ב. פרופ' עוזי רבהון גילה: דתיות מפחיתה שיעורי תמותה מכיוון שהיא מספקת לחולים עזרה קהילתית-חברתית, תמיכה אמוציונלית, ותקווה להבראה מעבר לסיכויים הבריאותיים האובייקטיביים.

והיום כל אדם יודע מה זה ליצן רפואי ואיך זה מציל אנשים ממות. כי יש תקווה ושמחה. ורפואה תלויה גם בנפש של הבנאדם ולא רק בגוף.

אז מה ההבדל?

סתם, זה פשוט לצחוק על הדיברות ולזלזל בהם.

ג. רק אומר, שכולם יודעים שבני ברק זו העיר שמאריכים בה ימים בפער משמעותי מאשר שאר הערים בארץ. לא בהכרח קשור במאה אחוז, אבל רק אומר.

מוזמן לחפש בגוגל..

חוצמזה שזה בכלל לא העיקר במה שכתבתי

אבל פסדר

רק אציין שמודיעין עילית זאת עיר מאוד צעירה, ולכן יש הטייה חדה בנתונים שם ואי אפשר להתייחס אליהם ברצינות.

 

 

כשמסתכלים גם על הערים הקטנות יותר, אז שוב רואים שיש רוב מוצק לערים חילוניות בצמרת הרשימה:

 

 

והנה הנתון הכי מעניין:

 

 

 

כלומר זה לא שחרדים חיים יותר מחילונים בממוצע, אלא שהם חיים יותר מחילונים עם אותו מדד חברתי-כלכלי (ובשפה חופשית: חרדי עני חי פחות מחילוני עשיר, אבל חי יותר מחילוני עני).

גיל התושבים לא אמור להשפיע.

ב. יש רוב מוצק לערים חילוניות בראש הרשימה, כמו שיש רוב מוצק לערים חילוניות בכל הרשימה..

ג. לאור האמור בסעיף ב, הטענה שלך "זה לא שחרדים חיים יותר מחילונים בממוצע" לא מגובה במקורות.

הבאת מקורות לכך ש"הם חיים יותר מחילונים עם אותו מדד חברתי-כלכלי", ושמדד חברתי כללי משפיע מאוד, לא הבאת מקורות לכך שהם לא חיים בממוצע יותר מחילונים.

ד. ברשימה שהבאת, בשלושת הערים החרדיות שברשימה תוחלת החיים גבוהה מהממוצע הארצי. אמנם, הממוצע הארצי כולל גם ערבים, ולכן זה עדיין לא הוכחה שחרדים חיים יותר מחילונים. [כך שזה גם לא מקור לטענה ההפוכה].

מקרי המוות.
אם היו עושים ממוצע בין גילאי האנשים שמתו אז מספר מקרי המוות היה מאוד משמעותי, אבל ממוצע כזה, הוא נתון לא רלוונטי בעליל, [וגם היה יוצר הטיה קיצונית של תוחלת חיים נמוכה אצל חרדים, כי כשהאחוז הצעירים גבוה גם האחוז שמתים צעירים גבוה בהתאם].. 

מחשבים לפי האחוזים מכל שנתון שמתו, ולכן, ריבוי מקרי מוות בגלל האוכלוסיה מבוגרת, משפרים רק את איכות הנתונים לגבי השנתונים המבוגרים, אבל לא עוזרים בכלל למידע על שאר השנתונים, ואדרבה, אם, האוכלוסיה מבוגרת, המידע על שאר השנתונים פחות אמין.

נראה שהרבה יותר רלוונטי גודל העיר, ולכן הנתונים רק על ערים מ50,000 איש ומעלה.

ב. לא התייחסתי לגודל העיר, התייחסתי למספר הערים. באופן טבעי, אם יש יותר ערים מסוג מסויים, תמצא אותם יותר בראש הרשימה, או באמצע הרשימה, או בסוף הרשימה. למשל, אם בבית ספר יש 5 תלמידים יהודים, ו300 גויים, אי אפשר להסיק מכך ששלושת המצטיינים גויים, שליהודים אין נטייה להצטיין. ומן הסתם, גם שלושת הנכשלים יהיו גויים.

