כי התחנכנו על העקרונות של תפילה, שאפשר לבקש וה' נותן. והשגחה, שה' נותן טוב למי שעושה טוב

אבל מצד האמת, השאלה מה נכון ומה לא נכון, לא קשורה לזה

ולכן בסופו של דבר שני הדברים לא קשורים

אבל התסכול מובן וכואב

אני גם זוכר שכתבתי. אולי מחקו כי חשבו שזה מתחזה

או שהוא התחזה כל כך טוב שחשבתי שאני כותב וזה היה הוא

רק תעיף מבט על החילונים. לא נראה שיש להם פחות צרות מאיתנו

דבר ראשון , 

את צדיקה! תמשיכי ככה

זה באמת קשה שתפילה לא נענית, משהו שמאד רוצים.....

בפרט שאת "מקריבה" הכל לקב"ה

דבר שני,

למעשה,

מה שלי עוזר במקרים אלו,

להבין שאני לובשת צנוע כי אני מאמינה שככה זה דרך חיים נכונה

ואני בכלל לא מקנאה באלו שלבושות לא צנוע - החיים שלהן נראים בהתאם - 

יתכן שהן מרגישות ריקנות (בלי לזלזל........... אבל באופן כללי) משום שהן מראות את הגוף שלהן יותר מדי

מישהי צנועה - מראה שיש לה פנימיות ואמת "למכור" ולא רק את הגוף, כאילו שאין בה בתוכה כלום לתת........ זה נורא עצוב בעיניי.........

(כמובן לא שוללת שיתכן שיש בנות שגדלו בדרך חילונית והורגלו לכך ועדיין יש להן לב טוב וכו', לא מכלילה)

תביני שכשאת לבושה צנוע, את מועילה בעיקר לעצמך

לא דווקא לקב"ה

חינכו אותנו בחינוך הדתי שכל דבר עושים לכבוד הקב"ה והשכר ושייענו התפילות וגן עדן וכו'

אך לדעתי צריך להתבגר ולהתפכח ולשנות את התפיסה ליותר עמוקה ככל שמתבגרים - (מי שזה עושה לו טוב, לא בהכרח לכולם) - להבין ש- --  

זה טוב בעיקר בשביל עצמי!

אני מכבדת את עצמי בלבוש צנוע ומכובד!

דרך החיים הזו גורמת לי לאושר ולשמחה,

כשתתחתני, הקשר שלך עם בעלך יהיה יציב ועמוק בעז"ה, הוא יסמוך עליך כי את אישה צנועה

וזה יתרון ממש חשוב של אישה צנועה על פני מי שלא חלילה

אני יכולה לפרט לך עוד דברים ביהדות שהם דרך חיים , למה זה טוב מבחינת הגיון ועושה לך חיים טובים כבנאדם

(בלי קשר לגן עדן ומצוות ואם הקב"ה שמח וכו', זה כאילו היבט אחר - למה זה לטובתך)

וכשמבינים בהגיון - 

הכל נהיה יותר קל לדעתי, את לא מרגישה שאת עושה טובה לאף אחד,

את לא מצפה שדווקא ייענו התפילות (ברור שזה מתסכל כשרוצים משהו ולא נענים!!!! זה כואב מאד! אבל לא קשור ללבוש הצנוע לכאורה, כי הקב"ה לא כספומט, החיים קשים ויש נסיונות ולא כל התפילות נענות ממש כפי שביקשת בדיוק.... )

את לא מרגישה קורבן,

את לא מרגישה מסכנה,

את לא מרגישה ש"מגיע" לך משהו מהקב"ה על כך שקיימת מצוות,

אלא פשוט - - 

שזה טוב לעצמך

וזו דרך החיים שבחרת ובחנת

ואת מבינה בהגיון שזו הדרך הכי נכונה לחיות את החיים

אם תרצי דוגמאות נוספות למה היהדות נכונה בהגיון חוץ מצניעות,

יכולה לפרט לך עוד הרבה היבטים שחשבתי עליהם , בשמחה, רק תגידי

בהצלחה מתוקה!!!! ובתקווה שייענו כל תפילותיך ושהסכר יפרץ במהרה ויהיו לך חיים טובים ומאושרים! אמן

