מה איתו עצמו??

הוא אדם צנוע בהליכותיו???

זה הכי חשוב

מעמד סוציואוקנומי זה דבר חשוב אבל כמו שאמרת בעצמך זה לא כזה חשוב.

לא צריך להיות 'ראוי' למשהו ממעמד סוציואוקנומי גבוה.

אם יש לו מידות טובות את תרגישי שיש לך מרחב נעים לידו והמעמד הכלכלי שלו לא ישפיע לרעה בבטחון שלך.

בעיני זאת אחריות שלו להרגיל אותך לעושר שלו ולסביבה שבה הוא חי

וזאת זכות שלך לדרוש התאמה

בדיוק כמו שאחריות שלך להרגיל אותו לדברים החריגים שמאפיינים אותך (מניח שיש כמה)

ואם היה לך משהו לתת הוא יכול היה לדרוש ולצפות ממך לשלב אותו בעולם שלך

את לא צריכה לקחת בחשבון את הכסף שלו. זאת אחריות שלו לדאוג שזה לא יפגע אלא יתרום לקשר.

ובגלל שזה שלו, הוא ידע יותר טוב איך לנהל את הפער הזה

יש אנשים שכפשוטו כמשמעו - טחונים בכסף. ומתנהגים ככ פשוט וצנועים

ויש ממש ההפך

יש מלומדים מאוד, וממש לא משוייצים בידע

ויש כאלה עם חצי תואר כבר עם אף בשמיים

את צריכה להסתכל על המידות שלו 

בעיני בחור שמקבל מלגה מהישיבה / המשפחה ומשקיע את זמנו בלימוד תורה זה נהדר ומשמח שיש למשפחה יכולת כלכלית לעזור. 

אני הייתי בודקת את המידות שלו
האם הוא עושה דברים מתוך נוחות? האם הוא יודע לקחת אחריות? לוותר ? לדאוג לאחרים ? 
האם הכסף הוא מטרת על? איך רמת החיים שלו כבחור? 
האם הוא מנצל את הזמן שלו.? 

ובלי קשר- בסוף אנחנו רוצים להתחתן עם המוכר והדומה לנו ויכולה להבין למה זה גורם לתחושת אי נוחות. 

בעיני אם הבחור מתנהג בפשטות וצניעות ולוקח אחריות על חייב זה דווקא נהדר שיש למשפחה יכולת לעזור

בהצלחה!

תודה רבה לכל מי שהגיב, כתבתם דברים חכמים. בפועל, הוא חתך אחרי פעם אחת, אז זה כבר פחות רלוונטי. אבל עדיין מטריד אותי באופן כללי:

בנות, אף פעם לא התפלאתם למה מישהו הסכים לצאת אתכן?

לא קרה לכן אף פעם שמישהו הציע לכן לצאת עם מישהו, ואתן שומעות את הפרטים, ואומרות, וואו, הוא הרבה יותר 'שווה' ממני, למה הוא בכלל אמר כן?

זה לא שאני חושבת שאני לא ראויה לבן זוג, אלא ספציפית לאדם המסוים הזה.

אבל אם זה לא משהו חיצוני, אלא משהו אישיותי, האם הייתם מוכנים להיות בזוגיות עם אדם שבעינכם הוא הרבה יותר מכם?

מה שמפריע לי זה ההדדיות בעניין הזה. יצאתי פעם עם מישהו ששידר לי שאני הרבה יותר ממנו (כולל אחרי שנפרדנו, ואמר שאני ראויה למישהו הרבה יותר טוב ממנו), והיה לי קשה להעריך אותו. (וזה לא שהוא לא היה אדם טוב, יותר חסר ביטחון בקטע קיצוני מאוד). כלומר, אני רוצה לצאת עם מישהו שאני אעריך אותו, אבל שהוא גם יעריך אותי, ולא מתוך מקום של רחמנות או משהו כזה.

והשאלה היא איך מתמודדים עם הפער הזה שבין הרצון להעריך מישהו בלי להרגיש רגשות נחיתות.

אני נתתי דוגמא למשהו כלכלי. אבל זה יכול להיות כל דבר, לדוגמה:

שווה יותר אקדמית: לי אין תעודת בגרות ולך יש תואר שני

שווה יותר חיצונית: אני ממש יפה חיצונית, ואתה ממש לא

שווה יותר חברתית: אתה מוקף כל הזמן חברים, מסמר הערב, ואני זאבה בודדת (לא מבחירה)

שווה יותר רוחנית: אני מקפידה על XYZ ואתה אפילו לא בכיוון

שווה יותר אישיותית: אני אגוצנטרית ואתה ממש לא.

