"והגיעו שנים אשר תאמר אין לי בהם חפץ" - אלו ימי המשיח, שאין בהם לא זכות ולא חובה.
ופליגא דשמואל, דאמר שמואל: אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שיעבוד מלכיות בלבד, שנאמר "כי לא יחדל אביון מקרב הארץ".
זאת אומרת, זו מחלוקת האם באמת זה יקרה כפי שאתה מתאר או שכל השינוי יהיה שעבוד מלכויות בלבד ויהיה עדיין יצר הרע...
אמנם אנו צריכים להודות שאנו נמצאים דווקא בדור הזה של הקושי לפני הגאולה, שכרינו כפול ומכופל, פי מאה, אך צריך לזכור שכמו שאנחנו מתפללים בבוקר: "ואל תביאנו לא לידי נסיון ולא לידי בזיון", למרות שאחרי נסיון שאנו עומדים בו יש לנו שכר וכו'...וזו כל המטרה, בסופו של דבר האידיאל והמטרה של העולם זה להתרומם מעבר לכך ולהגיע למצב שבו לא יהיה לנו נסיון ופשוט נתקדם ונעבוד את הקב"ה בלי הכוח של הרוע ויצר הרע בעולם...
כמובן, זה קשה לתאר מציאות כך, שהרי כל מה שמניע את העולם ודוחף אותו להתקדם הוא יצר הרע, וכבר כתבתי על העניין הזה בשרשור שנפתח .... - צעירים מעל עשרים, אך נגיע למצב שכבר נתקן הכל ולא יהיה עוד מה לעשות, אך זה האידיאל...
זה כמו למשל שיש אנשים שאומרים היום: "וואי, היום אין ביצות לייבש, אין עצים לשתול, אין עוד מלחמות על עצמאות המדינה וכו'..." מה יש כבר לעשות...?" אז חוץ מזה שהיום המשימה היא קשה הרבה יותר, לבנות את קומת הרוח, מלחמת דעות וקביעת צביונה ואופייה של מדינת ישראל, המשפט הזה בעצם לכאורה "מתגעגע" לרע, מתגעגע לקשיים, לאתגרים...למה...? כי האדם צריך תמיד משהו לפעול, צריך תמיד משהו להתקדם, צריך תמיד משהו כדי למצות את הפונטניציאל שלו, אך זה מכיוון שיש לו כוחות נפש של יצר הרע גדולים שמניעים אותו, אך כאשר היצר הזה ייחלש, כשיגיעו לתיקון, התפקיד יהיה שונה, כביכול התפקיד בימות המשיח יהיה פשוט להתענג על זיו השכינה, ללמוד תורה, לתקן...
אך באמת זה קשה..
וטוב, אם קשה לך אתה יכול להתחבר לשיטה שאומרת הפוך, אני גם כמוך קשה לי עם זה...
אז פשוט תכוון לדעת השיטה השנייה אם אתה לא מצליח כלל להתחבר לשיטה הראשונה...