בשבוע הבא בני 9 חודשים ב"ה-הרגלי אכילהBatyam

אז, תסבירו לי.

נניח נותנת פירות באיזור 10-11 (חטיףטף) אחד שזה 120 גרם. לכמה זמן זה אמור להשביע? כי אחרי שעה וחצי אני נותנת שוב בקבוק. לא נראה לי שהפירות האלו כל כך ממלאים. ובכלל מספיק חטיףטף אחד או לעלות לשניים?

 

וירקות, טוחנת עם עוף מרק ירקות וזה גם מחזיק בגג שעתיים. ונותנת בקבוק. אוכלים 4-5 כפות גג.

 

האם זה נכון?

האם זה מה שאוכלים בגיל הזה סה"כ? כי זה עדיין יוצא מלא בקבוקים וגג שעתיים דחייה של בקבוק. 

אז מתי זה אמור יהיה להחליף בקבוק?

 

כי כשמתעוררים ב-7:00 לפנות בוקר ברור שבקבוק

ובעשר פירות שמחזיקים גג לשעה וחצי שעתיים

אז ב12 שוב בקבוק

ואז ב3 ירקות אבל אוכלים גג כמה כפות

אז ב5 שוב בקבוק

ולפני השינה נניח 20:00\21:00 שוב בקבוק

ובאמצע הלילה שלפעמים זה 2 או 3 לפנות בוקר שוב בקבוק.

 

לצערי המטפלת שלי פחדנית וגם אני והיא נצמדת למוכר וטוענת שזה בסדר להמשיך עם פירות טחונים וטחינה וכו ומרק ירקות.

מתי נותנים ביסקיויט בפירות? מתי קוסקוס או בורגול או פסטה? אמורים, או שזה סתם משמין?

 

ואפילו חטיף כזה של אורז לתינוקות אני לא נותנת כי מפחדת בגלל שכאב להם הגרון שלא יתקע אז גם זה אני לא נותנת.

 

האם זה בסדר?

 

 

נשמע דומה למה שהיה אצלנו בגיל הזההיופי שבשקט
גם הבת שלי היתה אוכלת לסרוגין בקבוק ומוצקים בהפרש של שעה וחצי-שעתיים. לאט לאט הזמן התארך.
אפשר לתת להם לטעום מהאוכל שאתם אוכלים, גם אם זה לא "זמן ארוחה" שלהם. את תראי עם הזמן מה הם אוהבים ואוכלים יפה, ומה הם לא.
בשלב הזה בערך אני הוספתי ארוחת ערב של מוצקים. בנוסף לבקבוק, לא במקום. בהתחלה ארוחת ערב הייתה ביס-שניים, עכשיו (שנה וחודש) זו ארוחה מלאה והבקבוק אחריה הוא בעיקר פינוק.
יש שיניים?שמעונה
בעיני אפשר להכין מרק גדול ולרסק (אפשר גם להקפיא במנות ,עם גרונות הודו מרוסקים, וכל יום להוציא 2 מנות להפשרה). ואז זה לא רק פירות...
אפשר גם גבינה יוגורטשמעונה
(אסור רק חלב ממש ,מה שנקרא חלב ניגר ) ודבש לפני גיל שנה כל השאר מותר - רק לשים לב שזה לא קטן מידי או שאפשר לשאוף את זה (למשל קוסקוס לעשות אותו יותר מימי)
אני לא מבינה בזהקפה הפוך

אבל הילד שלי בערך בגיל ששלך, ואני מביאה בבוקר דיסת קוואקר (על בסיס מים ולא חלב) עם סילאן (מכינה כמות בתחילת שבוע לכמה ימים) וכל יום מרסקת תפוח מערבבת ונותנת, זה טעים ומשביע...

ונניח מביאה גרבר מחוץ לבית - מערבבת עם דייסה (כמו של הבקבוק)

תנסי אולי להוסיף לפירות או ירקות דייסה זה משביע יותר

 

כדאי להוסיף עוד אבות מזוןאמאשוני
ולנסות לבדוק למה הם לא רוצים עוד מהמרק.
אולי כדאי להעביר את ארוחת הירקות לבוקר וארוחת הפירות בצהריים.
פירות זה לא משביע לאורך זמן וירקות הם אוכלים כמו תינוקות בני חצי שנה...
תנסי לתת לחם, חביתה, גבינה בכפית, פסטה, בשר טחון
להתחיל ללמד אותם מרקמים נוספים.
הגיוני בקבוקים בטווח זמן שציינת זה ממש סבבה.
רק להרחיב את מספר והאפשרויות המוצקים.
ולאמראיצי שאת נותנת דייסה בערב, מה אמור להחזיק אותם בלילה??
במיוחד שאת רוצה לקצץ בבקבוקים חייב ארוחה טובה בערב.
ביסקויט לא צריך בכלל, בטח שלא בשלב הזה שהמוצקים ממש לא מבוססים. ביסקוויט זה ממתק והורס את הרגלי האכילה.
קוסקוס ובורגול זה בסדר אבל בלאגן להורים עדיף פחמימות פחות מתפזרות כדי שתצליחו להתמיד.
פירות וירקות להעביר מטחון למרוסק או מגורד בהדרגה שיתחילו להתרגל לעוד מרקמים.

בהצלחה!
מה עם ירקות רכים שמשביעים?אמא בעבודה
הבן שלי בן 10 חודשים גם אוכל ארוחות קטנות יונק בתדירות דומה בתור ארוחה נותנת גם בטטה מבושלת זה מספיק רך שהוא מסתדר טוב בלי לרסק, תפוחי אדמה, קישוא, גזר, בתחום הפירות ראיתי שיש פירות שאפשר לתת בלי לרסק כמו אפרסק מקולף, אם אין לי זמן נותנת דייסת קוואקר של תינוקות עם מים / מטרנה, אפשר לגוון עם לביבות, לביבות גבינה, לביבות אורז, לביבות טונה חלק מהילדים בגיל הזה הסתדרו לבד להחזיק ולאכול וחלק ריסקו ונתתי חתיכות בפה/ ביד ככה זה לא מתפזר, גם בורגול אפשר לערבב עם ביצה וזה יוצא לביבה מזינה ולא מתפזר בכל מקום (הכל יחסי)
לא יודעת איך להכין לביבות....לא מכירה.Batyam


איך נותנים חביתה? בטוח מותר גבינה?Batyam


חביתה- אולי ביצה מקושקשת?מאוהבת בילדי


איך לתת? אני מפחדתBatyam


לשים על המגש של הכסא אוכל-מאוהבת בילדי

הם כבר יקחו לבד...

 

גם לגבי גבינה- חברה שלי שמה כף גבינה ישירות על המגש, לא בתוך צלחת.

הם מתלכלכים כהוגן, אבל ככה לומדים טעמים חדשים ומרקמים חדשים.

 

ואם ממש קשה לך עם הלכלוך- אז תני לאכול בלי חולצה, ומשם ישר למקלחת...

