לא יודעת מה אני רוצה מכן, אולי לקבל חיזוקים ולפרוק, ואולי הזדהות אם יש עוד מישהי שמבינה,, אשמח מאד עם כל מה שיש לכן לומר בעניין כי אזל כוחי(יודעת שזה לא נשמע טוב וצרות של עשירים, בלה בלה,, אבל הנפש מדברת לבד)
נושא רגישאייס תות
לא יודעת מה אני רוצה מכן, אולי לקבל חיזוקים ולפרוק, ואולי הזדהות אם יש עוד מישהי שמבינה,, אשמח מאד עם כל מה שיש לכן לומר בעניין כי אזל כוחי(יודעת שזה לא נשמע טוב וצרות של עשירים, בלה בלה,, אבל הנפש מדברת לבד)
לדעתי- ממש לא.ציפיה.
התינוק שלי ממש יפה בעיני, אבל די ברור לי שאובייקטיבית הוא לא כזה יפה.
חמוד? כן. הוא ממש ממש חמוד. אבל יפה? כנראה שלא. די ממוצע, אני מניחה.
אבל בעיני הוא יפה כל כך.
ואחיינים שלי, שהם כבר לא תינוקות: יש יפים, יש ממוצעים. לא כולם זהים. ממש לא כולם. אבל כולם מתוקים וחמודים ואהובים.
ולןמר לאמא משהו על (חוסר) היופי של הילדים שלה זה חוסר טאקט מרושע. כאילו שיש לנו שליטה על זה, ומה שחשוב זה לב טוב, ואז יופי פנימי מקרין החוצה.
בגילאים קטנים התווי פנים יותר ברוריםתיתיל
זה נשמע הפוך אבל כאילו אם יש משהו יוצא דופן בד"כ בגיל קטן יותר שמים לב, וכשגדלים זה מתעדן.. בכל אופן ילדים זה מתוק! ובטח כשהם שלך! ואנשים שמעירים או מגיבים זה פשוט דבר מחריד בעיניי, כאילו מישהו בורא את עצמו... מזכיר לי את הסיפור של ר' אלעזר והמכוער... מי שיש לו תלונות שיפנה לקב"ה.. העיקר זה הלב והמידות הטובות נשמה...
אין מה לומר זה נושא קשהממצולות
וזה לא תמיד נעים כי אחנו רוצים לילדים שלנו את ההכי טוב
וזה משהו לא בשליטתנו
אצלי שהיתי בהריון של הבכורה שלי ממש התפללתי שתהיה יפה
(כי אני מאד יפה ורציתי גם שתהי דומה לי)
ויום אחד יצא לי לפגוש חברה שהילד שלה יפיפה ברמה אחרת משהו פשוט מדהים
ובדיוק היא אמרה לה שהוא אובחן לא מזמן כאוטיסט ברמה בינונית,
הרגשתי שפשוט משמים נפגשתי איתה בשביל להבין שבאמת העיקר ילד בריא,
ומאז אני מתפללת שהילדים שלי ימצאו חן בעיני הסובבים אותם
ומציאת חן לדעתי יותר חשובה מיופי
באמת הבכורה שלי פחות יפה משאר הילדים
אבל היא כ"כ חיננית שלכל מקום שהיא הולכת אנשים נהנים לראות אותה ולדבר איתה
והיא גם מאד חברותית וחכמה
בקיצור יופי חשוב אבל הוא לא העיקר
ויכול להיות הרבה פעמים ילדים מהממים שלא מסתדרים בחברה או אפילו דחויים
לעומת ילדים אחרים שנראים הרבה פחות יפה..
תשובה מרגשת.מזלטוב
כל כך נכון
מסכימה ממש עם משפט אחד שלךיופיטופיבה
לדעתי, זה ממש ממצה את העניין כולו:
נשיאת חן חשובה יותר מיופי.
זה ממש נכון. אם מתבוננים בחיים השוטפים שלנו, מגלים שזה נכון ממש.
עונה ממקום קצת אחררגעים פשוטים
אני יכולה לומר שהיו תקופות שהיה לי קשה אפילו לחבק אותה.. א ב ל תמיד השתדלתי לומר לה כמה היא יפה כדי לחזק לה את הביטחון, ולהסביר לה שהיא מהממת ואהובה ובסוף זה מה שקורן ממנה החוצה.
היא יכלה בקלות לשנוא את עצמה ולהתבייש באיך שהיא, שלחנו לחוג ריקוד עד הקורונה והיא כאילו מתעלמת מכל הבעיות..
ו.. כן, בתור אמא זה קשה. מבינה. זה בעיקר עבודה שלנו עם עצמנו.
תזכרי שהילדים לא בחרו איך להראות, הם כן בוחרים איך להתנהג.
ועוד משהו קטן- פעם מיואשת כתבה לי לקנות לה בגדים יותר יפים מהשאר, סרטים קשתות סיכות וכו. להשקיע במה שכן בר שינוי.. וזה אכן מוסיף.
שולחת לפני שמתחרטת.
ואם מישהי זיהתה שתעדכן בבקשה🤭
את מהממת וגיבורהרקלרגעכאן
יווו. הארת את יומימיואשת******
ו... איזה זכות לי שתרמתי משהו קטן שעוזר להתמודדות הזו. תודה שסיפרת ושימחת אותי 💕💕💕
נקודת מבט נוספתאני10
וזה ממש גרם לנו להבין כמה הקלישאה "היופי בעיני המתבונן" נכונה..
נכון, יש אנשים שהם לא יפים בכל קנה מידה. אין ספק. אבל רוב האנשים הם ממוצעים - קצת לשם או קצת לשם.
לא יודעת מה הכי יפה בעינייך בעולם, או בעיני הסביבה שלך, אבל תזכרי שיופי הוא באמת ענין של טעם, ויכול להיות שאת חושבת שהם נראים לא הכי מדהים, אבל כל עוד זה לא משהו ברור ואבסולוטי אלא רק תחושה שלך ש'הם קצת פחות מהסטנדרט' יש סיכוי טוב שאחרים רואים את זה אחרת.
