״אמא,לאן את הולכת?״ - מה התירוץ המוצלח/הקבוע שלכן לטבילה?😃קמה ש.
בס״ד

ואם יש כאלה שממש חשוב להן לא לא לשנות מהאמת, מה אתן אומרות? אני הרבה אומרת ״יש לי פגישה חשובה״ (הפגישה עם הקב״ה / הבלנית / בעלי). וכשהם שואלים ״עם מי?״ אני עונה שזה אישי. אבל אולי תתנו לי עוד רעיונות מוצלחים... 🙂
אני קיבלתי את הרעיון ממישהי פה-בארץ אהבתי
אני הולכת לעזור למישהי (לעצמי..). כשהבת שלי שואלת למי, אני עונה שלא כל דבר אני צריכה לספר ולפרט לה.
אפשרות נוספת - אני הולכת להביא משהו למישהי (את התשלום לבלנית..).
או שאת מביאה משהו- את בעלך, למישהי- לך😅😅😅עוגת שוקולד
קופצת לחבירה, פגישה, לקנות משהוכמיהה
(משלמת הרי על הטבילה)
עוד לא הגעתי לזה שיש מי שישאל אותי ;)שיח סוד
אבל אמא שלי תמיד הייתה אומרת "לסידורים"
והיא אמרה ואומרת את זה בכל יציאה שלה, גם בנק וכו. אז זה לא היה חשוד. עד שגדלתי וקלטתי... וכמובן המשכתי לזרום.
אחים שלי עדיין קטנים, והם רק בנים, ועד היום התרוץ עובר חלק.

זוכרת מאמא שלי שהיתה אומרת שהולכת לספרית…אלישבע999
הסתדר לי עם העובדה שהיתה חוזרת עם שיער רטוב..
עד שהגעתי להבנה לאן היא הולכת באמת
אני לא נוהגת לדווח, לנמק, לתת דין וחשבון על כלחלונות
יציאה שלי.
אז זה מסתדר יופי עם יציאה לטבילה🙂
גמני לאoo
אבל לפעמים הילדים שואלים, אני עונה שיוצאת למשהו אישי. אני לא אוהבת לשנות מהאמת שלא לצורך.
גם אניחרדית צעירה
אומרת לילדים שאני צריכה ללכת לבד וזהו. גם כשאני הולכת לפילאטיס ולקניות אני אומרת אותו דבר. כשהם שואלים שוב אני פשוט אומרת שאמא לא צריכה לספר לילדים שלה כל מה שהיא עושה וזהו
להליכה...מתואמת
בתקופת הקורונה אני לא נפגשת עם אנשים כמעט ולא יוצאת לאירועים, אז זה התירוץ היחיד שאפשרי.
בכל אופן, אני סוברת כמו @חלונות, שלא צריך לדווח לילדים על כל יציאה מהבית ולהרגיל אותם שאמא לא חייבת לומר לאן היא הולכת. משתדלת לעשות כך לפעמים גם כשאני יוצאת למשהו אחר.
אבל הפתרון הכי טוב הוא לנסות לחמוק מהבית בלי שישימו לב. נותן קצת תחושה של איזה מרגל או סוכן סמוי . בעלי מעסיק אותם בחדרים או במטבח, ואז אני חומקת בשקט מהבית. לפני שחוזרת מדווחת לבעלי, ושוב הוא מעסיק אותם (או משכיב אותם), ואז אני נכנסת.
ב"ה עד כה לא עוררתי חשדות, למרות שיש לי ילדים סקרנים וגם מתבגרים
אף פעם לא ידעתי שאמא שלי הולכת לטבולעוגת שוקולד
גם בתור בחורה, מי רואה שהיא חוזרת עם שיער רטוב?? הכל בתוך הכובע...
ובחיים היא לא דיווחה לנו לאן היא יוצאת בערב. אני לא רואה שום סיבה שאמא תתן כל פעם דין וחשבון לילדים לאן היא הולכת ולכמה זמן...
וואי וואימצפה לעתיד טוב
אני ידעתי מהרגע שידעתי שיש כזה דבר מחזור הסתדר לי עם כמה ספרי הלכה שקראתי... וידעצי על מחזור לפני שאמא שלי דיברה איתי סקרנית שכמותי
היום אני מתביישת מעצמי ולא יודעת מה לעשות קולטת דברים גם בלי לרצות
גם אני אףפעם לא שמתי לב מתי אמא שלי נעלמתשומשומונית
ואףפעם לא שאלנו....
גם אנחנושירוש16
מעולם לא ידענו מתי אמא הולכת למקווה.
1. בכלל לא חשבנו על כיוון כזה
2. חונכנו שאמא ואבא לא צריכים לתרץ את עצמם ולהגיד לנו תמיד לאן הם הולכים.

עד היום, אם אני מתקשרת לאמא שלי והיא עסוקה מעולם לא אשאל אותה מה היא עושה או לאן היא הולכת. זה החיים שלה, לא מתפקיד הילדים להתערב ולחפור להורים בחייהם הפרטיים.
אין בזה כללים נוקשיםתוהה לי
כל אחד וסגנון ההורות שמתאים לו, אני לדוגמה לא מתחברת למה שכתבת, אני לא מתנהלת ככה עם אמא שלי וזה לא איך שאני רוצה לגדל את הילדים שלי בעזה. אני מאמינה בפתיחות, בשיתוף, לא תמיד, לא בכל מחיר, אבל כדרך חיים וכמובן באופן מותאם לסיטואציה. לגבי טבילה זה משהו מאד ספציפי שתמיד אפשר למצוא עבורו הסבר שמתקבל על הדעת
גם אמא שלי הייתה אומרת ככהלפניו ברננה!
רק כשהייתי כלה קלטתי 🤣
כרגע הילדים קטנים, ישנים כשאני יוצאת..
לסידוריםבימבה אדומה
ומקפידה לענות את זה מדי פעם גם כשזה לא טבילה.
אף פעם לא קלטתי על אמא שליואילו פינו
היו לה לא מעט פגישות בערב..
רק פעם אחת בתור נשואה כשהיינו אצלם שבת היא יצאה לעזור למישהי (אמרה את שם הבלנית של שבת). אז הבנתי..
מאמא שלימצפה לעתיד טוב
שאני שאלתי אותה
והיום אני קולטת🤣
אני הולכת לעשות מצווה עם מישהי
להבנתי הקטנה היה לי ברור שזה חסד עם מישהי
אהבתיפלאי 1234
את הרעיון
רק שהתחתנתי הבנתי ,שאמא תמיד אמרה לנו אני עושה הליכה,רויטל.