ג. אתה משווה בין חרדי ברמת הכנסה נמוכה, לחילוני ברמת הכנסה גבוהה. זה לא מדד סביר לקבוע האם יש לדתיות וחרדיות השפעה חיובית על תוחלת החיים.

אם רוצים לבדוק בצורה סבירה, יש שתי דרכים סבירות-

1. לנטרל את רמת ההכנסה, ולהשוות באותה רמת הכנסה.

2. אם חושבים שלא נכון לנטרל את רמת ההכנסה [בגלל שגם היא מושפעת מאורח החיים], אז הדרך המתבקשת היא להשוות חרדי ממוצע לחילוני ממוצע.

הוא השווה את שיעור המוות בכל מדינה, למידת הדתיות של אותה מדינה.

מה הבעיה?

שבתוך כל מדינה יש חלוקה למגזרים שונים, שמידת הדתיות שלהם שונה זו מזו.

ולמה זה כל כך קריטי?

כי התוצאה שלו לפיה "ככל שהמדינה יותר דתית כך יש פחות מקרי מוות", מתעלמת למשל מזה שבחלוקה פנימית בתוך ישראל אפשר לראות שדווקא אצל החרדים שיעור המוות מקורונה היה הכי גבוה מבין כל המגזרים, ובמקום השני הייתה האוכלוסייה הערבית (אשר גם היא נחשבת לאוכלוסייה דתית).

ואיפה היו הכי פחות מקרי מוות?

אצל החילונים והדתיים לאומיים* (גם אם מתקננים לפי גיל, ובודקים למשל את אחוז המוות מבין כל האנשים בני 60 ומעלה)...

אז את שיעור המוות הנמוך של החילונים הוא לקח כדי להגיד ששיעור המוות פה נמוך בעקבות האמונה הדתית. זה פשוט ההפך מהמציאות.

*משרד הבריאות הכניס את החילונים והדתיים לאומיים באותה קטגוריה בפרסומים שלו

מה הכישרון הטבעי שלך? מה למדת?

בינתיים אני במקומך הייתי יושב בבית ולומד שני דברים לעומק

1.AI

2. אקסל

ולא פחות חשוב מזה את השילוב בניהם.

אקסל אני מכיר קצת, היה לא מעט בתואר..

וגם יודע שיש קורסים חינמיים..

איך לומדים ai? אתה מכיר דרך או קורס?

ותוכל להסביר מעט מה יש ללמוד בזה? 

כללומר. לנצל את הזמן כדי להתקדם מקצועית ולא רק "לחכות" שמישהו יואיל בטובו להסתכל עליך. כמובן גם הקו"ח שלך יתעדכנו  בהתאם.

לימודי AI ברשת - למה זה לא שורה? 

AI יש לא מעט חומר. הייתי מחפש ללמוד על השילוב בין AI לבין המקצוע שלך. כלומר  איך לשאול שאלות על טבלאות דוחות וחשבוניות וכל אלה. בסוף איך לעשות את העבודה שלך טוב יותר.

הריון ולידה

פה זה פחות רלוונטי

מה שיעזור זה להחזיר כל פעם

כל פעם

אבל זה מתיש ומנסיון אישי באיזה שלב באמצע הלילה נשברים כי רוצים לישון

עם הזמן זה עובר.

ואתם כהורים.

אל תרגישו שנכשלתם אם היא בכל זאת מגיעה למיטה 

כיף להיות במיטה עם אבא ואמא!  לא נורא בכלל. אם יש מיטה רחבה מספיק

והילדונת לא בועטת נוראות תוך כדי שינה, לא נורא. חושבת שזה נותן בטחון

לילד.  אולי להתפלל על זה, אם זה מפריע? לבקש עצה טובה מהשם?

תגיד לי אלפי ספרים תורניים ב"ה שעזרו לי שנים

באיזה הקשר זה פורום? 

