עושה חופשה כשאהיה בשבוע 36 בע"ה.
במקום מאוד רחוק מאיתנו, 3 שעות נסיעה הלוך, ו3 חזור.
באופן כללי - הם לא שומרים על ריחוק בזמן הקורונה, נפגשים עם חברים בלי מסיכות, הופעות, חלקם חזרו מחול.
הכול אצלם די רגיל.
החלטנו שלא מתאים לנו להגיע לחופשה, גם כי זה רחוק.
וגם כי אישית שאלו על תאריכים מתאימים, וביקשתי לא באוגוסט
כי אכנס בע"ה לתשיעי, וזה הריון ראשון.. ככה שאני חוששת.
כמובן שלא שמו עליי, למרות שהיו תאריכים מוקדמים יותר שחלק רצו. וגם כי הם לא שומרים על כללים בסיסיים של שמירה,
ואני חוששת.
וגם כי חזרו לי ההקאות ופחות באלי נסיעות ארוכות, וחוםם
ולהתחיל להתאפק לא להקיא ליד אנשים.
בעלי סיפר לאחותו שפחות מתאים לנו להגיע לחופשה, כי זה מסורבל, והנסיעה הזאת ארוכה מאוד ויהיה לי קשה
(אני סובלת מכאבי גב, והקאות)
והיא סוגשל עשתה לו מצפון, ואמרה שאנחנו מגזימים קצת..
ויצא שהוא מרגיש מסכן כזה.. שכל המשפחה תהיה בחופשה ואנחנו לא, וישלי קצת מצפון.
ועכשיו בטח אותה אחות רצה ומתקשרת לשאר המשפחה לספר להם, כמה שהוא מסכן.... שלא יגיע לחופשה בגללי.
וזה מעצבן אותי!!!! היא אמרה לו מה אתה מתכנן להיות סגור עכשיו בבית? אתם לא יוצאים לשום מקום?
ועד שאני והוא הגענו להסכמה בחיוך ובטוב, שנוותר על החופשה הזאת השנה, הגיעו המצפונים שלה.
ובטוחה שתכף עוד קרובי משפחה יתקשרו אליו, ואצא האישה שמרחיקה אותו מהמשפחה.
וזה מציק לי!!! כי יש לו אחות שבדיוק שנה שעברה הייתה באותו שבוע שלי, ולא הגיעה לחופשה
כי היו לה קצת כאבי שרירים.. ואמרה שלא יהיה לה נוח בנסיעות.
אז מה הפליאה שזה מגיע אלינו? הכי מציק לי העצות של אחותו,
היא מקיאה? שתיקח כדור.
מה הייתן עושות במצב הזה, נוסעות לחופשה?
איך הייתן מגיבותת, כי אין לי כוח לחפירות שלהם עכשיו
וזה סתם גורם לנו לריב🙄