אולי גם אני אאמץ את זה בעתיד,(כרגע הם קטנים מדי)

הילדים שלי עוד קטניםכן אני
ולא היו לי הרבה טבילות בזמן האחרון.

היתה תקופה שהייתי עושה בייביסיטר לאיזו משפחה. ובדרך כלל כשהייתי מגיעה האמא היתה במקלחת. רק אחרי שהתחתנתי הבנתי שהיא היתה הולכת לטבילה.
אני יוצאת לקנות משהומיואשת******
ואם שואלים כשחזרתי מה קניתי אני אומרת שלא מצאתי מה שרציתי. לרוב לא שמים לב אפ הבאתי משהו או לא.
ילדים לא מדמיינים מציאות שהם לא מכיריםשירוש16
כל עוד הם לא מכירים מציאות של מקווה כמעט כל תירוץ בעולם יעזור. לא צריך למצוא תירוץ מספיק טוב שישכנע אותם לא לחשוב על הכיוון של מקווה - כי זה כיוון שלא קיים אצלם.
נכון, ועדיין לפעמים צריך לענות משהובארץ אהבתי
אני כמעט ולא יוצאת בערבים, אז כשאני יוצאת באופן טבעי הבת שלי מתעניינת לאן אני יוצאת. (ואנחנו ביישוב, אז אין פה אפשרויות של קניות, סידורים וכו'. ואני גם לא אוהבת להגיד משהו שבכלל לא נכון, אם יש לי אפשרות אחרת).
אז לא צריך להיות בלחץ שמא ינחשו, אבל כן עוזר כשיש תשובה מוכנה, שלא רומזת לכלום, אבל אני גם שלמה איתה..
תור לרופאשירוש16
הולכת לבקר חברה
חתונה/ ארוע של חברה
מפגש חברתי

אותי חינכו שהורים לא חייבים כלום לילדים - אפשר לספק תשובות אבל לא חובה. מותר להורה לצאת מהבית מבלי לספק לילד סיבה לכך.
מסכימה בעיקרוןבארץ אהבתי
הבת שלי מאוד סקרנית ומאוד חכמה, אז היא שואלת על כל דבר שלא כרגיל, או על כל חצי משפט שהיא שומעת אותי ואת בעלי מדברים, ואנחנו בהחלט שמים לה גבולות מתי היא יכולה לשאול ומתי זה כבר עניין שלנו.
ועדיין - יצא כמה פעמים שלא יכולתי לטבול אחרי שהילדים ילכו לישון, ויצא שנכנסתי להתקלח באמצע ההתארגנות של הערב, ואז הלכתי לזמן קצר יחסית, ואז חזרתי להיות איתם. זה מאוד לא רגיל ובהחלט מעורר שאלות.
אז גם פה לא נתתי לחקור יותר מידי. פעם עניתי שיצאתי לעזור למישהי, ופעם עניתי שהלכתי להביא משהו לחברה, וכשניסתה לשאול עוד אמרתי שזה לא עניין שלה. אבל אם לא הייתי מוכנה לענות לה כלום, זה סתם היה מעורר יותר סקרנות וחקירות. בעיני תשובה סתמית שלא מפרטת היא הפתרון הנכון במקרה כזה.

ובסופו של דבר את גם מציעה אפשרויות של תירוצים שונים (שרובם לא רלוונטיים למקרה שלי, והם גם לגמרי לא נכונים. אני יותר שלמה עם אמירה שאפשר לפרש אותה גם למשהו אמיתי, אבל לא רומזת לשום דבר).
הולכת למשהו של נשים או אמהותבתאל1
זה בדכ מספיק להם...
אמא שלי הייתה אומרתעטרת בעלה
סיכמתי עם מישהי שאני ייפגש/יבקר אותה, גם נכון ולא שקר
אפשר לנצלש לשאלה?oo
למה צריך תירוץ? מה יקרה אם מתבגר/ ת יחשבו שמדובר במקווה? אני מבינה שיש ענין לא לומר במפורש שהולכים למקווה, אבל לא מבינה למה צריך לתת תירוץ.
אני בתור מתבגרת הוטרדתי מכך, שיש חלקים בחיים, כמו המקווה, שמתאמצים להסתיר ממני. לא רוצה שהילדים שלי יוטרדו מכך כמוני.
את קצת בותרת את עצמך כי :כמיהה
אם יש ענין לא לומר במפורש, אז ממילא יצטרכו לתת תירוץ..
סותרתכמיהה
לא סותרתoo
אומרת לילד ששואל שאני יוצאת לענין אישי, בלי תירוץ/ סיבה.
אז זה כבר לא קשור דווקא לטבילה,כמיהה
זה עניין עקרוני בחינוך אם הורה צריך בכלל לתת תירוץ למעשיו.
מסכימה
מה מטריד בזה, לא הבנתי?חדשה ישנה
זה חלק מההלכה שלא יודעים מתי אמא טובלת... שואלת באמת.
מטריד המאמץ להסתירoo
ההלכה אומרת לא לפרסם, ההלכה לא אומרת למצוא תירוץ שמא משהו יגלה.
וכשיש לך ילדים גדולים שמבינים המשמעותכמיהה
של הטבילה זה גם לא מפריע לך?
אני רואה לפעמים נשים מביאות את בנותיהם למקווה.
יותר מעדות המזרח, ומסורתיות. גם בגילאים גדולים
יש משהוקפה הפוך

לדעתי טבעי שהילדות נולדות לתוך מציאות שיש מקווה,

כך יהיה להן קל וברור ללכת גם.

