למה בחתונות של דתיים הריקודים מופרדים ויש מחיצה?

זה היה לתקופה מסוימת כששבט בנימין היה על סף היכחדות וגם אני מאמינה שהיחס בין גברים לנשים היה יותר בריא,
אנשים היו יותר יראי שמים ופחות יצריים ובהמיים. היום אף רב לא יאשר כזה אירוע
 

ובכללי מאז ומעולם היה יצר, זה לא בהמי, זה פשוט אנושי.

וזה היה פריצות של מקום מסויים

ככה שמה שאת אומרת לא ראייה.

אבל אני עדיין לא מסכים עם הטענה הזאת בכלל

מסיבה אחרת

כמו שכתבתי בתגובה שלי

את יודעת למה אנשי יבש גלעד לא יצאו למלחמה?

-כי שמו להם רגל

ב. אדרבה, את רואה שזה היה מאורע חריג, שכלל גם אלימות וכו', שגרר זעם... את מוכיחה הפוך ממה שאת רוצה: שמדובר באירוע שאינו קלאסי.

ודו"ק.

זה התחיל מהדור של פילגש בגבעה

דור "שאיש הישר בעיניו יעשה" וכמובן הסיפור המפורסם עם הפילגש.. עבודת אלילים למכביר.. 

המצב כיום טוב מאז בפער 

ואעפ"כ..

נתחיל בזה.

השאלה באמת טובה

מי אמר שאלו ריקודים?

וגם אם זה ריקודים, ריקודים יכול להיות משהו בלי קפיצות וריצות וכו'

הליכה אומנותית כזאתי

אבל אני לא באמת יודע.

יצר היה תמיד, זה ודאי.

ככה שהתירוץ שפעם היה אחרת - אני לא מקבל אותו. ממש לא.

אבל את רואה שחז"ל קיבלו את זה כמשהו חיובי

ועד היום

כלומר, כל האירוע הזה היה קדוש, הייתה לו אוירה אחרת לחלוטין ממה שאנחנו מדיימנים

לאיזה עוד אירוע את מכירה שקבעו יום כל שנה מחדש?!

ודאי יש שם משהו אחר ושונה שהופך את זה למשהו קדוש. מהו? לאיודע. אשמח לקרוא תשובות טובות כאן.

אבל זה ודאי משהו אחר.

ריקודים בשמחות.. טוב.

לא הייתי רוצה להיות במקום שהריקודים מעורבים. שם אין קדושה.

ככה.. שאולי במקומך הייתי שואל אחרת.

לא אשאל "למה היום אנחנו מפרידים?",

אלא אני אשאל "מה היה מיוחד שם שהפך את האירוע לקדוש יותר?"

וכאמור,

מחכה לתשובות טובות יותר ממני

חשבתי ממש שזה קשור

ואני ממש מסכים איתך

אבל צריך לסייג נקודה

שלפעמים, וזה קורה,

הרבה סייגים יכולים לבוא דווקא מתוך חוסר יראת שמים.

ופחד להתמודד עם המציאות

הדוגמא הקיצונית של רחוב לבנים ורחוב לבנות

זה מגיע מהסתכלות עקומה.

עכשיו אני מסכים איתך, אבל צריך לסייג

ולכן היום צריך יותר סייגים

אבל לפעמים יותר מידי סייגים זה רע

לזה התכוונתי

ואחד הנימוקים למה זה יום ככ שמח

זה בגלל שעשו משהו אסור

תשמע,

ממש לא

סליחה שאני מתפרץ, אבל בהנחה והכל למטרת חתונה, מה שייך 'לא תתורו'? איך זה קשור בכלל?

אני תוהה אם יש טעם לנהל שיח עם דמגוגים, אולי בכל זאת ניתן הזדמנות.

נראלי שאנלא צריך להרחיב על ההסקה ש"אין בזה משום לא תתורו" => עכשיו נארגן הרקדה. אם זה עדיין נראה לך מה שאמרתי, אין צורך שתמשיך לקרוא. 

עכ"פ, לכו"ע אין בזה משום 'לא תתורו' (בהחלט זה גובל באיסורים רבים אחרים, אבל לא 'לא תתורו'). כפי שכתבתי למטה אין לי כרגע רצון, ואני גם לא חושב שזו הבימה הנכונה לפרוס את הענין. אך בקצירת האומר אגיד כי א"א להשוות בין דור בו עשו ייבום ולא חששו לאבא שאול וכו', ועוד כלמיני הנהגות שלא היו עוברות היום. הדור שונה.

