לידה
מוזמנות להוסיף את הסיפורים שלכן
מוזמנות להוסיף את הסיפורים שלכן
פורום הריון ולידה
מכתב פתיחה
שרשור סיפורים הזויים/מצחיקים שקרו באשפוז לפני/אחריכבתחילה
מתחילהכבתחילה
אשפזו אותי בלילה עם מיעוט מים גבולי כדי להתחיל בבוקר זירוז שחיכיתי לו מאד. אחרי התאריך..
טוב עולה להייריסק.
אחד בלילה האחיות עוברות לחבר מוניטור. למה באחת בלילה?? לא אמורים לישון??
נו מילא
חמש וחצי-שש בבוקר התחילו לכסח את הדשא בדיוק מתחת לבניין שהייתי.
בקיצור במחלקת הריון בסיכון אין אפשרות לישון.
לפחות אחרי הלידה הייתי בחדר לבד חדיש ומהמם. היה כיף ממש, הרגשתי מיני בית מלון.
טוב עולה להייריסק.
אחד בלילה האחיות עוברות לחבר מוניטור. למה באחת בלילה?? לא אמורים לישון??
נו מילא
חמש וחצי-שש בבוקר התחילו לכסח את הדשא בדיוק מתחת לבניין שהייתי.
בקיצור במחלקת הריון בסיכון אין אפשרות לישון.
לפחות אחרי הלידה הייתי בחדר לבד חדיש ומהמם. היה כיף ממש, הרגשתי מיני בית מלון.
וואי במחלקות אישפוז זה באמת סיוטאני זה א
אין מתי לישון .. תמיד מוניטורים בשעות הזויות..
הייתי מאושפזת בנשים במסדרון🙈משמעת עצמית
וב7 בבוקר באה משלחת של איזה 8 אנשים
סטודנטים פלוס מנהלת המחלקה.
והיא החלה להרצות בפניהם על ה'מקרה' ללא הודעה מוקדמת וללא שאלת רשות.
ואני מתוך קורי השינה הנוראית (בכולופן מסדרון)
בהלם מהסיטואציה.
באיזשהו שלבאחרי שהיא נתנה להם את הממצאים (נקבה, בת 27, הריון ראשון, שתן תקין🙄, גרד קיצוני וכו)
היא שאלה: מה לדעתכם הדיאגנוזה?
והם התחילו לנסות את מזלם. והמציאו תופעות שונות ומשונות.
בשלב הזה חטפתי קריזה.
אמרתי להם: חבל על המאמץ. חשד לכולסטזיס. הטיפול: זירוז.
וכשתהיו רופאים אני מקווה שתשאלו את "המקרה" אם אפשר להעביר עליו שיעור אנטומיה.
באיייייייי
🤭
סטודנטים פלוס מנהלת המחלקה.
והיא החלה להרצות בפניהם על ה'מקרה' ללא הודעה מוקדמת וללא שאלת רשות.
ואני מתוך קורי השינה הנוראית (בכולופן מסדרון)
בהלם מהסיטואציה.
באיזשהו שלבאחרי שהיא נתנה להם את הממצאים (נקבה, בת 27, הריון ראשון, שתן תקין🙄, גרד קיצוני וכו)
היא שאלה: מה לדעתכם הדיאגנוזה?
והם התחילו לנסות את מזלם. והמציאו תופעות שונות ומשונות.
בשלב הזה חטפתי קריזה.
אמרתי להם: חבל על המאמץ. חשד לכולסטזיס. הטיפול: זירוז.
וכשתהיו רופאים אני מקווה שתשאלו את "המקרה" אם אפשר להעביר עליו שיעור אנטומיה.
באיייייייי
🤭אלופה שענית!!!אנונימיות
איזה מלכה 😅😅😅לפניו ברננה!
יאוואני זה א
אוי, את אלופה, חנקת אותי😅😅פשיטא
אגב,משמעת עצמית
אני ממש מבינה את הצורך בלמידה מעשית של סטודנטים לרפואה
כל השאלה איך עושים את זה...
כל השאלה איך עושים את זה...
נכון, לכל דבר יש דרךחרדית צעירה
בלידה השניה שלי אחרי שמיילדת בדקה לי פתיחה היתה שם מתלמדת ששאלה בעדינות אם היא יכולה גם לבדוק כדי להתאמן. הסכמתי לה רק בגלל שהייתי כבר עם השפעה של אפידורל ולא כאב לי, חוץ מזה שהיא היתה ממש חמודה ועדינה
וואי, הזוי! אני הייתי קוברת את עצמי במקום...מתואמת
הגבת להם מדהים! אשרייך, אחרי לידה עם עמידה כזאת...
לפניייי לידהמשמעת עצמית
עם גירודי מוות בכל הגוף
גם לפני לידה זה מדהים...מתואמת
יאו גם לי עשו את זה. ולא היה לי אומץ לענותהכל בנחת
מלכה
יואו... איזה טובה! איך ענית...חחחדשה ישנה
זה היה אינסטינקטמשמעת עצמית
מרוב עצבים...
ואני זוכרת את הפרצוף של המנהלת מחלקה כאילו איך הרסתי לה את החידה...🤣
ואני זוכרת את הפרצוף של המנהלת מחלקה כאילו איך הרסתי לה את החידה...🤣
חחחחחחנפש חיה.
חח נשמה, לי זה קרה ובטעות עניתי והיא כעסה!!!חצי שני
אמרה- הם היו אמורים לענות. משהו כזה.
אחכ שאלה משהו אחר ובלעתי את הלשון. בסוף גילתה להם.
ריחמתי עליהם! איך שהיא כעסה גם עליהם שלא ידעו!!
אחכ שאלה משהו אחר ובלעתי את הלשון. בסוף גילתה להם.
ריחמתי עליהם! איך שהיא כעסה גם עליהם שלא ידעו!!
וואי איזה פעורהאביול
וואי וואיריבוזום
כל הכבוד שאמרת! איך הם הגיבו? התנצלו?
חחח מלכהאורוש3
ממש האנטטמיה של גריי 😅חגהבגה
זה קטע שלא ברור ליבונים מגדל
בעיקרון בבית חולים אוניברסיטאי אמורים להיות סטודנטים
זה חלק מהעניין. הכשרת דור ההמשך.
ותכלס זה לטובת כולנו.
אבל הקטע של כינוס סביב מיטת המאושפז. לא ברור לי.
ואיפה הזכויות שלי כמאושפזת בהליך.
כל הכבוד לך שנפנפת אותם. מהצד שלך.
ונשארתי עם שאלה.
זה חלק מהעניין. הכשרת דור ההמשך.
ותכלס זה לטובת כולנו.
אבל הקטע של כינוס סביב מיטת המאושפז. לא ברור לי.
ואיפה הזכויות שלי כמאושפזת בהליך.
כל הכבוד לך שנפנפת אותם. מהצד שלך.
ונשארתי עם שאלה.
לידה שניה ביקשתי ביותהיריון רביעי
ביום הראשון ההיתי לבד. ביום השני הגיעה לחדר ב 5 לפנות בוקר יולדת לבושה כמו נשות השלים. מיד כשהגיעה )שעתיים אחרי הלידה) הלכה להתלבש לבוש מלא. וישבה להתפלל בקול (5 לפנות בוקר!!!!). ואחר כך התקשרה לספר לכולם על הלידה... ואני רק רציתי לישון...
בהמשך היא התעקשה איתי לפתוח חלון כדי שלא יהיו חיידקים. זה היה פבואר והיה קר. התינוקות בחדר הצטננו. היא גם התעקשה שלא יקלחו את התינוקת שלה ולא יחסנו אותה.
בהמשך היא התעקשה איתי לפתוח חלון כדי שלא יהיו חיידקים. זה היה פבואר והיה קר. התינוקות בחדר הצטננו. היא גם התעקשה שלא יקלחו את התינוקת שלה ולא יחסנו אותה.
או ווי טירוףנפש חיה.
דווקא לגבי הסוף אפשר להבין...מתואמת
יש כאלה שאומרים שהחומר שהתינוק מרוח בו ביציאה מהבטן (ורוניקס, קוראים לזה, אולי?) הוא בריא לתינוק וכדאי שיישאר איתו כמה זמן...
ולגבי חיסונים - כן, יש כאלה שמעדיפים לא לחסן, או לפחות לא לחסן מיד אחרי הלידה...
העניין של החלון הפתוח לגמרי באמת מציק, אם כי בתור אחת שלא מסוגלת להיות עם חלון סגור לגמרי - אני מבינה אותה...
ולגבי חיסונים - כן, יש כאלה שמעדיפים לא לחסן, או לפחות לא לחסן מיד אחרי הלידה...
העניין של החלון הפתוח לגמרי באמת מציק, אם כי בתור אחת שלא מסוגלת להיות עם חלון סגור לגמרי - אני מבינה אותה...
ורניקסנפש חיה.
יש כאלו שבעד לאסוף אותו ולהשתמש בתור קרם לחותנפש חיה.
ראיתי באחד האתרים של דולות
זה נספג תוך כמה שעות לגוףשירוש16
יממה אחרי אין לזה זכר.
גם אני לא יכולה חלון סגורהיריון רביעי
אבל היה קר וישנתי עם תינוקת בת יום בחדר והיא הצטננה בגללה. אפילו האחיות שנכנסו לחדר העירו שקר מידי
וואעליה....ת9ילה בחמש בבוקריעל מהדרום
את הסוף אני גם מבינה..גם לא מקלחת ולא מחסנת בבי''חרקלרגעכאן
יותר בריא לא להתקלח מיד-הורניקס טוב שישאר קצת. ובתינוקיה בכלל לא רוצה שיקלחו אותם באופן כזה מכני ובצרחות..בבית מקלחת בנחת ובאהבה...
שוטפת רק את אזור הטיטול
וחיסון חלק חיסנתי מיד וחלק בטיפת חלב בהמשך.
זה סתם מיותר לחסן על ההתחלה בצהבת..זה לא משהו שבכלל נדבקים בו סתם ככה
שוטפת רק את אזור הטיטול
וחיסון חלק חיסנתי מיד וחלק בטיפת חלב בהמשך.
זה סתם מיותר לחסן על ההתחלה בצהבת..זה לא משהו שבכלל נדבקים בו סתם ככה
פעם שאלתי בתינוקיהבתאל1
והאחיות אמרו שהן בכלל לא מקלחות את התינוקות...
נראה לי רק אחרי הלידה וזהו.
נראה לי רק אחרי הלידה וזהו.
ראיתי במו עיני שכן..כנראה תלוי בתינוקיה ובאחיותרקלרגעכאן
ממש מאתגרבונים מגדל
מותר להיות צינית?
תפילה. בקולי קולות. בחמש בבוקר. ליד יולדת אחרת.
איזה מחשבות עוברות בראש בסיטואציה
תפילה. בקולי קולות. בחמש בבוקר. ליד יולדת אחרת.
איזה מחשבות עוברות בראש בסיטואציה
לא מצחיק אבל הזויפשיטא
הייתי מאושפזת אחרי האטות בדופק ואף אחות לא טרחה לבוא לחבר אותי למוניטור, התחננתי שיחברו אותי כדי לדעת שהמתוקה בסדר...
ועוד סיפור מענייןפשיטא
אחרי הלידה השניה, יותר היה בא לי ללבוש בגדים שלי, וכדי להרגיש טוב הבאתי בגדים יותר יפים מסתם טישירט זרוקה..
אז התלבשתי וקשרתי מטפחת ויצאתי החוצה מהמחלקה לחמי וחמותי שבאו לבקר כי במחלקה היה מותר מלווה אחד בשעה הזאת..
המאבטחת בכניסה למחלקה עוצרת אותי ושואלת- את מי ביקרת? כדי לסמן..
הרמתי לה את היד עם הצמיד ואמרתי לה- אני מאושפזת פה..
היא שאלה אותי- את בטוחה??? בפרצוף המום..
אז התלבשתי וקשרתי מטפחת ויצאתי החוצה מהמחלקה לחמי וחמותי שבאו לבקר כי במחלקה היה מותר מלווה אחד בשעה הזאת..
המאבטחת בכניסה למחלקה עוצרת אותי ושואלת- את מי ביקרת? כדי לסמן..
הרמתי לה את היד עם הצמיד ואמרתי לה- אני מאושפזת פה..
היא שאלה אותי- את בטוחה??? בפרצוף המום..
הי, גם לי זה קרה!מתואמת
כשהתאומים שלי היו בפגייה הייתי צריכה לצאת הרבה מהמחלקה בשביל להגיע אליהם. באחת הפעמים, אחת עשרה בלילה, השומרת בכניסה עצרה אותי ואמרה שאין ביקורים בשעות כאלו... ודווקא לבשתי חלוק! (חלוק ביתי, כמו של חרדיות) אבל הייתי עם מטפחת אמיתית.
לקחתי את זה כמחמאה, שאני לא נראית כאחת שלפני ימים בודדים ילדה תאומים בניתוח קיסרי...
לקחתי את זה כמחמאה, שאני לא נראית כאחת שלפני ימים בודדים ילדה תאומים בניתוח קיסרי...
אני גם לקחתי את זה כמחמאהפשיטא
או שהמאבטחת ממש לא יודעת לזהו פנים נפוחות ועייפות
חחח תמיד קינאתי באלה שבאות עם בגדים יפיםאביול
לי תמיד הכי נוח החלוק של בית החולים... אבל תמיד נעצתי מבטים במי שהולכת צה עם בגדים יפהפיים מינימום היא בבית מלון
לא עד כדי הבגדים הכי יפים בארון
פשיטא
(הם לא עלו עליי..)
אבל חצאית שחורה נוחה עם טוניקה יפה..
אבל חצאית שחורה נוחה עם טוניקה יפה..
אני גם עפתי על החלוק של הבי"ח ברמותת. החלפתי כל שעה לא מחוברת
לגמררריייאביול
האמת שלי החלוק פשוט לא היה נוחאין לי הסבר
כנראה כי לא היה במידה שלי.
הרגשתי שאני הולכת עם אוהל.
היה לי הרבה יותר כיפי עם הבגדים מהבית
הרגשתי שאני הולכת עם אוהל.
היה לי הרבה יותר כיפי עם הבגדים מהבית
כמה הזוייםאנונימיות
1. במחלקת הייריסק בהמתנה לזירוז, הביאו למיטה לידי מישהי שעברה הרכע הפלה בשבוע 16 והיא היתה כל כך מסכנה הרגשתי ממש לא נעים ששמו אותה לידי והיא צריכה לשמוע את המוניטורים 
למה לא שמים בחדרים שונים??
2. אחרי לידה עם יולדת שילדה את ה9 שלה וכל הילדים שלה באו לבקר ביחד (חבורת פצפונים) וכמובן שחא היה מקום אז הם נדחפו על הוילון שלי ובקושי היה לי מקום להושיב את חמותי שבאה
3. אני סובלת מתת קרישיות, האחות התבלבלה ביני לבין זו שלידי ובאה לחפש אותי כדי לתת לי משהו למזלי לא הייתי בחדר ואמא שלי אמרה לי לגשת אליה אז הלכתי והיא אומרת לי בשיא הביטחון כן, אני רוצה להזריק לך קלקסן (מדלל דם) כמעט השתבצתי, הודעתי חה שאני מקבלת תרופה הפוכה ואין לי מושג למי היא אמורה לתת את זה אבל שתבדוק 10 פעמים לפני שהיא מזריקה דברים לאנשים
למה לא שמים בחדרים שונים??2. אחרי לידה עם יולדת שילדה את ה9 שלה וכל הילדים שלה באו לבקר ביחד (חבורת פצפונים) וכמובן שחא היה מקום אז הם נדחפו על הוילון שלי ובקושי היה לי מקום להושיב את חמותי שבאה
3. אני סובלת מתת קרישיות, האחות התבלבלה ביני לבין זו שלידי ובאה לחפש אותי כדי לתת לי משהו למזלי לא הייתי בחדר ואמא שלי אמרה לי לגשת אליה אז הלכתי והיא אומרת לי בשיא הביטחון כן, אני רוצה להזריק לך קלקסן (מדלל דם) כמעט השתבצתי, הודעתי חה שאני מקבלת תרופה הפוכה ואין לי מושג למי היא אמורה לתת את זה אבל שתבדוק 10 פעמים לפני שהיא מזריקה דברים לאנשים
וואו, האחרון ממש מפחיד!!מתואמת
נכון. ממש רציתי להתלונן אז וזה התמסמס (אחרי לידה וזה...)אנונימיות
הגיוני... מקווה שלפחות היא קיבלה ממך את המוסר!מתואמת
קרה לי משהו דומהרק שאלה לי
שלא אפרט כדי לא ליצור לעצמי אווטינג...
במקרה שלי לא אני התלוננתי, אבל היה מי שעשה את זה במקומי. בואו נגיד שהאחות שעשתה את זה הייתה מסכנה אחרי זה...
במקרה שלי לא אני התלוננתי, אבל היה מי שעשה את זה במקומי. בואו נגיד שהאחות שעשתה את זה הייתה מסכנה אחרי זה...
לגבי 1, הייתי בצד השניאמא6
אחרי הפלה בשבוע 9 אשפזו אותי במחלקת יולדות (מחלקת נשים היה בשיפוץ). אז בוקר אחרי הפלה טראומטית אני מוצאת את עצמי בארוחת בוקר מוקפת בנשים אחרי לידה עם התינוקות שלהם. כמובן שארוחת בוקר כבר לא הצלחתי כל כך לאכול, בעיקר בכיתי...
חיבוק ענק על החוויה יקרה, לא נעים בכלל!השלך על ה' יהבך
איזה חוויה קשהאביול
באמת לא ברור למה מאשפזים ביחד עם יולדות...
זה הזוי.אהבתחינם
שעברתי לידה שקטה שמו אותי ליד נשים שילדו
זה הזכיר לי כל שניה
שלהן יש ב"ה
ולי אין
זה הזכיר לי כל שניה
שלהן יש ב"ה
ולי אין
חיבוק ענקמצפה להריון.
איזה חוסר רגישות לשים נשים אחרי הפלה במחלקת יולדות
זה ממש לא מתאים
זה ממש לא מתאים
עוד סיפור הזוי אבל הצחיק אותי באותו רגע משום מהפשיטא
רופאת נשים באה במחלקה לבדוק אותי..
חמודה ועדינה,
ותוך כדי הבדיקה אומרת במבטא רוסי מתגלגל- רצפת אגן שלך צריך התעמלות..
ברור נשמה, ילדתי לפני יומיים
חמודה ועדינה,
ותוך כדי הבדיקה אומרת במבטא רוסי מתגלגל- רצפת אגן שלך צריך התעמלות..
ברור נשמה, ילדתי לפני יומיים
התעמלות
יפה ההגדרהיעל מהדרום
חחח נחנקתיאורוש3
חחחחחח התעמלות זה טוב,שגרה ברוכה
טוב אז סיפור שבו הייתי ה'מקרה'🤨הכל בנחת
הריון תאומים. התאשפזתי בגלל קיצור צוואר. צירים כל הזמן ופתיחה.
קיצר ביקור רופאים. עומד פרופ' ומלא סטודנטים לרפואה לידו.
אני יושבת על הכסא.
ואז הוא מתחיל לשאול אותם. תגידו זאת נראת לכם אשה עם צירים? זאת נראת אשה בלידה? ( האמת שכן. היה לי צירים כל הזמן ופתיחה יותר מארבע)
ואז - אז איך צריכה להראות אישה בלידה פעילה?
אח''כ הם התחילו דיון בפני על סוג התאומים שלי. והאם הביצית הגיעה לפני או לא.
ואיזה יום לדעתכם התפצלה הביצית או שיצאו שתיים.
קיצר- דיון מלבב😬
מזל שלא ביקשו תמונה וזהו🤨🙊
קיצר ביקור רופאים. עומד פרופ' ומלא סטודנטים לרפואה לידו.
אני יושבת על הכסא.
ואז הוא מתחיל לשאול אותם. תגידו זאת נראת לכם אשה עם צירים? זאת נראת אשה בלידה? ( האמת שכן. היה לי צירים כל הזמן ופתיחה יותר מארבע)
ואז - אז איך צריכה להראות אישה בלידה פעילה?
אח''כ הם התחילו דיון בפני על סוג התאומים שלי. והאם הביצית הגיעה לפני או לא.
ואיזה יום לדעתכם התפצלה הביצית או שיצאו שתיים.
קיצר- דיון מלבב😬
מזל שלא ביקשו תמונה וזהו🤨🙊
אוי מי גאדדדחדשה ישנה
הצחקת אותי, הייתי בוכה או בורחתשלגית
אוי ואי.......יעל מהדרום
יאוווו ה'אורוש3
לא יודעת אם מצחיקזמני לשליש1
הרופא שלח לשרותים ואח"כ לכיסא
אמרתי לו שאני לוקחת ספקולום והוא אמר שבסדר
הוא מתיישב ו...
קולט שהספקולום בפנים
הוא:
אני: אבל אמרתי לך שאני לוקחת
הוא: כן אבל לא ציפיתי ככה, הלוואי כל יום אני אבוא והכל יהיה מוכן. גם בדקת את עצמך?
אני: אם רק הייתי יכולה.. עם הא"ס אין לי בעיה
והוא אכן נתן לי את הא"ס 🤭🤭🤭
#טרי מאתמול
ונזכרתי בעוד אחד
הרופא התורן יוצא למסדרון וקורא: שליוש ראשונוש לחדר רופא!
אני נכנסת
הוא: ידעתי שאני מכיר אותך ושהשם לא סתם היה מוכר לי, שמך הולך לפנייך!!
אני: הייתי מעדיפה להתפרסם בנסיבות אחרות 🙈
#לפני שבועיים
אמרתי לו שאני לוקחת ספקולום והוא אמר שבסדר
הוא מתיישב ו...
קולט שהספקולום בפנים
הוא:
אני: אבל אמרתי לך שאני לוקחת
הוא: כן אבל לא ציפיתי ככה, הלוואי כל יום אני אבוא והכל יהיה מוכן. גם בדקת את עצמך?
אני: אם רק הייתי יכולה.. עם הא"ס אין לי בעיה
והוא אכן נתן לי את הא"ס 🤭🤭🤭
#טרי מאתמול
ונזכרתי בעוד אחד
הרופא התורן יוצא למסדרון וקורא: שליוש ראשונוש לחדר רופא!
אני נכנסת
הוא: ידעתי שאני מכיר אותך ושהשם לא סתם היה מוכר לי, שמך הולך לפנייך!!
אני: הייתי מעדיפה להתפרסם בנסיבות אחרות 🙈
#לפני שבועיים
חחחחח את אדירהאני10
הרגת אותי עם הספקולום
איזה חמוד הרופא שהוא זורם
איזה חמוד הרופא שהוא זורם
מה קורה?? מה היה אתמול בבדיקה?אורוש3
התחלה שלזמני לשליש1
היפרדות קרומים. הגעתי עם ברזייה של דימום..
נרגע ועכשיו אני בבית בסימני שאלה
לא מרגישה שיגמר בטוב 😪
נרגע ועכשיו אני בבית בסימני שאלה
לא מרגישה שיגמר בטוב 😪
את זה ראיתי חשבתי שמאז נבדקת שובאורוש3
בע''ה ייגמר בטוב... הלוואי.
לא זמני לשליש1
תקועה במצב ביניים
לא מסוגלת יותר
לא מסוגלת יותר
קשה ממש ממש 😓😓אורוש3
גאדד היית עם הספקולום בנרתיק והוא לא הוציא לך??מצפה להריון.
ולא חשבת לצרוח????
אני חושבתמוריה
שהיא התכוונה שהיא מסדרת אותו. ולא הוא.
היא הכניסה לעצמה את הספקולום כדי שהוארותי7
רק יבדוק באולטרסאונד
ספקולום בודקים עם ספקוחוםזמני לשליש1
הסתכל על צוואר הרחם, הוציא ואז אני הכנסתי את הא"ס
אני רק-אביול
מה זה ספקולום?
מכשיר שנראה כמו מקור של ציפור עם ידיתפה לקצת
הוא עוזר לרופא לבדוק כשיש בדיקות וגינליות, מרחיב את המקום כנראה
בדיוקזמני לשליש1
להסתכל על האיזור של צוואר הרחם עם העין.. לרוב בודקים כמות דימום
אנסה להיזכר באנקדוטה מכל אחת מהלידות:מתואמת
* בלידה הראשונה האחות באה כדי להביא לי את התינוקת להנקה. היא קראה בשם המשפחה שלי, בלי השם הפרטי. יש לנו שם משפחה מוזר, וכל אחד קורא אותו איך שנראה לו - אבל היא עיוותה אותו בצורה שאף-פעם לא שמעתי - אז פשוט לא קלטתי שהיא קוראת לי...