אני מבינה אותך ממש, וחשוב שתדעי ששום דבר לא הולך ריקם.
כל תפילה שלך, כל תנועה שלך בעבודת ה', כל השתדלות שלך,(את יודעת מה זה ללכת בצניעות בדור שכזה?! זאת זכות ענקית שיש לך! את יודעת כמה בנות לא מצליחות להגיע לזה בכלל? תשאלי את הבנים והבנות פה כמה זה קשה ולא מובן מאליו בכלל, ולהתפלל? בכלל וואו..!) במיוחד כשזה לא בא תמיד בקלות זה דבר עצום וזה לא לשווא גם אם עכשיו את לא רואה את זה.
תראי, זכינו להיות יהודים, יהודי עובד את השם בכל המצבים של חייו, בעליות ובירידות.
אז נכון יש ימים שלפעמים יותר קל ויש ימים שלפעמים יותר קשה ומורכב, אבל צריך לזכור שזה זמני גם אם זה נראה נצחי ושזה לא הולך להגמר בקרוב.
וזה  מצב של "ואמונתך בלילות", נכון, עכשיו אני באמת לא מבינה למה  ריבונו של עולם דברים לא זזים? איפה אתה? לאן התפילות הולכות למען השם?! בשביל מה אני עושה את זה בכלל כשנראה שההיא שלידי לא נמצאת בסרטים האלה בכלל (לפחות לפי מה שנדמה לי) ויאללה אז למה צריך את כל זה?!
אבל  זה בדיוק זה- יש מציאות של- בבוקר חסדך- בבוקר רואים את החסדים של השם, הכל מואר וברור ורואים כמה הוא מתוק וכמה הכל הולך טוב וכמה אני טובה והכל לטובה וכו'.
ואז מגיעה תקופה של ואמונתך בלילות- בלילה יש חושך, לא רואים כלום, לאן הולכים?!
אם אני לא רואה לאן אני הולכת אז לאן אלך? באמונה!
כשאני לא רואה- אין לי את השכל והדעת להבין, כי אני לא רואה, אבל אני מאמינה. 
כך גם בנסיון, ניטלת ממני הדעת ומה שנשאר להחזיק זה רק באמונה.
 

תצעקי, תבכי, אבל דברי איתו, אל תפסיקי לדבר איתו, תחזיקי חזק ותמשיכי להתפלל גם אם נראה לך שלא שומעים, דברי איתו באמת, במילים שלך.

תבקשי ממנו שיתן לך את הכוח להחזיק חזק באמונה ולא להרפות, להאמין, לזכור שהכל  לטובה ושהוא איתך גם בקושי ושהוא שומע אותך.!

אפשר לראות את זה על דוד המלך, איך הוא זכה להיות רגל רביעית במרכבה? אין צדיקים כמו דוד המלך, אפילו משיח יוצא ממנו!
והוא הבן אדם שהיה הכי רדוף, והתמודד עם קשיים לא מהעולם הזה, תפתחי ספר תהילים כולו מדבר על הקשיים שלו, ובעצם על הקשיים שכל יהודי יכול להזדהות איתם ברמה כזו או אחרת.
ולמרות כל הקשיים הוא לא הפסיק לקוות ולהודות לה' גם בתוך כל זה ולדבר איתו..
מצד אחד תראי פרק שפותח ב"שיר מזמור" "מזמור לדוד", "מזמור לתודה" "למנצח בנגינות" וכמה מזמורים שמסמלים בד"כ קונוטציה שמחה ושל הודיה ובתוך המזמורים האלה תראי גם "כי שבעה ברעות נפשי וחיי לשאול הגיעו", "למה ה' תזנח נפשי תסתיר פניך ממני" וכו'. .
עם כל מה שעבר עליו הוא נשאר בענווה מול ה' ובאמונה ולא הרפה מהקשר והתפילה לה', ותיהי בטוחה שהיו לו הרבה רגעי חושך וקושי.
ואם הוא היה מוותר על האמונה נראה לך שהוא דוד מלך ישראל? ושאנחנו היינו זוכים בספר תהילים? ובכל המעלות שהוא זכה להם?
אז אנחנו לא דוד המלך ואנחנו לא בוחרים את הניסיונות שלנו אבל דרך העולם  היא שיש ירידות ועליות ובד"כ כשהקב"ה רוצה לגדל בן אדם הוא מביא לו ניסיון, וזאת יכולה להיות מקפצה אדירה בשבילך, אל תוותרי.

