כולם יודעים שבית המקדש השני נחרב על שנאת חינם שהיא בעצם הפירוד בעם ישראל, וביהמ"ק הראשון נחרב על שלוש עברות חמורות. ע"ז גילוי עריות ושפיכות דמים.
בעצם צריך להגיד שגם ביצ המקדש הראשון נחרב על שנאת חינם.
הפירוד מתחיל בעצם אחרי כיבוש רוב הארץ והנחלת השבטים. סוף תקופת יהושוע. מאז כל ספר שופטים הואמפערוד אחד גדול. בעצם המטרה דל יהושוע היתה שהשבטים שעוד לא הורישו את העמים היושבים בארצם ילכו ויורישו אותם בתור פרט בשם כל ישראל. אבל ומשם מתחיל הפירודמהשבטים הורישו אותם בשם עצמם (מה שגרם לעמים מסויימים להשאר ולהחטיא את ישראל בעבודה זרה)
הפירוד בעצם קיים לאורך כל בית ראשון כולל תקופת דוד המלך (כי גם בזמנו היתה המלכות מפורדת. והיה לשון הרע וכו').
בעצם כל עניין בית ראשון שורשו הוא גם כן בשנאת החינם שהייתה בעם.
במלאת 70 שנה לבבל. היתה אתחלתא דגאולה. הייתה תקווה.
אולי אולי נוכל כך לחזור לארץ המובטחת. אבל גם זה לא צלח כי היה פירוד. דווקא הגבירים ובכירי העם נשארו בפרס ולא עלו. ולכן מתחילתו היה בית שני על יסודות רעועים.
9 באב יום לעצור. יום להתאבל, יום לתת לזכרונות (שאין לנו מוזג מה הם כי אין לנו מושג מה זה בית מקדש)לצוף לא זיכרון רגיל. זיכרן קולקטיבי זיכרון של עם
זיכרון של האמפרייה שהייתה ממלכת ישראל זיכרון על האיחוד.
וכן יש לנו גם על מה לבכות בהוה נכון שאנחנו בארץ. אבל הפירוד עוד קיים. כשיש איחוד בלבבות העבירות לא מקבלות קוצו של מקום. אין מקום לעבירות. כי יש אחדות הלבבות. האוייב הפנימי(שנאה) גדול מכ אוייב החיצוני. יש לנו הרבה מה לעבוד.
קשה לבכות על דבר שלא יודעים מה הוא זה כמו להסביר לעיוור מחידה מה זה אדום תסביר מה זה בית מקדש מה זה ישראל על מעמדם מה זה כהנים ולוים בעבודה מה זה אמפריית עם ישראל. מה זה אור לגויים. מה זה ומלאה הארץ דעה את ה כמים לים המכסים.
ותחזינה ענינו בשובך לציון
בעצם צריך להגיד שגם ביצ המקדש הראשון נחרב על שנאת חינם.
הפירוד מתחיל בעצם אחרי כיבוש רוב הארץ והנחלת השבטים. סוף תקופת יהושוע. מאז כל ספר שופטים הואמפערוד אחד גדול. בעצם המטרה דל יהושוע היתה שהשבטים שעוד לא הורישו את העמים היושבים בארצם ילכו ויורישו אותם בתור פרט בשם כל ישראל. אבל ומשם מתחיל הפירודמהשבטים הורישו אותם בשם עצמם (מה שגרם לעמים מסויימים להשאר ולהחטיא את ישראל בעבודה זרה)
הפירוד בעצם קיים לאורך כל בית ראשון כולל תקופת דוד המלך (כי גם בזמנו היתה המלכות מפורדת. והיה לשון הרע וכו').
בעצם כל עניין בית ראשון שורשו הוא גם כן בשנאת החינם שהייתה בעם.
במלאת 70 שנה לבבל. היתה אתחלתא דגאולה. הייתה תקווה.
אולי אולי נוכל כך לחזור לארץ המובטחת. אבל גם זה לא צלח כי היה פירוד. דווקא הגבירים ובכירי העם נשארו בפרס ולא עלו. ולכן מתחילתו היה בית שני על יסודות רעועים.
9 באב יום לעצור. יום להתאבל, יום לתת לזכרונות (שאין לנו מוזג מה הם כי אין לנו מושג מה זה בית מקדש)לצוף לא זיכרון רגיל. זיכרן קולקטיבי זיכרון של עם
זיכרון של האמפרייה שהייתה ממלכת ישראל זיכרון על האיחוד.
וכן יש לנו גם על מה לבכות בהוה נכון שאנחנו בארץ. אבל הפירוד עוד קיים. כשיש איחוד בלבבות העבירות לא מקבלות קוצו של מקום. אין מקום לעבירות. כי יש אחדות הלבבות. האוייב הפנימי(שנאה) גדול מכ אוייב החיצוני. יש לנו הרבה מה לעבוד.
קשה לבכות על דבר שלא יודעים מה הוא זה כמו להסביר לעיוור מחידה מה זה אדום תסביר מה זה בית מקדש מה זה ישראל על מעמדם מה זה כהנים ולוים בעבודה מה זה אמפריית עם ישראל. מה זה אור לגויים. מה זה ומלאה הארץ דעה את ה כמים לים המכסים.
ותחזינה ענינו בשובך לציון