אמנם אני לא יפה כל כך אבל מישהי יפה בחרה בי

אמנם אני לא עשיר כל כך אבל מישהי עשירה בחרה בי

וכו'

בדרך כלל לכל אחד יש את הדברים שהוא יותר חזק בהם, כך שנוצר איזשהו איזון

אבל בשביל זה צריך שמישהו יבחר בי...

אני לא מחפשת בהכרח מישהו שדומה או שונה ממני, אלא מישהו שאיתו אוכל לצמוח יחד.

אבל עדיין נתוני הפתיחה שלנו לפעמים מאוד שונים..

מה שאמרתי הוא שכשמגיעים לשלב שבחרו בי, כמה שהצד השני יותר "שווה" אז זה תחושה טובה יותר 

לא רק בגלל שאני סחורה טובה יותר

אלא כי כזוג אנחנו מוצלחים יותר

(אם נגיד אני טיפש והיא חכמה, היא משלימה את החסרון שלי. למען הסר ספק - אני לא טיפש)

זה בעיקר נובע מזה שבהתחלה אנחנו לא רואים בנאדם כמכלול אלא כאוסף של פרטים ואנחנו משלימים את הפרטים שחסרים לנו בדמיון. אחרי שמכירים בנאדם רואים שהוא אנושי וגם לו יש אהבות, שנאות, תקוות אכזבות, יתרונות חסרונות...

בכללי אפשר ליצור חיבור ומידה ויש שיח משותף. 

השיפוטיות שאת מציגה (הוא "שווה יותר ממני") היא בהסתכלות על הקשר מחוץ אליו בהתסכלות של קשר קיים מפנים - זה בכלל לא השיח. השיח מתרכז באהבה ההדדית ולא ברמות ה'שווי' שלנו. 

כן חושב שיש מקום מסויים (!) לשיפוטיות, אך כדאי לזכור שהיא בתופת רק בהתסכלות מבחוץ ולא בהסתכלות מבפנים.

מתי שעדיין אין קשר, טבעי שדמיונות ומחשבות יצצו..

שלרוב זו תמונה שאני בונה מתוך כרטיס, בלי להכיר את האדם.

(אני חושבת שפעם היה על זה שרשור ) אני לא חושבת שהייתי מוכנה לצאת עם משה רבינו, כי הוא הרבה יותר שווה ממני... אני כן חושבת שיש כאן איזשהו פער אובייקטיבי, וכשהוא לא לטובתי, אני מוצאת את עצמי כאילו נלחמת על עצמי - אני רוצה את הקשר הרבה יותר ממה שהוא רוצה אותו, ואני בכלל מוקירת תודה שהוא הסכים בכלל לצאת איתי...

בצורה ישירה לכל הפחות, אלא בגלל שלא תהיה לכם שפה משותפת.

במידה ויש שפה משותפת ויש תחושה נעימה - אז נראה שאין בעיה ליצור קשר.

יכול להיות שה'מעמד' של בנאדם משפיע על התחושה הנעימה איתו, וכמובן זה סובייקטיבי.

עם וריד נפוח במצח אדום מזעם 💢

פותח האשכול הוא משהו בין טרול לרחפן (ואני נשמר במילותיי)

(לגופם של דברים, הוא לא טרול, גם לא 'רחפן' במובן הפשוט של המושג. אולי כן 'רחפן', במובן שהוא עוסק בדברים מאוד גדולים ורעיונות נשגבים, בלי מספיק 'בסיס ארצי לנאצלות'. מה שיוצר אצלו פער עצום בין האידאות ליכולת לממש אותן בעולם).

והאידיאות.

"כָּל זֹאת בָּאַתְנוּ וְלֹא שְׁכַחֲנוּךָ וְלֹא שִׁקַּרְנוּ בִּבְרִיתֶךָ. לֹא נָסוֹג אָחוֹר לִבֵּנוּ וַתֵּט אֲשֻׁרֵינוּ מִנִּי אָרְחֶךָ".

האם עם ישראל בגלות שהיה גוף מת עם תורת אמת הנטועה בתוכו, עזב את האידיאות?

