אז מה יותר גרוע מלשכוחהשם בשימוש כבר
עדים הטעונים בדיקה בבית של...
חמותך?

לשכוח אותם
כשהמרחק ביננו
כ3 שעות
נסיעה
🙄

(לפחות היו מוחבאים שם)



(האמת שסתם הוספתי את הבוחקים. אני עצבנית רצח. עבר עלי שבוע ***. ובנוסף לכל הצרות מישהי שהלכה לידי הזיזה את היד שלה בחוסר זהירות והעיפה לי את הפלאפון שנחת על המדרכה ועכשיו מלא סדקים מכוערים מעצבנים שמקשים על הראיה והטאצ'. ובקושי טרחה לבקש סליחה. ושנתיים שמרתי עליו שישאר שלם. ולמה אני נופלת עליכן עם כל זה במקום להמשיך שרשור מצחיק שעיקרו סיפורי פדיחות עם עדים? 🤔
ואגב, תגידו, שינו פה משהו בנראות של הפורום/בגודל הגופן או שאני מדמיינת?)

כפרה, את לוקחת בהליכהאהבתחינם
אפילו אותי עם שרשור הפדיחות עם החמות
וכזכור לך,
היתי מהזוכות כאן
לא לא אהבתוש. שלך לוקח.אורוש3
לגמרי... אין מה להשוות😂השם בשימוש כבר
הגזמת😂 את הוכתרת בתואר מלכת הפדיחות אחרי הקישוריםהשם בשימוש כבר
ההם🤣
(בדיוק לפני שנה זה היה, אני זוכרת.. )
לשכוח עדים סגורים זה כלוםםםם
לעומת מה שחמותך ראתה שם🤣

ו---מה שלומך, אהבתוש?
🤷🤷אהבתחינם
אני ב"ה בסדר, מתרגלת ללבד...
ואיתך?
🤍
אני גם בסדר ב"ה..( רוצה פרוט ל"בסדר"? באישי😉 סתם)השם בשימוש כבר
ב"ה יום יום.
שרק נהיה בריאים והשגרה תמשך כסדרה.
שלך לוקח 😂😂באת אליי פתאום
אין לו מתחריםםם
חיבוק מתוקה! את חסרה פהאורוש3
ויפה על הפלאפון ששרד שנתיים. מלכה. כפרת עוונות.
ועלהשם בשימוש כבר
העדים ששרדו יומיים?
גם יפה?

(סתם, זה היה בשביל החרוז)
כן, כפרת עוונות באמת.
חיבוק חוזר💞
טוב להם אין בעיה איפה להיות. יפה שאת שרדת ❤️אורוש3
כנאמר: שרדתי בשביל לספר😉השם בשימוש כבר
תגידי שחזרת! פליז תגידי שחזרת!!מצטרפת למועדון
געגועים מטורפים לשרשוריפלצת שהיו כאן בתקופה זו בשנה שעברה...
לא הרגשנו אז את ימי האבלות מרב הצחוקים שלך!
אוי ויי, וזו אמורה להיות מחמאה? כי לקחתי קשה😒השם בשימוש כבר
וואי, עברה שנה באמת. עפה טסה לה, מי היה מאמין..
תאמיני לי שגם אני מתגעגעת!! 💞 אבל אין לי רעיון מיוחד..
ומה שלומך ככה, דון?
בטח מחמאה!מצטרפת למועדון
משכנס אב ממעטין ב-שמחה. (ממעטין את הענינים הלא טובים על ידי שמחה)
שלומי בה מעולה. שלום הזערורית משנה שעברה פחות .
ואנחנו גם עוברים דירה עכשיו. והכל בלאגן..
שמחה לשמוע ששלומך טוב, נעצבת אל ליבי ששלומה שלהשם בשימוש כבר
הילדונת פחות ומאחלת רפואה שלמה, ו---עוברים דירה? בשעה טובה!! ישוב טוב ורב שמחות בבית החדש! ובאותה נשימה-לעבור דירה זה סיוטטטטטט
אמאלה
אני בסיוטים לקראת הרגע הזה. מייחלת לבואו (תלוי מה מי מו איפה כמה למה וכולי, כמובן) ובאותה עוצמה סולדת מפניו. קבלי חיבוקי❤️
בהצלחה🌷
מתי נכנסים? השבוע הזה?
מצרפת לך קשור עם כל המידע!מצטרפת למועדון
תודה על האיחולים הלבביים😍
לעבור דירה זה קשוח. - הריון ולידה
וואי... חיבוקים. בהצלחה בהצלחה בהצלחה!!!השם בשימוש כבר
שרק יעבור בטוב. ותדעו רק רגעי אושר ושמחות בבית החדש!!
מעל שנה... מחודש ניסן אשתקד אם זכרוני לא מטעני...קמה ש.
בס״ד

וואי וואי אהובה, איזה ניסיונות כפולים ומכופלים!!!
שולחת לך מיליון חיבוקים על השבוע הזה, על הפלאפון, על העדים ועל שלוש שעות הנהיגה!!! כפרת עוונות, אין ספק, אבל אין ספק שזה גם קשוח... 💗💗💗


😘השם בשימוש כבר
(לא נהיגה, רכבת ישראל שלום.. )
תודהההה❤️❤️❤️
בימים כאלה אני מזמזמת לעצמי את ישי -
"בסוף הכל יסתדר, בסוף הכל יסתדר, על הצד הטוב ביותר
כן על הכל נתגבר כן על הכל נתגבר כבר חצי מלא.."
אמן אמן אמן!קמה ש.
התכוונו שהשרשורים המצחיקים היו בעיקר בחודשים תמוז אבהשם בשימוש כבר
אשתקד, לא לרגע בו נרשמתי לכאן🙂
אהההה!! עזבי שוב עברתי את השעה לפרוש לישוןקמה ש.
בס״ד

וזאת התוצאה...
לילה טוב פורום... 🧡
לילה טוב😘 חלמא טבא תחזי🙂השם בשימוש כבר
להיעלם מהפורום 😘מיואשת******
זה יותר גרוע!!!!!
חיבוקים מותק ❤️
זה ה כ י גרוע!!!!השם בשימוש כבר
תודהההה❤️❤️❤️
מה שלומך, ניקית+6 כוכביות יקרה? איך החיים?
ב״ה יום יום מאושרים במה שישמיואשת******
ומתפללים לעוד 💕
אמן. לו יהי.. ❤️השם בשימוש כבר
והמברך יתברך 😘מיואשת******
^^^^ געגענו אליך פה, גיעגענו וגיעגענו ןלא הגעתמק"ר
🤔? לא שמעתי גיעגועים וגעגועים 😒השם בשימוש כבר

מה שלומך מקרוש?? איך את??
אני שכחתימצפה לעתיד טוב
מעתיקה מפוסט של מישהי:
ומי שלא יודעת מיהו הרב ניסים החתום על המכתב המביש הזה:
פורסם בכיכר השבת:

שרת המשפטים ציפי לבני החליטה להעמיד לדין משמעתי את הגאון רבי ניסים בן שמעון, ראש אבות בתי הדין בתל אביב, בגין התנהגות לא הולמת. במקרה והרב ימצא אשם, הרי שהעונש הגדול הוא הדחתו מתפקידו כראש אבות בתי הדין.

הסיפור החל כאשר אישה תבעה את הרב פיצויים, אז נחשף כי הרב בן שמעון סיכם עם אישה, בת הציבור החרדי, שהותקפה באכזריות על ידי בן דודה כי לא תתלונן במשטרה ובתמורה היא תקבל סך של 220 אלף שקל.

כעת לרב בן שמעון ישנם 30 יום להגיב להחלטת השרה לבני.

על פי הדיווח ב'הארץ' ההסכם נחתם בלשכתו של הרב בן שמעון לאחר שהוצג כ'בורר' בפרשיה הקשה והחמורה.

יצוין, כי למרות ההסכם, האישה התלוננה במשטרה, ולאחר הסדר טיעון התוקף נשלח לרצות מאסר של שבע וחצי שנות מאסר ובנוסף הושת עליו לפצות את האישה במאה אלף שקלים.

יצוין כי הרב בן שמעון, הינו גיסו של נשיא מועצת חכמי התורה הגאון רבי שלום כהן.
הרב נסים בן שמעון יועמד לדין - כיכר השבת

ומעתיקה עוד מהפייסבוק- בצילומי מסך פה ששיתפה מישהי בשם רויטל.

לאאאאא. פדיחה רציניתאחתפלוס
וואה וואה וואה🤭🤭🤭השם בשימוש כבר
אם בן ה15 קרא, תמים הוא כבר לא🤣
😳 😂😂מיואשת******
אוי לאאאאא חחחחחדפני11
אוי אוי אוי 😲קמה ש.
מקווה שלפחות שלחת את חמותךאני זה א
לשאול את הרב מה דינם חחח סתם סתם חחח
לאאאאאאא...השם בשימוש כבר
אבל לפחות חמותי יודעת שאני לא בהריון. חסכה את השאלה🙂
(המבט החטוף לבטן לא נעלם מעיני, אבל עליו אין לי טענות.. )
היא עוד תחשוב שהשארת אותם בכוונה תחילהאני זה א
כשיהיה הריון תשכחי מקווה שלא תשכחי אצלה בדיקת הריון בבית חחח
😂😂לא אשכח מהסיבה הפשוטה שאני לא נוהגת לעשות בדיקותהשם בשימוש כבר
הריון ביתיות.. רק בטא😆
איזה מזל חחח התגעגנו אלייך לא הספקתי לומראני זה א
גמני גמני 😘השם בשימוש כבר
השם בשימוש כבר היקרהרקלתשוהנ
את נשמעת בדאון
אמן שיהיו לך ימים מלאים שמחה וטוב, וזה מכל הלב למרות שנטשת אותנו
😪😪😪 לא נטשתי... לא יפה. העלבת אותי ברבות😒השם בשימוש כבר
סתם..
אמן אמן רק לתשובה שהתחרבש לה בסוף ה' ונ'
במקום ב' וה'
ובסוף היא נשארה לא רק לתשובה אחת
אוקי היה מגיע לי 😄😄רקלתשוהנ
בכל אופן
אולי לא נטשת אבל את חסרה
לא ראיתי אותך מגיבה בסיפור פדיחות משלך עלהשם בשימוש כבר
עד!! (יד על המותן, ששה אלי קרב)
מממממרקלתשוהנ
פעם חמי התיר לי עד של השביעי של שבעה נקיים אחרי לידה
נחשב? 😁
סתם אבל הוא לא ידע שזה שלי. זה רב אחר שאל אותו ומזלו שהוא התיר כי הוא לא היה מבין למה הבן שלו ניתק איתו קשר

ועוד משהו בשבילך
פעם פגשתי את חמתי עולה המקווה בערב שבת כשירדתי לטבול אחרי לידה (אחרת) זה היה חגיגה של הסמקות.
ועוד אכלנו אצלם למחרת.
אני לא יודעת על מה כל הכפרת עוונות הזאת 😩😩
😂😂😂😂😂😂 מתלבטת מה מבין 2 הסיפוריםהשם בשימוש כבר
מביך ומשעשע יותר... גדול!!
אני פשוט אוהבת אותךתוהה לי
ואיזה צדיקים שנסעתם 3 שעות לחמותך!! ומה עשיתם עם העדים? ובאסה על הפלפון ממש!
לא צדיקים ולא נעליים, הבן הבכור התגעגע לאמא ואני התגעגעתיהשם בשימוש כבר
לקציצות של יום שישי ולאוכל של יום שבת
סתם סתם
מה שעשינו עם העדים זה לבקש מגיסתי שתשלח אותם אלינו בדואר 24 🤣🤣🤣
ותודה על הפלאפון..
אה, ו-מי טו❤️
התגעגענו אלייך פה 😍באת אליי פתאום
גמני גמני אליכן ולכאן 😘❤️השם בשימוש כבר
אוי לא... מתואמת
קרה לי משהו דומה פעם...
אחרי הלידה הראשונה היינו גם בבית של חמי וחמותי. היה לנו שם חדר פרטי צמוד לשירוקלחת - הכול טוב ויפה ומצוין.
ואז הגיע הזמן להיטהר אחרי הלידה... וכיחסית טירונים בעסק - עשיתי מ-ל-א בדיקות, שכמעט כולן דרשו שאלה. לא היה לי איפה לשמור את הבדיקות בצורה נורמלית, וכדי שיתייבשו כמו שצריך - פרשתי אותן על מדף בצד החדר שלנו.
ואז היינו צריכים לנסוע, בעלי ואני (אולי לבודקת טהרה? הגיוני), וחמי נשאר לשמור על התינוקת.
ואז, לא פחות, הוא נכנס לחדר שלנו, ששם הייתה התינוקת בעריסתה, והתיישב שם בכורסה כדי לשמור עליה...
ומה לא הספקנו לסלק לפני כן מהחדר? את סדרת העדים שהעידו על מצבנו שעל המדף...
(טוב, יש לנו תקווה שהוא בכל-זאת לא ראה אותם... כי המדף היה צדדי והחדר היה עמוס והוא בכלל ישב וצפה בטלוויזיה שהייתה שם בחדר, כמדומני... לא נורא, לפחות עברו מספיק שנים מאז )
🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣 גדול!!!השם בשימוש כבר
מזכיר לי ש(אולי כתבתי את זה פה כבר)
פעם, כשהילדון היה קטן, הוא מצא חבילת עדים.
"אמא, מה זה?"
עודי מתלבטת מה לענות לו,
הוציא עד אחד וקבע שאני מנקה בזה את המשקפיים🤣
(תכלס, איזה דומה זה לבד שמנקים בו את המשקפיים. אפילו גזור בזיג זג כמוהו. רק הצבע שונה😆)
אז למה נועד השובל?מתואמת
לניקוי הידיות של המשקפיים?
למקרה שהמשקפיים יבלעו את המטלית 😂מיואשת******
🤣🤣🤣🤣🤣🤣 בול!! ואז יהיה אפשר למשוך מהשובל😂השם בשימוש כבר
לא! לא! לא!!! הצילווווחדשה ישנה
וואווו לקחת בהליכה!!!אביול
השמבשימוש כבר , סליחה, לא הבנתי.חדשה ישנה
זה עדים משומשים או נקיים???

פרט חשוב ביותר!
נו, למה נראה לך שפתחתי שרשור? אם זו הייתה חבילה חדשההשם בשימוש כבר
למי אכפת?
זה כמובן היה במעטפה...
בתוך מעטפה, אז מה הבעיה? מי יודע מה יש בפנים?חדשה ישנה
א. היא סגורה אבל לא מודבקתהשם בשימוש כבר
ב. גם אם הייתה סגורה, סמכי על חמותי שפתחה אותה בלי לשאול שאלות
ממש חושחש הבלשחצילוש
טוב שלא אמרה לך את דעתהדיליה
אסור או מותר...
😂😂 כשתהיה רבנית😉השם בשימוש כבר
תכלס אני לא יודעת אם היא מצאה את זה, לא דברתי איתה על זה, שתפתי רק את גיסתי, אמרתי לה איפה זה והיא שלחה..
כן,, כן.. עכשיו אני נזכרת מי זאת חמותך...חדשה ישנה
בענייני קיפול הכביסה המעניינת שלך 🤭

אני עוד מדמיינת אותה לוקחת את העדים לרב..
😂😂 אל תזכירי לי.. זה היה אחד המביכים...השם בשימוש כבר
יותר גרוע זה ללכת להתקלח אצל חמותךחגהבגה
כדי לעשות הפסק
לחזור עם כל הבגדים המלוכלכים בערימה
ובתוכם השקית של העדים.
לגלות שהשקית ריקה
וכל הבדים שוכבים יפה יפה על הרצפה במקלחת
כש חמותי נמצאת שם 😑
אמאאאא.... לאאא!!!חדשה ישנה
אויששאביול
זה רק אני או שנעלמת לנו לאחרונה ממש??חגהבגה
חחח כן...אביול
עכשיו בחופשת לידה אז קצת חזרתי..
בזעה טובה!! (??)חגהבגה
אומנם זה זמן שמזיעים בו הרבה, אבל לא צריך לאחל בזיעה טובהיעל מהדרום
עבר עריכה על ידי יעל מהדרום בתאריך כ"ט בתמוז תשפ"א 09:01
לק"י

סתם סתם...יודעת שזה בטעות

@אביול מזל טוב!!
חחחחחח אוייש נו המקלדת שךי 🤣חגהבגה
מזל טוב יקרהאורוש3
😂😂😂הרסתמיואשת******
וואי נוראמאמינה ומתאמנת
מביך ברמות
אולי גרוע יותר זה לשלוח את הבעל להסביר לחם ולחמות למה אי אפשר לבוא לשבת משפחתית שממש חשובה להם כשיוצא לנו ליל טבילה
ואז הם שואלים ובאמת לא מבינים למה אי אפשר ושם הסבר לא עוזר. אז הוא החליט לאמר להם ל-**** יש משהו ממש חשוב בשבת שבגללו אנחנו צריכים להיות בבית ולא יכולים ליסוע🤦‍♀️
מאז שקט בגזרת ההזמנה לשבת עד להריון
חחחחאביול
🤣🤣🤣מתחדשת11
וואו אני חייבת לזכור אץ הדברים האלומיואשת******
כי בעיני זה ממש לא סיבה 🙈
מה הכוונה? לא סיבה לא להגיע לשבת?מאמינה ומתאמנת
לדעתי לאמיואשת******
כתבת שבת משפחתית חשובה
מניחה שזה תלוי כמובן כמה חשובה, אבל אם זה משהו מספיק חשוב שאורגן מראש וכל המשפחה באה חוץ ממכם נגיד, אז בעיני זה לא סיבה ויש דרכים כן לבוא.
כמובן אני לא יודעת את כל הסיפור
וסהכ מנסה לזכור את הדברים האלו כי מה שבעיני לא סיבה בעיני הילדות שלי בהחלט יכול להיות שכן יהיה ואני אתעצבן 🙈🙈
כל שבת שהם מחליטים שהיא חשובה היא חשובה😂😂מאמינה ומתאמנת
בערך פעם בחודש- חודשיים זה קורה
זה היה כמה חודשים אחרי החתונה והיינו זוג צעיר וטרי😅
האמת שניסינו לחשוב איך זה יכול להיות הגיוני ולא מצאנו שום דרך לצאת למקווה והיו עוד כמה עניינים אז החלטנו להישאר
גם בלי זה אני מבינה לגמרי את מי שלא רוצה לנסוע לשבת משפחתיתפה לקצת
בגלל מקווה.

