קצת מחשבות..מאן דאמר
כולם יודעים שבית המקדש השני נחרב על שנאת חינם שהיא בעצם הפירוד בעם ישראל, וביהמ"ק הראשון נחרב על שלוש עברות חמורות. ע"ז גילוי עריות ושפיכות דמים.
בעצם צריך להגיד שגם ביצ המקדש הראשון נחרב על שנאת חינם.

הפירוד מתחיל בעצם אחרי כיבוש רוב הארץ והנחלת השבטים. סוף תקופת יהושוע. מאז כל ספר שופטים הואמפערוד אחד גדול. בעצם המטרה דל יהושוע היתה שהשבטים שעוד לא הורישו את העמים היושבים בארצם ילכו ויורישו אותם בתור פרט בשם כל ישראל. אבל ומשם מתחיל הפירודמהשבטים הורישו אותם בשם עצמם (מה שגרם לעמים מסויימים להשאר ולהחטיא את ישראל בעבודה זרה)
הפירוד בעצם קיים לאורך כל בית ראשון כולל תקופת דוד המלך (כי גם בזמנו היתה המלכות מפורדת. והיה לשון הרע וכו').

בעצם כל עניין בית ראשון שורשו הוא גם כן בשנאת החינם שהייתה בעם.

במלאת 70 שנה לבבל. היתה אתחלתא דגאולה. הייתה תקווה.
אולי אולי נוכל כך לחזור לארץ המובטחת. אבל גם זה לא צלח כי היה פירוד. דווקא הגבירים ובכירי העם נשארו בפרס ולא עלו. ולכן מתחילתו היה בית שני על יסודות רעועים.

9 באב יום לעצור. יום להתאבל, יום לתת לזכרונות (שאין לנו מוזג מה הם כי אין לנו מושג מה זה בית מקדש)לצוף לא זיכרון רגיל. זיכרן קולקטיבי זיכרון של עם
זיכרון של האמפרייה שהייתה ממלכת ישראל זיכרון על האיחוד.

וכן יש לנו גם על מה לבכות בהוה נכון שאנחנו בארץ. אבל הפירוד עוד קיים. כשיש איחוד בלבבות העבירות לא מקבלות קוצו של מקום. אין מקום לעבירות. כי יש אחדות הלבבות. האוייב הפנימי(שנאה) גדול מכ אוייב החיצוני. יש לנו הרבה מה לעבוד.

קשה לבכות על דבר שלא יודעים מה הוא זה כמו להסביר לעיוור מחידה מה זה אדום תסביר מה זה בית מקדש מה זה ישראל על מעמדם מה זה כהנים ולוים בעבודה מה זה אמפריית עם ישראל. מה זה אור לגויים. מה זה ומלאה הארץ דעה את ה כמים לים המכסים.

ותחזינה ענינו בשובך לציון
שכוייח...!!תות"ח!