לגבי הסיפא - ישתקע ולא יאמר, זו משנה מפורשת, לא פשעטל לפ"ש.

וכן אוסיף - שזהו לא איסור ממש, אלא מסוג ההנהגות המשתנות בהתאם לדור ולסביבה.

שהיחס אל צניעות בימינו לא כ"כ נכון, ממליץ על הספר שיצא לא מזמן של אוריה מבורך. (שאמנם יש לי מעט הסתייגויות, אבל במכלול ספר מצוין). יש במה להרחיב, אבל אין לי כוח כרגע, ואנלא בטוח שזו הבימה הנכונה.

אם כי באותו עניין, יהודי אחד סיפר לי שפעם בבית כנסת בו התפלל האדמו"ר מסאטמר (ר' אהרן נראלי), והלה בכמה מילים שמסר אחר התפילה אמר שכידוע המשנה עם הבנות שמחוללות בכרמים היא 'לא כפשוטו'. אז מיד לאח"כ הוא ניגש אליו ותמה איך יתכן לומר על משנה מפורשת שהיא לא כפשוטו, ואת"ל שזה באמת כך, אז ק"ו שניתן לומר כן על גמ' אחד בכתובות קיא' - ומיד ברח.

היחס לצניעות בדורינו הוא לא איזו המצאה של ישיבות בני עקיבא. מדובר בדברים שחלקם כבר בדברי חז"ל, ומיוסדים עמוק בדברי הראשונים והאחרונים אשר סדרום אריח על גבי לבינה.

לומר שכל זה "לא נכון"? נו...

גם אם יש מקום לומר משהו בסגנון הזה, זה על כך שהעולם של פעם היה יותר טבעי, יותר פשוט, וממילא פחות נצרכו לגדרי הצניעות המאוחרים יותר. ולעומת זאת הדורות המאוחרים ירדו ממדרגתם ומטבעיותם - וכדי לעמוד באותו גדר של "צניעות" אשר היה מקדם - הוזקקו לאסור אף אינטרקציות נוספות.

ובאופן אפילו פחות יומרני - כמו שבאותה שעה טרם גזרו על ייחוד עם פנויה, לדוגמה. וראה בע"ז ל"ו כמה גדרים נתווספו דור אחר דור. והיינו - אף לא כהצעתי קודם שירידת הדורות הצריכה לגדור יותר כדי לעמוד באותו "גדר" (במובן הישיבתי של המילה. ג' וד' סגולות ומלעיל) שלפני כן, אלא ככל תקנות שהתקינו רבנן וסייגים לתורה, שאכן אסרו טפי. וכך דרכה של תורה.

אך לומר כך בהנף יד ש"לא נכון"? מי מלאו ליבו להעפיל בהר בדברי חז"ל אשר אנן אף לא כאצבעתא בקירא לגבייהו. או אפילו להרהיב עוז לעקור דברי הראשונים אשר ליבם לב אריה ופתחו כרוחבו של אולם.

לתפוס איזה זיז ולהתחיל לשאת נאום חוצב להבות על היחס הקלוקל של הכותב (במקרה הספציפי הזה אני, אבל כמובן שזה משתנה בהתאם לנושא) לחז"ל, ואיך הכותב הננס העז להרים אצבעו על הענקים אשר מפיהם אנחנו חיים וכו' וכו'.

אם זה עושה לך טוב אתה יכול להמשיך, אבל זה כמובן לא מה שאמרתי. לא ירדתי לדוגמות ולא שללתי בהנף יד את כל (אם כי אולי זה יישמע לך מוזר שאפשר להביע עמדות מורכבות) היחס לצניעות, אלא כמה וכמה נק' שלענ"ד כיום מתפספסות. (אתה כמובן מוזמן לקרוא את הספר, ולא חושב שיש טעם לנהל דיון לפי שקראת אותו. מאחר וכנראה לא תקרא אותו, לא יתקיים דיון והכל יבוא על מקומו בשלום)

אמנם זה שהעולם פעם היה יותר טבעי ופשוט - זה נכון, אבל לא פותר הרבה קשיים, ולענ"ד כאן זו לא הבימה.

תפסת זיז וירית עליו צרור, בלי להתייחס לעצם התוכן.

