אבל אני לא חושב שזה טוב למישהו לחיות ככה.

אני לא יודע מה אם אנשים אחרים, אבל אני רוצה לעבוד את ה' מתוך מאמץ וקושי , לא שהכל על מגש של כסף...

שאומר שההבדל היחיד בין ימות המשיח לימים אלו זה שיעבוד מלכויות

אנחנו לא נרצה שהוא יילך.

א-ב-ל, זו בדיוק הנקודה, אנחנו מתפללים לגאולה כי זה מה שנכון וטוב, כי זה תיקון העולם, כי זה גאולת השכינה... וכן, כמה שמוזר לומר את זה, אנחנו מוכנים גם להקריב עבור כך דברים שפחות ימצאו חן בעינינו..

מהגמ' בסוכה זכור לי משהו אחר.

 אבל גם להסבר שמדובר על יצר הרע זה לא בגלל שלא רוצים שילך.

אז לא זוכר מהיכן זכרתי את הפשט הזה.

"והגיעו שנים אשר תאמר אין לי בהם חפץ" - אלו ימי המשיח, שאין בהם לא זכות ולא חובה.

ופליגא דשמואל, דאמר שמואל: אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שיעבוד מלכיות בלבד, שנאמר "כי לא יחדל אביון מקרב הארץ".

זאת אומרת, זו מחלוקת האם באמת זה יקרה כפי שאתה מתאר או שכל השינוי יהיה שעבוד מלכויות בלבד ויהיה עדיין יצר הרע...

אמנם אנו צריכים להודות שאנו נמצאים דווקא בדור הזה של הקושי לפני הגאולה, שכרינו כפול ומכופל, פי מאה, אך צריך לזכור שכמו שאנחנו מתפללים בבוקר: "ואל תביאנו לא לידי נסיון ולא לידי בזיון", למרות שאחרי נסיון שאנו עומדים בו יש לנו שכר וכו'...וזו כל המטרה, בסופו של דבר האידיאל והמטרה של העולם זה להתרומם מעבר לכך ולהגיע למצב שבו לא יהיה לנו נסיון ופשוט נתקדם ונעבוד את הקב"ה בלי הכוח של הרוע ויצר הרע בעולם...

כמובן, זה קשה לתאר מציאות כך, שהרי כל מה שמניע את העולם ודוחף אותו להתקדם הוא יצר הרע, וכבר כתבתי על העניין הזה בשרשור שנפתח .... - צעירים מעל עשרים, אך נגיע למצב שכבר נתקן הכל ולא יהיה עוד מה לעשות, אך זה האידיאל...

זה כמו למשל שיש אנשים שאומרים היום: "וואי, היום אין ביצות לייבש, אין עצים לשתול, אין עוד מלחמות על עצמאות המדינה וכו'..." מה יש כבר לעשות...?" אז חוץ מזה שהיום המשימה היא קשה הרבה יותר, לבנות את קומת הרוח, מלחמת דעות וקביעת צביונה ואופייה של מדינת ישראל, המשפט הזה בעצם לכאורה "מתגעגע" לרע, מתגעגע לקשיים, לאתגרים...למה...? כי האדם צריך תמיד משהו לפעול, צריך תמיד משהו להתקדם, צריך תמיד משהו כדי למצות את הפונטניציאל שלו, אך זה מכיוון שיש לו כוחות נפש של יצר הרע גדולים שמניעים אותו, אך כאשר היצר הזה ייחלש, כשיגיעו לתיקון, התפקיד יהיה שונה, כביכול התפקיד בימות המשיח יהיה פשוט להתענג על זיו השכינה, ללמוד תורה, לתקן...

אך באמת זה קשה..

וטוב, אם קשה לך אתה יכול להתחבר לשיטה שאומרת הפוך, אני גם כמוך קשה לי עם זה...

אז פשוט תכוון לדעת השיטה השנייה אם אתה לא מצליח כלל להתחבר לשיטה הראשונה...

ועלה בדעתי שאולי הגאולה תהיה שנבין באמת כמה גילוי ה' זה דבר טוב ואז באמת נרצה את זה ומימלא כבר תבוא הגאולה..

וודאי שבמה שאתה אומר יש יסוד נכון ואמיתי והלוואי שאני אזכה גם לנקודה הזאת שאני ארצה לעבוד..

אבל לא בשביל זה נבראנו. רבי נתן כותב בכמה מקומות שהתכלית שלשמה נבראנו היא בשביל שנכיר את ה'. כלומר שנכיר בעובדה שהוא זה שמחיה ומפעיל את כל המציאות הזאת עד לפרט הכי קטן ולא רק שנבין את זה אלא גם נרגיש את זה בעצמה ריגשית חזקה ונחיה את זה. 

לפי זה הגאולה של כל אחד מגיעה טיפין טיפין כפי ההתאמצות שלו וההארה שהוא זוכה למשוך מלמעלה להכיר את ה'. והגאולה היא "כולם ידעו אותי מקטנם ועד גדלם" ו"מלאה הארץ דעה את ה'".

(אוסיף בסוגריים ובזהירות, בלי שום כוונה להעביר ביקורת חלילה ומחילה מראש אבל יכול להיות שבשביל הגאולה כדאי לחשב מסלול מחדש ולבדוק מה התכלית בכל העבודת ה' שלי? האם ככה ה' רוצה? הרי מפורש בהמון פסוקים את הטוב שה' רוצה להשפיע עלינו הייתכן שאחרי עבודת ה' רצינית הרצון שלי יהיה הפוך מרצון ה'? אני ממליץ להשקיע בעיון במאמר מסוים בליקוטי מוהר"ן כדי להבין מהי עבודת ה' ומה נדרש ממני ומהי הגאולה. אפשר לבחור כמעט כל מאמר כי כמעט כולם מדברים על שלושת הדברים האלה..)

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....