אז היא יצאה לחפש אותי במקום אחר, ורק בפעם השנייה שחזרה קלטתי שהיא מתכוונת אליי... מאז אני תמיד מנקדת את השם שכותבים על העריסה, כדי שלא יהיו עוד טעויות כאלה
* בלידה השנייה הייתה לידי מאושפזת מישהי שילדה לידה ראשונה - וכמעט כל היום הייתה טיילת ליד המיטה שלה, כל המשפוחה באו וכמובן לא טרחו לשמור על שקט... ריחמתי על עצמי - אבל יותר ריחמתי עליה, כי זכרתי את עצמי אחרי הלידה הראשונה, בקושי מסוגלת לזוז ולדבר, ורק רוצה שקט...
* הלידה השלישית הייתה של התאומים. הייתי מאושפזת במחלקת נשים בלילה שלפניה ועוד חמישה ימים אחריה, אז זכיתי לאנקדוטות למכביר... אבל אני בעיקר זוכרת את המקרים צובטי-הלב:
במחלקת נשים הייתה לידי מישהי שכבר כמה שבועות שכבה שם. הילדים שלה באו לבקר, ובכו שהם מתגעגעם אליה, והיא אמרה שמתגעגעת בחזרה... זה היה עצוב...
בפגייה הייתה מישהי שזו הלידה העשירית שלה. סיפרה איך חזרה הביתה אחרי השחרור - בלי התינוקת - והילדים הכינו לה קבלת פנים משמחת, והיא פשוט לא יכלה לעמוד בזה כשחשבה על התינוקת המאושפזת...
ולי אישית היה צובט בכל פעם לשמוע בכריזה ש"אימהות יקרות, הנכן מוזמנות להגיע לתינוקייה לקחת את תינוקותיכן להנקה". אני - התינוקות שלי בכלל היו בפגייה, וההנקה - הלכה רק בקושי באותו זמן...
* בלידה הרביעית היה לי מקרה מפדח כי לא התקלחתי מיד כשקמתי מהמיטה במחלקה (כבר רציתי לראות את התינוקת שלי), והתוצאות היו על רצפת חדר ההנקה בתינוקייה...
* בלידה החמישית הייתי בביות סוף-סוף, אבל כיוון שבהתחלה לא היה מקום - יצא שכל יום עברתי חדר (שלושה לילות).
ובאחת הארוחות בחדר האוכל גיליתי חתיכה של ברזילית לכלים בתוך החביתה
וזהו, מאז לא אכלתי שם... בעלי ואמא שלי הביאו לי אוכל מהבית...
* בלידה השישית הייתי גם אחרי ניתוח, אבל התעקשתי שהתינוקת תהיה לידי כמעט כל הזמן (לא היה שם בדיוק ביות, אלא שהיית לילה - לא נוח כל-כך). בלילה הראשון באה אחת האחיות לחדר (הייתי שם במחלקה ה"קיסרית" היחידה כנראה), ונדהמה לראות שהתינוקת איתי. היא שאלה למה, ואמרתי לה שככה אני מעדיפה.
ומה היא אמרה לי? "יש לך סדר עדיפויות מוזר..."
עד היום קשה לי לסלוח לה...
(ובכלל, הייתי צריכה להתווכח עם האחיות שהכי טוב שהתינוקת תישן איתי במיטה - ככה היא הכי רגועה ולא מפריעה ליולדות האחרות, וככה אני לא צריכה בכל פעם לטפס עד לעריסה שלה...)
וואי, איך אני לא סובלת את האשפוז אחרי הלידה...
לפחות עזר לי עכשיו להסתכל קצת על הצד המשעשע שבזה...
אז היא יצאה לחפש אותי במקום אחר, ורק בפעם השנייה שחזרה קלטתי שהיא מתכוונת אליי... מאז אני תמיד מנקדת את השם שכותבים על העריסה, כדי שלא יהיו עוד טעויות כאלה
* בלידה השנייה הייתה לידי מאושפזת מישהי שילדה לידה ראשונה - וכמעט כל היום הייתה טיילת ליד המיטה שלה, כל המשפוחה באו וכמובן לא טרחו לשמור על שקט... ריחמתי על עצמי - אבל יותר ריחמתי עליה, כי זכרתי את עצמי אחרי הלידה הראשונה, בקושי מסוגלת לזוז ולדבר, ורק רוצה שקט...
* הלידה השלישית הייתה של התאומים. הייתי מאושפזת במחלקת נשים בלילה שלפניה ועוד חמישה ימים אחריה, אז זכיתי לאנקדוטות למכביר... אבל אני בעיקר זוכרת את המקרים צובטי-הלב:
במחלקת נשים הייתה לידי מישהי שכבר כמה שבועות שכבה שם. הילדים שלה באו לבקר, ובכו שהם מתגעגעם אליה, והיא אמרה שמתגעגעת בחזרה... זה היה עצוב...
בפגייה הייתה מישהי שזו הלידה העשירית שלה. סיפרה איך חזרה הביתה אחרי השחרור - בלי התינוקת - והילדים הכינו לה קבלת פנים משמחת, והיא פשוט לא יכלה לעמוד בזה כשחשבה על התינוקת המאושפזת...
ולי אישית היה צובט בכל פעם לשמוע בכריזה ש"אימהות יקרות, הנכן מוזמנות להגיע לתינוקייה לקחת את תינוקותיכן להנקה". אני - התינוקות שלי בכלל היו בפגייה, וההנקה - הלכה רק בקושי באותו זמן...
* בלידה הרביעית היה לי מקרה מפדח כי לא התקלחתי מיד כשקמתי מהמיטה במחלקה (כבר רציתי לראות את התינוקת שלי), והתוצאות היו על רצפת חדר ההנקה בתינוקייה...
* בלידה החמישית הייתי בביות סוף-סוף, אבל כיוון שבהתחלה לא היה מקום - יצא שכל יום עברתי חדר (שלושה לילות).
ובאחת הארוחות בחדר האוכל גיליתי חתיכה של ברזילית לכלים בתוך החביתה
וזהו, מאז לא אכלתי שם... בעלי ואמא שלי הביאו לי אוכל מהבית...* בלידה השישית הייתי גם אחרי ניתוח, אבל התעקשתי שהתינוקת תהיה לידי כמעט כל הזמן (לא היה שם בדיוק ביות, אלא שהיית לילה - לא נוח כל-כך). בלילה הראשון באה אחת האחיות לחדר (הייתי שם במחלקה ה"קיסרית" היחידה כנראה), ונדהמה לראות שהתינוקת איתי. היא שאלה למה, ואמרתי לה שככה אני מעדיפה.
ומה היא אמרה לי? "יש לך סדר עדיפויות מוזר..."
עד היום קשה לי לסלוח לה...
(ובכלל, הייתי צריכה להתווכח עם האחיות שהכי טוב שהתינוקת תישן איתי במיטה - ככה היא הכי רגועה ולא מפריעה ליולדות האחרות, וככה אני לא צריכה בכל פעם לטפס עד לעריסה שלה...)
וואי, איך אני לא סובלת את האשפוז אחרי הלידה...
לפחות עזר לי עכשיו להסתכל קצת על הצד המשעשע שבזה...אוי איזה סיפורים אמאאאאנפש חיה.
רק לגבי השינה לצד התינוקשירוש16
בימים הראשונים אחרי הלידה השינה הורמונלית ועמוקה - אין לך שליטה על זה.
את לא יודעת כמה את עייפה ופתאום תרדמי ואז גם לאוו דווקא תקומי כשתרגישי שאת חונקת את התינוק..
אני אישית ישנתי עם הבן שלי במיטה במשך חודשים אבל לעולם לא ישנתי איתן באותה מיטה בימים הראשונים לאחר הלידה. זה פשוט סיכון ברמה אחרת לגמרי.
את לא יודעת כמה את עייפה ופתאום תרדמי ואז גם לאוו דווקא תקומי כשתרגישי שאת חונקת את התינוק..
אני אישית ישנתי עם הבן שלי במיטה במשך חודשים אבל לעולם לא ישנתי איתן באותה מיטה בימים הראשונים לאחר הלידה. זה פשוט סיכון ברמה אחרת לגמרי.
אני עדיין חושבת ששינה עם התינוק בבית החוליםמתואמת
כמובן, כשיש קיר או מעקה, עדיפה על פני העצבנות הנוראית של התינוק כשהוא רחוק, ומכאן גם ההתאוששות הקשה לאמא ומכאן גם הפרעה לשאר היולדות...
בכל אופן, לא הרגשתי שהשינה שלי עמוקה כל-כך. אולי כי זה לא היה בלילות הראשונים, אלא רק בלילה השלישי והלאה.
בכל אופן, לא הרגשתי שהשינה שלי עמוקה כל-כך. אולי כי זה לא היה בלילות הראשונים, אלא רק בלילה השלישי והלאה.
מזכירה לי שבלידה השלישית התלבטתי בלילהיעל מהדרום
לק"י
איך עדיף לי להניק- כי בישיבה פחדתי להירדם עם התינוקת בידיים.
בסוף הנקתי בשכיבה ונרדמתי.... והאחות שהעירה אותי רק אמרה לי להחזיר את התינוקת למיטת פוטו. לא אמרה לי שזה מסוכן וכו'
איך עדיף לי להניק- כי בישיבה פחדתי להירדם עם התינוקת בידיים.
בסוף הנקתי בשכיבה ונרדמתי.... והאחות שהעירה אותי רק אמרה לי להחזיר את התינוקת למיטת פוטו. לא אמרה לי שזה מסוכן וכו'
יפה לה! אצלי תמיד העירו, או שתקו שתיקה לא מרוצה כזו...מתואמת
(גם בלידה החמישית, בביות, ישנתי עם התינוק במיטה לפעמים... אבל באמת שם יותר זרמו)
חייבת לשאול באיזה בית חולים זרמו איתך על זהאם הנסיכה שמחה
אם לא אכפת לך לשתף
במאיר חפרו לי על זה המון שזה אסור... שיגעו אותי
גם אצלי זרמו בלידה האחרונהכן אני
לא יודעת אם זה תלוי באחות,
או שבביות מלא יותר מאפשרים.
זה היה בשערי צדק.
ישנתי איתה במיטה, אבל בישיבה, כשהיא עלי
או שבביות מלא יותר מאפשרים.
זה היה בשערי צדק.
ישנתי איתה במיטה, אבל בישיבה, כשהיא עלי
אני ילדתי בשערי צדקואילו פינו
וכל פעם העירו לי על זה..
כל פעם- לא להירדם איתה. להניק ולהחזיק לעריסה..
רק ככה ישנו🤷🤷
כל פעם- לא להירדם איתה. להניק ולהחזיק לעריסה..
רק ככה ישנו🤷🤷
בלידות הקודמות גם לי העירוכן אני
מתי ילדת?ואילו פינו
אני את האחרונה לפני 10 חודשים. והעירו.
אולי זה תלוי אחות..
אולי זה תלוי אחות..
לפני שבועייםכן אני
אז אולי זה עניין של מזל- איזה צוות עובר אצלך...אם הנסיכה שמחה
בשערי צדק במחלקה של הביות.מתואמת
בביקור חולים לא זרמו איתי, אבל פשוט הצבתי להם עובדה.
הרופא והאחות שראו שאני ישנה עם התינוק ממש נגנבו...שוקולטה
הפתיע אותי שלא כעסו עלי ולא באמת רציתי לישון עם התינוק איתי במיטה אבל אחרת לא הייתי ישנה בכלל...
ברור שיותר טוב לתינוק להיות ליד אמאאביול
אבל לישון איתו ביחד ממש באותה מיטה זה די מסוכן... לא משנה, העיקר שהכל טוב ..
אני לא מסכימה שזה מסוכן מתואמת
אבל עדיף שלא נדון בזה כאן, באמת...
שכחתי את הנעליים שלי בחדר לידהאמונה בטוב.
עד שגילינו את זה הייתה כבר שבת ולא היה אפשר להביא לי נעליים אחרות מהבית.
ביום ראשון לא ביקרו אותי עד אחה"צ וככה שהיתי לי ללא נעליים סביבות היומיים כולל ללכת לחדר האוכל של המחלקה יחפה וכו וכו'
מביך ביותר
חחח איזה קורע🤭משמעת עצמית
גם אני איבדתי את הנעליים שלי בלידה הראשונה בחדר הלידהמתואמת
בעלי הלך לחפש אותן, ואמר למיילדות שאלה נעליים ורודות. אלא שהן לא היו ורודות - הן היו לבנות עם פס סגלגל. גברים... אז לקח זמן עד שהבינו שמדובר בהן.
למזלי היו לי כפכפים בתיק הלידה, כך שלפחות לא הייתי צריכה ללכת יחפה... זה באמת לא נעים!
למזלי היו לי כפכפים בתיק הלידה, כך שלפחות לא הייתי צריכה ללכת יחפה... זה באמת לא נעים!
חחח אוישאביול
ולשרותים. איכס. מבאסאורוש3
חחח זה קרה גם לידרך ארוכה
רק שכחתי אותם במחלקת נשים (הייתי מאושפזת לפני הלידה)
ולא הספקתי לנעול נעליים כשהלידה התחילה וכששלחתי את בעלי להביא אותם אחרי הלידה הם אמרו שהם זרקו אותם 😱 אין לי מושג למה שהם יזרקו נעליים
הייתי צריכה להסתובב עם נעלי בית מלאות בדם...
ולא הספקתי לנעול נעליים כשהלידה התחילה וכששלחתי את בעלי להביא אותם אחרי הלידה הם אמרו שהם זרקו אותם 😱 אין לי מושג למה שהם יזרקו נעליים
הייתי צריכה להסתובב עם נעלי בית מלאות בדם...
אוי לא נעים בכלל...אביול
יש לי כמה..שומשומונית
בלידה השניה - היו תחבושות בלי מדבקה למטה והן כל הזמן זזו. דודה שלי באה לבקר אותי וטיילנו במסדרון ופתאום משום מקום- התחבושת מחליקה מתוך התחתון על הרצפה. עד היום אני לא מבינה איך היא הצליחה לברוח...
בלידה הרביעית - הילדים ביקרו ופתאום הבת שלי (הייתה אז בת 6) צועקת: אמא, יש לך דם על החלוק!!! (כל החלוק מאחורה התמלא בדם - הייתי רק 6 שעות אחרי לידה...)
כשהייתי מאושפזת בשמירה - עשו מוניטור כל בוקר בסביבות 6. בשבת, האחות עשתה מוניטור ואחרי חצי שעה לא הייתה מרוצה, אז אמרה שצריך להמשיך. בעלי הלך ב7 לתפילה בבית כנסת של הבית חולים. חיכיתי שהאחות תקרא לי אבל... היא פשוט לא הגיעה!! לא יכולתי לצפצף כי היה שבת, ופשוט חיכיתי יפה בסבלנות עד שבעלי חזר מהתפילה בסביבות 9 וקרא לאחות. בקושי יכולתי לזוז אחר כך בגלל שבערך 3 שעות שכבתי על צד שמאל בלי לזוז..
נזכרתי בעוד אחד....שומשומונית
בלידה השלישית הגעתי ללידה בשבוע מוקדם ועשו קיסרי חירום. בגלל המהירות - הורידו הכל בחדר לידה והחליפו לי בגדים לניתוח. אחרי הקיסרי (שהיה בשעות הערב), בעלי בא לחדר קבלה ואסף משם את כל הבגדים וכשהלך הביתה בלילה מאוחר לקח איתו את כל השקית. בקיצור, השאיר אותי כל הלילה בלי כלום!!! בלי כפכפים, בלי מטפחת, בלי כלום!!!
לקח לו זמן בבוקר להגיע כי דאג ל2 הגדולים שהיו בבית.... חיכיתי לו יפה! (גם ככה לא יכולתי לזוז..)
יואוווו! לא היה לך איזה כיסוי ראש חלופי?חדשה ישנה
לא...שומשומונית
פשוט הייתי עם השיער פזור (אפילו הגומיה נלקחה). והיו ביקורות של רופאים וכו....
לא קמתי מהמיטה בגלל הניתוח, אז רק מי שהיה חייב נכנס לוילון...
לא קמתי מהמיטה בגלל הניתוח, אז רק מי שהיה חייב נכנס לוילון...
יוו יש לי עוד סיפור הזוייי🙄משמעת עצמית
אחרי לידה ראשונה
בה שהיתי כ3 יממות בחדר לידה (הזיה אבל זה כבר סיפור אחר)
אני כולי בהלם מיטה רביעית בחדר (במעבר)
עדיין הרגליים רדומות לי מהאפידורל (40שעות)
אחות עצבנית באה לקחת אותי לשירותים.
אני קמה לאט לאט סחרחורות והיא : יאללה יש פה עוד הרבה יולדות...
התכופפתי לתיק לקחת תחבושת וכו והיא אשכרה צועקת עלי.
ואז היא התעקשה להיכנס איתי לשירותים לראות שאני נותנת שתן. אמרתי לה שלא נח לי ואני אגעד לה אם הצלחתי או לא.
היא אמרה: "מפיתום אני צריכה לשמוע. נו פששפשששששש"
הייתי כל כך חסרת אונים וצייתתי לה🙈
וההזיה העיקרית שאת כלללל הסיטואציה הזאת היא עשתה כשהיא מדברת בטלפון על רמקול!!!
באיזשהו שלב אחרי שהיא שמעה פששששששש
אמרתי לה לצאת בבקשה ושאני מסתדרת לבד תודה.
ואני שומעת אותה אומרת בטלפון
"וואלה כמה זמן לוקח לה זאתי להשתין" 😳😳😳
בכיתי שעה אח"כ מרוב עלבון.😞
בה שהיתי כ3 יממות בחדר לידה (הזיה אבל זה כבר סיפור אחר)
אני כולי בהלם מיטה רביעית בחדר (במעבר)
עדיין הרגליים רדומות לי מהאפידורל (40שעות)
אחות עצבנית באה לקחת אותי לשירותים.
אני קמה לאט לאט סחרחורות והיא : יאללה יש פה עוד הרבה יולדות...
התכופפתי לתיק לקחת תחבושת וכו והיא אשכרה צועקת עלי.
ואז היא התעקשה להיכנס איתי לשירותים לראות שאני נותנת שתן. אמרתי לה שלא נח לי ואני אגעד לה אם הצלחתי או לא.
היא אמרה: "מפיתום אני צריכה לשמוע. נו פששפשששששש"
הייתי כל כך חסרת אונים וצייתתי לה🙈
וההזיה העיקרית שאת כלללל הסיטואציה הזאת היא עשתה כשהיא מדברת בטלפון על רמקול!!!
באיזשהו שלב אחרי שהיא שמעה פששששששש
אמרתי לה לצאת בבקשה ושאני מסתדרת לבד תודה.
ואני שומעת אותה אומרת בטלפון
"וואלה כמה זמן לוקח לה זאתי להשתין" 😳😳😳
בכיתי שעה אח"כ מרוב עלבון.😞
הלם! מזעזע..פשיטא
השם ישמור!שירוש16
איזה יחס משפיל! מזעזע!
לא יודעת כמה כוח היה לך אז אבל את עדיין יכולה להתלונן עליה.
יחס כזה הוא מתחת לכל ביקורת.
היא ממש לא צריכה להיות בתוך השירותים כשאת ערומה וחשופה. זו חוצפה ענקית ועבירה על חוק זכויות המטופל.
בכל שלב, בכל מצב, לא מגיע לך שיצעקו עליך. זה פשוט גבול.
לכן אני תמיד אומרת למטופלים שיביאו בני משפחה. בזמן שהם חלשים הם צריכים מישהו שיתמוך בהם ובהעדפות שלהם.
לא יודעת כמה כוח היה לך אז אבל את עדיין יכולה להתלונן עליה.
יחס כזה הוא מתחת לכל ביקורת.
היא ממש לא צריכה להיות בתוך השירותים כשאת ערומה וחשופה. זו חוצפה ענקית ועבירה על חוק זכויות המטופל.
בכל שלב, בכל מצב, לא מגיע לך שיצעקו עליך. זה פשוט גבול.
לכן אני תמיד אומרת למטופלים שיביאו בני משפחה. בזמן שהם חלשים הם צריכים מישהו שיתמוך בהם ובהעדפות שלהם.
בד"כ אני יודעת להיות אסרטיביתמשמעת עצמית
עיין בסיפור הראשון
אבל הייתי כל כך חלשה ולבד כי בעלי הלך למצוא את שפיותו לאחר 3 ימים בחדר לידה...
והיום אינלי מושג מי היא 🤷♀️
אבל זו באמת היתה הזיה
אבל הייתי כל כך חלשה ולבד כי בעלי הלך למצוא את שפיותו לאחר 3 ימים בחדר לידה...
והיום אינלי מושג מי היא 🤷♀️
אבל זו באמת היתה הזיה
וואי, מזעזעת!!מתואמת
וואי אני דומעת פה, איזה נוראית היא!!!!!!!מרגרינה
אנחנו במצב כ"כ חשוף ורגיש ועדיןןןןן (גם) אחרי לידות.
איזו חוויה רעה!
איזו חוויה רעה!
ממש!משמעת עצמית
צריך להיות עם הרבה רגישות כדי לעבוד במחלקת יולדות
סליחה שזה הצחיק אותי....איזה אחות הזויה
יעל מהדרום
לק"י
אצלי קרה הפוך- בעלי היה אצלי אחרי אחת הלידות, ובא אחות צעירה וחמודה ושאלה משהו בשקט כזה ולא הבנתי מה היא אומרת...
בסוף הסתבר שהיא שאלה אם היו לי יציאות.
כנראה התפדחה מבעלי/ התפדחה בשבילי...לא יודעת.
אצלי קרה הפוך- בעלי היה אצלי אחרי אחת הלידות, ובא אחות צעירה וחמודה ושאלה משהו בשקט כזה ולא הבנתי מה היא אומרת...
בסוף הסתבר שהיא שאלה אם היו לי יציאות.
כנראה התפדחה מבעלי/ התפדחה בשבילי...לא יודעת.
או מיי ג'אד איזה לא נעיםםםםאביול
א מ ל ' ה !!! מי נתן לה לעבוד במקצוע הזה?חדשה ישנה
איזה חוסר כבוד בסיסי... פשוט בא לבכות!
גועל נפש אמאלהאורוש3
לא זה ממש זוועה ברמה של להתלונוחגהבגה
בד"כ אחיות, במיוחד במחלקת יולדות כ"כ רגישות נעימות וסבלניות...
רק רוצה לומר שיכול להיות שהיא לא אחות, אלא כוח עזרמתואמת
הרבה פעמים נותנים להן את התפקיד הזה.
לא סותר את זה שהיא צריכה להיות רגישה... אבל לפעמים כאלה שעובדים בשכר מינימום לא מתחברים לעבודה שלהם...
לא סותר את זה שהיא צריכה להיות רגישה... אבל לפעמים כאלה שעובדים בשכר מינימום לא מתחברים לעבודה שלהם...
מסכימה איתךחגהבגה
אבל כח עזר לא עושות דברים מהסוג הזה. הן מנקות נניח אחרי הלידה וכזה..
אני די בטוחה שבחלק מהלידות אצלי מי שליוו אותי לשירותיםמתואמת
היו כוח עזר ולא אחיות.
(אני זוכרת את זו שהייתה בלידה הראשונה - כל-כך מקסימה ואימהית ועדינה... הלוואי שכולן היו כמוה...)
(אני זוכרת את זו שהייתה בלידה הראשונה - כל-כך מקסימה ואימהית ועדינה... הלוואי שכולן היו כמוה...)
יש אחיותשירוש16
שמבקשות מכוחות עזר לבצע את העבודה הזאת.
חצופה!!! להתלונן עליה שיפטרו אותהמצפה להריון.
אני מזועזעת. ממש.סמיילי12
גם ממני האחות ביקשה להיות לידי כשאני עושה פיפי בפעם הראשונה.
אבל היא היתה ממש בסדר ובכל זאת הרגשתי כל כך לא בנוח
אז במצב כמו שלך? אמאלה.
אבל היא היתה ממש בסדר ובכל זאת הרגשתי כל כך לא בנוח
אז במצב כמו שלך? אמאלה.
בלילה שאחרי הלידהאין לי הסבר
הייתי גמורההה
ממש אבל.
ביות מלא. 2 בלילה. פיצקוש מתעוררת בבכי, ואני רציתי להרים אותה כדי להניק.
אבל פלג הגוף העליון שלי נמוך, ובישיבה על המיטה לא הצלחתי לקחת אותה(לעמוד הרגשתי שאין לי כח)
באותה העת חברותיי, הבנתי למה יולדות זקוקות למיטות מתכווננות.
העלתי את המיטה גבוה גבוה גבוה גבוה, הוצאתי אותה והעלתי את הגב של המיטה ויצרתי כורסא.
ככה הצלחתי להניק בלי לקום מהמיטה🤭
ועוד סיפור-
יצא שהשחרור שלי הוא בפורים (י''ד באדר), אבל אני ילדתי בירושלים.
ממש לא ידעתי מה אני צריכה לעשות מבחינת מצוות פורים, איזה פורים אני חוגגת?
בסוף הוחלט שאני פטורה מפורים, אבל צריכה להשתדל לעשות את מצוות הפורים.
אז יצא שהכרחתי את סבא שלי להגיע לבי''ח בערב י''ד להקריא לי מגילה (הוא מירושלים אז חוגג בט''ו), ובבוקר שמעתי בבית של מישהו שהזמין את התלמידים שלו (נוער בסיכון) והיה ממש מלבב לאישה שלושה ימים אחרי לידה.
