לאחרונה כתבתי פה בפורום קצת על ההבדלים בין תקשורת מילולית לתקשורת א-מילולית,
ועל היתרונות של תקשורת א- מילולית.
תקשורת של מילים יכולה להרוס. בהחלט. זה לא פשוט. הלוואי והייתי יכולה להסביר לחמותך כמה בחירת המילים שלה הורסת את כל הקשר היפה של תינוק- אמא ואבא- סבתא.
הייתי אומרת לה שההשלכה "שלא יהיה לך קשה" לא רק שלא יוצרת קירוב כמו שזה נשמע שזה אמור להיות (מישהו רוצה להקל עלייך לכאורה)
אלא זה פוגע ומרחיק.
אבל האמת שהיא לא מחפשת איך להקל עלייך. למרות שהיא אומרת אז זה. אם היא הייתה רוצה להקל עלייך לא היית צריכה להגיד 1000 פעם שזה לא מקל עלייך.
מכיוון שזה לא מה שהיא רוצה, אלא רק מה שהיא אומרת, התשובות שלך לא חודרות את מעטפת הקבלה שלה.
היא שומעת את המילים אבל הם לא עונים לה על הצורך הפנימי שלה, לכן בעצם אין פה שיח.
כמו למשל שאם הבת שלי מבקשת ממני להקריא לה סיפור כי היא רוצה בקרבתי, ואני מציעה לה שאחיה יקריא לה את הסיפור, התשובה שלי לא רק שלא תתקבל, היא גם תגרע מהמצב ותכניס אותה להיסטריה
כי התשובה בעצם מאששת את ההרגשה שלה שלאמא אין פניות אליה.
מכיוון שאין לי איך לומר לחמותך את הדברים אני פונה אלייך. כי למרות הקושי זה אפשרי. זה ממש ממש קשה. באמת. אבל כמו שאם ילד יגיד לך "אמא אני שונא אותך", ואת בכל זאת תצליחי לשמוע אותו אומר:
"אמא אני אוהב אותך ומאוכזב ש.. ומבולבל מהצפת הרגשות ואני צריך אותך ואת עזרתך שתרגיעי אותי ואני חייב לבטא את זה בדרך שתזעזע אותך כי אני לא מסוגל יותר עם כל זה"
אז גם עם חמותך זה אפשרי.
נסי למחוק את המילים שהיא בוחרת בהם. לא לתת להם לחדור את המעטפת שלך. המילים לא רלוונטיות פה. היא לא רוצה להקל עלייך לכן התשובה של אני לא צריכה עזרה לא רלוונטית.
תזרקי את המעטפת לפח. את לא צריכה עטיפות מתנה. תסתכלי על מה שבפנים.
וגם המילים "תביאו לי אותו סופ"ש" אל תתני להם לבלבל אותך. מיד כשאת מקבלת את במילים האלו תעשי להם תרגום מחדש.
המשפט "כאילו זה נורמלי להציע הצעה כזאת" מעידה שהמילים ככתבם וכלשונם כן חדרו. ומפעילים אצלך את החשיבה האם נורמלי או לא.
אני מציעה לך, אל תגיעי לשם. אין שום סיבה שהמילים "תשאירו סופ"ש" יגיעו לגבולות ההיגיון.
כמו שבהתהוות הנפלאה מציינת בהקשר של אמא ילד:
הילד מבקש ארטיק ומבחינתך אין שום היתכנות לבקשה הזאת, תחשבי איך היית מגיבה לו היה מבקש כאן ועכשיו לטוס לירח? סביר שלא היית מתרגזת, אלא מחייכת.
אז אותו דבר גם בהקשר הזה. "תשאירו סופ"ש" הגיוני כמו שטיסה לירח הגיונית.
אין שום סיבה להפוך בהצעה ולחשוב האם היא לגיטימית ונורמלית או לא. (נניח פעם פעמיים התייחסתם ברצינות לתוכן ההצעה והגעתם למסקנה שלא- אין שום היתכנות)
זהו מעתה והלאה כל פעם צמד המילים "תשאירו סופ"ש" שווה "אני אוהבת את הילד ורוצה בקרבתו
וכל פעם המלים "אני רוצה לעזור ולהקל עלייך"
משמעותם "אני לא מוצאת מילים שישמעו לכאורה לגיטימיות לכן אני עוטפת במה שיש לי".
אין מה להיכנס לפרטים הטכניים גם הגיוני נורמלי ההצעה שהיא הציעה.
קודם כל שינוי פנימי עמוק אצלך.
מציכה לך מאוד ללמוד על תקשורת מקרבת. מלמדים שם איך לזהות את הצרכים שמתחת להתנהגות.
כמו בדוגמה עם הסיפורץ ההתנהגות הייתה בקשה סיפור. הצורך הוא בקרבה לאמא.
גם עם חמותך. ההתנהגות היא הצעה להשאיר סופ"ש, הצורך הוא למממש את האהבה.
אז איך אמורים להגיב כשההתנהגות לא לגיטימית אבל הצורך כן?
טוב נשאיר לך ללמוד קצת לבד
תקבלי כלים שיעזרו לך בכל אינטראקציה תקשורתית. עם חמותך, בעלך ובהמשך עם הילדים.
וושב, אני יודעת שבהתחלה זה ממש קשה. וגם לי היה קשה ללמוד את השפה הזאת. ולהבין איך להגיב כשיש מתעקש על ארטיק בזמן שאין לי שום אפשרות לקנות עכשיו ארטיק, והשקעתי המון המון מאמץ ביציאה שיצאנו והילד נהנה ומבסוט על הגג ומה ארטיק עכשיו? ולמה להרוס את כל הכיף עם התעקשות כ"כ טיפשית???
תאמיני לי הייתי בוכה לילות מתסכול.
ככה שאני אכן מבינה את הקושי לקחת את האחריות כשומע, ולא לצפות מהאומר לשנות אצלו את השיח. (כי מה לעשות אנחנו יכולים לשנות רק את עצמנו)
מציעה לך לחשוב קצת על הדברים ולתת להם לשקוע.
אני מבינה שזאת לא התגובה שציפית לקבל, מה שאנחנו הכי רוצים לשמוע שאנחנו צודקים (הנה אני אומרת- את צודקת!) והשני טועה! (הנה אני אומרת- היא טועה!)
השאלה מה הלאה. אם אנחנו רוצים באמת לעשות שינוי ולא רק לקבל הצדקה לתחושות שלנו, אז להצדיק זה לא תמיד מספיק.
תחשבי על זה, אולי לא היום ואולי לא בסיטואציה הזאת, אבל מתישהו זה יכול לעזור לך.
בהצלחה!