אולי זה לא מבטל את הצביטה בלב של זה שאת לא הכי אוהבת איך שהם נראים, אבל אולי יעזור לך להתמודד עם התחושה שלך.
ותדגישי בעיניהם כמה הם יפים.. אני מאמינה שדימוי עצמי חיובי ממש משנה את מה שאנשים משדרים ואת איך שהסביבה תופסת אותם
יש לי ילדה יפיפיה מהחלומותהיריון רביעי
כולם מדברים על הבת ואני חושבת שהבן חתיך.
ואני חייבת הרבה תודה לאבא שלי שברגע שהבן נולד הוא אמר לי כמה וכמה פעמים שהוא יפיפה ועודד אותי. וגרם לי להבין שהיופי בעיני המתבונן.
ואגב. אם כבר מדברים. לבת שלי ההיתי צריכה לקרוא בשם שלא אהבתי. שם של זקנות ואני חושבת שלכן ד פיצה אותה ונתן לה יופי שמכסה על השם
יש לי בת יפיפייהג'ינג'ית
והאחרים שהרבה פחות יפים ב"ה בסדר גמור.
מאז, יופי פשוט לא עושה לי את זה...
שיהיו בריאים זה הכי חשוב..
..שלגית
תודה לכל העונות, מגיבה רק עכשיו כי לא היתה לי גישה,אייס תות
תקשיבי..שירוש16
עד כדי כך שהיינו בטוחים שהחליפו תינוקות בתינוקיה.. פשוט לא הגיוני. (התמונות שלו היום דומות לתמונות שלו מהלידה. אבל אין שלב בו הוא דומה לאחד מההורים או בני משפחה אחרים)
לפעמים זה מעציב אותי.. הרי כל אחד רוצה שילדיו יהיו דומים לו.
אבל.. הוא כל כך חמוד, מתוק וילד באמת מיוחד. המראה שלו מקסים בעיני. מבחינתי הוא ילד יחיד ומיוחד במינו. גם אם הוא לא יוצא דופן מבחינת המראה שלו- האישיות שלו היא מה שכובשת את הסביבה.
אני חושבת שאני חריגהאם הנסיכה שמחה
בטח כשהם נולדים והם אובייקטיבית מכוערים, אני לגמרי מודעת לזה. ברוך ה' הכיעור עובר להם, אבל גם אחר כך אני לא מסונוורת שרק חושבת שהם מהממים.
לצערי, כזאת אני.
משתדלת לא לדבר על זה, כדי לא לתת לזה משקל. אבל המחשבות עוברות לי בראש לפעמים.
וכמו שאומרים, העיקר הבריאות.
אני גם לא חושהת שכל הילדים שלי ''יפים'' במובן הזהרקלרגעכאן
והשאר..סבבה אבל סטנדרטיים לגמרי
כמוני וכמו בעלי נראה לי
זה פשוט כל כך לא קשור בעיני לאמהות
או לאהבה
אנחנו חיים בעולם שטחי לרובדיקלה91
גם אני פתחתי ניק חדש כי גם אצלי זה נושא רגישרינה ש
אני עדיין רווקה.
הרבה פעמים שאני יוצאת לדייטים אני חושבת איך יראו הילדים ואיך יראה השילוב בנינו..
מרגישה דפוקה אבל לא מצליחה להשתחרר מזה.
אני יודעת שכלית שאי אפשר לדעת איך ילדים יראו וזה לא מה שחשוב בנישואים ועדיין חושבת על זה הרבה...
אני גם לא רוצה להעביר לילדים שלי בע"ה שיופי זה הדבר הכי חשוב, לא יודעת איך להשתחרר..
חייבת להגיד לך שאני מכירה זוגות מהממים עם ילדים מכועריםאנונימיות
לא ברור איך, אבל זה פשןט בלתי ניתן לחיזוי
וואי ממש!!דפני11
באמת אי אפשר לדעת..שרה111
באמת א"א לדעת...
ובמיוחד שלקח לי אפילו זמן להתחבר למראה של בעלי..
ומכירה זוג חברים שנולד ילד שלא דומה להם בכלל..
מכירה מישהי מעלפת והילדים פחות.
בקיצור, זה לא אומר כלום, אנחנו לא באמת יודעים איך ייראה השילוב ואיזה גנים יתבטאו, ולא יכולים לדמיין את היצירות של הקב"ה, וגם אין לנו אפשרות לשלוט בזה.
רק להתפלל ולזכור שזה לא העיקר

לכי לקואצר/ייעוץ/ טיפול טובים...
חבל אם זה מה שמעכב אצלך את הזוגיות.
אניביבוש
לא יודעת...
אני מעולם לא ראיתי ילד מכוער ולא חושבת שיש כזה דבר
אני יודעת שיש שיחלקו עליי
יש לנו במשפחה אחיינים יפים ממש דוגמנים ושלי לגמרי ממוצעים ורגילים ומעולם לא הרגשתי איזה פחיתות כבוד בגלל זה
אולי כי אני לא מייחסת לזה ככ חשיבות
בכל מקרה השאלה אם את מתכוונת ליופי-שזה דבר נדיר מאד
או למראה ממוצע
,,שלגית
בננו. ראיתי ילדים יפיפים שנראים ממש לא יפההיריון רביעי
ולא אני לא מתכוונת לבגדים יקרים אלא בגדים נקיים, מגוהצים ומתאימים
על היופי של ילדיםרותי אלבאז
צריך להתרגל לראות את הטוב בכל דבר ובכל מצב, ולא נשכח שכל בנ"א נברא מצלם אלוקים, אין כזה דבר נשמה יהודית בלי חן, ובכלל ילדים בד"כ טהורים בלי חטאים וזה בכלל יופי שמקרין החוצה! חבל על כל אלה שמתבזבזות על הקטנוניות של אחרים ובמיוחד שגם ככה ממתי החברה קובעת על עצמנו מציאות(יפה/לא יפה)?!
