נושא רגישאייס תות
בעקבות התגובות על השרשור של האמא שאמרה לבת שהעובר מכוער, אני שואלת אתכן- האמנם הילדים של כולם יפים?, הנושא כואב ורגיש מאד אצלי, נראה שמכיוון שקבלתי המון הערות כואבות וחסרות טקט ( שזה כבר נושא לשרשור אחר,,), מראה הילדים שלי קצת פחות מהסטנדרט אצלנו, הם ב"ה חכמים ומוכשרים מעבר לרגיל ויודעת שזה הכי חשוב אבל ממש  מרגישה שאחרי כל לידה זה ממש גורם לי דכדוך(כל פעם מפתחת ציפיות,,), וקשה לי לצאת מזה ולא יודעת איך להתמודד, פתחתי ניק לצורך השאלה כי העניין קשה לי מאד, ומנסה להתמודד איתו לבד ולא כל כך מצליחה, ויודעת שתגידו שאין ילדים מכוערים, והעיקר הבריאות וכל המשפטים האלה, ואומרת את זה לעצמי כל הזמן, וגם מודה לה' כל הזמן על המתנות היקרות, ומאוהבת בהם ברמות קשות, אבל  זה כואבבב, יותר מול הסביבה מאשר מול הילדים,
לא יודעת מה אני רוצה מכן, אולי לקבל חיזוקים ולפרוק, ואולי הזדהות אם יש עוד מישהי  שמבינה,, אשמח מאד עם כל מה שיש לכן לומר בעניין כי אזל כוחי(יודעת שזה לא נשמע טוב וצרות של עשירים, בלה בלה,, אבל הנפש מדברת לבד)
לדעתי- ממש לא.ציפיה.
לא כל התינוקות יפים. וגם לא כל הילדים יפים.
התינוק שלי ממש יפה בעיני, אבל די ברור לי שאובייקטיבית הוא לא כזה יפה.
חמוד? כן. הוא ממש ממש חמוד. אבל יפה? כנראה שלא. די ממוצע, אני מניחה.
אבל בעיני הוא יפה כל כך.

ואחיינים שלי, שהם כבר לא תינוקות: יש יפים, יש ממוצעים. לא כולם זהים. ממש לא כולם. אבל כולם מתוקים וחמודים ואהובים.
ולןמר לאמא משהו על (חוסר) היופי של הילדים שלה זה חוסר טאקט מרושע. כאילו שיש לנו שליטה על זה, ומה שחשוב זה לב טוב, ואז יופי פנימי מקרין החוצה.
בגילאים קטנים התווי פנים יותר ברוריםתיתיל

זה נשמע הפוך אבל כאילו אם יש משהו יוצא דופן בד"כ בגיל קטן יותר שמים לב, וכשגדלים זה מתעדן.. בכל אופן ילדים זה מתוק! ובטח כשהם שלך! ואנשים שמעירים או מגיבים זה פשוט דבר מחריד בעיניי, כאילו מישהו בורא את עצמו... מזכיר לי את הסיפור של ר' אלעזר והמכוער... מי שיש לו תלונות שיפנה לקב"ה.. העיקר זה הלב והמידות הטובות נשמה... 

אין מה לומר זה נושא קשהממצולות
כי ברור שכל אמא בתוך תוכה יודעת אם הבן שלה פחות יפה מהשאר...
וזה לא תמיד נעים כי אחנו רוצים לילדים שלנו את ההכי טוב
וזה משהו לא בשליטתנו
אצלי שהיתי בהריון של הבכורה שלי ממש התפללתי שתהיה יפה
(כי אני מאד יפה ורציתי גם שתהי דומה לי)
ויום אחד יצא לי לפגוש חברה שהילד שלה יפיפה ברמה אחרת משהו פשוט מדהים
ובדיוק היא אמרה לה שהוא אובחן לא מזמן כאוטיסט ברמה בינונית,
הרגשתי שפשוט משמים נפגשתי איתה בשביל להבין שבאמת העיקר ילד בריא,
ומאז אני מתפללת שהילדים שלי ימצאו חן בעיני הסובבים אותם
ומציאת חן לדעתי יותר חשובה מיופי
באמת הבכורה שלי פחות יפה משאר הילדים
אבל היא כ"כ חיננית שלכל מקום שהיא הולכת אנשים נהנים לראות אותה ולדבר איתה
והיא גם מאד חברותית וחכמה
בקיצור יופי חשוב אבל הוא לא העיקר
ויכול להיות הרבה פעמים ילדים מהממים שלא מסתדרים בחברה או אפילו דחויים
לעומת ילדים אחרים שנראים הרבה פחות יפה..
תשובה מרגשת.מזלטוב
את מיוחדת מאוד!!
כל כך נכון
מסכימה ממש עם משפט אחד שלךיופיטופיבה
ב"ה
לדעתי, זה ממש ממצה את העניין כולו:
נשיאת חן חשובה יותר מיופי.
זה ממש נכון. אם מתבוננים בחיים השוטפים שלנו, מגלים שזה נכון ממש.
עונה ממקום קצת אחררגעים פשוטים
אחת הבנות שלי עם שלל בעיות רפואיות, ובין היתר משהו אחד מתבטא גם באופן חיצוני.
אני יכולה לומר שהיו תקופות שהיה לי קשה אפילו לחבק אותה.. א ב ל תמיד השתדלתי לומר לה כמה היא יפה כדי לחזק לה את הביטחון, ולהסביר לה שהיא מהממת ואהובה ובסוף זה מה שקורן ממנה החוצה.
היא יכלה בקלות לשנוא את עצמה ולהתבייש באיך שהיא, שלחנו לחוג ריקוד עד הקורונה והיא כאילו מתעלמת מכל הבעיות..
ו.. כן, בתור אמא זה קשה. מבינה. זה בעיקר עבודה שלנו עם עצמנו.
תזכרי שהילדים לא בחרו איך להראות, הם כן בוחרים איך להתנהג.
ועוד משהו קטן- פעם מיואשת כתבה לי לקנות לה בגדים יותר יפים מהשאר, סרטים קשתות סיכות וכו. להשקיע במה שכן בר שינוי.. וזה אכן מוסיף.

שולחת לפני שמתחרטת.
ואם מישהי זיהתה שתעדכן בבקשה🤭
את מהממת וגיבורהרקלרגעכאן
יווו. הארת את יומימיואשת******
בעיקר באיך שאת מדהימה ומיוחדת, איזה אושר לבת שלך שהיא זכתה להיוולד לאמא כזו! ❤️❤️
ו... איזה זכות לי שתרמתי משהו קטן שעוזר להתמודדות הזו. תודה שסיפרת ושימחת אותי 💕💕💕
נקודת מבט נוספתאני10
לפני מלא זמן היתה לי שיחה עם בעלי ואחד מאיתנו העלה את החשש מה יהיה אם לא נאהב איך שהילדים שלנו יראו, ואם זה עלול להפריע לנו לאהוב אותם, ודיברנו על זה ואיכשהו יצא שאני אמרתי משהו כמו "טוב אני מקווה שהם יראו כמוך כי הם יהיו ממש יפים.. מקווה פחות שיראו כמוני כי אני לא הכי אוהבת איך שאני נראית" ובדיוק הוא אמר אותו משפט אבל הפוך - שהוא מקווה שיראו כמוני כי אני ממש יפה בעיניו, והוא פחות חושב שהוא יפה ומעדיף שלא יראו כמוהו.

וזה ממש גרם לנו להבין כמה הקלישאה "היופי בעיני המתבונן" נכונה..
נכון, יש אנשים שהם לא יפים בכל קנה מידה. אין ספק. אבל רוב האנשים הם ממוצעים - קצת לשם או קצת לשם.
לא יודעת מה הכי יפה בעינייך בעולם, או בעיני הסביבה שלך, אבל תזכרי שיופי הוא באמת ענין של טעם, ויכול להיות שאת חושבת שהם נראים לא הכי מדהים, אבל כל עוד זה לא משהו ברור ואבסולוטי אלא רק תחושה שלך ש'הם קצת פחות מהסטנדרט' יש סיכוי טוב שאחרים רואים את זה אחרת.

אולי זה לא מבטל את הצביטה בלב של זה שאת לא הכי אוהבת איך שהם נראים, אבל אולי יעזור לך להתמודד עם התחושה שלך.

ותדגישי בעיניהם כמה הם יפים.. אני מאמינה שדימוי עצמי חיובי ממש משנה את מה שאנשים משדרים ואת איך שהסביבה תופסת אותם
יש לי ילדה יפיפיה מהחלומותהיריון רביעי
והבן אחריה הרבה פחות יפה.
כולם מדברים על הבת ואני חושבת שהבן חתיך.
ואני חייבת הרבה תודה לאבא שלי שברגע שהבן נולד הוא אמר לי כמה וכמה פעמים שהוא יפיפה ועודד אותי. וגרם לי להבין שהיופי בעיני המתבונן.
ואגב. אם כבר מדברים. לבת שלי ההיתי צריכה לקרוא בשם שלא אהבתי. שם של זקנות ואני חושבת שלכן ד פיצה אותה ונתן לה יופי שמכסה על השם
יש לי בת יפיפייהג'ינג'ית
עם אוטיזם...
והאחרים שהרבה פחות יפים ב"ה בסדר גמור.
מאז, יופי פשוט לא עושה לי את זה...
שיהיו בריאים זה הכי חשוב..
תודה לכל העונות, מגיבה רק עכשיו כי לא היתה לי גישה,אייס תות
קראתי כל תשובה מילה במילה, חזקתן מאד
תקשיבי..שירוש16
כשהבן שלי נולד כולם רצו לבדוק למי הוא דומה - ומה מסתבר? שהוא לא דומה לאף אחד במשפחה.
עד כדי כך שהיינו בטוחים שהחליפו תינוקות בתינוקיה.. פשוט לא הגיוני. (התמונות שלו היום דומות לתמונות שלו מהלידה. אבל אין שלב בו הוא דומה לאחד מההורים או בני משפחה אחרים)
לפעמים זה מעציב אותי.. הרי כל אחד רוצה שילדיו יהיו דומים לו.