עוד לא הושבתי על הכסא אוכל הם עוד לא יושבים לבד. מותר?Batyam

שבוע הבא הם 9 חודשים ב"ה

מותר1234אנונימי
ואפילו רצוי ללמד אותם לשבת.
הבן שלי בטיפול פיזיותרפיה, בן שבעה חודשים וכבר לפני חודש הפיזיותרפיסטית אמרה לי שלצורך אוכל אין שום בעיה להושיב אותו. היא גם אמרה שבהמשך אם הוא לא יתיישב לבד, להושיב אותו כדי לאפשר משחק בישיבה.
עכשיו התחלתי לתרגל איתו ישיבה על הצד גם בלי קשר לאוכל.
אז זה בטח בסדר להושיב אותם לצורך אוכל
האמת שבזכותכם נתתי בננה מרוסקת עם שקדיה ואהב את זהBatyam

פחדתי שלא יאכל מרוסק במזלג (ריסקתי לו את הצורה) ודווקא אהב במקום חטיףטף

לביבות זה פשוטאמא בעבודה
השם נשמע בומבסטי למעשה כל ירק/ קטניה שקיימת בבית והיא מבושלת, כמו אורז קינואה בורגול בטטה תפוח אדמה, גבינה , מערבבים עם ביצה וזה הפוך ללביבה שמה במחבת , כל כף במחבת במרווח קצת מעט שמן זה פשוט להכין וקל להחזיק בלי לפזר בכל הבית או שאפשר לחתוך לחתיכות קטנות ולהאכיל אחד אחד
אני חושבת שזה פחות משנה כמה זמן זה אמור להשביע אותםקופצת רגע
הרי גם אם רוב הבנות כאן יכתבו שמנת פירות משביעה את הילדים שלהם לשלוש שעות, את לא תשאירי את הילדים לצרוח מרעב שעתיים, נכון?
כבר גידלת תאומים 9 חודשים שלמים, את אמא מעולה שאפשר ללמוד ממנה. מה שאת עושה ושהילדים עושים זה מצוין. כותבת את זה כי מההודעות שלך נראה לי לפעמים שאת נאבקת להגיע לאיזה משהו 'מושלם' ונכון לפי הספר, ומשווה את עצמך לאיזה נורמות לא קיימות, נראה לי קצת חבל.

את התאומים שלך פירות משביעים לשעה וחצי, ככה זה. לשאלתך, הגיוני שמנת פירות משביעה רק לשעה, זה בסך הכל פירות. אם היית רוצה שזה ישביע למוצר זמן, ועם הזמן יחליף ארוחה לגמרי, אני אישית לא הייתי מגדילה כמויות של הפירות, אלא מנסה לדאוג לארוחה מזינה ומשביעה יותר. ארוחה צריכה להכיל חלבון, פחמימה ושומן. הפירות כרגע זה רק פחמימות פשוטות (סוכרים...) שמתפרקות מהר. מה שהרבה פעמים מוסיפים לפירות זה שומן בריא: מערבבים עם טחינה גולמית או שקדיה. אפשר לנסות להוסיף מעט דייסה לתינוקות, זה משביע לקצת יותר זמן אבל לא ממש מזין יותר. אין לי רעיונות איזה חלבון להוסיף לתוך הפירות המרוסקים. אפשר להתחיל להציע בצד ביצה קשה, טונה או אפילו גבינה צהובה שיש בה שומן וקצת חלבון.

באופן כללי כמעט שכתבו, תתחילו להציע עוד דברים ותראו מה הם אוהבים לאכול. עם המרק ירקות כדאי קצת לשחק. יש בו עוף, נכון? אם לא אז להוסיף. ולשחק עם הירקות שם, עם המרקמים (רמת הטחינה) והתבלינים, עד שתמצאו מה טעים להם ואוכלים יותר (ואחרי שתמצאי וזה ילך מעולה פתאום ההעדפה שלהם תשתנה שוב ותחפשי שוב וכן הלאה וכן הלאה... )

החטיף אורז שדיברת עליו, הוא לא בריא במיוחד ולא 'חסר' להם בתזונה. אבל את ממש לא צריכה לפחד שישרטו או יחנקו ממנו, אם את בפחדים כאלה אולי דווקא בגלל זה כן כדאי לך לקנות, את תראי שמהר מאוד הם יאכלו את זה בקלות ואולי זה ישכנע אותך להציע להם עוד דברים שהם יכולים להחזיק ולאכול בעצמם.

ועם כל הדברים האלה, אפשר לחכות לזמן רגוע יותר שכולכם בריאים בע"ה ובבית משלכם, ולא בבידודים ומעברים. לא יקרה כלום אם כמה שבועות ימשיכו ככה ויקבלו מנת פירות של חטיפטף כל יום ( בעיני זו המצאה נהדרת, תלמדי אותם לשתות לבד ויהיה לך גם 'חטיף' קטן/ ארוחת ביניים קלה שאפשר לתת בקלות בכל מקום )
נהדר תודה רבה על התשובהBatyam


רק שוב שואלת- ביצה קשה? טונה? חביתה? גבינה לבנה?Batyam

איך נותנים את זה? בחיים לא נתתי מפחדת..................

ביצה קשה- בחתיכות קטנות. גבינה וטונה בכפית, חביתה מקושקשתאנונימיות
ושיאכלו עם הידיים. זה מתרגל אחיזת פינצטה
תתחילי עם חביתהמחי
זה ממש רך.
אם את מפחדת, תרסקי לפירורים ממש קטנים ותשימי להם פירור אחד בפה כל פעם ותראי איך הם מסתדרים.
אחר כך תתחילי לתת כמה פירורים בפה,
וכשתראי שהם מסתדרים עם זה תגדילי את החתיכות.
בהמשך תוכלי לשים להם חתיכות של חביתה על המגש והם כבר יקחו לבד ויסתדרו.
אני עושה את זה מיד, אבל אם את מפחדת ורוצה לראות שהם מסתדרים תעשי בהדרגה כמן שכתבתי
כי חביתה יוצא לי כמו אומלט גדולBatyam

זה לא רך ונחתך

אם תערבבי כל הזמן זה יצא מקושקשת לחתיכות קטנותאנונימיות
כדי שזה יצא רךמישהי מאיפשהו
אפשר להוסיף טיפה מים לביצה ובמחבת לערבב עם המרית כל הזמן, אז זה יוצא רך מאוד
מרסקת ביצה קשה עם מזלג ומערבבת נגיד עם טחינה. הבן שלי עף עלחלומות חלמתי
זה!

גבינה לבנה- פשוט בכפית.. כמו המרק שאת נותנת.

חביתה- תעשי מקושקשת ושימי להם על המגש, הם יסתדרו עם זה מצוין!!

טונה- אפשר עם מזלג לרסק כזה ולערבב עם המרק. אפשר גם קציצות טונה( אם את רוצה מתכון תגידי ואכתוב לך).

ממש ממש מבינה את החששות שלך, אבל שתדעי שזה ממש כייף להם לאכול אוכל מגווון!

תגגללי גם 'אוכל אצבעות' ויהיו לך מלא רעיונות לדברים שהם יכולים כבר לאכול לבד. 9 חודשים זה בדיוק הזמן!
אלופה את. אמא נהדרת!
טונה- חתיכה קטנה בכפיתואילו פינו
חביתה אני מכינה מקושקשת ושנה לה כמה חתיכות על המגש והיא לוקחת לבד.
כנל פסטה- שמה על המגש והיא לוקחת אוכלת לבד. צריך השגחה וגם לשים לב לצורה של הפסטה. אני נותנת את הצורה שנראית כמו בסלי גריל. מסובב כזה.
גבינה לבנה וקוטג' אפשר בכפית
אני מכינה קציצות טונה בתנור ופשוט נותנת לה קציצה והיא אוכלת לבד.
אפשר גם חתיכות קטנות של עוף.

עוד אין לה שיניים אבל החניכיים ממש חזקות והיא לועסת איתם. הבת שלי באותו גיל.
תשובותאמאשוני
ביצה קשה- למעוך במזלג כמו שמגיעים סלט ביצים.
טונה- לפורר
חביתה- לחתוך לרצועת ארוכות ודקות (בכללי להוציא מהמחבת לפני שזה ממש קשה ושרוף)
גבינה לבנה- בכפית זה נהדר!
גם את הרך של הלחם אפשר לתת- רצועות ארוכות ודקות. כמובן בהשגחה. לא שמים על המגש והולכים.
לאט לאט... כל פעם מוסיפה עוד משהו, מניחה להם על המגששלומית12345אחרונה
של הכיסא אוכל בוחנת איך הם מסתדרים עם זה...
גבינה מאכילים בכפית, כמו פירות,
לאט לאט אפשר לשים חתיכות קטנות של חביתה ולראות איך הם מתמודדים,
ירקות רכים מבושלים שיחזיקו ביד.... כאלה.
בגלל שמדובר בתאומים- אני חושבת שכדאי לך להרגיל כמה שאפשר לעצמאות... שלא את תאכילי את שניהם את כל הארוחות, אלא לתת להם דברים שיהיו מסוגלים לבד. אולי התהליך יקח טיפה יותר זמן, אבל זה בסדר גמור!
ולגבי המטרנה- כרגע האוכל לא אמור להוות תחליף למטרנה. לאט לאט האוכל המוצק תופס יותר מקום, והמטרנה יורדת.. אבל זה תהליך שלוקח זמן, דחיית בקבוק בשעה וחצי שעתיים נשמעת לי סבבה. תני להם מתי שהם רוצים...
בעזרת השם האכילת מוצקים שלהם תתבסס והם מעצמם ירגישו פחות צורך.
לא חייבים לטחון בגיל הזהפעם שנייה2

פירות אפשר להביא להם אבטיח, מלון, כל הפירות של הקיץ (עם ענבים תחכי).