^^^ים...אחרונה
תודה לכל העונות, רציתי להדגיש בגלל שהשאלה צרמה קצת גם לי,אייס תות
הילדים שלי לא עב"מים, הם מתוקים חכמים וכובשים מעבר לרגיל(אני מודה על כך כל יום), וטיפונת שונים מהסטנדרט אצלנו, הם מקבלים מאתנו את כל הבטחון והאהבה שבעולם, השאלה שלי היתה כלפי תגובות הסביבה, מה נסגר עם אנשים, להוציא מהפה ככל העולה על רוחם, לא יודעת למה לוקחת כל כך ללב, אולי בגלל שכל מה שקשור בילדים יותר פגיע
אנשים חצופים. תנסי ללמוד לסנן.אורוש3
בדיוק אתמול הייתה ברית לבן דוד שליחצילוש



היא ראתה אותי מרחוק כשהגענו "*****'לה!!! איזה יפה את!! הפנים שלך הכי הכי יפות במשפחה! רק את צריכה לרדת במשקל. נגיד אם היית גבוהה ורזה כמו אחותך (אחותי ישבה לידה) אז היית דוגמנית!! מושלמת!! חבל שעלית ככה! אני זוכרת איך היית רזה וכל הבנים התחילו איתך" חחחחח אחותי הקטנה אומרת לה "אבל סבתא, אמרת השבוע שאני הדוגמנית" מה היא עונה לה? "לא, לא!!! מה פתאום! *****'לה הכי יפה משלושתיכן וגם מהבת שלי ומכל הנכדים והנכדות, מה את רוצה, שאני אשקר? גם את יפה" וכל זה בעצם נאמר בצעקות שכל הרחבה בחוץ מלאה אנשים😑

אחר כך היא עוד לחשה לי בשקטחצילוש




הורסת!!!מושית
וואי. לא ידעתי אם לבכות או לצחוק. זה שופך. אבל עצובאורוש3
היא מתוקה
הדמנציה פשוט מנוונת את המוח. בשיא הרצינותחצילוש
אני יודעת. לכן כתבתי עצוב...אורוש3
אהה לא הבנתי.. כן. באמת זה עצובחצילוש
לגמרי מה נסגר עם אנשים?!!!להשתמח
אני לא כ''כ מבינהבת 30
יש איזה סטנדרט של יופי לילדים שקשור לחברה?
כאילו המראה שלהם תלוי בנו בכלל...
ולגבי השאלה. יש לי ילדים שבעיני הם יפים יותר מאחרים. אבל אז מה. אז מס' 3 יותר יפה ממס' 2, ומס' 2 יותר יצירתית ומצחיקה ממנה, ומס' 1 פחות יפה אבל מוכשרת המלא תחומים ומס' 4 לא יפהפיה אבל מתוקה וחכמה ברמות אחרות. וכו' וכו'.
כלומר- יופי זו תכונה, וכמו כל תכונה היא מגיעה במינון שונה אצל כל אחד.
מה זה עובר מכוער, זה די מגוחךים...
האם את לא מרגישה יפה? מה זה יתן לך שאחרים יגידו שהילדים יפים?
נראה שפה זו העבודה שלך
את שמה דגש מאוד גדול על מראה חיצוני וזה בד"כ נובע מחולשות שלך
הרבה פעמים זה אפילו לא נכון, רק תחושה שלך בגלל הרגשה שאת לא מספיק טובה, שהילדים שלך לא מספיק. וזה גם יכול לגרום לנזק לילדים, כי זה מה שאת משדרת להם.
אני לא גדלתי בהרגשה שאני יפה... סבתא שלי בסוף ימיה הסתכלה על תמונות שלנו מטיול ואמרה שאני ואחותי מאוד יפות. במשך רוב חיי לא קיבלתי מחמאות או שיגידו לי שאני יפה. ולקח לי זמן להרגיש יפה ושווה.
בכל אופן לא טוב לתת דגש על מראה חיצוני. ראיתי שדודה שלי אומרת לנכדות שהן מאוד יפות ותמיד אחרי זה אומרת שהכי חשוב היופי הפנימי. הרי מה שווה מראה חיצוני אם מבפנים האדם מכוער? יותר חשוב להיות יפה מבפנים
אני רוצה לדעת אם זה הגיוני ההוצאות של הסופר שלנובכינוי אחר
ראיתי שיוצא לנו בין 3500 ל4300 ש''ח לחודש כולל טיטולים חומרי נקיון.
זה הגיוני סכום כזה למשפחה של 6 נפשות?
הורים ו4 ילדים.
אם מתאים לכן אשמח שתכתוב כמה אתם מוציאות.
(אני מפה בניק אחר)
כן וכןבוקר אור
אוכלים בשרי אבל לרוב בעיקר מה שנשאר משבת ובאמצע השבוע מבשלים קטניות, ובשרי זול (לא קונים בשר/פרגיות)
שבתות לא הכל עושים בבית אבל בדכ ברגיל לפחות שתיים-שלוש בחודש
אבל הילדים כאמור אוכלים צהרים בצהרון חוץ מהתינוק אז לא אוכלים ארוחה בשרית במהלך השבוע, והתינוקי עדיין קטן ולא אוכל כמות
בעקבות השרשור על הסכום הוצאה בקניותאונמר
של @בכינוי אחר (תודה לך)
שאלת המשך נוספת למי שיש לה כח -
כשאתם רוצים לצמצם כי אתם מבינים בההוצאה גדולה מידי,
לא דווקא של מזון, כל ההוצאה שלכם בכללי.