אולי כשעולות לך המחשבות האלה תחשבי, זה באמת מה שאת רוצה? אלו החיים שאת רוצה?
(האם ההיא עם הטופ יותר מאושרת ממך? איזה חיים היא חיה? באמת באמת היית רוצה לחיות חיים כאלה? תאמיני לי שעם כמה שלפעמים זה קורץ, אלו לא החיים שאת באמת רוצה ויש שם הרבה ריקנות ותסכול גדול מאוד)
 

והאם יוצא לך לעשות דברים שאת אוהבת?
 

איזה דברים משמחים ומחיים אותך?

כמה דברים טובים את זוכה לעשות? (ראי ערך רפ"ב ליקוטי מוהר"ן- ספירת הנקודות הטובות)

סליחה אם קצת חפרתי, ניסיתי לתת קצת נקודות הסתכלות, מקווה שעזרתי מעט.
 

ה' איתך!

אוסיף משהו קטן מנקודת מבטי הקטנה(:

(ומחילה אם אני חוזרת על דברים שאחרים כתבו, לא קראתי לעומק כל תגובה ותגובה).

אפתח ואומר שהתסכול שלך הוא אמיתי וכואב מאוד, ואין בדבריי דבר הבא לבטל את הכאב הזה. אני רק מאמינה שהדברים האלו יכולים להרחיב לנו את נקודת המבט ולתת לנו איזה פתח אוויר לנשימה.

לעניות דעתי, באמת, שני הדברים שהצגת לא בהכרח קשורים.

אני מאמינה שעבודת ה' לא עובדת בצורה שבה העולם הזה מתנהל. בעולם הזה אתה צריך להיות "בסדר" ולהתנהל בצורה המיטבית על מנת להצליח/על מנת לקבל משהו חזרה.

זה נשמע לי מתיש לקיים הלכות רק מתוך מקום של "להיות יהודיה טובה". מה גם שזה מתסכל כשאני רואה שזה לא מניב פירות, ואני לא בהכרח רואה על זה שכר בעולם הזה.

בעיני עבודת ה' זה הרבה יותר עמוק מזה. לכל הלכה ומצווה שאנחנו שומרים יש ערך עמוק ומתוק בפני עצמו. ובעיני הדרך לשמוח בעבודת ה' זה ללמוד תורה והלכה לעומק, להתחבר לשורש של הדברים, ובכך לאט לאט להאמין בכל מצווה כערך ואור גדול העומד בפני עצמו. במקום להתרכז רק בשכר על כך.

מחילה אם זה נשמע קצת כמו סיסמא, אבל אני באמת מאמינה שהקב"ה לא היה סתם "מנחית עלינו" משהו מעיק, מגביל וחסר טעם. מה "האינטרס" שלו לכך? אני מאמינה שה-"אינטרס" (ומחילה ממש על המילה המשטיחה והלא שייכת) היחיד שיכול להיות לו זה רצון להיטיב לנו, ויוצא מכך שהתורה ופרטיה היא בהכרח טוב.

כל הדברים הנ"ל הם משהו אחד.

ותפילה היא עניין אחר.

אודה שהנושא הזה הוא עדיין נשגב מבינתי-לא ברור לי לגמרי איך הדברים עובדים ומה העניין.