אבל.. הוא כל כך חמוד, מתוק וילד באמת מיוחד. המראה שלו מקסים בעיני. מבחינתי הוא ילד יחיד ומיוחד במינו. גם אם הוא לא יוצא דופן מבחינת המראה שלו- האישיות שלו היא מה שכובשת את הסביבה.
אני חושבת שאני חריגהאם הנסיכה שמחה
אבל אני לא תמיד חושבת שהילדים שלי יפים ..
בטח כשהם נולדים והם אובייקטיבית מכוערים, אני לגמרי מודעת לזה. ברוך ה' הכיעור עובר להם, אבל גם אחר כך אני לא מסונוורת שרק חושבת שהם מהממים.
לצערי, כזאת אני.
משתדלת לא לדבר על זה, כדי לא לתת לזה משקל. אבל המחשבות עוברות לי בראש לפעמים.
וכמו שאומרים, העיקר הבריאות.
אני גם לא חושהת שכל הילדים שלי ''יפים'' במובן הזהרקלרגעכאן
יש 2 שכן
והשאר..סבבה אבל סטנדרטיים לגמרי
כמוני וכמו בעלי נראה לי

זה פשוט כל כך לא קשור בעיני לאמהות
או לאהבה

אנחנו חיים בעולם שטחי לרובדיקלה91
ובגלל זה זה מפריע לך, את מודעת לזה שאנשים ביקורתיים למראה חיצוני ולא בא לך שהם יתמודדו עם זה, זה טבעי שאת מרגישה ככה אין מה להדחיק. מה שכן לדעתי כל הזמן לשדר להם שהם הכי יפים בעולם, כי בסוף הבטחון עושה את העבודה הכי טוב שיש. זה נשמע אולי מצחיק אבל אני מכירב מישהי ממש מכוערת שמתהלכת כאילו היא מלכת היופי, ויש לה הרבה מתעניינים בואי נגיד כי היא מטופחת ומתוקתקת ומשדרת אני הורסת את הבריאות..;)
גם אני פתחתי ניק חדש כי גם אצלי זה נושא רגישרינה ש

אני עדיין רווקה.

הרבה פעמים שאני יוצאת לדייטים אני חושבת איך יראו הילדים ואיך יראה השילוב בנינו..

מרגישה דפוקה אבל לא מצליחה להשתחרר מזה.

אני יודעת שכלית שאי אפשר לדעת איך ילדים יראו וזה לא מה שחשוב בנישואים ועדיין חושבת על זה הרבה...

אני גם לא רוצה להעביר לילדים שלי בע"ה שיופי זה הדבר הכי חשוב, לא יודעת איך להשתחרר..

 

חייבת להגיד לך שאני מכירה זוגות מהממים עם ילדים מכועריםאנונימיות
וזוגות מכוערים עם ילדים מושלמים.
לא ברור איך, אבל זה פשןט בלתי ניתן לחיזוי
וואי ממש!!דפני11
באמת אי אפשר לדעת..שרה111
לנו יצאו ילדים שבחיים לא הייתי חושבת. דומים למשפחה אבל בקושייי דומים לי ולבעלי.
באמת א"א לדעת...
ובמיוחד שלקח לי אפילו זמן להתחבר למראה של בעלי..
ומכירה זוג חברים שנולד ילד שלא דומה להם בכלל..
מכירה מישהי מעלפת והילדים פחות.
בקיצור, זה לא אומר כלום, אנחנו לא באמת יודעים איך ייראה השילוב ואיזה גנים יתבטאו, ולא יכולים לדמיין את היצירות של הקב"ה, וגם אין לנו אפשרות לשלוט בזה.
רק להתפלל ולזכור שזה לא העיקר
לכי לקואצר/ייעוץ/ טיפול טובים...
למצוא על מה זה יושב ולטפל
חבל אם זה מה שמעכב אצלך את הזוגיות.
אניביבוש

לא יודעת...

אני מעולם לא ראיתי ילד מכוער ולא חושבת שיש כזה דבר

אני יודעת שיש שיחלקו עליי

יש לנו במשפחה אחיינים יפים ממש דוגמנים ושלי לגמרי ממוצעים ורגילים ומעולם לא הרגשתי איזה פחיתות כבוד בגלל זה

אולי כי אני לא מייחסת לזה ככ חשיבות

בכל מקרה השאלה אם את מתכוונת ליופי-שזה דבר נדיר מאד

או למראה ממוצע

בננו. ראיתי ילדים יפיפים שנראים ממש לא יפההיריון רביעי
וראיתי ילדים פחות יפים אבל נקיים ולבושים יפה שנראים דוגמנים. אז זה ממש תלוי בנו.
ולא אני לא מתכוונת לבגדים יקרים אלא בגדים נקיים, מגוהצים ומתאימים
על היופי של ילדיםרותי אלבאז
אני לא רגילה לפתוח את הפורום אבל היום קפץ לי בדיוק הנושא הזה ובאמת אני רואה לנכון לציין שלפני הילדים שלנו, אם מחשיבים את עצמנו כיפים/ בעלי חן/חכמים וכו' אז רוב הסיכויים שנצליח לראות את זה אצל אחרים ובמיוחד אצל הילדים שלנו. הביקורת עצמית המוגזמת מדכא וגורמת שלא מצליחים לאהוב את פרי ביטננו וכל כך חבל!!!!!!!
צריך להתרגל לראות את הטוב בכל דבר ובכל מצב, ולא נשכח שכל בנ"א נברא מצלם אלוקים, אין כזה דבר נשמה יהודית בלי חן, ובכלל ילדים בד"כ טהורים בלי חטאים וזה בכלל יופי שמקרין החוצה! חבל על כל אלה שמתבזבזות על הקטנוניות של אחרים ובמיוחד שגם ככה ממתי החברה קובעת על עצמנו מציאות(יפה/לא יפה)?!
^^^ים...אחרונה
תודה לכל העונות, רציתי להדגיש בגלל שהשאלה צרמה קצת גם לי,אייס תות
זה לא בא מרדידות אלא מרגישות יתר,
הילדים שלי לא עב"מים, הם מתוקים חכמים וכובשים מעבר לרגיל(אני מודה על כך כל יום), וטיפונת שונים מהסטנדרט אצלנו, הם מקבלים מאתנו את כל הבטחון והאהבה שבעולם, השאלה שלי היתה כלפי תגובות הסביבה, מה נסגר עם אנשים, להוציא מהפה ככל העולה על רוחם, לא יודעת למה לוקחת כל כך ללב, אולי בגלל שכל מה שקשור בילדים יותר פגיע
אנשים חצופים. תנסי ללמוד לסנן.אורוש3
בדיוק אתמול הייתה ברית לבן דוד שליחצילוש
וסבתא שלי קצת דמנטית, מתנהגת לא תואם לגילה.. חסרת טאקט ברמות מפחידות, אבל היא אישה כל כך מתוקה שזה מחפה על הכל

היא ראתה אותי מרחוק כשהגענו "*****'לה!!! איזה יפה את!! הפנים שלך הכי הכי יפות במשפחה! רק את צריכה לרדת במשקל. נגיד אם היית גבוהה ורזה כמו אחותך (אחותי ישבה לידה) אז היית דוגמנית!! מושלמת!! חבל שעלית ככה! אני זוכרת איך היית רזה וכל הבנים התחילו איתך" חחחחח אחותי הקטנה אומרת לה "אבל סבתא, אמרת השבוע שאני הדוגמנית" מה היא עונה לה? "לא, לא!!! מה פתאום! *****'לה הכי יפה משלושתיכן וגם מהבת שלי ומכל הנכדים והנכדות, מה את רוצה, שאני אשקר? גם את יפה" וכל זה בעצם נאמר בצעקות שכל הרחבה בחוץ מלאה אנשים😑
אחר כך היא עוד לחשה לי בשקטחצילוש
"אל תאכלי בעמידה, זה יורד לרגליים"


הורסת!!!מושית
וואי. לא ידעתי אם לבכות או לצחוק. זה שופך. אבל עצובאורוש3
היא מתוקה הדמנציה פשוט מנוונת את המוח. בשיא הרצינותחצילוש
אף אחד לא לוקח אותה אישית או נעלב אף פעם..
אני יודעת. לכן כתבתי עצוב...אורוש3
אהה לא הבנתי.. כן. באמת זה עצובחצילוש
בעיקר לילדים שלה שרואים את ההדרדרות החדה במהלך השנים..
לגמרי מה נסגר עם אנשים?!!!להשתמח
גם אם הייתה עוברת לי מחשבה בראש, זה לא משהו שאומרים
אני לא כ''כ מבינהבת 30
מה זה אומר שהם לא בסטנדרט?
יש איזה סטנדרט של יופי לילדים שקשור לחברה?
כאילו המראה שלהם תלוי בנו בכלל...

ולגבי השאלה. יש לי ילדים שבעיני הם יפים יותר מאחרים. אבל אז מה. אז מס' 3 יותר יפה ממס' 2, ומס' 2 יותר יצירתית ומצחיקה ממנה, ומס' 1 פחות יפה אבל מוכשרת המלא תחומים ומס' 4 לא יפהפיה אבל מתוקה וחכמה ברמות אחרות. וכו' וכו'.
כלומר- יופי זו תכונה, וכמו כל תכונה היא מגיעה במינון שונה אצל כל אחד.
מה זה עובר מכוער, זה די מגוחךים...
לשאלתך, איפה זה יושב אצלך. למה זה כזה אישו בעינייך?
האם את לא מרגישה יפה? מה זה יתן לך שאחרים יגידו שהילדים יפים?
נראה שפה זו העבודה שלך
את שמה דגש מאוד גדול על מראה חיצוני וזה בד"כ נובע מחולשות שלך
הרבה פעמים זה אפילו לא נכון, רק תחושה שלך בגלל הרגשה שאת לא מספיק טובה, שהילדים שלך לא מספיק. וזה גם יכול לגרום לנזק לילדים, כי זה מה שאת משדרת להם.
אני לא גדלתי בהרגשה שאני יפה... סבתא שלי בסוף ימיה הסתכלה על תמונות שלנו מטיול ואמרה שאני ואחותי מאוד יפות. במשך רוב חיי לא קיבלתי מחמאות או שיגידו לי שאני יפה. ולקח לי זמן להרגיש יפה ושווה.
בכל אופן לא טוב לתת דגש על מראה חיצוני. ראיתי שדודה שלי אומרת לנכדות שהן מאוד יפות ותמיד אחרי זה אומרת שהכי חשוב היופי הפנימי. הרי מה שווה מראה חיצוני אם מבפנים האדם מכוער? יותר חשוב להיות יפה מבפנים
אפשר לפרוק? בתקווה שלא יהיה אווטינגאנונימית בהו"ל

יש לי גיס דתל"ש, בזוגיות עם קונסרבטיבית.