מאיפה מתחילים?
אנחנו לגמרי מפרגנים לעצמנו וקונים כל דבר שרוצים. וזה מצטבר.
הדרך היחידה היא להגיד לעצמי 'לא את לא יכולה היום לצאת עם חברות כי חארם על ה200 שקל'? או שיש דרך אחרת ואני לא מבינה?
לא באלי לחיות ככה.
לא באלי לחיות עם להגיד לעצמי לא.
אבל אולי אין מנוס.
תודה!!
קיים אצלנו גם,אונמר
כשאתן רוצות לצאת לערב בנות / הופעה -רבותבנות
מה תעשו?
סבתא שלי רוצה שנצא ביחד להופעה
בסגנון של הצגה / מחזמר / זמרת
אבל אנחנו פשוט לא מוצאות משהו רלוונטי 😯
אולי יש לכן רעיונות בשבילנו??
סגנון דתי לאומי דוס
(עדיפות לראשלצ ודרומה אבל תכלס נזרום)
אה... וצריך להיות רלוונטי לגילאי 16-76
יש לנו סיכוי?? 🥴
וואו טובה! תודה רבה!!רבותבנות
סחרחורות חזקות וגלי חום בתחילת הריון- מישהי חוותה?מעיין34
ועכשיו שוב,
אוף אני מזדהה כל כךפומלה
זה יותר מאתגר מבחילות, אני מרותקת במיטהמעיין34
וואו קשה. אקנה שלוקים וקרטיביםפומלה
אוקיי יש לי עדכוןןןן סוכריות מציצה לימון!! וואופומלהאחרונה
את מניקה במקביל?ממתקית
לי היה כך כשהנקתי עם ההריון..
כן והוא בתקופת שיניים אז הוא נדבק אליי גם שעהמעיין34
אני אישית הפסקתי להניק, כי הבנתי שהסחרחורות הן בשלממתקית
ההנקה.
כשהפסקתי להניק- עברו הסחרחורות.
אין ברירה...
תולעיםאנונימית בהו"ל
לבת שלי כנראה יש תולעים...
לא רואים אותם
אבל היא ישנה ממש ממש לא רגוע
וכששמתי לה כמה לילות וזלין בפי הטבעת היא נרגעה
מה אני אמורה לעשות עכשיו?
לבקש מרשם לוורמוקס?המקורית
וורמוקסאיזמרגד1
יש דרך לדלג על הטיפול התרופתי?אנונימית בהו"ל
אצלי לפעמיםמישהי מאיפשהו
אז לשאלתךמישהי מאיפשהואחרונה
זה יכול לעבור גם בלי ורמוקס, כי אם קוטעים את מעגל ההדבקה זה פשוט נגמר.
פשוט אצל ילדים זה יותר קשה כי הם מגרדים וגם יש פחות הגיינה בשירותים וכו ובורמוקס בד"כ את גומרת את הכל במכה - עד הפעם הבאה 🙈
מתיפומלה
מתי יגמרו לי הבחילות
הריחות גומרים עלי
מעמיסה על הבטן כי לא מסוגלת
ומרגישה גם את הקרקורים הלא נעימים שם
הכל צף
בנפש
בגוף
אני קצת מאבדת את זה
לא יודעת מה אני רוצה
חוץ מלישון ולנוח
ושיבינו אותי
את בתחילת הריון? מאפיין שליש ראשון..יעל...
אכן😵💫פומלה
וואי בהריון זה ככה!!אוהבת את השבת
לא בנטפים ממש לא
אבל לחשוב על הפלא בפנים
ולהעמיק במודעות לתהליך הנפשי של ההיריון חיבר אותי והקל עלי את הפיזי..
חוץ מזה הפיזי משפיע על הנפש
אז לנסות לצאת לנשום אוויר נקי ומרענן
ללכת עם נעלי ספורטץלאכול אוכל מזין שנותן כח
מוחטיויטמין
כל אלה השפיעו על הנפש והגוף ביחד
תודהה💘פומלהאחרונה
תכלס איך מתגברים על קנאה או רצון חזק מאוד למשהובקרוב ממש
יש לי נושא שיש לי בו חולשה מסוימת.
הייתי מאוד רוצה משהו מסוים
עד כדי כך שזה גורם לי ממש לקנאה
ואני מרגישה שזה משתלט עלי ויוצר לי תחושה לא נעימה של קנאה וחוסר פרגון
יש לי מצב רוח לא טוב
ויותר ממה שהנושא מציק לי
מציק לי שככה אני מקנאה.
איך אפשר לעבוד על עצמי כדי לא להגיע לקנאה ?
זה בזמנים מסוימים יכול ממש להשתלט עלי
לוקח לי חודש חודשיים להרגע מהמצב הזה .
וכל פעם שאני מרגישה שזה הולך להגיע אני נכנסת לחרדה ולחץ מהמצב.
בבקשה תעזרו לי
תלוי מה הנושאכל היופי
והאם הוא בשליטתך או לא.
קנאה לרוב מגיעה כשחסר לנו משהו, וזה מאוד תלוי מה העניין כדי לדעת איך להתמודד, להתמקד ביש או לרפא את הפצע הרגשי שמפעיל אותך ככה.
נניח אם את מקנאה שבמי שיש לה תמיכה מההורים ולך אין, אבל ההורים שלך בסך הכול נורמטיביים ואוהבים אותך (או היו ואינם בחיים) אפשר להתמקד שוב ושוב ביש, במה שכן היה, בטוב שהם הביאו לך.
אם ההורים לא נורמטיביים או אוהבים, וטיפסת החוצה לבנות את עצמך לבד אבל זה עדיין משהו שממש קשוח לך ומלווה אותך (מן הסתם, נושא משמעותי מאוד) כדאי ללכת לטיפול רגשי לעבד את האין שלך.
