נראלי מישהו כתב על זה פעם אבל לא מצאתי, בכל מקרה זה די מעניין.
יהודים בכתביו:
טולקין הביע את מחאתו על כך שהמוציא לאור של תירגום ספרו לגרמנית דרש ממנו הוכחה כי הוא אינו יהודי. בתגובה לכך אמר טולקין כי הוא דווקא מצטער על כך שאין בשושלת המשפחתית שלו כל זכר ל”אנשים המוכשרים הללו”, היהודים.
טולקין העיד על עצמו שתיאור הגמדים בכתביו, הושפע מאופן התיאור של יהודים בתרבות. לדבריו אין בעניין אנטישמיות, אלא רק אמצעי ספרותי והוא רוחש כבוד והערכה לעם היהודי.
התיאור החיצוני של הגמדים כארוכי אף וקטני קומה היה דומה לצורה בה נתפסו יהודים באותה עת באירופה כמו גם אהבתם לזהב, אך הגמדים בספריו נתפסים דרך כלל כדמויות מעוררות אהדה. ניתן למצוא בסיפוריו מקבילות שונות לקשר זה
:
הגמדים, למרות טמיעתם בין הגזעים השונים והשימוש בשפה המקומית שמרו על שפתם ה"ק'וזדול" וגם בדברם בשפה המקומית יש להם מבטא זר. שפתם אף מבוססת על השפות השמיות.
הגמדים גורשו מארצם על ידי דרקון שחמס את אוצרותיהם, ניתן לראות בכך מקבילה לשריפת בית המקדש והגליית כלי המקדש העשויים ממתכות יקרות.
הגמדים, בדומה ליהודים, כמהו לשוב לארצם, ולא ויתרו על תקוותם לכל אורך הגלות, ואף העבירו את התקווה לדורות הבאים.
הגמדים הם יוצאי דופן במראיהם המזוקן (מראה אופייני של יהודי בגולה) ביחס לעמים שבקרבם התיישבו, קומתם נמוכה, אפם גדול, והם עוסקים ושומרים על הזהב.
הגמדים, על פי המסופר בספר, אינם גיבורים ויעסיקו בן גזע אחר לעשות עבורם את 'העבודה השחורה', אך עם זאת יתנהגו עמו בנדיבות ואם יסתבך לא ינטשו אותו לגורלו.
גם בשר הטבעות ניתן למצוא מקבילה, והיא, הברית המפתיעה בין גימלי הגמד, ולגולס האלף, ומודגש לאורך הספר שהגמדים ואלפים תמיד שנאו אחד את השני. היו שהשוו בין המלחמה במורדור בספר למלחמת העולם השנייה, כשבשני המקרים מרבית העמים התאחדו להילחם כנגד 'הרוע', וזה כלל ברית מפתיעה בין היהודים לנוצרים.
מוריה הוא קומפלקס הררי מפואר אותו בנו הגמדים בעת הקדומה, וייתכן ששמו נועד להקביל להר המוריה שבירושלים.
(מתוך ויקיפדיה)
מה אתם אומרים?