אנחנו דוסים מתנחלים.

היא טבעונית.

הם פציפסטים.


עד כאן רקע.

הם עשו חנוכת בית אצלם, כיבדנו

מפה לשם בעלי התבקש להגיע בלי האקדח. כיבדנו


אני אחרי שיחה קשוחה עם בעלי על מצבנו, אחרי התברברות בדרך כי שלחו לנו כתובת לא ברורה+ פקקים של המרכז

אני כבר עייפה, רעבה ועצבנית, אבל בשעה טובה הגענו.


נכנסים לריח של מרק טוב, שבושל בבית. אני נזכרת שהוא אמר שהוא אוכל גם טרפות. מבינה שאני צריכה לוותר על המרק.

רואה פיצה קנויה, נרגעת, מגלה שהוא מחמם אותה בתנור.

מישהי דתייה מהמשפחה מביאה לביבות, אני בונה על זה, מגלה שגם אותם הוא מחמם.

מסתכלת מאיזו פיצרייה הפיצה, בודקת עליה בגוגל, כתוב שהיא כשרה ללא תעודה. מבינה שגם עליה אני נאלצת לוותר.


נזכרת באירוע חלבי שעשינו לא מזמן, כמה השקעתי שיהיה מכל סוג גם משהו טבעוני...


בעלי מרים טלפון לפיצריה ומבין שיש תעודה, עוצר את גיסי מלחמם את שאירות המגש של חומם. אוכלת משולש פיצה קרה, עם תוספות שאני ממש לא אוהבת. וזהו, כי אכלו מהמגש הזה גם כאלה שלא אכפת להם מכשרות...


וככה אני מסיימת את הערב עם אכזבה גדולה, עייפות, רעב, עצבים

אהה ושיעמום מנושאי שיחה לא מעניינים.

וואי חיבוקשירה_11

רצף אירועים ממש מרגיזים ועוד מלווים בהרגשה של חוסר התחשבות

חיבוק

מכירה את זה ככ. הרגשה מגעילה!Pandi99
ממש קשוחתהילנה
אני למדתי מראש לא להתבייש לשאול: מה יהיה לאכול? באיזה כשרות? מבחינתי זה הבייסיק של ההתארחות
לגמריאיזמרגד1

או לשאול, או להגיע מראש שבעים...

אבל זה אחד המבאסים גם להיות באירוע ולא לאכול וגם הקטע שלא מתחשבים...

דיברתי עם חמותיאנונימית בהו"ל

אמרה שהוא ידאג לנו.

היא גם הרשתה לעצמה לאכול משהו בטענה שזה טבעוני, אני לא חושבת שהיתה אוכלת אם היתה יודעת שהוא אוכל טרף

ציפיתי שכמישהו שגדל כדתי תיהיה התחשבותאנונימית בהו"ל

בסוף הוא יודע הכל

מבינה שציפיתי יותר מידי

לא ציפית יותר מידיממשיכה לחלום

לדעתי לא יפה לעשות אירוע בבית, להזמין אנשים, ךהכין כיבוד ולא לדאוג שהם יוכלו לאכול.

זה חוסר התחשבות

כמו שתיארת איך התאמצת שיהיה משהו טבעוני מכל דבר

ממש ככהיעל מהדרוםאחרונה

לק"י


בטח כשלא מדובר בחילוני גמור שמנותק לגמרי מאנשים דתיים.

הוא לא יודע שדתיים צריכים אוכל כשר?... ולא אוכלים בכל מקום?

איזה מתסכלללצוצקהלה

נשמע סופר קשוח, ובפרט שכשארחת כל כך טרחת והתחשבת..

אני בסיטואציות כאלו דואגת להביא איתי משהו- סלט/ פשטידה/ עוגה שאני אוהבת (אפילו קנוי...) ואז יודעת שבכל מצב יהיה לנו משהו לנשנש...

רעיון טוב להבא!אנונימית בהו"ל
למרות שהודעתי לבעלי שאני לא חושבת שאגיע לאירוע שלהם, ואם כן זה יהיה אחרי הרבה מחשבה
איזה מבאס!!שלומית.

האמת אני חושבת שצריך לדבר איתו ברחל בתל הקטנה. בסוף הוא גדל כדתי והוא מכיר את ההלכות. אז נראה לי בסיסי שאם הוא מארח את המשפחה הדתית שלו הוא יתחשב.

(אצלינו במשפחה גם יש דתל"ש שמארח ודואגים שהכל יהיה כשר... אולי ההבדל הוא שהוא דתל"ש כבר מעל 30 שנה ועבר מזמן את הקטע של לעשות דווקא.)

וזה בלי לדבר על הקטע של להתארח אצל זוג לא נשוי אבל זה כבר עניין שלכם...

קיצור, אני חושבת שאפשר לדבר איתו כאדם בוגר בתקוה להבנה

לא תארתי לעצמי שאדם כזה יהיה חסר מחשבהאנונימית בהו"ל

בסוף כשבעלי אמר לו שיש בעיה עם זה שהוא מחמם בתנור הוא נעצר, אבל זה היה מאוחר מידי.

אני לא חושבת שזה היה דווקא כמו פשוט חוסר מחשבה עלינו.


ולגבי זה שהם זוג לא נשוי- יש דברים מורכבים בין משפחות...

יש צפרדעים שבולעים

בואי, גם זה שהיא קונסרבטיבית זה לא מציאה, אפילו שהיא חמודה ממש

וזה שהיא מסיתה אותו שמאלה שמאלה שמאלה

מצב קשוח.

ומנסים לאזן, די למען כיבוד הורים/חמים

אז כנראה באמת פשוט להעלות למודעותשלומית.

ולתזכר אותו ....

ובאמת נשמע מצב מאתגר, בהצלחה!!

וואי...איזה לא נעיםיעל מהדרום

לק"י


למשפחה קרובה מן הראוי לדאוג.

זה גם לא מישהו בודד ששומר כשרות. מן הסתם שהיו לא מעט.

האמת שבסוף היה אירוע לא גדולאנונימית בהו"ל
אבל היינו חצי דתיים, מספיק חשוב להתאים משהו אלינו
לגמרי....יעל מהדרום

לק"י


לי יש אחות טבעונית, אז הכי הגיוני שאני אדאג לה לאוכל באירועים. לא חייבים שיהיה לה הכל, אבל שיהיה מה.

היא משפחה קרובה, לא איזה סבתא של הבת דודה מהצד השני.

מוכר מאוד!זמינה

ותחשבי שהייתי במצבים כאלו עם ילדים שצריך לומר להם לא לגעת בכלום

למדתי להאכיל את כולם לפני (קונה להם פיצות אז הם מאושרים)  ולשמוח ביחד המשפחתי

גם אצלינו נושאי שיחה זה קשוח ביותר בטח מאז הבלאגנים של הרפורמה ועוד יותר מאז המלחמה בעזה, אני מנסה למצוא נושאי שיחה לא נפיצים, להחמיא על מה שאפשר, לשתוק הרבה גם כששומעת דברים כואבים וללכת הביתה בידיעה שעשיתי מה שיכולתי.


משערת שגם לצד השני יש מה לומר עלינו כי כל אחד רגיש לדברים אחרים.


מציעה לפתוחהמקורית

ולבקש להתחשב או להגיע שבעים או להביא פיצה בעצמכם


אצלנו השיח במשפחה על הכשרות פתוח, לא אוכלים טרפות ב"ה אבל לא ברמה שלנו אז מדברים על מה כן ומה לא, כשברור לנו שזה שיח לגיטימי

אתם התחשבתם עם האקדח, לגיטימי שיתחשבו בדברים אחרים שחשובים לכם. לא רואה סיבה להשאיר את זה לא פתור ולצבור מרמורים


אצלנו אחרי תקופה קצת מתוחה בהתחלה פתחתי שיח ומאז עובר בטוב והכל בסדר

רק לי מוזר ממש הבקשה על האקדח???אונמר

מה נשמע עם אנשים.

בחיים לא הייתי מכבדת בקשה כזו. אני לא אגיד לך אפילו לבוא עם חולצה עם שרוול ולא גופיה.

על האקדח אתה בא עלי??

אני כן מצפה שיבואו בצניעות בסיסיתיעל מהדרום

לק"י


(חולצה עם שרוולים, לא מחשוף גדול, מכנסיים לא קצרים).

לא מבקשת אולי, אבל כן ברור לי שאמורים לכבד. למרות שמאנשים שמבקשים ממני לא לבוא עם אקדח, בהחלט אפשר לבקש לבוא עם לבוש מכבד. מבחינתם זה כנראה ממש דת, הפציפזם הזה (לא שאני מסכימה איתם כמובן. אבל יש מצבים שעדיף לכבד כדי לשמור על יחסים תקינים. בטח אם מדובר בביקור של פעם ב...).

טכנית לא הבנתי את הענין. מה המטרה שלה בבקשה הזו?אונמר
פציפיזם יכול להיות גם החשש מעצם הימצאות הנשקירושלמית במקור
כלומר חשש פרקטי של תאונה שעלולה לקרות,


אבל גם כוללת את הרתיעה מהנוכחות שלו במרחב האישי שלהם, רתיעה מכך שהוא חלק מחיי היומיום (במגוריהם כביכול אין סיבה לנשק), העובדה שהוא בתוך בית עם ילדים, והצורך להסביר להם. מבחינתם שהילד גם לא ילך לצבא... יש למשל הורים פציפיסטיים שמסרבים לחשוף את הילדים למשחקים עם אלימות וכיבוש, אפילו משחקי קופסה, אז הם לא ירצו מראה של הכלי הזה עצמו בבית.