חותכים בצורת ארוכה ודקה "פינגר פוד" זה אומר שהם יכולים להחזיק לבד ולמצוץ או ללעוס (החניכיים שלהם ממש חזקות אל תדאגי).

 

אני ב-12 לא הייתי מביאה בקבוק אלא מביאה את האוכל הטחון כמו ארוחת צהריים ואז בעצם החלפת ארוחה אחת.

 

ובכללי, בטח להושיב! ולשים להם דברים על המגש..

גבינה, מקושקשת רכה , החלק הרך של המלפפון, עגבניות

אורז רך עם מרק מעליו או רוטב..

פסטה מוכנה מוכנה עם רוטב..

בימי שישי גם דג ועוף פשוט הכל. 

קציצות רכות ושמנמנות שהם יכולים להחזיק ולשלוט בגודל הביס שהם רוצים..

 

אני מבינה שזה מלחיץ בהתחלה אבל תנסי להתגבר ולאט לאט לאפשר להם עצמאות באוכל.

בגיל שנה שאני מכניסה לגן הם כבר בלי הנקה/או בקבוקים בכלל..

 

ממליצה לקרוא על שיטת בייבי ליד ! 

עם הגדול לא יישמתי כי זרם על טחון אבל הקטנה שלא הסכימה אף פעם פשוט ישר קיבלה אוכל.

מה שאכלתי היא אכלה איתי בצורה בטוחה כמובן.

 

 

לא יודעת מה זה חטיף טףאפונה
נשמע לי משהו מעובד שעדיף לבני אם אפשר.
אני לא מכינה לתינוקות אוכל מיוחד, אולי מגרדת פרי בפומפיה בבוקר (מערבבת עם טחינה גולמית).
אני נותנת להם מה שכולם אוכלים.
בגיל הזה שמה להם קוביות של ירקות רכים מהמרק עם המגש, וחתיכות עוף קטנות והם אוכלים לבד (מעולה בשביל המוטוריקה העדינה!), חביתה, פרוסות עגבניה, לחם עם טחינה, קציצות.
אם כבד עלייך לבשל תמיד אפשר לשים בטטה שלמה במיקרוגל כמה דקות, ואז לחצות ולתת את הבפנוכו עם כפית.
מחפשת רעיון לשם שני, כשהשם הראשון אמונהשלומית2

ודווקא בסדר הזה,

כי בסדר ההפוך כקאמונה שני יש לנו מלא רעיונוצ

לקרוא בשני השמות?השם שלי

כי אם לא מתכוונים לקרוא קבוע בשניהם, לא חייב שהשמות ממש יסתדרו.


צירופים ששמעתי עליהם:

אמונה יהודית

אמונה אסתר

אוליריבוזום

אמונה תמה

אמונה זכה

(מכירה תמה וזכה כשמות, אבל לא בצירוף)

מכירה מישהי באחד מהשמות האלה..😍ואילו פינו
גם אנישומשומונית

מעניין אם אותה אחת....

לאחת הבנות שלי קוראים אמונהמתיכון ועד מעון

והשם השני שלה לא קשור בכלל

בעיני זה שם עוצמתי גם בלי תוספת

סתם לסקרנות- למה אתם רוצים שם שני?יעל מהדרום
אמונה שרהנפש חיה.

אמונה חיה

אמונה יסכה

אמונה מעיין

אמונה תחיה

אמונה טל

אמונה תחיה, אמונה טליה, אבל האמת היתי מוותרתפה משתמש/תאחרונה
על שם שני אלא אם לא מאוד בישמוש כי זה ארוך בעיני ולא קל להגות

כמובן כשם שני יש אינסוף אפשרויות 

שם לבתאנונימית בהו"ל

אשמח לרעיונות לשמות לבת בסגנון של:

נעמה, אביגיל, תמר, יעל, מיכל

לא חייב להיות תנ"כי, אפשר גם קצת יותר מודרני אבל בסוף כן מחפשים שם יחסית שמרני

מעיין, אמונה, איילהיעל מהדרום
גפן, רותיעל מהדרום
מנסההשם שלי

אלישבע

אילה

הדסה

שירה

שני

אודיה, אמונהמתיכון ועד מעון
אביטלרקאני

אוריה

מרים

 

נעמי, אורה, שירה, רעות, רות, נעה, נגה, רינה, רננהטארקו
מה המשמעות שאתם רוצים? חשבתם?
רות אחינעם הדסשלומית2
ספיר, עדי, הלל, אורי, הילה, אוריה, הודיה, צופיהצפורה
מעין,שהר,עדן,עדי,תגל,הלל, גפן, תאיר, נהורא, שחר,טלפה משתמש/ת
אפרת, נוגה, אלישבע, רעות, שלומית, רחלרק טוב!אחרונה
טליה, רבקה, רות, נעמי, לאה, תהילה, הודיה, הלל, נועה
אז אצלי לא הכל ורודאנונימית בהו"ל

אני נמצאת באינסטגרם רואה הרבה נשים שמפרסמות שהן החזירו אתמול את כל כלי הפסח והפעילו מכונות כביסה ותיקתקו את הבית וניקו וסידרו וגם עשו מימונה ומרגישה רע עם עצמי שאני לא שם,

אתמול חזרנו מנסיעה מאוחר ורק היום בערב גמרנו להחזיר את כל כלי פסח לארונות והיום לי מלא כביסות ותיקים לסדר

ואני מרגישה גמורה.

ב"ה יש לנו ילדים ותינוקת

ועוד בישולים לשבת ושטיפה של הבית ועוד כביסות כמובן ואני במרדף אחרי הזמן,מרגישה שזה לא נגמר..

ומרגישה שהמלחמה פערה בי חור כזה שצריך לרפא וקשה לי החזרה לשגרה, למרות שאני רק בבית עם התינוקת.

וזהו עכשו מנסה להתנתק מהאינסטגרם כי זה סתם עושה לי לא טוב,

אבל לא יודעת אם זה נורמלי או שאני בסוג של דיכאון,

מרגישה הרבה עצובה וגם עם ערך עצמי נמוך וocd והכל ביחד ממש מפיל אותי, מרגישה שאני לא שווה ואין בי כוחות.

זהו

אשמח אם יהיו לכן רעיונות או משהו חכם להגיד..

אוי, הייתי צריכה לשלוח לך תמונה של הבית שלי ובטוחקופצת רגע

היית מרגישה יותר טוב,

הררים מבהילים של כביסות ובין לבין סלסאות אקראיות של כביסה נקייה לקיפול, ארונות מטבח שהכל בהם זז בגלל פסח ועדיין לא חזרו למקום וכן הלאה.

ואני לא נסעתי לחג ואין לי תינוקת ויש לי ממ"ד אז הייתה לנו מלחמה רגועה, ולילדים היו היום מסגרות.


אז במקום התמונה שולחת חיבוק גדול!

ויהיה בסדר גם יהיו ערמות כביסה והרצפה לי תהיה הכי נקייה.


וחוץ מזה, בדיוק היום קראתי כתבה איך ההסתגרות בבתים בגלל המלחמה עושה לא טוב, בפן הפיזי ממש וגם הרגשי. והדגישו את חשיבות החשיפה לאור כדי לשפר מצב פיזי ורגשי. ממש, אפילו לשבת ליד חלון פתוח.

