אפילו נתנה עצות איך לשתף את הילדים שבבית בחוויה ואיך לקשר אותם לתאומות על אף שהם לא יכולים להכנס לפגיה וכו'.

אני ב"ה עברתי הריון מאד לא פשוט, אבל מהרגע הראשון ברכנו והודנו על המתנה מופלאה שזכינו

ולא אומרת שהיה קל, החצי שנה הראשונה הייתה מאתגרת מאד, במיוחד שיש בבית עוד ילדים. אבל גם ברגעים הקשים לא הפסקתי להתרגש ולשמוח בהן.

אין ספק שכיום זה כבר הרבה יותר קל (בנות שנתיים וחצי בליעה"ר) בהחלט יש ימים מאד מאתגרים, במיוחד כשחולים וכד'

אבל האושר וההרגשה המדהימה לראות אותן כ"כ מחוברות אחת לשניה, מתחבקות ומתנשקות במתיקות אין סופית, דואגות אחות לרעותה ומתפתחות ב"ה נפלא, זה אושר עצום ועילאי

ובהחלט בהחלט מייחלת לעוד זוג תאומים

בבריאות שלמה ובידיים מלאות

מאחלת לכולן גידול קל, מהנה והרבה נחת ובריאות עמו"ש

ושנזכה כולנו, כל חברות המועדון המופלא הזה, לראות רק את הטוב והשמח במתנה מופלאה שזכינו לה

מבחינתי לא ניתן להשוואה

זו תופעה מופלאה

והנחת כפולה ומכופלת

נכון, גם העבודה

אבל ב"ה זה הזכות שלנו שהקב"ה זיכה אותנו ובחר בנו להיות הורים שלהן

ולהנות ולחוות את הגידול המאתגר והמבורך של תאומות זהות ומטריפות

תודה לה'

תודה תודה ושוב תודה

צר לי מאד שאת לא רואה ומרגישה את זה, מאחלת לך שבקרוב גם לך יגיעו הרגשות הללו

רואה את זה כעול וקושי נוראי.

חבל שכך

יכולת להנות מהחוויה ולהרוויח כפליים

אני חושבת שכרגע כשאנחנו עדין בקושי הגדול של לגדל שני תינוקות/ ילדים קטנים יותר קשה לראות את הברכה.

זו אכן ברכה, ב"ה הגיעו לנו שני ילדים. אבל זה גם קושי גדול ועיקר הסיבה שאנחנו מחכים עם ההריון הבא (שבעלי בכלל היה מעדיף שלא להביא עוד ילדים בגלל זה, גם בכלל וגם מהפחד שיהיו עוד פעם תאומים)

אני חושבת שהדבר הכי טוב שיצא מזה, זה חופשת לידה אחת. מהבחינה שזה איפשר לי יותר את ההתקדמות המיקצועית שלי. במקום שהיה נקטע פעמיים עבור שני הריונות.

מצד שני חסר לי הזמן עם הילדים ואני מתגעגעת אליהם במשך היום. וכשאני איתם די מהר זה מתיש אותי. מרגישה שאני כל היום בריצות ובדברים לעשות ואין לי זמן פשוט לנוח. ואני באמת תוהה אם יהיה לי כוח לעבור הכל שוב.

הילדים מקסימים ולראות אותם משחקים ביחד מחמם לי את הלב. 

יש דברים שיותר קלים עכשיו ויש שפחות

למשל הבכיות שלהם, היום לא רצו לשים נעלים, ואז אחד ראה מכונית כחולה בכניסה למעון אז התחיל לבכות כי הוא רוצה לראות את המכונית הכחולה ולא להיכנס למעון.

ואז השני שנכנס רוצה לצאת כי רואה אותי ובוכה נורא. וכל כך קשה לי להשאיר אותם בוכים ככה וללכת.

יצאנו מהבית ב 7:40 ורק ב 8:10 עליתי לאוטובוס לעבודה

יהיה בסדר

אומרים שמגיל 3 זה כבר יותר קל

הם התחילו לדבר הרבה יותר בזמן האחרון שזה מדהים

אבל היום הם אמרו, לא רוצה נעליים, לא רוצה עגלה

בעלי עשה לו פסיכולוגיה הפוכה עד שהסכים לשים נעליים היום

במיוחד אם אין לך עזרה, כדאי כבר עכשיו להתארגן על עזרה!!