וגופו של ענין: לא מעניין אותי אם אמרת ש"הכל" לא נכון או ש"חצי" לא נכון. אתה אמרת דבר שנועד לענות על שאלה לגבי המחולות - בעצם טענת שזה שנשים לא רוקדות ליד גברים זה יחס לא נכון. אתה לא יכול להתכחש לזה, וזה עיקר תשובתך, זה לא איזה "זיז", זה הבריח התיכון בעמדתך. גם אם לא "הכל", המינימום שבמינימום זה זה (ובליש ניכנס כמובן לפינה שאומרת שתגובתך לא ממש נשמעה שמדברת "רק" על זה, אבל כאמור, גם לו יהיבנא)

ובכן, על כך נאה ויאה לכתוב את תגובתי - ולא רלוונטי בכלל מה טוענת הגברת מבורך בנושא.

אם יש לך דרך לענות עניינית, ולהסביר מדוע האמירה האומללה הזו אינה בדיוק מה שתיארתי בתגובתי - אני אשמח לשמוע. אבל ללעוג ולומר רק "נשאת נאום חוצב להבות" - לא באמת מסביר למה הטענות שלי עליך אינן נכונות.

עכ"פ, מעולם לא טענתי את הטענה ששמת בפי. מה שכן טענתי, זה שהדרך לפתרון, עוברת בנתיב הנ"ל. הדגשתי שלא פירטתי, אז מה שבעיקר אומלל פה זו לא האמירה שלי, אלא הדברים הריקים שלך, לצערי. 

כפי שכבר אמרתי, אני לא חושב שכאן זו הבימה הנכונה ולא משנה כמה תקרקר.

מה שכן, מה שקרוב בעיני זה כמו שביאר ערוה"ש שהבנות היו רוקדות בתוך הכרמים, והבנים היו עומדים מחוץ לכרמים, ולא רואים את הריקוד עצמו. אה מבחינת צניעות עדיין קשיא, ובזה יש להאריך, וכפי שכבר אמרתי לעיל - לא כאן המקום.

האמירה שלך, ביחס לשאלה על ריקודים מול בנים, היתה שסתם מחמירים בזה וזה "לא נכון", זה אומלל מאוד מאוד. ואם לדבר על כפיפות לחז"ל זה האומלל בעיניך ולא הניסיון הנואל לחנך אותם, מצבך רע.

אתה לא יכול להשמיץ את חז"ל ואז לומר שמי שמוחה בך הוא "מקרקר" ו"מדבר דיבורים ריקים" ולברוח מהתמודדות "כאן לא הבימה". אם זו לא הבימה אז בפעם הבאה אל תכתוב דברי כפירה, לתועלת כולנו.

בשורותיך האחרונות התחלת לכתוב דברי טעם, הפלא ופלא, כעת אתה כבר לא נזקק לשטויות דלעיל שבהן ניסית לחנך את חז"ל. לא חבל?

אתה שם בפי דברים שלא כתבתי ולא שערתי מעולם, ואין לי צורך להתייחס למי שלא מצליח להבין טקסט פשוט. כל טוב.

במענה לשאלה: "שבנות ירושלים היו מחוללות בכרמים ובני גילם קוטפים להם משודכות, אז איפה הצניעות?"

הנפיק קולמוסך את ההגיג הבא: "שהיחס אל צניעות בימינו לא כ"כ נכון,".

לא הכנסתי לפיך שום דבר, ציטוט יבש ונטול פרשנות. אתה מוזמן להתמודד במקום להתגונן על ידי התקפה ריקה.

בנתיים עושה רושם שאני זה שמבין טקסט, ואתה זה שלא רק שאינך מבין טקסטים, אלא אפילו טקסטים שבעצמך כתבת לא נהירים לך.

שאתה מביא פה רק את הרישא, זהו סילוף והוא הוא הפרשנות. בהמשך הבהרתי: " (לא כ"כ קשור)...יש במה להרחיב, אבל אין לי כוח כרגע, ואנלא בטוח שזו הבימה הנכונה." - כלומר שבעצם לא עניתי, רק רמזתי שהפתרון קשור בהבנה בעניינים הנ"ל (ואין כאן שום סתירה למה שפירטתי יותר בהמשך, מגוחך בכלל שאני נגרר לדיון כל מה שאני כותב בהודעת פורום, כאילו זה נייר עמדה רשמי). וכאן הבן שואל, איך מכאן הגעת "להעפיל בהר בדברי חז"ל"? והתשובה היא שהילדותיות שלך מצד אחד, הגורמת לכך שתדמיין דברים שאינם כתובים ממש עבור אהבת הניצוח, ומצד שני אתה רואה עצמך כמי שנושא את לפיד הדעה האמיתית היחידה, ולכן כל הסובר אחרת הרי הוא מרים יד בתורת משה. לכן, באמת שאין לי מה להמשיך. 