(חושבת על הקבלה של אולי לבוא במעיל פרוות שועל לבית טבעוני)


(כמובן שאני אישית לא מזדהה, רק מסבירה את העמדה שיכולה להיות, ותמיד שווה שהפותחת זו שתסביר, או שתשאל את קרובי מהשפחה הפציפיסטיים אם אינה יודעת)


מהשאלה שלך, שווה לך לגגל פציפיזם. חנוכה שמח!

תודה. ווא קשה לכבד במציאות חיים שלנו.. מבינה אבל.אונמר
פציפזם זה עניין מצפוני. לא?יעל מהדרום

לק"י


לא נשמע לי שזה קשור לחשש מתקלות עם הנשק.

אלא לזה שהם נגד מלחמות (חיים בסרט. אבל שיהיה).

ככה הסבירה לי פציפיסטית בעבר. לא התווכחתיירושלמית במקור
חחח...נשמע לי כמו תירוץ שלהיעל מהדרום
תחושה של לא רצויים....ללכת?מולהבולה

חמי וחמותי עושים מחר מסיבת חנוכה בבית והם גרים מאוד רחוק

אנחנו בכללי לא נוסעים לשם הרבה כי קשוח לנסוע עם כל הילדים

ממש רציתי שיסייעו לשבת כי זה הכי נוח אבל לא הסתדר כי אח אחד לא יכול להגיע וחשוב להם

שיבוא

הקטע הוא שעלינו מקשים

אם אנחנו מגיעים למסיבה זה אחרי הדלקת נרות ונגיע רק באזור 8 וחצי בערב.כלמשנה אנחנו מגיעים שכולם בקינוח!!!

אז אמרתי לחמותי שבוע שעבר שממש קשה לנו להגיע אז היא הציעה שנישאר לישון

בעלי כל חייו בתפקיד הילד המרצה של הבית. והם מנצלים את זה!!!! לו היא אמרה שקשה לה שנישן אצלה כי גם האח השני נישאר לישון..

אני תוהה לעצמי למה אנחנו אף פעם לא בעדיפות אצלה? לא מעניין אותה שאולי פשוט נחליט לא לבוא?

זה כך גם בפורים תמיד כי לא רוצה שנישאר לישון והפסקנו ללכת והיא די מרוצה , לא מתלוננת על כך.

אגב גם בשבת שבע ברכות של גיסי היא אמרה לי שובל שלא אמרה לבת שלה להישאר לישון על. (הבת גרה רבע שעה מהאולם שאכלנו בו)

מי שזוכרת היא לא הסכימה שנישן כולנו אצלה עם הילדים וגם לבת שלה יש ילדים!!! אז למה דוקא אנחנו לא????

אני כרגע תוהה האם ללכת בכללי קשוח לי ממש הנסיעה ועוד בפקקים של חנוכה עם תינוק וילדים קטנים

ועוד ביקשו שלא נבוא בידיים ריקות, זה מצחיק אותי להביא אוכל לסוף האוכל.... העיקר לומר שהבאנו

לי באופן אישי בא לא להגיע ולא לענות אם יתקשרו...למה אנחנו צריכים תמיד להגיע במסירות ייראה שלא אכפת להם בכלל

הכל זו תחושה שלי.... בעלי כמובן חושב אחרת כי הוא אוהב לרצות אתם

זה נשמע כמו סוגיה מול ההוריםכורסא ירוקה

אבל באמת זו סוגיה ביניכם.

אם תלכו את תרגישי רע ושמתייחסים אלייך לא יפה וזה טינה שכבר נצברה ותיצבר עוד.

אם לא תלכו אז בעלך יהיה זה שיצבור טינה.

אם תעשו פעם ככה פעם ככה מתוך שמחה - זה יכול להיות פתרון, אבל אם זה יבוא מתוך מרמור ותסכול ותחושת אין ברירה - בסוף שניכם תרגישו רע.

לדעתי כדאי לכם ללכת ליעוץ זוגי ממוקד על זה, גם כי זה פער שמתרחב ביניכם ביחס למצב, וגם אם יש דפוס של ריצוי שפוגע בזוגיות אז חשוב להאיר את זה ולראות מה ניתן לעשות.

תאמת שלא הייתי באהמקקה
אולי שבעלך ייסע רק עם הגדולים אם זה חשוב לו
למה בעצם להגיע?באתי מפעם

הם ישמחו אם תבואו?

אתם תשמחו להגיע?

זה נשמע שגם אתם וגם הם לא ממש שמחים להיפגש, אז למה לטרוח? 

וואי ממש לא הייתי באה ואת עוד יולדת!Doughnut
לנסוע רחוק עם תינוק קטן, ולטרוח להכין אוכל שלא ברור מתי יאכלו- אין מצב שהייתי מוכנה. מודיעה שלא באה עם התינוק ואם חשוב לו הוא יכול לנסוע עם חלק מהגדולים יותר אולי.
לא נוסעתהמקורית

מרחק, תינוק, להגיע מאוחר ועוד עם משהו שצריך להביא.. מה ההנאה פה בדיוק?

לא יודעת, אם לא זורם אז לא בעיניי

שבעלך ייסע לבד עם הילדים 

האמתחנוקה

היה לי בעבר מצב כזה מול חמותי

לא אפליה אלא שהיא לא היתה מבינה את הקושי שלנו בלהגיע

הם גרים בחור

היינו בלי רכב

יכלה להתקשר במוצש אנחנו מתישבים למלווה מלכה אולי תגיעו? כאילו הם גרים בפינת הרחוב... ולא נעים לסרב

ואנחנו נחפזים לצאת מטרטרים ומגיעים כשמפנים את השולחן.

עברנו הרבה מים בנהר סביב זה.

בסוף הבנתי- שזה לא טוב לאף אחד.

אני לא באה כשאין בצד השני מי שמעריך את המאמץ להגיע.

להורים שלי אין מצב שלא נבוא, כי תמיד נקבל יחס טוב, יכול להיות שיש להם פחות יכולות/תנאים לאירוח, אבל אנחנו מרגישים רצויים.

אצל חמותי לפעמים החויה היא קצת מנותקת. כאילו מזמינה מלא אבל לא מדברת איתי.

גיסה אחרת אמרה לי בגילוי לב שמרגישה שבעצם היא מזמינה אותנו כדי לראות את הנכדים אבל לא רוצה להיות מחויבת לבייביסיטר.


מאז ששחררנו, וזה היה עבודה משותפת שלי ולש בעלי- אנחנו באים רק כשזה בכיף לנו.

כן זה מאמץ, אבל אנחנו באים ממקום של רצון.

הבנו את החשיבות לש זה בשבילנו ועושים צה שטוב לנו.

מה אגיד לך, עשה פלאים למערכת.

קודם כל היום היא מזמינה הרבה יורת בנעימות )מסיבת חנוכה ביום שלישי, נשמח שתבואו. זה היום שמתאים ךי ואני מבינה שיכול להיוץ זה לא יתאים לכולם( לעומת פעם שגיסה מאושפזת היא חשבה שצריכה לחתום שיוצאת ערב!!! כי איך מפספסים כזה אירוע.

וכאמור גרים בחור אף פעם לא הצעה להקפצה אפילו לצומת קרובה או משהו...

היום יש הערכה ואוירה יותר טובה כשמגיעים

ובעיקר אנחנו לא מרגישים מחוקים.


והיום רואה הרבה יותר את הטוב שבה.

היא שומרת לי על הילדים אחרי לידה

היא סבתא טובה.

נכון אני אפפעם לא אהיה ידידת נפש שלה כנראה, אבל לצאת מהמקןם המרצה עה ממש טוב.

אגב אצלינו זה כן קשור אליה כי כל הכלות עברו את התהליך הזה )אין לה בנות( כל אחת בקצב שלה...

למה אתם מגיעים מאוחר ככ כשכולם מגיעים מוקדם?חילזון 123

זה באמת מאמץ מיותר להגיע רק לקינוח כשזה נסיעה רחוקה ככ

יותר הגיוני לצאת מוקדם, או להגיד מראש שלא מסתדר לכם ולחסוך את הטירחה

בגלל הדלקת הנרות. הם בטח רוצים להיות חצי שעהאמהלה

עם הנרות לפני שיוצאים מהבית. ואם הם מדליקים בצאת הכוכבים+נסיעה למקום רחוק זה הגיוני מאד.

@מולהבולה היקרה

כשלנו קרה שהגענו לסעודת פורים של המשפחה לקינוח, או יותר מדויק לזימון.... אחרי 3 וחצי שעות נסיעה בפקקים

וכל זה כי היו צריכים להתחיל מוקדם כי לירושלמים יש קריאת מגילה וצריכים לחזור בזמן הביתה

ודווקא לנו שזה היה מצוה לאכול סעודה לא חיכו.

אז הודעתי לבעלי שבזה נגמר הסיפור

והתחלנו לחגוג פורים בבית.

אותו דבר בחנוכה ובכל זמן אחר

יש שלב שזה כבר נהיה לא הגיוני לסחוב את כל המשפחה, במיוחד כשאת אחרי לידה.

ובמיוחד בחנוכה שהכל כ"כ פקוק ויש הדלקה

ממש לא הייתי נוסעת

הייתי מבקשת שינסו לעשות במקום קרוב יותר או מזמינה אלי את כולם

או שפשוט הייתי מתארגנת על מסיבה חילופית לילדים בבית.

חנוכה שמח ושיהיה לכם רק טוב

נכון..או לעשות מפגשים בצהרים ..לפני ההדלקהבורות המים
או בזאת חנוכה שאין הדלקה


או אופציה אחרתהמקורית

להדליק כשחוזרים

לכתחילה זה בצאת כוכבים, אבל לא אסור להדליק אחרי.