ממש אבל.
ביות מלא. 2 בלילה. פיצקוש מתעוררת בבכי, ואני רציתי להרים אותה כדי להניק.
אבל פלג הגוף העליון שלי נמוך, ובישיבה על המיטה לא הצלחתי לקחת אותה(לעמוד הרגשתי שאין לי כח)
באותה העת חברותיי, הבנתי למה יולדות זקוקות למיטות מתכווננות.
העלתי את המיטה גבוה גבוה גבוה גבוה, הוצאתי אותה והעלתי את הגב של המיטה ויצרתי כורסא.
ככה הצלחתי להניק בלי לקום מהמיטה🤭
ועוד סיפור-
יצא שהשחרור שלי הוא בפורים (י''ד באדר), אבל אני ילדתי בירושלים.
ממש לא ידעתי מה אני צריכה לעשות מבחינת מצוות פורים, איזה פורים אני חוגגת?
בסוף הוחלט שאני פטורה מפורים, אבל צריכה להשתדל לעשות את מצוות הפורים.
אז יצא שהכרחתי את סבא שלי להגיע לבי''ח בערב י''ד להקריא לי מגילה (הוא מירושלים אז חוגג בט''ו), ובבוקר שמעתי בבית של מישהו שהזמין את התלמידים שלו (נוער בסיכון) והיה ממש מלבב לאישה שלושה ימים אחרי לידה.
גם אני כיוונתי את המיטה לפי הצורך, הכי כיףהנורמלית האחרונה
כשהייתי אי שם למעלה, בגובה העריסה, אחת האחיות נכנסה ו: "יואו, את ממש גבוהה! שלא תיפלי! את בטוחה שתזכרי להוריד את המיטה לפני שאת יורדת לרצפה?"
בלידה ראשונהפשיטא
בכיתי בצירי לחץ מכאבים, וזה היה הרבה זמן..
והייתי עייפה חלשה ומטושטשת אחרי כמה ימים בלי שינה כמעט.
כשהמיילדת באה להגיד לי שלום בסוף המשמרת שניה לפני שהעבירו למחלקה , אמרתי תודה, וביקשתי סליחה שצעקתי בצירי לחץ..
היא עיקמה את הגבות ולא הבינה מה עובר עליי...
לקח לי כמה שבועות להבין שאני לא היולדת היחידה שצועקת ובוכה מכאבים בלידה..
והייתי עייפה חלשה ומטושטשת אחרי כמה ימים בלי שינה כמעט.
כשהמיילדת באה להגיד לי שלום בסוף המשמרת שניה לפני שהעבירו למחלקה , אמרתי תודה, וביקשתי סליחה שצעקתי בצירי לחץ..
היא עיקמה את הגבות ולא הבינה מה עובר עליי...
לקח לי כמה שבועות להבין שאני לא היולדת היחידה שצועקת ובוכה מכאבים בלידה..
ועוד אחד-פשיטא
לפני הלידה השניה חיכיתי בתור במיון לרופאה.
לידי ישבה אישה חבדניקית חמודה ממש, שדאגה שיהיה לי ולבעלי נוח לשבת ולחכות, וחילקה לנו כלמיני תפילות קטנות כאלו כהפצה.. מידי פעם היא עצרה לנשום עמוק וזה היה נראה שיש לה צירונים כאלו, לא הייתה נראית כאובה..
כעבור מעט זמן- כשהייתי במוניטור, אני שומעת ריצה של מיילדות ורופאים והיסטריה של- יש פה ראש של תינוק בחוץ!!! תוך עשר שניות, בכי של תינוק. מסיימת את המוניטור ויוצאת, רואה את בעלה של אותה אישה עומד ליד העריסה של התינוק שהשניה נולד..
עד היום אני מנסה להבין אם זאת היתה לידת בזק או שיש לה כוח סבל בלתי מוסבר...
לידי ישבה אישה חבדניקית חמודה ממש, שדאגה שיהיה לי ולבעלי נוח לשבת ולחכות, וחילקה לנו כלמיני תפילות קטנות כאלו כהפצה.. מידי פעם היא עצרה לנשום עמוק וזה היה נראה שיש לה צירונים כאלו, לא הייתה נראית כאובה..
כעבור מעט זמן- כשהייתי במוניטור, אני שומעת ריצה של מיילדות ורופאים והיסטריה של- יש פה ראש של תינוק בחוץ!!! תוך עשר שניות, בכי של תינוק. מסיימת את המוניטור ויוצאת, רואה את בעלה של אותה אישה עומד ליד העריסה של התינוק שהשניה נולד..
עד היום אני מנסה להבין אם זאת היתה לידת בזק או שיש לה כוח סבל בלתי מוסבר...
יואו אמאלהנפש חיה.
אצלי היה ככה כמעטכן אני
לידת בזק.
תוך כמה דקות מצירים בקטנה לפתיחה מחאה.
הספקתי להגיע לחדר לידה.
תוך כמה דקות מצירים בקטנה לפתיחה מחאה.
הספקתי להגיע לחדר לידה.
אחרי הלידה הראשונה שלימרגרינה
המשפט הראשון שאמרתי כשראיתי את הבייבית:
"יווו אין לה שיניים!!!!" כולם נקרעו 😆
ועוד משהו- בשלב המעבר, אחת המיילדות תמכה בי פיזית ועשתה איתי נשימות, באיזה רגע צעקתי עליה שתעזוב אותי כי מציק לי עכשיו המגע, אחרי שעבר הציר כולי התנצלתי שצעקתי והיא לא הבינה למה אני מתנצלת 🙊
לפני הלידה האחרונה, הייתי מאושפזת בחודש שמיני לכמה ימים עם חשד לרעלת, מחוסר מקום במחלקות, אישפזו אותי במחלקת יולדות, בוקר אחד נכנסה מתנדבת של ארגון חסד והגישה לי כוס קפה עם איחול מזל טוב לבבי ואני כזה: לא לא עוד לא. הלוואי יהיה פה מזל טוב"
עוד משהו- בהריון הראשון עברתי כריתת חצוצרה בעקבות הריון חוץ רחמי שהסתבך, הייתי מאושפזת כמה ימים, כולי סמרטוט ובמיטה.
לפני השחרור התלבשתי יפה, התאפרתי, חבשתי פאה..
האחות נכנסה לחדר להביא את הטופס שחרור ולא זיהתה שזו אני
"יווו אין לה שיניים!!!!" כולם נקרעו 😆
ועוד משהו- בשלב המעבר, אחת המיילדות תמכה בי פיזית ועשתה איתי נשימות, באיזה רגע צעקתי עליה שתעזוב אותי כי מציק לי עכשיו המגע, אחרי שעבר הציר כולי התנצלתי שצעקתי והיא לא הבינה למה אני מתנצלת 🙊
לפני הלידה האחרונה, הייתי מאושפזת בחודש שמיני לכמה ימים עם חשד לרעלת, מחוסר מקום במחלקות, אישפזו אותי במחלקת יולדות, בוקר אחד נכנסה מתנדבת של ארגון חסד והגישה לי כוס קפה עם איחול מזל טוב לבבי ואני כזה: לא לא עוד לא. הלוואי יהיה פה מזל טוב"
עוד משהו- בהריון הראשון עברתי כריתת חצוצרה בעקבות הריון חוץ רחמי שהסתבך, הייתי מאושפזת כמה ימים, כולי סמרטוט ובמיטה.
לפני השחרור התלבשתי יפה, התאפרתי, חבשתי פאה..
האחות נכנסה לחדר להביא את הטופס שחרור ולא זיהתה שזו אני
חחח, אין לה שיניים. 😆😂אחתפלוס
שליכן אני
בלידה הראשונה-
התינוקת היתה בפגייה.
ילדתי בערב, ומייד אחר כך הלכתי לישון.
בבוקר קמתי מוקדם והלכתי לפגייה לחפש את הבת שלי.
שש ומשהו בבוקר, אני יוצאת מהמחלקה והולכת לפגייה. מגיעה ומחפשת אחות שתראה לי איפה הבת שלי נמצאת.
אחר כך, בהמשך הבוקר, קראו לי ועוד יולדת שהתינוק שלה היה בפגייה. כדי לקחת אותנו לשם, לא ממש הבנתי מה רוצים ממני. זה היה אחרי שכבר הספקתי ללכת לשם פעמיים.
לידה שנייה
הייתי בחדר עם מישהי שאני מכירה.
זה היה נחמד, במיוחד שהיינו בשבת ולא היו מבקרים.
אבל היה לא נעים לשמוע את כל המידע הרפואי שלה.
לידה שלישית-
היה מאוד מעניין לשמוע את השיחות של מי שהיתה איתי בחדר. את כל מערכת היחסים עם המשפחה. וגם לדעת איזה שם היא מתכננת לקרוא לבן שלה. (היא סיפרה לחברה טובה, אחרי שבמשפחה חפרו לה שתגלה להם והיא לא הסכימה.)
התינוקת היתה בפגייה.
ילדתי בערב, ומייד אחר כך הלכתי לישון.
בבוקר קמתי מוקדם והלכתי לפגייה לחפש את הבת שלי.
שש ומשהו בבוקר, אני יוצאת מהמחלקה והולכת לפגייה. מגיעה ומחפשת אחות שתראה לי איפה הבת שלי נמצאת.
אחר כך, בהמשך הבוקר, קראו לי ועוד יולדת שהתינוק שלה היה בפגייה. כדי לקחת אותנו לשם, לא ממש הבנתי מה רוצים ממני. זה היה אחרי שכבר הספקתי ללכת לשם פעמיים.
לידה שנייה
הייתי בחדר עם מישהי שאני מכירה.
זה היה נחמד, במיוחד שהיינו בשבת ולא היו מבקרים.
אבל היה לא נעים לשמוע את כל המידע הרפואי שלה.
לידה שלישית-
היה מאוד מעניין לשמוע את השיחות של מי שהיתה איתי בחדר. את כל מערכת היחסים עם המשפחה. וגם לדעת איזה שם היא מתכננת לקרוא לבן שלה. (היא סיפרה לחברה טובה, אחרי שבמשפחה חפרו לה שתגלה להם והיא לא הסכימה.)
..לא כרגע
לידה ראשונה:
- באשפוז, אני שוכבת כאבן שאין לה הופכין. בוהה באויר ובאופן כללי בתהליך התאוששות ודי מנותקת מהעולם. 6 בבוקר, נכנסת מאושפזת חדשה לחדר. בחיים לא נתקלתי במאושפזת כזו נמרצת!
לבושה לגמרי. ילדה לפני שעתיים. מתחילה לנהל את כל העולם מהטלפון.
ממש עשרות טלפונים "שושנה, מה שלומך? ילדתי בן הלילה. כן כן ב"ה! יש לי בקשה: תוכלי לעזור לנו ולקחת היום את קלונימוס למעון?" "זלדה, שמעון ויהודה יוכלו להיות אצלך היום מ2-2:30 ואז ב3 יוכבד תיקח אותם אליה?" "אסתר? כן כן ילדתי. תודה תודה. תוכלו אולי היום לפזר את ראובן שמעון לוי ויהודה?" וכו' וכו'..סידרה את כל הילדים. עד 7 בבוקר כולם (וזה היה לא מעט) היו מסודרים!
הייתי בהלם מההתפקסות. ובכלל הסתובבה בחדר ובמחלקה במרץ כזה כאילו לא ילדה. כמובן שחתמה בסוף על שחרור מוקדם.
לידה 2:
- היולדת שלידי (לא ישראלית), לקח לי זמן לקלוט שבעלה כל בוקר מביא לה את הילדה הגדולה יותר (בת 3 בערך), והאמא היולדת בעצם שומרת כבייביסיטר מלא עליה. וואי כמה ריחמתי עליה.
- אני כולי משתוקקת להשתחרר, באה לדלפק, מגלה שם קבוצת נשים שמתווכחות עם האחות "סליחה! זה לא הוגן! הבטיחו לנו שנוכל להישאר כאן גם שבת! לא מוכנות להשתחרר לפני. מה אכפת לכם לתת לנו להישאר כאן גם שבת???".הייתי בשוק! (לניאדו. אגב היה להן שם הויי חבל על הזמן! כל לילה כשדידיתי על העריסה, הייתי רואה אותן מבלות בפטפוטים על הספסלים בחוץ כאילו הן בקייטנה וכאילו אין מחר).
ף
- באשפוז, אני שוכבת כאבן שאין לה הופכין. בוהה באויר ובאופן כללי בתהליך התאוששות ודי מנותקת מהעולם. 6 בבוקר, נכנסת מאושפזת חדשה לחדר. בחיים לא נתקלתי במאושפזת כזו נמרצת!
לבושה לגמרי. ילדה לפני שעתיים. מתחילה לנהל את כל העולם מהטלפון.
ממש עשרות טלפונים "שושנה, מה שלומך? ילדתי בן הלילה. כן כן ב"ה! יש לי בקשה: תוכלי לעזור לנו ולקחת היום את קלונימוס למעון?" "זלדה, שמעון ויהודה יוכלו להיות אצלך היום מ2-2:30 ואז ב3 יוכבד תיקח אותם אליה?" "אסתר? כן כן ילדתי. תודה תודה. תוכלו אולי היום לפזר את ראובן שמעון לוי ויהודה?" וכו' וכו'..סידרה את כל הילדים. עד 7 בבוקר כולם (וזה היה לא מעט) היו מסודרים!
הייתי בהלם מההתפקסות. ובכלל הסתובבה בחדר ובמחלקה במרץ כזה כאילו לא ילדה. כמובן שחתמה בסוף על שחרור מוקדם
.לידה 2:
- היולדת שלידי (לא ישראלית), לקח לי זמן לקלוט שבעלה כל בוקר מביא לה את הילדה הגדולה יותר (בת 3 בערך), והאמא היולדת בעצם שומרת כבייביסיטר מלא עליה. וואי כמה ריחמתי עליה.
- אני כולי משתוקקת להשתחרר, באה לדלפק, מגלה שם קבוצת נשים שמתווכחות עם האחות "סליחה! זה לא הוגן! הבטיחו לנו שנוכל להישאר כאן גם שבת! לא מוכנות להשתחרר לפני. מה אכפת לכם לתת לנו להישאר כאן גם שבת???".הייתי בשוק! (לניאדו. אגב היה להן שם הויי חבל על הזמן! כל לילה כשדידיתי על העריסה, הייתי רואה אותן מבלות בפטפוטים על הספסלים בחוץ כאילו הן בקייטנה וכאילו אין מחר).
ף
וואי זה קורעחדשה ישנה
הסיפור הראשון... אני כל כך רואה את הטיפוס... אין הרבה מקום להתפנק ולרחף אחרי לידות חוזרות...
השני מזעזע משהו...
והשלישי- מצחיק... אבל מבינה אותן, הן יגיעו הביתה לא יהיה להן שניה של שקט ומנוחה...
השני מזעזע משהו...
והשלישי- מצחיק... אבל מבינה אותן, הן יגיעו הביתה לא יהיה להן שניה של שקט ומנוחה...
יש כאלה שאומרים שנשים מסתכלות על האשפוז אחרי לידהמתואמת
כעל קייטנת אימהות... גם בביקור חולים הרגשתי את זה. ואני רק רציתי כבר לברוח משם...
ואיזה מדהים מה שסיפרת על היולדת בסיפור הראשון! אני אמנם ממש לא ככה - אבל בלידה החמישית בערך שעתיים אחרי הלידה הייתי צריכה לדבר בטלפון עם הבן שלי, שעשה צרות לבייביסיטר... (בעלי עוד לא הספיק לחזור הביתה) עד היום אני נדהמת מעצמי שהצלחתי לדבר איתו בכלל, ועוד לומר לו דברים הגיוניים שבאמת הרגיעו אותו... (והייתה לידה די קשה... לא קיסרי, אבל הכי קשה שלי מכל הרגילות...)
ואיזה מדהים מה שסיפרת על היולדת בסיפור הראשון! אני אמנם ממש לא ככה - אבל בלידה החמישית בערך שעתיים אחרי הלידה הייתי צריכה לדבר בטלפון עם הבן שלי, שעשה צרות לבייביסיטר... (בעלי עוד לא הספיק לחזור הביתה) עד היום אני נדהמת מעצמי שהצלחתי לדבר איתו בכלל, ועוד לומר לו דברים הגיוניים שבאמת הרגיעו אותו... (והייתה לידה די קשה... לא קיסרי, אבל הכי קשה שלי מכל הרגילות...)
כן... הייתי גם בקייטנה כזאת 😅חדשה ישנה
הייתי בראש השנה שמחובר לשבת,
אין טלפונים, אין ביקורים, האמת נהנתי ...
אני כל כך חלשה אחרי לידה ונהנת מזה שמחליפים לתינוק טיטול, בגדים, מקלחות, יעוץ הנקה... שאלתי מלא שאלות כי זה היה הבכור וממש ענו לי ועזרו לי, זה ממש נתן לי בטחון, אפילו פחדתי להשתחרר.
היו שם קבוצה של חרדיות שזה היה נראה שזו הקייטנה השנתית שלהן, אחלה של נופש.. נהנו מהאוכל, מהמפגש חברות ... היה גם נראה שלא כואב להן כלום... פשוט מכייפות
אין טלפונים, אין ביקורים, האמת נהנתי ...
אני כל כך חלשה אחרי לידה ונהנת מזה שמחליפים לתינוק טיטול, בגדים, מקלחות, יעוץ הנקה... שאלתי מלא שאלות כי זה היה הבכור וממש ענו לי ועזרו לי, זה ממש נתן לי בטחון, אפילו פחדתי להשתחרר.
היו שם קבוצה של חרדיות שזה היה נראה שזו הקייטנה השנתית שלהן, אחלה של נופש.. נהנו מהאוכל, מהמפגש חברות ... היה גם נראה שלא כואב להן כלום... פשוט מכייפות
חחח קורעאביול
אני תמיד מבקשת להישאר עוד כי מרגיש לי בטוח יותר עם השגחה ועם ייעוץ הנקה... אבל אל עד כדי קייטנת אימהות.
גם בשערי צדק זה ככהביבוש
החסידות שם ניראות כאילו הן בפנסיון מלא... וואו כמה אנחנו צוחקים על זה
אני מתה להשתחרר והן יושבות להן בחדר האוכל כאילו אין מחר צוחקות מפטפטות
תוך כדי מניקות את התינוק כאילו כבר שנה הוא יונק מרוב שהן אלופות
ואחכ כל הלילה הן בטלפון עם החברות שלהן
נכון 🤣🤣באת אליי פתאום
בשאיבת ביציותאם מאושרת
לפני ההרדמה,היתה סטודנטית צעירה לסיעוד ( לא רצתה בכלל להיות מיילדת,אלא היתה בשבועיים בתחום מיילדות- התנסות או משהו כזה) שנכנסה ולא ביקשה רשות,לא רציתי אבל הייתי עסוקה בלהתפלל כך שלא היה לי ראש לשלוח אותה משם.
והמרדים לא הגיע,והיא עומדת ומסתכלת ומסתכלת... היה נראה לי שהיא נשואה טריה שבחיים לא התחברה לגוף שלה וזה היה הזדמנות בשבילה לחקור את הנושא😥
והמרדים לא הגיע,והיא עומדת ומסתכלת ומסתכלת... היה נראה לי שהיא נשואה טריה שבחיים לא התחברה לגוף שלה וזה היה הזדמנות בשבילה לחקור את הנושא😥
אוי איזו חוויה. בעעעחדקרן
באשפוז אחרי הלידהפולניה12
היתה ליידי מישהי שגם לה זו היתה לידה ראשונה, וכנראה היא לא הצליחה להניק.
בקיצור בשלב מסויים הגיעה יועצת הנקה והסביבה לה ולבעלה על התזונה של התינוק, ואיך להניק וכו'
בסוף השיחה הבעל שואל את היועצת:
'בקיצור צריך לתת לו לאכול שלוש פעמים ביום, בוקר צהריים ערב, וזה מספיק לו??'
ממש התאפקתי לא לפרוץ בצחוק מתגלגל
בקיצור בשלב מסויים הגיעה יועצת הנקה והסביבה לה ולבעלה על התזונה של התינוק, ואיך להניק וכו'
בסוף השיחה הבעל שואל את היועצת:
'בקיצור צריך לתת לו לאכול שלוש פעמים ביום, בוקר צהריים ערב, וזה מספיק לו??'
ממש התאפקתי לא לפרוץ בצחוק מתגלגל
חחחחחחחחחחחחחחחהשלך על ה' יהבך
😂😂😂שלגית
חחחחחאביול
חחחחחחחחחחאהבתחינם
לא קראתי ובטח היו יותר הזויים ממניטארקו
אבל בעע זה היה סיוט ומגעיל וקשוח נורא.
הייתי מאושפזת שבת
כבר יודעת שמשתחררת מוצש אז כששאלו אותי אם אני רוצה לקלח את הילדון עכשיו אמרתי שאני מעדיפה שלא.. (גם כי שבת וגם כי העדפתי שאמא שלי תראה לי איך)
איזו רבע שעה אחרי זה, רופאת ילדים מגיעה לבדוק אותו בשביל מכתב שחרור. איך שהיא פותחת לו את הטיטול הוא עושה מלא קקי... במקום לתת לי רגע לנקות אותו היא צעקה עלי שזה לא בסדר(מהה?) הפכה אותו על הקקי(כאילו לא מספיק שהישבן שלו היה מלוכלך עכשיו כל הבטן שלו מלוכלכת) ולקינוח הזיזה את הידיים שלו בצורה שאפילו הראש נמרח😭
חזרתי לאחות מבויישת בשאלה אם היא תוכל לעזור לי לקלח אותו והתגובה המיידית שלה(בלי להסתכל בסיטואציה אפילו) הייתה "אבל אמרת שאת לא רוצה. כבר אי אפשר עכשיו!"
אחכ היא קלטה מה קרה וכן עזרה לי אבל איףףף חוויה נוראית
בכללי הלידה והאשפוז היו אוסף של אנשים לא נחמדים בכלל.
הייתי מאושפזת שבת
כבר יודעת שמשתחררת מוצש אז כששאלו אותי אם אני רוצה לקלח את הילדון עכשיו אמרתי שאני מעדיפה שלא.. (גם כי שבת וגם כי העדפתי שאמא שלי תראה לי איך)
איזו רבע שעה אחרי זה, רופאת ילדים מגיעה לבדוק אותו בשביל מכתב שחרור. איך שהיא פותחת לו את הטיטול הוא עושה מלא קקי... במקום לתת לי רגע לנקות אותו היא צעקה עלי שזה לא בסדר(מהה?) הפכה אותו על הקקי(כאילו לא מספיק שהישבן שלו היה מלוכלך עכשיו כל הבטן שלו מלוכלכת) ולקינוח הזיזה את הידיים שלו בצורה שאפילו הראש נמרח😭
חזרתי לאחות מבויישת בשאלה אם היא תוכל לעזור לי לקלח אותו והתגובה המיידית שלה(בלי להסתכל בסיטואציה אפילו) הייתה "אבל אמרת שאת לא רוצה. כבר אי אפשר עכשיו!"
אחכ היא קלטה מה קרה וכן עזרה לי אבל איףףף חוויה נוראית
בכללי הלידה והאשפוז היו אוסף של אנשים לא נחמדים בכלל.
מה????? למה היא עשתה את זה??? הרופאה הזויה!!!מרגרינה
אוי איזה סיוט.הנורמלית האחרונה
אוי, נוראי!בארץ אהבתי
זה מזכיר לי חוויה דווקא טובה שהיתה אצלי-
כשהבן שלי היה בן חודש הגענו לאשפוז של כמה ימים (במחלקת ילדים) בגלל וירוס בדרכי הנשימה שגרם לסטורציה נמוכה.
הייתי עוד חלשה אחרי הלידה, והיחס של הצוות שם היה ממש יפה (חוץ מזה שלא היה לי ברור איך הם חושבים שאני אמורה לדאוג לעצמי לאוכל - לא נתנו לי ארוחות כי אני רק המלווה ולא המאושפזת, אבל כן ציפו ממני, ובצדק, להישאר איתו שם כל הזמן. מזל שיש משפחה שיכולה לעזור. בעלי לא יכל להגיע כך יום כי הגדולים היו בחופש והוא היה איתם, אבל אמא שלי ואולי הצדיקות דאגו לי...)
באחד הימים האחות שאלה אותי אם אני רוצה לקלח את התינוק או שאני מעדיפה שהיא לקלח אותו, וביקשתי שהיא לקלח.
היא סיימה את המקלחת שלו, עטפה אותו במגבת, ונתנה לי כדי שאלביש אותו.
פתאום הרגשתי את המגבת רטובה וחמימה, חשבתי שהוא הרטיב את המגבת, אבל מסתבר שזה היה יותר רציני - כל המגבת וגם הוא היו מלוכלכים מהיציאה שהוא בדיוק עשה...