לא. עסקנו באמת והרחבנו אותה בציצים ופרחים עד ש-ה' ברחמיו ריחם עלינו . "יְחַיֵּנוּ מִיֹּמָיִם בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יְקִמֵנוּ וְנִחְיֶה לְפָנָיו".

אולי אני בינתיים סריס עץ יבש אבל אני לא יעזוב לעולם את ה' ולימוד תורתו, עד שה' ירחם עלי.

עבר עריכה על ידי הסטורי בתאריך ב' בטבת תשפ"ו 20:22

אבל להתאמץ למצוא איך מקיימים אותם בפועל בארץ, בלי דמיונות שווא. איך מקיימים בארץ הזאת, לא באיזה עולם של ענני כבוד דמיוניים.

המצווה שלך היא לשאת אשה ולפרות ולרבות. כשיוולדו לך בעז"ה בנים המצווה עליך ללמד אותם תורה ולחנך אותם לקיום מצוות. האם הם יצאו גדולי הדור או קטני הדור - לא צריך לעכב אותך או לבלבל אותך כשאתה מחפש אשה מציאותית, 

"בהדי כבשי דרחמנא למה לך - מאי דמפקדת עלייך למעבד!!!"

איפה שהוא לפני כ 1000 שנים…

הסתיימה עם ירידת קרנה של יהדות בבל והעברת מרכז הכובד למערב

האחרונות ולראות מה הם מכנים את חכמי דורם.

על כל פנים, בפסוק בפתיחת השרשור, כמובן רמזתי להחיית ישיבת הגאונים בארץ ישראל.

כל אדם והתפקיד שלו בעולם. אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוון לבו לשמים. אני בריה וחברי בריה

כולם צריכים להגיע למעשי האבות?

ואם נדייק הכתוב מתקמד במעשים, זה לא בכדי.

הכתוב לא מדבר על המדרגה הרוחנית של האדם.

יודע ש'הברית מנוחה' כותב שאפשר להגיע למדרגות רוחניות יותר גדולים מהדורות הקודמים.

במיוחד בזמן הגאולה, כמו שהרב קוק מאריך בכמה מקומות.

לדרגתם.

הם הורישו לנו את כח המידות והמעשים שלהם.

(כמעט כולנו לא צאצאים של משה, וגם יש להאריך ברוחב ובעומק שמשה לא הוריש את כוחותיו לדורות הבאים.)

רק תיזהר לא להפיל את הילד בדרך עם הלחץ של התפקיד.

וגם עד כמה שזכור לי "נחית דרגא ונסיב איתתא" וגם שאישה עולה(או נשארת ברמתה) ואינה יורדת, בעוד הגבר יורד. ולכן ידידי וכו

לא ?

כדאי לך להקשיב לכל האנשים שאומרים לך לרדת מהעץ.

אולי הם טועים, אבל כדאי להקשיב לקול הזה ולקחת אותו ברצינות. אולי הוא אומר משהו, אולי לא.

לא חשוב

נבנה בית מלא תורה וקדושה וניתן לו את מרב הכלים להיות גאון הדור, ואם הוא ירצה ויזכה הוא יהיה.

זה לא שנגיד לו תהיה גאון הדור.

"בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה צֶמַח ה' לִצְבִי וּלְכָבוֹד וּפְרִי הָאָרֶץ לְגָאוֹן וּלְתִפְאֶרֶת לִפְלֵיטַת יִשְׂרָאֵל".

זה באמת מקום לרחף בו.

מה שבטוח.

ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.

תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.

בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.

הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.

אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.

ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.

אני צוחקת כי עכשיו שעה אני אומרת לחברה די קר לי בואי לאוטוו כבר

פתאום דוכן של תכשיטים סייל כל הדוכן

מה לא ניקח????

והיא כולה עלק קר לך

הורידה לי את החשק לא לקחתי .

סתם פשוט היה יש ים אנשים

קיצר יש משהו שמעניין לך פחות קר

אבל בדייטים לי ספציפית קפוא

ואני חופרת לבחור שקר לי!

הוא לא יכול לפספס את זה

שהתסכול הכי גדול שלי בדייט היה שנכנסו למסעדה ואז גילנו שאנחנו בטעות בחלק החיצוני שלה אומנם מקורה אבל חיצוני היה שם קור בלתי נסבל.