 

אני אומרת בתור אשכנזיה, וברור לי שלא אשתף את הילדים שלי שאלך למקווה ובטח ובטח לא להביא אותם איתי, אבל יש משהו בטבעיות הזאת שאני אוהבת, ואנסה לקחת מה שמתאים לי.

כמו לדוגמא מסיבות מקווה של כלות בדר"כ ספרדיות או מסורתיות, אני חושבת שזה מדהים והלוואי וזה היה גם לאשכנזיות - במקום להפוך את זה למשהו סודי, מפחיד, כזה שלא מדברים - ואז אם ח"ו יש בעיה לכלה (בכל זאת, יחסים בפעם הראשונה זה לא קל..) היא לא תעיז לדבר על זה כי התחושה שמשדרים היא לא טבעית ושמחה. 

כמובן לא צריך שכל העולם יבוא למקווה עצמו אלא בבית לעשות ערב מיוחד לבנות המשפחה הקרובה, אבל הרעיון שזה משהו טבעי, שכל הבנות עוברות, וגם יש את החשש הזה קצת לפני החתונה, התמיכה של כולן מסביב נותנת הרבה כח ומשכיחה פחדים - הנה כולן עברו את זה הכל בסדר - זה משהו מדהים וטוב בעיני.

 

אתן יודעות שאישה טובלת דווקא בלילה גם אם זה היום השמיני.דיליה
למה? ”מפני טומאת ביתה”
כלומר, כדי שאם ביתה תראה אותה הולכת למקווה ביום, היא תחשוב שמותר לטבול ביום.
זה אומר שפעם הבנות ידעו בהחלט.
אז לא נורא אם ’עלו עליך’ ולא צריך להיבהל.
העניין הוא שמדובר בצניעות בדיוק בגלל המשמעות של מה זה מתיר לנו.
אני תמיד יותא ביום הזה עם בעלי אז אני אומרת יוצאת עם אבא טזה ממש סבבה.
הבעיה זה אם יוצא שבת או משהו כזה שאז זה יותר מורכב.
פעם המצאתי מחלה ויצאתי ’למוקד’
פעם קפצתי לאחותי ובגלל הקורונה לא לקחתי את הילדים איתי... (באמת גם נכנסתי אליה כמה דקו בדרך.)
בעיניי זה ממש לא מדהים...אביול
צורם מאוד שעושים מזה מסיבה... זה דבר כל כך אישי, וצריך להיות כל כך מוסתר... לא ברור לי בכלל העניין הזה.
טבילה של כלה לא צריכה להיות מוסתרתחדשה ישנה
כמו טבילה רגילה
אוקי, לא ידעציאביול
ועדיין צרם לי שהיא אמרה שיש נשים שלוקחות את הבנות שלהםך... זה ממש לא שייך
כולם יודעים שכלה טובלת לפני החתונה...קפה הפוך

להפוך את זה למשהו נשי, טבעי, חלק מהחיים - זה מדהים בעיני.
וכמובן כל אחת ומה שמתאים לה

אבל למה לתת הרגשה לכלה שזה כ"כ מוסתר ומפחיד ומסתורי? זה הדבר הכי שמח בעולם! הכי נשי וטבעי!
למה לא?

זאת הטבילה היחידה שכולם יודעים... 
וגם אח"כ בהמשך החיים - אם משדרים שזה דבר טבעי וטוב, אז גם הטבילות אח"כ שצריכות להיות מוסתרות - מסתירים אותן, אבל בלי לחץ. בלי להשתגע. 

 

ואני איתך לגמרי שלא צריך להביא ילדות למקווה - גם כתבתי את זה, אבל זה עדיף בעיני מאשר אמהות לחוצות והכל כזה "מסתורי" ו"אסור לדבר על זה" ואז אם יש לכלה צעירה (שזה השדר שהיא מקבלת מאמא שלה ומהסביבה שלה )בעיה היא לא פונה לאף אחת, מתבשלת עם עצמה, ואז אולי אחרי 10 שנות נישואים שהיא מרגישה קצת אומץ היא מתחילה לדבר על זה, וחבל על כל השנים שעברו (כמובן שזה מקרי קיצון אבל מקווה שהבנת למה אני מתכוונת )

אז באמת שאני לוקחת מהסגנון הזה מה שמתאים לי, ובזמן שמתאים לי...

עניתי על זה...אביול
ועדיין זה לא נשמע לי לעניין לעשות מזה חגיגהפה לקצת
מאוד לא מתחברת לזה שכלה מחכה למקווה וכל נשות ישראל מחכות לה בחוץ בתופים ובמחולות.
נכון שכולן יודעות שהיא טובלת, ועדיין זה צריך להיעשות בצניעות האפשרית.

אני לא חושבת שהחגיגה הזאת היא מה שתיתן לכלה את האומץ לדבר על בעיה אם יש.
זה התפקיד של האמא או המדריכה או מי שלא תהיה לתת לה את ההרגשה שיש לה מקום לשתף ולהתייעץ.

ואני לא חושבת שזה שמחפשים תירוץ לילדים כדי שלא יבינו זה אומר שמישהי בלחץ או משתגעת בשביל זה.
פשוט עושים השתדלות שזה יהיה מוסתר והדרך היא לתת תירוץ אחר ולא לתת לילדים להבין לאן הולכים.
לא דברתי על תירוץ לילדים...קפה הפוך

אני גם לא חושבת שצריך לתרץ לילדים, יש לאמא דברים שזה ענין של אמא.... ובכלל אני עוד לא שם אז אין לי תשובה לשאלה של פותחת השרשור... 