אישית אנחנו נוסעים להדלקה אחת אצל ההורים שלי כל חנוכה ויוצאים מוקדם. בעלי מדליק אצלנו בבית שחוזרים. לא לכתחילה,אבל זה בהחלט יגרום לנו לפספס אם לא נצא מוקדם וחשוב לנו לפגוש אותם. אפשר להתגמש כשצריך 

נכון. ואפשר גם להשתתף בהדלקה של המארחיםיעל מהדרום

לק"י


להשתתף בכסף או שהם מוותרים.

או להביא חנוכיה ולהדליק שם גם (אם זה אפשרי מבחינת המנהגים. לא יודעת).

נראה לי שאלו פתרונות שמתאימים רק אם נשארים לישוןבארץ אהבתי

לפי מה שזכור לי, מקום הדלקת הנרות צריך להיות במקום שבו הולכים לישון.

אז אם נשארים לישון שם - אפשר להדליק שם, או לצאת ידי חובה בחנוכיה של המארח.

אבל אם חוזרים אחר כך הביתה, אז זה לא פתרון נכון הלכתית. ועדיף באמת להדליק בבית אחרי שחורים.

אפשרות נוספת זה להדליק לפני הזמן ואז לצאת - מותר להדליק החל מפלג המנחה, רק צריך לדאוג שהנרות ימשיכו לדלוק מספיק זמן שיישארו דולקים עד חצי שעה אחרי צאת הכוכבים (וכמובן צריך לדאוג שזה יהיה בצורה בטוחה, שלא תהיה סכנה להשאיר את החנוכיה בלי השגחה. בתוך אקווריום לדעתי צריך להיות מספיק בטיחותי).

אנחנו פחות מתנהלים ככהבורות המים

זה בכללי גישה לתורה..

נכון לפעמים נבחר את מה 'שמותר'..אבל ראוי שלא

אבל מבחינתנו זה שייך רק למצבי אין ברירה קצת ...ולא לכל מצב


בחנוכה או שננסה לקבוע דברים לבוקר-צהרים

ואז יאפשר להפגש לפני ההדלקה

או אחרי אם זה לא רחוק

ואם לא אז בזאת חנוכה שזה בלי הדלקה


ואם לא אז לא

אז נבוא לבקר בלי קשר


הרבה אנשים עובדים בחנוכהיעל מהדרום

לק"י


ולכן להפגש בבוקר פחות רלוונטי.

זה גם משהו שצריך לחשוב עליו.


במקרים מסויימים אולי אפשר לקחת את החנוכיה ולהדליק בבית של המארחים (כתבתי "מקרים מסויימים", כי אני לא בקיאה בהלכות של כל עמ"י).

זכותכם כמובןהמקורית

אבל זו בהחלט אופציה בעיניי ואין שום בעיה של גישה לתורה לפי הרב ששאלתי בכל אופן

מה ראוי ומה לא הוא אינדיבידואלי לכל סיטואציה בפני עצמה ואם יש מורכבות כזו או אחרת זה יכול להיות ראוי למהדרין

ועוד משהוהמקורית

על גישה לתורה

קל להסתכל מהצד ולחשוב שיש גישה כזו או אחרת לתורה ובוחרים מה שמותר.

את אף פעם לא יכולה לדעת כמה אדם מוסר נפש על מצווה כזו או אחרת ואי אפשר לדעת מה הגישה של כל אדם אז ראוי לכתוב בזהירות לענ"ד שמגיעים לנושאים כאלה

זה לא רקתקומה

קשור לגישה לתורה.

אם ההלכה מאפשרת הדלקה מאוחרת יותר, גם אם במצב לא אידיאלי, אני אשתמש בזה כדי שאוכל ללכת למפגש משפחתי ולשמח את סבא וסבתא.

מפגשים משפחתיים זה גם מהנה, אבל לא רק.

אצלנו למשל זה מאתגר, יש חצי מהחג מפגשים ב"ה, וזה נסיעות ארוכות, מיד אחרי העבודה.

ועדיין, חשוב לנו לעשות את זה בשביל המשפחה.

בשביל סבא וסבתא שלא תמיד יש הזדמנות לפגוש ובכללי מפגש עם משפחה שלא תמיד יוצא לנו להיפגש.

יש לזה לגמרי ערך גם בפני עצמו

ואם ההלכה מאפשרת את זה, מצויין.

כן, במצב אידיאלי הייתי שמחה להדליק נרות בדיוק בזמן.

אבל נגיד אצלנו זה לא כל כך מצב שואלים כל אחד מתי נוח לו. פשוט קובעים ואין לנו יכולת להשפיע על זה.

אז אני אעשה את המאמץ שלי, גם אם זה אומר להדליק מאוחר.

והדמעות בעיניים של סבתא שרואה את כל המשפחה יחד, שוות את זה בעיניי.

לדעתי זה גישהניגון של הלבאחרונה

המשפחה שלי מאוד כזאת, ואני רואה את זה מתבטא בדברים בכל החיים, לא רק חנוכה. אם ההלכה היא X ואפשר להקל במידת הצורך, הם לא יקלו אלא בצורך מאוד מאוד גדול וגם אז יעשו הכל בשביל להקל כמה שפחות. וכן, כשבאים בגישה כזאת יש הרבה אנשים שמפגש משפחתי הוא לא צורך גדול מספיק. ויש בזה גם משהו מאוד יפה בעיני, שלקיים מצוות הדלקת נרות בהידור ובזמן מלכתחילה חשוב לנו יותר. ההתייחסות היא לא שאם יש מצב אידיאלי אתה מדליק בזמן (ובעצם כמו שצריך. חשוב להדגיש שהאופציות של להדליק בבית המארחים או אחרי/לפני זה להקל. רוב מוחלט של הרבנים יגידו שזה מותר, אבל ההלכה היבשה היא להדליק בזמן) אלא שאתה עושה הכל בשביל להדליק כמו שההלכה קבעה מלכתחילה, בלי קולות

בסדר אבל אם המפגש בחמש נניחחילזון 123

אז יוצאים ככה שיגיעו בערך בחמש ומדליקים בבית כשחוזרים.

ואם אין מצב לא להדליק בבית, אז מראש מודיעים שלא נגיע... לא רואה איפה החוסר התחשבות פה...

אם כבר, אז הם אלו שלא מוכנים להתגמש ולא מתחשבים. אולי יש דברים קודמים שמעכירים את האוירה וכו'. אבל ככה סתם רק המקרה הזה, לא בטוחה איפה החוסר התחשבות פה.


אגב גם במקרה שלכם של פורים

לא יודעת, נניח יש 3-4 משפחות שמחכות למשפחה אחת שנתקעה בפקקים. מה הציפיה? שלא יאכלו שעתיים שלוש וישבו סתם ויחכו עם כל הילדים?

אני הייתי מתקשרת מהדרך ואומרת אל תחכו לנו, תשמרו לנו אוכל.

ואם זה כזה טירחה באמת להבא זכותכם להחליט שיותר נח לחגוג בבית ולא להטרטר בחג בפקקים, האמת לגיטימי.

יש אנשים שנוהגים שאי אפשר.ניגון של הלב

אצלנו במשפחה (כולל המורחבת מאוד) הרוב מקפידים להדליק בזמן, והפתרונות של להדליק מאוחר/מוקדם בבית המארחים תקפים רק במקרי קיצון, לא סתם ככה כי אנחנו רוצים לקבוע מפגש משפחתי בהדלקת נרות. אז מתחשבים בכולם, כולל אלו שגרים רחוק, בין אם בשעה או במיקום (זאת אומרת אם בחרנו מיקום שלמישהו יקח שעתיים נסיעה, נתחשב בו בקביעת השעה, ולא במי שגר במרחק הליכה). וכן, יש לי דודים שאומרים שלא יודעים אם יגיעו מראש או לא, כי הם גרים רחוק וקשה להם להתנייד. אבל חד משמעית לדעתי, אם אתה יודע למשפחה מסוימת יש מגבלות קבועות (הם כל שנה מגיעים באותה שעה, לא שהיה בלת"ם) צריך למצוא פיתרון כלשהוא, וגם שאר המשפחה צריכה להתחשב. כמו שאם יש משפחה אחת שאוכלת מהדרין כשכל השאר לא, לא באופן קבוע כל מפגש לא יהיה להם מה לאכול, צריך למצוא פיתרון ביניים 
אולי לאחר קצת את המפגש ואז הם יגיעו יותר באמצע, אולי לעשות במקום קרוב יותר, ברור שגם הם יצטרכו להתגמש, אבל לפעמים יש דברים שלנו אין איך לשנות

לא הכרתי מנהג כזהיעל מהדרום
לק"י


אס אם זה המצב, באמת כדאי למצוא פתרון. גם אם לא כל שנה, אז פעם בשנתיים לפחות.

באופן כללי, הלכתית יש זמן להדלקת נרותניגון של הלב

ואפשר להדליק בזמנים אחרים כשיש צורך. אני מכירה הרבה אנשים (דרך אגב, לרוב זה בא בעוד תחומים בחיים, העניין הזה של מה אתה מגדיר צורך שניתן להקל בו) שלא מקלים בזה אלא אם ממש אין להם ברירה, ומפגש משפחתי לא תמיד נכנס לקטגוריה הזאת. אני מדברת על אנשים שגם הופכים עולמות בשביל להדליק נרות בזמן ומשנים תוכניות שלמות בשביל זה, שנה שעברה התארחנו בשבת חנוכה ונשארנו לישון במוצ"ש למרות שזה פחות נוח לנו, בשביל להדליק נרות בזמן ולא באיחור של כמה שעות

אבל להדליק יחד עם המארחים?יעל מהדרום

לק"י


לא נתקלתי בבעיה בנוגע לזה.

זכור לי שאפשר להשתתף בתשלום בשמן/ נרות.

או באמת להביא חנוכיה ולהדליק אצל המארחיםיעל מהדרום

לק"י


ולמה להשאר לישון?

אי אפשר להדליק ואז לחזור הביתה?