*מכיוון שאנו מצפים לבניין בית המקדש השלישי שישאר קיים ולא יחרב, אנו צריכים לשאוף לדרגה יותר גבוהה רק מאחדות גרידא, דהיינו, בזמן דור הפלגא המטרה קידשה את האמצעים והם איחדו מטרה כנגד האויב המשותף בשבילם: הקב"ה. אז כמובן, אין כל הו"א שחלילה נגיע למצב הזה, אבל השאיפה שלנו היא יותר גבוהה, השאיפה שלנו היא אחדות מתוך אמונה בנשמת כלל ישראל, הנחצבת ממחצב הנשמות הא-לוקי העליון, בתוך אמונה באור של הנשמה של כל יהודי, "המאור שבה מחזירן למוטב" (סיפור ששמעתי על אחד מבתי הכלא שבא לשם כבר הרבה מאוד שנים רב לתוכנית לימוד כזאת עם האסירים, ומשום מה, למרות שכל שאר התוכניות לא כ"כ מצליחות ואין הרבה אנשים שבזכות אותן תוכניות משנים את דרכיהם וחוזרים לדרך הישר, מי שמשתתף בתוכנית הזאת יש לו סיכויים מאוד גבוהים לא לחזור לפשע, וכנראה שהוא כבר לא יהיה בבית הכלא...ממש דברים מופלאים...), ומתוך כך אמונה באחדות, שאנחנו גוף אחד שכל הופעתינו היא הופעה של "ה' א-לוקינו ה' אחד", שהקב"ה קונה הכל ואחדותי וכל המציאות היא הופעה שלו, ולכן גם הדברים הרעים אנו מאמינים שהכל יצירה של הקב"ה וחלק ממהלך א-לוקי, ולכן זה נותן לנו אמונה גם במצבים הכי גרועים וגם באנשים שנמצאים בשפל המדרגה, בכל אחד נוצץ הניצוץ הנשמתי הא-לוקי שהוא רק צריך לגלות אותו ולהוציא אותו לפועל, אך הוא קיים בתוכו. אחרי שנהיה מאוחדים ממילא הדם יהיה מוזרם לכל האיברים ופתאום כל מצווה וכל משהו שאנחנו עושים כל העם יעשה, ופתאום כולם ינועו כגוף אחד למען הקב"ה, כל לב עם ישראל יהיה משועבד לקב"ה, וכל אחד מהמקום שלו ומהאות שלו בתורה, כמו שנאמר: "ויחן שם ישראל נגד ההר"- "כאיש אחד בלב אחד" ובכך תיקנו חטאו של אדם הראשון, שהיו כולם כאיש אחד והתאחדו סביב התורה, סביב מעמד הר סיני וקבלת המצוות. כי באמת כל שאר הדברים והמטרות הינן מטרות גשמיות שאינן מוסכמות בלב כולם ותמיד יהיו כאלו שיחשבו אחרת ולא יסכימו לדעת אותה מטרה, והינן מטרות ברות חלוף ולא אמיתיות, שווא והבל נתעה, שגם אם יושגו לא יהיו כמטרה בפני עצמה חשובות דיו, לא יעמדו בראש מעיינם של אותם האנשים ולא ינסכו בהם כוחות בשעת משבר, אלא רק כאשר דעתם וליבם פנוי להשלמת מטרה זו, אך רק התורה שהיא חקוקה בנשמת כל אחד ואחד מישראל והיא נצחית שאינה באה מהעולם הזה ואינה תלויה בזמן, במחשבה או ברצון אלא קבועה ושייכת לכל אחד ואחד, ולא רק זה שנוגעת לכל אחד ואחד, אלא לעומת שאר המטרות שהינן חיצוניות ולא שייכות לאדם בעצם, התורה היא שייכת לכל אחד בנשמתו, כל מצווה ומצווה מכוונת כנגד האיברים, רמ"ח מצוות עשה כנגד רמ"ח איברים ושס"ה מצוות לא תעשה כנגד שס"ה גידים, ולכן היא תעורר הכוחות הנפשיים של האדם ותנסך בו כוחות שלא ישוו להם בכל העולם, והנה אנו עדים לצבא היהודי שכאשר היה נחוש להגן על בית המקדש והקודש לא היה חייל שהיה שווה לו במוראל שלו או במסירות הנפש שהיה מוכן להקריב עצמו למען הכלל, אין דומה לזה באף אומה מאומות העולם.

ומה שעוד יותר מדהים, שלא רק בחיי הפרט התורה מותאמת לכל אחד ואחד באופן אישי, אלא מותאמת לציבור, לחיי אומה ולחיים ציבוריים של עם, עם כל מה שזה אומר מבחינת חיי המלוכה, תקינות כל המערכות, איזון הרשויות, והכל בצורה הכי טובה שאפשר, והכל מתוך חיבור אל הקודש ואל הא-לוקות הנצחית ולא ויכוחים שמובנים על דעות אנושיות מוגבלות.

שנזכה...!

*כשאני חושב על זה עכשיו, אלו ממש דברי נחמה, אז בבקשה לקרוא אחרי חצות. ולא, לא חצות הלילה...

ישר כוח!!!מאן דאמר
אבל הערה קטנטנה דבריך מעולים אך הינן עוסקים בנחמה ובדרך תיקון.
לעניות דעתי האבלות צריכה להשאר צריך להשאיר את האבלות לפחות עד חצות היום.
צריך להשאר עם חוסר הידע ואזלת היד צריך להשאר חגורי שק כי צריך להתאבל כי לאבל הזה יש מקום עוד ושלא נחשוב שאנחנו בסדר כי כל שבית המקדש לא נבנה בימיו כאילו נחרב בימיו כלומר התיקון לא הגיע ההשלמה מאחרת לבוא עוד. ולכן דרך תיקון ונחמה (שזה היינו הך מקום מחצות היום והלאה)
וכן למר...תות"ח!

כן, אכן אתה צודק, שים לב להערה בסוף...