ולגבי החגיגה שאמרת - 

וחתונה? אנחנו חוגגים ויודעים יפה מאד מזה זה אומר חתונה... וגם מציינים את זה "והתיר לנו את הנשואות על ידי חופה וקידושין"...
אז אני חושבת שזה חלק מזה, וזה לא חוסר צניעות בעיני. כל עוד זה בטעם טוב, לא נניח במקוה עצמו אבל בבית, בחוג נשי מצומצם, בשמחה, בחגיגה, איזה כיף הכלה מצטרפת לנשות ישראל הצדיקות והצנועות, מדהים.
(ובלי ילדות קטנות כמובן...)
אם אני אעשה את זה לבת שלי ? לא יודעת, אבל לוקחת מהמנהג הזה את הטבעיות, הנשיות, וכן זאת חגיגה. זה חלק בלתי נפרד מהחתונה.

 

(ואני לא חושבת בהכרח שזה מה שיתן לה את האומץ ואת צודקת לחלוטין שזה האמא והמדריכת כלות צריכות לתת את המקום - אני רק אוסיף שזה גם מה שהסביבה משדרת, ואם את רוצה להכנס לעומק של זה לדעתי - גם חברה טובה, אחות קרובה או אמא במקרה שמתאימים צריכים לשאול בעדינות כלות חדשות איך הולך להן, להתעניין ולפתוח פתח שאפשר להתיעץ איתן....)

מסכימה ומוסיפה.דיליה
אצלינו לא חוגגים.
סתם הלכתי עם אימא שלי וחזרתי לי נרגש מאוד וגם מובכת.
ממש ממש היה מתאים לי אם אחיותי הנשואות היו ממתינות לי בבית עם קצת שירה ופינוקים וסיפורי מקווה...
מבינה את ההרגשה כל כךקפה הפוך

גם לי זה היה חסר בערב החתונה, בדיוק מה שאת מתארת

(וגם הלכתי רק עם אמא שלי, והאמת שאחות אחת הגיע אחרי שממש בקשתי, אז קצת הציל אותי, ועדיין רציתי שאחות נוספת תבוא, כי זה לא כיף לעבור לבד את החוויה ואת הערב לפני החתונה...)

יש הבדלאביול
בין החגיגות שעושים המקווה לבין מפגש של האחיות הנשיאות אחרי המקווה... אישית אחותי באמת באה איתי כשהייתי כלה .. אבל ממש לא עשינו חגיגות קולניות
עושים השתדלות עודפתoo
ההלכה היא להצניע, לא לשנות מהאמת
בואי נחשוב ביחד - מתי אנחנו עושיםחלונות
מסיבות?
יום הולדת/ התחלה של משהו חדש או סיום של תקופה/ תאריך מיוחד/ הגשמה של משהו שחיכינו לו זמן רב (נגיד חנוכת הבית) / מפגש משפחתי נדיר/ נישואין, בר מצווה בריתות וכו'

כל הנ''ל הם דברים משמחים ומרגשים! הם דברים טובים ויקרים שבד"כ חיכינו להם הרבה זמן! הם הרבה פעמים התחלה של משהו חדש, טוב ונפלא!

וזה! זה בדיוק השדר שאני רוצה שהבת שלי תקבל בהקשר של טבילה! כזה בדיוק!

שדר של: אסור לדבר על זה.. צריך לחמוק בלי שיראו...פדיחות שמישהו יידע - לצערי היא תקבל מהסביבה הרבה מאוד, אם ארצה ואם לא.
שדר של: איזה כיף לך! את מצטרפת לעולם קסום ונפלא! זה הדבר הכי טוב וכיף שהולך לקרות לך (המקווה וכל המשתמע ממנו) - זה שדר שאם היא לא תשמע ממני - היא לא תשמע מעולם!

*ובעיני* - אישה שהנושא הזה משוחרר אצלה, זורם ופיתוח - סיכויים טובים יותר שהיא מחוברת לעצמה, לגוף שלה. שכל הנושא של מקווה. אישות ובעל- יושב אצלה על מצע בריא יותר.

אני אישית לא חושבת שנכון שהבת תדע שעכשיו אני הולכת למקווה. אבל איפה שאני יכולה לשחרר, לתת טבעיות לנושא, להעניק לו זוית חיובית וכיפית - אני עפה על זה בכל הכוח!
וטבילה של כלה לפני חתונה, שכולם ממילא יודעים שהיא מתבצעת - היא הזדמנות מיוחדת לחגוג את זה ובענק!
כל מילה!קפה הפוךאחרונה


ככ מסכימה איתךדפני11
ואגב יודעת שיש הרבה נשים שזה מפריע להן
בעיני זה מהמם שהן מביאות את הילדות למקווה. במיוחד המסורתיות....
בנות שככ רחוקות מעולם המצוות.. זאת דרך כנראה הכי בטוחה שהבנות שלהן גם יבואו כשיגדלו..
ואגב בודאי שאני לא אביא
כי מרגיש לי שמקווה זאת חויה אישית זוגית שלא קשור לערב בתוכה את הילדים שלי, וגם לא ככ מתאים שילדה תראה נשים אחרות במקווה ותספר אח''כ לחברות ראיתי את אמא שלך אתמול וכו' וכו'
אבל זה מרגש אותי אצל המסורתיות
יש לי ילדים גדולים וזה לא מפריע ליoo
יש גם שוני בין לקחת למקווה לבין לא לתרץ.
לי ספציפית יש בנים, אבל אם היה לי בנות, אולי בגיל מסוים הייתי גם משתפת.
אה... מטריד את ההורים, לא אמור היה להטריד אותךחדשה ישנה
בתור ילדה, לא?