לא רואה את עצמי יוצאת בערב שבת למקווה וחוזרת לבית של חמותי כשכל המשפחה שם
אה אז לא התכוונתי לשבת כזו מיואשת******
חשבתי שבת שעושים פעם בשנה או שנתיים, משהו רציני יותר.
האמת שאני כן הלכתיאורוש3
לשבתות בסגנון. טבלתי איפה שזה לא היה.
בעיניי זה לא חייב להיות רק טבילהתוהה לי
בוא נגיד ככה, זה ממש לא משנה מה הסיבה שזוג לא רוצה לבוא. מותר לכל זוג לא לרצות לבוא לשבת ספציפית. בעיניי אם עושים שבת משפחתית ורוצים שכולם יבןאו צריך לשאול מראש כל אחד האם ומתי נוח לו. אם זה אירוע משפחתי תלוי תאריך זה באמת יותר מורכב אבל אז גם פחות מאמינה שיהיה זוג שלא יבןא
זה הכל יפה וטוב בתיאוריהמיואשת******
כשיש משפחה של שמונה ילדים וכולם נשואים, ועם ילדים בכל מיני גילאים, תמיד למישהו יהיה לא נוח. מנסיון (מקווה, ילד חולה, מבחן רציני, יש כל מיני שלל סיבות) ובסוף פשוט עושים שבת וכולם מתאמצים.
אני לא מדברת על שבת של פעם בחודש אלא פעם בשנה.
וצריך לזכור לא לחיות רק בבועה של זוג שחושב על עצמו והילדים שלו אלא לזכור שאנחנו ילק ממשפחה וההורים שלנו השקיעו ומשקיעים וגם הם רוצים לפעמים להרגיש זוג עם כל הילדים שלהם, בדרך כלל הם משלמים הרבה על השבתות האלו ומשקיעים בהן, וכן, לפעמים מקריבים. כי גם אנחנו נרצה לעשות שבתות כאלו יום אחד. תמיד צריך לנסות לצאת קצת (לשני הכיוונים) מהאיזור גיל וזמן שאנחנו נמצאים בו ולהסתכל פנימה או החוצה - תלוי מאיזה כיוון.

וזאת
הסיבה שרשמתי שאני צריכה לזכור את זה, בשביל הכיוון שלי.
בעיניי זה טוב ויפה שהורים רוצים שבת אידיאליתתוהה לי
עם כללל המשפחה, אבל זה לא תמיד מסתדר. במיוחד אם לא שואלים אנשים אם נוח להם. זה לא ראוי בעיניי לכפות שבת משפחתית על אנשים אחרים. אפשר לבקש ולהתייעץ, אי אפשר לכפות. והילדים כמובן אם הם מחונכים ואןהבים יעשו מה שהם יכולים כדי להתגמש, אבל באמת לא תמיד מסתדר
זה באמת ענין של נקודת מבטמיואשת******
שמשתנה עם הגיל. סליחה אם זה נשמע קצת זקן או משהו, פשוט הייתי במקום שלך, בשנים האלו.
הבאתי נקודה למחשבה, מי שתרצה תיקח.
אני דווקא ממש מסכימה איתך למרות הגיל 😁בוקר אור
כיף לשמוע 😁מיואשת******
ושוב מדגישה שאני חושבת שגם בגיל של ההורים צריך לכור לקבל בסלחנות את זה שהזוג הצעיר חושב הרב פעמים אך ורק על עצמן בלי להקדיש שניה מחשבה למה שהושקע בשבת... מטבע הדברים זה ככה
ובהחלט צריך לנסות כמה שיותר למצוא תאריך שיהיה נוח לכולם , ובסוף, כמו שהסברתי לתינוקת שלי היום - יש חיים. החיים קורים, ככה זה בחיים 😁
מסכימה גם עם זהיעל מהדרום
כמה הסכמות! זה יום המזל שלי! 😂מיואשת******
תמשיכי לפרוש את מסקנותייך. אולי נסכים בעוד דבריםיעל מהדרום
חחחח יעל את מצחיקה היוםאורוש3
לפחות מצחיקה אחרותיעל מהדרום
אני גם.לפניו ברננה!
הייתה לנו שבוע שעבר שבת משפחתית, הבן שלי היה חולה כל השבוע לפני.
התלבטתי אם לבוא רק בגלל החשש שידביק את הילדים האחרים.
אמא שלי אמרה לי ברור שכן, (לא משנה שאחר כך אחותי שלאחד מהילדים שלה יש בעיות במערכת החיסון קצת כעסה...) אז האי נוחות שבהחלפת שלשול לא בבית היה מבאס, אבל היה לי כל כך טוב וחשוב להיות שם והייתי נורא מתבאסת לוותר על זה..
לכולנו יש בחירה חופשיתתוהה לי
בעיניי כאדם אני לא אעז לכפות על מישהו משהו. אני חא שולטת על אף אחד ולא רוצה להרגיש נשלטת על ידי אף אחד.
כשחמותי שלחה מייל: בשבת בהעלותך יש שבת משפחתית בביתינו, תעשו חלוקת אןכל ביניכם.. אז זה ממש היה לי קשה. למה את לא שואלת אם בא לנו, אם אנחנו יכולים. מה זה ההנחתות האלו? ושוב,במשפחה תקינה אנשים שמחים לשתך פעולה אבל יש דרך ליצור שבת משפחתית ובעיניי קביעת עובדה תוך ציפיה שכולםםם יישרו קו, היא ממש התעלמות מבני אדם כיצורים חופשיים בעלי בחירה,צרכים ורצונות.
השאלה המעניינת היאמיואשת******
ואל תעני עליה מיד בבקשה. קלי לך אותה למחר
אם אמא שלך היתה עושה את זה
ואם היית גדלה במשפחה שאמא שלך היתה עושה את זה כבר כשהיית ילדה וזה היה מקובל ורגיל לך שפעם בשנה קובעים שבת כזו, מה היית מרגישה אז.
אני מדברת ככה כי אמא שלי לא עושה את זהתוהה לי
וכי אני לא רגילה לזה. אמא שלי בחיים לא פקדה עלי לעשות משהו. היא תמיד בקשה ואמרנ: אני אשמח אם, ואם את יכולה אז, ומאד יעזור לי ש, ותמיד אחרי שעשיתי מה שבקשה היא אמרה מלא פעמים תודה ושתפה כמה זה שימח אותה, ובאמת כמעט תמיד הקשבתי. אמא שלי מלאך. מעולם לא הוציאה מילה רעה על מישהו או על הילדים שלה. תמיד מחמיאה, מפרגנת, קשובה, מאפשרת. וכזו גם אני משתדלת להיות (בלי הקטע של לא לדבר רע על אנשים🙈).
ככה היא גידלה אותי. חמותי לא גדלה ככה את הילדים שלה, ולפעמים אני מצטמררת לשמוע איך חלק מהילדים שלה מדברים לילדים שלהם ואני אצטט קצת: רבקה צאי כבר מהשירותים. תפסיקי לאכו ,תברכי ותפני את השולחן. תפסיקי לבכות, מה את תינוקת. תאסוף הרגע את כל הצעצועים ועוף למקלחת. כן, פקודות. פקודות. בעיניי, מזעזע. בעיניי זו דרך דיבור שיכולה להוות מדרון חלקלק. כי כשאתה מצווה על אדם אחר משהו אתה באותו רגע מבטל את הרצונות שלו.
והנה,אמרת לי לא להגיב מידתוהה לי
והגבתי, כי את לא תגידי לי מה לעשות גיברת מגונדרת שכמוך! סתםםםםםם
עוד דוגמה מחמותי: שלחה מייל לכל הבנות והכלות שלה: חברתי xxx חלתה בסרטן, נא חלקו ביניכם את ספר התהילים, שכל אחת תכתוב איזה פרקים היא לוקחת. ואני בראש מיד חשבתי: סליחה? ואם לא מתאים לי? למה את אומרת לי מה לעשות בנימת פקודה? תשאלי מי רוצה, יכולה,נוח לה. זה יוצא כמות גדולה של פרקי תהילים לכל אחת יש כאן אמהות למלא ילדים,מפרנסות יחידות, מתמודדות. מה ההנחתה הזו. אבל בגלל שכולן צדיקות ומנומסות, הן לקחו מלא פרקי תהילים כל אחת ואני פשוט לא הגבתי עד עצם היום הזה. אני בכלל לא במצב בחיים שאני מסוגלת להגיד תהילים או יכולה לקחת אחריות יומיומית על זה. אז מה זה הסגנון דיבור הזה? שמשקף חשיבה כאילו כולם בהכרח רוצים ויכולים את מה שאני רוצה ויכול.
תקשיבי אני מאד מבינה אותך לגבי פקודותמיואשת******
למרות שבהחלט אני אומרת לילדות שלי פקודות לפעמים כגון צאי מיד מהשירותים מקלחת. ואם תצליחי לגדל בלי זה מתבגרות, אשרייך מה טוב חלקך אבל את תהיי בצד של המלאכים, ואני רק אשה רגילה 😁

לגבי פקודות כמו ספר תהילים אני מתעלמת/לא עונה/ או אומרת לא מתאים לי.
זה שחמותך מגדלת ומדברת בצורה מסוימת שאת לא אוהבת ומעבירה את הבקשה בצורה שאת לא אוהבת, מובן מאד, ועדיין יש פה בקשה שאף שנוסחה כפקודה בפני עצמה היא לגיטימית. זה מה שאני מנסה לומר לך.
את לא מבינה, אבל בעה יום אחד מאחלת לך שתביני , כמה בלתי אפשרי זה לקבוע שבת שנוחה לכולם. אחרי שמנסים את זה כמה שנים מבינים מראש שזה נדון לכשלון. באמת באמת. ואז כן, קובעים.
מה שאני מנסה לומר לך זה שתנסי להפריד בין צורת ההתבטאות של חמותך שהיא לא נעימה לך במיוחד בגלל שגדלת הפוך, לבין הרעיון בכללי שכמעט בלתי אפשרי שיהיה נוח לכולם שבת ולכן אם יש שבת כזו פעם בשנה פשוט קובעים אותה ומצפים מכל הילדים לעשות מאמצים גדולים בשביל זה. כן. גם אם יוצא ליל טבילה. וגם אם יש מבחן ודברים נוספים כי כמעט כל שבת יהיה למישהו משהו זה לא נגמר.
ואם מישהו מנחית עליך להביא אוכל או שתצליחי או שתקני בלי לספר לאף
אחד ולא יקרה כלום.
למדתי את זה לאורך הרבה שנים. אני מודעת לגמרי שממש קשה להבין ולא כל שכן לקבל מה שאני אומרת כשנמצאים שלוש שנים בנישואין ו פוקוס הוא לגמרי עלינו כזוג מתפתח, וזה טוב שכך!!! אבל אני כן מספרת וכן חוזרת על דברי כי בכל זאת, אני חושבת שאפשר וצריך לנסות לחשוב ולהבין על הצד השני.
מיואשת מהממתתוהה לי
תודה על תגובתך. אנחנו די מסכימות בגדול, במיוחד לגבי שבת משפחתית שהיא פעם ב, ברור שצריך לעשות כל מאמץ להגיע.. וכך אני גם עושה.. היה לי יותר נעים אם בחירת המילים היתה שונה.. אבל באמת העולם מורכב ממלא אנשים עם מלא סגנונות..
ועדיין אני חושבת ספציפית על שבתות משפחתיות של פעם בשנה, הפנטזיה הזו שכולםםםם יבואו, כשמדובר במשפחות ברוכות, היא פנטזיה שבסוף פוגעת בבעלי הפנטזיה. כי תמיד יש נכד או נכדה שיש להם משהו. ואז זה בחירה של בעל הפנטזיה האם הוא מאמין בבחירה החופשית של בני משפחתו או האם הוא כועס עליהם על שבירת הפנטזיה שלו.
ואיך בכלל הגענו לדבר על הנושא הזה? אההה, עכשיו נזכרתי.. עדים-טבילה-שבת משפחתית
אני בכלל טבלתי בליל הסדר שיצא במוצאי שבת, אצל חמותי, אז את.המשוכה הזו עברתי, בטוחה שכל שאר הטבילןת, קטן עלי..
נו, מלכתחילה הכל התחיל כי אמרתי שאני צריכה לזכור את זה לעצמימיואשת******
וגם אמרתי שהיציאה מהקופסא צריכה להיות לשני הכיוונים, של הזוג הצעיר למחשבה והבנה על המשפחה הגדולה וההורים, ושל ההורים והסבים לזכור שהזוגות הצעירים במקום אחר
אכן, עבודה

איזה כיף שאנחנו מסכימות בגדול! זה ממש שרשור ההסכמות שלי! ❤️
תראי, את מראה כאן שני קצוותבוקר אור
אני מבינה למה הצד השני מפריע לך אבל אני גדלתי במשפחה שבאופן יחסי יש הרבה שבתות משפחתיות ( המשפחה המצומצמת שלי כן מנסים לקבוע זמן שלכולם יהיה נוח, כי בינתיים אנחנו לא הרבה מחוץ לבית) אבל המשפחה המורחבת עושים כל שנה שבת שזה ממש ברור שכולם מגיעים. זה גם אותה שבת תמיד, אף פעם לא חשבו להתייעץ, כי תמיד יהיה מי שלא מתאים לו. וזה ממש ממש הגיוני לי. את סבתא שלי זה מאוד משמח שכולם באים. לא מדברת על מקרה קיצון שילדתי אתמול, אבל במקרים נורמליים גם אם לא בא לי ברור שבאים..
וגם אם ההורים שלי פעם ב מאוד רוצים שכולם יהיו אז נעשה את המאמץ הזה. גם אם הם "קובעים" לנו. זה בהחלט מגיע להם..
מקווה שהבנתי🙂כלומר הכוונה שלי היא שזה הרבה עניין של מנטליות, והם לא תופסים את זה ככה, אצלנו דווקא המשפחה של בעלי הרבה יותר נותנת ספייס וההתנהלות אצל המשפחה שלו היתה לי מוזרה בהתחלה ונתנה הרגשה כאילו אנחנו לא מעניינים אותם
וואי זה ממש חמותי מה שאת מתארתדיקלה91
אדיבה נחמדה מקסימה..ולעומתה, בעלי כל הזמן לא מבין למה אמא שלי פוקדת עליי דברים ואיך זה לא מפריע לי..זה מפריע אבל הנחתי שככה זה הורים!! מתישים ושאי אפשר לשמוע אותם!@
אני רקאמאשוני
איפה מייצרים משפחות שעומדות בשבת משפחתית פעם בשנה??
אצלנו מכל הצדדים ואיך שלא אהפוך את זה, אחרי שבת משפחתית כולם מותשים לעשור...
ותודה רבה על נקודת המבט שכתבת,
גם על התוכן וגם על הסגנון
חשוב לכולנו לראות את זה, באיזה הקשר שיהיה...
(אצלנו זה לאסוף כספים למתנות כל דבר שהוא בסכומים מכובדים.. והרף רק הולך ועולה.. מאות שקלים לכל יום הולדת מעפן)

וסתם הנושא הזכיר לי אז פורקת-
לפני שסבתא שלי נפטרה ארגנו מפגש בני דודים מורחב (כלומר בני דודים נשואים עם הנינים וכו')
ואיכשהו הארגון לא היה ברור
ודי היה לחץ של זמן לארגן ושמעתי על המפגש מה שנקרא "בדלת האחורית" ערב לפני, ולא היה לי ברור אם אנחנו רצויים שם או לא (הבת דודה שארגנה כעסה על אמא שלי באיזה עניין)
והייתי בסוף הריון וזה מרחק של כמה שעות נסיעה בשלושה אוטובוסים..
קיצר לא חסר סיבות לא להגיע
ו...עד היום מתחרטת על הפספוס.
אם הייתי מגיעה הייתה לי עוד הזדמנות אחרונה לראות את סבתי בחיים 😔
(מצד שני זאת גם הייתה אחת הסיבות שהיה לי קשה להגיע, במובן מסויים לא רציתי לראות אותה במצב הכי קשה שלה)

ואני לא רומזת שזאת סיבה לעשות מאמץ להגיע למפגש משפחתי, סתם פרקתי
איפה מייצרים משפחות שאוספות כספים ליום הולדת? 😅מיואשת******
כנראה כל משפחה והקטע שלה. רואה?
אצלינו לא חושבת שמישהו זכר יום הולדת שלי בעשורים האחרונים. על הבנות שלי בכלל לא מדברת... כסף? רק לבת /בר מצווה וחתונה
קיצר... באמת צריך הרבה מחשבה ופתיחות ורצון ואהבה . משפחות זה דבר מסובך ממש
תמיד כשקשה לי נורא אני חושבת איך הבנתי רוצה שהמשפחה שלי תהיה יום אחד, איך הייתי רוצה קשר בין הבנות שלי, שבתות משפחתיות וכל שאר ירקות, וזה עוזר לי להבין את הצד השני . אבל אני חושבת שרק כשהם התחילו ממש להיות מתבגרות התחלתי לחשוב על השלב הבא בחיים ואיך הוא יראה ומה ארצה, וכשהם היו קטנות זה היה מאד רחוק ממני כמו מדע בדיוני.... ורק חשבתי כמה קשה לי הכל
מתקשה להחליט אם שלי יותר גרועאביול
אז תשפטו בעצמכם-
אחרי הלידה הראשונה הייתי כמה ימים אצל אמא שלי. יש להם בסלון כורסה נוחה כזאת אז הנקתי עליה הרבה פעמים.
אחרי חודש חודשיים היינו אצלם שוב, ישבתי על הכורסה ופתאום גיליתי רפידת הנקה מלאה עובש, מהימים שאחרי הלידה... זה היה מוחבא טוב בין הקפלים של הכורסה אז לא שמו לב, אבל פדיחות...
רפידת הנקה לא מתקרב לעדים משומשים...חחחחדשה ישנה
יותר גרוע זה חמות שדוחפת את האף שלה במופגן לתכנונים האישייםחצילוש
הצהירה שבדיוק שמעה על מישהי שנכנסה אחרי גיל 40 ומשהו להריון תשיעי עם התקן אז אם ה' רוצה לא יעזור לי שום דבר!!!


אמרתי לה- אם ה' רוצה ויכול, אז מה את דואגת?