אם מה ש"יש להרחיב" הוא לומר שהקביעה הזו לא רלוונטית לריקודים - אז למה כתבת אותה כמענה?

כל עוד ואתה טוען שתחום הריקודים הוא הגזמה לא נכונה - אתה אכן מעפיל בהר נגד חז"ל. ולא משנה כמה כתבת ש"יש להרחיב".

וזה בסדר, כבר מאז אברהם גייגר טוענים שמי שנאמן להלכה הוא ילדותי, אני לא באמת לוקח ללב, תנסה להשתמש בנשק חזק יותר.

ולגבי ה"יחידי שנושא את הלפיד", זו כמובן גם דמגוגיה מוכרת של כל הרפורמים ועוזריהם...  אני חושב שישי רבים שחולקים עלי ואינם מרימים יד בתורת משה, אך זה לא אומר שאני חושב שאין בעולם אף אחד שמרים יד בתורת משה. אבל כדרכם של כל מרימי יד בתורת משה - כשאומרים להם שהם כאלו הם מגיבים בהתקפה "בעיניך כולם כאלו"..

אני רק אזכיר, כדי שלא ישכחו את זה, שכבר כמה וכמה הודעות בינינו, וטרם השבת דבר על קביעתך לגבי הריקודים, רק תקפת ולעגת, ומהשאלה התחמקת. 

חז"ל לא יגידו "יום טוב לישראל" על יום של גילוי עריות

ובכללי, אם הם היו חפיפניקים כאלה ואנחנו היינו יותר צדיקים

אז לנו היו נביאים ואורים ותומים - ולהם לא.  אבל המצב הפוך...

כנראה שהדור שלהם היה ראוי לזה, ושלנו לא.

(לא ציני, באמת מצויין )

אבל לא פוטר אותך מלנסות להבין את הנוסח שהתקבל בסוף בכל תפוצות ישראל שזה היה מחוללות..

זה דוחק גדול, והיו מספיק ראשונים שהבינו כך (מאירי כלבו) כדי שיהיה אפשר לפתור זאת בהנף אות.

אני כן ממליץ על המאמר של הרב איתם הי"ד בנושא:

https://asif.co.il/download/YomaLibrary/mahshava/mahmoad/mmkl/%D7%98_%D7%95%20%D7%91%D7%90%D7%91%20-%20%D7%94%D7%9E%D7%97%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%AA%20%D7%95%D7%94%D7%97%D7%92%D7%99%D7%9D.pdf

כרטיס למופע שהוא אוהב, ספר מסוג האהוב עליו, ארוחה עם

חבר , מנוי על משהו (אבל זה יותר מהסכום המדובר, בגד

עניבה (אם הוא משתמש), כיפה מיוחדת וכד')

אהבתי את הרעיון של מופע שהוא אוהב

נראה לי שאזמין כרטיסים לשנינו

תודה💖

העניין שלו

זה הבעיה עם בנים,

לבנות הכי קל לקנות מתנות

בטח שיש דברים שמעניינים בנים. הוא רגיל? הוא חנון?

לקנות לו בהקשר הזה

הוא די רגיל, טיפה חנון...

מעבדת AI

ארון תקשורת לAI

שרת אחסון לAI

אני עדיין לא אחות של @משה 

ספר דווקא אחלה רעיון רק הילד בצבא ואין לו זמן לקרוא

תודה על הרעיונות🙏

ספר עם פתק החלפה.

אבל חשבתי או לקנות משהו פיזי, שישאר איתה וישמש להמשך (והרעיון הראשון היה מזוודה/תיק).

וגם לעשות איזה ערב משפחתי כלשהו ל'ברכת הדרך', רק אין לי רעיון מה עושים בערב הזה...

איך היא תצטרך לנסוע ולהתנייד, תדירות החזרה הביתה.  

בתחבורה ציבורית מסודרת, אוטובוסים ורכבות, מזוודה על גלגלים יותר נוחה מתיק ענק על הגב.