שזה קטע זה יחסי  כי עם גברים קפוא לי רצח

ועם חברות שלי חם לי כל הזמן המזגן על חום דולק 

זו לא בושה לומר לבחור שקר לך ותשמחי לעבור.

בסוף המטרה שלו שיהיה לך הכי נוח בעולם כדי שתוכלי להביא את כל כולך לפגישה( וגם להיפך כמובן).

אני אישית הייתי שמח אם מישהו תאמר לי מה יגרום לה להרגיש טוב יותר. 

יש כאלו שמתפדחות לומר וסתם סובלות. 

והיא עדיין התפדחה להגיד

אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה

זה נושא מספיק חשוב כדי שלפחות תהיה לכם ראיה משותפת לגבי איך נכון להשקיע.

המצב שבו צד אחד משקיע כראות עיניו בכל מיני השקעות וצד שני כלל לא מעורב זה המצב הנפוץ אבל הוא מאוד לא בריא בעיקר בעיתות משבר שבו צד אחד יקבל תרעומת על ההשקעות הגרועות שלו.

וגם איך בן אדם משקיע אומר הרבה מאוד על הנפש של בן האדם ועל איך הוא רואה את העתיד שלו ושל משפחתו.

אם מישהו אחד אחראי על שטיפת כלים, זריקת זבל או ספונג'ה זה לא נורא כל כך אם הפרטנר לא יהיה לו מושג בנושא.

אבל בנושאים כמו ניהול ההון המשפחתי וחינוך הילדים זה מאוד קריטי ששני ההורים יהיו אחראים ביחד.

וזאת כי שני בני הזוג מוציאים ומכניסים (בדרך כלל) ואם לשניהם יש מטרה לחסוך להון עצמי לבית או לחתונות ובר מצוות לצורך העניין לא הגיוני שאחד מבני הזוג על דעת עצמו יחליט להוציא יום אחד הכל על ביטקוין כי הוא ראה טיקטוק ששכנע אותו זה הדבר הנכון.

לפעמים רק צריך להחליף כמה אותיות בראש, כמו הדוגמה המפורסמת 'מחשבה-בשמחה'.

בעז"ה בקרוב ממש!

אפשר עדיין להתפלל ולבקש ליד החנוכיה אפילו שהיא כבויה

בע"ה

לשנה הבאה נר איש וביתו

מתוך בריאות ושמחה#

ענית תשובה מאוד מרגיעה בסיפא, פשוט תצא עם בנות שלא נדחקו לפני בשלות לדייטים.

אם זה גורף אז או שמאגר ההצעות שלך מזעזע או שיש סיבה אחקת וזה היה רק התירוץ. זה לא נורמטיבי סטטיסטית שעם כל הבנות לא עוברים מאותה הסיבה את הדייט השני.

נוטה לחשוב שזו לא רק "חוסר בשלות" מצידן, ושאם תהיה איתך אווירה נעימה וכיפית הן ימשיכו

אני לומד מטעויות ומשתפר ומבין איך לעשות דברים פעם אחת התעלמנו מהטריגרים ובפעם אחרת זה צץ משום מקום

קשה הזיווג כקריעת ים סוף

ההשתדלות היא לא רק לוגיסטית אלא גם להשתפר בתדר, ללמוד מטעויות וצעירויות, לקרוא את הבחורה, לרצות להיות נעים...

בהצלחה

ואם ההצעות ברובם הגיעו מאותו מקום/שדכן/שדכנית כדאי לשתף אותם ולהבין מהם איך להתמודד עם זה.

בהצלחה

לצאת עם בשלות יותר.

כדאי רק לוודא עם עצמך \שיחה עם חבר שבאמת זו הסיבה וזו לא גרסה מנומסת שלהן ל"זה לא אתה, זו אני". 

אתה מדבר עם החברה שלה ושואל אם יוצא לה לדבר על הרצון לבנות בית וזה משהו שמעסיק אותה.. תוהה לעצמי איך לשאול את זה בדיוק. נשמע לי לגיטימי לשאול.

אולי לא נכון להפנות את האצבע כלפי חוסר הבשלות שלהן, אלא כלפי הגורם האחר בעסק?

אולי כדאי לברר עם מי ששידך, שינסה לברר אם יש משהו ספציפי וקיצוני בהתנהגות שלך שמרתיע.