נשמע מצחיק אבל זה לא😑
וואט??? את ילדת לפני שניה, לא?השם בשימוש כבר
כן...חצילוש
אל תשאלי🙄
שתתחוב את אפה לשחלותיה שלה בבקשההשם בשימוש כבר
(עם כל הכבוד, ויש כבוד)
לו יהיחצילוש
כמו אצל חברה שליסמיילי12
הם מעדה שחשוב שיוולדו בנים.
ומה לעשות? היה בת.
חברה שלי מספרת שכל ההיריון חמותה מברכת אותה בבן זכר בן זכר. והיא אומרת לה אבל יש בת.
החמות עונה אם השם רוצה הוא מסוגל להכל.
אלוקים ישמור.
מזל שאני לא מעניינת את חמותי רחוק מתוק😘
🤣🤣🤣 מסכנה... תני לי לנחש מהי העדה 🤣🤣🤣השם בשימוש כבר
🤫סמיילי12
אני מעדה שכשסבתא שלי שמעה שיש לי בן אמרה לי לא נורא חחחחחח. אוהבת את סבתא שלי הנסיכה
😂😂😂 ואני מעדה שסבא שלי היה מאוד גאה ושמח כששמעהשם בשימוש כבר
שעובר ממין זכר בבטן.
עש נאמל🤷‍♀️
😂😂😂סמיילי12
נסיך
אני אוהבת את המבוגרים התמימים.😍

גם אני. הם כאלו חמודים לפעמים. מזכיר לי שסבתא שלהשם בשימוש כבר
בעלי ע"ה, כששמעה שאין לבן של חברה של חמותי ילדים גם מאשתו השניה (התגרש מאשתו הראשונה לאחר כמעט עשור של נישואים ללא ילדים)
כעסה עליו ממש: "איוואה ביעיה שילו.( =בעיה שלו) ביעיה שילו!" (כאילו שגם אם זה נכון והבעיה אצלו, מה הוא אשם בכך ולמה לכעוס עליו ככה, הוא יצר את הגוף שלו?
הרסה אותי מצחוק. ואיך כעסה, ברצינות תהומית... )
חחחחח לקחה באופן אישי😄סמיילי12
לגמרי😂😂השם בשימוש כבר
מתוקה 😂😂😍באת אליי פתאום
אוי וייחצילוש
לאא שתהיה בריאהמאמינה ומתאמנת
אולי היא פשוט רוצה עוד ילד?🤦‍♀️
האמת שמתאים קצת גם לחמותי
היא נגד למנוע הריוןחצילוש
תמותי. תסבלי. אל תמנעי.
שיהיה לה לבריאות עם תריסר ילדי קיסר( או יותר ) כל א ח תהשם בשימוש כבר
וכוחותיה. ויכולתה ומסוגלותה...
יש אנשים עם תפיסת עולם מאוד מאוד מצומצמתחצילוש
אני נוטה לרחם כשזה המצב. באמת
צודקת לגמרימאמינה ומתאמנת
את הורגת אותי פה!!!נפש חיה.
למה, את מכירה את תריסר ילדי קיסר?השם בשימוש כבר
..אהבת ישראל!!
זה לפחות יותר מציאותי מעשרים ואחד בבית אחד...🙈
אבל היי נראלי שאהבתי לקרוא אותם יותר..
אין לי מושג מה זה הספר הזה, רק ראיתי את זה בספריה🤭🤭🤭השם בשימוש כבר
לא שווה🤦אהבת ישראל!!
מה לא שווה, הספר? או אני לא שווה שלא קראתי אותו?השם בשימוש כבר
🤔
..אהבת ישראל!!
את😝
















סתם סתם😅
(מוציא לשון)אהבת ישראל!!
😅🤗
הייייחצילוש
בדיוק רציתי לכתוב לך ווצאפ האם הקטנה שלך תאכל דג סלמון

את כבר פה. אז תעני!
אהבת ישראל!!
מותק את!
נראלי שכן. לא יודעת מה היא תחליט שיזרום לה, אבל בעיקרון מה שיהיה היא תאכל.. מקסימום
וגם נכין קציצות..
אהה ויש חלות. והיא מאוד אוהבת לחם (עם חומוס!)
קיצר....💕
מי כאן מתארחת אצל מי שבת? 🤔השם בשימוש כבר

תהנו!!
תנחשי😉אהבת ישראל!!

ותודה!
אני מתעלקת עליהחצילוש
עם בעלי ובני
😂אהבת ישראל!!
מותק את!
מזל שיש לנו גם על מי ליפול כשצריך
בהחלט❤חצילוש
יופי טופיחצילוש
חח אני איתך;)קטני ומתוק
עשרים ואחד בבית אחד אהבתי יותר..
אני גם אהבתי ממש אבל קראתי רק אחד ולא הצלחתי למצוא עוד ספריםבוקר אור
כיום יש הרבהקטני ומתוק
באמת כשהייתי ביסודי זה היה חדש ועוד לא היו הרבה ספרים..
היום יש כבר 14חלקיםאחתפלוס
לבנות שלי יש את הכל. הם ממש אוהבות את הסדרה הזאת
ממש לא , רק אהבתי את החרוז חחחחחנפש חיה.
וגם חשבתי שזה עקיצה שיהיה לה ילדים בניתוח קיסרי .,
זה לא אני המצאתי כן? יש ספר כזה..השם בשימוש כבר
מה? יש ספר כזה??מיואשת******
ועל מה הוא מספר במחילה? באמת על תריסר ילדים שנולדו בקיסרי? 😳
לא.... שם המשפחה הוא קיסר, ויש להם תריסר ילדיםיעל מהדרום
לק"י

זו סדרה חמודה לילדים.
הא. יצאתי סתומה רצח 😂מיואשת******
דרך אגב, הספר הזה במקור הוא באנגלית (חרדי, כן?)מתואמת
ושם בכלל קוראים להם Baker's Dozen (אני חושבת שיש ביטוי כזה באנגלית).
אז במקור בכלל לא קוראים להם משפחת קיסר - זה רק בשביל החרוז בעברית
(ולא כתוב שם אם האמא ילדה בניתוח קיסרי או לא... בכל זאת, ספר חרדי לילדים... אבל הגיוני שכן, כי יש לה חמישייה )
אוי זההסדרה שחפרתי עליהההמצפה לעתיד טוב


נראה לי שבהזדמנות הראשונה שאהיה בספריה, אשאיל אתהשם בשימוש כבר
הספר הראשון בסדרה מה זה כל התגובות המתרפקות הללו?!
זו סדרה מ2 העשורים האחרונים? כי אני גדלתי על ילדי שי וקוראים לי צביקי גרין וילדים מספרים... לא על תריסר ילדי קיסר 🙃
לא, זו סידרה יותר ישנה..קטני ומתוק
30 שנה ככה..לפחות האנגלית.
עשרים ואחד בבית אחד זה בערך 15 שנה.
טוב, אז נבקש מהילדון להשאיל ועל הדרך נדפדף😉השם בשימוש כבר
😅קטני ומתוק
שלא יגיד שזה סידרה לבנות
אה.. אופס.. יתכן בחלט שכך יגיד😂השם בשימוש כבר
אוי.כמה בכיתי בקוראים לי צביקי גריןאחתפלוס


אני גדלתי על אן שרלי ורמונה...דיליה
כולם צדיקות פה שחבל על הזמן....
טוב גם קראתי האמת את קוראים לי צבאקי גרין.
ונדמה לי שנתקלתי גם בתריסר הקיסר.
נראה לי לבן הגדול שם קראו יונתן.
והייתה גם עוד בת גדולה לפני החמישיה. אבל לא בטוחה הייתי כבר גדולה מידי כשיצא בעברית...
גם. אני גדלתי במקביל על אניד בליטון ועל אריך קסטנראחתפלוס

איך אהבתי את השביעייה הסודית...

וואו השביעיה הסודית...דיליה
בדיוק קראתי לא מזמן שוב....
חחח... מזכירה נשכחות...
זוכרת את הססמא? אני לא...
לא..בטח סוזי זוכרתאחתפלוס


קראתי אותם ממש בילדות אחר כך עברתי לחמישייהאחתפלוס


חחח וואו מעלה לי זכרונות.דיליה
אורה הכפולה ואמיל והתאומים. ספרים כל כך אהובים
וטיפשיים...
חחח.לגמריאחתפלוס


גם אני! 35 במאי, ואין לי מושג מי זה צביקימיואשת******
וילדי קיסר ושאר שמות שהוזכרו פה
פצפונת ואנטון. זה אני.
יאוו פצפונת ואנטוןבוקר אור
וגם החמישיה ןהשביעיה למיניהם, וחסמבה. וברור שאן שרלי ואורה מורג
חסמבה חסמבה חסמבה! 😁😁מיואשת******
יואו לגמרי...דיליה
כל אחת מזכירה לי פה משהו אחר...האישה שמנקה את קו המשווה... וואו!
מי קראה את צ’רלי והשוקולדה?
אני! וכשהייתי בכיתה ו'עשינו אתזה בהצגה באנגליתאולי בקרוב
מעניין אם מישהי זיהתה אותי עכשו 😅
כל שנה המטרה לאנגלית עשתה פרויקט עם כיתות ה'-ו', אז אצלנו זה היה הצגה של צ'רלי בממלכת השוקולד
בארוווור!!! ונשים קטנות!! משם למדתי על מידות טובותמיואשת******
יותר מכל השיעורי יהדות בעולם 🙈
וואי בולאורוש3
חחח זה ממש קטע!לפניו ברננה!
אני גדלתי על שני הסוגים אבל ממש..
שיא הספרים של חרדים,
וממש שני החמישיה, השביעיה, ננסי דרו (מי קראה?), וכמובן הקלאסיקות!! ילדי המסילה, נשים קטנות, צ׳רלי והשוקולדה...

מנשים קטנות יש משפט שמלווה אותי עד עצם היום הזה. (לא זוכרת מאיזה קטע, וזה מוזר כי קראתי אותו עשרות פעמים. צריכה לרענן את זכרוני) "אל תניחי לשמש לשקוע על כעסך ג׳ו."
כלל אצלי בזוגיות.. גם אם לבעלי לא מתאים לפתוח את הנושא ולדבר ממש משתדלת ללכת לישון בלי כעס מצידי. כמה שאפשר
לגמרי! זה פשוט ספר מוסר, זוגיות, אימהות, הכל 😁מיואשת******
נכון. אני קיבלתי את נשים קטנות כמתנת יומולדתנפש חיה.
לגמרי חזרתי אליו הרבה אחרי זה ...
גם אני 🙃לפניו ברננה!
גם אני!!הרקולסית
ובטח ננסי דרו.. היו לנו מלאאא ספרים עליה.
וגם גאוה ודעה קדומההרקולסית
אני קראתי ננסי דרווווהשקט הזה
תכלס הייתי תולעת ספרים קראתי כל מה שהיה בספריה בערך..
ננסי דרו, החמישיה, השביעיה, קופיקו, צ'יפופו, מנהרת הזמן, ג'ינג'י, וינטר בלו
וגם שולינקה, ילדים מספרים על עצמם, ועוד ספרות חרדית שכזו..

חחח אולי היינו מנויות לאותה ספריה?לפניו ברננה!
😅
זה גם מה שאני באתי לשאולאחתפלוס

ספריה עם ספרות חרדית ולועזית כאחד.

מאחד ישובי  השומרון. 

אצלינו גם היה שילוב כזהקטני ומתוק
בספריה.
אם כי הספרים החרדים זה המיעוט..
חחח טוב, אני גדלתי ביישוב בבנימין 🙃לפניו ברננה!
מניחה שזה די אותו סגנון של ספריה
כנראהאחתפלוס


ערכתי, בנימין..לפניו ברננה!
התיקון האוטומטי 🤦
גם אני ערכתי.חחחאחתפלוס


חחחחחצילוש
ישוב בבנימיןחצילוש
במועצה האיזורית בנימין
כן.הבנתי.חחאחתפלוס


גם אני 😊אולי בקרוב
אבל מבני דודים האמן את ילדים מספרים על עצמם וחבורת מצוות, אז כן היה לנו גם איזה 2 ספרים של ילדים מספרים על עצמם ואיזה 2 קלטות/דיסקים של חבורת מצוות..
יווו חבורת מצוות😍השקט הזה
לשמור ולעשות.. טו דו דו..
מיואשת אנחנו באותו גיל... חחח בערךאני זה א
בערך רחוק כזה 😂😂מיואשת******
האמת שזה ספרים בלי גיל
כתבת שאת בת 35 במאי לא? או שלא הבנתי נכון חחחאני זה א
זה ספר של אריק קסטנר 😂אולי בקרוב
אם אני לא טועה.. קוראים לו 35 במאי
חחחח טוב יצאתי פיתהאני זה א
חחחחחחחח. זה ספר מעולה!! לכי תקראי מיואשת******

הלוואי 35

חחחחחחחחחח

רחוקקקקקקקקקקקקקקקקקקקק ממני 

כשאהיה בת 35( בדצמבר) חחחאני זה א
יו, את ממש תינוקת מיואשת******


לבן הגדול כמדומני קוראים אשי מתואמת
ואז יש ברכה,
ואז החמישייה: רבקי, דיני, יוכי, תיקי וזהבה.
ואחר-כך: מוישי, חזקי, דני, שרהל'ה ורחל אהובה.
הגעתי לשנים עשר?
כן!
לא ייאמן שאני זוכרת...
אם כי אצלי זו לא סדרת ילדות אלא סדרת נעורים - נתקלתי בה כשחיפשתי ספרים באנגלית לצורך בוקרפורט... ורק אחר-כך אחיי וילדיי קראו אותה בעברית. (אפילו התחלתי לתרגם את אחד הספרים בשביל הילדים שלי...)
שאפו!קטני ומתוק
יפה לך שזכרת הכל!
חחח איזה מלכה את!!!לפניו ברננה!
אני קראתי בעברית וגם באנגלית בתור בוקרפורט ולא זוכרת
חושי בנוח.. גם אני גדלתי על אן שרליהשקט הזה
ווואייי כמה אהבתי את הספרים האלה
עד היום אני אוהבת לקרוא 😌אולי בקרוב
אן שרלי היא באמת גם לאימהות...דיליה
או במקרה שלי, בדרך לאמהות 😉😌אולי בקרוב
אני לא בכיתי אבל הלב שלי הלם בחוזקה ביחד עםהשם בשימוש כבר
צביקי שרקם תוכנית גאונית והזויה במחסן של כלבו סינגלר...
ילדי שי!!מחי
וואו איך אהבתי את הסדרה הזו
גם אני🙂( איה שייקו והממילן, חני ה"בלנדר", גיטי הבובה הקטנה,השם בשימוש כבר
מוישי הרציני, בתיה טובת הלב, תמי, ו-איך קראו לחבר של שייקו? אח של בתיה? ברח לי🤦‍♀️)
יענקי!בוקר אור
איזה חמודים הם!
נכון נכון!! 🙂השם בשימוש כבר
ואיך שנאתי את אשתו החורגת של סבא של תמי.אמהלהאחתפלוס

או שטעיתי בפרטים?זה היה מזמןןןןן

מה שבטוח שהיתה שם איזה אשה מרשעתאחתפלוס


ננסי!! 😂 שקראה לה "תמה"השם בשימוש כבר
כן.ננסי.חחחאחתפלוס


כן....שנסתה לחטוף אותה או משהו כזה?יעל מהדרום
היא קראה לו אופה, נכון?מחי
כן..השם בשימוש כבראחרונה
וואי קראתי את זה מלאאהבת ישראל!!
ופעם אחת היה ספר שעשה לי סיוט בלילה.. מאז לא חזרתי אליהם..
אולי פעם אחת כשאחד מאחים שלי החליף אבל הם כמעט לא מחליפים את זה...
זה ישן😅
את מאחלת לה גם את החמישיה שהייתה להם?😂מאמינה ומתאמנת
את מחדשת לי שיש חמישיה בתריסר😂😂😂השם בשימוש כבר
חמישיית בנות😂😂 מקוה שאני לא מטעה אתכן לא עלינומאמינה ומתאמנת
שבטעות לא יהיה למישהי מידע מוטעה והיא תעביר אותו לילדיה שיעבירו לילדיהם ואז תתבלבל המסורת
כןכןאהבת ישראל!!
חמישיית בנות
כל הכבוד לי שאני זוכרת למרות הטפשת😅😅מאמינה ומתאמנת
נכון! שלאחת יש בעיית ראיה וקוראים לה תיקי/תקווהיעל מהדרום
לק"י

זו סדרה ממש חמודה.
נכון נכוןקטני ומתוק
לא מצליחה לזכור את השמות של כל החמישיה..
(ושל כל הילדים בכלל לא זוכרת)
אכן חמישיהקטני ומתוק
אחת עיוורת- תקווה.
ויש את יוכי, ולא זוכרת עוד..
איזה ישן זה😅
יש גם דינילפניו ברננה!
ואולי גם רבקי?
הידעתן שיש ספר שבו נולדת הילדה ה13 והוא לא תורגם מאנגלית?
באנגלית שם הספר הוא "Bakers Dosen" ובארה"ב במאפיות (bakery) אם קונים 12 יחידות מקבלים את ה13 חינם..
דיני נכוןקטני ומתוק
רבקי לא זכור לי...
חידשת לי😅
פעם אמרתי לעצמי שאקרא את אחד הספרים באנגלית, לא קרה 🙈
שיוואו איזה נוסטלגיות את מעלה פהפשיטא
עוד מישהי מכירה את זה כאן😂😂אהבת ישראל!!
ודאי😁פשיטא
מכל התגובות פההשקט הזה
זה נשמע שמי שכתב את הסדרה הזאת זה הטרול עם הרחם המתומנת🤔
אהבת ישראל!!
שעשעת אותי קשות
אויששש. שונאת את זהמאמינה ומתאמנת
אמא שלי קצת כזו בהשקפה למרות שאחרי כמה ילדים היא מנעה. אני כבר מדמיינת את השאלות על אח לבייבי כמה חודשים אחרי הלידה🤦‍♀️
אוי לא. איזה מלכה את שאת סובלתמיואשת******
הייתי אומרת לה שאם השם רוצה גם לה יכול להוולד תינוקתוהה לי
איזו חופרת היא וחסרת טקט, מלחיץ למדי.
אוי, זה תשובה פגז 😂חדשה ישנה
היא תגיד אמן!חצילוש
אז תגידי לה שאם ה' רוצהאמאשוני
וכבר תועד גבר שהיניק
אז יש סיכוי שגם בעלך ישא תינוק בבטנו,
ככה יהיו לכם כפול ילדים
יאללה תפילות והפרשות חלה בכל הכוח!!!
חחחחחחחחחחחצילוש
היא תבלע את הלשון
קרה לי פעם שעשיתימתחדשת11
בדיקת ביוץ והנחתי במדף מעל האסלה
כמובן שהיא הייתה חיובית
וכמובן שחמותי בדיוקקקק נכנסה להתפנות
רק מציינת שאוחו מדף מדובר הוא בגובה העיניים. נכנסים והופ הוא מופיע
די קשה להתעלם🤣🤣🤣
יואו אמאל'האביול
וואו בנות אתם חבורת פדחניות 😄😄רקלתשוהנ
אחלה פדיחה👍😏
🤣🤣🤣מתחדשת11
וואי-וואי...מתואמת
ובטוח היה אפשר לזהות שזו בדיקת ביוץ?
רק שהיא לא חשבה שמדובר בבדיקת היריון...
גמני חשבתי על זהמתחדשת11
ישמצב שחשבה, זה היה גם אחרי הרבה זמן שחיכינו..😅
טוב, לפחות היא לא שאלה...מתואמת
לא, אבל יצאה מחויכת מתחדשת11
😂😂דבורית
קטעים עם החמות, לא שליפה לקצת
חמותי לא מתערבת בתכנוני המשפחה שלנו, בה.

אבל 2 של חברות.