דווקא לדעתי ההתחלה ברגע שמבינים איך לטפל בתינוק היא יותר קלה

ויש לך שניים שזה באמת מדהים 

אני זוכרת שכמה שהיה קשה ומתיש, פתאום חיוך שלהם והייתי חושבת שזה שווה הכל

התקופה הקשה תעבור אבל תתכונני שזה יקח זמן. אני גם ציפיתי שזה יהיה כמה חודשים קשים והתיש אותי שהחודשים הקשים לא נגמרים. אז מראש לדעת שזו הולכת להיות תקופה ארוכה וקשה, זה טוב. כי עדיף לדעת למה לצפות.

אני יודעת שזה הזוי,

גם אנחנו היינו בהלם,

אבל אני מרגישה שאני חייבת להגיב פה, בשרשור היאוש הזה,

ילדתי ב״ה לפני חודשיים, כשהתאומים היו בני שנה וחצי.

זה קשה ומאתגר, אני יגיד את האמת

אבל -

זה שווה ויותר מזה -

העולם לא התהפך,

אני יוצאת איתם לטיולים, לקניות (כן, כן עגלת שכיבה + עגלת תאומים  )

לא חושבת פעמים אם לצאת או לא (ואם אני יוצאת איתם לבד, אני יוצאת עם עגלה תאומים בלבד)

וכיף לנו!!

וטוב לנו ולילדים.

האושר שלהם עם התינוק,

כל בוקר הם רצים לראות אותו, להגיד לו בוקר טוב

כל ממתק שאני מחלקת להם, הם רצים לחלק איתו (פחדדד, אני צריכה מאתיים עיינים)

בקיצור,

בנות -

לא להתייאש!!

תאומים, זה עבודה, זה אתגר,

אבל -

לא יותר מזה!

העולם לא נגמר ולא נעצר,

אפשר להמשיך הלאה, ומומלץ להמשיך הלאה.

תהנו מכל רגע שאפשר וברכת הצלחה לכולכן 

לא נועלים את הילדים בעגלה, חס וחלילה,

נותנים להם את מלוא הצרכים שלהם (בעלי ואני ביחד)

כשאני יוצאת לבד, אני שמה את התאומים באותו מקום בעגלה, אחד אחרי השני,

ואת התינוק לבד בצד השני.

זה ברכה עצומה, והמציאות לא צריכה התייפות, כי היא יפה בתור עצמה.

ילדים זה ברכה.

וזה קושי.

אבל אני מאחלת לעצמי ולכל מי שרוצה שאלו יהיו הקשיים שלה בחיים .

בעזרת ה' וברוך ה' זה מאתגר מאד!!!! יש רגעים קשים מאד!!!

גם בלידה של ילד אחד יש כאלו רגעים קשים.

אבל גם הקשיים והאתגרים וגם- הרגעים המדהימים, החוויות הייחודיות והמרגשות שיש רק בגידול של תאומים

הכל בעזרתו של הקב"ה ובאהבתו אלינו!!!!!

שוב מודה לקב"ה על הזכות והמתנה המיוחדת שקבלתי

ומבקשת שישפיע עלינו עוד ברכה בכפל כפליים

בהצלחה לך יקרה, מאחלת לך ולכל חברות המועדון המיוחד שלנו

הרבה נחת,בריאות, שלווה ושמחה

ושנגדל אותם בקלות ובהרבה אהבה

שבת שלום לכולן

מתייגת לך את @זהות כפולה שעברה את זה, ב"ה עם שני תינוקות בריאים בעיקרון. (זה לא הניק העיקרי שלה, אז מקווה שהיא תראה את התיוג)

אולי היא כתבה את הסיפור שלה בשרשור הנעוץ, תחפשי❤️

לק"י

או לשים שם קישור לשרשור הזה. שם פעיל יותר.

מתייגת בשבילך 2 אמהות לתאומים:

@אמהלה

@מתואמת

אז לא יודעת אם העגלה שקנינו אז עדיין קיימת, ואני גם לא זוכרת את שמה. רק זוכרת שהיא התקפלה גם באמצע (כלומר שני המושבים התקפלו זה על זה), וזה חסך מקום.