לפי הלכההמקורית

שאני מכירה המצווה היא להדליק בבית שלנים בו

מי שמקפיד להדליק בזמן ידאג לישון איפה שמדליקים

הבנתי...(תגובה כללית לכולן)יעל מהדרום
זה תלוי אם אתה ישן שם וזה נחשב הבית שלך או לאניגון של הלב

וגם אז לא בטוח. לי אמרו פעם שאם הבית שלי במרחק הליכה סביר ואני יכולה ללכת להדליק שם נרות, גם אם אני ישנה בבית אחר אני צריכה ללכת להדליק שם כי זה הבית שלי. כמו שכתבתי, לרוב זה סגנון מסוים של אנשים, שנוהגים לא להקל אלא אם אין ברירה (בתור נערה קבעו לי טסט רגע לפני הדלקת נרות, אז הלכתי, אבל חזרתי כמה שיותר מהר להדליק, וזאת הפעם היחידה לדעתי עד שהתחתנתי שלא הדלקתי בזמן). זה אנשים שבאמת מוכנים גם לשלם מחירים בשביל להקפיד על ההידור ההלכתי, וזה מתבטא בהמון דברים

זה דיתקומה

בדיעבד.

הכי טוב להדליק בבית שלכם

להשתתף עם מישהו בתשלום זה לא לכתחילה הלכתית

לא כל כך הבנתי למה אתם חייבים להגיע בסוף האוכלקופצת רגע
כל שנה? 
הסתכלות אחרתזווית אחרת

תמיד מעניין אותי לקרוא איך כלות מתיחסות שונה לחמה ולאמא.ולפעמים הסיטואציות זהות..

1.לגבי ההגעה המאוחרת שלכם- זו החלטה שלכם.אפשר להדליק אצל הסבא והסבתא ואחר כך בבית.אי אפשר גם לרצות להדליק בבית לחכות חצי שעה ואחר כך להתלונן שמגיעים לקינוח.הם גרים רחוק.מה לעשות?

2.ביקשו לא להגיע ביידים ריקות- מבינה שיש הרבה אנשים.טרחה גדולה והרבה עבודה וטרחה לפני ואחרי להורים, מקובל שכל אחד מביא משו.אפשר לקנות.לא ביקשו רק מכם.

3.שינה- כאשר מארחים עם הרבה אנשים, המארחים בעיקר אם הם יחסית מבוגרים, זקוקים קצת לשקט.לינה של משפחה עם ילדים מקשה מאוד- מצעים, ארוחת בוקר, רעש.ממש לא פשוט. את אומרת שבכל אופן הציעה לך לישון, למרות הקושי- אז על מה את מתלוננת? שלבעלך אמרה שקשה? כי עם הבן שלה היא מרשה לעצמה להגיד שקשה.ובשבילך היא מתאמצת.האמת? ראוי להערכה גדולה מצידה.הכי קשוח להורים שילדים קטנים נשארים לישון אחרי ערב מורכב, בטח כמו פורים.

3.אין לה בעיה שהבת תישן? זה מעצבן אותך....כן, מה לעשות, בת זה משהו אחר מכלה.הבת גדלה בבית .מניחה שאמא לא מרגישה בנח שיש בלאגן  כאשר הכלה בבית ומרגישה נח עם הבת.טבעי.

4.ביביסיטר- הסבתא לא אמורה להיות ביביסיטר.היא אמורה להינות מהנכדים.

5.המפגש הוא לאו דווקא שהסבא והסבתא יראו אותך- זה מפגש גם שבני דודים נפגשים, אחים נפגשים.יש לזה ערך חשוב.

6.בעלך לא רוצה לרצות אותם. בעלך אוהב את המשפחה שלו ורוצה להיות במחיצתם.

סליחה אם כתבתי קצת קשה.מאוד מעצבן לראות את העין הרעה שיש לכלות על החמיות ואת התמיכה שהן מקבלות על זה מבנות הפורום.

אני מטאטאת ערימה ענקית של בלגן לכיוון הכניסה לביתתודה לה''
מכל הסלון והחדרים,


בעלי פותח את הדלת ומסמן לי להמשיך עם הטאטוא- קדימה, החוצה לחדר מדרגות🤣🤣🤣


מי זורמת על שרשור יציאות של הבעל (על משקל פניני ילדים)?

מציעה לך פיתרון לסוףתוהה לעצמי
חלוק מגבת שברור מאוד שהוא שלך וחיים ישתנו לנצח. אם תצליחי לגרום לבעלך לקנות לך מתנה חלוק מגבת מפנק במיוחד זה בכלל יתן לו מוטיבציה לשמור אותו רק שלך.
הסרת משקפיים- שואלת בשביל אחותיהשם גדולל

עם משקפים מהיסודי

מעוניינת לעשות לייזר להסרת משקפיים לאחר מספר לידות ומעוניינת גם בהמשך להביא עוד, אך מתלבטת אם לעשות בקרוב לייזר

רוצה לשמוע מחוות דעת של נשים בתקופת לידות שעשו לייזראיך הייתה להם החוויה? והאם המספר חזר?

תשמח לשמוע מקרים עדכניים, כרגע קיבלה המלצה לעשות אצל דוקטור לוינגר

עשיתי לפני ההריונותאחת כמוני

ילדתי שניים בינתיים ב"ה

הכל בסדר והמספר לא חזר ב"ה 

איזה סוג עשית?השם גדולל
איך הייתה ההחלמה שלו?השם גדולל
היא ממש חוששת לעשות אותו עם מספר ילדים בבית
מהניסיון שליואני שר

כמו הרבה דברים אחרים, זה עניין מאוד אישי.

אני עשיתי את הניתוח שנחשב קשה יותר (לא זוכרת עכשו את השם) ובגדול היתה לי החלמה קלה. מה זה אומר? שלא היו לי כאבים בכלל, אבל כן לקחתי בערך שבועיים וחצי חופש מהעבודה כי לא ראיתי טוב ולא רציתי לאמץ את העיניים (אני עובדת מול מחשב אז זה קריטי).

אחותי עשתה את אותו הניתוח כמה חודשים לפני - סבלה כמה ימים מכאבים מטורפים. ולדעתי חזרה לעבודה מהר יותר כי לא היתה לה גמישות כמו לי.


ככה שאני לא יודעת איך ניסיון של אחרים יכול להועיל פה... כי אין הבטחה מה יקרה.

מה שכן, כדאי להיערך ולבחור תקופה שבה יש יותר אפשרות לנוח, בטח כמה ימים, של חופש מהעבודה ועזרה בבית.

תודה רבההשם גדולל
ככהאחת כמוני

יומיים כאבים חזקים ממש בעיניים.

אח''כ ללא כאבים אבל ראיה מטושטשת שהלכה והתייצבה עם הזמן, כל הזמן היה שיפור.

חושבת שחודשיים-שלושה אחרי ראיתי 6/6 ב"ה.

אני עשיתימחכה להריון
היו לי שני ילדים שעשיתי.. היום אני עם ארבעה ולא חזר רואה מצוין ברוך השם
איזה סוג עשית?השם גדולל
מכירה מישהיניגון של הלב

שעשתה קצת אחרי לידה שלישית.

בערך שנתיים אחרי הלידה השישית (יותר משבע שנים אחרי הניתוח) חזר לה מספר של חצי בשתי העיניים, שלםני זה היה לה יותר מ4

מעניין למה זה חוזר.. מבאס לשמועהשם גדולל
אצלה עברו יותר שנים ממה שאמרו להניגון של הלב

וגם לא באמת חזר לה מספר גבוה, היא מסתדרת בקלות גם בלי משקפיים

עשיתי בתור רווקהשומשומ

אחרי 3 לידות ב"ה כל פיקס

רואה 6/6

איזה כיף, ב"ההשם גדולל
ליאיזמרגד1

היה מספר ממש גבוה, עשיתי לפני החתונה ומלכתחילה נשארה מידה נמוכה. אני חושבת שעלה לי עוד קצת אחרי, אבל אני עדיין לא משתמשת במשקפיים

מבחינת ההחלמה היה לי כמה ימים קשים. אני חושבת שאי אפשר לדעת מראש איך יהיה אז כדאי להיערך מראש לכמה ימים- שבוע של תפקוד נמוך יותר ועזרה בבית עם הילדים.

איזה מספר, אם אפשר לשאול...השם גדולל
היה לי מעל 10איזמרגד1

עכשיו יש 1-2.

אגב רואה ששאלת לגבי ניתוח נוסף, אני עשיתי בקייר לייזר והם מתחייבים שאם המידה עולה ומבחינה רפואית אפשר לעשות עוד ניתוח הם עושים ניתוח חוזר חינם...

מעולה,תודההשם גדולל
עשיתי וחזרכובע שמש

עשיתי לפני החתונה בגיל 19, אחרי לידה רביעית חזר לי למספר הקודם. 

באסותא טוענים שהמחקרים מראים שאין קשר ללידות (קשה לי להסכים איתם)

בכל מקרה עכשיו מחכה לפני שאעשה ניתוח נוסף.

חייבת לציין שלא מתחרטת. היה שווה להיות בלי משקפיים 11 שנה...

וואו, יש אפשרות לעשות ניתוח נוסף?השם גדולל
לי כחודשיים אחרי כל לידהואילו פינו

עלה המספר

במספר שלם..

אז חוששת מאוד לעשות לייזר ושיחזור לי...

והיה לך מספר משמעותי?השם גדולל
סתם מעניין לדעת.. ברור לי שאצל כל אחת זה שונה
לא עשיתי לייזרואילו פינו
התחתנתי עם 2.. עכשיו יש לי 5 אחרי 3 לידות..


שאלה נוספת: מה הטווח מחיריםהשם גדולל

למי שיש הסדר עם הקופ"ח? נכון לתקופה זו..

והאם אפשר לשלם בתשלומים? 

תלוי בסוג הניתוחואני שר

בביטוח שיש בקופת חולים

ובהסכם של קופת חולים עם המקום


הפער לאותו ניתוח באותו מקום בין השתתפות קופות חולים יכול להגיע לאלפי שקלים (מניסיון), אז צריך לברר ספציפית.