1. חברה הגיעה יום אחרי החתונה לחמותה לשבע ברכות שלהם
החמות שאלה איך היה בלילה 🤦‍♀️

2. חברה אחרת, בעלה רוצה רק ילד אחד.
אמא שלו רוצה מלאאא נכדים ובינתיים יש אחד. (וגם היא)
כל כמה זמן היא מציעה לקחת את הילד ללילה כדי 'שתוכלו לעשות לי עוד נכדים'.
לא דתיים אז אולי שם הדיבור הזה הולך.
בלי קשר החמות הזאת מהבולה ומצחיקה אז אולי זה בעצם נורא מתאים לה ספציפית.
🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣 אפשר לעשות עוד גם כשהילד ישן בבית,השם בשימוש כבר
הכל טוב
יואוווווו😂😂😂😂😂סמיילי12
חחח הזכרת לי את חמותי...דיליה
למחרת החתונה באה לראות את הדירה של הזוץ.... ולבדוק אם המיטות מחוברות או מופרדות.
לא אין דברים כאלה🤦🤦רקלתשוהנ
איך את יודעת שהיא בודקת את זה? היא הצהירה?🙊יעל מהדרום
וואי אני נגמרת מצחוק ממה שהולך פה!!שקדיה.
@השם בשימוש כבר תודה שחזרת!!
זה מזכיר לי סיפור של חברה:
היא היתה אחרי לידת תאומים והיא בעלה רצו לצאת לחופש, ביקשה מאמא שלה שתשמור על הילדים (וזאת אמא שמגיעה תמיד ובכיף ואוהבת את זה ממש!) אבל התגובה שלה היתה: מה?! כבר אתם רוצים עוד אחד??!
המחיהחגהבגה
@השם בשימוש כבר
אל תעשי לנו את זה יותר לתקופות כאלה ארוכות!!!
טוף טוףהשם בשימוש כבר
גם את גברתי הנכבדת!!
מה עם השכנים הרעים? משגעים אותך עדיין?
איזה שרשור מצחיק!! תודה לך ולכולכן!יעל מהדרום
לק"י

חזרת לכבוד תשעת הימים?
😂 משהו כזה😉השם בשימוש כבר
אני שכחתיאחת פשוטה
ג'ל סיכה בחדר שהיינו בו בבית של חמותי וזה אחרי ששכחנו כבר פעם אחת בבית של ההורים שלי.

נראה לי אני עולה על כולכן . אין .. אין..
🤭🤭🤭🤭🤭השם בשימוש כבר
אעאעעעעאע 😳😳😳רקלתשוהנ
🙈🙈🙈🙈מתחדשת11
אני קוראת פה את כל הסיפוריםהשקט הזה
ותהה לעצמי למה אני כזאת חננה ולא קורים לי דברים כאלה.. אין לי מה לספר😰😰

חח סתם ב"ה טפו טפו שלא יקרה..
חחח גם לי. אם כי לדעתי ביקשתי מחמותי עדים פעם בשבתאורוש3
יו, אני גם פעם ביקשתי מחמותי עדים בשבתאמא טובה---דיה!


חחחח סיפורים מצחיקיםמטילדה
מעתיקה מפוסט של מישהי:
ומי שלא יודעת מיהו הרב ניסים החתום על המכתב המביש הזה:
פורסם בכיכר השבת:

שרת המשפטים ציפי לבני החליטה להעמיד לדין משמעתי את הגאון רבי ניסים בן שמעון, ראש אבות בתי הדין בתל אביב, בגין התנהגות לא הולמת. במקרה והרב ימצא אשם, הרי שהעונש הגדול הוא הדחתו מתפקידו כראש אבות בתי הדין.

הסיפור החל כאשר אישה תבעה את הרב פיצויים, אז נחשף כי הרב בן שמעון סיכם עם אישה, בת הציבור החרדי, שהותקפה באכזריות על ידי בן דודה כי לא תתלונן במשטרה ובתמורה היא תקבל סך של 220 אלף שקל.

כעת לרב בן שמעון ישנם 30 יום להגיב להחלטת השרה לבני.

על פי הדיווח ב'הארץ' ההסכם נחתם בלשכתו של הרב בן שמעון לאחר שהוצג כ'בורר' בפרשיה הקשה והחמורה.

יצוין, כי למרות ההסכם, האישה התלוננה במשטרה, ולאחר הסדר טיעון התוקף נשלח לרצות מאסר של שבע וחצי שנות מאסר ובנוסף הושת עליו לפצות את האישה במאה אלף שקלים.

יצוין כי הרב בן שמעון, הינו גיסו של נשיא מועצת חכמי התורה הגאון רבי שלום כהן.
הרב נסים בן שמעון יועמד לדין - כיכר השבת

ומעתיקה עוד מהפייסבוק- בצילומי מסך פה ששיתפה מישהי בשם רויטל.

כיף שגם את חזרת, מטילדה יקירתנו 🌷השם בשימוש כבר
תודה. זה לא כשרון, זה פשוט חפירות
פעם שכחתי בבית של חמותיאמאשוני
את הדוש הוגינלי (כנראה לקחתי לעשות הפסק אצלה או משהו)
אחרי מלא זמן שלא היינו אצלה (איזה חצי שנה)
הגענו שוב ואז היא אומרת לי אולי זה שלך?? שאלתי את כולם וזה לא של אף אחד, רק אותכם עוד לא שאלתי (גיסות מהבולות שלי, אף אחת לא יכלה להציל את המצב??)
קיצר אני כזה אמממ כן יש מצב ששכחתי את זה פה,
ואז היא כזה מסתכלת על זה ושואלת מה זה, למה זה משמש??
אני בלב שלי: כשתגדלי תביני...

יש לציין שאת הקופסה הם מיחזרו כמובן ואחסנו בפנים איזה משחק, פעם הבן שלי שאל אותה מה זה על הקופסה? דרכתי על הקופסה "בטעות" והעפתי אותה לכל הרוחות והשדים
וואי וואימאוהבת בילדי

לא הייתי רוצה להיות במצב שלך...

😂😂😂😂😂😂😂מיואשת******
תודהההההה
עשית לי את הערב
😂😂 ולמה שהגיסות המהבולות שלך תרצינה לקחת ממך אתהשם בשימוש כבר
אות הקלון??
או. גם אני תהיתי בנידוןמיואשת******
כשתגדלי תביני 😅😅מק"ר
חשבתי שרק אני משתמשת בדבר הכל כל מוצלח הזה...
מה זה אבל? מה עושים איתו?נפש חיה.
לשטיפה פנימית לפני הפסקמק"ר
אני קניתי בסופר פארם בבית מרקחת שם
האמת פעם ראשונה ששומעת על כזה דבר🙈אחתפלוס


גם אני .. אבל התפדחתי לשאולאביול
שהיא לא תגיד לי כשתגדלי תביני ;)))
(איך עושים סמיילים מהפלאפון?)
הרגת אותי בסוף שבטעות דרכת על זה 😂חדשה ישנה
לגמרייי 😂😂באת אליי פתאום
כתשגדלי תביני 😂😂דבורית
🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣באת אליי פתאום
איך היא לא טרחה לברר מה זה, כל הזמן שזה היה אצלה?
פתאום היינו רואים הודעה בפורום:יעל מהדרום
לק"י

"מישהי יודעת מה זה הדבר הזה? אחד מהילדים שכח אצלי"+ תמונה של הדבר.


😂😂 אבל חמיות כבודות פחות מסתובבות פה, לא? יותר כלותהשם בשימוש כבר
צעירות או צעירות פחות, ו.. טעונות
(אומנם כל חמות היא/הייתה גם כלה, אבל.. )
אולי היתה מחפשת פורום נשים כזה לשאול?יעל מהדרום
😂😂 זה היה יכול להיות משעשע ביותר 😂😂השם בשימוש כבר
וואי עלית על כולנההההאביול
תגידי אפשר לבקש ממך שתבקשי משיח? נהיה פה שרשור ארוך כמו הגלונפש חיה.
אני? קטונתי. אתן אולי.. ואם כבר שרשור ארך כמו הגלות-השרשורהשם בשימוש כבר
שמלאה לו בערך שנה, על הפדיחות של המקווה, היה מעל 1000
מרגישה שהתהפכו לנו התפקידים וזה עושה לנו רע…אנונימית בהו"ל

הקדמה קטנה- כשהתחתנו אני הייתי סטודנטית והוא אברך שתכנן לעבןד עדיין לא ידע במה.

אני סיימתי לימודים וכיום עובדת בהייטק

הוא מסכן כבר חמש שנים מחפש את עצמו. למד טוען רבני, התחיל קורס בדיקות תכנה, נרשם לקודקוד היה שם בהכשרה ובסוף לא הסכימו לגייס אותו, כיום מחפש עבודה במחשבים וגם מפתח כזה לפעמים דברים. לא מכניס כסף לא מהכולל ולא מהאפליקציות.

אבל מה שקרה זה שה'עקב אכילס' שלו זה הבקרים, תמיד היה, רבנו על זה שניייםם עד ששחררתי ואמרתי החיים יעשו את שלהם

רק שהם לא😂

אני קמה כל בןקר, מארגנת ומפזרת למסגרות, ומתחילה לעבוד (מהבית, כאמור, הייטק)

והוא ישן😩😩 אנייי רוצההה לישוןןןן כי הבעל שלי מרוויח מספיקקקק אופפ

וגם הוא קם מאוחר נגיד עשר, עד שהוא מתעורר ימתפלל (יחיד) הולך לכולל נגיד 11 עד 1, חוזר מסתובב סביב עצמו

הנקודה שלי היא שבגלל שהוא כלכך מתוסכל וככ קשה לו שהוא לא מוצא עבודה, אני לא יכולה להגיד שזה מציק לי שהוא כל היום בבית כי הוא באמת זה קשה לו מאוד שרק אני עובדת והוא לא מוצא את עצמו ולא מפרנס גם

ונקודה שנייה- אני מאוד חסכנית. מאוד. היה סל בשיין של 400 בגדים לילדים ולי לחגים והוא אמר לי מה לא דחוף עדיף לחכית איתו לאחרי העשירי, הורדתי את הדברים שלי קניתי רק לילדים

שבוע אחר כך הלך לקנות משו שהיה צריך מksp שולח לי הודעה- וואי יש פה את הכיסוי של אפל לאייפד שלי, אולי אקנה?? עכשיו אני מכירה אותו ויודעת כמה זה משמעותי לו וגם אני אוהבת אותו ורוצה שיהיה לו כיף אז זרמתי

ואז אני כאילו, רגע אז רק אני מנסה לחסוך פה?…

אם שואלת אותו על זה- מה נעשה את פשוט הרבה יותר טובה ממני (בטון כזה מסכן, כי הוא מבין שזה היה צעד כנראה לא הכי חכם ובאמת זה קשה לו שלא עמד בזה)

בקיצור הסיפורים על האישה הבזבזנית שמסיימת את כל הכסף שבעלה מכניס- אז הפוך!

והוא גם מפנק אותי מאוד אני לא אומרת אבל בגלל שאני קמצנית אני לא תמיד מאפשרת וגם כשכן לפעמים בחיי זה בשבילו (אתמןל אמרתי לו שאני צריכה קצת זמן להד תכננתי ללכת לקניון אחרי איזה אספת הורים בסוף זה התארך ולא הספקתי, אז הוא הזמין לי הביתה יוגורט ולו קרפ וישבנו יחד בלילה, נחמד, תודה, אבל עכשיו אני מרגישה ש'תקציב הביזבוז' שלי נגמר על מה שלא הייתי צריכה- זמן לבד!!)

יצא מבולגן

לא יודעת מה רוצה ממכם אולי סתם לפרוק…

ה' יעזור…

אל תרגישי ככה בכללאמאשוני

ואני אומרת את זה כאשת מילואימניק שחודשים לא היה בבית,

בעל קמל בבית זה בפירוש יותר קשה.

חיבוק גדול!

לפחות תרשי לעצמך לכאוב את זה, ובע"ה שהוא ימצא את עצמו ותעלו על דרך המלך בקרוב ❤️

משפחתולוגיה בחגים-כל עצה תתקבל 😊אנונימית בהו"ל

כתבתי כאן לפני חודש

בעלי ב"ה טס לאומן כל שנה

אני מתארחת כבר כמה שנים אצל חמותי יחד עם הילדים

בשנים האחרונות היא התחילה לרמוז לי ברמיזות עבות מאוד שאמצא מקום אחר

ברור שאת הבנות שלה היא מזמינה בכיף והם יבואו גם אם היא לא תזמין

השנה גם התקשרה וגמגמה ונעלבתי מאוד כמובן אבל השלמתי עם המציאות

ואני נשארת בבית עם הילדים.

אבל

קשה לי לסלוח לה!!!!!!!!!

קשה לי לסלוח כי היא יודעת שלא פשוט לי להישאר לבד מכל מיני סיבות

וקשה לי שאני צריכה להמשיך לכבד אותה ולחייך כרגיל למרות שאני פגועה

קשה יהיה לי לומר לה שנה טובה בשמחה ובחיוך כשבלב אני פגועה

ובסוף הן יושבות יחד כל בנות המשפחה לארוחות חג חגיגיות ואני עם הילדים לבד בבית.

אני יודעת שיש לאחת הבנות שלה משהו איתי

ובכללי הבנות שלה בכל ראש השנה נוותנות לי הרגשה נוראית וגם לילדים

אם זה התעלמות, פגיעות על ימין ועל שמאל. בקיצור די לחכימא ברמיזה-הן לא רוצות שנגיע נקודה.

אני יכולה לומר בוודאות שאם כלה אחרת הייתה מבקשת להגיע הן היו שמחות ומסכימות בכיף

קשה לי ממש!!!!! שחמותי בלי עמוד שדרה מולן ולא מעמידה אותו במקום

שלכלה שלה ולנכדים שלה!!!! אין איפה להתארח בראש השנה

האם זה נעים להן לשבת סביב שולחן החג בידיעה שאני והילדים לבד?

כנראה שלא אכפת להן

כל הבעיה שלהן איתי היא שאני ברוך ה' אישה עם ראש על הכתפיים ולא שותקת להן כשהן פוגעות או מזלזלות והן מרשות לעצמן את זה בלי סוף!!!!

ומצד שני-

השלמתי עם זה ואני מעצמי השנה אמרתי שאני לא מגיעה כי אני מרגישה לא רצויה!!

אשמח לכל בדל של עצה איך להתגבר על הכאב הזה

או שלא?

מה היית עושה?

אומן זו באמת לא הנקודהאפונה

יש כאן פגיעה

וצריך לתת לה מקום.

אבל גם חמותך היא לא הנקודה..

היא עמדה במצב בלתי אפשרי

ובחרה בהכי טוב שהיא יכלה.

את כותבת שכבר שנים אתם שם ולא טוב לך

וכנראה שלא היה לך מספיק אומץ עד השנה לעשות את הדבר הטוב עבורך ולהשאר בבית.

יכולה להגיד לך שאני פוטרתי לפני כמה חודשים מעבודה אחרי כמה שנים באותו מקום ועוד כמה שנים בתפקיד זהה במקומות אחרים.

כן זו היתה כאפה כי זה תפקיד שלא מפטרים ממנו

אז מה זה אומר עלי...?

ועוד יותר שפיטרו אותי למרות שלא מצאו מישהו אחר שיאייש את התפקיד.

אבל עם יד על הלב -

התפקיד הזה היה מאתגר מידי בשבילי

נאבקתי בו שנים והשקעתי בו אנרגיות שלא היו לי

ולא זכיתי לסיפוק הולם בתמורה.

ועם כל זה לא היה לי האומץ לעזוב.

אז הקב"ה עזר לי

ואני מאד מאד מודה לו.

להגיד לך שאין חששות? יש

ב"ה יש לי מקצוע שאני אוהבת ומאד מושקעת בו, אבל אני ממש בהתחלה והירידה בהכנסה משמעותית. אבל אני יודעת שהמעבר הזה טוב לי ולנו ולכן הפיטורין הם רק הדחיפה ולא העניין.

התיעצות אמצעי מניעה אחרי לידהאנונימית בהו"ל

אז מחר יש לי תור לרופאת נשים אחרי לידה ואני לא מפסיקה לחשוב על איזה אמצעי מניעה אני רוצה.

ניסיתי להתקשר היום כמה פעמים להתייעץ עם מכון פועה אבל כנראה אין שם נציגים היום

אז חשבתי להעזר בחוכמת ההמונות

בעצם אחרי החתונה ועד ההריון הראשון הייתי קצת עם גלולות וגם בין ההריון הראשון לשני וזה ממש לא עשה לי טוב מבחינת המצב רוח והחשק.

אחרי הלידה השניה שמתי התקן נובה טי (לא הורמונלי) והיה לי מדהים! הרגשתי מחוברת לעצמי ובעלי התלהב כי אף פעם לא חווה אותי ככה.

אבל זה עשה לי ווסתות מאוד ארוכות וכואבות והייתי רוצה לנסות משהו אחר בכלל זה

מבחינת בעלי הוא חושב שזה עדיין שווה את זה כי למרות שהזמן שבו אנחנו מותרים הוא קצר יותר אנחנו בכל זאת יותר יחד מאשר עם גלולות כי יש חשק. וגם הוא מקבל אישה נחמדה יותר באופן כללי כשלא שולטים בי ההורמונים.

אבל ניסיתי לחשוב אם יש פתרון שהוא טוב יותר, חברה המליצה לי פעם על נובהרינג

ניסיתי אחרי הלידה השניה לחודש והיה לי ממש מוזר התחושה בנרתיק

הבנתי שאולי לא הכנסתי עמוק כמו שצריך, איך זה אמור להרגיש? וזה לא מפריע באינטימיות?

וזה משפיע על מצבי רוח וחשק?

הצ'אט המליץ לי על התקן הורמונלי במינון נמוך

מישהי יודעת לספר לי על זה?

ובכללי אשמח לשמוע מנסיונכן, די בלחץ להגיע מחר לרופאה עם כיוון מסוים

אגב, אפשר לבקש ממנה כבר באותה הזדמנות להכניס התקן אם אבחר בזה?

תודה מראש!

קוראת הכל

עוקבתניקזמני

לגבי הנובה טישימושית

לדעתי אם זה עובד לך ואת מתכננת מניעה של יותר משנה הייתי מנסה את זה שוב,

במקביל לוקחת ברזל וB12 ומקפידה שהם יהיו על הצד היותר גבוה של הטווח הרצוי כי זה מאוד משפיע על אורך הדימום, וגם לוקחת ביופלונאידים.

מהיום השלישי לדימום הייתי שותה מיץ לימון טבעי- פעמיים ביום כל פעם לימון אחד, שותה המון מים

ובימי הדימום שוטפת את האזור עם מים בצורה תכופה (לפחות 5 פעמים ביום בשרותים)

נובה רינג יכול לעשות השפעות הורמונליות, יש נשים שזה טוב להן יותר מגלולות ויש הרבה שלא.

