר ביטחון נשים לה פולידין/יוד.

קנינו את זה באמת, אבל הרוקח אמר שזה רעיל במאכל, וקצת נלחצנו שהיא תכניס את היד לפה אחרי שנשים לה, אז בפועל שמנו לה פעם אחת בלבד...

יעזור אם נשים עכשיו?

לא נראה לי שנצליח היום להגיע לרופא...

כן. ותחבשוהמקורית
תודה! בסוף בעלי הלך איתה לטר"םמתואמת

נקווה שישתחררו משם מהר עם הוראות מה לעשות...

(יש לי נקיפות מצפון שלא אני הלכתי איתה, אבל רציתי לסיים לארגן לשבת...)

כל הכבוד שהלכתם עוד לפני שבת. וממש בלי נקיפותאמהלה

מצפון. עשית בדיוק מה שנכון לעשות במצב הזה.

בשורות טובות

תודה רבה!מתואמתאחרונה
ב"ה השתחררו מטר"ם, עכשיו צריך לקנות תרופה...
אני גם מעדיפה שבעלי יילך כשאפשר... רפו"שיעל מהדרום

אולי יעניין אותך