גם האמת שאני לא רוצה שידעו לא רק בגלל שאסור לפרסם, גם כי לא באמלי שהילדים שלי ידעו מה אני עושה אח''כ...
לא התכוונתי מטריד את ההוריםoo
כלומר יש הורים שזה אולי מטריד אותם, אבל לא אותי.
אותי הטריד בתור נערה מתבגרת, שיש חלק בחיים, שגרתי וטבעי, שעושים מאמץ גדול להסתיר מהילדים.
ועד היום לא מבינה מדוע מתאמצים.
כי זאת ההלכה.פה לקצת
אולי כדאי לךבימבה אדומה
להעמיק ולנסות לסגור את הפינה הזו עם עצמך... ללמוד למה זה חשוב לשמור על הצניעות של זה.
יש הבדל מאד גדולשריקה

בין להנגיש לילדים שלך מידע תואם גיל, לא להסתיר מהם, לא להשתתק במבוכה כשעולות מילים מסוימות או כשהם שואלים שאלות,

לבין לספר לילדים שלך (או לא להסתיר מהם) שאת הולכת למקווה ביום X, כשהם מבינים מה ההשלכות המעשיות באותו ערב.

 

יכול להיות שהיה אצלכם בבית הסתרה בנושא הזה באופן כללי?

אולי בעצם היא זו שמפריעה לך.

שהיה דיבור מדי מצומצם בנושאים כאלה ואחרים.

שהיתה הסתרה.

 

 

אפשר לגדל ילדים באוירה בריאה, עם שיח פתוח (בהתאם לגיל ושלב כמובן), בלי להבהל משאלות כאלה ואחרות.

ועדיין-

ילדים לא אמורים ולא רוצים לחשוב מה קורה בין ההורים שלהם בחדר כשהדלת נעולה.

זה שני דברים שונים לגמרי.

 

מסכימהoo
לא התכוונתי לספר שהולכים למקווה, אם הילדים שואלים לענות שיוצאים לצורך אישי, ולא לתת תירוץ.
התירוץבימבה אדומה
זה כדי לא לעורר עניין. באמת הכי ראוי זה שהילדים יכבדו את האמא שעונה שהולכת למשהו אישי. אבל בבית שתשובה כזו מעוררת עניין ותהייה אז... ראוי להימנע מזה...
אני אומרתיעלללל
להליכה
אני תמיד אומרת לחברה מתחדשת11
שזו הבלנית בעצם..
אני מכירה מקרה של ילדה מתבגרת שלמדה על המקווה. היא הגיעה לאמא שלה ואמרה שהן למדו משהו מאוד מוזר "מקווה". ושאלה את אמא שלה זה לא נכון שיש דבר כזה, נכון? כי מעולם לא ראיתי אותך הולכת לשם..
(כמובן שהאמא טבלה כרגיל אלא שנהגה להסתיר).
מה שניסיתי לומר הוא שבגיל מסוים בו הם מספיק בוגרים לא לספר לכל העולם לאן אמא הלכה, אפשר לומר את האמת ואולי חשוב לומר אותה. לדעתי.
מעולם לא חשבתי על המשמעות העמוקה של המקווה ומה קורה אחכ..
גם אם ידעתי שאמא טובלת, בזה זה היה מתסכם: אמא הולכת למקווה. לא יותר מזה
ואני חושבת שרוב רובם של הילדים לא חושבים או מודעים למשמעות העמוקה יותר
ממש מסכימהבארץ אהבתי
פעם, כשהייתי עוד קטנה אבל לא ממש (נראה לי איפשהו בגיל ההתבגרות), אמא שלי יצאה בערב, שאלתי אותה לאן והיא ענתה תשובות מתחמקות ולא ברורות, אז כשניסיתי לשאול יותר כי לא הבנתי, היא בסוף אמרה לי שהיא הולכת למקווה...
אני זוכרת שבעיקר התפדחתי מזה שדחקתי אותה לפינה, והבנתי שלא תמיד אני צריכה לשאול יותר מידי. מאז הייתי יותר מודעת אז קרו כמה פעמים בודדות נוספות ששמתי לב וניחשתי (הפעם בלי לשאול...), אבל ממש לא חשבתי על מה שמעבר, זה בכלל לא היה במודעות שלי.

ואני גם חושבת שזה חשוב שבנות ידעו שקיימת מציאות שאמא הולכת למקווה, בלי לדעת מתי זה קורה בדיוק. הבת שלי כבר שאלה אותי פעם על המבנה של המקווה, למה הוא משמש, אז סיפרתי לה שגם אני טובלת בו לפעמים. וכשהיא שאלה מתי, אמרתי לה שזה כבר עניין שלי, והיא לא צריכה לדעת מתי כל פעם שאני טובלת.
אני איתךאפונה
חושבת שטוב לילד/ה לגדול עם הידיעה שאמא הולכת מידי פעם לטבול במקווה, ואם לא מסתירים מגיל צעיר בעיני זה גם ממש בסדר שהם ידעו שאמא הולכת *עכשיו* למקווה.
ממש כמו שאבא הולך מידי פעם למקווה והידיעה הזאת מלווה אותם גם בלי שהם ידעו בדיוק למה הוא הולך ומה הוא עושה שם.
טהרה זה חלק מהחיים והחשיפה משמעותית לילד, ממש כמו שאני קוראת להם לעמוד לידי כשאני מדליקה נרות שבת.

