כי למרות שבכלל לא התכוונתי נראה שכמה הבינו אותי בצורה מסויימת ונפגעו אולי, ואני יודעת שנושא האמהות הוא גם ככה נושא רגיש ואולי לכן נפגעו עוד יותר...
לא התכוונתי לשפוט אף אחת, ואני בטוחה שאתן אמהות מדהימות גם אם אני לא מסכימה עם שיטת חינוך כזו או אחרת...
אני לא אפרט פה, כי השרשור הקודם ננעל מפאת מיצוי, אז גם אני לא אכתוב.
רק אומר שיש לי את האמא הכי מדהימה בעולם,
אבל היא לא יודעת לשלוט בכעסים ויש לכך השלכות רבות על החיים שלנו.
היו מספר פעמים שהיא הרביצה לי בחיים וגם לאחים שלי, את כל הפעמים אני זוכרת היטב אפילו שהייתי קטנה,
ושום פעם לא היתה מוצדקת בעיני כאישה בוגרת שיודעת לנתח לאחור גם עלי וגם על אחים שלי,
זה פשוט היה אך ורק חוסר שליטה.
רוצה לומר שאמא שלי לא אמא מכה, אבל ההכאות שכן היו (4 פעמים) היו כואבות בעיקר נפשית ועובדה שעד היום אני זוכרת את כולם.
זה ממש לא חינך אותי, זה רק פגע בי והייתי ילדה טובה.
ועדיין אני לא שופטת את אמא שלי וחושבת שהיא האמא הכי טובה בעולם, אבל בזה היא חטאה בעיניי כי יש לזה השלכות שטני לא הייתי רוצה שיהיו על הילדים שלי.
והכוונה לא רק במכות אלא הגישה הכללית של איבוד שליטה בכעסים שנבעו מעומסים גדולים שלה אבל ספגנו.
אז אני כותבת רק בשביל שתבינו מאיפה הדברים נכתבו בשרשור הקודם.
באמת באמת שאני לא שופטת אף אחת מכן,
וסליחה שנגעתי בנקודה רגישה.
רק רוצה לומר שאני מתמודדת עם ילדים בעייתיים מאוד מבחינה אובייקטיבית בצורה מאוד טובה ביחס למורות אחרות...
ואני חושבת שהדבר היחיד שעוזר לי זה זה שאני מאמינה בילדים, אוהבת אותם מכל הלב וחומלת עליהם... לא צועקת, כן מעמידה במקום באסרטיביות.
הילדים אוהבים אותי מאוד, ואפילו בכיתות המקדמות יש לי שקט. ואני בטוחה בטוחה שאני לא יותר מעניינת מהמורות האחרות. רק אהבה וסבלנות עוזרת.
הלוואי שלעולם לא נתנסה ולא נגיע למצב שנאבד שליטה ברמה של פגיעה פיזית או נפשית בילד.
בגישה שלי ילד זה דבר קדוש ואני בטוחה שגם מי שלא הזדעזעה, מסכימה איתי על הברכה הזאת שהלוואי שלא יקרה שוב.
אוהבת אתכן, אתן נשים נפלאות! וזה פורום נפלא, וסליחה מכל מי שאולי נפגעה.
לא התכוונתי לשפוט אף אחת, ואני בטוחה שאתן אמהות מדהימות גם אם אני לא מסכימה עם שיטת חינוך כזו או אחרת...
אני לא אפרט פה, כי השרשור הקודם ננעל מפאת מיצוי, אז גם אני לא אכתוב.
רק אומר שיש לי את האמא הכי מדהימה בעולם,
אבל היא לא יודעת לשלוט בכעסים ויש לכך השלכות רבות על החיים שלנו.
היו מספר פעמים שהיא הרביצה לי בחיים וגם לאחים שלי, את כל הפעמים אני זוכרת היטב אפילו שהייתי קטנה,
ושום פעם לא היתה מוצדקת בעיני כאישה בוגרת שיודעת לנתח לאחור גם עלי וגם על אחים שלי,
זה פשוט היה אך ורק חוסר שליטה.
רוצה לומר שאמא שלי לא אמא מכה, אבל ההכאות שכן היו (4 פעמים) היו כואבות בעיקר נפשית ועובדה שעד היום אני זוכרת את כולם.
זה ממש לא חינך אותי, זה רק פגע בי והייתי ילדה טובה.
ועדיין אני לא שופטת את אמא שלי וחושבת שהיא האמא הכי טובה בעולם, אבל בזה היא חטאה בעיניי כי יש לזה השלכות שטני לא הייתי רוצה שיהיו על הילדים שלי.
והכוונה לא רק במכות אלא הגישה הכללית של איבוד שליטה בכעסים שנבעו מעומסים גדולים שלה אבל ספגנו.
אז אני כותבת רק בשביל שתבינו מאיפה הדברים נכתבו בשרשור הקודם.
באמת באמת שאני לא שופטת אף אחת מכן,
וסליחה שנגעתי בנקודה רגישה.
רק רוצה לומר שאני מתמודדת עם ילדים בעייתיים מאוד מבחינה אובייקטיבית בצורה מאוד טובה ביחס למורות אחרות...
ואני חושבת שהדבר היחיד שעוזר לי זה זה שאני מאמינה בילדים, אוהבת אותם מכל הלב וחומלת עליהם... לא צועקת, כן מעמידה במקום באסרטיביות.
הילדים אוהבים אותי מאוד, ואפילו בכיתות המקדמות יש לי שקט. ואני בטוחה בטוחה שאני לא יותר מעניינת מהמורות האחרות. רק אהבה וסבלנות עוזרת.
הלוואי שלעולם לא נתנסה ולא נגיע למצב שנאבד שליטה ברמה של פגיעה פיזית או נפשית בילד.
בגישה שלי ילד זה דבר קדוש ואני בטוחה שגם מי שלא הזדעזעה, מסכימה איתי על הברכה הזאת שהלוואי שלא יקרה שוב.
אוהבת אתכן, אתן נשים נפלאות! וזה פורום נפלא, וסליחה מכל מי שאולי נפגעה.
תודה על התגובה!