אז מחר, רצוי איפשהו בשעות הבוקר או לפני הצהריים, צאי לך עם התינוקת לסיבוב רבע שעה באוויר ובשמש.

זה אולי לא יפתור את כל הבעיות אבל זה בהחלט יכול לשפר מצב רוח, לשפר את כמות ואיכות השינה בלילה, לתרום לבריאות מערכת החיסון ועוד ועוד. 

אצל מי הכל וורוד אחרי חודש בבית אחותי?המקורית

עולם השקר הזה האינסטגרם, מצלמים ובוכים. השעבוד לתוכן מרוקן לא פחות שלא תחשבי


ואם ינחם אותך - הבית שלי במצב זוועה כנל

לא הספתי לכבס, כלום לא מוכן לשבת וגם הילדים עוד ערים

לא שטיפה, לא קניות, לא כלום

הדבר היחיד שהספקתי זה להכין צהריים נורמלי לילדים חמצי ולהשאיר את הבלאגן מאחוריי אחרי יום עבודה נוסף מתיש מהבית עם הילדים ולצאת איתם לחוף כדי שלא נשתגע

אז הבית לא יהיה מסודר🤷


יצאנו ממלחמה אחות

ממלחמה

טילים עם ראש חצי טון חומר נפץ מתפצלים ומתעופפים מעל הראש

ילדים חודש בבית כולל פסח

מזמור לתודה שיצאנו ללא יודעת כמה זמן של שפיות, הבית שלם, לא נפגענו, ב"ה תסדרי מחר

לכי תנוחי, חוסר שינה יכול לדכא ממש (מנסיון) ותקופת מלחמה ארוכה בלי אופק כנל


ולדעתי תתנתקי מהזבל הזה

♥️

לא אמין בכללשירה_11

אין מישהי כזאת

ואם יש

אז יש לה מינוסים אחרים שלא הייתי רוצה לדעת

המינוסים בעיניבאתי מפעם

זה הצורך לפרסם את הדבר הכי פרטי שלך, הבית , הכביסה, הניקיון, המשפחה ....

טרנד הזיה

זה ברור כמובןשירה_11

זו תלות

חיים בשביל לצלם

היו לי חברות שהיו יוצאות כדי שיהיה מה להעלות

אובססיה

ייתכן שיש מישהי כזאתהמקורית

בהחלט שכן

אולי היא מכבסת בחול המועד ומתארחת

אולי כמו חמתי יש לה מקום להכלל והיא התחילה בערב חג שני להחזיר כלים ובחג השתנשה בחד פעמי אז לא היה לה הרבה עבודה בצאת החג

אולי יש לה הרבה עזרה

אולי היא תקתקנית


יש ויש

העניין שמסתכלים על חיים של אחרים ומשווים. זו לא הייתה כוונת המשורר.וגם - מי שיצרה לעצמה תדמית כזו צריכה לעמוד בסטנדרט של עצמה כל הזמן כי כל הזמן מסתכלים עליה/ היא כל הזמן מראה את עצמה


לא נכון ולא יפהלפניו ברננה!

מכירה כמה נשים כאלה

ברור שאין מושלם

אבל זה לא רק באינסטגרם ויש נשים כאלה.


ומותר לקנא אבל מסכימה שלא הייתי רוצה להחליף את החבילה שלי בשלהן. לדעת את החבילה דווקא היה יכול להקל עלי 😉

למה לא יפה?שירה_11

נכון יש

זה היה גוזמה, וכנראה לא היה ברור מספיק מחילה


אחלה🩷לפניו ברננה!

סליחה שלא הבנתי

וסליחה שכתבתי ככה נחרץ.

נפגעתי בשביל כמה נשים שאני מאוד אוהבת למרות שהבית שלהן תמיד מושלם 😉

את צודקת לגמרישירה_11

וגם אצלי הבית אוב הזמן נקי ומתוקתק בין היתר כי אני לא עובדת

וזו נקודה נגיד שאין לכולם


הייתי שמחה אגב למצוא עבודה

יכולה להגיד לךרקאני

שסיימתי לסדר בחזרה את הכלים

ועכשיו מסיימת עם הכביסות 

(אנחנו רק זוג עם תינוקת, אז אין ערימות הזויות)

 

ובכל זאת כל היום הזה הייתי עצבנית ובדיכאון ובלי מצב רוח

ומרגישה שלא בא לי בכלל לחזור לשגרה

ולא יודעת איך עושים את זה 

ויש לידה באופק שמלחיצה אותי

וכולי איכסה בפנים

 

בקיצור גם אם מהצד נראה שורוד לי

כי סיימתי לסדר את הבלגן

זה בכלל לא אומר שבאמת ורוד...

 

והכי נורמלי בעולם שיום אחרי החג מרגישים ככה

במיוחד חג שהגיע אחרי חופש ארוך ומתיש

זה קצת כמו נפילת סוכר

בבת אחת ליפול לשגרה ולהתאפס על החיים

עושה סחרחורת

 

 

הסוג של דיכאון והמחשבות שאת מתארתאיזמרגד1

זה עניין של כמה ימים או משהו מתמשך?

כי אם זה משהו שהוא עכשיו זה בסדר גמור, לוקח זמן לחזור לשגרה והכל בסדר

אבל אם זה משהו מתמשך שכבר תקופה לא עובר, ואת לא מרגישה שזאת תקופה שתעבור ואת בדרך החוצה משם- לגמרי הייתי בודקת דיכאון. כדאי להתחיל מרופא משפחה.

גם אותי מפיל לראות תמונות נוצצות של נשים אחרותדיאן ד.

אומנם אין לי אינטסטגרם אבל רואה בסטטוס בוואטספ 

נשים מצלמות שולחן שבת ערוך לתפארה ביום חמישי בערב

כשאצלי בלגןןן של החיים, עוד לא בישלנו כלום ומי מדבר על שטיפה.

 

או נשים שמעלות תמונות שלהן עושות כושר ב- 6 בבוקר או עושות ספורט 3 פעמים בשבוע

והלוואיייייי עליי. מאוד מאוד מנסה אבל זה ממש קשה לי..

 

וכל הזמן מזכירה לעצמי שזה עולם השקר.

יכולה מישהי לצלם שולחן נוצץ כשכל הבית מסביב בוקה ומבלוקה

או לצלם ילדים לבושים מותגים שנראה שיצאו מהקטלוג

אבל אולי היא במינוס ממש עמוק בבנק.

 

לפעמים כשבא לי אז אני גם מצלמת איזה משהו אינסטגרמי כזה

לדוגמא כוס קפה מושקעת ברקע השקיעה או כל מיני שטויות כאלו

כמובן שלא מעלה לשום מקום

אבל זה מזכיר לי שאם אני רוצה אני גם יכולה להפיק תמונות "שקר" כאלו.

אהבתי ממששירה_11
כתבו כאןתקומה

כל עולם השקר

וזה גם נכון

אבל לי התמונות האלו שעושות צביטה, גורמות לשאול מה חסר לי ומה אני רוצה.

כי להגיד שהכל זה שקר, זה קל לי. ניסיון לנחם את עצמי.

אבל לפעמים זה לא נכון

ויש אנשים שבאמת מאוד מוצלחים

ומאוד טובים

ואני לא אהיה הם

אבל אני כן יכולה לחשוב למה זה מפעיל אותי, ומה חסר לי

ואז אני מנסה לראות, איך, בקטן, אני יכולה לשנות קצת אצלי, כדי לענות על החוסר שזה מעורר בי

יש לי רעיון גאוני!אמאשוני

תמחקי את האינסטגרם ובא לציון גואל.


אני פחות מתחברת לתגובות שזה שקר,

אולי באמת יש נשים שמצליחות להחזיק ככה את הבית.

יש אנשים שעושים מליונים. לא שקר. אמת לאמיתה.

אז מה?

אם יש לי מה ללמוד מהם, אחלה.

אם אין לי, למה לבזבז את הזמן לראות משהו שלא יקדם אותי בחיים בשום צורה?

זה כמו לעקוב אחרי מתכונים לא כשרים.