אותו דבר בכסף, אם יש לך עבודה והכנסות אבל בדוחק ומסביב יש שפע, או אם הגעת ממשפחה ענייה והכסף גורם לך למצוקה.
או נניח ילדים (נניח אם יש לך שלושה וחלמת על משפחה מרובת ילדים, או אם אין לך ילדים - מן הסתם מצב קצת אחר ודורש התמודדות אחרת)
חושבתאיזמרגד1
נראה לי פשוט לקבל את זה שאת מקנאה. זה בסדר שאת רוצה מה שאת רוצה.
ובמקביל- להפריד בין הרצון שלך לחוסר פרגון, כי אם זה משהו טוב אז זה משמח שיש אותו לכל מיני אנשים אחרים, וזה שיש להם לא מוריד ממך או מהרצון שלך...
ולגבי החוסר האובייקטבי- אם זה משהו שיש לך מה לעשות ואיך לקדם אותו, ממש לשבת ולחשוב על זה איך את מקדמת ומה. יותר קל כשאת יכולה לעשות משהו קונקרטי לגבי זה.
ואם אין מה לעשות אז פשוט לנסות לקבל את זה (אולי בטיפול. זה נשמע משהו שממש משמעותי בחיים שלך ואולי יהיה קל יותר עם עזרה חיצונית.) לקבל את זה שזה לא יקרה, אולי אף פעם לא. וזה בסדר לכאוב את זה שחסר לך.
ניסחת טוב ממניכל היופי
להשתמש בזה להנעה לפעולהנעמי28
ולא להתבחבש האם הרגש הזה טוב או לא.
קנאה היא אנושית ולגיטימית ויכולה לעזור לנו בחיים להבין באלה נקודות בחיים שלנו אנחנו רוצות להשתפר.
האשמה על הרגש וההלקאה רק עושים ממנה יותר אישיו ממה שהיא.
תקבלי את זה שאת מקנאה.
(אם זה בגלל רשתות חברתיות, אז לסגור, הדבר הכי טוב שעשיתי לעצמי)
ושתי פעולות טכניות שעוזרות
1- להפריד בין האדם שמקנאים בו לבין הדבר שמקנאים בו - אני לא מקנאה ב"רחלי" אני מקנאה בזוגיות טובה ומפרגנת.
2- להחמיא ולפרגן לאותו אדם למרות הקנאה
אני רואה בקנאהoo
דבר טוב
זו מראה למשהו שאני ממש רוצה ואין לי
זה רגע של מודעות טהורה
כי הגוף לא משקר
אני מאמינה שאפשר להשיג כל דבר אם באמת רוצים
לכן אם מגיע רגש כזה
אני מחדדת לעצמי מה אני רוצה להשיג
ומתכננת את הדרך לעשות את זה
גם אם זו דרך ארוכה
אני מגיבה לכולןבקרוב ממש
הקנאה נובעת מחוסר שיש לי משהו שהוא יותר פיזי/כלכלי
כמו בית יותר גדול (יש לנו דירה משלנו בה מסודרת ויש בה מספיק חדרים לכולם אבל עדיין נניח אני מרגישה ובצדק שהסלון קטן לי ואם אחד מבני המשפחה יעבור דירה זה יהיה לי ניסיון ממש קשה. או נניח חופשות משפחתיות יש הרבה מסביבי שנוסעים לחול לדוגמא. יש לי יכולת כלכלית *אולי* לסוע לחול אבל אני לא נוסעת מסיבות אישיות שמונעות ממני וזה מפריע לי וקשה לי. או נניח שאני רוצה לסוע לחול רק עם בעלי אבל הוא פחות בקטע לעזוב את הילדים לבד לבד ולסוע (ילדים גדולים בלי קשר נראה לי מוגזם לעזוב לכמה ימים את הבית)
יש לי בה המון יש
ולא ברור לי למה ככה קשה לי עם האין
וזה כל הזמן מסביבי ולפעמים בתקופות מסוימות זה ביתר שאת
נניח בחופש שהרבה מסביב נוסעים לחול ואנחנו לא.
אני לא מצליחה להכניס לראש
הכל בסדר יש לך משפחה בריאה וילדים מהממים ובריאין בה תגידי אלף פעם תודה תתמקדי בחופש פה וגמרנו
* זה לא תמיד דברים כאלו לא ברי השגה. אבל אני לא הפקטור היחיד בתמונה יש עוד שיקולים ומרגיש לי כאילו יש לי בעיה עם עצמי ואני לא שמחה אפעם במה שיש לי ומי מבטיח לי שאחרי שהחליט שלמרות הכל נניח נוסעים לחול אז אני ירגע (במחשבה שלי כן אבל במציאות אולי יהיה לי דברים אחרים להתלונן עליהם)
* אני לא משתפת אפחד ברצונות שלי. בעלי יודע שהייתי רוצה אבל הוא לא מתרגש כי יודע שזה המצב ומקבל אותו בצורה פרקטית וגם זה טוב לו כי בגדול נניח שוב לנושא חול הוא היה מעדיף מראש שלא להתחיל עם זה בכלל.
* באתי מבית עם מושגים הרבה יותר גדולים. חייתי בבית גדול וכל היכולות הכלכליות ורמת החיים היתה הרבה יותר גבוה משל בעלי. אני כבר שניים לא חיה ככה אני לא נשואה לא שנה וגם לא 10 שנים אלא הרבה הרבה יותר. כל השנים ויתרתי והיה לי קשה. אבל אני מרגישה שהכל שעובר הזמן העומס מצטבר ואני לא מצליחה להתמודד איתו
* אני מפרגנת בה לכולם סביבי (ככה אני מרגישה) הקושי שלי הוא מול עצמי
ולדעתי גם הילדים מרגישים את זה וזה משפיע גם עליהם.