איווהמאן דאמר
ו מה אתה עושה פה???
תשעה באב
ובכללי בזבוז זמן וכו
אגב מגיע לכותל מחר??
או, שאלה טובה...תות"ח!
עבר עריכה על ידי תות"ח! בתאריך ט' באב תשפ"א 00:32

באמת אני שואל את עצמי...

סתם, פשוט רציתי לשלוח משהו ספציפי (בפרוזה), ולכן התחברתי שוב, ואז כבר ראיתי פה את השרשור שלך אז הגבתי, אחרי זה אני מתנתק וכבר אין ביקורונים ותירוצים, ההפסקה לפחות לשנה ואולי בבין הזמנים הבא ביקורון...(וגם על זה נחשוב...).

*בלנ"ד

ותשעה באב ברור, אני לא מסיח את דעתי מהאבילות, שכן מדברים פה דברי קדוּשה בעניין החורבן...

אני בעיקרון תכננתי להישאר ב***(נערך), יש לנו גם לימוד סניפי וזה...

לא חשבתי בכלל על האפשרות ללכת לירושלים, אבל כשאתה אומר אשקול...

נראה לי שאשאר בלוד וזהו...

אתה מגיע מחר לירושלים...?

בעזרת המאן דאמר
ובעזרת קו ***(צונזר מפאת אווטינג וזה) כנראה שכן
...תות"ח!

בהצלחה לך.

איזה כיף לך להיות בירושלים ביום כזה, זו תחושה אחרת.

אך כמו שכתוב במשנה: "העיקר שיכוון את ליבו כנגד בית קודשי הקודשים", זה העיקר, ואם זה מגיע או מתגבר ע"י קרבה פיזית עוד יותר טוב, אך זה העיקר וזו המטרה...

אמתמאן דאמראחרונה
-----------רב שמואל
רואים שמישהו פה הציץ במקומות של מישהו אחר.

וטרח לכתוב דברים מחלישים ומרעים, בטרם יתפרסמו הדברים ההולכים ונכתבים.

עיין נחמיה פרק ו'.

נחמיה פרק ד'.

ונחמיה פרק ג'
בפרט בסוף הפרק מפסוק ל"ג
ופרק ב' כולו
ויש בפרק הזה כמה פרטים.

עיין עוד עזרא פרק ד', עזרא פרק ה'.
---------רב שמואל
מה שכתבת על "אתחלתא דגאולה"

לפי מה שכתב הרמב"ם, יציאת מצרים נקראת אתחלתא דגאולה, אבל לא שיבת עזרא ונחמיה,

כי יציאת מצרים היה ברצון העצמי של עם ישראל, בגאווה העצמית שלהם במעלתם ולאומיותם, וסגולתם הרוחנית, ואף על פי שכל פעם רצו לחזור למצרים, זה כמו כל אדם שמתחיל דרך חדשה שהוא מתלבט ומתחבט בינו לבין אם לעשות כן וללכת בה. אבל ידעו שדרך מורה הדרך מבני עמם ובמסורת אבותיהם תצליח להם.

מה שאין כן שיבת עזרא ונחמיה, היה רק על ידי רצונו ויוזמתו של כורש, עיין ישעיה פרק נ"ה, עזרא פרק א', נחמיה פרק ט'. ומי שלקח את יוזמתו של כורש, ושם את הדברים אל ליבו, הופך אותם לרצונו העצמי, הרי נעשה בזה רצון עצמו. ומי שאינו כך - לא היה נכלל בזה. ולכן הרבה מהעם לא עלו, ורק מיעוט עלו. עיין נחמיה פרק ח', נחמיה פרק א', עזרא פרק ז', שאף על פי שהיה כתב המלך אל היהודים לשמוע אל משפטי חכמי ישראל שבאותו זמן, הם מעצמם כמעט ולא עשו אלא על ידי ראשיהם ומנהיגיהם, עיין נחמיה פרק ה', נחמיה פרק י"ג, עזרא פרק י', נחמיה פרק ח'. ומה שהיה בהסכמה היה, ומה שלא היה בהסכמה לא היה. נחמיה פרק י'.

ולא רק זה, אלא שאפילו ביקשו להקל מעליהם העול בריחוק העיסוק בקדושת השכינה לתיקון ענייני עבודה זרה, כמו שכתוב במסכת ערכין פרק תשיעי, ביחס ליהושוע בן נון, ובעניין הזה שבבית שני.