לא היה לי נעים, אבל גם לא היה לי כוח לטפל בזה בעצמי. קראתי שוב לאחות וביקשתי את עזרתה, והיא היתה באמת מקסימה ומיד קילחה אותו מחדש...
כשהבן שלי היה בן חודש הגענו לאשפוז של כמה ימים (במחלקת ילדים) בגלל וירוס בדרכי הנשימה שגרם לסטורציה נמוכה.
הייתי עוד חלשה אחרי הלידה, והיחס של הצוות שם היה ממש יפה (חוץ מזה שלא היה לי ברור איך הם חושבים שאני אמורה לדאוג לעצמי לאוכל - לא נתנו לי ארוחות כי אני רק המלווה ולא המאושפזת, אבל כן ציפו ממני, ובצדק, להישאר איתו שם כל הזמן. מזל שיש משפחה שיכולה לעזור. בעלי לא יכל להגיע כך יום כי הגדולים היו בחופש והוא היה איתם, אבל אמא שלי ואולי הצדיקות דאגו לי...)
באחד הימים האחות שאלה אותי אם אני רוצה לקלח את התינוק או שאני מעדיפה שהיא לקלח אותו, וביקשתי שהיא לקלח.
היא סיימה את המקלחת שלו, עטפה אותו במגבת, ונתנה לי כדי שאלביש אותו.
פתאום הרגשתי את המגבת רטובה וחמימה, חשבתי שהוא הרטיב את המגבת, אבל מסתבר שזה היה יותר רציני - כל המגבת וגם הוא היו מלוכלכים מהיציאה שהוא בדיוק עשה...
לא היה לי נעים, אבל גם לא היה לי כוח לטפל בזה בעצמי. קראתי שוב לאחות וביקשתי את עזרתה, והיא היתה באמת מקסימה ומיד קילחה אותו מחדש...
ואו איזה אחות מדהימה!!לפניו ברננה!
אני ממש מופתעת מזה שהם לא נתנו לך אוכל.
כשהבן שלי היה מאושפז בגיל חודשיים, אמרו שאני מקבלת את המנה שלו כי הוא יונק ומאיפה יהיה לו חלב אם אני לא אוכלת..
כנראה זה תלוי בגישה של בית החולים...
כשהבן שלי היה מאושפז בגיל חודשיים, אמרו שאני מקבלת את המנה שלו כי הוא יונק ומאיפה יהיה לו חלב אם אני לא אוכלת..
כנראה זה תלוי בגישה של בית החולים...
אולי זה סתם היה טעות אצלםבארץ אהבתי
היתה ארוחה אחת שפתאום אחות נכנסה אלי ושאלה אם אני מניקה וכשאמרתי שכן אז היא הביאה לי מגש. אבל גם אחר כך לא קיבלתי יותר ארוחות. רק ארוחה אחת בארבעה ימים...
אם לא הייתי מקבלת אוכל מאמא שלי אז כן הייתי מנסה אולי לשאול (לפחות אחרי הארוחה שכן הביאו, לפני זה לא חשבתי בכלל שיש על מה לשאול). אבל האוכל של אמא שלי בכל מקרה היה יותר טעים, אז לא היה לי קריטי...
אם לא הייתי מקבלת אוכל מאמא שלי אז כן הייתי מנסה אולי לשאול (לפחות אחרי הארוחה שכן הביאו, לפני זה לא חשבתי בכלל שיש על מה לשאול). אבל האוכל של אמא שלי בכל מקרה היה יותר טעים, אז לא היה לי קריטי...
אני גם קיבלתי פעם במקום תינוקכן אני
לא היינו מאושפזים הרבה זמן.
אבל קיבלתי ארוחת ערב ובוקר.
אבל קיבלתי ארוחת ערב ובוקר.
איזה מקסימה האחות!אביול
ואי אני בהלם מהרופאה 😭לפניו ברננה!
וואי ממש לא נעיםאביול
איזה רופאה הזויה
אויייש.... מגעילותחדשה ישנה
ואי תודה יקרות💞טארקו
סופר נירמלתן לי את זה שזה באמת היה נורא..
כי עד עכשיו אנשים שסיפרתי להם את זה הגיבו במין אדישות כזו של נו פסדר ככה זה רופאים..
כי עד עכשיו אנשים שסיפרתי להם את זה הגיבו במין אדישות כזו של נו פסדר ככה זה רופאים..
יאוו איזה חצופהההאורוש3
אויש, לי היתה חוויה ממש הפוכהמקרמה
רופא היה צריך לעשות בדיקה כל שהיא לתינוקת לפני שחרור, והיא בדיוק מלאה את הטיטול כל טוב.
אז אמרתי לו שיתן לי להחליף לה
והוא אמר לי מה פתאום, היא עכשיו במשמרת שלי
והחליף וניקה אותה ממש בעדינות
ורק אז עשה את הבדיקה
אז אמרתי לו שיתן לי להחליף לה
והוא אמר לי מה פתאום, היא עכשיו במשמרת שלי
והחליף וניקה אותה ממש בעדינות
ורק אז עשה את הבדיקה
מחמם את הלב לשמוע על רופאים כאלה!מחי
איזה מקסיםאביול
אחרי לידה ראשונהמחי
האחות שעזרה לי לקום מהמיטה בפעם הראשונה היתה אחות מבוגרת למדי. היא הסתכלה עלי בזעזוע ושאלה: "בת כמה את?"
אני: "עשרים" (מודה שלקח לי זמן להיזכר בת כמה אני)
היא: "איזו ילדה קטנה!! וכבר ילדת! מסכנה שלי. את רצית את זה בכלל?"
לא טרחתי לענות
אני: "עשרים" (מודה שלקח לי זמן להיזכר בת כמה אני)
היא: "איזו ילדה קטנה!! וכבר ילדת! מסכנה שלי. את רצית את זה בכלל?"
לא טרחתי לענות
חוצפה!הנורמלית האחרונה
איזה חוצפניתנפש חיה.
אוישששאביול
יש לי כמה..ואילו פינו
בלידה הראשונה האחיות בשני הלילות היו נוראיות.
- התינוקת שלי צרחה ולא הצלחתי להרגיע אותה. ההנקה לא זרמה, הייתי בביות מלא לבד ולא הצלחתי להניק. וכמובן שהייתי גמורה מעייפות. (גם הייתי לבד בחדר אז לפחות לא הפרענו למישהי. או ככה חשבתי😳)
אחות אחת נכנסת, עומדת ליד הוילון עם אוכל, לועסת בקול.. ובטון מתנשא שואלת- מה קורה? התינוקת שלל מעירה את כולם. תרגיעי אותה. והולכת. בלי לשאול אם אני צריכה עזרה. בלי להבין שאני מנסה להרגיע אותה כבר לא מעט זמן.
התקשרתי לבעלי בוכה והוא לא ענה..
-בלילה השני אמא שלי באה להיות איתי. הצטרפה אלי יולדת שהיה צריך לבדוק לה או לתינוק סוכר. באמצע הלילה נכנסת אחות (אני בדיוק מניקה) ומדליקה את האור ובטון ממש גבוה, קומי לבדיקת סוכר. בודקת ויוצאת. בלי לכבות את האור.. זה הכעיס אותי ממש שהיא לא כיבתה או אמרה לפני שהיא מדליקה..
ביקשתי מאמא שלי שתשאל אותה אם לכבות, איך היא הודתה לה... לא היה לה טיפת כוח לקום..
בלידה השנייה הייתי מאושפזת באחד החגים והיה נחמד לשמוע את המנייני רחוב ולחוות קצת אוירת חג..
אבל בגלל הקורונה הרגשתי פשוט לבד.. ילדתי בשבת כשיום ראשון היה ערב חג, ונשארתי גם לחג. לבד כי בעלי היה עם הגדולה.
רק אמא שלי הגיעה לבקר, ולאבא שלי לא נתנו להכנס.
והן היו כלום אחיות על מלא יולדות אז היו לי שעות ארוכות שאף אחת לא באה לבדוק אם הכל בסדר. הכל היה בסדר אבל אם חלילה היה קורה משהו לא בטוח שהיא יודעות. הייתי בחדר האחרון והכי רחוק מהן..
- התינוקת שלי צרחה ולא הצלחתי להרגיע אותה. ההנקה לא זרמה, הייתי בביות מלא לבד ולא הצלחתי להניק. וכמובן שהייתי גמורה מעייפות. (גם הייתי לבד בחדר אז לפחות לא הפרענו למישהי. או ככה חשבתי😳)
אחות אחת נכנסת, עומדת ליד הוילון עם אוכל, לועסת בקול.. ובטון מתנשא שואלת- מה קורה? התינוקת שלל מעירה את כולם. תרגיעי אותה. והולכת. בלי לשאול אם אני צריכה עזרה. בלי להבין שאני מנסה להרגיע אותה כבר לא מעט זמן.
התקשרתי לבעלי בוכה והוא לא ענה..
-בלילה השני אמא שלי באה להיות איתי. הצטרפה אלי יולדת שהיה צריך לבדוק לה או לתינוק סוכר. באמצע הלילה נכנסת אחות (אני בדיוק מניקה) ומדליקה את האור ובטון ממש גבוה, קומי לבדיקת סוכר. בודקת ויוצאת. בלי לכבות את האור.. זה הכעיס אותי ממש שהיא לא כיבתה או אמרה לפני שהיא מדליקה..
ביקשתי מאמא שלי שתשאל אותה אם לכבות, איך היא הודתה לה... לא היה לה טיפת כוח לקום..
בלידה השנייה הייתי מאושפזת באחד החגים והיה נחמד לשמוע את המנייני רחוב ולחוות קצת אוירת חג..
אבל בגלל הקורונה הרגשתי פשוט לבד.. ילדתי בשבת כשיום ראשון היה ערב חג, ונשארתי גם לחג. לבד כי בעלי היה עם הגדולה.
רק אמא שלי הגיעה לבקר, ולאבא שלי לא נתנו להכנס.
והן היו כלום אחיות על מלא יולדות אז היו לי שעות ארוכות שאף אחת לא באה לבדוק אם הכל בסדר. הכל היה בסדר אבל אם חלילה היה קורה משהו לא בטוח שהיא יודעות. הייתי בחדר האחרון והכי רחוק מהן..
איזה סיפורים....יעל מהדרום
לק"י
האמצעית שלי גם בכתה מלא בלילות, היא ועוד תינוקת אחת. מסכנות שתי הנשים האחרות שישנו איתנו (היינו 4 בחדר)
והקטע שקראו לתינוקת השניה כמו שאנחנו קראנו לבת שלנו בסוף.
האמצעית שלי גם בכתה מלא בלילות, היא ועוד תינוקת אחת. מסכנות שתי הנשים האחרות שישנו איתנו (היינו 4 בחדר)
והקטע שקראו לתינוקת השניה כמו שאנחנו קראנו לבת שלנו בסוף.
בלידה שניהחדשה ישנה
הגעתי לבית חולים שלא אכתוב את שמו,
בית חולים מימי הביניים, זה היה הלם תרבות להכנס לשם... הייתי עם צירים, ואמרו לי להכנס לאולטרסאונד אצל הרופאת נשים, אני פותחת את הדלת ורואה שתי ילדות, צעירות ונחמדות ואני כזה: " אתן רופאות נשים?! איזה צעירות!!" (זה מה שיש לי להתעסק איתו בזמן הצירים... הזויה שכמוני)
והן שתיהן עונות לי במקהלה: " אנחנו צעירות?! תראי אותך, לידה שניה בגיל 23..!"
ועוד מאותו בי''ח, כשהיה לי צירים כואבים ועדיין לא הייתי בלידה, שלחו אותי למחלקת נשים שאחרי לידה, זה היה פשוט הזוי, אני מסתובבת עם צירים ולידי שוכבות נשים שילדו... תינוקות קטנים מייבבים ברקע ואני עם צירים.. מה ההגיון לערבב ביניהן? היו רגעים שחשבתי שכבר ילדתי, ואז תקף אותי עוד ציר ונזכרתי שאני בעצם ב ד ר ך ללידה..
וגם עשיתי פאדיחות שם אחרי הלידה החזירו אותי לשם, והייתי עם אנדנלין והתלהבות שילדתי, ושאלתי משהי שכרסה בין שיניה מתי היא צריכה ללדת או משהו כזה והיא ענתה לי שהיא ילדה לפני שלושה ימים 🙈 עד שקלטתי שעדיף לשתוק..
המיטות שם היו מעץ, ידניות, ואם את רוצה להעלות ולהוריד את המשענת את צריכה ל ר ד ת מהמיטה, ולהרים ידנית איזה מוט מעץ, ולעלות חזרה למיטה. לא, זה היה שוק. איך אני אמורה לעשות את זה עם האפידורל? לא היה איתי אף אחד באחד הלילות ולא היה לי כח לקום מהמיטה, ביישנית שכמוני, לא היה לי נעים לקרוא לאחיות בשביל זה, אז ישנתי בישיבה כל הלילה... 🤷
בית חולים מימי הביניים, זה היה הלם תרבות להכנס לשם... הייתי עם צירים, ואמרו לי להכנס לאולטרסאונד אצל הרופאת נשים, אני פותחת את הדלת ורואה שתי ילדות, צעירות ונחמדות ואני כזה: " אתן רופאות נשים?! איזה צעירות!!" (זה מה שיש לי להתעסק איתו בזמן הצירים... הזויה שכמוני)
והן שתיהן עונות לי במקהלה: " אנחנו צעירות?! תראי אותך, לידה שניה בגיל 23..!"
ועוד מאותו בי''ח, כשהיה לי צירים כואבים ועדיין לא הייתי בלידה, שלחו אותי למחלקת נשים שאחרי לידה, זה היה פשוט הזוי, אני מסתובבת עם צירים ולידי שוכבות נשים שילדו... תינוקות קטנים מייבבים ברקע ואני עם צירים.. מה ההגיון לערבב ביניהן? היו רגעים שחשבתי שכבר ילדתי, ואז תקף אותי עוד ציר ונזכרתי שאני בעצם ב ד ר ך ללידה..
וגם עשיתי פאדיחות שם אחרי הלידה החזירו אותי לשם, והייתי עם אנדנלין והתלהבות שילדתי, ושאלתי משהי שכרסה בין שיניה מתי היא צריכה ללדת או משהו כזה והיא ענתה לי שהיא ילדה לפני שלושה ימים 🙈 עד שקלטתי שעדיף לשתוק..
המיטות שם היו מעץ, ידניות, ואם את רוצה להעלות ולהוריד את המשענת את צריכה ל ר ד ת מהמיטה, ולהרים ידנית איזה מוט מעץ, ולעלות חזרה למיטה. לא, זה היה שוק. איך אני אמורה לעשות את זה עם האפידורל? לא היה איתי אף אחד באחד הלילות ולא היה לי כח לקום מהמיטה, ביישנית שכמוני, לא היה לי נעים לקרוא לאחיות בשביל זה, אז ישנתי בישיבה כל הלילה... 🤷
אוי וי על המשפט האחרון ☹️🤦🏻♀️הכל בנחת
"היו רגעים שחשבתי שכבר ילדתי.." 😂😂בתנועה מתמדת
ואי הניסוחים שלך לפעמים קורעים אותי מצחוק חחחח
אם מגובר על אותו הית חולים שאני חושבתמקרמה
אז תדעי שהחליפו מיטות למיטות חשמליות
כן, שמעתי על זה... ב''ה. הגעתי לשם לגמרי בטעותחדשה ישנה
יש לי~מרמלדה
לידה ראשונה, בערך חצי שעה אחרי שהגעתי למחלקה מהחדר לידה, מרגישה את כל הגוף מפורק.
אמא שלי יצאה לרגע לדבר בטלפון, ופתאום אני שומעת קולות נרגשים כאילו היא פגשה מישהי מוכרת, וקולטת לחרדתי שהקולות מתקרבים לחדר שלי. נכנסת לחדר סבתאלה נחמדה ובעקבותיה אמא שלי שמנסה לעצור אותה, "מזל טוב! וואי, איך גדלת! אני הסייעת זהבה מהגן של גיל 3, זוכרת אותי?"😳😳
אמא שלי יצאה לרגע לדבר בטלפון, ופתאום אני שומעת קולות נרגשים כאילו היא פגשה מישהי מוכרת, וקולטת לחרדתי שהקולות מתקרבים לחדר שלי. נכנסת לחדר סבתאלה נחמדה ובעקבותיה אמא שלי שמנסה לעצור אותה, "מזל טוב! וואי, איך גדלת! אני הסייעת זהבה מהגן של גיל 3, זוכרת אותי?"😳😳
לא לא זה הלם!מרגרינה
איך היא ידעה שאת שם בכלל?
יש מצב שעם הגיל נעלם הטקט וההגיון?
יש מצב שעם הגיל נעלם הטקט וההגיון?
יש סבתות נחמדות שמגיעות להתנדב בתינוקיה~מרמלדה
מסתבר שהיא אחת מהן.
והיא זיהתה את אמא שלי במסדרון, היינו כמעט כל האחים בגן הזה. לא נראה לי יש סיכוי שבאמת זיהתה דווקא אותי.
האמת שזה יצא לטובה, כי היא הצליחה לשחרר את הבת שלי מהתינוקיה ולהביא אותה אלי. והיא באמת היתה נחמדה, סתם הסיטואציה היתה הזויה ממש.
והיא זיהתה את אמא שלי במסדרון, היינו כמעט כל האחים בגן הזה. לא נראה לי יש סיכוי שבאמת זיהתה דווקא אותי.
האמת שזה יצא לטובה, כי היא הצליחה לשחרר את הבת שלי מהתינוקיה ולהביא אותה אלי. והיא באמת היתה נחמדה, סתם הסיטואציה היתה הזויה ממש.
חחחחחאביול
מתההההההעטרת ראשי
לא לא לא זה גדוללל
בלידה השלישיתמצפה להריון.
דיממתי אחרי לידה כמו חיה שחוטה, שמו לי קטטטר 24 שעות
זה באסה ללכת עם זה, אז כשהלכתי לתינוקיה שמתי את הקטטר מתחת לעריסה וקלטתי את המבט של איזה גועל מהאחיות בתינוקיה.
בלידה הרביעית שהיתה בזרוז הביאו לי במשמרת אחת מיילדת חדשה חסרת סבלנות , מרוב עצבים שאלתי אותה תגידי ילדת פעם שככה את מתנהגת??? היא מההלם אמרה כן, בקיסרי .
ובנוסף איך שפקעו את המים התינוקת יצאה, והמיילדת לא היתה ערוכה לכך, לא לבשה את החלוק החד פעמי וכל הרגליים שלה היו דם פאדיחות
גם אחרי הלידות אני תמיד מוצאת את עצמי מתנצלת על כמות הדם והן תמיד מרגיעות שזה בסדר
זה באסה ללכת עם זה, אז כשהלכתי לתינוקיה שמתי את הקטטר מתחת לעריסה וקלטתי את המבט של איזה גועל מהאחיות בתינוקיה.
בלידה הרביעית שהיתה בזרוז הביאו לי במשמרת אחת מיילדת חדשה חסרת סבלנות , מרוב עצבים שאלתי אותה תגידי ילדת פעם שככה את מתנהגת??? היא מההלם אמרה כן, בקיסרי .
ובנוסף איך שפקעו את המים התינוקת יצאה, והמיילדת לא היתה ערוכה לכך, לא לבשה את החלוק החד פעמי וכל הרגליים שלה היו דם פאדיחות
גם אחרי הלידות אני תמיד מוצאת את עצמי מתנצלת על כמות הדם והן תמיד מרגיעות שזה בסדר
תותחית ששאלת את המיילדת!מרגרינה
שרשור מעניין!פעם אחת
בצירי לחץ בלידה הרביעית צעקתי למיילדת: "אני לא יודעת ללדת! אני לא יודעת ללחוץ!" נראה לי הסתכלו עליי מוזר חחח. סה"כ אמרתי מה שהרגשתי...
אמירה הגיונית מאוד!אביול
יש מצב שגם אני אמרתי את זה..
תודהפעם אחת
💞
הגיוני בהחלטאהבתחינם
אני צעקתי תחזירו אותה הפנים מרוב שכאב לי חח
ובבן שלי אמרתי לבעלי תצלם טוב טוב את החדר לידה למה לא תראה אותו כמה שנים טובות
אחרי שנה נפגשנו שוב
ובבן שלי אמרתי לבעלי תצלם טוב טוב את החדר לידה למה לא תראה אותו כמה שנים טובות
אחרי שנה נפגשנו שוב
תחזירו אותהגדולפעם אחת
תודה על הנרמול של התחושות
מזכיר ליאביול
שאני כל פעם בשלב שהתינוק יצא נלחצתי ממש והייתי יותר בלחץ מאשר בצירים... מחצית לראות פתאום מה שיוצא ממך...
יש ליביבוש
בהריון הראשון שלי בא.ס היה נקודה אקוגנית...סטטיסטית זה מעלה את הסיכון לתסמונת דאון ב50% (משהו כזה)
קיצור הכנסתי את בעלי לסרטים שיש לנו ת.ד ואחרי כמה ימים נרגעתי כי חוץ מזה הכל היה תקין
קיצור אני בלידה בשיא הרוגע שלי שכחתי בכלל שיש לי ממה לחשוש
התינוק יוצא ובעלי רץ בהיסטריה למיילדת "הוא תסמונת דאון"? והמילדת מסתכלת עליו בתדהמה "ממש לא יש לכם תינוק חמוד"
קיצור הוא אומר לה "אז מה הוא פיגור"? ושוב היא אומרת לו הכל בסדר יש לכם תינוק בריא
אז הוא אומר לה "טוב בטח הוא אוטיסט"
וואו כמה צחקנו אח"כ
😂יואוו..חדשה ישנה
חחחח לחוץ בעלך...אביול
בבית החולים פה יש נשיםנועה נועה
כנראה מקבוצה חרדית חסידית סגורה כלשהו, שעוברות בין החדרים במחלקת יולדות ומסבירות לכווווווווולן על טהרת המשפחה ועל זוגיות, ומחלקות עדים. בלידה הראשונה שלי היתה איתי בחדר מישהי לא צעירה שילדה ילד לבד מתרומת זרע, והיא גם היתה באופי שלה ישירה כזאת ולא פוליטקלי קורקט. הן הגיעו אליה והתחילו לדבר בקול החינוכי והשקט הזה ואמרו כמה מילים על הקשר בין האשה לבעל, ואז היא קטעה אותן ואמרה להן שאין לה בעל. הן לא ידעו איפה לקבור את עצמן ומלמלו לה כמה איחולים וברחו משם...
בלידה השניה שלי עשיתי את הטעות של להיות נחמדה ולתת להן לדבר. ואז הן פתחו בהרצאה של עשר דקות בטרימינולוגיה מהסוג שמזעזע אותי (אם לבעלך יהיה סטייק בבית הוא לא יחפש שוקולד בחוץ, כאלה) והייתי מנומסת/המומה/ביישנית מכדי לעצור אותן. בסוף ההרצאה המלבבת הן ביקשו שאני אכתוב להן את השם שלי ואת מספר הטלפון כדי שיראו שהן דיברו איתי. אמרתי להן שאני לא מעוניינת להתחיל לקבל טלפונים ממי שזה לא יהיה, אז הן אמרו לי שאם אני לא כותבת להן הן לא יקבלו כסף (!!!) הבנתי לליבן ואמרתי שאני מוכנה לכתוב רק שם בלי טלפון, והן הסבירו לי שזה לא ייחשב להן והיו מבואסות ממש. בקיצור היו 10 דקות מיותרות ולא רצויות לשני הצדדים... והתופעה הזאת עושה לי רע.
בררררר.... ועוד אחרי לידה- למי יש ראש לחפירותיעל מהדרום
לק"י
ורק חסר עוד לקבל מהן טלפונים.
זוועה
ורק חסר עוד לקבל מהן טלפונים.
זוועה
הייתי ממציאה מספר🤭ואילו פינו
גמני חשבתי על זה בהתחלה, אבל אז הבנתי שהיו עלולים לשגע מישהויעל מהדרום
עבר עריכה על ידי יעל מהדרום בתאריך י"ח באב תשפ"א 16:42
לק"יאחר.
אולי לתת מספר של הבעל? מניחה שלו הן לא ירצו על צניעות
אני מניחה שמתקשרים לתרומות, לא על צניעות...נועה נועה
אהה.. אז שום מספר.יעל מהדרום
מספר לא הגיוני..ואילו פינו
כמו 053 13131413 לדוג
או לא כותבת מספר אחד..🙂
לא אוהבת לשקר, אבל אולי הייתי משנה מפני השלום..
או לא כותבת מספר אחד..🙂
לא אוהבת לשקר, אבל אולי הייתי משנה מפני השלום..