* אני לא מצליחה לקבל את זה שזה המצב
* מותר להתפלל על זה ? שיהיה לי כל מה שאני רוצה ? זה נשמע לי ככ ריקני 
קנאהoo
על רקע כלכלי
בעיניי היא הכי פשוטה לפתרון
כי לעשות כסף
לשים מטרה כזו בסדר עדיפות גבוה
זה לא מאד קשה
ואז יש מספיק כסף למה שרוצים
לנסוע לחו"ל אפשר עם חברה/ משפחה לא חייבים באופן זוגי
לפעמים צריך להבין את שורש הרצון והקנאה ולתת לשורש פתרון
לגבי הסוף , מותר להתפלל על הכל לפני ה'!נפש חיה.
דבר שני , אני חושבת שדווקא השינוי מגמה שאת חווה- הגישה של "בית גדול, מושגים גדולים" לעומת הגישה העכשווית של מה שקיים לך במציאות היום, זה גורם לך לחדד את ההבנה של מה את רוצה באמת/מה היית רוצה באמת.
אני חושבת שקנאה (לפחות מעצמי אני יודעת לומר) זה לא דבר רע. הקנאה יכולה לדרבן אתנו לשינוי כדי ליצור את מה שאנחנו רוצים. וככה כל אחד מתפתח מהזווית שלו וממילא יש מצב של "קנאת סופרים תרבה חכמה"
הקנאה הופכת להיות רעה כשהיא משפיעה עלינו רע- מלמדת אתנו להיות נרגנים/לא מקבלים את עצמנו/ לא מרוצים מעצמינו או מחלקנו בעולם/ צרי עין כלפי אחרים והצלחותיהם.
וזה אולי גם מה שגורם לרדוף אחרי עצמינו בנסיון להצליח כמו/ להשיג את ... כמוהו/ להוציא את העיניים לשני כדי להראות ש"גם לנו יש", וחוסר נוחות כללי עם עצמינו/ העולם.
אני כותבת פה על עצמי, את מוזמנת לקחת לך מה שיועיל לך.
מה שעוזר לי - זה להתמקד קודם כל במה שיש לי כרגע (לא מה שטוב וברור לי שקיים טכנית, התמקדות בחוזקות ואיכויות שקיימות בי תמיד ולא תלויות בשום מצב גשמי) ולנסות לראות איך אני מתקדמת לאט לאט בעזרת אותן איכויות ליעד שאני רוצה.
דבר נוסף שעוזר לי
זה פשוט להתפלל, לדבר על זה עם ה' ולפרט לו- תודה על מה שיש עד עכשיו, ואחרכך ממש לפרט לו מה אני רוצה שיהיה לי ולמה. ולומר לו "אתה מכיר אותי. אתה יודע שאני לא מבקשת סתם . תעזור לי עם המידה הזאת שקשה לי, תתן לי כוח ויכולת, זה לא רק בשביל הבניין הפרטי שלי, זה למען כבוד שמיים! "
וגם לצייר במחשבה את החזון של הדבר שאני רוצה מאוד. זה גם עוזר לי ואני רואה מזה התקדמויות.
תנסי לעשות ברור יותר ממוקדנעמי28
מה בדיוק חסר לך.
החופשה בחו"ל שחזרת עליה - כתבת אפילו שאולי זה כן מתאפשר אבל בעלך מתנגד להשאיר את הילדים.
אולי שם הנקודה?
אולי מה שמפריע לך זה החלטות בחיים שמישהו מחליט בשבילך ואת לא לגמרי שלמה איתן או החלטות שמנוהלות יותר מדי ע"י רגשות שליליים כמו אשמה, ויש לך חוסר השלמה איתן.
אולי את פשוט רוצה זמן וחופשה לבד עם בעלך?
אולי חופשה בארץ תספיק? (לפעמים בארץ יקר יותר מחו"ל)
אז דבר ראשוןאיזמרגד1
לקבל את הקנאה. מותר לרצות הכל גם אם זה לא הגיוני או לא מסתדר וגם אם יש לך המון דברים אחרים שכן קיימים.
ודבר שני- לנסות לבחור
זה נשמע שיש הרבה בחירות שאת מתבאסת עליהם. אז לנסות לפתוח עם עצמך את ההחלטות שוב ולראות- יש איך לשנות את ההחלטות? אם לא, מה הסיבות שהחלטת אותם?
כאילו מבחינתי יש הרבה דברים שאני מרגישה שאני חייבת לעשות, ואז כשאני חושבת על זה אני מבינה שזה בחירה- נניח בחירה לכבד את הרצון של בעלי, או לחיות יותר בנחת אבל עם יותר לחץ כלכלי, או סתם שקט כשאני מרשה לילדים ממתק כדי שלא יבכו עכשיו חצי שעה😅 כאלה החלטות. ואז כשאני מבינה שאני לא חייבת אלא בוחרת בזה, יותר קל לי להשלים עם ההחלטות. וכמובן יש דברים שאפשר לשנות. אולי שווה לך לנסות את זה.
אני אגיד מה עוזר ליכל היופי
לא בטוח שזה רלוונטי לך אבל זה הכי חזק מבחינתי.
לפני כן אני אגיד, שאני ךא טסתי לחו"ל מעולם וסביבי אנשים טסים כל הזמן, פשוט אין לי מספיק וזה מבחינתי יעד לא ריאלי אז אני לא מתכננת שום דבר כזה.
כנ"ל בעוד אספקטים, אם אני קונה לילדים בגדים זה בגלל שהתרווח קצת החודש או שממש כבר חייבים כי הבגדים מרופטים.
בניגוד ל@00 אני לא חושבת שהכי קל בעולם לעשות כסף ולכל אחד יש את הנסיבות שלו.
אבל זו לא הנקודה.
אני מתנדבת תקופה ארוכה אצל מישהי שהחיים שלה קשים מכל אספקט, הבית שלה נראה נורא, הבריאות שלה על הפנים, המשפחה שלה קטנה ולא ממש בקשר וכו'.