(בעלי אגב לא חושב כמוני ולכן הילדים שלי יודעים רק באופן כללי שנשים טובלות וגם אני, אבל כשיוצאת לטבול מתרצת תירוצים ולא אומרת להם את האמת)
אבל השאלה האם זה יותר הלכתיתאביול
אני לא מספיק בקיאה אבל נראה לי בעייתי לחשוף את הילדים לנושא הזה
מוזמנת לשאול רבאפונה
קודם כל שימי לב שאת נוגעת בתחום שהןץוא לא "הלכה" אלא אולי הנהגה.
הזכירו כאן למעלה את ההלכה שמתייחסת לאיסור לטבול ביום השמיני "משום סרך ביתה" - כלומר כדי שהבנות שלה לא יטעו לחשוב שטבלה ביום השביעי מבעוד יום.
ניכר מכאן שבעבר הבנות ידעו מתי אימן טובלת, זה לא היה סוד מפניהן.
רציתי להוסיףאפונה
שלאחרונה שיפצו כאן את מקווה הנשים (היי לכל מי שרק עכשיו מזהה אותי) ועשו אירוע לכבוד חנוכת המקווה. האירוע היה בשעות אחר הצהריים, במרכז היישוב ליד המקווה. היה ממש מושקע (כיבוד, מוזיקה וכו') והגיעו ממש הרבה אנשים והמון משפחות על טפן. אני אישית מאד התרגשתי לראות כל כך הרבה ילדים שהגיעו עם ההורים לטקס, ובוודאי ההורים סיפרו להם לכבוד מה החגיגה ועכשיו הם יודעים שנשים יהודיות טובלות, שיש כזאת מצווה של טהרת המשפחה, ושזו מצווה יקרה ולכן משקיעים בה ובונים מקווה מפואר, וזו שמחה של כל היישוב ולא איזה משהו סודי שמתביישים בו.
אז אני הפוךזוית חדשה
מגיל תיכון כזה תמיד ידעתי מתי אמא שלי טובלת, אפילו שניסתה להסתיר
וכן חשבתי מה בא אחרי זה... ולי אישית זה ממש לא עשה טוב שידעתי. כי רק ידעתי מה זה יחסים. לא באמת הבנתי את המשמעות העמוקה כמו שאני מסתכלת על זה היום מעיניים של נשואה.
תודה לכולן על כל התשובות!! קיבלתי כיווני מחשבה מעניינים! 💕קמה ש.
אני אומרת שאני הולכת לערב נשיםחולת שוקולד
כל חודש ערב נשים?תוהה לי
נשמע כיף
כן למה לא... אנחנו בלי קשרבתאל1
משתדלות לעשות איזה לימוד נשים או מפגש פעם בחודש ככה החברות .. לא שתמיד יוצא...
לא נותר לי אלא לקנא ולפרגן תוהה לי
מוזמנת! 🤗בתאל1
הולכת וכבר חוזרתבתאל1
משתדלת לעבור באיזה מכולת או סופר אם פתוח ולקנות משהו...ככה אחלה תירוץ.

או - הולכת למפגש נשים או אמהות...
אמא שלי אמרה לנובאת אליי פתאום
שהיא הולכת "לחברה", אבל האמת שבגיל יחסית צעיר סיפרה לי מה זה מקווה אז לא ממש הרגשתי שיש פה סוד.
אני רוצה לדעת אם זה הגיוני ההוצאות של הסופר שלנובכינוי אחר

ראיתי שיוצא לנו בין 3500 ל4300 ש''ח לחודש כולל טיטולים חומרי נקיון.

זה הגיוני סכום כזה למשפחה של 6 נפשות?

הורים ו4 ילדים.

אם מתאים לכן אשמח שתכתוב כמה אתם מוציאות.


(אני מפה בניק אחר)

נשמע לי הגיוני מאודממשיכה לחלום
במיוחד אם אתם מנסים לאכול בריא
מזל טוב ענקשושנושי

לחברת הפורום היקרה @רוני_רון להולדת הבייבי

 

התאוששות קלה ומלא מלא נחת מכל הילדים

 

מחכה לסיפור לידה בדחיפות!!!

מזלטובבב!!!נועה לה
התאוששות קלה ומהירה וגידול מלא בנחת!!! 
מזל טובבב וואו, מרגש ממש אחרי כל מה שהיה!אורוש3
רק נחת ובריאות @רוני_רון
מזל טוב!אן אליוט
התאוששות מהירה והרבה נחת
וואי מזל טוב יקרה❤️❤️❤️❤️❤️חמדמדה
מזל טוב!!אפרסקה
יהההה מזל טוב!השקט הזה
מזל טוב 🎉סטודנטית אלופה
שתגדלו אותו בנחת ושמחה
יאאא מזל טוב!! מרגש!מאוהבת בילדי
וואו צמרמורותתת.. מזל טוב!!!פרח חדש
מזל טוב רוני רון יקרה!!!אחת כמוני
מזל טובבברקאני

יואו חיכינו איתך

איזה מרגש

איזה מרגש זה שכולן מגיבות לייייי באיחולים חחשושנושי
חח לפחות עד שהיא תגיב ירושלמית במקור
מזל טוב!שמ"פ

זוכרת את כל הסיפור של תחילת ההריון


מרגש מאוד !

הרבה נחת להתאוששות קלה 

וואי מזלטוב! לגמרי מחכות לסיפור!ירושלמית במקור
מזל טוב!!!❤️❤️פצלושון
מזל טוב!! שתרוו ממנו המון נחת❤️יעל מהדרוםאחרונה
בעקבות השרשור על הסכום הוצאה בקניותאונמר

של @בכינוי אחר (תודה לך)

שאלת המשך נוספת למי שיש לה כח -

 

כשאתם רוצים לצמצם כי אתם מבינים בההוצאה גדולה מידי,

לא דווקא של מזון, כל ההוצאה שלכם בכללי.

מאיפה מתחילים?

 

אנחנו לגמרי מפרגנים לעצמנו וקונים כל דבר שרוצים. וזה מצטבר.