אולי זה טעים. מעולה שיבושם להם, זה פשוט לא קשור אלי אז חבל על הזמן ועל הפוקוס שלי.

והם? שיהיה להם לבריאות מכל הלב ❤️


ואת? חיה את חייך לפי הקצב והעדיפויות שלך בחיים.

מסכימה ממשאהבתחינם

לא מחייב שזה שקר,

אולי הן באמת מצליחות וזה בסדר


תהיי טובה עם עצמך! אנחנו עוברות המון.


תקשיבי שגם אצלי לא מוכן כלום עדיין. בסדר, נסתדר, יהיה טוב

מחר יום חדש.

אני בדיוק אוכלת פסטה מנחמת

קשה מאוד לשמוח ולראות את הטוב שיש אצלנונעמי28

כשעסוקים כל הזמן בהשוואה לאחרים.

זאת גם השוואה לא הוגנת כי אצלם רואים רק את הטוב.


נשמע שיש אצלך נקודות שצריכות עזרה פסיכולוגית.

אבל עזרה ראשונה, תמחקי את הרשתות.

למה זה טוב? תראי סדרה במקום.


אם זה מחזק אצלך את הערך העצמי הנמוך, אז בשביל מה?

תכנסי ותמחקי. זה כמו פלסטר, עשיתי את זה גם.

אם קשה לך, תמחקי לפחות את האפליקציה, ולא את החשבון הפרטי שלך.

הרעיון הכי טובבתאל1

זה לא להסתכל באינסטגרם...

אם את רוצה עידוד אז אצלי יש עוד פינה בשיש עם כלי פסח שמתייבשים ...

ולא הספקתי לקנות לחם למחר... היום לא מצאתי בבוקר פרוס..

וכביסות התחלתי מקודם...עכשיו מכונה שניה עובדת עם בגדי שבת כדי שיהיה מה ללבוש.

אצלנוoo

שעה פלוס אחרי יציאת החג הכל היה מאורגן ויצאנו לקנות חמץ

תקתקו פה

וכביסות עשיתי בחול המועד אז היה פה בקטנה

אז הבית היה מתוקתק

אבל לא הכל ורוד

בכלל לא

לכל אחד יש קשיים אחרים בחיים


לגבי האינסטגרם

אני משתמשת ברשת כדי לקבל השראה/ הנאה

אם משהו עושה לי רע

זה הזמן לגלול הלאה

זה כל היופי ברשת

שזה בלחיצת כפתור 

הנה זאת דוגמה מעולהפרח חדש

את מספרת שכיבסת בחול המועד

מה שהרבה מאוד בתים לא עשו (לא נכנסת לסיבה.. לא עניינינו)

אז באמת שאין מה להתהדר ולהשוות מול משפחה שאגרה ואגרה בגדים מלוכלכים כל החג....


 

 

זה מעשה שלו וזה מעשה שלי ולמה לנו לדבר מאחרים...עכבר בלוטוס

כל אחד נולד או קיבל כלים אחרים לחיים

ומציאות חיים אחרת

נשמע שעבדת קשה מאוד היום ועוד היית עייפה מאתמול

ומאוד אינטנסיבי עכשיו גם לארגן שבת בנוסף

 

יכולה לומר לך שלי לוקח יותר זמן מהשכנה שלי להתאושש ולעבור מצבים

אצלה הכל מתוקתק ברגע ומבושל צ'יק צ'אק ואצלי לוקח זמן

כי היא שכלית יותר, אני יותר חווה דברים

זה כלים אחרים שה' נתן לכל אחת לעבור את המסע שלה כאן בעולם...

אז בשבוע רגיל אני מתחילה שבת בחמישי כי יודעת שאני איטית יותר ומתעייפת מהר

אבל עכשיו גם אצלי יש עדיין כביסות (וערמותת לקפל)

ואין שבת מוכנה 

ויהיה בסדר בעז"ה. אני לא חושבת שזאת שבת רגילה שהכל צריך להיות בה מתוקתק. מותר להרפות, עברנו תקופה אינטנסיבית

 

 

מצטרפת לכל מי שאמרהמתיכון ועד מעון

מה שמראים ברשת זה את הטוב והמוצלח, לא את ההתמודדות. כל אחת עם הכוחות שלה וההתמודדויות שלה, וגם עם כמות העזרה שיש לה בבית- לא דומה אישה כמוני שיש לה ילדים גדולים שיכולים לתת יד בסגירת הפסח, בקיפול כביסה לבין אישה עם ילדים קטנים.

ולגבי ההרגשה הרעה הנפשית, האם זה כך מהמלחמה או לפני? אם מהמלחמה לא הייתי ממהרת לתייג ולהגיד שיש קושי נפשי, זה ממש הגיוני ונפוץ לחוש כך, אם מלפני ממליצה לפנות לרופא המשפחה להתייעץ 

אצל אף אחד לא הכל ורודעוד מעט פסח

הדבר הכי חשוב שמשתנה מאדם לאדם זה דווקא השורות האחרונות שכתבת.

איך הוא מרגיש בבית שלו (ולא משנה אם הבית מסודר או מבולגן), כמה הוא אוהב את עצמו, כמה כוח יש לו לחיות את החיים.


מותר שיהיה בית מלוכלך, ערימות של כביסות ושיאכלו פריכיות עם ממרח (כי עדיין לא קנינו לחם).

מה שהכי הכי חשוב זה לחשוב איך את משמחת את עצמך (בגבולות האפשר).


רעיונות-

-מקלחת טובה

-טיול בחוץ

-קפה ושוקולד מפנק

-לפגוש חברה

-טלפון למישהי שמחזקת אותך

-לשבת עם מחברת ולכתוב לעצמך

-פינה אחת בבית שרק אותה את מסדרת ובה יש לך שפיות (נגיד רק חדר השינה)

-ללכת לקנות פרחים לשבת

הייתי שולחת תמונה של הררי כביסה שעל הספה.........נפש חיה.

וברצינות


אנחנו לא במרוץ


לוקח לגוף ולנפש זמן

ועוד יותר אחרי תקופה משוגעת  של מלחמה

לחזור לעצמם


ממילא

הקצב אחר

הכוח אחר

האיכות שונה.



הכל בסדר!

תנשמי

תכיני לך קפה

תשבי ותשתי בנחת ממש.


הכל

יחכה.

את העיקר של הבית

שזה אומר שאת הכי משמעותית וחשובה

קודם כל לעצמך!


שבת נכנסת בנחת יש עוד שעה לארגן

ואל תדאגי.


תאמיני לי שמאחרי כל צילום באינסטגרם עומדת

שפחה (כן, זאת המילה)

של מצלמה, של מילים, של אהבה, של הערצה,

עייפה

מרוטה

רק מתה להוריד את האיפור

שצורחת על הילדה שרוצה לשחק

לא להזיז את הוילון שהיא מצלמת לסרטון


אז באמת

שאצל כולנו עדיין החג לא באמת יצא

ואצל כולנו יש שגעונות ברמה כזו או אחרת


אבל באמת באמת

את

כמו שאת

את הכי טובה!

יצר כפיו של בורא עולם ❤️

 

תודה לכולן!אנונימית בהו"ל

באמת שחיזקתן אותי!

כיף שיש אתכן כי במציאות אין לי חברות שיתנו לי מילים טובות

ובזכותן אתמול עזבתי הכל והלכתי לישון מוקדם יותר.

ממש מעריכה כל תגובה של כל אחת 💗💓💞

אחותיייהשקט הזה

אתמול שלחתי את הבנות למסגרות והלכתי לישוווןן.

הבית ערמות כביסה נקיות ומלוכלכות כאחד

המזוודה משביעי של פסח עברה מאמצע הסלון לחדר שלנו כמו שהיא


תשמעי, יש נשים שזה באופי שלהן לתקתק

יש כאלה שהמחשבה על לפרסם את התקתוק נותנת להן את המוטיבציה


שייערב להן. אני לא שם

חיבוק יקרה. אומרים ש"מה טובו אוהליך יעקב" -קמה ש.