אני נהנית ממהתנדבות, כי אני באמת עוזרת לה במה שהיא צריכה.
אבל בעיקר חוזרת הביתה ומרגישה עשירה מופלגת.
זה יותר טוב מכל שינון שאשנן לעצמי.
החוויה, ולא השכל, עוזרים לי לשמוח בדירה המאוד ממוצעת עד קטנה שיש לי, אז מה אם המטבח מתפרק והבית מבולגן, יחסית למה שיש אצלה הבית שלי הוא ארמון.
אני כמובן שואפת שגם לה יהיה ארמון ועוזרת במה שאפשר (לא בכסף כי אין לי, אם תרציי אסביר קצת יותר בפרטי) ועדיין ההמחשה הזו מול העיניים כמה יש לי, עוזרת כמו חיסון כשהקולגות שלי טסים פעם אחר פעם לכל מיני חופשות בחו"ל, ובוכים שאירועים משפחתיים קטנים עולים להם הון כי אי אפשר לוותר על כלום (וכמובן אני חוגגת הרבה יותר צנוע כי פשוט אין)...
אשמח לשמוע יותר בפירוטבקרוב ממש
איזו גישה מדהימה.ממתקית
לגבי נקודה אחרונה- אולי להתפלל על כך שלא תקנאי?ממתקית
במקום להתפלל על שיהיה לך כל מה שאת רוצה.
ממש מבינה אותך ממקום של קנאה, אני למשל ממש מקנאה בנשים עם בתים גדולים ומעוצבים. תמיד זה צובט אותי וקשה לי.
דווקא בטסים לחו"ל אני ממש לא מקנאה.
כל אחת והקנאה שלה.
עם הזמן אני פחות מקנאה בבתים גדולים משלי, רואה, מקנאה וזה עובר לי מהר מאשר פעם.
לא יודעת איך... אבל כבר כמה אפשר לקנא?
גם חולמת לשפץ את הבית אז זה מנחם אותי כשאני נזכרת בכך.
אולי תדמייני לך טיול חלומות בחו"ל שכשיתאפשר לך יום אחד תבצעי אותו
וכל פעם כשמישהו יטוס והקנאה תגיעי, תחשבחי לך על הטיול השווה שאת הולכת לעשות ביום מן הימים. זה מרגיע את הנפש, את הקנאה כי אז המוח עסוק בלחזור לדמיין את טיול החלומות שלך ופחות לקנא בטיול החלומות של השכנה שטסה מחאר לחו"ל.
תבררי לעצמך את הרצוןשוקולד פרה.
נשמע שאת לא יודעת בדיוק מה את רוצה, ולכן כשמישהו אחר מגשים את הרצון, פתאום קופצת לה קנאה, שאולי הוא עושה את מה שאת חולמת בסתר.
עשי לך רשימת חלומות משלך.
חלומות קרובים יותר וחלומות יותר רחוקים.
מה נותן לך תקווה ביחס לחלומות האלו.
מה מרחיק אותך וגורם לך לייאוש.
מה הכלים שלך להתמודד עם הייאוש.
וכולי וכולי.
ככל שתבררי לעצמך בתוך עולמך הפנימי- מה את רוצה באמת, רצון נקי שלך מבפנים בלי השפעות מהסביבה
ומה יכול לעזור לך להגשים
את מכאן תמיד תוכלי להתפרסם ולחזור לעצמך
בלי להתפזר מכל מיני מראית עין של אחרים.
לפני כמה זמן היינו באיזה אירוע המוני, ותפסתי שאני מקנאה בנשים יפות יוצר ממני. היה נראה לי דהחיים שלהן דבש מדבש.
ואז הבנתי, שכשאני עסוקה מלהסתכל על אחרות,
הבעיה היא לא הקנאה.
הבעיה היא שאני לא נהנית מהיופי שלי.
כדי להינות מהיופי שלי, אני צריכה. לעשות עבודה. עבודה פנימית של להפסיק להסתכל החוצה.
וזה קל. כי אני רק צריכה להגיד לעצמי משפט אחד
"אני לא מודדת עכשיו מי ייתר ממי כדי שאוכל להינות מהיופי שלי".
כלומר האינטרס שלי הוא לא להסתכל.
ולכן זה קל יותר מאשר איזו שאיפה אידיליה של לשמוח בחלקי.
ככל שתסתכלי החוצה ככה לא תהני ממה שיש לך.
לא תגידי לעצמך איזה כיף שלי יש... שה' ברא אותי עם...
אלא- בטח אצלה יותר שלם, בטח להם יותר טוב
וככה הנאת החיים שלך נפגמת.
אי אפשר להינות מהשפע ככה.
אני מאמינה שהבעיה היא לא החוסר בטיסההמקוריתאחרונה
או בבית גדול יותר, אלא עמוקה יותר
את מרגישה שוויתרת כל השנים. על מה ויתרת? לטובת מה? איזה תועלת חשבת שזה יביא? מה היה קורה לדעתך אם היית מרשה לעצמך לא לוותר?
האם זה נחשב ויתור, או שבחרת בזה?
האם יש דרך לשנות?
הקנאה מציקה לך כנראה כי אנשים אחרים מרגישים חופשיים לעשות דברים לעומתך, שאת מוותרת, והוויתור הזה שאת מרגישה יושב עלייך ובא לידי ביטוי בקנאה אבל בעצם הוא עמוק יותר והיא רק הסימפטום. לדעתי.
ולכן - עוד טיסה או בית גדול יותר לא יפתרו לך את זה לדעתי. כי חופש פנימי להיות מי שאת ולהתנהל בחופשיות (בלי קשר לכסף, זה גם מה אומרים, מה "מותר" לי להרגיש, מה אני רוצה, תקרות זכוכית כאלה וגבולות שאנחנו שמים לנו בראש) זה דבר שלא קונים בכסף. זה האומץ להביט למציאות בעיניים ולתת לעצמך רשות להביע רצונות ולתפוס מקום.