אני לבנתיים חזרתי שוב ושוב להתקן הלא הורמונליקנקן שבור

לא מצאתי משהו אחר שמשתווה לאיכות חיים איתו

כנו שכתבת, אישה נורמלית, עם חשק, שמחה ימרוצה בסך הכל

ולא גוש הורמונים עצבני ;)

מסייגת שאצלי הדימום במחזור כן בד"כ כרגיל, הפסק ביום החמישי גג שישי.

אם את יוצאת עם תובנות תשתפי, אשמח להחכים

יש דיאפרגמה (לאחר שאלת רב)פרח חדש

מניעה מקומית שלא משפיעה על כלום

בשימוש נכון מונע באחוזים גבוהים

לפי הסיפורים שאני שומעת עם התקנים לא הורמונליים נראה לי שזה כבר די דומה מבחינת האחוזים..

זה עדיין נחשב לפחות אחוזי מניעה, וגם פחות נחשימושית

מבחינה מסויימת בקטע של השימוש.

אבל זה בהחלט אופציה טובה למי שהתקן ממש לא טוב לה

אני באמת לא בטוחה שזה פחות באחוזיםפרח חדש

יש ככ הרבה סיפורים של נשים שנקלטו עם התקן

או התקן שזז או נפלט ולא שמו

אם הולכים למתאמת אני חושבת שהאחוזים ממש גבוהים

אני אישית משתמשת בזה בלית ברירה ונורא חששתי מזה כי אני בלי מניעה נקלטת מיידי (נדיר שקרה שהייתי בחי מניעה ולא נקלטתי..)

ובינתיים זה מןנע כבר כמה חודשים

כך שבלי ספק זה עושה את העבודה

בסקרים על מניעה, אחוז המניעה שלו נמצא פחות מאחוזשימושית

המניעה של התקנים, וגם בין התקנים יש הבדלים...

ובע"ה את תהיי שייכת לאחוזים הרבים שזה מונע להן מצוין

האמת שאני לא ככ סומכת על מה שאומריםפרח חדש

על התקנים

שמעתי ככ הרבה סיפורים שזה לא הגיוני האחוזים שמדברים עליו

אני אבל יכולה להבין שזה באחוזים יותר גבוה מדיאפרגמה אבל עדיין כנראה שההורמונלי או הורמונים בכללי (גלולות, טבעת וכד) כנראה קצת יותר יעילים מהתקן נחושת

הסקר שראיתי (הייתי חלק ממנו) מראה אחרתשימושית

התקנים בראש הרשימה בצורה מובהקת.

זה היה 3 סקרים בשנים שונות.

ובכל אופן אם אין סיבה להחליף מניעהשימושית

אז גם אם הדיאפגרמה ממוקמת באחוזי מניעה פחותים מהתקן אין סיבה להחליף, זה לא אומר שבדיוק את תהיי מהאחוז שזה לא היה המניעה המספקת...

נכון. עדיין בהרגשה שלי אניפרח חדש

כאילו כל חודש לוקחת הימור (בשלב זה בחיים זה בסדר מבחינתי ההימור הזה)

אבל ככל שעובר הזמן אני חושבת שזה באמת מונע טוב כי ברור לי שבלי מניעה כבר הייתי נקלטת מזמן.. (כמובן הכל בידיים של ה' אבל מנסיון עבר)

לא הייתי קוראת לזה הימור שימושית

בשונה מנרות ושקפים שזה באמת הימור, למרות שגם זה יש נשים שזה עובד להם יופי במשך כמה שנים.

יתכן וזה קשור לזה שהתקן זה משהו שאי אפשרפרח חדש

לפספס כמו גלולה או דיאפרגמה?

לפעמים אפילו לא קולטות שדילגו על גלולה

כך שהמנייה עצמה כן מונעת טוב הבעיה זה בשימוש שלה

בהחלט גם קשור לזהשימושית

חוץ מדרך המניעה (כלומר איך הסוג מניעה מונע את ההריון) חלק נכבד ממה שמשפיע על איכות המניעה זה כמה סיכויים שהשימוש במניעה לא יהיה טוב.

למשל התקן בלרינה הוא התקן לא מומלץ כי הוא נפלט/זז מהמקום הכי הרבה פעמים בגלל הצורה של ההתקן שאומנם חוסכת את הדלקות שקורה הרבה פעמים עם התקן אבל זז יותר בקלות.

גלולה זה לא רק לדלג, זה גם אם היה נניח וירוס בבטן אז יש טווח זמן של בערך שבוע שרמת ההשפעה של הגלולות יורדת וצריך להשתמש במניעה וספת או לא לקיים יחסים

גם דיאפגרמה עלולה אחרי תקופה לא ממש להתאים וכו' בלי ששמים לב...

לכן מאוד חשוב בכל סוג של מניעה זה ממש להקפיד על ההוראות, וחוץ מזה להחליט על מניעה לפי רמת הדחיפות במניעה

גם את זה בדקתי, אני רוצה משהו בלי התעסקות בכללקנקן שבור

תודה!

אם ההתקן לא עושה לך בעיות אז בטח שזה עדיףפרח חדש

אבל להרבה נשים זה משפיע על אורך הדימום, כתמים, כאבים ברחם

אז הדיאפרגמה במקרה כזה לא חושבת שזה משהו שההתעסקות איתו אמורה להרתיע.

כמו להגיד שבוסת צריך להתעסק עם פדים וכד' אפילו פחות מזה..

זה משהו ככ בקטנה ומהיר וקל שבאמת לא מפריע לכלום

ואם את מזהה ביוץ בכלל אפשר לשים רק בימים הפוריים

אבל כן חשוב לי לכתוב שוב שחייבים לשאול על זה רב לפני כי הבנתי שיש פסיקות שונות בנוגע לשימוש בזה (אצלי הרב התיר אחרי שכל האופציות האחרות לא באו בחשבון בשום צורה)

מסכימה עם כל מילה, ב"ה שאצלי טפט טפוקנקן שבור

זה בסדר

טיפה הכתמות פה ושם ופעם ב מאריך לי את הווסת ביום יומיים. חוץ מזה שום דבר אקוטי.

כן אכתוב שיש לי חברות שמאוד השתנה אצלן איך שההתקן תפקד מפעם לפעם (מהתקנה אחת להתקנה אחרי לידה אחרת), אז אם זה אופציה לנסות שוב ואם לא ילך לחשוב איזה עוד סוגי מניעה אפשריים, אולי שווה לשקול את זה

אצלי לצערי לא היה הבדלפרח חדש

זה גרם לי לדלקות

3 התקנים שונים

נובה טי

גנפיקס

ומירנה

כנראה שאני רגישה לחומרים שיש בזה.

אולי בעתיד כשאסיים את הילודה אשקול לנסות שוב כי אז אין את הפחד של פגיעה בפוריות

את רגישה לעגילים שלא מזהב?שימושית

זה בד"כ הולך יחד, רגישות למתכת. (יש הרבה שרגישות לעגילים ולא להתקנים אבל אין הרבה שרגישות להתקנים ולא לעגילים)

ואם בעתיד יהיה לך צורך לנסות שוב התקן הייתי מנסה פלקס-טי מהסוג שמצופה פלסטיק כי יש יותר סיכוי שיעבור אצלך בשקט בלי דלקות.

האמת שלא יודעת. אני הולכת רק עםפרח חדש

זהב או מצופה זהב

מי ישמע שאני כזאת עשירה חח.. פשוט הולכת עם כמה עגילים קבועים כמה שנים ומידי פעם בעלי קונה לי חדשות ואם כבר קונה אז משקיע..

אבל ממש מעניין לגבי ההתקן עם הפלסטיק אני אברר את העניין בהחלט לפעם אחרת

מעניין, אני ממש רגישה אם הולכת לא עם זהבקנקן שבור

וההתקן בסדר גמור לי

@פרח חדש וואו לא הכרתי שההתקן גורם לכאלה דברים, אויש מבאס ממש

כי תכלס זה האופציה הכמעט יחידה של שגר ושכח באמצעי מניעה

מבאס מאודפרח חדש

היה לי ממש כיף עם המירנה לא לקבל מחזור..

ממש באסה

וואי אני אלרגית למתכות וגם ליהמקורית

הייתה בעיה עם ההתקן! איפה המידע הזה נמצא ?

אולי צריכים להמציא התקן מפלטינה כי איתה אני חיה בשלום🤭

או מזהבשלומית.

😅

אני היחתי מנסה התקן הורמונלימקרמה

ההורמונים בו משמעותית פחות מגלולות

וזה גם בהפרשה מקומית

יתכן ולא ישפיע בכלל על המצב רוח

הענין הוא שעד שלא מנסים לא יודעים

מצטרפת לזה מאודטארקו

אולי שווה לנסות לא הורמונלי מסוג אחר?שלומית.

יש למשל בנות שהג'נפיקס או הבלרין ( אם אני לא טועה שניהם לא הורמונליים) גרמו להן לפחות תופעות לוואי מהנובה טי

תודה רבה לכולן, קוראת ומחכימהאנונימית בהו"ל

מה ההבדל בין ההתקנים האלה, הם כולם נחושת?

אני לא מספיק מכירהשלומית.

כי ניסיתי רק את הנובה טי הרגיל.

אבל אולי תפתחי שרשור נפרד על התקנים לא הורמונליים...

מה שכן, נשמע שלא שווה לך לוותר על היתרונות של אמצעי לא הורמונלי אחרי שזה היה כ"כ משמעותי אצלך

הגודל לדעתיאחת כמוני

יש כמה הבדלים עיקריים-שימושית
  1. צורה- נובה טי/פלקס טי הם בצורת עוגן חלק מהפלקס-טי מצופים חומר פלסטיקי שהגוף מגיב לזה אחרת, בלרינה- כדורי נחושת שמסודרים בצורת כדור וזה לא פוצע את הרחם, ג'ניפיקס צורה קצת שונה יותר דומה לשרשרת וזה ממוקם אאל"ט בדופן הרחם

  2. גודל- כל התקן הוא בגודל שונה, יש סוגים שיש להם כמה דגמים

  3. רמת גמישות שונה לכל דגם וממילא הגוף מתייחס לזה אחרת.

התקן לא הורמונלי ג'נפיקסאחת כמוני

נחשב פחות מאריך ומכביד ווסתות

אבל בסוף זה אינדיבידואלי וגם תלוי בהנקה

ורק פרטי

טוב מעדכנת שהייתי אצלהאנונימית בהו"ל

ומסתבר שיש חשד לשארית שיליה

אוף איזה סרט.. אמרו לי לבוא עוד שבוע לראות איך זה

ובנתיים אישרה לי להתחיל נובהרינג אבל לא התקן

אוי איזה באסהקנקן שבור

קחי בחשבון שזה יכול לגרום לך לדימום שוב

ואז עוד פעם לעשות הפסק ולטבול וכו

מה יכול לגרום לדימום?אנונימית בהו"ל

הנובהרינג או הבדיקה?

מאתמול בלילה יש לי דימום, חשבתי שזה מחזור אבל היום באולטרסאונד לא היו בטוחים אם זה ווסת או שהרחם מנסה להתנקות מ(אולי) שארית שיליה

האמת ששבועיים עכשיו לא היה לי כלום והספקתי כבר לטבול, ואני זוכרת מלידות קודמות שאני קבוע מקבלת מחזור בזמן הזה אז לדעתי זה כן מחזור

אם את לא מניקה סיכוי גבוה שזה מחזורפרח חדש

לא מניקה, גם חושבת ככהאנונימית בהו"ל

אם זה מחזור, תקווי שהשאריות יצאו בוקנקן שבוראחרונה

ולא תצטרכי פרוצדורה אח"כ להוציא אותם

בע"ה שילך חלק

השאריות שיליהקנקן שבור

ממש קשה ליאובדת חצות

הילדים עלו לכיתה א וזה משמח ומרגש ב"ה

אבל מרגיש לי כבד כל הסיטואציה

השבוע הזה הרגיש כמו נצח

ועוד לא התחלתי שיעורים פרטניים ואת כל המערכת האמיתית שלי בעבודה

לארגן תיקים, לשדל אותם לעשות את זה איתנו, להכין אוכל, להשתגע כי הם בררניים ואחרי שטרחת לתאם עם כל אחד מה הוא אוהב לראות שלא אכלו כמעט כלום,

פתאום זה לוקח מלא זמן

פתאום זה פחות קליל מהגן ויותר דורש ומחייב

זה מתערבב לי ונוגס לי בזמן שגם ככה לא היה לי עם מטלות הבית והעבודה שלי

שולחים שיעורי בית פתאום בשעה שש בערב אחרי שחשבתי שאין כלום וזה מפתיע

ועוד צריך לעקוב אחריהם באפליקציה אחרי החגים

וואיייי זה ממש מלחיץ וקשה

גם ככה היה לנו לא פשוט עם התנהלות והתארגנות

פתאום במקום להנות איתם אני רוצה כבר לסיים את המטלות וזה מרגיש גם להם כבד ורציני ומחייב

במקום פשוט ללכת לגינה ולהנות כמו פעם

איך הופכים את ההתנהלות לזורמת ופחות מלחיצה לי ולהם? מי יכול לתת לי לו"ז לכיתה א אחר הצהריים?

היום חזרתי מפורקת מיום עמוס בביצפר

שמתי להם טלויזיה והלכתי לנוח

אח"כ כשקמתי שניהם בכו וצרחו (לא מווסתים)

אחד רצה להזמין חבר מהגן וכשהוא לא יכל הוא ממש בכה וצרח והשני בכה וצרח שהוא רוצה גינה

ואני פשוט רציתי להתחרפן

כואב לי הראש

ועוד לא הכנו מערכת

והבית עם כביסות וכלים

ועוד לא הכנתי שיעורים לעצמי למחר מה הולכת ללמד

אתמול ישבתי עד 12.30 בלילה להכין כי אחד הילדים בכה שכואבת לו הרגל והייתי צריכה להרגיע אותו

אני חייבת לו"ז ערב

מרגיש שהכל נהיה יותר מורכב ומסובך בהרבה ואני צריכה שוב להוריד משעות העבודה כדי לצלוח את כיתה א עם שניים

אני פשוט לא יודעת איך להתנהל נכון ולסנכרן אותם ואותי במתכונת החדשה

עוד לא דברתי על חוגים והסעותאובדת חצות

שכבר ניסינו שני חוגים לכל אחד

וההתנהגות שלהם והעקשנות והסירובים לעזור/להתקלח/מאבקים

אני יכולה לישון מוקדם ולהשאיר את הבית נוסע או שוב לא להכין שיעורים למחר ולהיות בלחץ לעבודה שלי

או שהכל יהיה פיקס ולישון מאוחר מאד

מציעה לך לחשוב על שעה שבה מבחינתכם הם צריכיםשמשית123

להיות במיטות, ומשם ללכת אחורה לכל משימה ועוד קצת מרווח להתמרחויות.

יש לי ילד בכיתה א בשעה 19 הוא אחרי מקלחת אוכל. אם את צריכה זמן להתאושש אחרי עבודה אז ממש לא לרשום לחוגים.

באיזה שעה אתם חוזרים הביתה?

כשהם ילכו לישון בשעה סבירה זה ישפיע גם על היכולת שלהם לשתף פעולה ( לא פותר את כל הבעיות, אבל עוזר מאוד), יישאר לך זמן למטלות הבית ותוכלי לישון בשעה סבירה ולחזור פחות גמורה מהעבודה.

הודעות ששולחים בשעות מאוחרות, האמת? שולחת פתק שלא עשינו כי קיבלנו את ההודעה מאוחר ולהעלות את העניין באסיםת הורים.

אני לאט לאט למדתי שתחילת שנה זו הצפה והרבה הודעות ולהחזיק ראש, יודעת שאחרי החגים דברים נראים אחרת

כשהילדים רוצים להזמין חבראובדת חצות

ואני אומרת לא הם ממש בכו וצרחו

יצא לי החשק להזמין להם

ומצד שני מבינה את הצורך החברתי

אבל התגובה שלהם הפתיעה אותי

שמתי להם מסך והלכתי לנוח שעה

וכשקמתי לאחד הייתה ציפיה שאזמין חבר

והשני רצה ללכת לגינה

ושניהם צרחו והיו לא מווסתים

ונראה לי שהזדקנתי בשנה

לא הייתי חד משמעית איתם והתבלבלתי שהיה

איך אתן מתנהלות מול זה?

לפי מה שמתאים ליהמקורית

הרצונות שלהם זהנחמד אבל זה צריך להתאים גם לי. בטח במשו לא אקוטי כמו לפגוש חבר

אמרת לא והוא מתבאס? תני לו. לא חייב לרצות אותו. הוא יצרח עד שיירגע,תתני לו חיבוק ותמשיכו הלאה בחיים

איזו שעה זו היתה?שמשית123

אני גם תמיד מסכימה להזמין ללכת, אפילו שיש לי ילדים גדולים שיכולים ללכת לבד ולחזור לבד אם אני מרגישה שזה ישבש את הלוז ולא מתאים לי, אז לא

גם אצלי התחיל כיתה אילד בכור

ובכללי התחלות חדשות

הם חוזרים ממש מוצפים

וטלוויזיה זה עוד יותר מציף

אז לא אומרת לא להביא אם את צריכה רגע לנוח, פשוט להבין שזה התוצאה של אחרי ולנשום עמוק לקראת זה

אני מעדיפה לשבת איתם רגוע כשהם חוזרעם ואז להוציא משחק שלא הוצאנו מלא זמן- פליימוביל, מגנטים

ולשכב על הספה לידם כשהם נכנסים לקטע

קופסאות אוכל- הכנתי איתם ביחד טבלה של מה מכינים כל יום. הם החליטו מה כל יום, רק דברים שהם אוהבים. שוקולד מסכימה ביום שישי. ואז זה ממש מסודר לנו ולהם

קופסאות אוכל מכינה בערב

ושיעורי בית אצלנו זה בקטנה עכשיו.. אז לפעמים כשחוזר מהבית ספר ולפעמים בערב כשרגועים יותר

מה עם בעלך? אנחנו מנסים לסדר את הבית תוך כדי המקלחות וההרדמות ומה שנשאר אז אחרי שנרדמים

רק לגבי המערכת- בגיל הזה (וגם אחרי) אני מכינה להםיעל מהדרום

לק"י

אלא אם כן, יש להם רצון להכין בעצמם. וגם אז צריך להכין איתם או לבדוק שהכינו נכון.

יבוא יום והם יכינו. תורידי מעצמך דברים מיותרים.

הלוז שלי לכיתה אהמקורית

היה צהרון

וחוג אחד בשבוע לכל ילד ונגמרתי

אם את שואלת אותי זה נחמד אבל לא מאסט. יותר חשוב בעיניי לשבת איתם על שיעורים ולצאת לגינה/ לעשות ערב בבית. החיים עמוסים וסה קשוח אחרי יום עבודה להתחיל חוגים גם, בטח כשאת ככ עמוסה. אז הייתי חושבת על זה שוב, מבחינת תדירות וכמות ונחיצות

מעירה מוקדם משכיבה מוקדם

מערכת אני דואגת להם כי לא ציפיתי מהם לדאוג לזה בטח לא בתחילת שנה

לדעתי הבעיה היא שאת עובדת גם אחרי שעות העבודה, והרבה. זה גוזל ממך מלא אנרגיות וזמן

הייתי הולכת לכיוון של הפחתת עבודה יומיומית מהבית ככל הניתן. את גם בנאדם.