הדרך היחידה היא להגיד לעצמי 'לא את לא יכולה היום לצאת עם חברות כי חארם על ה200 שקל'? או שיש דרך אחרת ואני לא מבינה?

לא באלי לחיות ככה.

לא באלי לחיות עם להגיד לעצמי לא.

אבל אולי אין מנוס.

 

תודה!!

קיים אצלנו גם,אונמר
אבל עדיין קשה לי. לא כייף לי להגיד לעצמי לא, לא מצד לשקף את זה החוצה...
מקווה שמתאים בפורום פה.. מרגישה פה הכי בנוחאור מאיר
הזוגיות שלנו קצת עלתה על שרטון, אנחנו כבר אחרי 3 סוגי טיפול, והאמת אני מיואשת ממש. אשמח אם למישהי יש המלצות על פודקאסט טוב על זוגיות ומיניות... )יודעת שה לא מה שיפתור את הבעיות. אבל בתקופה שאנחהו רחוקים אני רוצה לנסות לשמוע...(
ממליצה בחום על התכנים באתר של מרכז יה"לאלישבע999

מרכז יהל - מרכז ייעוץ והדרכה לחיי אישות


ארגון ותיק ופעיל בתחום שאת מחפשת - עם עשרות פודקאסטים ומאמרים מצויינים

תודה! הסתכלתי קצתאור מאיר
ואני רואה שזה דברים פחות פרקטיים. מחפשת ממש משהו ללמוד, ולא סתם.ךהרחיב אופקים )למרות שזה נחמד. אבל פשוט לא כרגע..(
הייתי הולכת לטיפול אישינעמי28

לדעתי הרבה יותר יעיל, ואם גם בעלך בקטע לטפל בעצמו, אז בכלל.

בסוף המון הקונפליקטים הזוגיים סובבים סביב פצעי ילדות אחד של השני שנפגשים. לכן לנו טיפול אישי עזר הרבה יותר.


בקשר לפודקאסטים יש של אסתר פרל ( באנגלית)

יש את הפודקאסט של פאולה וליאון ( לא יוצאים פרקים חדשים אבל יש שם אוסף של הקלטות טובות)


וכל פודקאסט של התפתחות אישית יעזור.

היינו בטיפול אישי..אור מאיר
אנגלית פחות אבל אנסה את השני
ולמה לדעתך לא היה שינוי?נעמי28
לא אומרת שלא היה שינוי..אור מאיראחרונה
היה שינוי והיינו מאוד מרוצים. אבל כרגע פחות טוב... מאמינה שטיפול זה לא קסם לכל החיים בסוף..
לא יודעת אם תתחברישומשומ

יש פודקאסט שנקרא מטהרת לעצמי- פודקאסט בכל נושאי הבית היהודי, זוגיות, נשיות, טהרה ומה לא…

אולי תמצאי שם תכנים גם בשבילך.


ובהצלחה רבה! 

תודה! אבדוקאור מאיר
סחרחורות חזקות וגלי חום בתחילת הריון- מישהי חוותה?מעיין34
בהריון הקודם חוויתי חשבתי שזה בגלל דימומים שהיו לי.

ועכשיו שוב, 

אוף אני מזדהה כל כךפומלה
זה יותר מאתגר מבחילות, אני מרותקת במיטהמעיין34
עלית על טיפול?
וואו קשה. אקנה שלוקים וקרטיביםפומלה
אני עם קוביות קרח לבחילות, אבל לסחרחורות?מעיין34
אוקיי יש לי עדכוןןןן סוכריות מציצה לימון!! וואופומלה
חובה!
לסחרחורות?? איזה קניתמעיין34אחרונה
את מניקה במקביל?ממתקית

לי היה כך כשהנקתי עם ההריון..

כן והוא בתקופת שיניים אז הוא נדבק אליי גם שעהמעיין34
מה עזר לך? חייב להפסיק?
אני אישית הפסקתי להניק, כי הבנתי שהסחרחורות הן בשלממתקית

ההנקה.
כשהפסקתי להניק- עברו הסחרחורות.
אין ברירה...

לי היו סחרחורות נוראיות בתחילת הריונות (בעיקר)...מתואמת
מתי עברו? ואין טיפול?מעיין34
כשאתן רוצות לצאת לערב בנות / הופעה -רבותבנות

מה תעשו?


סבתא שלי רוצה שנצא ביחד להופעה

בסגנון של הצגה / מחזמר / זמרת

אבל אנחנו פשוט לא מוצאות משהו רלוונטי 😯


אולי יש לכן רעיונות בשבילנו??

סגנון דתי לאומי דוס

(עדיפות לראשלצ ודרומה אבל תכלס נזרום)

אה... וצריך להיות רלוונטי לגילאי 16-76

יש לנו סיכוי?? 🥴

וואו טובה! תודה רבה!!רבותבנות
מחפשת המלצה למתקן מגנטי לניקוי חלונותרוני 1234
מכירות משהו מוצלח?
טוב אולי אתן מנקות בדרך אחרת…רוני 1234
אז מה השיטה שלכן?
השיטה שלי הכי פשוטה -מתואמת

לא לנקות🤭

דווקא קניתי פעם מגב מגנטי כזה לחלונות, אבל אפילו לא ניסיתי להשתמש בו...

חחח זו גם היתה השיטה שלירוני 1234
אבל אני כבר מתגעגעת לנוף המהמם שפעם ראו מהחלון שלי
הנוף מהחלונות שלנו הוא בנייניםמתואמת

אז אולי לכן אני לא רצה לנקות את החלונות🤭

(אבל האמת שהם רוב הזמן פתוחים, אני לא אוהבת חלונות סגורים...)