והוא מה שאמרו חז"ל שהוציאו יצר הרע של עבודה זרה, ויצא כדמות אריה של אש מבית קודשי הקודשים. כי התורה היא תבלין ליצר הרע, כמו שכתב הגר"א שאי אפשר להרוג את היצר הרע אלא בתורה, ולכן קודש הקודשים הוא תבלין לתקן יצר הרע של עבודה זרה. והם ויתרו על זה, ולכן לא היה להם גילו שכינה כמו בבית ראשון, שאז ידעו הכל את משמעות דבר ה', ובתחילת ימי בית שני הם אמרו שלמרות שבבית ראשון, המשמעות עצמה הייתה גלויה להם, מכל מקום המאמץ לפרש נכון את המשמעות הזאת היה להם כל כך גדול, והם החליטו בכל מחיר להימנע מכל עיסוק בנושא.


עד כדי כך, שהנביא נאלץ להזהיר אותם, וכמו שכתוב בפרשת המלך "כל האמור בפרשת המלך מלך מותר בו" ויש דעה אחרת "לא נאמרה פרשה זו אלא לאיים עליהם". כך גם כאן הנביא נאלץ לאיים עליהם, שאותו נושא יישאר מרוחק מהם, כפי שכתוב זכריה פרק ה' כל הפרק, עיין שם ברד"ק פסוק י"א, ובאבן עזרא פס' י"א, והם הם הדברים שנמסרו בקבלה.

בפשטות, בימינו שעלו כולם מתוך גאווה לאומית, הם אותם כוחות של ימי קדם הטבעיים, הכוח הטבעי של הלאומיות, הכוח הטבעי של התורניות, הכוחות הטבעיים של כל דבר ודבר. רק שעדיין אין אותו פירוש נכון לכל דבר, שהמאמץ הזה דורש עיון ופירוש בפני עצמו, עם מאמץ הלימוד התורני, במהרה בימינו אמן
* בפיסקה השלישית, ישעיה פרק נ"ה - צריך לומר: ישעיה פרק מ"הרב שמואל
ꭥ סטטיסטיקהקפיץ