יש מספר פיקטיבי כזהכבתחילה
אפס חמש ארבע
אחד אחד אחד
ואין שם אף אחד
אחד אחד אחד
ואין שם אף אחד
רעיוןיעל מהדרום
איך בית החולים מכניס אותן?לא נתקלתי בזה וילדתי ב3 בתי חוליםאם הנסיכה שמחה
מניחה שלא ילדת בצפון הרחוק נועה נועה
וואי אמאלהעטרת ראשי
מי ממן כזה דבר? משמרת הצניעות? הרגת אותי עם הסטייק והשוקולד
אין לי מושג, הייתי בהלם שמשלמים להן (אולי רק נסיעות)נועה נועה
והקטע עם הסטייק והשוקולד בלייב כל כך עיצבן אותי, שבתכל'ס לא צעקתי עליהן בעיקר כי ידעתי שזה לא יועיל ושככה חינכו אותן והאמת שדי ריחמתי עליהן שזו תפיסת הזוגיות שלהן...
אחרי ניתוחבוקר אור
הנקתי את הבת שלי באחת עשרה ושמתי אותה בתינוקיה ואחרי שעה כבר קראו לי להניק אותה שוב. הייתי מותשת בצורה פסיכית, הנקתי אותה איזה שעה ומשהו עם כל הבלגן של ההתחלה בחדר הנקה ואז סוף סוף באתי להחזיר אותה ורציתי גם לבקש משכך כאבים, אבל בדרך לתינוקיה האחות ראתה אותה ואמרנ לי שהחלוק שלי מלוכלך מאחורה בדם אז אמרתי לה בסדר אני אחליף אותו עוד מעט בחדר כי לא היה לי כוח לחזור להחליף ואז שוב וזה..
אבל היא התעקשה שאני אשאיר את העריסה איתם ואלך להחליף, אז הלכתי לחדר להחליף, חזרתי, החזרתי אותה לתינוקיה, חזרתי לשם למשכך כאבים, הלכתי לשטוף את הפטמות סיליקון.. בקיצור, לילה כבר לא נשאר לי ועד היום אני כועסת על האחות הזו
אבל היא התעקשה שאני אשאיר את העריסה איתם ואלך להחליף, אז הלכתי לחדר להחליף, חזרתי, החזרתי אותה לתינוקיה, חזרתי לשם למשכך כאבים, הלכתי לשטוף את הפטמות סיליקון.. בקיצור, לילה כבר לא נשאר לי ועד היום אני כועסת על האחות הזו
הזויה!משמעת עצמית
אולי היא חשבה שהיא עושה לך טוב באיזושהי דרך.
סיוט!
סיוט!
כנראה.. חבל שלא רבתי איתהבוקר אור
אבל הייתי כל כך עייפה וכנראה זה כבר היה יותר מהר..
אוי.. הטיולים האלה באמצע הלילה... זה סיוט!!חדשה ישנה
רוצה להתקלח...
מדדה חצי מעולפת לקחת מגבת,
מחפשת חלוקים באיזה ארונות,
ואז נזכרת שנגמרו התחבושות...
בשארית כוחותי הולכת לדלפק לקבץ כמה תחבושות... מחזיקה בקירות כדי לא ליפול.. אמל'ה.. סיוט!
מדדה חצי מעולפת לקחת מגבת,
מחפשת חלוקים באיזה ארונות,
ואז נזכרת שנגמרו התחבושות...
בשארית כוחותי הולכת לדלפק לקבץ כמה תחבושות... מחזיקה בקירות כדי לא ליפול.. אמל'ה.. סיוט!
לגמרי! ועוד לחדר הנקה הלוך לחזור כל הלילהבוקר אור
בלי נדר פעם הבאה עושה ביות מלא ומניקה בחדר
איזה סיוט זה!
איזה סיוט זה!
לגמרי!!רק טוב!
רק שילדתי בבי"ח שכולם שם בביות, קלטתי את הטעות הזאת שעשיתי בלידות הקודמות- לשים בתינוקיה ואז לטייל לשם כמה פעמים בלילה.. אם ממילא אני רק מניקה, למה שהתינוק לא יהיה לידי, ואני אוכל לישון ברוגע כשיודעת מה איתו, או לפחות לטפל או במיטה שלי בלי טיולים מתישים...
ובלידה שאחרי זה התקדמתי עוד שלב לאפס הפרדה. היה לי מעולה!!
ובלידה שאחרי זה התקדמתי עוד שלב לאפס הפרדה. היה לי מעולה!!
נכוןבוקר אור
בגלל שהייתי אחרי ניתוח, לא הסכימו לי ביות מלא ולא היה לי כוח לריב
האמת שאחרי ניתוח איך אפשר ביות מלא?יעל מהדרום
לק"י
לפחות ביממה הראשונה או עד שמצליחים לקום לבד.
אלא אם כן יש מלווה צמודה
לפחות ביממה הראשונה או עד שמצליחים לקום לבד.
אלא אם כן יש מלווה צמודה
היה ליבוקר אור
אמא שלי ישנה לידו בשני הלילות הראשונים
אבל תחשבי שהייתי שם חמישה ימים.. ולא היה לי כוח לפרוצדורה של לעבור להיות מלא אחרי יומיים
אבל תחשבי שהייתי שם חמישה ימים.. ולא היה לי כוח לפרוצדורה של לעבור להיות מלא אחרי יומיים
נשמע ממש מתישיעל מהדרום
לק"י
עם הגדול הייתי בביות גמיש/ חלקי בברזילי, והם היו מביאים לי אותו בלילות להנקה, ואני רק החזרתי אותו.
עם הגדול הייתי בביות גמיש/ חלקי בברזילי, והם היו מביאים לי אותו בלילות להנקה, ואני רק החזרתי אותו.
אויש איזה מעצבןאביול
גם לאץי היה משהו דומה.....
העירו אותי להניק, הלכתי לחדר הנקה והנקתי. ניסיתי להציע לה עוד והיא לא רצתה. אז החזרתי אותה לתינוקיה. האחות שם אומרת ליד מה כל כך מהר? היא תתעורר לנו שוב! תלכי להניק עוד...
אז כמו ילדה טובה הלכתי שוב וניסיתי להניק, לקח שעות...
העירו אותי להניק, הלכתי לחדר הנקה והנקתי. ניסיתי להציע לה עוד והיא לא רצתה. אז החזרתי אותה לתינוקיה. האחות שם אומרת ליד מה כל כך מהר? היא תתעורר לנו שוב! תלכי להניק עוד...
אז כמו ילדה טובה הלכתי שוב וניסיתי להניק, לקח שעות...
כן גם זה מוכר לי😏בוקר אור
עוד אחד הזויפעם אחת
באשפוז אחרי הלידה הראשונה, התינוק נולד קטן והיה בפגייה.(חלמתי על ביות מלא) שאבתי לו חלב כי לא ינק טוב,נרדם וכו'. היינו 4בחדר. נכנסה יועצת הנקה,שאלה מי צריכה עזרה להניק. האחרות שאלו אותה איך לייבש את החלב. ואני רק התגעגעתי לתינוקי שלי וחשבתי על ההנקה שלא כ"כ הלכה לי איתו...
וואי, שלוש נשים בחדר אחד רצו לייבש את החלב? מתואמת
זה מה שזכור לי. ממש הזויפעם אחת
למה הזוי?אהבתחינם
יש כאלה שלא מתאים להן.
כל אחת והסיבה שלה!
כל אחת והסיבה שלה!
צודקת,סליחה! לא התכוונתי לפגועפעם אחת
ברור שכל אחת ומה שנכון לה!
באותה סיטואציה זה עשה לי קצת צביטה בלב כי כל מה שרציתי היה שהתינוק שלי יהיה לידי ואוכל להניק אותו, אז היה לי מוזר שהן רוצות לייבש. אבל ממש לא שופטת אף אחת... לא יודעת אם הצלחתי להסביר את עצמי. כנראה זה היה חלק מהדכדוך שלי אחרי הלידה..
באותה סיטואציה זה עשה לי קצת צביטה בלב כי כל מה שרציתי היה שהתינוק שלי יהיה לידי ואוכל להניק אותו, אז היה לי מוזר שהן רוצות לייבש. אבל ממש לא שופטת אף אחת... לא יודעת אם הצלחתי להסביר את עצמי. כנראה זה היה חלק מהדכדוך שלי אחרי הלידה..
הכל בסדר.אהבתחינם
גם אצלי זה נגע בנקודה רגישה
שאני לא מנסה להניק בכלל
וישר מבקשת כדור ליבוש חלב כי מפחדת
שאני או הילדים שבבית נסבול.
שריטה שלי...
אולי בילד הבא אנסה בלי פחדים.
שאני לא מנסה להניק בכלל
וישר מבקשת כדור ליבוש חלב כי מפחדת
שאני או הילדים שבבית נסבול.
שריטה שלי...
אולי בילד הבא אנסה בלי פחדים.
גם אני כזאתיעלללל
ישר מייבשת אבל מרגישה עם זה ממש טוב
זה לא הזוי שמישהי רוצה לייבש.מ.א.
מפתיע שמתוך 4 נשים 3 רצו לייבש, כי רוב הנשים לא מייבשות.
כמו שזה הזוי שבמקרה בחדר יולדות אחד יהיו 3 נשים מבית אל, או 3 אדריכליות.
כמו שזה הזוי שבמקרה בחדר יולדות אחד יהיו 3 נשים מבית אל, או 3 אדריכליות.
באוכולוסיה שלי זה ממה לא הזויאהבתחינם
הזוי שמישהי תניק.
שוב, כל אחת ומה שטוב
לה.
שוב, כל אחת ומה שטוב
לה.
איזה קטע. לא ידעתי.מ.א.
מעולה שאת עושה מה שטוב ומדויק לך.
טוב אז אחד נצנזר מחשש לאוטינגהריון_ראשון
אבל השני להלן
היינו שתיים בחדר, השניה היתה שבוע אחרי ניתוח קיסרי ואמורה להשתחרר. אבא שלה בא לבקר אותה לראות שהיא מסתדרת ולפי בדיבורים הבנתי שהוא עובד בבי"ח (לא יודעת במה)
בקיצור אחרי שהיא השתחררה והלכה אני נכנסת לשירותים קולטת שהיא השאירה את כל התיק איפור שלה שם. כמה שעות אחר כך פתאום אני שומעת שוב את אבא שלה רואה אותו מדבר איתה כנראה בטלפון ומוציא מהמקרר במסדרון שהיה בדיוק ליד החדר דברים שהיא כנראה השאירה, שאלתי אותו אתה אבא של *** אז הוא אומר לי כן, הבאתי לו את התיק איפור אמרתי לו שהיא שכחה את זה, אז הוא אומר לי מה גם את זה היא שכחה? איזה מעופפת היא, לקח אמר תודה והלך
בערב כשבאתי להתקלח גיליתי שהיא השאירה שם גם את השמפו והסבון שלה אבל על זה כבר ויתרתי, לא היה לי איך להשיג אותו שוב...
היינו שתיים בחדר, השניה היתה שבוע אחרי ניתוח קיסרי ואמורה להשתחרר. אבא שלה בא לבקר אותה לראות שהיא מסתדרת ולפי בדיבורים הבנתי שהוא עובד בבי"ח (לא יודעת במה)
בקיצור אחרי שהיא השתחררה והלכה אני נכנסת לשירותים קולטת שהיא השאירה את כל התיק איפור שלה שם. כמה שעות אחר כך פתאום אני שומעת שוב את אבא שלה רואה אותו מדבר איתה כנראה בטלפון ומוציא מהמקרר במסדרון שהיה בדיוק ליד החדר דברים שהיא כנראה השאירה, שאלתי אותו אתה אבא של *** אז הוא אומר לי כן, הבאתי לו את התיק איפור אמרתי לו שהיא שכחה את זה, אז הוא אומר לי מה גם את זה היא שכחה? איזה מעופפת היא, לקח אמר תודה והלך
בערב כשבאתי להתקלח גיליתי שהיא השאירה שם גם את השמפו והסבון שלה אבל על זה כבר ויתרתי, לא היה לי איך להשיג אותו שוב...
טוב שיש אבא שעובד בבית חוליםיעל מהדרום
אני בשמירת הריון, מאושפזת בבית חוליםשמעונה
מגיעה אישה אחרי לידת תאומים, עם בטן יותר גדולה משלי , ושואלת אם אני גם אחרי לידה ( או לפני...)
זה מזכיר לי - כשהלכנו אחרי הלידה של התאומים לקנות להםמתואמת
עגלת תאומים (ניצלנו את ה"בייביסיטר" שהפגייה העניקה לנו...) -
המוכרת הייתה בטוחה שאני עדיין בהיריון עם התאומים...
המוכרת הייתה בטוחה שאני עדיין בהיריון עם התאומים...
אויש 🙈מחי
וטרחת לתקן אותה?
כן... צחקתי מזה, בזמנו מתואמת
אולי גם נהניתי מזה שאני לא נראית שבוע אחרי לידה קיסרית של תאומים...
סיפור לא מצחיק אבל הדהים אותיפשיטא
אחרי הלידה האחרונה, ישבתי בחדר אוכל בארוחת צהריים אחת, והייתה מישהי שסיפרה ליולדת אחרת על הלידה שלה- לידה חמישית, קיסרי חירום..
ולא הפסיקה להגיד ב"ה, ב"ה, בפרצוף מאושר, איזה נס שיש ניתוחים, שיכולים לעזור לי ולתינוק לצאת בריאים..
ממש היה מדהים לראות איך היא מתייחסת לזה. לא ברור מאליו..
ולא הפסיקה להגיד ב"ה, ב"ה, בפרצוף מאושר, איזה נס שיש ניתוחים, שיכולים לעזור לי ולתינוק לצאת בריאים..
ממש היה מדהים לראות איך היא מתייחסת לזה. לא ברור מאליו..
באמת מדהים! הלוואי עליי להגיע לרמה הזאת...מתואמת
(ובאמת הניתוחים שלי הצילו לי את הילדים...)
מרגש!!!שומשומונית
גם אני עברתי קיסרי בגלל מצג עכוזעטרת ראשי
והייתי ממש מבואסת מזה ומישהי באמת הסבירה לי את הנקודת מבט הזו שניתוחים מצילים אמהות ותינוקים שבימים קדומים לא היה להם סיכוי
טרי מעכשיוחרדית צעירה
ילדתי היום בתחילת הצהריים (הלידה היתה מהממת, נספר בהזדמנות) ואני כבר 3 שעות מחכה לאחות שתגיע לעזור לי לרדת מהמיטה ללכת לשירותים. כל פעם שאני מצלצלת מגיעה כוח עזר שאומרת שאסור לה והיא תקרא לאחות, אבל בינתיים אף אחת לא באה
מזל טוב!ואילו פינו
ואיזה מתסכל.... ❤️❤️
מזל טוב!!!חדשה ישנה
מזתומרת? את מתאפקת 3 שעות??
יש דבר כזה להתאפק אחרי לידה? 🤭
יש דבר כזה להתאפק אחרי לידה? 🤭
מזל טוב!מתואמת
תבקשי מבעלך שילך או יתקשר לאחיות, ויבקש מהן לבוא אלייך... (אם אני לא טועה באחת הלידות עשינו משהו כזה...)
יאוו מעצבן. מזל טוב יקרה! התאוששות מהירה ונחת!אורוש3
ועכשיו קלטתי לשרותים אמאאאא אין איתך מישהו שיצעק?אורוש3
רחמנות
קרה לי גם.אהבתחינם
לא רצו שאכנס להתקלח בלידה שהייתה לא מזמן,
ואני אחרי לידה *חייבת* מקלחת. זה מרענן אותי בטירוף.
3 אחיות אמרו לי לא.
ביקשתי מאמא שלי עזרה
ונכנסתי להתקלח בלי קשות מאף אחת מהן.
מזל טוב והרבה שעות שינה💓
ואני אחרי לידה *חייבת* מקלחת. זה מרענן אותי בטירוף.
3 אחיות אמרו לי לא.
ביקשתי מאמא שלי עזרה
ונכנסתי להתקלח בלי קשות מאף אחת מהן.
מזל טוב והרבה שעות שינה💓
הייתי מאושפזת במחלקת נשיםטובה רחל
במהלך הריון יקר שהיה בסיכון גבוה
בוקר אחד ניגשת אלי רופאה מלטפת אותי ומדברת בקול רך
אומרת שהיא כל כך מצטערת אבל היא רוצה לשאול איפה אני רוצה לקבור אותו
הסתכלתי עליה בהלם לא הבנתי על מה היא מדברת
כל הגוף שלי רעד
חשבתי שאולי הרדימו אותי ולכן אני לא זוכרת מה קרה
אמרתי לה מבוהלת שאני לא מבינה במה מדובר
היא הסתכלה שוב על הדפים שהיו לה, על מספר החדר
וקלטה שהיא טעתה
היא כל כך התנצלה, מסכנה.
פגשתי אותה עוד פעמים רבות במהלך ההריון הזה
אבל לא הצלחתי לשכוח
יואווו הצילו. איזה לחץ. התקף לב!! למה הם לא בודקים 20000 פעםאנונימיות
אימאל'ה! מזעזע ומלחיץ! וואו, מקווה שתתאוששי מהחוויה הזו...מתואמת
אימאאאאאאאאאמשמעת עצמית
חרדתתתתת אלוקיםםםםםםם!!!!😱😱😱
ה' ישמור!!!! וואו.אם הנסיכה שמחה
אמל'הההההה!!!! איזה פחד!! וואי... ה'!!חדשה ישנה
אוי ואבוי!!!!!עטרת ראשי
נורא
אני לא יודעת אם זה הזויתוהה לי
אבל בעיני זה היה הזוי, וגם לא דמיינתי שזה מה שחמותי תעשה..
היא עבדה אז בבית חולים שילדתי (לא בתחום הרפואי) וכשהיא שמעה שאני בחדר לידה היא הגיעה לבית חולים, ישבה כל הלילה מחוץ לחדר. ברגע ששמעה שילדתי, רצתה להכנס, אמרתי שאני לא מוכנה עדיין. חיכתה עוד חצי שעה, ואז כבר התייאשתי ונתתי לה להכנס כי לא היה לי נעים. הייתי חצי ערומה, באמצע ההנקה הראשונה בחיים שלי,עייפה מוות, (כאילו ממתי בא לי שחמותי תראה את הבטן שלי וחצי מהחזה שלי ושיער פרוע ומיוזע?) והיא רוצה להחזיק את התינוק. אמרתי לה: אבל הוא יןנק אז היא אמרה: טוב, אני אחכה עןד קצת.. ובסוף התייאשה והלכה כי החמוד הקטן ינק במרץ.
וזה באמת נבע מטוב לב ומאכפתיות, הוא נכד 200 שלה ועדיין היא התרגשה ובאה לכל כך הרבה שעות, אבל הייתי כל כך בהלם מהחוסר טקט וחוסר כבוד למרחב האישי שלי. ולמדתי מזה איך להתנהג בלידה הבאה שלי..
היא עבדה אז בבית חולים שילדתי (לא בתחום הרפואי) וכשהיא שמעה שאני בחדר לידה היא הגיעה לבית חולים, ישבה כל הלילה מחוץ לחדר. ברגע ששמעה שילדתי, רצתה להכנס, אמרתי שאני לא מוכנה עדיין. חיכתה עוד חצי שעה, ואז כבר התייאשתי ונתתי לה להכנס כי לא היה לי נעים. הייתי חצי ערומה, באמצע ההנקה הראשונה בחיים שלי,עייפה מוות, (כאילו ממתי בא לי שחמותי תראה את הבטן שלי וחצי מהחזה שלי ושיער פרוע ומיוזע?) והיא רוצה להחזיק את התינוק. אמרתי לה: אבל הוא יןנק אז היא אמרה: טוב, אני אחכה עןד קצת.. ובסוף התייאשה והלכה כי החמוד הקטן ינק במרץ.
וזה באמת נבע מטוב לב ומאכפתיות, הוא נכד 200 שלה ועדיין היא התרגשה ובאה לכל כך הרבה שעות, אבל הייתי כל כך בהלם מהחוסר טקט וחוסר כבוד למרחב האישי שלי. ולמדתי מזה איך להתנהג בלידה הבאה שלי..
באמת לא נעים....בעיני זה שייך רק אם יש קשר ממש מיוחד וקרוביעל מהדרום
זהו, שמזה לא..תוהה לי
היא בן אדם מאד טוב, רק אין בינינו שום קשר חברי, משתף, היא מבוגרת וממש שונה ממני בהכל (ועוד יש תיאוריה שגבר מחפש להתחתן עם אשה שמזכירה לו את אמא שלו, אז במקרה שלנו זה בדיוק הפוך)
אולי פערי הדורות יחד עם ההתרגשות מהנכד החדשיעל מהדרום
חחח מלא פעמים זה הפוךאביול
דווקא היא נשמעת סבלניתאביול
שעמדה וחיכתה כל הזמן הזה...
הגיוני מאוד שהיא תרצה לראות את הנכד של ה...
אבל אני מבינה את חוסר הנעימות.
אני הלכתי ללדת בערב שבת משפחתית של הצד של בעלי. בליל שבת אחרי הארוחה הבאה משלחת מכובדת של גיסות שלי וגם של חמי... הם חשבו שיראו את התינוק אבל אני עוד הייתי עמוק בתוך הצירים... אז הם אמרו- טובה מחכה עוד נ חצי שעה.... הסברתי להם שזה לא עומד להשתנות בחצי שעה ;)
הגיוני מאוד שהיא תרצה לראות את הנכד של ה...
אבל אני מבינה את חוסר הנעימות.
אני הלכתי ללדת בערב שבת משפחתית של הצד של בעלי. בליל שבת אחרי הארוחה הבאה משלחת מכובדת של גיסות שלי וגם של חמי... הם חשבו שיראו את התינוק אבל אני עוד הייתי עמוק בתוך הצירים... אז הם אמרו- טובה מחכה עוד נ חצי שעה.... הסברתי להם שזה לא עומד להשתנות בחצי שעה ;)
נכון, באמת יפה שחיכתה (לעומת סיפורים אחרים ששומעים לפעמים)יעל מהדרום
לק"י
פשוט מלכתחילה לא שייך לבוא לחדר לידה בלי לשאול.
ושיהיו בריאים המשפחה של בעלך🙉
נראה לי מלחיץ ללדת בידיעה שמחכים לך בחוץ שתלדי כבר
פשוט מלכתחילה לא שייך לבוא לחדר לידה בלי לשאול.
ושיהיו בריאים המשפחה של בעלך🙉
נראה לי מלחיץ ללדת בידיעה שמחכים לך בחוץ שתלדי כבר
חחח הם הלכו אחרי כמה דקותאביול
אבל זה היה פחות נעים שראו אותי עם כל הצירים...
רגע, היית בחדר לידה? איך נתנו לכולם להכנס??יעל מהדרום
לק"י
וברור שזה לא נעים.
וברור שזה לא נעים.
חח שאלה טובה, לא התעסקתי בזה באותו רגע...אביול
לידה ראשונהאמא אבא ותינוק
העירו אותי בלילה שאחרי באמצע הלילה שהתינוק שלי רעב, כבר מרחוק הבחנתי בתינוק שמנמן ועליז, מה שלא ככ התאים לפרגית שילדתי, השמות של האמהות היו ממש דומים אבל רציתי בערך להרוג את האחות.
וואי וואי....איזה מוזר זהיעל מהדרום
לק"י
היום ממש בודקים גם את המספרים. פחות סיכוי לטעויות משמות (נראה לי)
היום ממש בודקים גם את המספרים. פחות סיכוי לטעויות משמות (נראה לי)
כשילדתי שמתי לבפשיטא
שעל חלק מהעריסות יש מדבקה גדולה ובולטת מאוד שכתוב עליה בענק- שימו לב, קיים תינוק עם שם זהה/דומה במחלקה! משהו כזה..
(כמובן השם של האמא)
(כמובן השם של האמא
)נכוןכן אני
גם אני ראיתי כאלה.
זה גאוני!! 
יעל מהדרום
גם וגם לא מביאים לפני שמוודאים את במספר אישפוזהריון_ראשון
נכון גם ראיתיאביול
כן בטח לתאומות שלי שמו. זה היה קורע!אמהלה
גם לשלי. זה מזה הצחיק אותי.. איזה קטע באמת יש להן אותו שםהכל בנחת
משפחה וכמעט אותה תעודת זהות. קטע😅😏
מה היום?אמא אבא ותינוק
זה היה לפני שנה וחצי!!!!!!
מוזר....ילדתי לפני שנה ובדקו בהקפדהיעל מהדרום
שמנמן ועליז 😂 איזה הזיה...חדשה ישנה
בטוחה דישמי הזוי לאחרות, אבל לי היה ממש טבעימקרמה
לידה ראשונה נמשכה כמו נצח
אחרי יומיים פסיכים קיבלתי אפידורל וסוף סוף ישנתי.
אחרי 4 שעות קמתי מלאת כוחות
ורואה שיחה שלא מאמא.
חוזרת אליה ואבא שלי עונה
ואומר לי שהם בבית חולים לבדיקה שנקבעה מראש לאמא שלי ואם להביא לי משהו.
וכך מצאתי את עצמי במהלך הלידה (אפידורל, לא הרגשתי כלום) יושבת ואוכלת גלידה עם בעלי ועם אבא ואמא.
האחות שנכנסה אמרה שהיא לא רואה הרבה אבות שח יולדות.
(כמובן שהם הביאו גלידה לגדוד והשארנו מחא במקפיא בשביל הצוות)
אחרי יומיים פסיכים קיבלתי אפידורל וסוף סוף ישנתי.