יודעת על גיסתיבשורות משמחות

שעשתה

המספר עלה לה ובמהלך הזמן גם הסתבך ונהיה קרע ברשתית

וואי איזה באסה ואיך היא עכשיו?השם גדולל
רפואה שלמה!
דוד שלי עשה ועלה לו אחרי 10 שנים בערךזוית חדשה
ובלי לידה מן הסתם 🙃
משהו שצריך לדעת- אחרי לייזר, סביב גיל 40+ יש צורךואילו פינואחרונה

במשקפי קריאה..

קצת מוקדם יותר מאנשים ללא משקפיים..

אולי הגיל קצת משתנה אבל ממה שהבנתי זה די מחייב שיהיה 

עקירת שן בינה - איך מרגישים אחרי?מחי
קבעתי מזמן לעקור שן בינה ביום חמישי, וגם קבעתי יום הולדת לבן שלי עם כמה חברים ביום ראשון, ולא שמתי לב שזה יוצא 3 ימים אחרי העקירה. אני לא רוצה לבטל, אבל חוששת מאוד... מישהי יכולה לשתף מניסיונה אם אחרי 3 ימים כבר אמורים לחזור לתפקוד? יש כאבים עדיין?
אחרי שלשה ימים זה עדיין לא קלEliana a

לוקח זמן להתאושש

תלוי אם שן היה תחתונה או עליונה

תחתונה זה יותר זמן להתאושש

אם זו עקירה רגילה ולא כירורגיתנשימה עמוקה
יום יומיים גג להתאושש.. לפחות כך היה אצלי ועקרתי את כולן. חלק היה יותר קשה והייתי צריכה משככי כאבים יום יומיים חלק היה קליל וכבר באותו יום הרגשתי יותר טוב.
מאד אינדיבידואלי.. איך את בדכ כשכואב לך?כורסא ירוקה

אני לרוב סבבה במחלות/כאבים, וגם אחרי העקירות (כירורגיות) תוך יום יומיים הייתי בסדר.

בעלי חולה הרבה יותר בקלות וכל כאב חמור יותר אצלו ולדעתי לקח לו שבוע פלוס אחרי עקירה כזאת.

אני עקרתי לא מזמןחנוקה

מאד הזהירו אותי אבל תכלס עבר בשלום.

עם משככי כאבים לא הרגשתי כלום.


הרופא אמר לי שזה נורא משתנה משן אחת לשניה, תלוי מה י ש מתחת לשורש. לפעמים עובר שם משהו חשוב.

בנוסף מה זכן משמעותי אולי זה שי שהרבה הגבלה באכילה, ולפעמים נוטלים אנטיביוטיקה שזה בעצמו מחליש.

זה ממש תלוי מיקום ומיומנות של רופא וכו'אמהלה

בעקירה אחת לקחתי משכך כאבים שחזרתי הביתה וממחרת לא הרגשתי כלום

בעיקרה אחרת, אצל אותו רופא, היו ביומיים הראשונים כאבים חזקים שהצריכו משככי כאבים ועוד כשבוע+ כאבים שהסתדרתי בלי משכך.

 

מאוד משתנה. תלוי איך השן יושבת בתוך הפהואילו פינו

תלוי איפה השן..

ממליצה להיערך עם מלא משככי כאבים, אוכל קר ורך..

אחרי 3 ימים בדרכ הרגשתי יותר טוב.. לבעלי השן הייתה באלכסון ולקח המון זמן לעקור אותה וההתאוששות הייתה ממש קשה.. 

תלוי מאוד באופי העקירהכבת שבעים

לי היתה עקירה ממש פשוטה, יצאתי מהעבודה, הלכתי לעקירה וחזרתי מיד לעבוד... לדעתי אפילו לא לקחתי שום משכך כאבים

וואי שרשור בול בשבילימאמינה-בטוב
תכף יש לי תור לעקירה שן תחתונה כירורגית, מקווה ממש שיהיה סביל
מנצלשתשמעונה
אשמח להמלצה על רופא מומחה או פרטי לעקירת שיני בינה (שגדלה לרוחב)
פרופסור שלמה קלדרון. מצויןאנונימית בהו"ל
איזה אזור?מאמינה-בטוב
תודה בנותמחיאחרונה

זו שן עליונה, והיא לגמרי בחוץ אז מקווה שזה יעבור בטוב 🙏

לא אכפת לי לקחת משככי כאבים, אני פשוט זוכרת את עצמי אחרי פעם אחרת שעקרתי שהגעתי הביתה וישנתי שעות. אבל אני לא זוכרת איך הרגשתי בימים שאחרי 🙃

מתארגנת על אוכל רך וקר בעזרת ה'.

חוששת איך אסתדר עם הילדים... לא להרים בן שנתיים וחצי זה קצת קשוח 

שאלה- טלויזיה בבוקר לילדאובדת חצות

יש לי נטיה לשים להם טלויזיה בבוקר

עוזר לי להתארגנות

והם כבר מבקשים באופן קבוע

זה נורא? שעה בבוקר?

איך אתן מתארגנות בבוקר בלי זה?אובדת חצות
הם קוראים ספרים או משחקים במשהו אצליכורסא ירוקה
אבל אם באופן כללי אין לך בעיה עם טלוויזיה, ואין לך קושי להרים אותם משם כשצריך לצאת אז לכי על זה 
אני בד"כ מארגנת ומיד יוצאיםשלומית.

אין זמן ביניים שהם משועממים.

קמים, מתלבשים, יוצאים.

אם יש לי ארגונים מעבר, משתדלת לעשות לפני שהם קמים 

לנו אין מסכים אז זה לא אופציה והילדים לא מכיריםהמקורית

שום דבר אחר

קמים, מתארגנים, ויושבים לשחק או לקרוא נגיד

אוכלים משהו

ויוצאים

מבחינות מסוימות זה פחות טובחנוקה

זה משבש מאד את ההורמון הטבעי של היום/לילה (מלטונין)

מצד שני בוקר באמת זמן מאתגר.

בכנות זה ענין של הרגל

מבינה לגמרי שאחרי שהתרגלת לזה וגם הם, קשה להחזיר את הגלגל אחורנית.

מצד שני אני לא נותנת בכלל מסך לילדים.. אז אני לא הבן אדם לענות על זה (יש לי עוד קטנים, ומשתדלת להשאיר את זה כמה שאפשר מחוץ לתחום. יודעת שזה בלתי נמנע בסוף)

האמת ששעה זה הרבהמחי

במקרה חירום של ילדון צורח ואני באיחור כן אתן לו לראות איזה סרטון של שיר בפלאפון ל5 דקות, אבל זה לא חלק מסדר בוקר שלנו. ראה?

אם בעלי בבית, עושים תורנות מי מתארגן ומי שומר על הילדים. אם הוא לא, אז מתמרנים... מנסה לנצל רגע שהם משחקים יפה לרוץ להתלבש, או שמה להם צלחת עם אוכל ורצה. לומדים להתארגן בצ'יק.

פעם הייתי קמה לפניהם ומעירה אותם כשכבר הייתי מוכנה לגמרי. היום הם משכימים קום לפניי אז זה לא עובד.

שעה זה הרבה...מתואמת

(בשעה אפשר להספיק גם להעיר, גם להלביש, גם להתארגן וגם לשלוח כבר למוסדות...)

אנחנו מפעילים לפעמים סרטונים בטלפון לילדונת, אבל היא היחידה שאנחנו עושים לה את זה, כי היא מאתגרת מאוד-מאוד בהתארגנות בבוקר (על הרצף האוטיסטי) ואנחנו מחפשים כל דרך להקל. בכל אופן, מדובר בלא יותר מרבע שעה, שתוך כדי אנחנו מנסים לארגן אותה.

לשאר הילדים אנחנו מפעילים לפעמים שירים כדי לעורר אותם. לעתים רחוקות מי שכבר מאורגן זוכה לצפות בסרטון, אבל זה לא בשגרה.

(אני לא כזו אלופה בהישמרות ממסכים... לצערי הילדים שלי רואים יותר מדי מסכים במהלך היום. אבל איפה שאפשר משתדלת להמעיט...)

מה את חושבת על זה?המקורית
אני גם חושבת ששעה זה הרבה במיוחד בבוקראנונימיות

זה לא ממש בריא לפתוח את הבוקר עם כל כך הרבה גירויים..

אני אודה ששנה שעברה הייתי עם היפראמזיס ובעל במילואים ונפלתי גם למלכודת של מסכים בבוקר.

וזה מאוד נח וקשה להפסיק

אבל ברגע שהחלטתי עם עצמי שדי בכל מחיר אז מאוד מהר הן התרגלו שאין.

היום הן פשוט מתארגנות (קצת יותר בנחת) ומשחקות.

בהתחלה הן היו מבקשות והיום הן כבר לא מבקשות יודעות שזו לא אופציה.

בעיקרוןהשם גדולל

אצלי יש "תחנות"

נטילת ידיים

להתלבש, לא יוצאים מחדר עד שמתלבשים אלא אם כן צריכים להתפנות..

שטיפת פנים וצחצוח שיניים

קרם פנים וסידור שיער.. מי שרוצה מקבל נשנוש בוקר או כריך.. מי שלא יש דפים ועפרונות ציבעוניים בשולחן (כמות קטנה) עד שהם יוצאים..

האמת שלא הבנצי מתי יש זמן 😅בוקר אוראחרונה
קמים מתארגנים יוצאים.. בדרך כלל הפוך, אין לנו זמן מיותר בבןקר
איך אנשים עם המון לחץ בעבודה רזים ואני לא?אובדת חצות

כשיש עליי סטרס או עומס או תחושת רחמים עצמיים על עומס, אני אוכלת לא מסודר, הרבה ומשמין כדי לפצות.

אכילה רגשית. אבל - איך יש מנהלות רזות, רכזות רזות, והרבה נשים במשרות בכירות שעדיין רזות? הרי עליהן מן הסתם יש יותר לחץ ועומס ואחריות- להן בטח יש פחות זמן להתמיד באוכל בריא או פילאטיס, אז איך זה הגיוני?

