שלום, אני עוקב בחודשים האחרונים והצטרפתי עכשיו. אני נשוי כבר למעלה מעשר שנים וברוך השם הקמנו משפחה גדולה. אנחנו מתמודדים כבר מתחילת הנישואים עם הבדל גדול (מאד) ברצון ליחסים אינטימיים בינינו. במהלך השנים היו הרבה תהליכים ושינויים אבל השורה התחתונה דומה . הקושי שלי סביב הנושא הזה היה פשוט מטורף. הסתובבתי בעולם עם כאב שהיה מעבר ליכולת הנשיאה שלי.
אין לי כח עכשיו לפרט את מכלול הדברים וזו כנראה תהיה חפירה לא נגמרת, אבל חשוב להמשך הדברים להסביר שהגעתי למצב של ניתוק רגשי מאשתי עם כיוון די נחרץ של המתנה לילדים שקצת יגדלו ואז להתגרש.
בחצי השנה האחרונה עברתי תהליך מול עצמי שבו בחסד גדול שקיבלתי מה' , שיניתי את כל התנועה של הזוגיות. היום יש בקשר בינינו המון אהבה ונתינה ופרגון והכלה וכל הדברים היפים והמשמחים שיש בזוגיות טובה.
אין לי הסבר לאיך פתאום מתוך הכאב הלא נגמר הצלחתי לעשות שינוי , חוץ מזה שאולי כל התפילות שלי שהצטברו במהלך השנים הרבות עשו פתאום איזה חור בשמים ומשהו נפתח...
עכשיו, יש דבר אחד (חוץ מה') שמחזיק את כל היכולת שלי להכיל את החוסר וזה הרבה מאד אוננות. אני לא אכנס למספרים אבל נראה לי שזה די הרבה גם ביחס לאנשים שלא שומרים מצוות.
היו במהלך השנים תקופות ארוכות שבהם הצלחתי לשמור על עצמי שלא לאונן אבל בזוגיות אלו היו שנים פשוט נוראיות . הצטברה אצלי טינה פסיכית על אשתי שלא משנה כמה עבודה פנימית ניסיתי לעשות וכמה הפרדה זה היה מתפוצץ במריבות ענקיות. היה ברור לי ששמירת הברית וזוגיות טובה באופן אבסורדי לגביי אלו ממש הפכים.
לצערי זכיתי בעבר גם לעונג המפוקפק של צפייה בפורנו, וגם בזה האוננות מאד עוזרת...
עברתי בזה תהליך ארוך של בירור מול עצמי. הגעתי למסקנה אישית שאין לי מושג מה באמת השם מצפה ממני אבל לי הזוגיות והשלום בית זה הדבר הכי חשוב בעולם ואני מוכן באופן שלם לוותר על החלום של שמירת הברית אם זה המחיר. אני לא מתיימר לעשות אידאליזציה של חולשות ואני לא יודע איך ישפטו אותי בשמים על כל זה. זה פשוט המצב. מוסיף גם שתוצאה נלווית מאד משמעותית של שלום בית זה מול חינוך הילדים שלדעתי המשוחדת רואים וחווים זוגיות של ההורים שלהם שאני מאד מאד אשמח שגם להם תהיה אחת כזו.
אני כותב את כל זה גם כדי לשמוע אם יש למישהו תובנות חכמות לגבי כל זה, וגם אם יש הצעות או רעיונות שיכולים לעזור. תפילות עליי יתקבלו בברכה - השם שלי ושל אמא שלי שמורים אצלי בלב...
אין לי כח עכשיו לפרט את מכלול הדברים וזו כנראה תהיה חפירה לא נגמרת, אבל חשוב להמשך הדברים להסביר שהגעתי למצב של ניתוק רגשי מאשתי עם כיוון די נחרץ של המתנה לילדים שקצת יגדלו ואז להתגרש.
בחצי השנה האחרונה עברתי תהליך מול עצמי שבו בחסד גדול שקיבלתי מה' , שיניתי את כל התנועה של הזוגיות. היום יש בקשר בינינו המון אהבה ונתינה ופרגון והכלה וכל הדברים היפים והמשמחים שיש בזוגיות טובה.
אין לי הסבר לאיך פתאום מתוך הכאב הלא נגמר הצלחתי לעשות שינוי , חוץ מזה שאולי כל התפילות שלי שהצטברו במהלך השנים הרבות עשו פתאום איזה חור בשמים ומשהו נפתח...
עכשיו, יש דבר אחד (חוץ מה') שמחזיק את כל היכולת שלי להכיל את החוסר וזה הרבה מאד אוננות. אני לא אכנס למספרים אבל נראה לי שזה די הרבה גם ביחס לאנשים שלא שומרים מצוות.
היו במהלך השנים תקופות ארוכות שבהם הצלחתי לשמור על עצמי שלא לאונן אבל בזוגיות אלו היו שנים פשוט נוראיות . הצטברה אצלי טינה פסיכית על אשתי שלא משנה כמה עבודה פנימית ניסיתי לעשות וכמה הפרדה זה היה מתפוצץ במריבות ענקיות. היה ברור לי ששמירת הברית וזוגיות טובה באופן אבסורדי לגביי אלו ממש הפכים.
לצערי זכיתי בעבר גם לעונג המפוקפק של צפייה בפורנו, וגם בזה האוננות מאד עוזרת...
עברתי בזה תהליך ארוך של בירור מול עצמי. הגעתי למסקנה אישית שאין לי מושג מה באמת השם מצפה ממני אבל לי הזוגיות והשלום בית זה הדבר הכי חשוב בעולם ואני מוכן באופן שלם לוותר על החלום של שמירת הברית אם זה המחיר. אני לא מתיימר לעשות אידאליזציה של חולשות ואני לא יודע איך ישפטו אותי בשמים על כל זה. זה פשוט המצב. מוסיף גם שתוצאה נלווית מאד משמעותית של שלום בית זה מול חינוך הילדים שלדעתי המשוחדת רואים וחווים זוגיות של ההורים שלהם שאני מאד מאד אשמח שגם להם תהיה אחת כזו.
אני כותב את כל זה גם כדי לשמוע אם יש למישהו תובנות חכמות לגבי כל זה, וגם אם יש הצעות או רעיונות שיכולים לעזור. תפילות עליי יתקבלו בברכה - השם שלי ושל אמא שלי שמורים אצלי בלב...