מעניין אם זה עובד

סטטיסטיקת הודעות
קפיץ: 6
ההוא גברא: 152
ינאעל העולם: 2
בעל ענווה: 1
ההוא חפצא: 2
נפש חיה.: 14
טיפה של אור: 37
ירא ורך לבב: 22
אמת מארץ תצמח.: 2
אלגאוי: 15
תולעת השני: 14
מחכהלבניןהמקדש: 3
חתול לילה: 3
נגרינסקי: 6
על הר ה' ששמם: 16
תמרושקה: 5
נחמיה17: 3
משתדלת יותר: 63
מתיישב בנשמה: 36
חלילית אלט: 11
מ"ג: 20
בימאית דמיונות: 88
בינייש פתוח: 1
פשטות.: 6
כפכף פוזל: 83
מיתרי זהב: 1
פנים אחרות.: 23
סניורה: 22
פיצוחית: 38
yes123: 10
ניגונא: 4
Solomon: 44
עמירם: 4
שפיות: 8
שקיעה: 11
ביחד ננצח: 377
אחיתופל: 6
מדענית: 28
קמנו ונתעודד: 8
מלכישוע: 9
זריחה: 14
חיספינאי בנשמה.: 73
מישהי בנערות: 8
שולם עלייכם: 5
נערה ארצישראלית: 1
מאן דאמר: 11
חוני המעגל פינות: 19
קול דממה: 8
כי אין פיסבוק: 18
אביגיל~!: 15
ריבתות: 2
הלב והמעין.: 21
אין קדוש כה: 45
דלת זכוכית: 1
משה אבואב: 2
95200: 1
בוערתלארץישראל: 8
נחל: 4
ציון חמדתי: 1
אחת מהעם הנבחר: 35
מישהי=): 1
פרפר לבן.: 1
מתנחלת גאה!: 3
Outdoor light: 37
ספינר: 6
היוששש: 73
שיח סוד: 1
יעל: 3
מעריצה.: 2
זמרת מיוחדת: 1
wanted: 1
פיצלוש: 3
הברווזה שבאגם: 7
שחר אורן: 11
אי לעם ישראל: 2
הברוש הסטלן: 5
נערת טבע: 1
חירטוטא דלעילא: 1
רוקדת בגשם: 117
פוסעת: 4
~אורטל~: 1
שעות של אמת.: 4
חולות: 6
סתרי המדרגה: 12
שושנה בין החוחים: 2
נער מתבגרר: 11
הלהבה והברוש..: 1
א"י השלמה: 10
דרשתי קרבתך!!!!: 3
אני והאני: 75
אניייי: 8
פריד: 1
לעשות רצונך!: 76
יחידי: 6
אוהבת את כוולם: 79
בריו: 3
אליה2: 1
חסידות: 1
לא נשברים!: 34
אורות מאופל: 9
בלוק: 1
הגיגים בע"מ: 5
ביהמ"ק: 1
אהבת ישראל!!: 58
מהלך בדרך...: 5
אש קודש: 2
גלים.: 28
אוהבת לעזור...: 5
רץ לשום מקום: 87
סבלה: 93
תמיד בבטחה: 2
תפוז סיני: 2
נצח: 15
ghgh: 70
משתלמת: 8
ירא שמים!: 8
אור שחור: 60
הייתי חוזרת: 26
שווים: 13
ריעות.: 5
נושם ובועט: 11
אקונה מטטה: 7
מתגעגעת...: 4
רוצה מעבר: 1
שטרודל: 1
אח בדם של כולם: 2
הנורמלית האחרונה: 1
סריוס בלק: 1
סבבה והכל אבל: 1
(אהבת עולם): 1
באתי לחלום: 1
מיכל318: 8
פלפלחריף: 44
פרפר בכלוב: 1
גבר עד הקבר: 132
אני הממי...: 42
דרישת אמת!: 6
נקומה נא: 38
על חוף מבטחים: 14
פשוט אמת.: 7
מדבר הלב.: 2
ארצ'יבלד: 1
טל מורי: 4
רוקמת חלום: 1
יהודי אמיתי!: 3
כיפת ברזל-סרוגה: 9
בוער לארץ השלמה: 1
חיים של: 1
קיש תפוא: 2
שִׁירָה: 11
~אניגמה~: 12
הוד444: 74
ל666667: 1
מתנחלת אמיתית: 57
שקד מהצפון: 5
חסרת טאקט: 17
ילדה של אבא: 2
לחם מלא: 1
פלונטר 1: 1
צבע לחיים: 1
שפרינצא בוזגלו: 3
רודף אהבה בימים: 1
עזרה ויעוץ: 1
בת סוד: 1
מבולבלת מאדדדד: 2
תילי חורבות: 1
אני77: 1
איגנוטוס פברל: 8
דודלה: 1
פטל.: 1
simple man: 4
רוח סערה: 3
יונתן יהלום: 2
25808: 1
בן-ציון: 2
ג'יני ויזלי: 1
ךלטי: 1
moriya123: 1
ester10: 1
היהודי ממזרח: 2
מחפש אמת: 6
אניעצמי: 1
זית שמן ודבש: 2
פועל במה: 13
עברי אנכי: 1
חיה בסרט מצויר: 1
טוב נו..: 3
המעופף: 1
yonatan123: 3
Hillel Guershon: 1
דוס אחי: 2
yoyovivi321: 1
תיכוניסט: 1
חו'צי: 1
הסוכן הנרי: 1
HNHNHNJVF: 1
תהילה עזרא: 1
דוד בן משה: 1
וולטרון: 1
ggggggggggggg: 1
אוראלססס: 1
קיבוצניקית: 3
זיויק: 2
האר"י פוטר: 2
ענבל: 1
ליידי מאדם מיס: 1
מחכה לחורף: 1
מוריה19: 1
חמדמדה: 5
נוצת זהב: 4
נופריייי: 2
בלאגאניס'ט: 2
מאיר סביליה1: 1
טיפות של אור: 2
סופי פוסטר: 1
סיכום: 3252 הודעות
מגניב, זה באמת בוט??ל המשוגע היחידיאחרונה
נסיון פעילקפיץ
נסיון לא פעילקפיץאחרונה
אולי בימים הקרובים-המלקושזית שמן ודבשאחרונה
למישהו יש את הפיבלמנים של ספילברג?אוראלססס

חייב דחוף.

נסיון פעילקפיץ

נסיון פעילקיבוצניקית

(בייניש)

..קיבוצניקית
(בינייש)
הצליח?זיויקאחרונה
מדהים שהמקום הזה עדיין קיים.בן-ציון

הרבה התחיל כאן.

כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים

מסגרת שונה לתקשורת.


לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.

ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.

נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.

או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.


ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.

מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.


קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...


רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.

בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.


אין סוף. בסוף זה רק אני.

(בהחלט מדהים שקיים.ענבלאחרונה
בס"ד

שלום בנצי 👋)

אולי יעניין אותך