תובנה שהתחדדה לי לאחרונה
אני מרגיש שההכנסה לתוך הגדרות עושה סדר בעניין.
יש שני סוגים של פתיחות בקשר -
פתיחות אינפורמטיבית ופתיחות רגשית.
פתיחות אינפורמטיבית - בתוך מערכת היחסים עולים הרבה מידע ונתונים אחד על השני. לא קשה לייצר פתיחות כזאת, בעיקר זה עניין של רצון. כל אחד משתף ומתעניין במה שהוא רוצה ביחס לצד השני של הקשר.
פתיחות רגשית - תחושה של קרבה. קרבה באה באופן בסיסי מהרצון לקרבה. רצון לקרבה בגלל תחושת נעימות הבאה בעקבותיה. אין הפתיחות הזאת כוללת מידע כלשהו אלא אמירה "נעים לי ביחד איתך". הפתיחות הזאת באה לידי ביטוי בשקיפות ביחס לתחושות בקשר, ביחס למחוות, בכנות בתוך מערכת היחסים.
יש השקה מסויימת בין שני סוגי הפתיחות. חשיפת מידע עלולה לחזק את האמון בקשר, אך זה לא הכרחי. חשיפת מידע יכולה גם להיות מאוד סתמית. ברגע שאדם שאיננו קשורים אליו נפשית חושף בפנינו מידע מיוחד עבורו, זה לא יעזור לפתיחות הרגשית בקשר. המידע יתפס אצלנו כסתמי בדיוק כמו הקשר הסתמי עם הבנאדם מולנו.
הפתיחות האינפורמטיבית משמשת את הפתיחות הרגשית מתי שהמידע מתפזר בצורה הדרגתית, ככה הוא מקבל משמעות בקשר.
מתי שהפתיחות האינפורמטיבית מתאימה את עצמה לפתיחות הרגשית ולא מנותקת ממנהץ
פתיחות רגשית נבנת לאט לאט והיא גם הולכת אחורה לפעמים.
האמון נשבר לפעמים ולוקח לו זמן להתרפא. אמון עם אדם ספציפי, אמון במערכות יחסים באופן כללי.
אין דילוגים בפתיחות הזאת.
גם התלהבות/התאהבות איננה יוצרת קשר נפשי ממשי בין שני בני אדם. הקשר עצמו הוא דבר שדורש נסיון עם הבנאדם מולך, דורש סבלנות... עצם בניית קשר זה תהליך.
). היא לא כל כך התייחסה לזה רק אמרה שהיא לא מרגישה יציבות.