אחרי 4 שעות קמתי מלאת כוחות
ורואה שיחה שלא מאמא.
חוזרת אליה ואבא שלי עונה
ואומר לי שהם בבית חולים לבדיקה שנקבעה מראש לאמא שלי ואם להביא לי משהו.
וכך מצאתי את עצמי במהלך הלידה (אפידורל, לא הרגשתי כלום) יושבת ואוכלת גלידה עם בעלי ועם אבא ואמא.
האחות שנכנסה אמרה שהיא לא רואה הרבה אבות שח יולדות.
(כמובן שהם הביאו גלידה לגדוד והשארנו מחא במקפיא בשביל הצוות)
חוויה מיוחדת😉יעל מהדרום
גם אצלי אבא שלי הגיעמטילדה
מיד אחרי הלידה הראשונה
אבל הוא רק הביא פרחים אמר מזל טוב ויצא,
הוא בא לקחת את אחותי שהייתה איתי חזרה הביתה שעתיים לפני שבת...
אבל הוא רק הביא פרחים אמר מזל טוב ויצא,
הוא בא לקחת את אחותי שהייתה איתי חזרה הביתה שעתיים לפני שבת...
חח אבא שלי תמיד מגיע ומחכה בחוץ...אביול
בלידה הראשונה הוא גם צילם כמה תמונות (צנועות כמובן)... בהתחלה התנגדתי אבל אחר כך זה דווקא היה נחמד שהיו לנו תמונות
אז גם לי יש...מאוהבת בילדי
אחרי הלידה הראשונה , באשפוז, היתתי במיטה, מיניקה. (ועש שהסתדרתי, ותפרים וכו') והיולדת מעבר לוילון התחילה לצעוק "מה? למה יש לילד שלי צמיד אחר עם שם אחר..." ואז היא אומרת רת השם משפחה שלי....
היא אומרת לי "שכנה, זה השם שלך? בואי איתי לאחיות" לא הבנתי מה הקשר שלי, אבל קמתי במאמצים מרובים.
מה מסתבר?- שמו לבן שלה צמיד על היד עם השם שלי! (בכלל ילדתי בת), כלומר שיכולתי לבוא ולקחת לה את הילד.... ממש מחדל!
ולבת שלי לא היה חסר שום צמיד...
לידה שניה- ילדתי בשבת, שמו אותי במסדרון עד מוצ"ש, וכשרציתי לקום לשירותים, לא ממש יכולתי בגלל כמות הגברים שהסתובבה במסדרונות... חיכיתי להבדלה ואז ביקשתי מאחות ליווי
לידה שלישית- ב"ה שרק עברה, היה לידה לא קלה... אבל הכי הרגשתי מחוברת לה'.
לידה רביעית- ילדתי בקבלה. ולא יכולתי לסבול את הרעש של המוניטורים. ביקשתי שינמיכו, אז האחות במוניטור ליד אומרת- "מי מבקשת? היולדת שצועקת? שתהיה בשקט בעצמה" הזויה.... אמא ישר קמה עליה...
הסיפור האחרוןיעל מהדרום
חחח רעש המןניטור זה סיוטמצפה להריון.
אני בהריון האחרון הייתי בסיכון, הרבה מוניטורים
עד שבועיים מהלידה עוד היה לי רעש של מוניטור באוזניים
עד שבועיים מהלידה עוד היה לי רעש של מוניטור באוזניים
יואווחדשה ישנה
נשמטה לי הלסת מהסיפור האחרון!
האחיות בתינוקיה מחפשות חיים קלים!!מצפה להריון.
בשעה 5 בבוקר מביאים לי את התינוקת, היא רעבה
איזה רעבה??? ישנה עד 7 כמו מלאך. ממש התעצבנתי, תמיד יש הרגשה שהאחיות רוצות להפטר מהתינוקות , ובשנים האחרונות גם מי שלא בביות זה נראה שזה ביות מלא
איזה רעבה??? ישנה עד 7 כמו מלאך. ממש התעצבנתי, תמיד יש הרגשה שהאחיות רוצות להפטר מהתינוקות , ובשנים האחרונות גם מי שלא בביות זה נראה שזה ביות מלא
קצת זהירות עם הלשון...אביול
חמש בבוקר זה תמיד זמן האכלה. יש להם זמנים קבועים לכל התינוקות. הז קצת מוזר אבל ככה הן יכולות לנהל סדר יום מסודר ולדעת שכל התינוקות מכוסים. אין להם דרך לעקוב אם כל אחד עושה דברים בזמן אחר. אז נכון, לא תמיד התינוק רעב בשעה הזאת, אבל זה לא אומר שהן רק רוצות להיפטר מהתינוקות... זו עבודה לא פשוטה מצריך להעריך אותן על זה
התינוקת היתה בפוטומצפה להריון.
כשבאתי לראות מה איתה היא היתה על הבטן
שאלתי למה על הבטן?? האחות אומרת לי אנחנו הופכים אותה על הגריל שתתחמם טוב ויעבור לה הצהבת
לא ידעתי אם לבכות או לצחוק , הייתי כולה 7 שעות אחרי לידה למי יש כוח לריב איתה
שאלתי למה על הבטן?? האחות אומרת לי אנחנו הופכים אותה על הגריל שתתחמם טוב ויעבור לה הצהבת
לא ידעתי אם לבכות או לצחוק , הייתי כולה 7 שעות אחרי לידה למי יש כוח לריב איתה
גם לי עשו את זה!! אצל הגדולה כשהיתה בפוטו..פשיטא
חחח.. על הגריל..חדשה ישנה
למה לריב איתה? זה כנראה עוזר לצהבת שהפוטו מכל הכיוונים... היא בהשגחה, היא לא לבד.
^^^^ גם אני לא מבינה מה הבעיהיעל מהדרום
אין בעיה שהיא על הבטןמצפה להריון.
קצת צרם לי שהיא אמרה שהיא על הגריל, כאילו היא איזה חתיכת פרגית , היא ניסתה להצחיק, כי גם ככה היה לי קשה כל העניין עם הפוטו, לאף אמא זה לא נעים שהילד שלה בפוטו רחוק ממנה להמון שעות
גם ככה אחרי לידה יש הורמונים
גם ככה אחרי לידה יש הורמונים
גם לי זה צורם ....נפש חיה.
אהה... מובן ממשחדשה ישנה
רמת הרגישות שלנו אחרי לידה מגיעה לעננים...
מי שמתעסק עם יולדות צריך ללכת על ביצים... ביום אחר זה אולי יכל להצחיק אותך, אבל במצב כזה... מכל דבר בוכים
מי שמתעסק עם יולדות צריך ללכת על ביצים... ביום אחר זה אולי יכל להצחיק אותך, אבל במצב כזה... מכל דבר בוכים
אההה...יעל מהדרום
הם יותר רגועים על הבטן, זה מה שהסבירו לימישהי11
ובגלל שמחוברים לניטור לא חוששים לשים על הבטן (לפחות איפה שאנחנו היינו, אבל זו צהבת קשוחה, לא רגילה)
תינוק עם צהבת לא תמיד מחובר לניטור (מניסיוני😉)יעל מהדרום
הבנתי, אז אולי רק כשזה חמורמישהי11
הוא נכנס אצלי לפוטו בגיל 5 שעות ל72 שעות🤷♀️
ילדתי את הבן הקטן שלי באוגוסטמפלצתקטנה
הגדולים היו בקייטנה במתנס אבל לקטן לא היה סידור אז לקחנו אותו איתנו. אמא שלי הגיעה לבית חולים להשגיח עליו ובקפלן החדר המתנה ממש קרוב לחדר לידה. אני לוחצת ותוך כדי הצירים אני אומרת לבעלי מה עם איקס. לך תבדוק שהכל בסדר. הוא אומר לי אמא שלך איתו מה את דואגת ואני לא רגועה קמה מהמיטה באמצע צירי לחץ מנסה ללכת לראות מה קורה עם הילד. מזל שילדתי מהר יחסית כי שיגעתי את כולם
🤣🤣🤣לפניו ברננה!
סיפור אחד מתוך מלאאחצי שני
את מאושפזת, קנו לך מלאא דברים שוויםםם
שמה במקרר בתוך שקית קשורה עם כמה מדבקות אשפוז+סימונים בארטליין.
יורדת לחדר לידה בלילה ומסכמת עם הבעל לאסוף את השקית בבוקר.
הוא עולה למחלקה בבוקר כשאת בחדר לידה והופפ
סוננו מהשקית הדברים השווים שקנו לך🥺 השאירו שם את הטחינה😶
ככה זה בבי''ח מפוצץ בערבים! ימח שמם!!
וכן, בעלי הלך לאחיות וכו' ואמרו שלא פינו כלום מטעם הבי''ח ומישהו לקח..
יואוו כמה המיץ הסחוט הסגור שם קרץ לי מהחדר לידה.
אוף!
לפחות נשארו דברים יבשים שווים שלקחנו בתיק😬
שמה במקרר בתוך שקית קשורה עם כמה מדבקות אשפוז+סימונים בארטליין.
יורדת לחדר לידה בלילה ומסכמת עם הבעל לאסוף את השקית בבוקר.
הוא עולה למחלקה בבוקר כשאת בחדר לידה והופפ
סוננו מהשקית הדברים השווים שקנו לך🥺 השאירו שם את הטחינה😶
ככה זה בבי''ח מפוצץ בערבים! ימח שמם!!
וכן, בעלי הלך לאחיות וכו' ואמרו שלא פינו כלום מטעם הבי''ח ומישהו לקח..
יואוו כמה המיץ הסחוט הסגור שם קרץ לי מהחדר לידה.
אוף!
לפחות נשארו דברים יבשים שווים שלקחנו בתיק😬
מי אמר לך שמי שלקח לך הוא דווקא ערבי?ציפיה.
אין לך שום דבר לדעת את זה, והאמירה שלך ש"ככה זה בבית חולים מפוצץ ערבים" היא לשון הרע לגמרי
לשון הרע על ערבים?חגהבגה
חוץ מזה זה בהלכה- שגויים חשודים בעבירות.
שום לשון הרע. ההודעה שלך מראה חוסר הבנה בתרבויותחצי שני
אצל ערבים יש אימרה ידועה- שכן הוא לא שכן טוב עד שהוא גונס ממך לפחות פעם אחת. משהו כזה.
וכן, זה ידוע שהם גנבים (ולא אגיד מה עוד. )
וכן, זה ידוע שהם גנבים (ולא אגיד מה עוד. )
גונב*חצי שני
איזה בעסה זה! לא מבינה אנשים שלוקחים דברים לא שלהם....יעל מהדרום
אז שלי۔۔רותי7
ילדתי בשבת הגעתי ב3 לפנות בוקר למחלקה، לקחו את התינוק לחימום כי קר לו۔
בעלי נעלם והנעליים שלי על העריסה של התינוק۔
כוח עזר מכניסה אותי לחדר ומשאירה אותי שם - חושך، אין איתי אף אחד، ואני שומעת את היולדת השמחה ובעלה מדברים ביניהם۔
המיילדת מגיעה מדליקים לי אור היא הולכת ליולדת שלידי ושמחה שהם ביחד ושטוב להם۔
אני הולכת לתינוקיה מבקשת את הקטן - אומרים לי שאשאיר אותו חצי שעה ואז יביאו לי אותו۔
הולכת לישון היולדת שלי מבקשת שאכבה את האור - אומרת לה ששבת אז לא יכולה۔ היא- אז שאני אכבה ? אני- לא! וכל הלילה הם דיברו ביניהם והוא הלך כמה פעמים לשירותים בחדר😕
ב8 בבוקר אומרים לי - ביקור רופא להביא את התינוק۔ ביקשתי ממנה שתביא עכשיו את הקטן۔ ואז הביאו לי סוף כל סוף۔
ובשבת בבוקר בעלה התחלף עם אמא שלה - והאמא פתחה חלונות ודיברה בטלפון۔
ביקשתי ממנה שתסגור את החלון כי לתינוק קר۔
היא- לתינוק לא קר!
אני- בסדר، אז לי קר
היא - ולי חם! (ופה נגמר הדיון)
וואיי۔ יצא ארוך! פרקתי۔۔
בעלי נעלם והנעליים שלי על העריסה של התינוק۔
כוח עזר מכניסה אותי לחדר ומשאירה אותי שם - חושך، אין איתי אף אחד، ואני שומעת את היולדת השמחה ובעלה מדברים ביניהם۔
המיילדת מגיעה מדליקים לי אור היא הולכת ליולדת שלידי ושמחה שהם ביחד ושטוב להם۔
אני הולכת לתינוקיה מבקשת את הקטן - אומרים לי שאשאיר אותו חצי שעה ואז יביאו לי אותו۔
הולכת לישון היולדת שלי מבקשת שאכבה את האור - אומרת לה ששבת אז לא יכולה۔ היא- אז שאני אכבה ? אני- לא! וכל הלילה הם דיברו ביניהם והוא הלך כמה פעמים לשירותים בחדר😕
ב8 בבוקר אומרים לי - ביקור רופא להביא את התינוק۔ ביקשתי ממנה שתביא עכשיו את הקטן۔ ואז הביאו לי סוף כל סוף۔
ובשבת בבוקר בעלה התחלף עם אמא שלה - והאמא פתחה חלונות ודיברה בטלפון۔
ביקשתי ממנה שתסגור את החלון כי לתינוק קר۔
היא- לתינוק לא קר!
אני- בסדר، אז לי קר
היא - ולי חם! (ופה נגמר הדיון)
וואיי۔ יצא ארוך! פרקתי۔۔
יואו...... יש אנשים שקשה להם לראות את זולתםיעל מהדרום
וואי אני פשוט בהלם!מרגרינה
איזה קשה להיות רחוקה מהבייבי
וגם כל מה שהיה בחדר, מתסכל ומעצבן
ואיזה חצופה האמא של היולדת השניה, קודם כל מתחשבים ביולדות שבחדר!
חיבוק ♥️
וגם כל מה שהיה בחדר, מתסכל ומעצבן
ואיזה חצופה האמא של היולדת השניה, קודם כל מתחשבים ביולדות שבחדר!
חיבוק ♥️
תודה שהגבתן 💗רותי7
בהתחלה חשבתי שאין לי כלום אהל נזכרתי תוך כדי בכמהחגהבגה
בליגה הראשונה לא ממש הצלחתי להניק.
בלילה הראשון שאחרי הלידה הלכתי לחדר הנקה, והייתה שם יועצת הנקה שחיברה אותי מה זה טוב, ובת שלי ינקה מעולה- ובגלל זה התחילו צירים של התכווצות הרחם מ-ט-ו-ר-פ-י-ם!!! שהביאו איתם גם צורך להתפנןת😅😅 אבל משהו דחוף בהונולולו כזה שאי אפשר להתאפק- מכירות?
אז היה לילה ובעלי כבר הלך הביתה, וכל כך כאב לי לנתק אותה כי עד שהיא ינקה, והיה לי כל כך דחוף שאפילו לקחת לתינוקיה הרגשתי שעוד שניה יברח לי, אז פשוט השארתי אותה בחדר הנקה עם עוד מישהי שהייתה שם, שכנה לחדר שלי
חזרתי- והתינוקת לא הייתה שם, לקחו אותה בחזרה לתינוקיה 😑
בלידה השלישית, שהייתה בלי אפידורל והרגשתי זוועה, כאילו מישהו נטל את נשמתי, נכנסתי לחדר אשפוז באיזה 12 בלילה. בקושי הצלחתי לקום כדי לעבור מיטה והאחות עצבנה אותי ממש, הייתה כזאת- מה רע לך חמודה, למה את ככה עצבנית?? (כדור בראש)
ואז אמא שלי נשארה איתי קצת לראות שאני בסדר (הייתי על הפרצוף)
שכנה שלידי ביקשה שקט כל הזמן, שהיא אחרי ניצוח ומנסה לישון. 'גירשתי' את אמא שלי וניסיתי להירדם
אממה, השכנה הזו, כל כמה דק', ואני לא מגזימה התעלה של החיים, כאילו ה-ישקע יוצא לה מהפה, ואח"כ גמעה מים כמו גמל, בקולי קולות.
רצית לישון מאמי, לא?????
אממ
בלילה הראשון שאחרי הלידה הלכתי לחדר הנקה, והייתה שם יועצת הנקה שחיברה אותי מה זה טוב, ובת שלי ינקה מעולה- ובגלל זה התחילו צירים של התכווצות הרחם מ-ט-ו-ר-פ-י-ם!!! שהביאו איתם גם צורך להתפנןת😅😅 אבל משהו דחוף בהונולולו כזה שאי אפשר להתאפק- מכירות?
אז היה לילה ובעלי כבר הלך הביתה, וכל כך כאב לי לנתק אותה כי עד שהיא ינקה, והיה לי כל כך דחוף שאפילו לקחת לתינוקיה הרגשתי שעוד שניה יברח לי, אז פשוט השארתי אותה בחדר הנקה עם עוד מישהי שהייתה שם, שכנה לחדר שלי
חזרתי- והתינוקת לא הייתה שם, לקחו אותה בחזרה לתינוקיה 😑
בלידה השלישית, שהייתה בלי אפידורל והרגשתי זוועה, כאילו מישהו נטל את נשמתי, נכנסתי לחדר אשפוז באיזה 12 בלילה. בקושי הצלחתי לקום כדי לעבור מיטה והאחות עצבנה אותי ממש, הייתה כזאת- מה רע לך חמודה, למה את ככה עצבנית?? (כדור בראש)
ואז אמא שלי נשארה איתי קצת לראות שאני בסדר (הייתי על הפרצוף)
שכנה שלידי ביקשה שקט כל הזמן, שהיא אחרי ניצוח ומנסה לישון. 'גירשתי' את אמא שלי וניסיתי להירדם
אממה, השכנה הזו, כל כמה דק', ואני לא מגזימה התעלה של החיים, כאילו ה-ישקע יוצא לה מהפה, ואח"כ גמעה מים כמו גמל, בקולי קולות.
רצית לישון מאמי, לא?????
אממ
יעל מהדרום
לק"י
ומה עשתה השכנה לחדר? "תעלה של החיים"?
ומה עשתה השכנה לחדר? "תעלה של החיים"?
השתעלה*בתנועה מתמדת
חחחחח...בלידה השניה שלי הייתי עם שיעוליעל מהדרום
לק"י
והיתה איתי בחדר אמא היסטרית אחת.
אז שמעתי אותה אומרת לאחות, שיש פה מישהי משתעלת, והאם היא מטופלת....🙊
(מה לעשות לפעמים משתעלים... היה מפחיד להשתעל שם).
טוב שזה לא קרה בלידה האחרונה שהיתה בקורונה, אז בכלל הוא עוצרים אותי על שיעול
והיתה איתי בחדר אמא היסטרית אחת.
אז שמעתי אותה אומרת לאחות, שיש פה מישהי משתעלת, והאם היא מטופלת....🙊
(מה לעשות לפעמים משתעלים... היה מפחיד להשתעל שם).
טוב שזה לא קרה בלידה האחרונה שהיתה בקורונה, אז בכלל הוא עוצרים אותי על שיעול
ואצלי הייתי מצוננתמאוהבת בילדי
ברמה שסיימתי חבילת טישיו בתוך פחות מיום.
חמותי באה לבקר אותי ושאלה מה להביא לי, אמרתי לה טישיו...
היא חשבה שאני צוחקת עליה.
וואי, גם אני הייתי עם שיעוליםריבוזום
אחרי ניתוח. כל שיעול מפחיד, להדק כרית טוב טוב לבטן...
וואי איזה סיוט.... אני צריכה להודות שזה קרה לי בלידה רגילה🙊יעל מהדרום
וואי וואי איזה סיפורים!פעם אחת
את כותבת מדהים!
הזכרת לי עם הכדור בראש- אחרי הלידה האחרונה היה לי דימום מוגבר, במחלקה. ואני כולי בוכה וכאובה ולא מבינה מה קורה לי בכלל, והאחות מנסה להרגיע: למה את בוכה? (מבחינתה הכל בסדר, היא ראתה הכל כבר הרי) 🙄
הזכרת לי עם הכדור בראש- אחרי הלידה האחרונה היה לי דימום מוגבר, במחלקה. ואני כולי בוכה וכאובה ולא מבינה מה קורה לי בכלל, והאחות מנסה להרגיע: למה את בוכה? (מבחינתה הכל בסדר, היא ראתה הכל כבר הרי) 🙄
ממשששששחגהבגה
איך היית אמורה לעבור מיטה? אני עברתי בשכיבה אני חושבתיעל מהדרום
כן כן משכיבה לשכיבהחגהבגה
אפילו להתרומם לחצי ישיבה לא יכולתי, סחרחורת מטורפת ובחילה
וואעליהיעל מהדרום
😂😂חדשה ישנה
איך שאת כותבת...חחח
בלידה1234אנונימי
השנייה, רציתי לבקש מהאחות משכך כאבים. אז לחצתי על הכפתור שקורא לאחות, היא הגיעה ונזפה בי שעל דברים כאלו צריך להגיע אליהם לעמדת אחיות ולא להזעיק אותה...
אני שנייה אחרי לידה, חלשה וכאובה. לא הבנתי למה זה לא לגיטימי, כמעט בכיתי שם.
השאירו אותנו עוד יום, כי היה צריך לברר משהו נוירולוגי. רוב הזמן הייתי עם התינוק לבד כי בעלי היה עם הגדול. אז אני הייתי צריכה לקחת את התינוק לכל הבדיקות. עכשיו מה הבעיה? שהם לא היו מתואמות ביניהם! אומרים לי לכי לחדר הזה שמה יעשו לו בדיקת דם, הולכת. האחות אומרת לי, אני לא יכולה לקבל אותך, כי את בלי ליווי של אחות מהמחלקה שלך. הולכת לחפש אחות מהמחלקה, הם לא מבינות מה אני רוצה. קיצור, הולכת חוזרת הולכת חוזרת. שולחים לעוד בדיקה, אומרים לי עכשיו תשאירי אותו פה ונגיד לך מתי לבוא. עובר הזמן ולא קוראים לי, שוב פעם מקימה את עצמי לבדוק מה קרה..
קיצור, יומיים אחרי לידה, אני מוצאת את עצמי הולכת פשוט בלי הפסקה ממקום למקום. זה היה נורא! אחר כך פשוט קרסתי, כל הגוף שלי היה מפורק ולא הצלחתי לעמוד בכלל.
ודבר משעשע, הגעתי ללדת עם זירוז בלי צירים. הגעתי על הבוקר ולא הספקתי לאכול לפני כן. נכנסים לחדר לידה והמיילדת שואלת אם אכלתי משהו, אמרתי שלא. שלחה את בעלי לקנות לי אוכל לפני שמתחילים. מוצאים את עצמנו יושבים בחדר לידה, אוכלים סנדוויץ' שווה עם גבינת שמנת וסלמון מעושן. ממש בית מלון
אני שנייה אחרי לידה, חלשה וכאובה. לא הבנתי למה זה לא לגיטימי, כמעט בכיתי שם.
השאירו אותנו עוד יום, כי היה צריך לברר משהו נוירולוגי. רוב הזמן הייתי עם התינוק לבד כי בעלי היה עם הגדול. אז אני הייתי צריכה לקחת את התינוק לכל הבדיקות. עכשיו מה הבעיה? שהם לא היו מתואמות ביניהם! אומרים לי לכי לחדר הזה שמה יעשו לו בדיקת דם, הולכת. האחות אומרת לי, אני לא יכולה לקבל אותך, כי את בלי ליווי של אחות מהמחלקה שלך. הולכת לחפש אחות מהמחלקה, הם לא מבינות מה אני רוצה. קיצור, הולכת חוזרת הולכת חוזרת. שולחים לעוד בדיקה, אומרים לי עכשיו תשאירי אותו פה ונגיד לך מתי לבוא. עובר הזמן ולא קוראים לי, שוב פעם מקימה את עצמי לבדוק מה קרה..
קיצור, יומיים אחרי לידה, אני מוצאת את עצמי הולכת פשוט בלי הפסקה ממקום למקום. זה היה נורא! אחר כך פשוט קרסתי, כל הגוף שלי היה מפורק ולא הצלחתי לעמוד בכלל.
ודבר משעשע, הגעתי ללדת עם זירוז בלי צירים. הגעתי על הבוקר ולא הספקתי לאכול לפני כן. נכנסים לחדר לידה והמיילדת שואלת אם אכלתי משהו, אמרתי שלא. שלחה את בעלי לקנות לי אוכל לפני שמתחילים. מוצאים את עצמנו יושבים בחדר לידה, אוכלים סנדוויץ' שווה עם גבינת שמנת וסלמון מעושן. ממש בית מלון
נשמע קשוח ביותר!!לפניו ברננה!
ואו מאתגר!
והכריך עושה חשק 😋
והכריך עושה חשק 😋
וואו אמאלהאביול
היא לא הייתה בתינוקיה? בדרך כלל בתינוקיה עושים את כל הבדיקות..