בס"ד


זה כי אוהלי עם ישראל היו ממוקמים בצורה כזאת שאי אפשר היה לראות מה קורה בתוך האוהל של השני.


וזה מצב של ברכה!

כשכל אחד ממוקד במה שקורה פנימה אצלו,

בלי להשוות את עצמו לאחרים,

בלי צורך להראות לאחרים,

בלי להיחשף לדברים ששייכים לפרטיות של מישהו אחר.


היום אנחנו בדור קצת מאותגר סביב הנושא הזה. זהו דור של שיתוף על מלא, ולא מספיק מבינים עד כמה הדבר הזה פוגע בנו (במי שמשתף כמו במי שרואה).


והתחושות שלך ממש לגיטימיות,

עברנו המון!!! בשבועות האחרונים.


עם הזמן

והניסיון

והילדים שגדלים

ועוד כל מיני פרמטרים כמו גודל הבית וכו'

אפשר להשתפר ולהשתכלל


אבל תזכרי שאת כבר טובה

איך שאת עכשיו

אמא לילדים

ולתינוקת קטנה

שעברה מלחמה!!!

ואת החגים (שזה פרויקט לכולנו)

ושנסעה לחג כי היה הכי טוב לכם

כל זה זה כבר המון!!!

ואני בטוחה שיש בך עוד כ"כ הרבה טוב!

ותכונות טובות!

ואיכויות!

ומעשים טובים!


מה שאת רוצה לשכלל

בע"ה עוד תמצאי את הדרך לשכלל.


עכשיו הכי חשוב

לחבק את עצמינו

להזכיר לעצמינו שאנחנו אלופות

ולטפוח לעצמינו על השכם על העמידה שלנו בכל הימים הטרופים האלה שעברנו ❤️


בעיניי העצבות וחוסר הכוחות ממש הגיוניים כרגע.

אנחנו בירידת מתח רצינית.


(ואם התחושות ימשיכו לאורך זמן, כדאי לפנות לעזרה כמו שאמרו לפניי. כדי שתוכלי לחזור להיות בטוב ❤️).


חיבוק גדול יקרה שאת!!!!

חיבוק גדול, את אלופה!!!גלויה

ברור שהכל מציף

והרבה נשים לא הספיקו

רק לא מפרסמות את זה...

מוזמנת לדבר איתי לגבי OCD,

אני מתמודדת מנוסה. 

אגיד לך מה עוזר לישוקולד פרה.

לנהל מחברת שבו אני כותבת מה אני רוצה מעצמי ואיך אני מתקדמת בזה.

המחברת עוזרת לי לעבור מעולם הדמיון שבו אני "נופלת" לעולם המעשה שבו אני מבינה שכל תהליך מתחיל ביום מסוים, בשעה מסוימת, ועם התמודדות מול הרגע הבא.


הדמיון הוא גדול מהחיים ובמידה מסוימת מנותק מהם. אף אחת לא תראה לך את כל הרגעים הקטנים שקדמו לבית המתוקתק. ואולי גם לא תראה לך את חשבון הבנק שמתרושש בגלל קניות מוגזמות של גלים חדשים ובגדים.


אני יכולה לספר לך שיש לנו חברים שחיים ברמת חיים מאוד גבוהה, ותמיד זה עורר אצלי שאלה, כי לפי נתוני החיים שלהם, הם היו אמורים לחיות בפחות (אנחנו מכירים מאוד טוב).

רק לאחרונה הסתבר לנו שהם חיו עם חובות של כמעט חצי מיליון ש"ח כדי לממן את אורח החיים הזה.


אז אל תתרגשי מפסגות של אחרים. תרצי לך במחברת מה הפסגה שלך, הקרובה, שאליה את רוצה להגיע.

מה עלול להכשיל אותך ואיך את מתכוונת להתגבר עליה.

התיעוד עוזר לנו להבין את עצמנו ולראות את עצמנו ביותר חמלה ופחות צורך להיות תמיד וואו

מהממת הרשתות זה מכהאורוש3

אני מנסה בדיוק להפחית גם פייסבוק. לא פותחת אינסטגרם.

זה ממכר.

זה הרסני. ברור שיש שם גם טוב. אבל לדעתי הרע מנצח, לפחות אצלי.  

אף אחד לא שולח את כל האיכסה מאחורי הנוצץ. ולכולנו יש.

אני לא אומרת, יכול להיות שנשים הצליחו לתקתק. אבל יש להן אתגרים אחרים מאוד משמעותיים.

אני במקרה הייתי בחמישי חופשי, אז הצלחתי, אחרת לא הייתי מצליחה. פלוס, ה''תינוק'' שלי כבר ילד גדול. לצערי... אז אין מה להשוות, מבינה? הספקים שהם עולם אחר. אבל זה לא מבחירה.

בקיצור הכל טוב ב''ה. אבל לכל משפחה הקשיים שלה. אין שום חוק חובת תקתוק. תעשי מה שנכון לכוחות שלך!! למציאות הנוכחית שלך.

וכמובן כולנו חייבים להיטען כרגע. תנסי לחשוב איך להכניס משהו נחמד לשבוע הבא.

העומס והמתח הנפשי גמרו על הרבה אנשים.  

ואם התחושה יותר כללית ולא עוזבת כדאי לטפל. חיבוק. 

חיים לא כל מה שמציגים לך באינסטגרםעם ישראל חי🇮🇱

מציג מצב אמיתי ..

אלו "משפיעניות" שדוחפות לסרטונים שלהם על הדרך מוצרים כי הן מקבלות על פרסום כסף והרבה

כל עוקב זה כסף כל סרטון שווה כסף

ובואי גם אם זה אמיתי

לכל אחת יש את הקצב שלה וזה הכי בסדר .

את צריכה להרגיש בסדר עם עצמך וערן המשפחה שלך ולא צריך להיות בתחרות

זה שיש לך ילדים ותינוקת זה כבר יכול להתיש

שבת שלום 

תרימי לעצמךואז את תראי

אצל אף אחת לא וורוד

אנחנו לא התארחנו בחג ואין לנו ממ"ד

תודה לה' יםםם של כביסות

וקטנטנים שצריך להשגיח עליהם באלף עיניים


ועדיין...

איזה הוא העשיר? השמח בחלקו...

רק לשמוח שאנחנו בריאים וחזקים להמשיך במירוץ והכל הכל יסתדר בעזרת ה'.

לאט לאט מסדרים, באווירה טובה. מפעילים מכונה ומתקתקים את השאר ביחד. עם הרבה חמלה.

 

תשמחי את עצמך עם שירים שאת אוהבת, ספר מעניין לשבת, משחקים עם הילדים, דיבורים מהלב עם בעלך וטיולים בשמש. זה תמיד עושה טוב.

לשבת ליד הים ולשפוך את הלב.

 

אגב, אני ממש אוהבת את האינסטגרם. מלא דברים למדתי מאחרות.   
 

כביסה תמיד תהיה, שמרי על הלב שלך אחותי❤

יש נשים שהכל מתוקתק אצלןמאמינה ומתאמנתאחרונה

אם יש להן ילדים קטנים ותינוקות זה בדרך כלל בא עם עזרה מהמשפחה/ עוזרת

קשה מאד לנקות, לסדר ולבשל בקצב הרגיל שלך כשאת צמודה לילדים קטנים. אי אפשר לעשות לבד את הכל.

לרוב כשהילדים גדלים זה יותר קל וגם אז לא תמיד.


ולגבי האינסטגרם- אחרי כל אחת שאת עוקבת תחשבי אם יש לך תחושה טובה אחרי שאת צופה בסטורי שלה או לא. אם זה גורם לך לתחושות מעצבנות תסירי עוקב. כמו שכדאי להקיף את עצמנו באנשים טובים שעושים לנו טוב ככה תנסי גם באינסטגרם😅


דיכאון ודכדוך הגיוניים במלחמה, אם עובר עוד שבועיים וזה נמשך אולי כדאי לבדוק את זה.