לפעמים זה גניםואני שר

לפעמים אוכלות פחות מהלחץ

לפעמים מנוהלות מספיק כדי שלמור על בריאות גם בעומס


מבינה את התסכול

אבל לא יודעת איך זה עוזר לך

עזבי את זה ותתרכזי במה נכון וטוב ואפשרי לך

אני כמוך124816
אבל רואה סביבי גם נשים שהטבע שלהן שונה ודוקא כשהן עמוסות ולחוצות הן לא מוצאות זמן לאכול/ אין להן תאבון וכדו'... גם שם זה לא אידיאלי וגם אם לא גורם להשמנה יכול לגרום לבעיות אחרות...


ומאמינה שיש גם את הבודדות שיכולות גם לעמוד בעומס וגם להתמיד באוכל בריא והתעמלות, אבל אותן אני פחות רואה סביבי...

לאנשיםoo

במשרות בכירות לרוב יהיה תכונות אישיות גבוהות

מה שעזר להם להגיע למשרה

וזה גם מה שעוזר להם לתזונה נכונה ומשקל תקין

מודעות תכנון ושליטה עצמית


בנוסף אם לומדים ניהול זמן ואנרגיה נכונים

אפשר להספיק בחיים גם קריירה וגם אורח חיים בריא (וגם עוד דברים)

איך לומדים את זה?..שוקולד פרה
ע"יoo

1. הגדרת מטרות

2. תכנון זמן/ כוח ריאלי לכל מטרה

3.תיעדוף משימות לפי רמת החשיבות

4. שיבוץ המשימות באופן יומי/ שבועי/ חודשי וכו

5. להשאיר מקום בלו"ז לבלתמים והפסקות

6. לעשות בקרה תקופתית על עלות תועלת של ביצוע המשימות לעומת הזמן והאנרגיה שהן לקחו

במידת הצורך לחזור שוב על הסעיפים מחדש

הבעיה שלישוקולד פרה

שאני לא מחשבת נכון זמנים

כמו באג כזה חח

ובכלל אני לא זריזה

חחח שאלת חייאפרסקה
עם כמות הזמן שאני מבלה בעבודה בלהתרוצץ ממקום למקום, הייתי צריכה להיות כבר מקל 😂
לפעמים זה הנס קפההשם גדולל

שסוגר את התאבון..

תכנון זמן נכוןהמקורית
כשאת מפנה זמן לעצמך, יהיה לך זמן. זה מגיע גם עם תחושה שאת חשובה וראויה ודברים אחרים פחות חשובים יחכו או יעברו למיקור חוץ


וגם - יש אנשים שעומס ועשייה עושה להם טוב וממקד אותם, יש אנשים שפחות. השאלה היא איפה את נמצאת בסקאלה.

זה לא קשור בכללניגון של הלבאחרונה

כשלך יש עומס את אוכלת לא מסודר. לא לכל הנשים זה ככה. כשלי יש עומס אני בקושי אוכלת, יכולה לעבור גם ימים שלמים בלי אוכל או עם ארוחה אחת ביום. זה משתנה בין כל אדם, ולכן זה שהן במשרה בכירה או שיש להן הרבה עומס לא משפיע על הרצון שלהן.

גם זה שהן במשרה בכירה לא אומר שהן עמוסות יותר. יכול להיות שכמו שכתבו פה הן יודעות לתכנן זמנים נכון, או שלהן יש פחות דברים בחיים האישיים שמעמיסים עליהן או שיש להן יותר עזרה
וזה גם אופי של אנשים כמה הם מרגישים עומס וסטרס או שהם נהנים ופורחים מזה

אירוע ברית במשפחה ממש קטנהאנונימית בהו"ל

יש לנו משהו כמו 15-20 מוזמנים

מצד אחד ממש הייתי רוצה לחגוג, לשמוח על הנס המדהים הזה

ומצד שני חושבת איפה לעשות וכמה להשקיע כי קייטרינג לא יעשה מספר כל כך מצומצם של מנות וגם לשכור אולם זה לא זול.


לצערי אין לנו עזרה של משפחה. אני ובעלי והקב"ה, אז צריכים לחשוב קצת מראש מה עושים ואיך.

לעשות ברית בבית זה פחות אופציה כי אחר כך נשאר לנו כל הבאלגן לסדר וגם אין לנו חצר וכאלה.


כל כך הייתי רוצה גם להביא צלם ולעשות קיר בלונים וכו אבל מרגישה שזה יהיה בזבוז...


אשמח לכל דעה או רעיון

קלאסי למסעדה. וזה גם הכי כיףירושלמית במקור
ובחדר פרטי שם תוכלו לקשט קיר כרצונכםירושלמית במקור
מה עם לסגור מקום בבית קפה או מסעדה?ואני שר

מניחה שהם לא יגבילו למינימום אנשים גדול מדי...

וצלם וקיר בלונים וכו'- לדעתי זאת החלטה שלכם אם ההוצאה שווה את זה. אחרים לא יכולים להגיד לך מה בזבוז כי זה שאלה של מה חשוב לך ומה ישמח אותך...

אנחנו עשינו במסעדה לכמות של 20 איששושנושי

יצא לנו יותר זול מלקחת אולם וקייטרינג (מינימום הזמנה של 60 מנות שחלקם הלכו לפח)

צילומים - אם יש לאחד המשתתפים אייפון התמונות ממש איכותיות, לנו זה הספיק.

אפשר לשאול איזו מסעדה?אנונימית בהו"ל

לא מוצאת מקום באיזור...

ובאיזו שעה עשיתם? ערב/בוקר?

רודריגז בהר חוצבים ירושליםשושנושי

אנחנו עשינו אירוע צהריים

כזה משעה 14 עד 16-17 בערך

יותר זול לעשות בצהריים מבערב

כמה עולה דבר כזה? סתם מעניין אותיתודה לה''
ברית שהיתה לנו בגודל כזה בערך הזמנו מהולי ביייגל כמה מגשי אירוח עלה 2000 בערך לדעתי 
יצא לנו באזור ה 4שושנושי

לא זוכרת כמה בדיוק

עלה לנו 150 למנה אם לא טועה + טיפ + בקבוק יין שווה..

הייתה ארוחה בשרית עם מנה ראשונה עיקרית והרבה מאוד תוספות וקינוח. חלק מהדברים ארזו לנו הביתה.

היינו 25 איש, בפועל הגיעו קרוב ל 30 ובעל המקום אמר שאכלנו ממש קצת ולכן לא מחייב על התוספת

 

אחות של בעלי רצתה לעשות שם כמה חודשים אחרינו והמחיר היה קצת גבוה יותר,

בגלל ענייני כשרות עשתה בסוף באנטריקוט (אנטירוקט עדהח רודריגז רובין)

 

 

אה לא זול...תודה לה''
יותר זול מלקחת אולם קייטרינגשושנושי

וחצי מהמנות הלכו לפח כי אין לנו צורך בכמות כזאת..

ילדת כבר או שאת במחשבות מראש?איכה
אם עוד לא ילדת, אפשר להזמין עיצובי בלונים וכל מיני דברים כאלו משיין ואליאקספרס.


זה זול ומרשים.


ואז לשלם קצת כסף למישהי שתנפח את על הבלונים ותתלה.

למשל -איכה

סט 109 יחידות שרשרת בלוני קונפטי כחול וזהב ו-2 יחידות אביזרי בלונים, ערכת קשת בלונים דקורטיבית מושלמת ליום הולדת, חתונה, מסיבת מקלחת תינוק, קיר רקע, ציוד לקישוט מסיבת חג משפחתית.

!בוא לבדוק אותם  SHEIN.com, - גיליתי מוצרים מדהימים ב

סט 109 יחידות שרשרת בלוני קונפטי כחול וזהב ו-2 יחידות אביזרי בלונים, ערכת קשת בלונים דקורטיבית מושלמת ליום הולדת, חתונה, מסיבת מקלחת תינוק, קיר רקע, ציוד לקישוט מסיבת חג משפחתית.

איך אני אוהבת את הדברים האלו 😍איכה

1 סט, מכתבים לתינוק קופסת נייר שקופה, קופסת בלונים לקישוט יום הולדת שמח, קישוט מקלחת לתינוק שנה אחת מסיבת יום הולדת 1 מסיבת יום הולדת (לא כולל בלונים) מתנות קישוטי מקלחת לתינוקות

!בוא לבדוק אותם  SHEIN.com, - גיליתי מוצרים מדהימים ב

1 סט, מכתבים לתינוק קופסת נייר שקופה, קופסת בלונים לקישוט יום הולדת שמח, קישוט מקלחת לתינוק שנה אחת מסיבת יום הולדת 1 מסיבת יום הולדת (לא כולל בלונים) מתנות קישוטי מקלחת לתינוקות


אם רלוונטי תגידי לי ואחפש לך עוד

אפשר גם להזמין טייק אווי ממסעדה לאולםאחת כמוני
רק לקחת בחשבון כלים, עריכה ומילצור
לפעמים יש נשיםבאתי מפעם

שמכינות מארזים (חלבי) מאוד יפים של סלטים, פשטידות, סנדוויצ'ים, מוקרם, קינוחים...

אם חלבי זה יתאים, תכתבי אזור אולי נוכל לעזור לך לאתר משהי. 

יש כמה אופצייתתהילה 3>

או לעשות במסעדה שיש בה אופציה

או להזמין מגשי אירוח שיש בהרבה קייטרינגים, ואז לעשות בופה יפה ומכובד

או מסעדה שעושה משלוחים

ולפעמים יש גם קייטרינג שעושים דברים קטנים, בעיקר מתחילים וכאלה.


מזל טוב!!!

אנחנו עשינו ל30 אישמקקהאחרונה

אולם של בית כנסת

קיטטרינג עשו לנו 30 מנות ויש פה הרבה שעושים ככה. זה מגיע בתבניות גדולות וצריך להגיש.

קנינו שתייה וחד פעמי

צלם ממש לא ראינו צורך

יצא בין 2000-3000

והיה ממש מכובד בעיני

אולי יעניין אותך