אני לא יודעת אם זאת גישה נכונה, אבל אשתף שהגישה שלי לתפילה היא פחות "כספומט" ויותר התעלות, חיבור למקום פנימי ומהותי, חיבור למקום של "הנשמה היא תמיד מתפללת" (הרב קוק, שם שם;). כי מי אני שאתעסק עם חשבונות שמיים? נכון, מותר ורצוי לבקש, אבל אותי זה מייאש להתחיל לחשב למה התפילה שלי לא מתקבלת. הדברים הם הרבה יותר רחבים ממה שהעין הצרה שלי רואה, ועם כל הכאב- יתכן שמה שאני רוצה לא באמת נכון לי כרגע. אני מאמינה בחסד של הקב"ה, שהוא לא עוצר לי את השפע סתם, וזה רק על מנת להיטיב.

יצא לי ההשתפכות, מחילה 🙈

סתם שיתפתי במחשבות שעלו לי בעניין, אבל בסוף מבחוץ הדברים יכולים להישמע כמו סיסמא ולא באמת לסייע.

מקווה שזה בכל זאת הועיל איכשהו(:

בהצלחה רבה רבה!

שולחת חיזוקים! זאת בהחלט דרך לא פשוטה.

יכול להיות שאת חשה חוסר ברוחנית ובנוסף על כך יש לך עוד קשיים ועומסים נפשיים וזה מעצים את החוסר הרוחני הזה.

את חושבת שיש דברים רוחניים שאת מתחברת אליהם שעושים לך טוב על הנשמה?

גם אם עכשיו ירדו לך כל המשאלות שבעולם מן השמיים - זה שווה בלי הרוחניות? בלי המשמעות של הדברים?

טיפה קשה לשמוע שאת רואה עול בכל המחוייבות הדתית... יש גם דברים כיפיים בדת? יש איזה משהו נותן משמעות, סיפוק?

או שהיית מנסה דרכים אחרות (נרשמים לאתר כזה או אחר, שולחים קו"ח בתפוצת נאט"ו, מבררים אצל חברים אם יש משרות פנויות וכו')? הצלחה בתחום כלשהו תלויה בראש ובראשונה בהשתדלויות מאוד, אבל מאוד פרקטיות ואינטנסיביות. בשונה מסיפורי מופתים שמספרים לילדים, ושרובם עורבא פרח (http://shturem.net/index.php?section=special&id=29&oldlang=english), כל התנ"ך מלא במעשים קונקרטיים שעשו האבות, האימהות וצאצאיהם על מנת להשיג מטרה כלשהי.

אני מפחדת לכתוב תגובה האמת

כי יש מצב שאני לא ייצא מספיק רגישה

אפשר לגמרי להיות במקום הזה

של אני מתאמצת מול ה' אז אני מצפה ה' שתבין ותגשים לי את הרצון שהוא הכי מהותי לי כרגע

וגם במיוחד שאני מוותרת על משהו שיכלתי להנות ממנו מאוד.

אבל מה אם העולם הזה בכלל לא נועד להגשים בהכרח את התפילות המסוימות האלו?

אם העולם של יהודי נועד כדי להשיג קרבת ה', ושם נמצא האושר, התשוקה, החיות, השמחה, הסיפוק, התגמול

אז ברור שיהיו אכזבות, ברור שיהיו קושיות וספקות וחוסר הבנה ומרגישים קיר

כי כל האכזבות הם אמירה של ה' לכוון למסלול האמיתי ולקבל את המסר- זה לא התכלית.

כל אכזבה, כל משהו שלא קיבלנו זה גם הרי תקשורת, זה גם דיבור, זה גם אמירה.

ואם מסתכלים גם על מה שלא רצינו כאמירה, כמסר, רק אז באמת פנויים להתבונן וללמוד

אתן לך עצה-

פשוט מאד, תתחילי לחשוב במה את מיוחדת מהשאר.

למה קשה לך עם צורת הלבוש וההתנהגות הזו?

האם באמת תרצי להתלבש כמו אלו שגורמים לך להרגיש לא בנוח עם עצמך?

אז תדעי שיש לך זכות ענקית, ופשוט בכל פעם שאת לובשת חצאית ארוכה וקצת קשה לך עם זה תיזכרי למה את לובשת אותה, כי את יותר מכובדת, יותר צנועה, זה ענק!!

תתגאי בכך שלך יש יותר כבוד ופשוט תרחמי על כל אלו חושפות את גופן לכל דורש!