חח בול. גם שלי😅השקט הזה
כנ"ל חחחשמ"פאחרונה
אני מכירה את הרובוט מעליאקספרסטארקו

הוא ממש חמוד

לא ניקוי מושלם הוא קצת משאיר סימנים

אבל ממש אחלה


אין לי אותו אבל לחברה טובה שלי יש.. זה שהוא כמו 2 עיגולים כזה.

יש לי כזה ואני ממש לא אוהבת...וואלה באלה
אולי הוא מנקה אבל משאיר סימנים של עיגולים על כל החלון
נעלי צעד ראשוןרקאני

איפה קונים?

כמה משלמים?

מה צריך לבדוק?

ואיפה קונים נעליים חגיגיות במידה פיצית?

אני יודעת שהכי חשוב לבדוק שהסולייה גמישה. תנסי לקפאביגיל ##

לקפל את הנעל וכך תוכלי לדעת אם הסוליה גמישה מספיק

אני אוהבת את הנעליים של פאפיה

אני קניתי בפאפאיהאיזמרגד1

במבצע באתר ב75 שח

אם את צריכה מידה 19 שזה קטן כנראה יהיה לך מגוון גדול יחסית של נעליים שנשארו מהם מידות

תודה!רקאני
אפ את מחפשת נעליים חגיגיות שאמורות לשמשהשקט הזה

כמה פעמים בודדות ולא ממש להליכה, אז תחפשי בחנויות ילדים כמו שילב, גולף קידס כזה..


אני מתכוונת למשהו כזה-

סניקרס בגוון חאקי

אני צריכה גם וגםרקאני

היא התחילה ללכת לפני כמה שבועות

אז היא צריכה כבר נעליים טובות

ויש לנו חתונה אז היא צריכה גם חגיגיות...

אם כבר אז שיהיו טובות לשבת

אני חושבת שנעלי שבתהשקט הזה
קשה למצוא במידות קטנות. אז הייתי קונה משהו פושט לחתונה, ונעלי צעד ראשון טובות לשאר הזמן, גפ לשבתות. אני חושבת שהתחלתי למצוא נעלי בובה לבנות שלי רק ממידה 21 כזה..

ובעיקרון לא צריך נעליים שדווקא מוגדרות כצעד ראשון, צריך שיהיו מספיק תומכות לרגל, ועם סוליה רכה אבל מניסיוני במידות פיצקיות קשה למצוא משהו שהוא לא צעד ראשון.


אם את צריכה יותר קטן ממידה 19 אז אני מצאתי רק בנמרוד מידה 18 של אלפנטן.

תודהרקאני

אני לא יודעת איזה מידה היא

נלך לחנות ונמדוד מקווה ש19 יהיה טוב

 

קניתי בנמרוד נעליים חגיגיות אבל יותר לבניםמעיין34
צבע חום לבן, ולא כמו כל הצעד ראשון שהן צבעוניות כאלה
יש לפאפיהעלמא22

הפיזיותרפיסטית של הבת שלי המליצה לנו על הנעליים של פאפיה ונמרוד.

חשוב שהנעל תחזיק טוב את הרגל, בעיקר מאחורה.

לפאפיה יש חגיגיות יפות שהן צעד ראשון. גם אנחנו מתכננים לקנות לה כאלה לאירוע שיש לנו

תודה רבה!רקאני

לפאפיה יש חנות? או שחנויות מוכרות נעליים שלהם?

יש חנותיעל מהדרום
גם וגםעלמא22
את יכולה להתחיל בלהציץ באתר שלהם, זה כבר יתן לך כיוון 
רעיון טוברקאני

תודה!

חגיגיות אני הזמנתי מתוקות ממש משיין, טמותוהה לעצמי

או עלי אקספרס

איכות פח, רק לזמנים שרוצים שתהיה חגיגית ויפה. עולה גרושים.

מאוחר מידירקאני

זה לא יגיע לי עד האירוע

אפשר בטוגו, אני קניתי לבת שלי נעלי בובה מתוקותטארקו

עכשיו קצת יקר שם עדיין לטעמי

אבל אם זה חשוב לאירוע הייתי קונה

אני מחכה לסוף עונה

מאיזה אזור את?Doughnut

בבני ברק יש כמה חנויות שיש גם נעליים אלגנטיות לשבת ואירוע במידה 19.

אם רלוונטי לך בשמחה אתן לך שמות וכיוון (כמה רמות מחיר...)

מבנימיןרקאני

בני ברק רחוק לי

תודה

אגב יש בנקסט במידה הזו דברים ממש מתוקיםDoughnut
אם יש לך שבועיים לחכות הייתי מנסה
לשים לב שהנעל עם סוליה גמישה! זה ממש חשוב!ד' הוא האלוקים

זה מקבע להם את ההליכה, 

וכשהסוליה קשה זה ממש לא טוב, ולא נוח...

תודה!רקאני
יש לי נעל לבנה חגיגית בצבע לבן מידה 19שושנושי

אם רלוונטי לך, אנסה למצוא דרך להעביר לך.

הן עלו 400 שקל, הילד נעל אותן אולי 4 פעמים.

אעביר לך בשמחה, רק תגידי איפה את גרה אני בשבוע הקרוב צפויה להגיע למרכז בכל מקרה. 

קוראת שאת מבנימין, באסה. כותבת לך בפרטישושנושי
ולי יש תכלת לקDoughnut
גם במצב מצוין ממש ויקרות מעור, גם במידה 19. אם מעניין אותך יכולה לשלוח לך תמונה שתראי.
אם היו במידה 20-21 הייתי לוקחת. נשמע מתוק!!!שושנושי
😘Doughnut
מתוק ממש, ויוניסקס, ועם תמיכה טובה לרגל- גבוה מאחורה ותומך. אם יש מישהי שמעוניינת- באהבה.
וואי היא לובשת שמלה תכלתרקאניאחרונה

אני אשמח לתמונה

מתאים גם לבנות?רקאני

אולי יעניין אותך