למרות שרציתי וניסיתי
לא מצליח לעכל שאינך פה.
של תקרא איתי שניים מקרא בהגייה
שלא אשיר איתך עוד פיוטי שבת בעגה
לא הספקנו להפרד. גם שנתיים לא הספיקו
שנתיים בהם לווינו אותך ניתוח אחר ניתוח
כימו אחר כימו. אני זוכר שלמדתי איתך בבא קמא
הכונס צאן לדיר איזה בהירות. גם ממיטת חוליך
לראות אותך דועך היה קשה.
להתקשר פעם בשבוע לשמוע אותך מצטרד לאטך
השיער נשר עד השלב שהפסקת את הטיפולים כי הם לא עזרו.
איך יכולת סבא איך ללכת ככה להשאיר אותנו כל כך לבד
העולם משתגע בלעדיך
מי כמוך ידע לדבר עם אנשים בשפתם
פלא שמייד אחרי שהלכת איש אינו שומע את רעהו.
איזה חיים סבא פשטות צניעות לקחת תפקיד כל כך גדול על עצמך
ועמדת בו.
אני זוכר שאת הילד האחרון שלימדת לבר מצווה לא יכלת לבוא לבר מצווה שלו.
לא יכלת לצאת מהבית. אז ביקשת מאבא שילך אליו ויעזור לו.
אני ראיתי אותך מלמד אותו בשקט כי לא יכלתצלדבר בקול.
בצרידות לא אופיינית לך הסברת לילד בחן ובטוב טעם את מסורת השתלשלות הדורות.
את הטעמים לקריאה בתורה. את המתיקות שלך אי אפשר להסביר.
אני מוכן לתת המון רק לשבת איתל עוד פעם ללימוד של הפרשה בטוב טעם ודעת.
יש לך זכויות רבות.
כמנהיג קהילה כמארי וכסבא.
סבא אני אוהב אותך רציתי לכתיב לך את זה מזמן.אבל תבין אותי באמת היה לי קשה.
אני בוכה תוך כדי הכתיבה עכשיו.
אז מה הפלא שכל דבר פה מזכיר לי אותך כל כך.
מתגעגע מאודד