וד"א הרבה יותר חם ולא בריא הוא שהשמש פוגעת ישירות בעור אז אין מה לקנא בהן כ"כ.

פשוט תשימי את הנשמה בתוך כל פעולה שאת עושה.

כשתתחילי להתייחס למשמעות שבמעשים, תהיי הרבה יותר שמחה, תרגישי סיפוק ותתקדמי הלאה.

בזמן שמשנים את ההסתכלות, להסתכלות חיובית, מחפשים את הטוב בכל מעשה, מוצאים ואין הרגשה יותר מתוקה מזו, את מרוויחה מכל הצדדים!

המון המון הצלחה!! תהיי חזקה!

זועקת בליבה השכינה בכל יום.

אלפיים שנות גלות, מדוע כך מגיע לה? כל כך הרבה חילול, סבל וחוסר מקום...

לו רק היה העולם פועל לפי החוקים שלנו ..!

ובעצם, חסדי ה' שאינו נוהג כך. כי החוקים שלנו, ובכן, אפשר לראות כמה הם חסרים בכל אתר חדשות פשוט.

ובחוקים שלו יתעלה, אלו אינם עסקאות לא מוצלחות של שמירת נגיעה בעד גאולה. להפך, בעולמו הדברים באים על דיוקם באופן מופלא וניצחי. רעיון שנמצא בי מעט זמן אומר שרוב או אולי אפילו כל "עונשי" או טובות ה' יתברך הינם ברובד מסוים מערכת של סיבה ותוצאה בלבד. לא ניכנס לעניין וכלל לא בטוח שהוא מדויק, אבל דבר אחד כן: אם יש מערכת סיבה-תוצאה מדויקת בעולם, שלו היא זו.

אין לי מרפא לחלל העצום שנפער בכל יום מחדש. דבר אחד יש לי - ביטחון שלם לגמרי שאכפת לו יותר מכולם. הרי את יצירתו הייחודית, אין לך תחליף בעולם והוא אישית יצר אותך עבור מטרה. האת חושבת שמעט אגואיסטיות אין בו בשביל לרצות הצלחתה של יצירתו? ;)

אם את חושבת שאין מקבלת את תמורה על כל מלחמה קטנטנה ועל כל סנטימטר צניעות, אומר לך בפשטות - את טועה. אך ממתי דור הגאולה עושה את רצון ה' עבור השכר? אנחנו שואפים לעשות רצונו מתוך אהבה... כשאוהבים מישהו, אוהבים גם לזרוק את הפח עבורו בכל יום מחדש.

אכן קיר מכאיב. וגבוה. ומחליק.

כל ניסיון קפיצה מעליו מוביל לנפילה כואבת, לשריטה חדשה, ויותר מכל - לפחד שלא נעבור אותו לעולם.

...כיצד אמר איוב? "אֲבָנִים, שָׁחֲקוּ מַיִם".

דמעותייך שוחקות גם את הקיר הנראה אינסופי.

ובעזרת הבורא,

תזכי לראות כיצד כל אבן בדרך היתה המדויקת לך ביותר.

אבל לדעתי את צריכה להסתכל על זה בצורה אחרת. לא בקטע של- ' השם לא חייב לי כלום ' , אלא השם יודע מה נכון ומה טוב בשבילי.. והוא שומע את התפילה שלי ובכל זאת כרגע הוא לא נותן לי את מה שאני מבקשת. 

בסופו של דבר את תתחתני בעזרת השם ואז תסתכלי אחורה ותוכלי לחבר כל מיני נקודות ולהבין קצת למה התהליך הזה היה טוב בשבילך, אך זה רק בתנאי שתנסי בתקופה הזאת כן לסמוך על הקב"ה וכן לנסות להתפתח ולגדול מהמקום שאת נמצאת בו. 

שיהיה בהצלחה!

משה רבנו התפלל שוב ושוב (515!!!!) כדי להכנס לארץ ישראל,

הקב"ה עצר אותו ואמר לו שעוד תפילה אחת הוא יצטרך לתת לו להכנס.

כל תפילה לא שבה ריקם.

