זה עוד יותר לא קל שמי שמתנהג אליה ככה זה אבא שלך
זה לא קל לראותפצלשית!
זה עוד יותר לא קל שמי שמתנהג אליה ככה זה אבא שלך
לגמרישושיאדית
לפעמים עולות לנו הצעות שינוי לסדרי בראשית או דפוסי התנהגות של בני אדם...
אבל מה שנותר לעשות ברוב המקרים , הוא לצפות מהצד ולשתוק.
או לחפש את הדבר הנכון לעשות, בהתחשב בנסיבות, להרבות בתפילה ולקוות לטוב.
לא קל בכלל! צודקת.
מי שיש לו אמונה,רב שמואל
(לא במובן של הסיפור הבלתי חינוכי בעליל, של ההוא שאמר 'מזמור לתודה' כשמחצו אותו. זו הוצאת שם אלוהים לבטלה. העוון החמור ביותר. וגם סיפור מטופש, כי אף אחד לא יכול לברוח ככה מבית חולים. ומה החרדים האלו שעמדו מאחוריו, להראות כמה הם אוהבים אותו (כלומר את הבן אדם ה*נמשל של אותו סרטון מטומטם שהם המציאו ברוב טמטומטם) עמדו מאחוריו בשמחה והתלהבות, לתמוך בו, שכולם ידעו, כמה הם אוהבים את הבן אדם שטרחו לנתק אותו מכל מכונות ההנשמה כדי שיברח מבית החולים ושיגיע לספר את הסיפור הבלתי חינוכי.) אבל הסיפור הזה לא היה ולא נברא! פשוט, יש אנשים שישקיעו המון, אפילו בלימוד של עריכת סרטונים, זיוף סרטונים, וכל מיני דברים שיעלו על דעתם. והכל כדי להעביר מסרים מטומטמים, שלפי תקוותם, הם מקווים שאם זה יגרום לאנשים לנטוש מחנות אחרים לטובת המחנה שלהם, זה בשבילם סיבה של התאמצות. גם אדם שלא למד ליב"ה, אם יש לו מספיק מוטיבציה, יכול 'להשקיע' (במרכאות, כי קשר רשעים אינו מן המניין) ו'ללמוד' (במרכאות, כי קשר רשעים אינו מן המניין) ולעשות (בלי מרכאות, כי עברה כן נעשתה בפועל) כל מיני דברים מעניינים כאלה, ליבה, השקעה בעריכת וזיוף סרטונים - כל אחד וסדרי העדיפויות שלו!)
---רב שמואל
פשוט צריך להתנהג כמו בני אדם!
וזה הכל!
(ואז גם יגיע המשיח. כל כך קל. תראי כמה אלוהים חכם, שדורש מאיתנו רק דברים שאנחנו יכולים. (אני לא אלוהים, אני מזכיר שוב. זה לא אומר שדרשתי ממכם דברים שאתם לא יכולים, אבל זה אומר פשוט שאתם צריכים להיזהר עם ההשוואות)
תודה🙏💋פצלשית!
❤❤❤פצלשית!
בימאית דמיונותאחרונה
וכנל להיפך....
שלוםזית שמן ודבש
אולי בימים הקרובים-המלקושזית שמן ודבשאחרונה
למישהו יש את הפיבלמנים של ספילברג?אוראלססס
חייב דחוף.
נסיון פעילקפיץ

שקט כאןליידי מאדם מיס
מדהים שהמקום הזה עדיין קיים.בן-ציון
הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
(בהחלט מדהים שקיים.ענבלאחרונה
שלום בנצי 👋)
היימוריה19
פורום ישל"צהאר"י פוטר
אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול


