סיפורים מצחיקים מבית הספרחושבת בקופסא

בעקבות הצלחת השרשור הקודם ספרו סיפור מעניין שקרה לכם בחופש - נוער וגיל ההתבגרות 

אני רוצה לפתוח שרשור כיפי בלי ויכוחים חדש!  כי זה לא כל מה שאנחנו עושים כאן.

 

הנושא שהכי כיכב בשרשור הקודם היה סיפורים מצחיקים מבית הספר היסודי\ האולפנא\ הישיבה\ הסמינר (אפילו שזה תכל'ס היה ניצלו"ש, אבל גם אני עשיתי את זה, אז זה בסדר)

 

יכול להיות סיפור על מורות\ מורים\ רבנים\ ור"מים שלימדו אתכם וכאלה שלא (כמובן במידת הכבוד הראויה- צוחקים איתם ולא על חשבונם)

יכול להיות סיפור על חבריכם או חברותיכם לכיתה (כמובן רק אם אין לכם גם חברים וגם חברות באותה הכיתה  )

או כל אירוע מצחיק שמקושר למסגרת המוסד הלימודי שבו חונכתם בכל תקופת חייכם.

(לזקנים שביננו יש אישור לכתוב על אירועים מישיבת ההסדר @נשמה כללית אבל אם זקנים יותר יסתננו לשרשור אין להם אישור לכתוב על צבא או על מסגרת לאפילו יותר זקנים )

 

התיוגים עדיין לא עובדים לי, מי יודע מתי הם יתחילו לעבוד, אז בבקשה תייגו את הכוכבים מהשרשור הקודם:

@הכל לטובה!

@שפרינצא בוזגלו (שנצחה בשרשור אפילו שהוא לא היה תחרות)

@תות"ח!

@קורא ממעמקים

@ה' אור לי. (שמוחמאת שמתייגים אותה, אז נפרגן לה שוב)

@לראות בטוב

@הפילוסופית

@מתנחל בראבק

@טונה (לא דג)

וכל מי שיש לו מה להוסיף מוזמן להגיב גם כן

 

אה, אסור להזכיר את הסיפורים שכתבתם בשרשור הקודם, (אפילו שהם היו מעולים) בואו נגוון קצת.

אני אתחיל שובחושבת בקופסא

כשהייתי בכיתה ו' היה לנו במערכת ביום חמישי בשעתיים האחרונות ספורט- דינים, ואז הביתה.

כמובן שהסידור הזה לא היה אידאלי, היינו מאחרות קשות לשיעור דינים כי מורות לספורט לא משחררות עד הדקה האחרונה, ואז גם הזמן שלוקח להתארגן ולעלות לכיתה, בתוספת עצלנות של סוף היום בסוף השבוע...

בערך חצי מהשיעור היה הולך לפח באופן קבוע.

 

בסביבות סוף שנה, בקיץ החם של אזור מדברי, היה לכולן ממש חם אחרי השיעור ספורט הזה.

אז עד שהזדחלנו לכיתה, אין לי מושג מי התחילה את זה, אבל לאט לאט בנות פשוט לקחו את המחברות שלהן, (מחברות קטנות בלי סליל של יסודי) ונפנפו בהן כמו מניפה. (וכמובן כמו חסרת המחשבה העצמאית שאני, עשיתי את אותו הדבר כמו כולן)

 

ככה במשך כמה דקות, אף אחד לא אמר כלום, כולן מנפנפות והרב\ מורה (אני באמת לא זוכרת אם הוא היה רב או מורה) פשוט בוהה בנו.

אחרי כמה זמן בסיטואציה המוזרה הזאת, הוא פשוט קם ואמר שהוא מכתיב עכשיו משנה בארמית וצריך להגיש אותה בלי טעויות בסוף השיעור.

לא היה ברור אם הוא רציני, עד שהוא פשוט התחיל להקריא את המשנה הזאת בלי אזהרה, ואף אחת בכלל לא פתחה את המחברת כי כולן נפנפו בהן!

בסוף מישהי מצאה את המשנה הזאת בחוברת שלנו, והשמועה עברה לכולן, אבל הרגע הזה של השוק אחרי שכמה דקות הוא לא עשה כלום בתגובה למצב הזה כבר כמעט חשבנו שהוא בסדר עם זה, זה היה מפחיד!

כנראה שזה הצטבר לו עם הזלזול הכללי בשיעור שלו עם הסידור של המערכת, באמת הוא די מסכן וזה לא היה בסדר.

תודה רבה, תרצי לספר סיפור?חושבת בקופסא


תודה על התיוגילדה998

אממ אז ככה:

במחנה של השנה היינו בקייאקים היינו 6 בנות בכל קייאק ו2 קייאקים של מורותינו הכבודות והמנהלת כמובןבוכה/צוחקבסופו של דבר הם לא ידעו לשוט ובגלל שהיינו מאחוריהם נאלצנו בדחילו וברחמו לחלץ אותם איזה 6 פעמים

והצרחות שלהם במפל של ה6 סמבוכה/צוחק

מהבית ספר עצמו:

בתור תוכנית של לא-יודעת-מה היינו צריכות לצבוע את הספסלים שנמצאים ליד כל כיתה-לעצב אותם כאילו

אז לפני זה המורה לקחה אותי ועוד שתי חברות שלי לצבוע אותם בלבן לפני שיתחילו לצבוע ולעצב אותם...קיצר לבשנו שקיות ניילון שחורות (עירונסטיות שלא סובלות להתלכלךכאילו מוציא לשון)ולא יודעת למה לא שמתי לב שזה עליי ואז ירדתי למטה לקנות עוד צבע והשקית עדיין הייתה עליי ולא הבנתי מה כזה מעניין בי שכולם מסתכלים

כל הכבוד על העבודה הקשה.מתנחל בראבק


יאאישראלית2❤🇮🇱
חח אוקיי מממ ביום ירושלים אני וחברה שלי הסתטבבנומכזה עם השכבה בירושלים..(מטעם האולפנא יעניי..)קיצר כולי כזה בהתקף בלחיזם תופקת לחברה שלי מרפקים יוו תראי אותו,וכזה גינס,וכיפה כזאת ואיי ואיי והיא זרמה איתי בלית ברירה..קיצר אחרי מלא זמן שדיברנו על זה ושל שמנו לב (נראלי יותר בכיוון ששמנו לב אבל התכשנו והיינו באורות כזה) קלטנו שהמחנכת מהאחורנו עם חיוך כזה..שמעה הכל..פאדיחה🤦‍♀️
ועוד משו,חברה שלי באחת ההפסקות לקחה כזה ענף וחיברה לו פרחים סגולים..קיצר היא הביאה לי כזה בתור זר ולקחתי אותו לכיתה..שחברות שאלו אותי מזה עניתי בקול ובחוסר טאקט בעלי הביא לי כמובן שאותה מחנכת שמעה..ואיי כמה סיפורים יש לי...צריך לפתוח גם שירשור פאדיחות בלחיות
יאללה את מוזמנת לפתוחחבלחית בנשמה

זה יהיה ממש מצחיקחיוך גדול

ירושלים כעיר ידועה כמעוררת בלחיוּתקורא ממעמקים


יפה אמרת😂ישראלית2❤🇮🇱
ואי שכחתי כבר מי זו שושיאדית האמת... 😅שושיאדית


כן, וואו התגעגעתיאמרלד
אממ אז את פה או לא?
מפצלש אולי..
לא פה כמעטשושיאדית

יש הרבה לימודים ועבודה בחופש...

 

למרבה האירוניה

אממממקורא ממעמקים

אמממממ

אממממממממ

אין לי כלוםעצוב

פעם מישהו נתן לי אגרוף לעין ושבר לי את המשקפיים, ונכנסו לו ליד רסיסים מהזכוכית, הוא הסתובב עם תחבושת איזה חודש אחרי זה והיה מראה לי את התחבושת כאילו אני אשם בזהבוכה/צוחק

איך שאני שברתי את היד היה סיפור שלםחושבת בקופסא

באריאל יש חידון תנ"ך ושנה אחת כשהייתי בשבט הראל החליטו (אני לא יודעת אם רק הסניף שלי או כל התנועה) לעשות "מרוץ לתנ"ך"- תחנות ברחבי העיר שכל שבט צריך להגיע לתחנה ולענות על שאלות כדי לקבל רמז לתחנה הבאה, ואז בסוף שבט אחד מנצח.

 

באחת התחנות אני ועוד בת אחת רצנו כ"כ מהר לפני כל השבט וכמעט הגענו לתחנה לפני בנות משבט אחר.

התחנה הזאת הייתה במה באמצע פארק, היה דשא נמוך וכמה מושבים מאבן בירידה כמו אמפי ואז הבמה הזאת, מתחת להכל.

 

אני רצתי במורד הזה והחברה האחת עצרה ועודדה אותי לרוץ כי היה לי סיכוי להגיע ראשונה ולזכות בתחנה הזאת בשם כל השבט.

רצתי כ"כ מהר עד שדלגתי על מדרגות הישיבה האלו כמעט לגמרי, ונחתתי בסוף על הרצפה.

עצרתי את הנפילה עם היד, שספגה את כל המכה.

 

כמה זמן כולם קרקרו סביבי והתקשרו לאמא שלי, אבל בסוף כל השבטים עברו את התחנה הזאת וגם המפעילות פשוט המשיכו והשאירו אותי שם.

ישבתי במדרגות של הבמה הזאת שלושת רבעי שעה בכאבים  עד שאמא שלי באה. ברגל. עם האחים הקטנים שלי שאז היו בגן.

 

ועד שהיא סוף סוף באה, היא לא רצתה לשלם לטרם, (אחר כך גיליתי שמדובר על משהו כמו 70 שקל) אז הלכנו בנחת לקופת חולים במרכז המסחרי שהיה לא כ"כ רחוק, והתפרצנו לרופא משפחה בלי תור כדי שייתן הפניה לטרם.

כמובן שכדי לאבחן באמצעי הרפואה המתקדמת של ימינו, הוא לחץ על נקודה ביד ימין, ועל אותה נקודה ביד שמאל, ושאל איפה איפה כואב. (כשאני בוכה מכאבים כבר שעה) 

בסוף הוא נתן את ההפניה, ואז הלכנו ברגל בנחת, עם ילדים קטנים, עד לטרם.

 

והבניין של טרם משותף למקום העבודה שאמא שלי עבדה בו באותו הזמן. אז היא ממש לא הייתה בלחץ ופטפטה עם העובדים שלה שעלו וירדו במעלית.

"אה, כן מה נשמע? לא אני לא עובדת עכשיו, הבת שלי שברה את היד והיא בוכה כבר מעל לשעתיים, אבל יש לי זמן לדבר"

 

בסוף אחרי כמעט 4 שעות (כי גם בטרם משום מה לא ממהרים, למרות השם) חבשו לי את היד והיה לי גבס.

 

אה, והשבט שלי ניצח מקום ראשון בתחרות.

ואני עדיין כועסת על אמא שלי שלקחה את כל הזמן שבעולם והתקמצנה על 70 שקל.

אפילו שזה היה לפני 7 שנים.

וואי וואי נראלי יהיה לך מזה טראומות לכל החיים...חסרת טאקט


את האמת שזה סתם סיפור, לא ממש מפריע לי בחיים עכשיוחושבת בקופסא


תודה על התיוגב"ש

חח ואו יש לי הרבה סיפורים..

אבל אין לי זמן לכתוב עכשיו.. אז בהמשך נכתוב משהו

 

ה' אור לי.

@ה' אור לי. (שמוחמאת שמתייגים אותה, אז נפרגן לה שוב)- אני ממש מוחמאת!

וואו יש לי אינסוף סיפורים מהבית ספר... פעם אחת רצתי ואז נתקעתי במורה, קרה לכם? עכשיו בתור החנונית של הכיתה היא חייכה אלי כזה... "מה קרה את בסדר?" וואו איך התחפפתי משם...

אממ אבל אני רוצה סיפור טוב באמת! אממ תנו לי לחשוב...

היינו במדרסה והטבעתי את המנהלת... בכוונה... אולי לא כזאת חנונית בעצם... סתם זה אחרי שהגעתי למסקנה שאם אני אהיה חנונית לא יהיה לי מה לספר לילדים שלי כשאתחתן...

מממ מה עוד היה? (חושבת, חושבת) יש לי אנספור סיפורים-

המורה שלי שאלה אותי אם אני אוהבת אותה ואמרתי שאני אוהבת אהבה גבולית.

עשיתי חברותא עם חברות והמורה אמרה לנו להכנס ופשוט אמרתי לה "המורה, את עושה ביטול תורה"

פעם אחת הייתי באוטבוס והתעצבנתי על הבית ספר, ופתאום אני קולטת את מי שאחרי על הניהול... ובעלה של המנהלת מאחורה. 

מממ כרגע לא עולה לי סיפור טוב באמת, אחזור לפה מאוחר יותר.

 

חחחחח יאוווב"ש


אהבה גבולית והביטול תורהה קרעת😂😂😂ישראלית2❤🇮🇱
.....תות"ח!

נדמה לי שכתבתי את זה פעם אחת בשרשורים פה- קראתי למורה שלי ביסודי אמא ואז היא התחילה להגיד כמה היא אוהבת שקוראים לה אמא, גם אם בטעות, וזה אומר משהו וכו'....בזמן שאני בוחן את הרצפות האם הן ראויות למקום קבורה....

 

בישיבה הקודמת שלמדתי בה השולחנות פינג פונג היו בדיוק מעל גני ילדים, וקרה לא פעם ולא פעמיים שהלכנו להביא כדור מהגן... (וגם קרה שטיפסנו בלי רשות והגננת ראתה אותנו...😅)

 

יש לי עוד אבל לא עולה לי עכשיו, אולי מאוחר יותר...

חח גם לי נפל כדור לשם והגננת צעקה עלינוקורא ממעמקים


פעם הייתם באותה ישיבה?מתנחל בראבק


אממ, אף פעם לא היינו באותה ישיבה בו זמנית😂קורא ממעמקים


שניכם עברתם ישיבה באמצע כאילו?מתנחל בראבק


אני עברתי לפני שהוא הגיע לישיבה, מה לא מובן...?תות"ח!


מובן, אתם מכירים אחד את השני באמת?מתנחל בראבק


לא...תות"ח!

אבל בש"א קצת חשפנו פרטים....

יאללה גם אספרהכול לטובה!
איך נשבר לי היד נסעתי באופניים בירידה תלולה בכביש ככה איזה 10 פעמים , כולם עושים את זה... אמרתי לעצמי פעם אחרונה ואז הגיע אוטו והזזתי את האופניים הצידה ונפלתי בוום ואז הנהג זה היה מנהל בית ספר של הבנים
כאלו אצלנו היסודי היה ליד ליד הנהלה אחרת , הוא הרים אותו בלחץץ הטיס אותי הביתה ואף אחד לא היה בבית רק אח שלי ואח שלי לא יודע מה עושים אז הוא התחיל ללחץ תעשי ככה תעשי ככה הוא כמעט בוכה בלחץ בבהלה...
הייתי בכיתה ו" וכולי מובכת ממנהל ובלחץ מאח שלי הוא גדול ממני ב8 שנים כאלו יש ביננו עד אחים...
קיצר

קיצר זה היה ביום שישי נסעתי לשבת לחברה ואני כזה סתם כןאב לי היד ...
וחברה שלי צחקה וירדה עלי שקשה לי עם היד וביום ראשון קבעו לי גבס...
זה היה מתסכלל וכיףף
*אספר (זה מציק לי)חושבת בקופסא


אין אנשים שמציק להם שמתקנים אותם?קורא ממעמקים

לא אכפת לי שתיקנת😅, אני גם עושה את זה לפעמים, אבל בגלל שתלית את זה בזה שזה מציק לך אני מתפלסף😆

אם זה לא היה מציק לי לא הייתה לי סיבה לתקןחושבת בקופסא


....תות"ח!

זוהי טענה אגואיסטית, סליחה שאני ככה יוצא עלייך...

פשוט זה עניין שמאוד חשוב לי, ואני לא מתקן כי זה מציק לי *אישית*, אלא כי זה באמת חשוב לי שידברו תקין.

אם זה מציק אישית זה מציק ציבורית?חושבת בקופסא

אתה אומר אותו הדבר במילים אחרות:

יש שגיאת כתיב

לא נעים לראות שגיאת כתיב (בין אם זה אישית או ציבורית או משהו אחר)

מעירים על שגיאת הכתיב.

 

אני לא רואה משהו ששווה להתפלסף עליו.

מה הקשר...?תות"ח!

אותו דבר את יכולה לעשות על מלא דברים שבסופו של דבר נראים כלפי חוץ אותו דבר.

השאלה היא מה המניע של האדם, האם האדם מתקן כי סתם צורם לו אישית וקשה לו לשמוע ככה, ואז הבן אדם השני שמתוקן על ידך יכול להגיד ולטעון: "לי זה לא משנה". בסדר, אז אולי הוא יכבד אותך בתור בן אדם ולא ידבר לא תקין לידך, אך זה לא באמת ישנה בו משהו ולא יזיז לו, כי כשהוא לא יהיה לידך הוא ידבר כרגיל...

בן אדם שמתקן כי אכפת לו אז חשוב לו שככה זה יהיה והוא לא יוותר, לעומת מישהו באופן פרטי שיכול "לסבול" ו"לסלוח", וינסה להכניס לתודעה של האדם השני שזה חשוב וגם כשהוא לא יהיה לידו הוא ינסה לדבר תקין. (חשוב לא לעשות שיהיה לוחץ ומציק מדי, ברוח טובה, שלא חלילה יצור אנטי...ולראות למי זה זורם ורק צריך דחיפה ולמי זה סתם מציק ולא יועיל בכלום).

ורואים את זה על אנשים, אנשים לא טיפשים, הם מבינים אם ההערה הייתה ממקום אישי שזה "מציק לי", או ממקום של "באמת אכפת לי שככה ידברו, לא בצחוק ולא ממקום של התנשאות ח"ו".

אמנם, מי שנוקט בגישה השנייה לאנשים לוקח קצת זמן להבין שזה אמיתי, אבל ברגע שמכירים את האדם מבינים שזה באמת בוער בדמו, ומתחילים לקלוט, ולפעמים זה גם משפיע.

ואת לא יודעת כמה הייתי גאה בחבר שלי שאמר לי שבזכותי פעם אחת הוא דיבר תקין כי הוא ידע רק בגלל כל התיקונים שלי...😁

באמת שהייתי גאה בו רצח....

מה זה משנה? ה' ישמור...חושבת בקופסא

מפריע לי שאנשים לא מספיק מכירים את השפה היפה שלנו ומדברים לא נכון למרות שלטובתם האישית אני רוצה שידברו כמו שצריך.

ככה זה מתאים לך?

מצאת על מה להתפלסף.

דרך אגבקורא ממעמקים

ספציפית במקרה הזו הכל לטובה כבר כתבה בחתימה שלה שזה קורה לה ולא נובע מחוסר הכרה עם השפהחצי חיוך

אה, סבבה...תות"ח!

סליחה, באמת יצאתי פלספן...😅

סבבה, אז אני אומר שאם זו הסיבה זה קצת משונהקורא ממעמקים

כי יכול להיות שגם לאדם שכתב את השגיאה מפריע כשמתקנים אותו, ויש סברה הגיונית לחשוב ככה, כי ככה זה רוב הציבור, ולכן יש שאלה האם דמי סמוק מדמו של האדם שאני מתקן אותוצוחק

למה משונה...?תות"ח!

לא סמוק טפי, אלא שדמם כחול, עוד יותר.

כך זה המתקנים, הם העילית שבעילית, הטופ שבטופ, פסגת השאיפות של התרבות והפאר של האנושות...

קורא ממעמקים

אני כל היום מתקן את כל מי שמסביבי, בעיקר על אותיות אית"ןבוכה/צוחק אז שמח לשמוע שמעמדי תואם להרגשתי

 

תות"ח!

אני אומר נקים שיטה חדשה שמקבילה לשיטה האפלטונית שבה המתקנים הם בראש פירמידת האדם, המעולים והמובחרים שהם צריכים לנהל את העולם...

וואי, זה מזכיר לי...תות"ח!

סיפור על בן דוד שלי...

בן דוד שלי סיפר לנו שעל כל שן שנופלת לו הוא מקבל כסף, או 10 ש"ח או עשרים, לא זוכר כבר, ואז בירידה לבית שלו הוא נסע באופניים במהירות באופן שהוא לא יכול כ"כ לעצור בשעת חירום, ואז באה חתולה והוא דרס אותה ונפל ונפלו לו מזה שיניים...

ואז הוא התלהב שהוא מקבל כסף כי נפלו לו שיניים...

כמה שיניים נפלו לו?חושבת בקופסא


שתיים...תות"ח!

לכן התלבטתי אם זה עשרה שקלים או עשרים על כל שן, כי אני לא זוכר אם בסה"כ הוא קיבל עשרים או שעל כל שן הוא קיבל עשרים...

אני אספר עד משוהכול לטובה!
שאיזה שלוש פעמים אני כותבת ובאמצע באים עלי , לעוזר בבית אז אני מפסיקה ושוב באה לכותב... ככה
מקווה שעכשיו זה כן ישלח

אז ככה ביסודי הבית ספר בנים היה לדינו וחלק מכיתות של הבנים צפו על המגרש של כיתה ו'
כיתה ו' זה השנה אחרונה.. ביסודי שלנו
בכיתה ו' תמיד הבנים היו זורקים עלינו שקיות מים וחוטפים לנו את הכדור ככה היה מריבות ומלא מריבות...
כיתה ו' קיצר שנה מצחיקה
וגם ללכת להסעות צריך לעובר דרך הבנים (אפשר לעובר דרך הבנות רק שזה יותר אורך...)
תמיד לצאת משער זה היה כמו דיר כבשים השומר היה פותח בום ריצה מטורפות!!
וכמה וכמה פעמים קרה שנפלתי ורצו עלי מרוב מהירות..
אז החלטתי לטפס מעל השער ככה עשיתי כול פעם
ככה כמה בנות וכמה בנים קיצר הייתי פעם טפסנית חח
מה זה משנה?? מה קרה לחתולה??קורא ממעמקים


הלכה לעולמה.תות"ח!

יהיה זכרה ברוך...

|תם הטקס|

|הקהל מתבקש ללקק את כפותיו ולסדר את שפמו|
(אגב, מכיוון שצניעות נלמדת מחתול ((אם לא הייתה תורה וכו'...עיין שם שם, לא זוכר את המקור המדוייק)), אז הטקס נפרד....)

יש מצב שמסלש?קורא ממעמקים

@שחר אורן יודע להגיד לנו מה המקור?😅

....תות"ח!

תשמע, יש סיכוי גדול שזה מופיע במסל"ש.

אבל לא בתור שורש המקור, אולי מופיע בתור אזכור למשהו, זה מקור יותר קדום מהמסל"ש, זה נראה לי כבר בגמרא, רק לא זוכר איפה בדיוק, לא זוכר מקור מדוייק...(לא בטוח מאה אחוז...)

רגע רגע אני מגגל "חתול צניעות"קורא ממעמקים


מצאתי מצאתיקורא ממעמקים
אשריך...!תות"ח!

היה זכור לי שזו גמרא, אבל לא ידעתי איזו...

אם אנשים בכלל הגיעובלחית בנשמה


ברור שאנשים הגיעו.תות"ח!

גדשו את האולם בהמוניהם.

אולמיהו, זה השם של אולם האירועים והטקסים.

חתולה גמישה וחיננית, בלי מחלות רקע קודמות, לא נדבקה בקורונה או בכלבת, ולא מתה מזיהום בציפורן או מאיבוד דם.

הייתה צעירה במותה וצעירה בחייה.

הותירה אחריה שלושים ושישה גורי חתלתולים רעבים לאוכל חסרי כל...

אנא עזרו להם...!!

צדקה תציל מכלבת...!

לראות בטוב
עצוב מאוד מה נגיד ומה נאמר...

אמממבלחית בנשמה
עבר עריכה על ידי בלחית בנשמה בתאריך כ"ה באב תשפ"א 21:48

לא זוכרת הרבה...

 

לי ולחברה שלי היה מנהג לצאת באמצע\ לקראת סוף השיעור לבקש לשירותים ולצאת אחת אחרי השניה

פעם אחת יצאנו, הלכנו לטייל בבי"ס (זה אולפנה+ אולפנית+ ישיבה+ ישבתית מחוברים אז זה ענקק)

היה צלצול והפסקה אז התחלנו לחזור לאולפנה אנחנו ממשיכות כזה ללכת ומדברות ואז המורה שלימדה אותנו את אותו שיעור עברה לידנו לא ידענו מה לעשות.. היא הסתכלה עלינו במבט כזה והמשיכה שיעור אח"כ היא עשתה לנו בעיות הסכימה רק לאחת לצאת השניה התגנבהצוחק

אני אספרהולך דרכים

איפה שהוא בסביבות כיה ח' יצאנו לקייקים עם כל המחוז שלנו.
השבט שלי ממש קטן אז התחלנו שתיים עשרה ילדים עם שלושה קייקים שעל כל קייק היו ארבע ילדים.
בקיצור לקראת סוף המסלול סיימנו אחד עשרה ילדים עם אחד עשרה קייקים ושלושה משוטים לקייק.
זה היה אחד הדברים המצחיקים לכל אחד היה קייק פרטי ומאחורינו ראינו הרבה מאוד ילדים הולכים ברגל... 

מההה היה לכם אולפנא וישביה מחוברת במבנה???ישראלית2❤🇮🇱
איפה את למדתת שתפי ספרי והסבירייי
אין כ"כ מה להסבירבלחית בנשמה

זה איפה שאני גרה... (אל דאגה אני עוברת שנה הבאה בעז"ה)

וכן זה אותו הנהלה האולפנה ספציפית במבנה נפרד אבל כל השאר מחוברים

ואותו אולם ספורט, יציאה- כניסה (יש 3 אבל לא פותחים אותםחצי חיוך) מעבדה וכו'

אווישראלית2❤🇮🇱
שווההה
חח ממשבלחית בנשמה

את מוזמנתחושף שיניים

....תות"ח!

היה לנו ביסודי איזה מישהו מסכן שבא ממשפחה לא כ"כ טובה, בלשון המעטה..

פעם אחת האב בית הגיע לכיתה שלנו ולקח איתו כמה חבר'ה שיעזרו לו, ואני הייתי אחד מהמתנדבים, כמובן, ואז הלכנו לישיבה התיכונית ליד וסידרנו שם את המחסן, ופתאום הציצו להם דפים של מלא ציונים של כיתות קודמות, ואז הסתכלנו ולכל האחים של אותו אחד היו פשוט מלא ציוני אפס...

מסכנים...

 

היה מנהג מגונה לחבר'ה מהכיתה שלי לבקש לצאת לשירותים קצת לפני סוף השיעור ואז לתפוס את המגרש כדורסל כדי לא להיות מזמין, פעם אחת מלא חבר'ה יצאו ואז הסגן מנהל שהיה ידוע לשמצה והיה ה"איש הרע", הרבה יותר מהמנהל החביב, בא לעברם ואיזה מישהו דיווח להם "מודיעין" ואז פשוט הם ברחו ורצו ויצא שהוא שיחק איתם "חתול ועכבר" כשפשוט הם עושים סיבובים מסביב למבנה של הבית-ספר...

 

היה לנו איזה ר"מ שהיה מה זה גבוה והוא היה עם משקפיים, ופשוט כל הזמן הכדור פגע לו במשקפיים והמשקפיים שלו נפלו ברמי"ם נגד תלמידים, צחקו עליו שהכדור מתמגנט לו לפרצוף... (@קורא ממעמקים, אם אתה לא יודע מי זה אתה מוזמן לאישי...)

 

פעם אחת עשינו איזה מבחן חשוב במתמטיקה או באנגלית, לא זוכר כבר אבל נראה לי מתמטיקה, וכולם כזה בשקט מרוכזים, אפשר לחתוך את האוויר בסכין, ופתאום שומעים צליל של sabway מאחד הפלאפונים של המורות...

 

אני מקווה ממש שלא הסגרתי את עצמי סופית...🙈

אם אזכר בעוד דברים אכתוב בלנ"ד...

הנה לך סיפור על הרב הנמוךפשוט אני..

היה לנו רב אחד מאוד מאוד נמוך בישיבה התיכונית. כמה נמוך? בהכתרה, כשהתלמיד שחיקה אותו עלה על הבמה, התנגן ברגע השיר "במדינת הגמדים".

 

 

באחד השיעורים, הרב התחיל לדבר איתנו על ענייני הדור. 

"אתם דור מאוד מפונק", זעק הרב. "כל היום שמפונים, דאודורנטים, אפטרשייבים... אני בצבא הייתי מתקלח עם מרכך כביסה!!!"

 

מיד עניתי לו "הרב, במחילה... אולי בגלל זה התכווצת?"

 

כולם היו על הריצפה...

הוא זרם עם הבדיחות על "שיעור הקומה" שלו? חושבת בקופסא

יש לנו באולפנא מורה ענקית, כמעט שני מטר גובה.

הבת שלה הייתה המדריכה שלי וגם היא הייתה מטר 80 לפחות. (והמחנכת שלי היא גיסתה או אחותה, הם משפחה ממש נוכחת באזור)

תמיד רואים אותה מתכופפת כדי לעבור בדלתות, אבל לא סתם מתכופפת קצת, אלא ממש מורידה את הראש כי הבובו מוסיף לה עוד גובה.

הכי מצחיק כשפעם ראו אותה במסדרון מדברת עם אחד הרבנים. הוא רב כזה מכובד מבוגר בן 50-60, ולידה הוא נראה ממש גמד והראש שלו לא הגיע לכתף שלה, היא ממש התנשאה מעליו.

אין חוק נגד בובואים מעל גובה מסוים?פשוט אני..
הבובו בגודל רגיל, זאת היא שגבוהה באופן לא רגילחושבת בקופסא


הבנתי, לזה התכוונתיפשוט אני..
😅שושיאדית

ואי זה חזק!

אמ... סיפור מצחיק על מוסד לימודי?שושיאדית

לא יודעת למה כשאני מנסה להיזכר, הכל נמחק...

אוקי...חסרת טאקט

עשיתי שיחה עם העוסית - (לא נפרט את תוכנה..)

ואז בסוף אני באה ללכת ואני אומרת לה - תקשיבי אני שונאת את המצבים המביכים האלה שאתה לא יודע איך להגיב. אפשר להתעלם ממך?

אז היא כולה לא מבינה מאיפה זה בא- אהה כן...

ומאז אני מתעלמת ממנה. 

 

יש לי עוד סיפור אבל הוא ארוך ואני מתעצלת...

לי היא אמרה ליהכול לטובה!
מהתחלה לתעלם ממנה...
כי היא יודעת שזה לא נעים...
וואייחסרת טאקטאחרונה

חמודה העוסית שלך...

 

אנשים שומעים את זה ונשפכים עלי...

...אמרלד
זה יותר היה תעלומה מסיפור-
המורה שלי הגיעה כל בוקר עם מזוודה וחזרה איתה.
כמה סיבות קדוחות המצאנו,
כמה השערות הזויות העלנו...
לבסוף באיזשהו הקשר היא ספרה שהם משפצים
אה, ולכן היא גם מביאה מזוודות לדירה השכורה🤓

ופעם פעם כשלמדנו שם מספר
אני זוכרת שהיה דף השלמה כמה קוקואים יש בכיתה
ספרנו את הנוכחות + המורה
היא התעקשה שטעינו בספירה 🧐😳

חחחח ומורה שרצתה להעניש 5 בנות,
שמה 4 בפינה.. ואחת באמצע !
יצירתיתתת




סיפור ה' אור לי.

אממ בעיקרון לקח לי המון זמן לחשוב על משהו, ועכשיו אני רק רושמת את מה שעלה לי בראש... ועולה.

הייתה לנו בגרות, וכל הבגרות חפרתי (פנימי!) כי אני לא סובלת שקט, עד שהמורה איימה עלי שהיא תפסול לי את הבגרות בסוף קיבלתי 98 אבל היה לי מגן 100  

אממ מה עוד? היו לנו המון מבחנים, בעיקר זוכרת שהיינו בנות חמודות והיינו הופכות כל מבחן (כשהמורה נוכחת!) לשחנ"ש אמיתי ועמוק על החיים, בשיתוף עם המורה. בלי קשר למבחן. זה היה כיף!

ופעם ברחתי מהבית ספר... והמנהלת תפסה אותי באוטבוס. (היינו גרות באותה שכונה) והיא כזה: "היי" ואני כזה מסמיקה, היא הייתה גם עם בעלה ו... "היי" ואז היא קלטה שיש שיעור, ואני באוטבוס... די איזו פדיחה!!! 

אממ ועוד זיכרון טראומטי מהילדות- שחברות שלי מרחו משחת שיניים על הלוח... איךךך זה היה מצחיק...

וואו מה עוד?

אוףףףף הכל ריק עכשיווווו...

 

אני לא חדשההרהמורניק

למה כ"כ משעמם פה?????

כולם כבר התבגרו ועברו לצמ"עאיגנוטוס פברל

או לשטו"ל

לא ככה - נהיה יבש כי לא מצטרפים חדשים במקום אלוGini
שהתבגרו ועברו לפורומים של הגילאים היותר גדולים 
כולנו יבשים 🙁🙁Gini
וואלה!! אני גםההרהמורניק
אני חדשההודיה לה':)אחרונה
למה באמת
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הספר:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

את יכולה להפסיק להספיםנקדימון

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.


 

אולי די כבר?!

נשמע סיפור מענייןקעלעברימבאראחרונה
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

הנוער הדתי לאומי לאן הוא הולך בצבא ?אביגיל מלאך

האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?

הציבור הדתי לאומי - מגיע לכל היחידות והתפקידיםזמירות

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

..יהודי חסידיאחרונה

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

הפצות!!יהודי חסידי

ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.

 הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.

 

בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf

 

יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.

 

 

כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

 

אשמח לתגובות....

וואודומיה תהילה
מדהים!
קצת תמונות מהפעילותיהודי חסידי

וקצת תמונות מהאירוע בבניני האומהיהודי חסידי
סיפוריהודי חסידיאחרונה

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

 

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

מחפשים בני נוער לכתבהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

תודה  

כתבה לנוער על שמירת נגיעהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון 

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

 

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

 

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

 

תודה  

חיפוש קוראים לסיפור על נער מתבגר מאחורי מסך הברזלאורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 

אולי יעניין אותך