מציעה פשוט ללכת לחנות מוצרי תינוקות, ולבקש עגלה לפי הצרכים שלכם... (זה מה שאנחנו עשינו בזמנו)

לוקחים ברזל לפי רמת הצורך, לפי מה שרואים בבדיקת דם. במולטי ויטמין גם ככה אין מספיק ברזל למי שממש חסר...

אם זה מעודד אותך - דווקא בהיריון התאומים היה לי ברזל גבוה בהיריונות אחרים היה לי חסר ברזל, לפעמים הרבה מאוד...

היה להם עיכוב בדיבור, וההמלצה של גורמי המקצוע הייתה חד משמעית להפריד אותם בגן (בגנון הם היו ביחד).

תאומים אחרים שראיתי סביבי היו ביחד בגן, אולי רק בגן חובה הופרדו. לדעתי בגיל קטן התאומות שלהם נותנת להם כוח כשהם ביחד.

בכל אופן, התאומים שלנו כאמור היו בנפרד בגן. בשנה הראשונה שניהם היו בגן שפה - באותו מתחם אבל גנים נפרדים. בשנתיים אח"כ אחד מהם נכנס לגן רגיל ליד הבית והשני נשאר בגן שפה, וכמעט לא היו לו שם חברים מהשכונה. אבל למרות זאת יחסית הוא הסתדר חברתית, וגם כששניהם נכנסו לכיתה א' בבית הספר ליד הבית הוא השתלב מהר מאוד גם מהבחינה החברתית.

אבל מלכתחילה לא הייתי בוחרת לעשות כך ולבחור במודע שאחד מהם יהיה רחוק מהסביבה החברתית הטבעית שלנו...

החלטות טובות!

(וסליחה שרק עכשיו עונה - מזמן לא נכנסתי לפורום הזה...)

נותנת לי הרגשה טובה להשאיר כרגע יחד

שזה מה הלב שלי אומר נכון לעכשיו...

גם אצלנו הם שונים אחד מהשני, תחומי עניין שונים, הגננות גם לא ראו שאחד עולה על השני במשהו וזה לא פוגע בהם הביחד. הם כן נראים זהים אבל ילדי הגן למדו מהר מאד מי זה מי.. הציק לי לפעמים שהצוות התייחס אליהם כאל "התאומים", אבל לא נראה שזה פגע בהם.

את מכירה אותם לדעת אם אחד עולה על השני במשהו, או שאחד מהם חוסה בצל של אחיו באיזה שהוא תחום.

מעבר למרחק מהבית תוסיפי שיקולים של אירועים נפרדים בשני הגנים שצריך לנכוח בהם, פעילויות שונות שעלולות לעורר קנאה בינהם. 

גם אצלי תאומים בנים  מס 6,7 , הם בני עוד מעט 4

הם כרגע בגן שפה ביחד

שונים מאוד אחד מהשני גם באופי גם ביופי.

הגננת לטענתה לא מפריע להתפתחות שלהם שהם ביחד.

שנה הבאה בעז"ה הם אמורים לעבור לתלמוד תורה

אם יהיה 2 כיתות אני אפריד אבל רק בגלל הצוות שמעדיף...

יש לי גם תאומות גדולות יותר, הפרדתי בגן חובה כדי שלא יהיה להם משבר קשה בכיתה א ( אצלנו בבית ספר חד משמעית לא שמים תאומות באותה כיתה) , וצהרון השארתי יחד שיהיה להם בהדרגה זה היה חכם מאוד

הם מאוד שונות אחת מהשניה וכן חושבת שזה טוב שהם לא יחד.

אבל בנות זה מאוד מאוד שונה מבנים...

נכון שבהריון עם תאומים יש hcg גבוה יותר, אבל זה לכשעצמו לא מהווה אינדיקציה להריון עם תאומים.

אגב, ההבדל בין ההריון הקודם לנוכחי הוא בסך הכל של 5 ימים בערך, בהנחת הכפלה כל יומיים. כלומר באותו השבוע שתי התוצאות האלה בכלל לא מהוות גידול...