יכול להיות שמה שביקשת לא מתאים לך ולא בשבילך.

וזו המחשבה שצריכה להוביל אותך תמיד.

והצניעות שלך? תטיב לך אם לא בעולם הזה (וברוך השם על הכל) בעולם הבא! שזה חיי נצח. וזה מה שחשוב. 

אל לנו לשכוח למה באנו לעולם.

בהחלט חשוב תמונה מושקעת שמציגה אותנו בטוב, וגם אני מביא כזאת.

אבל חייב גם שתהיה משקפת ומציאותית.. לא פילטרים ומשחקים עם זוויות וכאלה.

זה עלול לגרום הרבה תסכול מדייטים ראשונים מביכים בו סתם מחכים לברוח ברגע שמנומס מספיק. (לא שזה מעלה גדולה לגבר כזה, אבל כך עובד העולם)

הצד השני מצפה לרחל כמו בתמונה ואז מגיעה לאה..

שידכתי לחבר של בעלי מישי ובפגישה הגיעה מישהי מאוד מאוד מלאה

ממש לא ראו את זה בתמונה שהעבירה

החבר הזה נסע שעה נסיעה כדי להפגש איתה ובסוף זה היה ברור שהפגישה הלכה לפח כי זה נפל כבר על זה

הוא כמובן כיבד ונשאר עד סוף הפגישה

אבל חייב להעביר תמונה תואמת מציאות..חבל על שניכם

או יפסיקו לבקש תמונות אז דבריי יהיו מיותרים.

עד אז אני גאה להגיד לבנות- דאגו לאינטרסים שלכן,שיהיו לכן הצעות.

(אני לא שדכנית.אני מדברת כחברה שמנסה לעזור)

גברים. לא ככה האידיאל להתחתן.

אני לא אומר מה לעשות מבחינה פרקטית.

כל הקטע הזה של תמונות יכול להיות מורכב ומסובך.

לא כולם מרגישים שיש להם בכלל תמונה וואו.

לא כולם רוצים בכלל לשתף תמונה שלהם.

בכנות, את חושבת שיש מישהי שמשתפת תמונה ואומרת - הנה אני ביודעין ומתוך כוונה ברורה משתפת תמונה מכוערת שלי?

האם נראה לך שמי שבוחרת תמונה, אומרת לא אכפת לי מהתמונה, זאת פשוט התמונה האחרונה שלי?

האם נכון לשתף דווקא תמונה מאירוע, או אולי יש שיקולים אחרים שבעקבותיהם בוחרים דווקא תמונה מחיי היום יום?

האם את, כשדכנית, מסוגלת לכבד בחירה כזאת?

מחפש תמונה עדכנית יחסית ושולח. אין לי כח לכל ההתעסקות הזו.

ובאמת שהגיע הזמן להפסיק עם כל מחול השדים סביב התמונות. 

אני לא שדכנית אלא חברה שמנסה לעזור לחברות שלה ולא התחתנתי צעירה בכלל וגם אני שנאתי כל כך את זה

אבל

כש'עברתי צד' והתחלתי לשדך פשוט הזדעזעתי מכמה בנים פוסלים על תמונה. בחורות שהן זכיה בלוטו פשוט נפסלות בחור אחר בחור והן לא יודעות את זה כי זה עוד לא הגיע לשלב שאני מציעה להן והן מתייבשות תקופות

ונשרף לי הלב

אז אני כותבת כאן כדי שיגיע לכמה שיותר בנות מהממות- תעשו הכל כדי לצאת הכי טוב שלכן!!

ומי שכתב פה שקר החן- בא לי להגיד אנחנו פועלים בתוך הכללים של העולם הזה שיש בו גם מקום לשקר החן.