כמובן שאם דיברתי שטויות - זרקי לפח, הכל טוב 
חיבוק♥️
נכון בעיקרון אין דבר העומד בפני הרצוןבקרוב ממש
וכמו שאמרתי
לא תמיד זה שאין לי זה בגלל שאין לי יכולת כלכלית
לפעמים יש דברים אחרים שמונעין (אולי אצל מישהו אחר זה לא היה מונע אבל אצלנו זה כן מונע)
ואני תמיד מתלבטת בין להגיד אני רוצה ואני חייבת ויהי מה
לבין קצת לעבוד על המידות שלי.
אגב לא כל יעד כלכלי הוא תמיד מושג
פרנסה זה אחד המפתחות של הקבה
אני מאמינה שחובה לעשות השתדלות
אבל גם חובה לדעת שזה לא בשליטתנו והכל מתנת שמיים
אני חושבתoo
שמודעות היא מידה טובה
לחדד מה רוצים ולנסות להגיע ליעד הזה
זה טוב
קנאה שמביאה כעס/ צרות עין/ דברים אחרים שליליים
זה בעייתי
הדרך הנכונה לעבוד על המידה הזו
היא המודעות
המראה לנפש
לגבי הפרנסה
יש לאדם בחירה מספיקה כדי להרוויח מספיק
גם בהתחשב שלא הכל בידו
בעיניי לפחות
בדיוק אתמול שמעתי שיעור של הרב שניאור אשכנזימתואמת
שמדבר על כוחה של הקנאה (בעקבות קנאת קרח במשה ואהרן).
ממליצה לשמוע, יש שם תובנות מיוחדות!
נעלי צעד ראשוןרקאני
איפה קונים?
כמה משלמים?
מה צריך לבדוק?
ואיפה קונים נעליים חגיגיות במידה פיצית?
אני יודעת שהכי חשוב לבדוק שהסולייה גמישה. תנסי לקפאביגיל ##
לקפל את הנעל וכך תוכלי לדעת אם הסוליה גמישה מספיק
אני אוהבת את הנעליים של פאפיה
אני קניתי בפאפאיהאיזמרגד1
במבצע באתר ב75 שח
אם את צריכה מידה 19 שזה קטן כנראה יהיה לך מגוון גדול יחסית של נעליים שנשארו מהם מידות
תודה!רקאני
אפ את מחפשת נעליים חגיגיות שאמורות לשמשהשקט הזה
כמה פעמים בודדות ולא ממש להליכה, אז תחפשי בחנויות ילדים כמו שילב, גולף קידס כזה..
אני מתכוונת למשהו כזה-
אני צריכה גם וגםרקאני
היא התחילה ללכת לפני כמה שבועות
אז היא צריכה כבר נעליים טובות
ויש לנו חתונה אז היא צריכה גם חגיגיות...
אם כבר אז שיהיו טובות לשבת
אני חושבת שנעלי שבתהשקט הזה
ובעיקרון לא צריך נעליים שדווקא מוגדרות כצעד ראשון, צריך שיהיו מספיק תומכות לרגל, ועם סוליה רכה אבל מניסיוני במידות פיצקיות קשה למצוא משהו שהוא לא צעד ראשון.
אם את צריכה יותר קטן ממידה 19 אז אני מצאתי רק בנמרוד מידה 18 של אלפנטן.
תודהרקאני
אני לא יודעת איזה מידה היא
נלך לחנות ונמדוד מקווה ש19 יהיה טוב
קניתי בנמרוד נעליים חגיגיות אבל יותר לבניםמעיין34
יש לפאפיהעלמא22
הפיזיותרפיסטית של הבת שלי המליצה לנו על הנעליים של פאפיה ונמרוד.
חשוב שהנעל תחזיק טוב את הרגל, בעיקר מאחורה.
לפאפיה יש חגיגיות יפות שהן צעד ראשון. גם אנחנו מתכננים לקנות לה כאלה לאירוע שיש לנו
תודה רבה!רקאני
לפאפיה יש חנות? או שחנויות מוכרות נעליים שלהם?
יש חנותיעל מהדרום
גם וגםעלמא22
רעיון טוברקאני
תודה!
חגיגיות אני הזמנתי מתוקות ממש משיין, טמותוהה לעצמי
או עלי אקספרס
איכות פח, רק לזמנים שרוצים שתהיה חגיגית ויפה. עולה גרושים.
מאוחר מידירקאני
זה לא יגיע לי עד האירוע
אפשר בטוגו, אני קניתי לבת שלי נעלי בובה מתוקותטארקו
עכשיו קצת יקר שם עדיין לטעמי
אבל אם זה חשוב לאירוע הייתי קונה
אני מחכה לסוף עונה
מאיזה אזור את?Doughnut
בבני ברק יש כמה חנויות שיש גם נעליים אלגנטיות לשבת ואירוע במידה 19.
אם רלוונטי לך בשמחה אתן לך שמות וכיוון (כמה רמות מחיר...)
מבנימיןרקאני
בני ברק רחוק לי
תודה
אגב יש בנקסט במידה הזו דברים ממש מתוקיםDoughnut
לשים לב שהנעל עם סוליה גמישה! זה ממש חשוב!ד' הוא האלוקים
זה מקבע להם את ההליכה,
וכשהסוליה קשה זה ממש לא טוב, ולא נוח...
תודה!רקאני
יש לי נעל לבנה חגיגית בצבע לבן מידה 19שושנושי
אם רלוונטי לך, אנסה למצוא דרך להעביר לך.
הן עלו 400 שקל, הילד נעל אותן אולי 4 פעמים.
אעביר לך בשמחה, רק תגידי איפה את גרה אני בשבוע הקרוב צפויה להגיע למרכז בכל מקרה.