הוא היה בתינוקיה1234אנונימי
הוא היה צריך אקג (או מוניטור לא זוכרת) ובדיקת דם מהווריד.
זה היה בחדר סמוך לתינוקיה, אבל הם לא הסכימו לקבל אותי בלי אחות מלווה
ואחרי לידה זה קשה ללכת גם אם זה מרחקים קצרים
זה היה בחדר סמוך לתינוקיה, אבל הם לא הסכימו לקבל אותי בלי אחות מלווה
ואחרי לידה זה קשה ללכת גם אם זה מרחקים קצרים
ככהחולת שוקולד
הלידה התחילה בירידת מים, הרבההה מים, מה שגרם לי לצאת עטופה בשמיכה, ליסוע ככה באמבולנס ולשבת ככה בקבלה כשמתחת לכסא שלולית מים מקוניאלים🤭 פדיחה לא נורמלית
רציתי אפידורל בשלב די מתקדם, המרדים מגיע ומבקש ממני לשבת בתנוחה של חתול כועס, אבל בחיאת, אני עם צירים מטורפים וצפופים ולא מצליחה אפילו לחשוב איך חתול כועס יושב (בדיעבד התברר שהמיילדת דחפה לי פיטוצין בלי לומר😡 באף לידה לא היו צירים כ"כ כ"כ כואבים לפני הלחיצות, אמאלה, למות, אה, בעצם בלידה הראשונה אחרי פקיעת מים מלאכותית גם היה זוועת עולם, למה למען ה' אתם לא מציעים את האפידורל *לפני* פרוצדורות שעושות צירים למות??) מנסה להסביר שא"א לעשות את זה תוך כדי הציר והוא רק "נו, מהר, אני חייב ללכת יש לי עוד עבודה" ואז פתאום התחלתי להקיא את נשמתי (כלומר, את המרק של שבת בערב, מזל שלא הספקנו להגיע למנות הבאות..) והוא כזה "טוב, אני פשוט חייב ללכת" ופשוט הלך משם והשאיר אותי למות לבד
(ואז המיילדת הציעה לנסות גז צחוק, וראה זה פלא, עבד כמו קסם, חבל שלא ניסיתי מספיק בלידות קודמות)
הרגשתי אותו יוצא מתוך ערפול חושים ואז המיילדת אומרת- יו, למה לא קראת לי כשהוא יצא, אני באה ופתאום רואה אותו בחוץ, היית כ"כ שקועה בגז צחוק, נכון, אז חבל שלא טרחת להיות בחדר עם היולדת שלך (לא היו לה עוד יולדות)
רציתי אפידורל בשלב די מתקדם, המרדים מגיע ומבקש ממני לשבת בתנוחה של חתול כועס, אבל בחיאת, אני עם צירים מטורפים וצפופים ולא מצליחה אפילו לחשוב איך חתול כועס יושב (בדיעבד התברר שהמיילדת דחפה לי פיטוצין בלי לומר😡 באף לידה לא היו צירים כ"כ כ"כ כואבים לפני הלחיצות, אמאלה, למות, אה, בעצם בלידה הראשונה אחרי פקיעת מים מלאכותית גם היה זוועת עולם, למה למען ה' אתם לא מציעים את האפידורל *לפני* פרוצדורות שעושות צירים למות??) מנסה להסביר שא"א לעשות את זה תוך כדי הציר והוא רק "נו, מהר, אני חייב ללכת יש לי עוד עבודה" ואז פתאום התחלתי להקיא את נשמתי (כלומר, את המרק של שבת בערב, מזל שלא הספקנו להגיע למנות הבאות..) והוא כזה "טוב, אני פשוט חייב ללכת" ופשוט הלך משם והשאיר אותי למות לבד
(ואז המיילדת הציעה לנסות גז צחוק, וראה זה פלא, עבד כמו קסם, חבל שלא ניסיתי מספיק בלידות קודמות)
הרגשתי אותו יוצא מתוך ערפול חושים ואז המיילדת אומרת- יו, למה לא קראת לי כשהוא יצא, אני באה ופתאום רואה אותו בחוץ, היית כ"כ שקועה בגז צחוק, נכון, אז חבל שלא טרחת להיות בחדר עם היולדת שלך (לא היו לה עוד יולדות)
שתהיי בריאה, איזה תיאורים מצחיקיםיעל מהדרום
לק"י
ואמאל'ה! איך התינוק לא נפל?
ואמאל'ה! איך התינוק לא נפל?
אני מזועזעת!הריון_ראשון
גם על הפיטוצין שהיא נתנה בלי להגיד!
גם על המרדים!
וגם שהמיילדת לא היתה בצירי לחץ ובלידה עצמה!
אמאלה!!
גם על המרדים!
וגם שהמיילדת לא היתה בצירי לחץ ובלידה עצמה!
אמאלה!!
^^ מוזר עם הפיטוצין. צריך להחתים אותך שאת מסכימה..כבתחילה
^^מצטרפת להכל... אבל'ה!!! הזיהחדשה ישנה
המרדימים תמיד ככה... לפחות אצלי...אביול
תמיד מתלוננים על העבודה שלהם ומצפים ממך לשבת בתנוחות מוזרות ולא מבינים למה קשה לך...
ארררר מרדימים...
הם גם תמיד עם מבטא רוסי כזה.,
ארררר מרדימים...
הם גם תמיד עם מבטא רוסי כזה.,
אצלי בלידה הראשונה היה מרדים אתיופי, והוא היה נחמד כזהיעל מהדרום
לק"י
ראיתי אותו באשפוז אחרי הלידה, והוא זיהה אותי ושאל לשלומי או משהו כזה (כבר לא זוכרת...)
ראיתי אותו באשפוז אחרי הלידה, והוא זיהה אותי ושאל לשלומי או משהו כזה (כבר לא זוכרת...)
וואו יפה לךאביול
פעם ראשונה שאני שומעת על מרדים אמפתי...
לי היה מרדים מבוגר ממשטובהלה :)
והוא שיט לי שהוא נשאר לידי בחדר עד שהוא רואה שאני לא מרגישה את הצירים לא משנה כמה באו לקרוא לו מחדרים אחרים.
בדיוק חשבתי איזה נס שהחליט להשתקע בחדר שלי ול א בחדר לידי
בדיוק חשבתי איזה נס שהחליט להשתקע בחדר שלי ול א בחדר לידי
אצלי היתה מרדימה 'בת דודה' צעירה יחסית דווקאכבתחילה
היתה בסדר גמור.
אחרי שסיימה להכניס את האפידורל ונרגעתי מהכאב התחלנו לדבר על הפסחא שלהם ופסח שלנו שיצא באותה שנה באותו זמן בערך.
אחרי שסיימה להכניס את האפידורל ונרגעתי מהכאב התחלנו לדבר על הפסחא שלהם ופסח שלנו שיצא באותה שנה באותו זמן בערך.
לי היו מרדימים מהממיםאורוש3
בקיסרי. פעמיים חירום אחד אלקטיבי. בניתוח הם אשכרה אלה שאחראים על החיים שלך. זה סופר חשוב. אצל אחד הילדים שיצא ממש במצוקה (אפגר נמוך והכל) הוא היחיד שענה לי כששאלתי בהיסטריה מה קורה.
לי היו 3 מרדימיםאן אליוט
הראשון קשוח יותר עם הלהיות בתנוחה הנכונה, ומעבר לזה מדחיקה את הניתוח הזה..
השניה הייתה אשה ממש מתוקה ונחמדה
השלישי היה גם מאוד נחמד, והיה איתו מתלמד אז הוא הסביר לו כל מה שהוא עושה, ושאל אותו שאלות בנושא, אז היה לי ממש כיף לשמוע את כל הדברים
השניה הייתה אשה ממש מתוקה ונחמדה
השלישי היה גם מאוד נחמד, והיה איתו מתלמד אז הוא הסביר לו כל מה שהוא עושה, ושאל אותו שאלות בנושא, אז היה לי ממש כיף לשמוע את כל הדברים
אצלי גם היה מרדים מגעיל ממשטארקו
וואי 2 לידות, 2 מרדימים מדהימים ורגישיםפשיטא
שניהם הסבירו לי בעדינות על כל שלב, ביקשו רשות לפני שמזריקים, ביקשו סליחה כשהשמעתי קולות של כאב..
נכוןןן!! גם אצלי 2 מתוך 3חדשה ישנה
אחת ממש צעקה עליי שאני אהיה בשקט כי זה מפריע לה להחדיר את האפידורל... ולא כזה צעקתי.. הזויה!
האמת ב"ה לא התנסיתי בזה.. פשוט לא הספקתי אפידורל..הריון_ראשון
לי הייתה מרדימהקטני ומתוק
הייתי עדינה ונחמדה. באמת לא ברור מאליו..
ב"ה שהיא הייתה כי גם ככה ממש פחדתי מהאפידורל..
ב"ה שהיא הייתה כי גם ככה ממש פחדתי מהאפידורל..
בקיסרי אצלי המרדים היה הכי אנושיטל..
מכל הצוות חדר ניתוח הקר הזה...
היחיד שהרגיע אותי,
וגם אמר לבעלי לצלם את התינוקת כשיצאה (;
היחיד שהרגיע אותי,
וגם אמר לבעלי לצלם את התינוקת כשיצאה (;
האמת שנשמע מיילדת קצת רשלנית!לפניו ברננה!
מה זה לעשות פרוצדורה בלי לקבל את הסכמתך או לפחות ליידע שחייבים כדי שהתינוק יהיה בריא?! וזה שלא היו עוד יולדות והלכה ולא הייתה כשהתינוק יצא.. נשמע הזוי.
מי שליווה אותך בלידה, לא ראה שהתינוק יוצא?
מי שליווה אותך בלידה, לא ראה שהתינוק יוצא?
איזה פחד! התינוק יצא לבד?אביול
יואווווו אני בשוק!!!! יצא מהחדר?חגהבגה
מהה? הוא יצא בלי ששמת לב?! איך?!רקלרגעכאן
המרדימים תמד נראים רוסים קשוחים רצחאמא אבא ותינוק
גם אצלי בקיסרי היה מרדים עם פרצוף של רובוט
התעצבן שלא נתנו לי במחלקה לשתות וממש פחדתי ממנו
אבל אחכ היו לי כמו רפלקסים קשים של הקאה בגלל החומר הוא הרגיע אותי ממש
התיישב מאחורי כל הזמן בדק שאני מרגישה בסדר ואם לא כואב לי,
רק מראה כמה שאסור לשפוט אנשים לפי מראה חיצוני,
וגם האחות שהייתה איתו הייתה ערביה מתוקה חיבקה אותי כשהוא נתן את הזריקה.
בקיצר, לא לשפוט ככ מהר חברים
אחרי לידה ראשונהבתנועה מתמדת
שהיית קשה והייתי ממש מותשת הלכתי לישון (ילדתי לפנות בוקר) בצהריים הלכתי להביא את התינוק, והוא היה שם לבד😅 הרגשתי אמא מזניחה שכולם עם התינוקות שלהם ואני אפילו לא חשבתי לקחת אותו לפני. באופן כללי אחרי הלידה לקח לי זמן להבין שהוא שלי🙈 לא החלפתי לו טיטול אפילו פעם אחת בבי"ח, עשו הכל בתינוקיה חחח לא היה לי מושג מה עושים איתו, אח"כ בבית כשהייתי המבוגר האחראי חטפתי את השוק
והשני לא מוזר או הזוי אבל מישהי פה כתבה משו דומה והזכיר לי, שהיו כמה עניינים רפואיים לתינוק ורצו לבדוק אותו במחלקה אחרת של הבי"ח, לעשות צילום או משהו. קיצר הרופא ילדים אמר לי לקחת אותו והתחיל להתרוצץ ואני מדדה אחריו עם העריסה.. קורא למעלית ומחכה לי שאגיע, יוצאים והוא ממשיך לרוץ... הלוווו אני שנייה אחרי לידה, בקושי מצליחה ללכת, תאט קצת את הקצב! למרות שבהחלט רציתי להגיע מהר כדי שלא יהיה חשוף לכל החולים שמסתובבים בבי"ח יום וחצי אחרי שנולד😳 אבל לא הצלחתי לזוז!!
והשני לא מוזר או הזוי אבל מישהי פה כתבה משו דומה והזכיר לי, שהיו כמה עניינים רפואיים לתינוק ורצו לבדוק אותו במחלקה אחרת של הבי"ח, לעשות צילום או משהו. קיצר הרופא ילדים אמר לי לקחת אותו והתחיל להתרוצץ ואני מדדה אחריו עם העריסה.. קורא למעלית ומחכה לי שאגיע, יוצאים והוא ממשיך לרוץ... הלוווו אני שנייה אחרי לידה, בקושי מצליחה ללכת, תאט קצת את הקצב! למרות שבהחלט רציתי להגיע מהר כדי שלא יהיה חשוף לכל החולים שמסתובבים בבי"ח יום וחצי אחרי שנולד😳 אבל לא הצלחתי לזוז!!
מה זה לבד?אביול
לא היו שם אחיות?
ולא עשו לך הכנה למה שיהיה בבית?
ולא עשו לך הכנה למה שיהיה בבית?
אה ברור שעם האחיותבתנועה מתמדת
התכוונתי מבין ה8 תינוקות שיש בחדר הוא נשאר האחרון שלא באו לקחת😅 עשו לי הכנה בשחרורו וגם הלכתי לאמא ועדיין היה לי מוזר להתרגל לכל העסק🤭
אה חחח אוקיאביול
עכשיו הכל הרבה יותר מובן... באמת קשה להתרגל לכל העסק..
גם לי היה ככה בלידה הראשונה!רק שאלה לי
החלפתי לה טיטול רק פעם אחת בבי"ח כי בדיוק הרופאה בדקה אותה והיא עשתה. ולקח לה עוד הרבה הרבה זמן לקלוט שצריך לעשות את הדברים האלו. היו כמה וכמה מקרים שהיא הייתה עם אותו טיטול המוווון זמן כי זה פשוט לא היה לי (או לבעלי) בראש😅.
נזכרתי גם בסיפור.עוד תשובה
אחרי הלידה השלישית הוכנסתי לחדר בלילה. למחרת זאת שהיתה איתי השתחררה, ובלילה הבא באמצע הלילה הכניסו מישהי, אחרי לידה ראשונה, נכנסה עם בעלה אמא שלה, מספרת מיליון פעמים את סיפור הלידה, ו"למה הכניסו אותי לכאן הבטיחו לי מחלקה ג, דודה שלי עובדת פה" או משהו כזה. מלא רעש גם מעוד מיליון שאלות.
בבוקר היא עברה למחלקה שהובטחה לה, ראיתי אותם הולכים כשיצאתי מהתינוקיה, משום מה היא סחבה את כל התיקים (3-4), מישהו לידה החזיק את עגלת התינוק, ועוד אחד שהיה איתם ולא סחב כלום....
בלילה השני הכניסו לחדר משהי אחרי לידה שישית. נכנסת, לילה טוב, בי.
בבוקר היא עברה למחלקה שהובטחה לה, ראיתי אותם הולכים כשיצאתי מהתינוקיה, משום מה היא סחבה את כל התיקים (3-4), מישהו לידה החזיק את עגלת התינוק, ועוד אחד שהיה איתם ולא סחב כלום....
בלילה השני הכניסו לחדר משהי אחרי לידה שישית. נכנסת, לילה טוב, בי.
יואו. נתנו ליולדת לסחוב?! 😱לפניו ברננה!
וואי נזכרתי בעוד משהו הזויבוקר אור
בחדר התאוששות אחרי הניתוח הייתי עם נשים מכל מיני ניתוחים והיתה לידי אחת שהוציאו לה אבנים מהכליות
ולבחורה היה קריטי לקבל את האבנים שלה, היא היתה על איזה מיליון משככי כאבים וכל חמש דקות קראה לאחות וביקשה ממנה שינסו לחפש שוב את האבנים שלה!
וואאאא
לא הצלחתי לנוח בכלל
ולבחורה היה קריטי לקבל את האבנים שלה, היא היתה על איזה מיליון משככי כאבים וכל חמש דקות קראה לאחות וביקשה ממנה שינסו לחפש שוב את האבנים שלה!
וואאאא
לא הצלחתי לנוח בכלל
חחחחחחחחאהבתחינם
סליחה זה הצחיק אותי!
זה באמת מצחיקבוקר אור
רק היה קצת מעיק..
נזכרתי ב2 סיפוריםאמא6
אחרי לידה ראשונה הייתי מפורקת לגמרי, לחצתי שעות, יצאתי עם קרע רציני, אבדתי המון דם, בקיצור בקושי הצלחתי לזוז. שמו אותי בחדר עם מישהי שילדה בדרך באמבולנס...הייתי צריכה לשמוע אותה מספרת את הסיפור לידה שלה אלף פעמים, כל פעם התקשרה למישהו אחר, ומתגלגלת מצחוק איזה לידה מהירה וקלה היתה לה. רציתי לחנוק אותה
סיפור אחר- אחרי לידה רביעית. יש לי 2 ילדים עם איזושהיא בעיה רפואית בכליות. אז הבית חולים החליט שבגלל הרקע צריך לעשות לתינוק אולטראסאונד לוודא שהכל בסדר. רק שכחו לעדכן אותי...אני מגיעה לתינוקיה, מחפשת אותו ולא מוצאת. בודקת שוב בכל העריסות, ולא מוצאת. איך נלחצתי...נגשת לאחות בדמעות והיא לא יודעת, הוא אמור להיות כאן. בסוף מגיעה אחות אחרת שמעדכנת אותי שלקחו אותו לאולטראסאונד. איך התעצבנתי עליהם שככה לקחו אותו בלי לעדכן.
סיפור אחר- אחרי לידה רביעית. יש לי 2 ילדים עם איזושהיא בעיה רפואית בכליות. אז הבית חולים החליט שבגלל הרקע צריך לעשות לתינוק אולטראסאונד לוודא שהכל בסדר. רק שכחו לעדכן אותי...אני מגיעה לתינוקיה, מחפשת אותו ולא מוצאת. בודקת שוב בכל העריסות, ולא מוצאת. איך נלחצתי...נגשת לאחות בדמעות והיא לא יודעת, הוא אמור להיות כאן. בסוף מגיעה אחות אחרת שמעדכנת אותי שלקחו אותו לאולטראסאונד. איך התעצבנתי עליהם שככה לקחו אותו בלי לעדכן.
זוועה!!חגהבגה
מה זה הדבר הזה??
לדעתי חייבים לבקש אישור על זה
לדעתי חייבים לבקש אישור על זה
וסיפור נוסףבוקר אור
אמאל'ה אני פתאום נזכרתי בכל ההזויים..
הייתי לפני ניתוח מתוכנן וילדתי במקום חרדי (למרות שאני לא חרדית ) הרופא שעשה לי את ההכנה לניתוח החליט שבגלל שחרדים לא לומדים לימודי ליבה הן לא יודעים תנך והתחיל לשאול אותי שאלות בתנך וממש הופתע לראות שאני יודעת
ואז הכניסו אותי לחדר ניתוח, הרופא המנתח התחיל לעשות את הניתוח ואז פתאום הרופא הזה צץ ומתחיל לשאול אותי עוד שאלות!
כאילו חמוד, אני יולדת! מה קשור חידון עכשיו?😅
הייתי לפני ניתוח מתוכנן וילדתי במקום חרדי (למרות שאני לא חרדית ) הרופא שעשה לי את ההכנה לניתוח החליט שבגלל שחרדים לא לומדים לימודי ליבה הן לא יודעים תנך והתחיל לשאול אותי שאלות בתנך וממש הופתע לראות שאני יודעת
ואז הכניסו אותי לחדר ניתוח, הרופא המנתח התחיל לעשות את הניתוח ואז פתאום הרופא הזה צץ ומתחיל לשאול אותי עוד שאלות!
כאילו חמוד, אני יולדת! מה קשור חידון עכשיו?😅
איזה רופא יצור🙊יעל מהדרום
לק"י
כתבת על זה פעם?
מוכר לי הסיפור.
כתבת על זה פעם?
מוכר לי הסיפור.
אני גם זכרתיריבוזום
כזו הזיה לא שוכחים!
כן , בסיפור לידה שליבוקר אור
חחחחח איזה הזויאביול
כמה זיכרונות קטועיםבונים מגדל
לחבר'ה שלי יש התנגדות לשינה בבית חולים אחרי לידה. יש שיאמרט גם לשינה בלילות בכלל בתקופת הינקות אבל נפריד. כך שיצא שהרבה מאוד לילות ביליתי בחדר הנקה בלילות. (ביות חלקי. הנקה בלבד...)
באחד הלילות קראו לי בפעם הרביעית להניק כי התינוק/ת בוכה.
דידיתי לשם
אחרי שניקרתי בחדר הנקה אחרי שהרדמתי והנחתי בעריסה וגיליתי עיניים פתוחות לעברי וניסיתי שוב...
אחת האחיות קלטה את המצב האומלל ואמרה לי עזבי, לכי לישון. מתוקה כזאת.
כמדומני שאחרי שעה באו לקרוא לי שוב.
אולי יום אחד אעיז לבקש וגם אזכה לקבל ביות מלא.
לידה ראשונה
לא מצליחה להניק. או לא יודעת אם אני מצליחה להניק בכל מקרה הייתה ירידה במשקל בגללה הושארנו באשפוז.ואמרו לי לשאוב. ולא יצא כמעט...
בכל מקרה, השגתי את יועצת ההנקה סוף סוף. (שבקושי הספיקה לבוא. אז בכיתי לה על הסיטואציה. 'למה לא אמרת' לא ברור לי למה לא אמרו לה. )
הנחתה אותי לעשות עור לעור. עם בגדי בית החולים זה כלל חשיפה מרשימה שלי.
השאירה אותנו ככה והלכה.
בעלי לא יכול להכנס לוילון. אני לא יכולה לצאת ועדיין אין לי מושג אם מה שנעשה שם נקרא לינוק או למצוץ
(אחרי שהיא חזרה הסתבר שזה לא היה טוב. אבל היא גם לא הייתה כל הזמן. בקיצור לא ברור מה היא ציפתה שיקרה אחרי חצי שעה)
למוץר לציין שזה לא ממש עזר. היעוץ שלה.
אחרי אחת הלידות, בשבת, אושפזתי במסדרון. למזלי בסוף.
ואחרי אשפזו אחת באמצע.
והיא והמשפחה שלה כנראה לא קלטו שמאשפזים במסדרון כשאין מקום בחדרים. ושצעקות על הצוות לא יניבו מקום בחדר.
אז נשארתי לבד, (בעלי הלך לבשר. שבת. אז זאת הייתה הליכה...) ניסיתי לנוח והם צרחו על כל מי שזז.
ואז התחילו סיפורי הלידה של היולדת הטריה. בלופ אינסופי למבקרים ואז בטלפון.
נראה לי שיכולתי לספר את זה במקומה לאדם הבא, מהציר הראשון ועד לאשפוז במסדרון ולטענות על הצוות.
זה היה מייגע.
ונראה לי שבגללה הצוות שכח שגם אני נמצאת שם מאחורה. לא לקחו אותי לשירותים ואמרו לי לא לרדת לבד.
יצא די מעניין.
לא היה אכפת אם היו נותנים לי לישון...
באחד הלילות קראו לי בפעם הרביעית להניק כי התינוק/ת בוכה.
דידיתי לשם
אחרי שניקרתי בחדר הנקה אחרי שהרדמתי והנחתי בעריסה וגיליתי עיניים פתוחות לעברי וניסיתי שוב...
אחת האחיות קלטה את המצב האומלל ואמרה לי עזבי, לכי לישון. מתוקה כזאת.
כמדומני שאחרי שעה באו לקרוא לי שוב.
אולי יום אחד אעיז לבקש וגם אזכה לקבל ביות מלא.
לידה ראשונה
לא מצליחה להניק. או לא יודעת אם אני מצליחה להניק בכל מקרה הייתה ירידה במשקל בגללה הושארנו באשפוז.ואמרו לי לשאוב. ולא יצא כמעט...
בכל מקרה, השגתי את יועצת ההנקה סוף סוף. (שבקושי הספיקה לבוא. אז בכיתי לה על הסיטואציה. 'למה לא אמרת' לא ברור לי למה לא אמרו לה. )
הנחתה אותי לעשות עור לעור. עם בגדי בית החולים זה כלל חשיפה מרשימה שלי.
השאירה אותנו ככה והלכה.
בעלי לא יכול להכנס לוילון. אני לא יכולה לצאת ועדיין אין לי מושג אם מה שנעשה שם נקרא לינוק או למצוץ
(אחרי שהיא חזרה הסתבר שזה לא היה טוב. אבל היא גם לא הייתה כל הזמן. בקיצור לא ברור מה היא ציפתה שיקרה אחרי חצי שעה)
למוץר לציין שזה לא ממש עזר. היעוץ שלה.
אחרי אחת הלידות, בשבת, אושפזתי במסדרון. למזלי בסוף.
ואחרי אשפזו אחת באמצע.
והיא והמשפחה שלה כנראה לא קלטו שמאשפזים במסדרון כשאין מקום בחדרים. ושצעקות על הצוות לא יניבו מקום בחדר.