ואין לי דעה מגובשת בנושא

אבל פעם אחת ביקשו סתם עוד תמונה יותר טובה וזה עצבן אותי אז חברה שלי צילמה אותי מחזיקה דף שמסתיר את הפנים וכתוב עליו

"והיו עיניך רואות את מוריך (ישעיהו ל, כ)"

יש לי חברות הרבה מעל היופי הממוצע

דווקא שהן שולחות תמונות מאירועים/ צילום מקצועי לגברים יש תחושה של איום

לעומת זאת שהן מחייכות למצלמה בסלפי חמודי או שמצלמים אותן שותות קפה בבוקר או בטבע מתי שרואים את היופי הטבעי זה הכי כובש

בהנחה והן נראות טוב בלי איפור

. בלי אודם בלי תסרוקות בלי שטויות ..הכי פשוט

הכי אומרים כן..

ותתפלאו לנשים יפות הרבה יותר מאתגר למצוא

הרבה פעמים הצעתי לגברים והן דווקא פסלו על שטויות כמו על מקום וכו' .. ( וזה היה נראה לי קטנוני אבל לא התערבתי ) ובדיעבד הם ספרו לי שלא היה להם אומץ להגיד להצעה כזו טובה ( כי גם הפרטים שלהן טובים) כן.

אז גברים אומרים הרבה יותר מהר כן להצעה לבחורה שנראת ממוצעת - חמודה  מאשר בחורה יפיפיה .

זה לא שהם לא רוצים אותה .. הם מרגישים איום או בדייט מקטלגים אותה כסנובית

לא יודעת אם שמעת אבל תשאלי חברה שלך הכי יפה שאת מכירה תשאלי אותה מה קורה אצלה בדייטים

ותבני ששם זה הכי כואב

כל גבר רוצה אשה יפה

מה יש לו להיות מאוים, הוא לא עוד אישה שיכולה לקנא ולהרגיש מאוימת

כמו כל אדם שמכירים ואפשר ללמוד ממנו

בטח אם יש הרבה חוויות משותפות ושיחות עומק

לשינוי בתפיסות ובעמדות שלי לגבי כל מיני דברים.

פחות בדברים פוליטיים...

לא בהכרח שינוי אבל כן דיוק ועיסוק בערכים חשובים ומשמעותיים שהיו נראים לי פשוטים מובנים מאילהם ופתאום כשלצד השני ברור כל כך משהו שלי לא כזה סגור זה פתח להתבוננות והתעמקות בנושא

וממילא נראה לי שגם שינויים קלים מתרחשים בהתעצבות הכללית שלי כאדם אחרי כל פעם שהיתה לי התבוננות כזאת

חוצמזה שאני נורא מנסה לקחת משהו טוב מכל הפגישות שהיו לי מתוך אמונה שה' שלח אותם בשבילי אם לא להתחתן אז כדי להשתפר וללמוד משהו 

לאחרונה יצאתי עם בחורה שהרגשנו פערים מסויימים בהשקפה הדתית (עניין יותר של ניואנסים, לא הכי גרונדזים)

מרגיש שזה נתן הפרייה מסויימת, זה אתגר אותי וזה זה הוסיף טוב בהקשר הזה, בהחלט למדתי מזה על עצמי.

מצד שני, שנינו אנשים שאוהבים לדבר על השקפה ויצא שלא מצאנו את זה בתור נושא משותף בגלל השוני בעניין ולשנינו זה היה בסדר גמור.

בהחלט יצא לי בעבר להתרם בעניין הזה, אפילו קניתי ספר שמישהי ספרה לי שהיא קוראת אותו... אבל לא זוכר הרבה פעמים כאלה.

ספרים שהמדוייטים המליצו, או שחקרתי תחום או נושא מסויים שעניין אותן.

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה? 

בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.

כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.

גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.

לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.

תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.

בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.

כלומר,

אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:

לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?

האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?

האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?

האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?

האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?

כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.

בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)

מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.

אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...

זה נכון מאוד, לאו דווקא בהקשר הזה. כמובן שבכל דבר שקשור לזוגיות.

זה מעגל יחסית חיצוני.. אבל כמובן חשוב לתת עליו את הדעת.

לא מבין למה ענית בהקשר הזה, הרי השואל אמר שהוא דווקא דחה הצעה על רקע משפחתי. משמע, הוא מבין שזה נושא רגיש שיכול להיות משמעותי.