מקווה שאת יותר בטוב🩷

בעקבות השרשור על הנערה שהשמינהמותקקק

למה ברור לנו ש"צריך" להיות רזים? (מעבר לעניין הבריאותי)

למה אף אחת לא מוטרדת מזה שהבת שלה רזה (רזה רגילה, לא קיצוני) מה ההבדל??

יש אנשים שאוהבים מראה רזה ויש אנשים שאוהבים מראה שמן, זה פשוט סוגים שונים של מראה, אין סוג יותר או פחות טוב, זה פשוט שונה וזה הכל

בעבר אמא שלימתיכון ועד מעון

אבל הייתי לטעמה רזה מדי, BMI מתחת לתקין.

היום גם אני לגבי חלק מהילדים שלי, מאותה הסיבה

ולשאלה הכללית שלך- שמן זה לא בריא, קשור למגוון מחלות בריאותיות שונות- כגון סכרת, אבל לא רק אז זו בהחלט סיבה חשובה למה אם הילדים שלי ישמינו אהיה מוטרדת מכך

אוף. זה לא קורה לי.אנונימית בהו"ל

צריכה לטבול בעז"ה ביום שני.

בעלי במילואים ויוצא ביום שני בבוקר❤️ יהיה כמה ימים בבית ושוב למילואים.


קשוח לי, אני ממש על הקצה כמו שבחיים לא הייתי (ואנחנו אחרי מאות ימי מילואים) מחכה שיגיע כמו אוויר לנשימה. צריכה חיבוק. צריכה את הביחד שלנו.


אנחנו נושאים ב"ה מעל עשור, וזכינו שמאז ומעולם ליל טבילה הוא ערב מיוחד רק שלנו. משקיעים בזה. לא קובעים שום דבר ליום הזה.

ועכשיו כמובן מחכה לזה יותר מתמיד.


מוצ"ש אחרי עוד שבת לבד עם הילדים (כמה זה קשה, לא מצליחה להתרגל💔) יושבת על הספה ומצליחה לדבר איתו קצת.

תוך כדי הוא עוצר שנייה את השיחה כדי להתייחס לחיילים (הוא מפקד)


אני בזמן הזה מרפרפת קצת בהודעות ורואה תזכורת שיש לאחד הגדולים שלי ערב אבות ובנים ביום שני😖😖😖😖😖 מי זכר את זה בכלל???


אמא'לה כמה שזה לא מתאים לי!! מתחיל יחסית מוקדם, כשהצעירים עוד ערים. ייגמר בטח מאוחר.

משאיר אותי עד פעם להתארגן למקווה לבד (ו-ה' יודע כמה פעמים עשיתי את זה לבד בשנתיים האחרונות), לחזור מהמקווה לבית ריק (יותר גרוע, לילדים ערים) ולא לקבל חיבוק. ושוב, פשוט לחכות. כי זה הסטטוס שלי בשנתיים האחרונות. מחכה ומצפה.


ואין לי שום טענות כלפיו. הוא יותר התבאס ממני (נראלי בכלל לא ידע על הערב הזה🫣 יש מצב שבכלל שכחתי להגיד לו כשפירסמו את זה, לפני מיליון שנה ומלחמה ופורים ופסח)


ואין שום סיכוי שהוא לא הולך עם הבן שלי. זה אירוע חד-פעמי. ועם כל הכבוד לנו, במצב הנתון טובת הבן שלנו עומדת לפנינו.


ואני גם לא צריכה טיפים איך לייעל את ההתארגנות וההליכה למקווה כשבעלי לא נמצא. יש לי כבר דוקטורט בנושא.


ואני יודעת שיש צרות גדולות יותר. ויש לילות טבילה בודדים יותר. ושאני צריכה להגיד תודה שלפחות יצא שהוא יהיה בבית בליל טבילה. ושאני מרוויחה אותו עוד כמה ימים אחרי.


אבל בכל זאת בא לי לשבור כרגע משהו.


ממש ממש מובןמתיכון ועד מעון

ואת מדהימה איך את מצליחה לראות את הצרכים של כולם במציאות כ"כ מאתגרת

נשמע לי שמה שחסר לך זה חיבוק, אז אני שולחת.

ולגמרי להרביץ לכרית או לזרוק כמה ביצים בזעם לכיור נשמע לי תואם סיטואציה

חיבוק גדול יקרהשמחה כפרוייקט

ותודה לכם. אין מילים.

הדבר היחיד שעולה לי זה להתפלל שהערב הזה יידחה. מסיבות טכניות למשל. הכל לא צפוי לאחרונה, במיוחד שקבעו את זה מזמן, לפני כל האקשן שהיה פה. לכי תדעי. תתפללי.

חיבוקקקקקקקקקדפני11אחרונה

מלכת העולם!!!❤️❤️❤️❤️❤️

רק חיבוק

אין באמת מילים

לשון בחוץדינהלה

תינוקת בת 7 שבועות שכל הזמן הלשון שלה בחוץ. יש מה לדאוג?

הייתי לוקחת לבדיקה האמתהמקורית
למה?דינהלה
מה יכול להעיד?
לא יודעת מה זה יכול להעידהמקורית
אבל אני חושבת שאם כל הזמן זה כה הייתי לוקחת לבדיקה כי זה לא נראה לי "רגיל" (אני לא סמכות רפואית כמובן, זו דעתי הכנה בלבד)
אולי שרירים חלשים של הלשוןתוהה לעצמי
ואז צריך לבדוק מה הסיבה ואם לטפל
זה יכול להיות תסמונת דאון?דינהלה
אם עברה בדיקת רופא והכל היה תקין
תסמונת דאון בדרכ מאופיינת בנראות חיצוניתהמקורית

מסוימת שרואים לאחר הלידה, או לפחות קצת אחריה

אם היא נבדקה ולא עלה - לדעתי סיכוי נמוך

יאוודינהלה
נכנסתי ללחץ
בדרך כלל תסמונת דאון רואים מייד אחרי הלידהתוהה לעצמי
ממה שאני יודעת. אולי סתם שרירים חלשים באיזור הזה 
מישהי שמעה על מישהו שגילו רק אחרי כמה שבועות?דינהלה
?
לא נראה לי שיש כזה דברדיאן ד.

מכירה הרבה משפחות עם ילדים תסמונת דאון

תמיד מאבחנים את זה מיד מיד אחרי הלידה.

 

כמובן לא דעה רפואית ולא מכירה את כל סיפורי הקצה שאולי יש....

ממש לא!דיאט ספרייט

ממש ממש לא!

ואל תכניסי את עצמך למחשבות כאלו בכלל אחרי הילדה.

לתינוק עושים בדיקות יסודיות מאוד עם לידתו.

הצוות יזהה את זה בוודאות וכמעט מיד על ידי מראה פנים חריג (שאנחנו מכירות ואני בטוחה שהצוות הרפואי מנוסה בו) וגם סימנים נוספים כמו טונוס שרירים נמוך.

בוודאות היו בודקים ומוסרים לך את המידע הזה כמעט מיד.

(אני שמעתי לא ממקור ראשון על מישהי שאמרו לה יום למחרת הלידה, אבל זה כי הצוות רצה להיות בטוח והמשיך לעשות כמה בדיקות).

בכל מקרה, זה לא ת.דאון אבל בהחלט בהחלט כדאי לבדוק.

אולי הלשון כבדה מאוד, אולי האף סתום, אולי שקדים אולי אלף ואחת דברים.

ת. דאון לא.

(אינני רופאה)

לא נשמע לי סבירעלמא22
לשון בחוץ זה באמת תסמין של תסמונת דאון, אבל יש עוד הרבה סימנים פיזיים. אם זה היה תסמונת דאון אני מאמינה שהמיילדת ורופא הילדים בתינוקיה כבר היו רואים את זה. זה חלק מהנסיון שלהם אחרי שהם רואים כ"כ הרבה תינוקות.