אז נשארתי לבד, (בעלי הלך לבשר. שבת. אז זאת הייתה הליכה...) ניסיתי לנוח והם צרחו על כל מי שזז.
ואז התחילו סיפורי הלידה של היולדת הטריה. בלופ אינסופי למבקרים ואז בטלפון.
נראה לי שיכולתי לספר את זה במקומה לאדם הבא, מהציר הראשון ועד לאשפוז במסדרון ולטענות על הצוות.
זה היה מייגע.
ונראה לי שבגללה הצוות שכח שגם אני נמצאת שם מאחורה. לא לקחו אותי לשירותים ואמרו לי לא לרדת לבד.
יצא די מעניין.
לא היה אכפת אם היו נותנים לי לישון...
ילדתי בניתוח קיסרי בחו״לעטרת ראשי
ופה מקובל שברגע שהלכת לשירותים ואת עומדת על הרגליים משתחררים ואני ישראלית תמימה הייתי בהלם שיום אחרי קיסרי אומרים לי שאני יכולה ללכת הביתה אבל ביקשתי להשאר עוד יום כדי לוודא שאני מסתדרת עם ההנקה
עוד משהו שמקובל פה זה שכולם ביות מלא אבל בקיסרי עוזרים להביא לך את התינוק או ללכת לשירותים והקטנה עשתה בעיות ולא רצתה להתחבר אז האחות עזרה לי לחבר אותה וביקשתי גם לשאוב למקרה שתתנתק מהר רק מה שאני לא ידעתי זה שהנקה ושאיבה גורמים לרחם להתכווץ תוך דקה התחלתי לסבול מכאבי תופת ויד אחת אני מחזיקה את התינוקת יד שניה אני המשאבה ופחדתי לבזבז כל טיפה יקרה כי לקח לי המון זמן לשאוב ולא היה לי יד פנויה ללחוץ על הכפתור שקורא לאחות ואני הורמונלית מסוחררת אחרי יומיים בלי שינה לא ידעתי מה לעשות פשוט בכיתי את נשמתי עשרים דקות עד שהאחות נכנסה במקרה לחדר ומהר עזרה לי והביאה לי משככי כאבים
עוד משהו שמקובל פה זה שכולם ביות מלא אבל בקיסרי עוזרים להביא לך את התינוק או ללכת לשירותים והקטנה עשתה בעיות ולא רצתה להתחבר אז האחות עזרה לי לחבר אותה וביקשתי גם לשאוב למקרה שתתנתק מהר רק מה שאני לא ידעתי זה שהנקה ושאיבה גורמים לרחם להתכווץ תוך דקה התחלתי לסבול מכאבי תופת ויד אחת אני מחזיקה את התינוקת יד שניה אני המשאבה ופחדתי לבזבז כל טיפה יקרה כי לקח לי המון זמן לשאוב ולא היה לי יד פנויה ללחוץ על הכפתור שקורא לאחות ואני הורמונלית מסוחררת אחרי יומיים בלי שינה לא ידעתי מה לעשות פשוט בכיתי את נשמתי עשרים דקות עד שהאחות נכנסה במקרה לחדר ומהר עזרה לי והביאה לי משככי כאבים
אימאלה!!!חגהבגה
נשמע הזויים
טוב, א
משלמים אצלכם שם בח"ול על כל יום אשפוז?
טוב, א
משלמים אצלכם שם בח"ול על כל יום אשפוז?
לא זה בחינםעטרת ראשי
אבל הם טוענים שהכי בריא ליולדת ולתינוק להתאושש בבית הם באים לשקול יום אחרי השחרור ושבוע אחרי וזהו כמובן אבל שאם יש סיבה להשאר הם משאירים
בלילה השני של האשפוזמצפה לעתיד טוב
נגמרו לי התחבושות הלכתי לדלפק אחיות לבקש והאחות שם היתה עסוקה בפלאפון שלה אני בבישנותי ביקשתי כזה בעדינןת בשקט אז היא כזה'בטח נשמה עדינה ומתוקה שלי, אבל מתי קיבלת בפעם האחרונה?' אני כולי מתפדחת אומרת אחרי שהגעתי למחלקה והיא בקולניות שלה 'מה? איך שרדת עד עכשיו גיבורה' כולי מפודחת של החיים לא מבינה מה היא רוצה מחיי ומה זה ההתקמצנות הזו על תחבושת קצת גדולה ואז אני שומעת אותה נורופן מספיקמלך או שאת צריכה משהו יותא חזק?
אני באתי לבקש משכך יותר חזק מהאחות בדלפקסמיילי12
כולי מתפתלת מהכאבים של אחרי לידה. אמצע הלילה, איזור 3 בערך. ואני חצי מתההההה
עם החלוק המזעזע של הבית חולים שפתוח בצדדים מתפתלת וכאובה ממש.
פץאום משומקום אני שומעת 'היי סמיילי מה קורנ? מה ילדת?' בקולי קולות! לקוח שלנו בדיוק אשתו היתה שם היה נראנ לו לנכון לפנות אלי ב3 לפנות בוקר כשאני שעות ספורות אחרי לידה!!!! מדבר איתי כאחלו אנחנו ברחוב.
האחות אומרת לי וואי איזה פדיחות חחחחחח
עם החלוק המזעזע של הבית חולים שפתוח בצדדים מתפתלת וכאובה ממש.
פץאום משומקום אני שומעת 'היי סמיילי מה קורנ? מה ילדת?' בקולי קולות! לקוח שלנו בדיוק אשתו היתה שם
היה נראנ לו לנכון לפנות אלי ב3 לפנות בוקר כשאני שעות ספורות אחרי לידה!!!! מדבר איתי כאחלו אנחנו ברחוב.האחות אומרת לי וואי איזה פדיחות חחחחחח
אוי לא....יעל מהדרום
וואההה... ברגעים האלו אני לא רוצה להכיר אף אחדחדשה ישנה
אחרי שילדתי פעם אחרונה, אמא של תלמיד שלי היא אחות בבית חולים הציעה לי שתכנס איתי לשירותים אחרי הלידה, סירבתי בנימוס.. למרות שהיא מהממת ומתוקה, ממש לא.
חחח וואוסמיילי12
שיא חדש.
אוי לאיעל מהדרום
לק"י
בלידה הקודמת פחדתי שהמרדים יהיה אבא של תלמיד שהיה לי באותה שנה (אין לי מושג אם הוא בכלל נותן אפידוראל, או רק מרדים במחלקות אחרות).
וזה עוד היה אבא שהייתי פוגשת לפעמים כשהיה אוסף את הבן שלו (הרוב אצלינו נוסעים בהסעות, ויש אבות שלא בטוח שיזהו אותי בכלל).
בלידה הקודמת פחדתי שהמרדים יהיה אבא של תלמיד שהיה לי באותה שנה (אין לי מושג אם הוא בכלל נותן אפידוראל, או רק מרדים במחלקות אחרות).
וזה עוד היה אבא שהייתי פוגשת לפעמים כשהיה אוסף את הבן שלו (הרוב אצלינו נוסעים בהסעות, ויש אבות שלא בטוח שיזהו אותי בכלל).
אוי. אמל'ה. הרבה יותר מביךךחדשה ישנה
כבר עדיף ללדת בלי אפידורל...חחחח
אני עכשיו בלחץ לפני הלידה הקרובה שתגיע לי מיילדת אמא של תלמידה שלי.. וואי, אין מצב. היא גם ממש קרה כזאת, אני אמות מבושה.
אני עכשיו בלחץ לפני הלידה הקרובה שתגיע לי מיילדת אמא של תלמידה שלי.. וואי, אין מצב. היא גם ממש קרה כזאת, אני אמות מבושה.
לגמרי הייתי יולדת בלי אם הוא היה מגיע....יעל מהדרום
לק"י
לא יודעת מה הייתי עושה אם פתאום הוא היה צץ🙊
ולגבי המיילדת- מקווה בשבילך שלא היא תהיה. אבל אולי כשאת מגיעה לחדר לידה, תבקשי מהאחות האחראית שלא תשלח אותה אלייך כי היא אמא של תלמיד שלך....
לא יודעת מה הייתי עושה אם פתאום הוא היה צץ🙊
ולגבי המיילדת- מקווה בשבילך שלא היא תהיה. אבל אולי כשאת מגיעה לחדר לידה, תבקשי מהאחות האחראית שלא תשלח אותה אלייך כי היא אמא של תלמיד שלך....
באמת לא נעים...אביול
אני פגשתי במיון אמא של תלמידה שלי... אבל היו לי שם גם כמה חברות שעובדות שם, אז זה היה נחמד..
ואו יש לי כ"כ הרבה הזוית שקרו בלידה אחת....חסוי בהחלט
אולי פשוט אכתוב את סיפור הלידה כולו וזהו?
יאללה!ואילו פינו
גם לעיבוד שלך וגם אנחנו אוהבות סיפורי לידה❤️
ואו כ"כ נכון לגבי העיבוד, במיוחד שלבעלי נמאס לשמוע..חסוי בהחלט
אצלי-חסוי בהחלט
אחרי הלידה ההזויה שכתבתי באשכול נפרד,
באשפוז היו כמה הזיות-
אשפזו אותי בחדר זוגי חמוד למדי, המיטה לידי מלאה במתנות עד אפס מקום, היולדת לא שם ואני מקנאה בכל המתנות השוות ואומרת מעניין מי המפונקת...
אחרי שעה מגיעה היולדת- מוסלמית אדוקה עם רעלה סגורה על כל הפנים!! רק חריץ לעיניים!!!
בבוקר שלמחרת הלידה אני מתעוררת בשעה 5 וחצי לפנות בוקר ממואזין בקולי קולות שנשמע מתוך הטלפון של השכנה שלי! והיא מתפללת בדבקות ובקול!! עוד לא נרגעתי מההלם ולתפילת "מנחה" כבר הצטרפו אליה כמה בני משפחה ופתחו מיני מסגד בחדר שלי! כל הרצפה שטיחונים ואנשים ונשים משתחווים להם
פה כבר לא עמדתי בזה, וסליחה שאני יוצאת גזענית.. הלכתי לאחות וביקשתי לעבור חדר. בכל זאת לא מתאים לי מסגד בחדר....
בערב העבירו אותי חדר ואמרו לי שזה חדר של אישה דתיה, ועכשיו הכל בסדר. כמה דקות אח"כ נכנסת חרדית חסידית חמודה למדי, היא בלידה שישית והיא בגילי!! (ואני צעירה...)
אני כבר יותר רגועה, לפחות לא עוד מוסלמית. מנסה לישון ומתעוררת מנחירות אדירות של השכנה........
על זה נאמר מן הפח אל הפחת
אני לא מפסיקה לצחוקמחי
מהסיפור לידה וחוויות האשפוז... התעלית על כולנו!!
וזו לידה שניה בשרשור הזה עם תפילה בקול ב5 בבוקר, להבדיל... 🙈
אבל המסגד, אמאאא זה כבר מוגזם
וזו לידה שניה בשרשור הזה עם תפילה בקול ב5 בבוקר, להבדיל... 🙈
אבל המסגד, אמאאא זה כבר מוגזם
וואו, מואזין מהפלאפון? על זה עוד לא שמעתי...אביול
נשמע חוויה מעניינת. חחח
יפה שאת צוחקת! הייתי מפגינה במקרה הטוב😬חצי שני
וואי, קרה לי בול ככה עם הנחירותנועה נועה
כמעט שבוע בבית חולים בגלל צהבת ושאר מרעין בישין, והיולדת הנורמלית היחידה שהיתה איתי נחרה ממש... ולתינוק שלי היתה שינה קלה יחסית
נזכרתי בעוד משהורותי7
בלידה שהייתה בשבת הייתי בחדר לידה הטבעי، היו שם 2 כתבניות ערביות، המיילדת ודולה מתנדבת שהפנו אותה אליי۔
הכתבניות הערביות שואלות אותי שאלות ואני צריכה לענות להן۔
הן: איך קוראים לבעלך ?
אני: באמצע ציר(אני כבר בפתיחה 9) נושמת ולא עונה להן۔
הן: היא לא יודעת איך קוראים לבעלה ונקרעות מצחוק 😤
לשבח המיילדת שהיא אמרה להן שאני באמצע ציר۔
באותה לידה ברגע שהיו לי צירי לחץ נהמתי בקול נמוך וזה היה לי טוב۔
המיילדת - חבל שאת מוציאה את הכוחות שלך۔
אני הייתי בהלם - כי זה נכון לעשות את זה בשלב הזה۔
זאת הייתה הלידה היחידה שהייתי בחדר לידה הטבעי - ובכל שאר הלידות הרגשתי שהן היו הרבה יותר טבעיות והתנהלו איך שנכון לי - זה היה הזוי۔۔
הכתבניות הערביות שואלות אותי שאלות ואני צריכה לענות להן۔
הן: איך קוראים לבעלך ?
אני: באמצע ציר(אני כבר בפתיחה 9) נושמת ולא עונה להן۔
הן: היא לא יודעת איך קוראים לבעלה ונקרעות מצחוק 😤
לשבח המיילדת שהיא אמרה להן שאני באמצע ציר۔
באותה לידה ברגע שהיו לי צירי לחץ נהמתי בקול נמוך וזה היה לי טוב۔
המיילדת - חבל שאת מוציאה את הכוחות שלך۔
אני הייתי בהלם - כי זה נכון לעשות את זה בשלב הזה۔
זאת הייתה הלידה היחידה שהייתי בחדר לידה הטבעי - ובכל שאר הלידות הרגשתי שהן היו הרבה יותר טבעיות והתנהלו איך שנכון לי - זה היה הזוי۔۔
ממש חווייתי...יעל מהדרוםאחרונה
אחותי באה עם צירים לבית חולים בחולהיריון רביעי
בדקו אותה וקבעו שהיא לא בלידה. שלחו אותה לאולטסאונד ושוב חיכתה לרופא שישחרר אותה. כשהגיעה אליו אמרה שעברו שעתיים מהבדיקה האחרונה והיא ממש כאובה אז שיבדקו אותה שוב. בדקו אותה והריצו אותה לחדר לידה עם פתיחה 8!!
בנתיים הרופא שלה הגיע והיה ממש לחוץ שלא פתחו לה וריד אז הוא ניסה לפתוח לה. תוך כדי שהיא כאובה. הוא לא היה מוצא לה וריד והיא עם צירי לחץ... הוא צועק עליה והיא צועקת מכאבים. בסוף האחות התערבה והשתיקה את הרופא תוך כדי שתינוקת כבר יוצאת...
בנתיים הרופא שלה הגיע והיה ממש לחוץ שלא פתחו לה וריד אז הוא ניסה לפתוח לה. תוך כדי שהיא כאובה. הוא לא היה מוצא לה וריד והיא עם צירי לחץ... הוא צועק עליה והיא צועקת מכאבים. בסוף האחות התערבה והשתיקה את הרופא תוך כדי שתינוקת כבר יוצאת...
וואי נשמע חוויה לא נעימה...אביול
אני רוצה לדעת אם זה הגיוני ההוצאות של הסופר שלנובכינוי אחר
ראיתי שיוצא לנו בין 3500 ל4300 ש''ח לחודש כולל טיטולים חומרי נקיון.
זה הגיוני סכום כזה למשפחה של 6 נפשות?
הורים ו4 ילדים.
אם מתאים לכן אשמח שתכתוב כמה אתם מוציאות.
(אני מפה בניק אחר)
נשמע לי הגיוני מאודממשיכה לחלום
במיוחד אם אתם מנסים לאכול בריא
מזלטובבב!!!נועה לה
התאוששות קלה ומהירה וגידול מלא בנחת!!!
מזל טוב!אן אליוט
התאוששות מהירה והרבה נחת
וואי מזל טוב יקרה❤️❤️❤️❤️❤️חמדמדה
מזל טוב!!אפרסקה
יהההה מזל טוב!השקט הזה
מזל טוב 🎉סטודנטית אלופה
שתגדלו אותו בנחת ושמחה
יאאא מזל טוב!! מרגש!מאוהבת בילדי
וואו צמרמורותתת.. מזל טוב!!!פרח חדש
מזל טוב רוני רון יקרה!!!אחת כמוני
מזל טובבברקאני
יואו חיכינו איתך
איזה מרגש
איזה מרגש זה שכולן מגיבות לייייי באיחולים חחשושנושיאחרונה
בעקבות השרשור על הסכום הוצאה בקניותאונמר
של @בכינוי אחר (תודה לך)
שאלת המשך נוספת למי שיש לה כח -
כשאתם רוצים לצמצם כי אתם מבינים בההוצאה גדולה מידי,
לא דווקא של מזון, כל ההוצאה שלכם בכללי.
מאיפה מתחילים?
אנחנו לגמרי מפרגנים לעצמנו וקונים כל דבר שרוצים. וזה מצטבר.
הדרך היחידה היא להגיד לעצמי 'לא את לא יכולה היום לצאת עם חברות כי חארם על ה200 שקל'? או שיש דרך אחרת ואני לא מבינה?
לא באלי לחיות ככה.
לא באלי לחיות עם להגיד לעצמי לא.
אבל אולי אין מנוס.
תודה!!
קיים אצלנו גם,אונמר
אבל עדיין קשה לי. לא כייף לי להגיד לעצמי לא, לא מצד לשקף את זה החוצה...
מקווה שמתאים בפורום פה.. מרגישה פה הכי בנוחאור מאיר
הזוגיות שלנו קצת עלתה על שרטון, אנחנו כבר אחרי 3 סוגי טיפול, והאמת אני מיואשת ממש. אשמח אם למישהי יש המלצות על פודקאסט טוב על זוגיות ומיניות... )יודעת שה לא מה שיפתור את הבעיות. אבל בתקופה שאנחהו רחוקים אני רוצה לנסות לשמוע...(
ממליצה בחום על התכנים באתר של מרכז יה"לאלישבע999
מרכז יהל - מרכז ייעוץ והדרכה לחיי אישות
ארגון ותיק ופעיל בתחום שאת מחפשת - עם עשרות פודקאסטים ומאמרים מצויינים
תודה! הסתכלתי קצתאור מאיר
ואני רואה שזה דברים פחות פרקטיים. מחפשת ממש משהו ללמוד, ולא סתם.ךהרחיב אופקים )למרות שזה נחמד. אבל פשוט לא כרגע..(
הייתי הולכת לטיפול אישינעמי28
לדעתי הרבה יותר יעיל, ואם גם בעלך בקטע לטפל בעצמו, אז בכלל.
בסוף המון הקונפליקטים הזוגיים סובבים סביב פצעי ילדות אחד של השני שנפגשים. לכן לנו טיפול אישי עזר הרבה יותר.
בקשר לפודקאסטים יש של אסתר פרל ( באנגלית)
יש את הפודקאסט של פאולה וליאון ( לא יוצאים פרקים חדשים אבל יש שם אוסף של הקלטות טובות)
וכל פודקאסט של התפתחות אישית יעזור.
היינו בטיפול אישי..אור מאיר
אנגלית פחות אבל אנסה את השני
ולמה לדעתך לא היה שינוי?נעמי28
לא אומרת שלא היה שינוי..אור מאיראחרונה
היה שינוי והיינו מאוד מרוצים. אבל כרגע פחות טוב... מאמינה שטיפול זה לא קסם לכל החיים בסוף..
לא יודעת אם תתחברישומשומ
יש פודקאסט שנקרא מטהרת לעצמי- פודקאסט בכל נושאי הבית היהודי, זוגיות, נשיות, טהרה ומה לא…
אולי תמצאי שם תכנים גם בשבילך.
ובהצלחה רבה!
תודה! אבדוקאור מאיר
כשאתן רוצות לצאת לערב בנות / הופעה -רבותבנות
מה תעשו?
סבתא שלי רוצה שנצא ביחד להופעה
בסגנון של הצגה / מחזמר / זמרת
אבל אנחנו פשוט לא מוצאות משהו רלוונטי 😯
אולי יש לכן רעיונות בשבילנו??
סגנון דתי לאומי דוס
(עדיפות לראשלצ ודרומה אבל תכלס נזרום)
אה... וצריך להיות רלוונטי לגילאי 16-76
יש לנו סיכוי?? 🥴
וואו טובה! תודה רבה!!רבותבנות
סחרחורות חזקות וגלי חום בתחילת הריון- מישהי חוותה?מעיין34
בהריון הקודם חוויתי חשבתי שזה בגלל דימומים שהיו לי.
ועכשיו שוב,
אוף אני מזדהה כל כךפומלה
זה יותר מאתגר מבחילות, אני מרותקת במיטהמעיין34
עלית על טיפול?
וואו קשה. אקנה שלוקים וקרטיביםפומלה
אוקיי יש לי עדכוןןןן סוכריות מציצה לימון!! וואופומלה
חובה!
את מניקה במקביל?ממתקית
לי היה כך כשהנקתי עם ההריון..
כן והוא בתקופת שיניים אז הוא נדבק אליי גם שעהמעיין34
מה עזר לך? חייב להפסיק?
אני אישית הפסקתי להניק, כי הבנתי שהסחרחורות הן בשלממתקית
ההנקה.
כשהפסקתי להניק- עברו הסחרחורות.
אין ברירה...
לי היו סחרחורות נוראיות בתחילת הריונות (בעיקר)...מתואמתאחרונה
מחפשת המלצה למתקן מגנטי לניקוי חלונותרוני 1234
מכירות משהו מוצלח?
מקפיצהיעל מהדרום
טוב אולי אתן מנקות בדרך אחרת…רוני 1234
אז מה השיטה שלכן?
השיטה שלי הכי פשוטה -מתואמת
לא לנקות🤭
דווקא קניתי פעם מגב מגנטי כזה לחלונות, אבל אפילו לא ניסיתי להשתמש בו...
חחח זו גם היתה השיטה שלירוני 1234
אבל אני כבר מתגעגעת לנוף המהמם שפעם ראו מהחלון שלי
הנוף מהחלונות שלנו הוא בנייניםמתואמת
אז אולי לכן אני לא רצה לנקות את החלונות🤭
(אבל האמת שהם רוב הזמן פתוחים, אני לא אוהבת חלונות סגורים...)
חח בול. גם שלי😅השקט הזהאחרונה
עוקבתקנקן שבור
אני מכירה את הרובוט מעליאקספרסטארקו
הוא ממש חמוד
לא ניקוי מושלם הוא קצת משאיר סימנים
אבל ממש אחלה
אין לי אותו אבל לחברה טובה שלי יש.. זה שהוא כמו 2 עיגולים כזה.
יש לי כזה ואני ממש לא אוהבת...וואלה באלה
אולי הוא מנקה אבל משאיר סימנים של עיגולים על כל החלון
תולעיםאנונימית בהו"ל
לבת שלי כנראה יש תולעים...
לא רואים אותם
אבל היא ישנה ממש ממש לא רגוע
וכששמתי לה כמה לילות וזלין בפי הטבעת היא נרגעה
מה אני אמורה לעשות עכשיו?
לבקש מרשם לוורמוקס?המקורית
וורמוקסאיזמרגד1
ואם יש לך שמן אתרי הדס ולבנדר אפשר לערבב עם. שחת החתלה ולמרוח, זה גם עוזר
יש דרך לדלג על הטיפול התרופתי?אנונימית בהו"ל
או שהניסיון שלכם אתם לא ממליצות?
אצלי לפעמיםמישהי מאיפשהו
אני שמה כמות גדולה של משחת החתלה בפי הטבעת כדי שלא יצאו (זה אמור לשבור את מעגל ההדבקה) וזה עזר לקצת זמן. בסוף איכשהו הגעתי לורמוקס, גם אם לא בהתחלה... (בדיוק שבוע שעבר הוצאתי אחת ושמתי משחה כמה ימים ויש שקט - נקווה שימשיך כך חח).
אז לשאלתךמישהי מאיפשהו
זה יכול לעבור גם בלי ורמוקס, כי אם קוטעים את מעגל ההדבקה זה פשוט נגמר.
פשוט אצל ילדים זה יותר קשה כי הם מגרדים וגם יש פחות הגיינה בשירותים וכו ובורמוקס בד"כ את גומרת את הכל במכה - עד הפעם הבאה 🙈
את יכולה לנסותאיזמרגד1
דבר ראשון זה לוודא שאין הדבקה חוזרת- על הבוקר לנקות טוב עם מגבון, לשטוף ידיים עם סבון כל פעם אחרי שהולכים לשירותים ונוגעים באיזור, לגזור ציפורניים
אני כמה פעמים שמתי את השמנים אתריים והמשחת החתלה שכתבתי לך פעם וזה עזר
לאכול גרעיני דלעת טחונים גם עוזר
אם תראי שעובר שבוע נניח ןניסית הכל ולא משתפר- תפני לוורמוקס (כדאי לבקש מרשם מראש ומקסימום לא להוציא אותו...)
אסור לערבב עם משחת החתלה (לא טבעית)תלמיםאחרונה
המשחת החתלה אמורה להיות על העור, והשמנים חודרים את העור ומגיעים לדם, ואז החומרים שבמשחה הלא טבעית אם מערבבים נכנסים גם..