יש עדיין בנות עם תיקים ענקיים, אבל יש הרבה מאוד, ואולי הרוב לדעתי האישית, עם מזוודות.  

מי שחוזרת כל שבוע הביתה, צריכה משהו גדול להתארגנות ההתחלתית אך לנסיעות השבועיות תיק קטן.  

מי שחוזרת הביתה רק פעם בכמה שבועות, בגלל אופי השירות, ברור שתצטרך משהו גדול מאוד בנפח.   

אם יש שם מזרן נוח? נקי?

כנ"ל שאר הדברים.

ואם הכל טוב שם

מה היא אוהבת?

יש לה תחביבים?

ותמיד אפשר לקנות מכונת גלידה לדירה

זה נראה לי פינוק נחמד 

לא הכל חומרי בעולם הזה

סעיף ב מאוד הגיוני. זה טריוויאלי, אלא אם כן יחליטו שכל אמירה אישית היא בהגדרה של מייצגת.

סעיף א יהיה סופר מובן אם מדובר במקום בטחוני/ממשלתי וכיוצא בזה, או אם מדובר בסטראטאפ וכדומה שכל קימטוט יחרב להם את התדמית ויפגע כלכלית בגלל האטמוספירה הפוליטית שהכל שזור בה היום במקומות האלה. אחרת לא ברור בכלל למה אסור להגיד שאתה עובד במקום פלוני.

ומסעות
 

זה אכן אחד הדברים החשובים ביותר שמקבלים מהשנים היפות בתנועת הנוער. טיולים, מסעות, מחנות קיץ 

מכל דבר פה (אולי חוץ מחקלאות)

יש לי קצת ואני לאט לאט מקבל עוד.
אני לא חושב שזה סותר, 
ודווקא לפעמים זה דברים מקבילים ומשליכים אחד לשני.

סיורים, טיולים.... הכי נכון וטוב בעיניי.

אם אתה מתחבר דרך ללכת בה ולהכיר בה עוד ועוד מקומות ועוד ארבע אמות אז טיולים

אם ההיסטוריה מחברת אותך למשמעות של הנצח- תוסיף ידע

אם אתה ממש רוצה להיות בחזית של כיבוש הארץ אז לך להתיישבות הצעירה או הותיקה

ואם אתה רוצה חיבור פיזי לאדמה עצמה- אז חקלאות

אישית אני חושבת שזה משלים אחד את השני ועוברים בכל התחנות כדי לקבל תמונה מלאה ולפתח קשר עם משמעות. אחר כך אפשר להתמקם בזווית אחת ולגוון מדי פעם.

(זה נשמע כמו חיבור זוגי אבל באמת יש בחיבור לארץ מימד כזה. ראה ערך השיר 'הנני כאן' שכתב חיים חפר ושר יהורם גאון ואחר כך הראל סקעת, והשיר הוותיק 'עוד לא אהבתי די' שקיבל לאחרונה עיבוד מחודש והוסב בקלות לשיר אהבה לאישה)

ואני רק מרגיש רצון להתקרב עוד ועוד ועוד

על מה אתה מתלבט?

אתה אוהב לשאול שאלות, אה?

יותר מלשתף בעצמך😏

לדעתי הכי כדאי להתחיל בלצאת לסיורים עם מדריכים שמלמדים את ההסטוריה של המקומות מאז התנ"ך ועד ימינו.

גם להבין פשט תנ"ך. בדיוק קראתי את החוברת של נתנאל אלינסון על מגילת רות, ואתה רואה שאי אפשר להבין באמת את מה שקרה שם בלי הבנה בסיסית במציאות החקלאית ובתנאי האקלים של האזור לדוג'.

כתבתי דברים לא יפים בכלל על חג הסיגד,

בדיעבד הבנתי שזה נבע נטו מבורות.

הפוסט נמחק לבקשתי, ומאז למדתי לקח... 

לומדת במוסדות חרדיים ותמיד נמשכתי לדתל, משהו היה נשמע לי מאוזן יותר, אהבת עם ישראל, ארץ ישראל, השילוב שלהם בתורה, השמחה שראיתי שם......

מבינה מאוד מאיפה זה מגיע.....