מה יש להכין מערכת בא'?חילזון 123

מה יש להם חוץ מחשבון ועיברית?

אצלי הם לוקחים כמעט הכל כל יום ודי.

לא הייתי משדלת אותם להכין איתך. אפשר לחכות עם זה.

אוכל - תחליטי איתם תוכנית מראש לכמה ימים ותכיני להם זריז לבד.

תודיעי להם שחברים תזמינו רק בהמשך אחרי החגים.

ומסכימה שזה עמוס ומלא דברים קטנים ומעצבנים בבת אחת. אחכ זה מתאזן לדעתי.

אצלינו יש גם מדעים/ הלכה/ משנה ועוד....יעל מהדרום

לק"י

אבל אני בהחלט מכינה לה בעצמי.

לפעמים היא רוצה להכין, אז מכינות ביחד.

בחודשים הראשונים בכיתה א?חילזון 123

וגם אם יש, זה דברים שנשארים בתא לא?

וגם אם אין תא, בכיתה א' אין קיצושע או חומש הכל חוברות דקות

כן. בחודשים הראשוניםיעל מהדרום

לק"י

אצליכם לומדים רק קריאה וחשבון?

לא נראה לי שהם משאירים הכל בכיתה.

ואם לוקחים הכל כל יום- זה יכול להיות עוד 3-4 חוברות+ מחברות. וזה מכביד...

אולי לא רקחילזון 123

אבל שאר הדברים אין מה לקחת הביתה משאירים הכל בתא.

לא זכור לי שהיה ש''ב בא' חוץ מבחשבון וקריאה

אם יש אפשרות להשאיר בכיתה זה ממש מקליעל מהדרום

וואי, כמה נלחמתי אצלינו שייתנו מערכתשימושית

לא היה הבנה לזה שהילקוט ממש ממש כבד אם לוקחים כל יום ה-כ-ל

בסוף הצלחתי להגיע לפשרה שחלק מהספרים משאירים בכיתה, לא היה מושלם אבל לפחות היה פחות כבד.

גם אצלנו יש עוד מקצועות אבל הכלל בכיתהילד בכור

רק מה שיש שיעורי בית מחזירים הביתה. וזה משהו אחד כל יום

זה מוריד הרבה.. לעשות מערכת בגיל כזה נראלי קשוח

ההתחלות קשות 🤍כתבתנו

זה בהחלט שינוי משמעותי, ולוקח זמן להתניע את זה. זה הכי הגיוני וטבעי שעד שזה יכנס לשיגרה יותר מוכרת והמשימות יקחו הרבה פחות אנרגיה- זה יהיה איטי ומעצבן ודורש ריכוז גבוה ויותר כוחות כדי להשתלט.

לא כיף, חיבוק גדול, בעזרת השם אחרי תקופת הסתגלות לחוצה יותר זה אמור להסתדר.

עד אז, להיות בחמלה כלפי עצמך וכלפי כולכם. לא להצליף בעצמך על כל טעות, גם לך קשה ומותר להיות אובדת עצות 😉, טעויות הן חלק מהחיים והן מדייקות אותנו ומציבות לנו מטרות שיש דרכים להתקדם אליהן. לחבק את הילדים ולהיות איתם בזה גם אם אמרתם להם לא, ואגב, לגמרי יש בהם כוחות לשרוד כשאומרים להם לא.

ובבקשה, אל תשמעי את זה בטון מנוסה ומתנשא, כל כך מכירה שהתקופה הראשונה של שינוי גדול היא כבדה פי שמונה מהשיגרה שתגיע. ומה שרובנו חוות כל פעם עם ילד אחד- אצלכם זה כפול! אז זה באמת נורמלי ההרגשה שדברים יצאו מאיזון ואני מעריכה שתוך שבועיים שלושה זה יהיה בעזרת ה' מאחוריכם. בהצלחה יקרה, זה באמת לא פשוט.

אצלינושיפור

משאירים הכל במגירה בכיתה, חוץ מחוברת קריאה שחוזרת הביתה לשיעורי בית כל יום. אין אצלכם מגירה בכיתה להשאיר חוברות?

ולא בסדר ששלחו שיעורי בית ב6, הייתי מוותרת באותו יום...

לא חייב חוגים אם זה מעמיס. השנה לא רשמתי אף ילד לחוג כי הרגיש שזה יותר מדי בשבילי.

כל החוסר ויסות הרגשי ישתפר עם הזמן. הגיוני שהם עדיין מוצפים מתחילת שנה.

ולגבי אוכל, לא להתרגש מזה שלא אוכלים. חבל, זה יוצר לחץ סביב האוכל. אולי תעקבי בשביל עצמך כדי לראות מה אוכלים ומה פחות (נגיד שמתי לב על אחד הילדים שלי שאם אני מביאה לו אותו כריך יומיים ברציפות אז ביום השני הוא פחות אוכל ומאז אני יותר משתדלת לגוון) אבל אל תדאגי, הם לא ירעבו...

אצלינו הדבר היחיד שהשתנה בלוז צהריים בתחילת כיתה א' זה 10 דקות שיעורי בית שהתווספו.

אתם ממש בתחילת שנה, לאט לאט תלמדו איך לסדר את הלוז בצורה יותר יעילה, וכולם יסתגלו ויהיו יותר רגועים. אל תרגישי שהמצב כרגע זה המצב הנתון לכל השנה. שיהיה בהצלחה!

דבר ראשוןהשם שלי

תמיד ההתחלה קשה, אחר כך הם מתרגלים ואת מתרגלת והסדר יום החדש כבר יותר זורם.

בשלב הזה לא צריך לדרוש מהם לסדר את התיק.

אם זה בא מהם, אז מצוין, אבל אם לא- יותר קל לארגן לבד מלרדוף אחריהם.

בהמשך הם ילמדו לקחת אחריות ולסדר את התיק.

לגבי האוכל, אני מבינה שזה חדש לך כי בגן עם קיבלו אוכל.

לא צריך יותר מידי להשתגע.

אם הם אוהבים משהו מסויים ואין להם צורך בגיוון, אפשר לשלוח כל יום אותו דבר.

וגם אם הם לא אכלו, לא להילחץ מזה.

אפשר לנסות אפשרויות שונות ולמצוא מה הם אוכלים, אבל בלי לחץ.

אם יותר קל לך, אפשר להכין את האוכל מהערב.

אם שולחים שיעורי בית רק בערב זה לא תקין, וכדאי להגיד למטרה.

אפשר לשאול את הילדים מה היה לשיעורי בית, יכול להיות שהם ידעו מעצמם, או לבדוק אם סימנו עמודים בחוברת.

פעילויות אחר הצהריים, זה תלוי ביכולת שלך.

את יכולה להסביר להם שבתחילת השנה לוקח זמן להתרגל, ולכן כדאי פחות ללכת לחברים וכד'. ובהמשך תוכלו לחזור לפעילות אחר הצהריים.

מתי הילדים חוזרים הביתה?

יש הבדל אם מסיימים מוקדם, או שיש צהרון.

אצלינו לא היה לוז ממש קבוע.

היינו חוזרים הביתה בסביבות 14:15 אוכלים ארוחת צהריים.

לפעמים מייד אחרי זה היה שיעורי בית, לפעמים זה היה יותר מאוחר.

לפעמים היינו בבית, לפעמים יצאנו לגן שעשועים.

אחר כך ארוחת ערב, מקלחת השינה.

תתכנני את הזמן כך שהם ילכו לישון בזמן ולא יתעכבו.

חיבוקאפונה

ממש שומעים את העומס הטכני והרגשי ממה שכתבת.

כל שינוי דורש הסתגלות.

המח שלנו פועל על אוטומטים כדי לחסוך באנרגיה, וכל שינוי בשגרה דורש ממנו חיווטים חדשים ולכן ההתחלה תמיד דורשת יותר אנרגיה - גם אם זה שינוי משמח. תחשבי - מעבר דירה, חתונה, עבודה חדשה. בהתחלה כל דבר לוקח המון זמן ואנרגיות ונגמרים מוקדם בערב, או כבר בצהריים... ועם הזמן הרבה מרכיבי שגרה הופכים לאוטומטיים ואנחנו יכולים להמשיך בשגרה תוך כדי שמתפנה לנו אנרגיה להשקיע בדברים אחרים.

אז דבר ראשון להבין שבשבועות האלה את מסתגלת לשנה חדשה בעבודה יחד עם ילדים בבית ספר, את מושקעת בזה ולכן חייבת להניח בצד כל מה שלא דחוף - להוריד סטנדרטים בבית, לקחת עזרה, כל מה שיכול לעזור. לאפשר לעצמך מנוחה במשך היום וממש ממליצה להכניס ללו"ז פעילויות משחררות - יציאה לטבע, ריקוד, אומנות, בלי הילדים או איתם מה שיותר נגיש העיקר שתיהני. ולהחזיק בראש שעם הזמן יהיה קל יותר.

עם שאת, אם שגרת העבודה שלך דורשת יותר מידי אנרגיות - צריך לעשות שם שינוי: הקטנת היקף משרה, אימון מקצועי שיעזור לך להיות יותר יעילה או אפילו הסבה מקצועית.

דבר שני לגבי הילדים.

גם הם מסתגלים כמובן... גם להם יש עומס גדול של צוות חדש, חברים חדשים, הסעות... הרבה דרישות חלקן מתסכלות, לפעמים יש בכיתה מורים קשוחים או מריבות אלימות שאלה דברים שגורמים לילדים הרבה מתח גם אם הם רק צופים מהצד.

אז את כל החוויות האלה הם צוברים וצוברים, כי בית הספר דורש תפקוד והתנהגות נאותה, ולכן עולה מגננה שגורמת להרגיש פחות. וכשמגיעים הביתה זה צריך לעבור עיבוד ולהתפרק מהגוף, ולכן חייבים לוודא שאחר הצהריים מותאם לעיבוד ופריקה רגשית.

טלוויזיה זה עוד קלט, היא רק דוחה עוד את הפריקה.

חוגים זה עוד מטלה (בדרך כלל), ועוד זמן שילד מחזיק את עצמו ועושה מה שצריך, ועוד לחץ ועומס על ההורה. אפשר אבל לשקול טוב אם זה שווה את זה, ולא להעמיס. במיוחד לילדים שנמצאים בצהרון.

מה כדאי לעשות אחר הצהריים:

  1. הכי חשוב - מרחב של זמן. לא להפוך את אחר הצהריים לשורת משימות שצריך להספיק. במרחב הזה המח של הילד יוכל להוביל אותו לעבד מה שצריך ואיך שהוא צריך.

  2. משחקים פיזיים - טרמפולינה, כדור, יציאה החוצה, משחקי תנועה (המלך אמר, ים יבשה וכו'). אם את מזהה תסכול ואגרסיביות אז משחקים יותר אגרסיביים - מלחמת כריות/נודלים (האלה של הבריכה), היאבקות וכו'. להכניס צחוק למשחק, כמה שיותר זה מאד משחרר.

  3. משחקי דמיון - פליימוביל, תחפושות, יצירה חופשית, הצגות, אחד ממציא התחלה של סיפור השני ממשיך וכו'.

  4. אחרון והכי חשוב - בכי. בכי הוא הפורקן האולטימטיבי של עומס רגשי. הוא מאפשר ריפוי עמוק של תסכול ומקדם הסתגלות. אני מזמינה אותך להתיידד עם הבכי, לצפות שהוא יגיע בתקופה הזאת יום יום ואפילו להזמין אותו - כמו שעשית בלי כוונה כשאמרת "היום אין חבר". עשרת לילד להרגיש את התסכול ובעקבותיו באו הדמעות שלא היה אפשר לשחרר בבית הספר. אלה דמעות מבורכות, תשמחי בהן! תשמחי בשביל הילדים שלך שיש להם בית שאפשר להרפות בו.. זה כל כך משמעותי.

את כל הדרישות והמטלות של השגרה - שיעורי בית, התארגנות וכו' - להנמיך ציפיות, למנן, הכל בסדר. ילדים משוחררים ורגועים לומדים בקלות.

תודה!! לקחתי לי כמה רעיונות טובים!!!שיפור

ממש שמחה לשמוע!אפונה

שמחה שעזר

ושמחה שכתבת לי

וואהו! מי את? כתבת מדהים !אובדת חצות

איזו הכלה !

לגבי הבכי של הילד אני חושבת שלא הייתי ברורה הוא הבין ממני שאולי הם יוזמנו אחרי המסך ואז הוא התנהג יפה לכאורה נתן לאמא לנוח וראה מסך וכשאני קמתי עייפה ומבולבלת ציפה שאזמין וכשאמרתי שלא- הוא התאכזב אותי גם ממני כי לא שללתי ולא אישרתי ולא קיימתי מבחינתו את החוזה.

עוד דבר בגלל שאחה"צ הפך לעומס טכני לי שידרתי פתאום כבדות וחרדה, איפה התיק? מה השיעורים? בואו נארגן אותו למחר ופתאום שמחת החיים נעלמה ממני ובהתאמה גם להם ולמה??? הם רק לפני שניה היו ילדים שיורדים לגינה. עצוב שפתאום המחויבות הזו מתווספת לי ולהם.

כן כן זה היה מובןאפונהאחרונה

אם היית מסרבת מוקדם יותר, היית מקבלת כנראה את אותו בכי בדיוק - פחות המצפון שלך שאולי זה בגלל שגרמת לו לצפות ולהתאכזב.

והחלק השני זה החלק החשוב יותר

אחר הצהריים צריך להיות זמן כיף, רגוע ומשוחרר, זה מה שמאפשר את ההחזקה של הבוקר בלימודים ובעבודה. והתשומת לב שלך לתחושות שעוברות בך נותנת לך מצפן לבחון את זה.

בכי רב בבוקר - גן חדש תקין?shiran30005

בן 3 וחצי התחיל גן שפתי/התפתחותי (הגיע ממעון) ועדיין יש בכי רב שהוא לא רוצה ללכת, לא כיף לו שם, זה מתחיל מרגע שהוא פוקח עיניים בבוקר שלא רוצה לקום מהמיטה, שואל קודם "יש גן"? ואז מתחיל בכי, לא מוכן להכנס לכן הכל סביב בכי. כל הילדים האחרים רגןעים ורק הוא בוכה

הגיוני? הוט הגיע ממסגרת של מעון, זה גן קטן, הצוות נראה בסדר והוא עדיין ככה כל בוקר

אני קיבלתי ים המלצות על הגן הזה ומשמיים בעירייה הןא שובץ לשם, אבל הרגשה שלי שהצוות קר כזה, לא מכניסים הורים לגן -מוציאים ומכניסים את הילדים מהדלת, אין ווטצאפ שמעבירים תמונות, כי כך בעצם אנחנו יןדעים שהילד בסדר,לא יןדעת גם לי מרגיש לא משהו. כמובן שאני לא משדרת לילד כלום כלום.

לעבור גן? נראלי לא יתנו לי כי שוב זה גנים שפתיים וזה לא לפי בקשת ההורה, מצד שני גם הילד לא משהו

בבית הוא פשוט גמור, או שהוא עייף או שבאמת קשה לו רגשית והוא ככה, רגילה לילד שמח אנרגטי

מה הייתן עושות? דיברתי עם הגננת אמרה שיש לו קושי ממש סביב ארוחת בוקר ובקושי אוכל אבל חוץ מזה הוא בסדר

איך הוא היה בתחילת שנה בשנים הקודמות?שימושית

היה אחרת לגמרי לכןshiran30005

אז היא הכיר את הצוות ואת רוב הילדים ופה זה חדש לו, אבל אני רואה ילדים אחרים שכבר סבבה ואצלי זה כאיחו יום ראשון שלו

עצם זה שקיבלתי המון המלצות על הגן שם עודד אותי אבל בפועל זה שונה ממש, לכן לא מסתדר לי

הצוות נשאר אותו צוות מאז שהמליצו על הגן?שיפור

הבן שלי גם עדיין לא הסתגל לגן (בן 3)שימושית

אבל זה לא מוזר לי כי גם בשנים קודמות היה לו קשה למרות שהכיר ילדים,

ועכשיו שהוא נכנס לגן חדש לגמרי אני לא מצפה אפילו להסתגלות עד שבועיים אחרי סוכות...

ולפעמים הרושם שיש לנו בהתחלה הוא לא הרושם שנקבל בהמשך אז אני כן הייתי נותנת הזדמנות וגם מדברת עם הגננת בערב לראות מה אפשר לעשות.

אוי😥 קשוח... וממש מבאס שאי אפשר להיכנסשיפור

ואין וואטסאפ עם תמונות. לפחות מעודד שקיבלתם המלצות.

אבל התחלתם ממש לפני שבוע, זה נשמע לי קצת קיצוני, אבל עדיין הגיוני לשלב הזה. גם לי יש ילד בגן שממש מחורפן בבית מאז תחילת הלימודים, ויש בקרים שבוכה בפרידה. בכללי אני מכירה אותו שלוקח לו זמן להסתגל ולרוב זה קורה רק אחרי החגים. אם שבועיים שלושה אחרי החגים הוא עדיין יהיה ככה, אז הייתי מתחילה לחשוב על הכיוון של להחליף גן.

אני אחכה עוד קצת כמובןshiran30005

כי ההתנהגות שלו מוזרה גם בבית. אולי כי עוד קשה לו

הוא אומר "לא כייף לי שם בכלל"

תיכף יוצאים לחופשת חגים אז כל הרצף נקטע

גם הבן שלי בתחילת כל שנה אומר שלא כיף לושיפור

אולי גם שווה לנסות לדבר עם הגננתשיפור
עבר עריכה על ידי שיפור בתאריך כ"ו באלול תשפ"ו 12:58

איך אפשר לעזור לו. אולי אפשר להכין לו ספר על הגן החדש עם תמונות מהגן עם הצוות ולהקריא לו בבית. ואולי לגננת יהיו עוד רעיונות.

מקליט כמובן- גם כשהכל בסדר ובטח אם יש חששטרכיאדה

ולגבי תמונותשיפור

אני משערת שלא מצלמים מסיבות סודיות. אולי אפשר לבדוק את האפשרות לצלם רק אותו בשבילך כדי שתוכלי לדבר איתו מה עשה בגן באותו יום.

יש לגננת טלפון כשרshiran30005

אבל לסייעת יש ווטצטפ, הם אמרו אנחנו לא צלמות אנחנו גננות...

הם פשוט לא רוצים כי תמיד ניתן למצוא פתרון כמו מייל/דדך הסייעת

זה נורמות אחרותהשם שלי

כשאת נמצאת בסביבה שבה לכולם יש ווטסאפ, ולכל דבר יש קבוצה, תרגילים לשלוח תמונות. אז את מצפה לקבל תמונות מהגן במשך היום.