ותגלי מקום מעניין מאוד. זה לא 'אוצר החכמה' עצמו - ספריית הספרים הענקית, אם כי יש ביניהם קשר כמובן.

זה פורום תורני, רובו חרדי אך לא כולו. חלק מהכותבים מוכרים (הרב איתם הנקין ז"ל, יבל"א הרב יוסף בדיחי, הרב יואל קטן, ועוד מן הסתם), אם כי כולם משתמשים בשמות אנונימיים כמו כאן.

מי ששם בפורומים אלה מי שנחלשו רוחנית והתדרדרו לפורומים. אצלנו, החזקים לא משוטטים בדברים כאלה באינטרנט וממילא לא תראה מקבילה.

זו פרשנות בלבד.

כלומר, מן הסתם יש שם רבים כאלה, אבל ודאי לא כולם. יש שם אנשים גדולים, ידענים ומעניינים, יראי שמיים בהחלט.

חלקם גם רבנים מוכרים, כפי שכתבתי להפי.

בסוף השימוש בכלים כאלה מועיל לפיתוח של שיח תורני, לפתרון שאלות, ועוד.

אה, ואני מכיר חברה חזקים מאוד אצלנו שמכירים את הפורומים האלה. כל מי שמחפש באינטרנט מדי פעם תשובות לשאלות תורניות עיוניות (לא הלכתיות פשוטות), כמעט בטוח נפגש בזה. דווקא חברה ברמה גבוהה לדעתי. אז אמנם הצדיקים הנ"ל אינם משוטטים יומם ולילה באינטרנט, אבל יוצא לפעמים להיכנס.

לעצם העניין. כנראה בעולם הדתי לאומי יש לא מעט פעילות כאן (פחות משהייתי רוצה) ולא מעט גדולי תורה צעירים כותבים דווקא בפייסבוק.

משם אפשר להתחיל. אחר כך להתקדם...

לשנות הרגלים רעים

ליצור הרגלים טובים

כשהבנתי את הקונספט של ההרגל זה הפך קל

ממליצה על ספר כוחו של הרגל

הוא מסביר את הרעיון של

טריגר- פעולה- תגמול

איך להיפטר/ ליצור הרגל

או ליצור הרגל זה תהליך מתמשך

הרבה אנשים אוהבים תוצאות של כאן ועכשיו

לא אוהבים תהליכים

וזה גורם לקושי בהשגת דברים

אני כן אוהבת תהליכים

מסוגלת לראות את התוצאה העתידית ולחכות בסבלנות

לרוב גם נהנת מהדרך

לכן בעיניי זה לא קשה

אחרים בטח יקראו לזה קשה עד בלתי ישים

ממליצה לקרא קצת טורים של הרב יצחק פנגר

ללכת בצעדים קטנים 

ולחלק את החזון הגדול למטרות קטנות ברות ביצוע

לפני כמה שבועות בעלון הידברות הרב פנגר רשם טורים בנושא שינוי התנהגות

ופירט איך לעשות את זה צעד צעד

זה עלונים לפני חודש- חודש וחצי ככה.

לגבי הצעדים הקטנים-

נגיד שאתה רוצה לרוץ מרתון שזאת המטרה הגדולה, אז

קודם אפשר כצעד ראשון להגביר מוטיבציה ובמקביל להוריד את המושג המופשט (רוצה לרוץ מרתון)

לפס מעשי (שינויים קטנים - לשים את הנעליים ליד הדלת, אפילו בלי לנעול, בשלב מאוחר יותר לקבוע זמן לריצה)

כשהייתה לי מטרה גדולה

השיטה של צעדים קטנים עזרו לי להגיע אליה....

היום אני מתמודדת עם דברים שאותה טכניקה בהחלט תשמש אותי

רק צריך לרצות

ולעשות משהו קטן בכיוון. 

ומוסיפים כמה שיכולים

בני אדם הם יצורים קטנים וחלשים

הרצון להשתנות תמיד מתבדה