לא רופאה, רק מהנסיון שלי כאמא לתינוקת עם תסמונת דאון 

גם הבת שלי הייתה ככהאפרסקה
כשהתחילה להרים את הראש יפה התחילה גם להוציא לשון. לא ברור לי למה, יש לי כמה תמונות מצחיקות שלה. הכל בסדר גמור איתה. היום היא בת 8. גם הקטן שלי באזור גיל 3-4 חודשים היה כל היום עם הלשון בחוץ
גם לי היה תינוק כזהגיברת

הרופא ילדים לא היה מודאג.

היית בבדיקת התפתחות?

הייתי בבדיקת רופא שבוע אחרי לידהדינהלה
הבכור שלי היה ככהגפן36
פחדתי שאין לו מספיק מקום בפה בשביל הלשון 😅

ילד נורמלי לחלוטין. גדל קצת ועבר לו. 

נראה לי כדאי לבדוק טונוס שריריםמתיכון ועד מעון

אולי יש חולשה בשרירים ולכן הלשון בחוץ ואז תצטרך פזיו', לא משהו רציני, אבל תמיד כדאי אם יש חולשה.

ממש לא נשמע לי כמו תסמונת דאון כי יש בה עוד בעיות רפואיות נוספות שמגלים לרוב ממש סמוך ללידה 

גם לי היה תינוק עם לשון בחוץ, לא חשבתי לבדוקשיפור
האמת לא שמתי לב בכלל, רק חמי שם לב ודאג שאולי יש לו תסמונת דאון. 
ובדקת את זה?דינהלה
מה שאני הייתי בודקת זהמקרמהאחרונה

אם היא נושמת מהאף או מהפה


המנח הטבעי של הלשון זה על החיך העליון והיא בעצם זו שמאפשרת נשימה מהאף/לא מאפשרת נשימה מהפה

יכול להיות שזה שריר רפוי או בכלל רק סימפטום של סינוסים לדוג או לסת צרה שאין בה מקום.


נשימה מהפה יש לה כל מיני השלכות - לא צריך להיבהל... כותבת לך אחת שנושמת מהפה ומנהלת חיים לגמרי תקינים

אבל אם כן - כדאי לטפל מגיל צעיר


הייתי פונה לרופא ילדים או קלינאית תקשורת(מתמחה בתינוקות)

יודעות לכוון אותי איפה יש חולצות מכופתרות לילדים?שיח סוד

בכל מיני צבעים,

שרוול ארוך ו100% נגיד 95% כותנה לילד האטופי שלי

ובארץ…

ילד לא נער

לידר, קיוויעם ישראל חי🇮🇱
צ'ילדרנס פלייסחנוקה

צבעוני יש להם יפה ממש!

נדמה לי שגם לבן.

ונעימות מאד.

אגב לא יודעת גיל אבל גם בפוקס יצא לי לקנות מכופרתות יפות במחירים טובים יותר.

אני גם ראיתי, אפשר לקנות אונליין בטרמינל Xשומשומ
תמנוןהמקורית
את מכירה את התלבושת האחידה שיש בתלמודי תורה?שושנושי

חולצה משבצות צבעונית,

יודעת שיש כמה סוגי ייצור - בערים חרדיות בטוח תמצאי סניפים שמוכרים

איזה סוג חומר את צריכה?

את מתכוונת לחולצות שיש בהן כפתורים לכל האורך?מתואמת

לא נראה לי שיש חולצות כאלה מכותנה...

יש חולצות טריקו עם צווארון ושלושה כפתורים שהבד שלהן נעים יותר, אבל גם לא יודעת אם מכותנה. אני מכירה בלידר.

למה לא? בטח שישהמקורית

בהדס מינילאב יש בטוח

לדעתי גם בתמנון

גם חולצות פולו

אולי אפילו באורבניקה

 

יכול להיות באמת שיש... זה פשוט נשמע לי לא מתאיםמתואמת
ל"קונספט"...
מה הקונספט מבחינתך? לא הבנתי האמתהמקורית
חולצות מכופתרות הן הרבה פעמים מכותנהקופצת רגע
הן עשויות מאריג, והאריג הוא הרבה פעמים מכותנה או תערובת כותנה.

יכול להיות שאת חושבת על בד סריג שעשוי מכותנה? כמו גופיות או חולצות טריקו? ג'רסי למשל זה סוג סריג שיכול להיות עשוי מכותנה.


זה באמת סוג בד שונה, אבל גם סריג וגם אריג יכולים להיות עשויים מכותנה בלבד או מתערובת כותנה. 

כנראה באמת שאני לא מבינה בזה...מתואמת

אני מחלקת את העולם לבדים נעימים ולבדים לא נעימים. הבד של החולצות המכופתרות לא נעים מבחינתי, לכן הסקתי שהוא לא כותנה (שאמורה להיות נעימה).

אבל באמת אף פעם לא ממש התעמקתי ברכיבים של כל בד...

כשמדברים על חולצות מכופתרות כותנה124816

הכוונה כנראה לאריג כותנה,

זה מרגיש יותר אוורירי ופחות ניילוני מחולצות מכופתרות שאינן כותנה והרבה יותר מתקמט וקשה לגיהוץ.

כותנה לא חייב להיות בד טריקו (שזה בד סריג)חילזון 123

יש גם כותנה שהיא בד אריג. כלומר בד לא נמתח.

תודה חברות עוברת על ההמלצות, יש מציאותשיח סוד

צריך לחפור אבל יש ;)


יודעת אם נקסט ישראל אתר אמין? משלוחים מגיעים כמו שצריך מה שהוזמן? תוך כמה זמן מגיע?

(בזמן שגרה כמובן)

נקסט מעולה. אצלינו מגיע תוך שבועיים או פחותיעל מהדרום
יש החזרות לנקסט? כל גך רגילה לשייןאנונימית בהו"ל

שמוזר לי להזמין בלי האפשרות להחזיר..

אנונימי כע לא מצליח לי ההתנתקות

יש אפשרות להחזיר. אבל לא יצא לייעל מהדרום
לק"י

ככה שאני לא יודעת איך בדיוק מחזירים.

אפשר להחזיר, מורידים נראה לי 25 שחריבוזום

מההחזר.

התהליך מאוד פשוט. מעדכנים על ההחזרה באתר, מדפיסים תווית, מכניסים לחבילה טופס החזרה. ומביאים לסניף דואר.

איכות של נקסט ממש טובהשושנושי

אני הזמנתי שבוע לפני פסח, קיבלתי בחמישי.

רק שימי לב למידות, תצמדי לטבלת מידות

בגלל המלחמה יש עיכובים. ברגיל זה זריזיעל מהדרום
עכשיו אני קולטת שזה שבועיים בערך....יעל מהדרום
לק"י

לא ידעתי שחזרו המשלוחים.

נקסט מצויין. איכות הרבה יותר טובה משיין בעיינירק טוב!אחרונה
שימי לב למידות. המידות שלהם גדולות מאוד בד"כ. 
צריכה חיזוקיםהר הצופים

אז חזרתי אחרי הרבה זמן שלא הייתי פה..

בתחילת הריון, מתחילה שבוע 8. ויש לי בשבועיים האחרונים כתמים מוזרים בניגוב. לעיתים של הפרשות עם דם חום ולעיתים דם אדום בהיר. יש לי ביום רביעי תור לרופא נשים לאולטרסאונד ראשון וכל הסרטים הכי גרועים רצים לי בראש.

יש לציין שבשונה מההריונות האחרים (היו 3) כמעט ואין לי בחילות אבל יש רגישות לריחות. לא יודעת אם זה אומר משהו אבל בנתיים מתענגת על כל יום עם מעט בחילות (משתדלת לא להיות עם בטן ריקה בכלל אז אולי זה קשור..)

בנוסף לכך אין כאבים בבטן או תסמין אחר שיכול להעיד על הריון לא תקין.

ממש אשמח לסיפורים של הריונות שהיו בהם כתמים ונגמרו בידיים מלאות!

לי, בשבוע 6העומראחרונה

היו יום או יומיים עם כתמונים כאלה, בעיקר חום, אפילו קצת גרגירים קטנות בצבע חום, וקצת דם טרי

ב''ה נגמר בידיים מלאות

אולי יעניין אותך