אבל בחברה שבה אנשים מתנהלים בלי ווטסאפ. וגם אם לחלק יש, אין קבוצות של כל מסגרת. אז לא רגילים כל הזמן לצלם ולשלוח תמונות.

תחשבי איך היה עם הגדולים שלך.

אני מניחה שאצלם לא שלחו תמונות בקבוצת ווטסאפ, ולא ציפית לקבל.

יכול להיות שהצוות בגן לא מבין את הצורך שלך בתמונות, ולא ישקיע בשביל למצוא פתרון, גיזה לא משהו שהן רגילות אליו.

כנראה שלא רגילים לצלם... מבאס...😒שיפור

תראי איך הוא בחגיםממתקית

הוא נוסע בהסעה לגן?

עונה כצוות פרא בגן עיכובנויה12345

קודם כל לגבי הכניסה של ההורים לגן, גם אצלנו לא נכנסים, לא כי אנחנו מסתירות משהו, בעיקר כי כל הורה פועל אחרת, יש כאלו שנשארים הרבה זמן, מתחילים שיחות עם הצוות, עם הילדים ומפריעים להתנהלות של הגן.. אז מעבר לכמה ימי הסתגלות שבהם כן נכנסו ההורים, משהו כמו יומיים שלושה וזהו, נפרדים מהילד בדלת והילד נכנס לגן.

לגבי הבכי, יש לנו עדיין ילדים שבוכים, ויש כאלו שעדיין בוכים כל היום כמעט, הם עדיין קטנים, באים ממעון, כמו הבן שלך, ולא מכירים את שאר הילדים וזה יותר קשה.

אני לא הייתי ממהרת להסיק שקורה שם משהו, הייתי מציפה את המורכבות מול הגננת ורואה איך אפשר לעזור לילד.

תודה, מרגיש לי שהצוות קר קר ממשshiran30005

וזה מה שמפריע לי

שדיברתי עם הגננת השבוע אמרתי חה זה ילד עדין ורגיש מאוד, אמרה הוא בסדר בגן, כן כמו שאמרו לי במעון שהוא בסדר בסדר ובתכלס היה פער מטורף

היום הוא בכה כל אחהצ, כבר ממש הייתי על הקצה אפילו לא אכל כלום, זה לא הילד שלי..

קשה לי להאמין שיש אלימות וכאלה אבל הקרירות שלהם מוציאה אותי מדעתי

אין צורך ללכת רחוקאפונה

לאלימות וכו'.

גם אם הגננות מקסימות,

ברור שהילד לא מקושר אליהן

ולא מרגיש בנח בגן...

וזה לא טוב, לא טוב לילד קטן להיות כמה שעות בואקום היקשרותי -

גם אם יש גננות או הורים אחרים שחושבים שזה נורמלי.

"ימי ההסתגלות" לא מעניינים, מעניינת ההסתגלות עצמה, והילד שלך לא הסתגל ועדיין זקוק להיקשרות העיקרית שלו בתקופת המעבר הזו.

אני חושבת שאם לך יהיה ברור מה הוא צריך ולתווך את זה לגננת - יש סיכוי לרכך אותה כלפיו, וגם מבחינת הנהלים מול הצרכים שלו.

אם תרצי מוזמנת לפרטי, אשמח לעזור לך להתכונן לשיחה הזו.

אם לא קשה לך, אני גם אשמח לשמוע מה יכול לעזורשיפור

לילד שעוד לא הסתגל, עוד לא נקשר לגן ולגננות.

מממ בקצרה ממשאפונה
  1. שידוך - לדבר איתו על הגננת, מה בה מוצא חן בעינייך ואם יש משהו משותף לשניהם אז לציין אותו (יש לה עיניים ירוקות כמו לך!). לספר לגננת עליו מה החוזקות שלו, מה הוא אוהב שירגישו שהם מכירים קצת יותר.

  2. להעביר היקשרות בהדרגה ומתוך חיבור בין ההיקשרויות - כשמגיעים לגן בבוקר, לא לזרוק את הילד לזרועות המטפלת אלא לדבר איתה בעצמך קודם בחום ובלבביות. ילד לומד על מי אפשר לסמוך מתוך המעגלים החברתיים של ההורים שלו. (אם היא חברה של אמא - סימן שהיא "משלנו").

  3. לוודא שהילד "נאסף" ע"י מישהי מהצוות, ועדיף מישהי קבועה. נאסף הכוונה ליצירת קשר עין, ואיזושהי מחווה שזוכה למענה מהילד. אפילו הנהון לשאלה "מה שלומך". רק לא לשים אותו בחלל הגן וללכת, ואפילו לא על ברכי הגננת אם היא לא אוספת אותו.

  4. לגשר על הפרידה - למקד את תשומת הלב של הילד בפגישה המחודשת ולא בפרידה (בצהריים אני אבוא לגן לקחת אותך הביתה ונאכל ביחד ארוחת צהריים).

  5. לתת לו מזכרת, משהו משלך שיוכל לאחוז בו בזמן שאת לא נמצאת. עדיף משהו שמותאם לשלב ההתפתחותי - למשל חולצה שישנת איתה יהיה מעולה לתינוק בן פחות משנה. עם ילדים גדולים יותר זה יכול להיות סתם חפץ שלך (תשמרי לי על הצמיד הזה ותחזירי לי בצהריים), תמונה משותפת, ציור שציירת - הכי פשוט, פתק לילד קורא. זה יכול להיות לב קטן שציירת בבוקר על היד שלך ושלו, ללבוש משהו באותו צבע, לשים לשניכם את אותו אוכל בקופסא וכן על זו הדרך.

מוסיפהאפונה

ספר ילדים מקסים שעוסק בפרידה תוך שמירה על הקשר -

"החוט הנסתר" פטריס קארסט.

י שעוד כמה

את יכולה לבקש מהצ'ט שיתן לך רעיונות לספרים נוספים.

תודה רבה!!! פתחת לי כיווני מחשבה חדשים!שיפוראחרונה

בכי כל אחר הצהריים זה באמת חריג...מתואמת

נסי לשקף את זה לגננות, לא מתוך האשמה אלא מתוך רצון לשותפות, שהן יעזרו לך לעזור לו.

בתקווה שזה יעזור בע"ה...

וואוו ממש קשה שזאת התחושה❤️שיפור

הגיוני שהוא באמת בסדר בגן ואז משחרר את הקושי בבית.

אם הוא ככה משתף אזרק טוב!

תשאלי אותו מה לא כיף לך בגן?

מה היית רוצה שיהיה אחרת?

תשמעו ממנו מה הוא יכול ומצליח לשתף אותך. אולי כיוונים שלא חשבת בכלל.

הכל נשמע לי הגיוני חוץ מזהבאתי מפעם

שלא מכניסים הורים ומביאים אותם לדלת.

באיזה קטע? מה אנחנו בקורונה?

היה מפגש הכרות לפני תחילת השנה? נכנסתם פנימה?

בדיוק מה שעלה גם לי!מנסה לענות

אנחנו לא בקורונה.

הבן שלי גם התחיל גן

הוא בוכה כל בוקר שלא רוצה ללכת

אני משחקת אתו קצת בגן ואז הולכת

מוציאה אותו מוקדם ולא משאירה לצהרון…

הגננת שולחת תמונה שנרגע.

אומרת גם לעצמי לקחת עוד קצת אוויר.. יהיה בסדר

בהצלחה!

ככה זה הרבה פעמים בחינוך מיוחדDoughnut

ההורים לא נכנסים לגן עצמו והצוות מוציא להם את הילדים, זה נוהל סטנדרטי בהרבה מקומות.

עבדתי תקופה במעון שיקומי, ההורים היו מחכים בכניסה והצוות היה מוריד את התינוקות מהכיתות למעלה עד הפתח.

סתם לתשומת הלב...ממתקית

לא שולחים תמונות בגנים שפתיים- צריך אישור מכל ההורים, אסור ככה לשלוח

את יכולה לבקש אישית שישלחו תמונות רק של הבן שלך במהלך היום, לא כל הגננות אוהבות את זה...זה עלול להפריע למהלך סדר היום כשהן שניה מוציאות טלפון.

בחינוך מיוחד- שפתי- לרוב לא אוהבים לתת להורים להיכנס, כי יש ילדים עם בעיות שונות וזה עלול לעשות להם לא טוב וכו.... למה אמא שלו באה ושלי לא... בד"כ יש הסעות.

צוות קר- תבדקי ותעכבי, יצרת קשר עם הגננת? אם לא זה הזמן, תסבירי לה שקשה לו, והוא צריך תשומת לב ויחס וחיבוק בבוקר כשמגיע.

נכון.מתואמת

בגן של הבת שלי ביקשו אישור מכל ההורים לצלם את הילדות ולשלוח את התמונות של כולן לכל הילדות הביתה.

בגן שלה דווקא מכניסים את ההורים לגן אם הם באים, ומעודדים לזה אפילו, אבל האמת שאני יותר מבינה את הגישה ההפוכה, שלא רוצים לבלבל את הילדים, מה שיכול לקרות כשהורה נכנס, ולכן הגיוני לא לתת להורים להיכנס לגן.

בכל אופן, פותחת יקרה, יש מקום לתחושות הבטן שלך, אז תמשיכי לעקוב❤️

זה בכל הגנים ככה לא רק שפהאפונה

ונשמע לי הזוי שלא נותנים להורים להכנס.

אצלינו שולחים תמונות...מחתימים על זה בתחילת שנהיעל מהדרום

לק"י

וגם בעבודה שלי שזה חנ"מ- נראה לי שמותר לשלוח להורים תמונות רק של הכיתה הספציפית. נראה לי שגם חותמים על זה.

בצהריים אני מבינה שמשחררים ילדים לכניסה לפי ההורים שמגיעים, כדי שלא יקרה מצב שבבלגן של הורים שיוצאים ונכנסים יצא ילד שלא אמור לצאת.

בבוקר אני גם לא מבינה מה הבעיה להכנס (עד שעה מסויימת), אבל אולי זה שונה קצת כי זה חנ"מ.

התכוונתיאפונה

שבכל הגנים לא שולחים תמונות לפני שכל ההורים חותמים, חנ"מ ורגיל.

לא הבנתי למה בגן של הפותחת לא מחתימים הורים ושולחים תמונות...

לגבי הסוף מסכימה איתך

הנוכחות של ההורה גם נצרכת בפרידה של הבוקר הרבה יותר מאשר בצהריים.

יכול להיות שיש הורה שלא הסכים שיצלמו...מתואמת

אין דבר כזה שאת לא משדרת לו את דעתך על הגןאמאשוני

ילדים קולטים ניואנסים, אי אפשר לזייף את זה.

נשמע שיש לך חששות שאת צריכה לברר מולך כדי להקל על הבן שלך את ההסתגלות.

אם יעזור לך מקליט, שימי מקליט.

כתבו לך לגבי תמונות וכניסה לגן. כשממילא את חוששת, כל דבר מועצם.

אני חושבת שאת צריכה להתמקד בלהיות משוחררת יותר מאשר בלנסות להעביר אותו גן.

לחשוש זה לגיטימי, אבל נשמע שהחשש הזה מנהל אתכם ולא מאפשר הסתגלות אמיתית.

לגבי פרידה הדרגתית אפשר אולי לשהות איתו בחצר/ מבואה של הגן?

אולי אפילו יסכימו להוציא משחקים מהגן למבואה. אצלנוניש משחקים כאלה על הקיר כמו שיש במרפאות, ואנחנו עוברים את ה"מסלול" ביחד לפני הכניסה לגן.

לא קראתי תגובות קודמותצלולה

רק לגבי הכניסה לגן- בחנ''מ יש גם בעייתיות להכניס הורים בגלל סודיות רפואית של הילדים האחרים. פחות מתאים שאמא תראה קושי מסוים של ילד אחר, או דרך התנהלות שנבחרה מול ילד. אני יודעת שיש מקומות שיותר מקפידים על זה ומקומות שפחות.

ובכללי, אולי כדאי לקבוע שיחה עם הגננת. מהחוויה האישית שלי, הצוות (במיוחד בחנ''מ) הרבה פעמים מאוד מגויס ורוצה לחשוב יחד עם ההורים על איך אפשר להקל ולשפר. אולי כדאי לקבוע איתה שיחה מסודרת (טלפונית או פנים אל פנים), שתוכלי להעלות את כל החששות שלך ולחשוב איתה על פתרונות, בלי לחץ של זמן.

חיבוק, לא פשוט בכלל❤️

הרגע גיליתי שאין לי מספיק ימי חופש ואני צריכהחמדמדה

לעבןד בחול המועד

😭😭😭😭

😩😩😩😩😩😩

🤯🤯🤯🤯🤯🤯🤯🤯

אני גוססת

אני בוכה

לא רוצה

אין לי תקווה

אני לא ריצה

די

תצילו אותי

לא מספיק מבינה בזה, אבל אולי תיקחי ימי חופשאמא טובה---דיה!

על חשבונך?

אי אפשר לצעריחמדמדה

אעאהרעהאעאהההה😭😭😭😭😭😭😭😭

אחותך לצרה. גם לי אין ימי חופש והאמת הייתיהמקורית

לוקחת על חשבוני אבל יש עבודה שאיאפשר לא לעשות

מקווה שיעבור בטוב♥️

כל חול המועד או חלק?שלומית.

אני גם עובדת חול המועד, אבל פחות שבשגרה, דווקא השנה מרגיש לי סבבה כי יש חול המועד ארוך

כל הימים…חמדמדה

אופ

לא עובר לי

דווקא כשזה ארוך זה מורגש

הילדות בבית

כולם בטיולים

זה לא יוציים בקושי מספיקים ללכת לפארק ונגמר

אולי תבקשי לעבוד חצי יום?פרח חדש

יש מקומות שמורידים על חול המועד רק חצי יום.

זה באמת מבאס מאוד מאוד

מבינה אותך ממש

אני יודעת שלא כולם יסכימו איתי אבל אני אישית כשמחפשת עבודה דואגת להתנות את ההסכם בזה שלא עובדת בחול המועד ואם אין אפשרות אז פשוט לא הולכת לשם. כבר ככה כל הימים והזמן והכוחות שלנו הולכים על עבודה אז לפחות שהחגים ישארו לי לנשימה

מעודדת אותך לא לוותר ולנסות כן לקבל משהו

אוויי מבאס ממש😥😒😔שיפור

אמממ..כבת שבעים

אולי להוציא מחלה? זה בריאות הנפש 🫣

אי אפשר להכנס למינוס?רינת 24

ממש ממש מבעס😐יעל מהדרוםאחרונה

חיזוק לנושא שלא קשור לפורום, אבל יש פה אוסף נשיםקנקן שבור

מדהימות עם המילים הנכונות תמיד, אז מרשה לעצמי

מנסה לכתוב בלי שיזהו, אז סליחה אם זה קצת מעורפל

יש לי איזה מכרה רחוקה, שאם תקבל משהו שהיא מאוד רוצה ופועלת לקבל אותו, אני אפסיד.

לא הפסד לדורות, אבל כן הפסד כספי יחסית משמעותי, וגם תקופה של חוסר נוחות שממש מטריד את שלוותי.

עכשיו אם זה לא היה פוגש אותי בצומת, הייתי הכי מפרגנת לה בעולם, ואפילו עוזרת לה לקבל מה שהיא חולמת עליו.

יותר מזה, בכמה משפטים שאזרוק למישהו, אני כנראה יכולה לטרפד לה, זה לא יהיה הפסד בשבילה לתמיד, זה רק ידחה מה שהיא רוצה בכמה זמן, אבל לי (לנו) זה ייתן מרווח נשימה שאנחנו ממש צריכים.

ברור לי שאני לא אגיד כלום, אני לא אקלקל לה

צריכה ממכם חיזוקים שמה ששלי שלי, ומה ששלה שלה, והכל ממנו יתברך

תודה מראש

זה ממש מטריד את שלוותי

מחזקת אותךאפרסקה

זה נשמע כמו ניסיון מאוד קשה.

קשה לפרגן במצב כזה, ולא בטוח שאני הייתי מצליחה לפרגן במצב כזה (הכוונה לשמוח באמת בשמחתה).

לטרפד לא הייתי מעיזה, כי לכי תדעי אם יבוא יום והיא תשמע על זה בצורה הפוכה מאיזה מישהו וזה יגרום לאי נעימות מאוד גדולה. סיפורים היום מתפשטים כמו אש.

וחיבוק על ההתמודדות!

תודה שכתבת!קנקן שבור

אני לא אטרפד כי זה אסור לי הלכתית

אז מבחינתי זה מספיק

אבל היצר הרע עובד שעות נוספות באילו ואם...

ואפילו לפעמים עולה בי תפילה או משאלה שזה יטורפד לה ממקום אחר (זה לא כזה מופרך, אבל אני כמובן לא אגרום לזה לקרות)

ומנסה ממש לחזק את עצמי שכל אחד ומה שמוכן לו משמים

וואו איזה מצב קשה. חיבוקקופצת רגע

האמת שלא ממש הבנתי את הפרטים,

וכתבת שבכוונה כתבת מעורפל.

אבל יכול להיות ששווה לך להתייעץ עם רב? זה מתאים לך/לכם? כדי להבין מה הדבר הנכון לעשות. יש דברים שאם זה בא על חשבונך אולי זה לא נחשב לטרפד לה אלא לדאוג לעצמך?

תודה, אני אנסה קצת להבהיר את זהקנקן שבור

זה לא המקרה, כי אם אספר את המקרה יזהו אותי

אבל זה על אותו עיקרון

נניח שהיא אמורה לקבל קידום בעבודה, שהקידום הזה יגרום לתקופה (מדגישה שזה לתקופה, כי אח"כ זה אמור לחזור לקדמותו בע"ה) להרעה בתנאים שלי. דבר שידעתי מראש כשנכנסתי לעבודה שיכול לקרות והסכמתי לזה.

בין היתר אני ארד לתקופה בשכר שלי, ואצטרך לעבור לעבוד ממקום שפחות נוח לי ורחוק לי משמעותית מהבית, אבל שוב ידעתי שזה יכול לקרות מראש.

עכשיו יש אופציה, שאם המעסיק ישמע נקודה ספציפית אצלה, הוא פחות ירצה לגייס אותה עכשיו, בנקודת זמן הזאת, וידחה את תחילת העבודה שלה לתקופה אחרת, שלי תסתדר הרבה יותר טוב מבחינת כל הנ"ל ואז כל ההרעת תנאים לא תשנה לי כל כך.

אני יודעת על הנקודה הזאת כי אני מכירה אותה קצת, אבל הוא לא יודע ואני כמובן לא אגלה לו. אבל לא מופרך שהוא ישמע את זה ממקום אחר. ההעסקה שלה עדיין לא סגורה מאה אחוז, נראה בכיוון טוב.