נראה לי שיותר מועיל להגיד מה כן ולא מה לא בהקשר הזה.

לכן השאלות הללו שהבאת הן נועדו רק כדי להבין שזה יכול מורכב.

כמו שאת בעצמך אמרת, קשה מאוד לענות על השאלות האלה, אם בכלל אפשרי לענות עליהם..

לכן, נראה לי שיש צורך בשאלות בירור ביחס למקום החשיבות של השואל ביחד לנושא.

שאלות שיעוררו להבין מה היחס שלו לזה וה המקום אותו הוא צריך לתת לנושא.

את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.

ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

לאו דווקא רק בפן התורני.

לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.

אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.

אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.

אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.

וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.

אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.

מה דעתכם?

תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.

תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.

המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות

יכול להיות שכבר כתבו בדומה

תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.

החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.

תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...

גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.

תראה שיש ביניכם התאמה וכו'

אולי זו אשתך?

ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...

האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.

אנשים קשים זו התמודדות

וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה

בהצלחה וה יתן לך עצה טובה

שהתחתנה עם בעל תשובה - המשפחה לא קשורה לרמת הרוחניות של האישה. בכלל. מה שקשור זה ההחלטה שלה איפה להיות וכמה היא נחושה להישאר שם ולא להיות מושפעת.

הקשר היחיד למשפחה, זה כמה הם גמישים ביכולת להכיל את השוני ואם לא אזמה היא חושבת לעשות עם זה. ואת זה כדאי לבדוק ולברר כי אם זה בכיוון טוב ויש פתיחות - זה מעולה.

המשפחה שלי אפילו לא שומרים שבת חוץ מאחות אחת (ואנחנו משפחה גדולה) ואף אחד לא היה מהמר בחוץ שאני לא נראית דתייה מבית

נכון, זה אומר שעושים החלטות שהרבה פעמים הן לא פוטוגניות מבחוץ כזוג אבל הן כן תואמות את אורח החיים שבחרנו.

ואגב,גם בתוך משפחות דתיות ודוסיות יש הבדלים בהרבה דברים שצריך להכיל. אזלא בטוחה שיש לך איך לברוח מזה

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

חנוכה שמח🥰

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

הלבד קשה ולהיות בזוג זה הרצון האולטימטיבי.

לכן בגלל שמדובר בדחף, אז יש גם סבלנות יכולה להוות טריגר.

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?

מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות

המון בהצלחה

זה אומר שאני דתי בראש פתוח לעולם תרבות מערב מתערבב בין אנשים\קהילות אם זה חילוניים אז לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל תרבות)  אם זה דתיים לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל אהבת חינם וחיבור בין אנשים) ומהחרדים לקחתי את ללכת לפי הלכה לא דתי לפי דעתי ולעשות מה שבראש שלי בלי להייעץ אם אני נמצא בבעיה או שיש לי בעיה אני פונה לרב שייעץ לי ויעזור לי אני לא ישר הולך לבעל מקצוע רק כי יש לו תואר בדבר הזה למשל פסיכולוג

מקווה שדי הגדרתי את עצמי טוב

ולכן חשוב לי משהי מאמינה בדרך הזאת בחיבור בין העולמות

אבל לפחות לי עדיין לא ברור איפה אתה נמצא.

התרבות החילונית טובה לדעתך? רק לדתיים יש אהבת חינם וחיבור בין אנשים? רק חרדים הולכים לפי ההלכה?

בדברים שאינם הלכתיים, למשל מצב נפשי, תפנה לרב לפני שתפנה לפסיכולוג?

אולי יהיה יותר נח להגדיר לאיזה רבנים אתה הולך? איזה ישיבות מתאימות לתפסית עולמך? עם מי אתה מתייעץ? לפי איזו השקפת עולם הלכתית אתה הולך?

איך אתה מחליט מה מהתרבות החילונית אתה לוקח ומה לא?

במה מתבטאת הפתיחות שלך?

בעיני לא צריך לענות על זה כאן, רק שמדברך אין לי מושג איפה אתה נמצא על הציר הדתי.

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!