אין פה דרך נכונה או לא נכונה, לכל נשמה יש את מה שמושך אותה, אצלי אישית כרגע הבנתי כמה דברים על הדתל ועל מגזרים בכללי אבל לא משנה מה דעתי, רק תדע שכנראה זה קורה לעוד ופשוט תבדוק עם עצמך מה בדיוק הנקודה שמושכת אותך לשם, נניח אם זה הדגש אהבת העם והארץ(כמו שהיה אצלי) פשוט תעתיק אתזה לחיים שלך...

לאידעת מזה אומר חרדי ומה נער גבעות אבל הדרך חיים שלי היא לקחת את הטוב מכל המגזרים, יכול להיות שיתאים גם לך... אם לא-יכול גם להיות שהדרך של הנשמה שלך היא באמת יותר בדרך הדתל ופחות בחרדי....

אגב, יכול להיות שדווקא בגלל שכל השנים אמרו לך שהתורה האמיתית היא אצל החרדים ולא אצל המזרוחניקים-אתה עכשיו אולי קצת בהלם שזה לא נכון ורוצה לברר את זה...

בקיצור, תנסה, הרב קוק נשמע לך דתל? תנסה ללמוד אותו, רבנים אחרים? תחפש ספרים או מאמרים ופשוט תקרא, תראה אם זה מה שהנשמה שלך חיפשה......

ובין אם כן ובין אם לא-תמיד אפשר לשלב, זה קשה מאוד ועבודת חיים אבל אתה יכול להיות עם כובע וחליפה ולאהוב את כל עם ישראל, למרות שלפעמים זה לא נראה ככה😅🫣😅

באמת בהצלחה🙏🙏

(אני צעירה ולא מעל עשרים אבל פשוט תפס אותי מאוד... לא לסקול אותי😜🫣)

הוא אולי הלך שחור לבן, וגם לא היה פתוח.

בסוף גם היום, קח את החבר'ה מחרשה - הם לא חרדים, הם שמורים כמו חרדים אבל הראש אחר

זה מגזר עם התנהלות. ושם הרב קוק לא שייך.

ומבחינת תפיסת עולם ותפיסת התורה, הרב קוק אמנם זכה לכבוד מהחזו"א שבא לפגוש אותו (החזוא את הרב קוק, ושמא היה זה הרב שך?) אבל בדעותיהם היו שונים.

נאמר כך, הרב קוק הסמיך את הרב צבי יהודה להיות אחראי על הוצאת כתביו - שכידוע הם ליקוטים מכלל פנקרי הראי"ה והכתבים שהשאיר אחריו. דהיינו הרצי"ה נחשב לממשיך בפשטות של הרב קוק.

האם הרצי"ה נחשב חרדי, ואפילו קיצוני? אני סבור שהתשובה ברורה.

אבל המחשבה של הרב קוק מאוד פתוחה ורחבה

באופן שהוא כמעט ההיפך הגמור מהקו המרכזי של הדרך החרדית של ימינו.

התשובה שלך מאוזנת ובוגרת.

תיקון קל: המגזר החרדי אוהב את העם לא פחות מהדתי לאומי. הוא פשוט מסתגר יותר מהטעמים שלו. 

זו ממש טעות לחשוב אחרת.

אבל (נקדימון), הבה לא נגרר שוב למחלוקת דאז. בבקשה. טוב?

תודה, מחמיא לי מאוד❤️😅

אני לא מדברת על אנשים אלא על המגזרים, מההיכרות שלי עם שני המגזרים-שניהם לא אוהבים במיוחד אחד את השני וזה הגיוני, הרבה פעמים כשאנחנו בטוחים בצדקת הדרך שלנו עלולים קצת לדחות את הדרך של האחר(למרות ששבעים פנים לתורה וכל הדרכים כן צודקות לאנשים שהולכים בהן...) וגם כשמחנכים ילדים צריך לחנך אותם שהדרך שלנו נכונה, אמנם לא שהדרך של השני שגויה, לכן אני גם מדברת רק על המגזר ולא על האנשים אבל בכללי-במוזגות הלימוד של שני המגזרים די מחנכים לכך שהדרך של האחר שגויה...

האנשים עצמם אוהבים אחד את השני, לפחות רובם, מי שמתייחס לואהבת לרעך כמוך יותר משהו מתייחס לצורה בה חינכו אותו....