ולה עצמה, זה ממש קריטי דווקא עכשיו לקבל את העבודה הזאת

לכן אין פה מקום לשאול רב, זה זכותה, ואני ידעתי על זה מראש.

יוואו איל אני מבסוטה שהצלחתי למצוא דוגמא שתסביר ממש את הנקודה, ועדיין שזה לא יהיה המקרה שלי

תודה השם

ותודה לך שהגבת

וואי נשמע ניסיון קשהרקאני

ערב ראש השנה עכשיו

אולי תתפללי שבזכות שאת עומדת בניסיון

תהיה לך שנה טובה ומוצלחת במיוחד בתחום הזה

ותעריכי את עצמך

לפעמים מרוב שברור לנו שלא נעשה משהו שאסור

אנחנו לא מעריכות את עצמנו על זה

כן ברור שלא תעברי על ההלכה

אבל עדיין מגיעה לך הערכה על ההתגברות

תודה, על מילים מדוייקות בשבילי, מעריכהקנקן שבור

גם אני עברתי היום התמודדות מעצבנת בסגנוןשמשית123

רציתי לעזור, ובסוף דברים השתנו כך שהעסקה שהצעתי בעצם פגעה בי (לא באשמתה) אבל היא לא הציעה לי לחזלש את העזרה והתחלתי להרגיש איך הלב מתעצבן ומתרעם.

אז קודם ממש ישבתי ואמרתי לעצמי שזה בסדר, ומכעיס שדברים לא הסתדרו, באמת משהו שהיה לי מאוד חשוב שלא יצא לפועל רק בגלל העזרה שהצעתי בהתחלה.

ואחרי זה חיזקתי את עצמי שה' יכול לסדר הכל, ושום דבר לא מסובך בשבילו, ואם הדבר שלא הסתדר טוב בשבילי אני מבקשת שזה יסתדר בקלות, ואם לא אז שאצליח לקבל את זה בשלוות נפש. זה הכניס בי הרפיה כזו שבאמת שימחה אותי..

בהצלחה רבה גיבורה ♥️

זה נשמע ממש קרוב או דומה לסיטואציה שליקנקן שבור

כי גם פה במקרה שלי היא ידעה שזה הולך לפגוע בי, אבל יודעת גם שאני מודעת לזה והיא נקלעה לאירוע בטעות, זה יכול להיות כל אחד אחר שאני לא מכירה.

ועדיין היה לי קצת מקום בלב שבגלל ההכרות שלנו היא תנסה לחפש משהו אחר ולא לגרום לי להיות במצב שהוא ממש לא טוב לי, אפילו שזה לתקופה.

תודה שכתבת, חיזקת אותי ממש

ושולחת לך חיבוק חזרה והרבה כוח, השם ישלם לך ממקום אחר יש לו שפע אינסופי!

תבקשי מהקב"ה שיסדר לך את הדברים.ד' הוא האלוקים

ותתני לו להפתיע אותך בדרך,

כי לפעמים אנחנו חושבים איך דברים יכולים להסתדר,

ומתפללים שזה יקרה בדרך מסוימת, והקב"ה יש לו דרכים מפתיעות לסדר עניינים.

תבקשי שזה יהיה טוב בשבילה, ויסתדר גם לך.

נפלת על התקופה הכי טובה בשנה בשביל לבקש את זה!

בהצלחה, שנה טובה ומתוקה, שיתקבלו התפילות לרחמים ולרצון!

אמן! תודה רבה!קנקן שבור

אני בדיוק מתחילה תכף תפילת שחרית (מנסה לכבוד השבוע האחרון של השנה...)

תודה על ההסתכלות, אני אנסה לבקש במילים האלה

חיבוק וחיזוקתהילה 3>

אין אדם נוגע במוכן לחברו כמלוא הנימה

שבע"ה תזכו לשפע בכל התחומים!

אמן! תודה יקרהקנקן שבוראחרונה

משפחית שעושות את החג בבית עם המשפחה הגרעיניתכי לעולם חסדו

יש לכן טיפים?

איך להלהיב את הילדים? איך לשמוח למרות העומס הבלתי נגמר תודה לה'?

איך לחלק משימות ככה שגם אנחנו ההורים מספיקים לאכול?

ובכלל טיפים לאווירה

אצלנו כל ההתלהבות היא סביב הסימניםחזקה בעורף

מכינים כמובן את הסימנים הרגילים, אבל גם חושבים לפני על כל מיני סמנים מיוחדים וטעימים. הילדים מתים על זה❤️

דוגמאות מהשנים הקודמות:

קולה- שנשמע בקול אבא ואמא

ביצת עין (הגומי הזה) - שנראה את הטוב בכל אחד

בננה - שיבנה בית המקדש (החליטו שזה מתאים🤷🏽‍♀️ אני זורמת)

חטיפים - שיחזרו כל החטופים (ב"ה כבר לא רלוונטי)

וחוץ מזה כמו סעודת שבת רגילה… לא הבנתי מה השאלה באיך לחלק משימות?

אהבתי!הבוקר יעלה

יש רעיון לעוד ברכות מתוקות?

השנה עדיין לא עשינו סיעור מוחות וקניות🤫חזקה בעורף

באמת כדאי כבר להתחיל…

אבל הכי ממליצה לך לתת לילדים שלך לחשוב על רעיונות, כשזה בא מהם זה הרבה יותר כיף ויוצר חיבור יותר לחג❤️

הילדים שלי קצת קטנים בשביל משחקי מילים כאלה,כי לעולם חסדו

אבל אחשוב על עוד אופציות דומות

רעיון מתוק, הולכת לנסות את זה השנה שימושית

אצלו הולך גם, שומר שה' ישמור עלינוסטודנטית אלופה

מרגישה שאני בעומס בלתי נגמרכי לעולם חסדו

אוכל שווה ברמה הכי גבוהה, קינוחים ברמת שףממתקית

זו הנחמה הכי גדולה שלהם שלא חוגגים עם משפחה.

מה הכוונה לחלק משימות? בחג עצמו? כדי שתספיקו לאכול?

אתם אוכלים יחד איתם בסעודות החג

אם הכוונה בין ההכנות לחג, שתספיקו לשבת בנחת ולאכול- אז תלוי בגילאי ילדים...

אחד מקלף, אחד חותך, אצלי יש אחת גדולה שאחראית על העוגות

אחד אחראי על ריקון האשפה ואחד אחראי להעסיק את הקטנים...

אנחנו לרוב עושים ראש השנה לבדשיפור
עבר עריכה על ידי שיפור בתאריך כ"ו באלול תשפ"ו 13:07

מסדרים את הסימנים על השולחן ביחד עם הילדים, נותנים להם תפקידים כמו לפרוט את הרימון ולחתוך את התפוח. זה כבר ממש מרגש. מתחילים את הסעודה עם הסימנים, אומרים ביחד את הברכות וטועמים ביחד. יש לנו גם ברכונים מיוחדים לברכות. בדרך כלל יש לכל ילד דבש קטן מהגן והם ממש אוהבים את זה.

לוקחים את הילדים לתקיעות שופר.

הכי פשוט הכי אווירת חג.

וואי בדיוק רציתי לפתוח נושא כזה שימושית

כמה טיפים שהגעתי אליהם במהלך השנים-

קודם כל – קופסת חג. לכל חג יש לי קופסה שאני שומרת משנה לשנה, עם משחקים, קישוטים ודברים מיוחדים לחג. השנה נפתח אותה ביום שישי בבוקר בע"ה, כדי לתת להם זמן להתרגש ולהתלהב. ילדים קטנים ממש מחכים ומתלהבים כל פעם לפתוח ולהיזכר בדברים שיש שם.

על השולחן – תיבות שנה טובה. ליד כל מקום שמה תיבת דואר אדומה קטנה, וכל אחד מכין כרטיסי שנה טובה לאחים, להורים וכו'. זה ממש חמוד, והילדים נהנים לקבל ולפתוח את הכרטיסים.

אני גם שמה לכל אחד צלחת קטנה עם סימני החג, ומכינה לכל ילד מקום עם השם שלו. ככה גם השולחן נראה חגיגי וגם חוסכים את ה"אני רוצה לשבת פה!" 😅(לפעמים הם רבים בכל אופן אבל זה חוסך לפחות חצי מהמריבות)

בסעודה – אנחנו מכינים דברים שמתאימים ברמה לילדים, וגם הם רוצים לשתף את מה שלמדו בגנים ובבית ספר אבל אחרי החלק הזה הם לגמרי יכולים ללכת לשחק,

מבחינתי הם לא צריכים לשבת ליד השולחן כל הסעודה. אנחנו אוכלים ומדברים בהתאמה לשיח בוגרים, ואם אחד הילדים רוצה לבוא לאכול – אני מביאה לו. אני לא רודפת ולא משכנעת. אכל מנה אחת? מצוין.

בוקר החג- ביום התפילה ארוכה, אז חשוב לי שהם יאכלו משהו משביע לפני הסעודה, אז לפני או אחרי התקיעות, תלוי מתי אנחנו הולכים לשמוע שופר, עושה קידוש ומביאה להם סלט פירות ולחמניה ממולאת בשר טחון, זה משביע ומזין אותם ועוזר להם להיות רגועים

לוח זמנים גדול וברור- לילדים שלי (וללהרבה ילדים בכללי) חשוב לדעת מה עושים ומה בא אחרי מה, אז אני לוקחת גליון גדול ומכינה מסלול שמתחיל בכניסת החג ומסתיים בצאת החג, לאורך זה מציירת סמלים שמסבירים מה עושים (משחקים, קידוש, תקיעות, משחקים שוב, סעודה, מנוחה וכו') וחלון סימון וכל פעם מעהבירה את החלון סימון למה שעושים עכשיו. זה ממש מפקס אותם...

ועוד משהו שעוזר לי מאוד – שקיות הפתעות. אני מכינה לכל ילד שקית עם כמה דברים קטנים כמו חטיפים קטנים ופרסים מהכל בשקל, ונותנת אותה בזמן שאני רוצה להתפלל. זה נותן לי בערך רבע שעה-עשרים דקות של שקט.

ולא לשכוח שלא כל מה שעובד שנה אחת עובד פיקס גם בשנה שאחריה. צריך לראות את הילדים, את העייפות ואת מה שמתאים באותו רגע ❤️

וואווו!!!! איזה השקעות!!!! מהמםםםם!שיפור

מהמם, איזה יופי!נעומית

מקסים. אפשר רעיונות של מה את מניחה בקופסאת החג?ממתקית

למשל בראש השנה- קישוטי שולחן של רימון וכו? מה עוד אפשר?

ככה-שימושית

משחקים- שופרות, רימונים/דגים/חלות עגולות/גזר וכמה דברים בסגנון הזה מפלסטיק למשחקי דמיון, סולמות וחבלים שמכרו פעם באיזה דוכן בקניון עם סמלים של ראש השנה

משחק זיכרון ופאזלים ל ראש השנה, חוץ מזה כמה משחקי קופסא ששמורים רק לראש השנה ויום כיפור

ספרים על ראש השנה

קישוטים- פלייסמטים תפוחים ופלייסמטים בצורת דגים, חבקי מפיונים שונים, קישוטי פלסטיק קטנים של רימונים, תפוחים, שופרות חיתוכי שנה טובה, מאזניים וכו'

יש לי גם חבק לבקבוק יין של שנה טובה,

התיבות דואר האדומות הקטנות ועוד כל מיני דברים בסגנון הזה.

תודה! מרגישה שהבנת אותי כי לעולם חסדו

עוקבתבוקר אור

חג הוא מלהיב מעצם טבעומתואמת

מזה שהוא מתקיים רק פעם בשנה

אצלנו גם ממציאים סימנים לכל מיני מאכלים, וגם אצלנו יש משחקים מיוחדים לכל חג, שנשמרים בארון למעלה (פאזלים בעיקר).

ואני משתדלת לכתוב לכל אחד מבני המשפחה פתק קטן לסיכום השנה שלו ולתפילה על השנה החדשה, ומצרפת לזה פרס קטן. (אני באמת צריכה לדאוג לזה השנה, תודה על התזכורת🤭) שנה אחת גם יצרתי פאזל מתמונה משפחתית, וכל ילד קיבל חלק ממנו והם היו צריכים להרכיב אותו יחד.

והייתה שנה שגם יצרתי קובץ סיפורים על הסימנים - סיפרתי אותם לאורך הסעודות, והילדים היו צריכים לנחש באיזה סימן מדובר. (אולי השנה אמחזר את זה, כי הקטנים דאז גדלו ויוכלו עכשיו להשתתף)

מעבר לזה, אני חושבת שחשוב להשקיע בתפילות - מחזורים למי שיכול להתפלל, מחזור לקטנטנים בשביל הקטנים, ובעיקר - הסבר לילדים לפני שאני מתפללת בעצמי, שעכשיו משתדלים לא להפריע... (נראה אם זה יצליח השנה)

כבר כמה שנים אנחנו עושים בביתמנסה לענות

כי זה הכי נוח מבחינת הילדים

והשנה גם שאלנו אותם והם אמרו שהכי טוב בבית..

שולחן-שמים קישוטים מיוחדים על השולחן- ראנר מיוחד / מפה חדשה / מפיות וכלים חדפ חגיגיים (כדי שלא אצטרך לשטוף כלים כל החג.. מוריד עומס). היתה שנה שהבת שלי הלכה אתי לחנות ובחרה קישוטים לשולחן וכל שנה היא שמחה לערוך ולקשט אתם.

סימנים-גם אנחנו ממציאים עוד סימנים והילדים ממש מתלהבים וחושבים גם בעצמם. למשל- מנגו-שנתמוגג משמחה, קינואה-שלא נקנא באחרים, קולורבי-שנשמע בקולו של הרבי בננה-שנתבונן בטוב שה' נותן לנו וכו'.

תפילה-אפשר לקנות לבנים טלית. לקטנים-להכין שקיות עם ערבוב של חטיפים כדי שיתנו להתפלל, להביא משחקים קטנים שאפשר לשחק על הרצפה בשקט, להביא כלי רכב-בימבה וכו' שיוכלו לשחק מחוץ לבית הכנסת

טיפיםאמאשוני

ההורים מכינים מעטפות עם שמות בני המשפחה, וכל אחד כותב כרטיס ברכה/ ציור לאחרים.

מעסיק אותם יופי בערב חג.

הייתה שנה שהיחס בין האחים היה מאתגר במיוחד, עשיתי פרוייקט שכל אחד קנה מתנה לאחים שלו והביאו אחד לשני בערב חג.

עצם זה שכל אחג בא איתי בנפרד לחפש מתנות, שהיו צריכים להשקיע מחשבה מה ישמח כל אחד, שקנו מיוזמתם משהו בשביל האיר, ובסוף עוד הביאו לו את זה,

ממש עשה טוב לאווירה משפחתית.

באמת הרגשתי שמשהו זז להם מקנאה ותחרות לנתינה ופירגון.

זה היה חד פעמי כי באמת דרש השקעה ממני בלכוון ולדבר, ולעודד אותם לחשוב טוב.

זה היה תהליך שלם.

אבל אולי זה יכול לתת השראה.

אפשר נניח להכין בנק מילים, וכל ילד צריך לבחור מילה שמאפיינת כל אחד מהאחים, ואתם תוסיפו גם עוד כמה.

את ההכנה אפשר לעשות עם הצאט שיתן רשימת מילים ולהדפיס ולגזור

ואז הם רק צריכים ליישם.

אפשר גם שכל אחד מכין משהו לחג. מנה אחרונה, עריכת שולחן, דבר תורה, חידון, וכד'

אפשר אחד תוכן אחד משהו פיזי.

מה שזורם לך.

אם אפשר כדאי לקנות משחק שווה לחדש בחג, זה יכול להעסיק שעות.

אחרי החג להחביא עד כיפור.

אם יש לך קטנים, אולי כדאי שבעלך יתפלל בותיקין כדי שתוכלו לאכול בשעה נורמלית ובכלל, שלא יהיה חצי יום בבית כנסת כי יומיים רצוף ולדאוג לכל הארוחות והכל, באמת יכול לצאת קצת קשוח.

להכין את הקטנים לתקיעה שופר. (בקטע שלא יבהלו שזה אזעקה או בכללי ילדים עלולים להיבהל)

אפשר להשמיע ביוטיוב כדי שיבינו ולא יהיה תיאורטי.

כדאי להכין אוכל שנוח לתת לילדים בחופשיות שלא עושה הרבה לכלוך ולא חייב לחמם.

למשל שבלולי פיצה או שניצלונים.

שלא ינשנשו ביסקוויטים כל היום עד הארוחה.

אם יש גדולים לעשות רשימת תורנות.

4 ארוחות צריך יותר סדר מבד"כ.

מי עורך, מי מפנה, מי רוחץ כלים.

אם יש בעיות עם המקומות, כדאי לדון/ להחליט מראש ולשים כרטיסי שמות,

עדיף טנטרום שעה לפני הארוחה ולא דקה לפני שהכוס קידוש כבר ביד.

בסעודות בערב כדאי להאכיל טת הקטנים בזמן התפילה ככה שבזמן הארוחה עצמה הם יוכלו לפרוש לשחק ואתם תוכלו לאכול ולשבת עם הגדולים יותר ולהנות מאווירת החג.

לנשום עמוק ולזכור שעם כל העומס, בסוף אתם בבית שלכם ויש לכם גמישות מלאה בקבלת החלטות. לא להתקבע על מנהגים, לאט לאט תמצאו את המינון האידיאלי.

לדאוג למשהו שישמח אותך בחג. אולי את מאלה שכרגע לא חושבות שזה מה שיטריד אותם ובעיקר דואגות לתפריט וקניות ולו"ז ותעסוקה לילדים,

אבל אז מגיע החג וזה כן עלול להיות קצת מבאס.

אז גם אם אין לך זמן לחפש שמלה/ מטפחת/ בושם

לפחות איזה פינוק קטן (אפילו משהו אכיל)

דיברתי על גמישות, אבל בא לי לשתף שליל הסדר הראשון שעשינו בבית שכחנו לדאוג לקערת סדר. רבע שעה לפני הדלקת נרות חיפשנו אלתור,

לא היו לי קעריות חד"פ או מכלי הפסח.

מצאתי חבילת מנגטים סגורה

ומגש עגול חד"פ (האלה של המשלוחי מנות) גם כן חדש שקניתי ולא השתמשתי ולא נגע בחמץ.

הדבקתי מנג'טים על המגש והרי לנו קערת סדר.

במילים אחרות- תהיו סלחנים מול המציאות, לוקח זמן ללמוד איך עושים חגים בבית. הכל טוב!

לנשום עמוק, בסוף הכל עובר, מטעויות לומדים, ובסוף זוכרים את הדברים הטובים.

שנה טובה וחג שמח!

נהנתי מאוד לקרוא אותך, תודה.שימושיתאחרונה

הסיפור האחרון הוא וואו. אלופה!

אולי יעניין אותך