כותבים @ ואז בצמוד אליו ובלי רווחים מתחילים לכתוב את שם המשתמש שאת רוצה לתייג. תיפתח כמו תיבה שממנה תבחרי את האחד הרצוי. @נחלת 

אמנם אני מניח שהפעם דווקא התכוונת לא באמת לתייג אותי  

לי יש מנהג, שאולי אנשים לא שמים לב, להפריד בין הקבוצות השונות בציבור החרדי כי לא כולם זהים. אני כן חושב ככלל שהציבור החרדי אוהב פחות, אבל לא דווקא במזיד, אלא פשוט כי כשנושא האהבה לא נמצא על ראש שמחתך אז זה בפועל לא באמת מתגלה. למשל, אפשר להשוות למשל מגזר כלשהו לחב"ד? נושא אהבת ישראל שם הוא כל כך חזק שזה לא מהשפה לחוץ  אלא ממש ניכר בכל המעשים.

בנוסף, לאחרונה, ההתבטאויות של מי שאמורים להיות מנהיגי הציבור ומתווי הדרך לקהל מאוד מקשים על ההבנה שאת רוצה...

מבחינתי את שלי אמרתי בהקשר הזה. לא חייבים להמשיך לדון בנקודה, ואני בהחלט מקווה שלא נתדרדר חלילה כמו בפעם ההיא. ברור לי שאת לא מסכימה עם מה שכתבתי, אז את לא חייבת להגיב אם את מוצאת לנכון.

ומה הכוונה ב"רוח הלימוד"? איך לומדים גמרא והלכה? או שאתה מתכוון לתפיסה של התורה עצמה ולאופן שהיא מתממשת בחיים.

תלך ללמוד במקום של דת"ל שמושך אותך

לא חייב שזה יהיה ה-ישיבה שלך, אפשר ערב בשבוע.

תלמד תורה במקומות שנוגעים בך ומתחברים לך. לפעמים זה אפילו לא עניין של הגדרה מגזרית אלא מי הרב הספציפי ומה רוח המקום מבחינת אווירה

מכירה איש צדיק שלמד במגוון ישיבות על ספקטרום מגזרי מאוד מאוד רחב (אני עצמי הייתי בהלם, למרות שמכירה אותו). ברובן כאיש נשוי. מבחינת מגזר שלו הוא בערך כמו הבית בו גדל, זה לא היה מתוך בלבול, אלא מתוך ללמוד תורה. גם מרבנים שהם לא רבנים שקשורים למגזר שלו.

בקיצור- לא הכל חייב להיות בתוך תבנית מוגדרת. אתה בין לבין? תלמד גם מפה וגם מפה.

לאט לאט אני מניחה שתמצא דרך שלך.

נורא קל היום לאתר, תסתכל על הדברים השונים ותראה מה משכנע אותך ולמה אתה מתחבר (אפשר לשלב כמובן)

בהצלחה רבה

יש את אתר ישיבה עם שיעורים רבים של רבנים שונים (נדמה לי בעיקר של רבני מרכז ושלוחותיה) :

https://www.yeshiva.org.il/

יש את הבית מדרש הוירטואלי של ישיבת הר עציון:

בית המדרש הוירטואלי - VBM ע"ש ישראל קושיצקי

יש את האתר YBM של ישיבת מעלה אדומים:

ישיבת מעלה אדומים | YBM - מאגר השיעורים

יש את האתר של גל עיני של הרב גינזבורג (כיוון חסידי) :

גַּל עֵינַי - השער לפנימיות התורה

יש את האתר של הרב מלמד וישיבת הר ברכה:

דף הבית - ישיבת הר ברכה

יש אתר של הרב אבינר:

הרב הגאון שלמה אבינר – שיעורי הרב שלמה אבינר

האתר של ישיבת שיח (הרב שג"ר) :

שיעורים - ישיבת שיח יצחק

אולי לדגש על לימודי אמונה ומחשבה? אולי לדרך החינוך? אולי בכלל בהקשר ישיר לעניין העם והארץ?

ברוב הישיבות הדת"ל תמצא שלומדים הכל.

הרב קוק אבל גם ברסלב וחב"ד

פסיקה של ילקוט יוסף/ שמירת שבת כהלכתה

יחלקו כבוד לרבנים חרדים

לעומת זאת, ברוב הישיבות החרדיות זה לא קיים.

לא תמצא ישיבה שלומדת הרב קוק

אפילו את ההלכות הרב מרדכי אליהו רוב החרדים הספרדים לא לומדים

וכבוד לרבנים הדת"ל. אין מה להרחיב.

תסיק כאן למה ומה זה אומר