כי התחנכנו על העקרונות של תפילה, שאפשר לבקש וה' נותן. והשגחה, שה' נותן טוב למי שעושה טוב

אבל מצד האמת, השאלה מה נכון ומה לא נכון, לא קשורה לזה

ולכן בסופו של דבר שני הדברים לא קשורים

אבל התסכול מובן וכואב

אני גם זוכר שכתבתי. אולי מחקו כי חשבו שזה מתחזה

או שהוא התחזה כל כך טוב שחשבתי שאני כותב וזה היה הוא

רק תעיף מבט על החילונים. לא נראה שיש להם פחות צרות מאיתנו

דבר ראשון , 

את צדיקה! תמשיכי ככה

זה באמת קשה שתפילה לא נענית, משהו שמאד רוצים.....

בפרט שאת "מקריבה" הכל לקב"ה

דבר שני,

למעשה,

מה שלי עוזר במקרים אלו,

להבין שאני לובשת צנוע כי אני מאמינה שככה זה דרך חיים נכונה

ואני בכלל לא מקנאה באלו שלבושות לא צנוע - החיים שלהן נראים בהתאם - 

יתכן שהן מרגישות ריקנות (בלי לזלזל........... אבל באופן כללי) משום שהן מראות את הגוף שלהן יותר מדי

מישהי צנועה - מראה שיש לה פנימיות ואמת "למכור" ולא רק את הגוף, כאילו שאין בה בתוכה כלום לתת........ זה נורא עצוב בעיניי.........

(כמובן לא שוללת שיתכן שיש בנות שגדלו בדרך חילונית והורגלו לכך ועדיין יש להן לב טוב וכו', לא מכלילה)

תביני שכשאת לבושה צנוע, את מועילה בעיקר לעצמך

לא דווקא לקב"ה

חינכו אותנו בחינוך הדתי שכל דבר עושים לכבוד הקב"ה והשכר ושייענו התפילות וגן עדן וכו'

אך לדעתי צריך להתבגר ולהתפכח ולשנות את התפיסה ליותר עמוקה ככל שמתבגרים - (מי שזה עושה לו טוב, לא בהכרח לכולם) - להבין ש- --  

זה טוב בעיקר בשביל עצמי!

אני מכבדת את עצמי בלבוש צנוע ומכובד!

דרך החיים הזו גורמת לי לאושר ולשמחה,

כשתתחתני, הקשר שלך עם בעלך יהיה יציב ועמוק בעז"ה, הוא יסמוך עליך כי את אישה צנועה

וזה יתרון ממש חשוב של אישה צנועה על פני מי שלא חלילה

אני יכולה לפרט לך עוד דברים ביהדות שהם דרך חיים , למה זה טוב מבחינת הגיון ועושה לך חיים טובים כבנאדם

(בלי קשר לגן עדן ומצוות ואם הקב"ה שמח וכו', זה כאילו היבט אחר - למה זה לטובתך)

וכשמבינים בהגיון - 

הכל נהיה יותר קל לדעתי, את לא מרגישה שאת עושה טובה לאף אחד,

את לא מצפה שדווקא ייענו התפילות (ברור שזה מתסכל כשרוצים משהו ולא נענים!!!! זה כואב מאד! אבל לא קשור ללבוש הצנוע לכאורה, כי הקב"ה לא כספומט, החיים קשים ויש נסיונות ולא כל התפילות נענות ממש כפי שביקשת בדיוק.... )

את לא מרגישה קורבן,

את לא מרגישה מסכנה,

את לא מרגישה ש"מגיע" לך משהו מהקב"ה על כך שקיימת מצוות,

אלא פשוט - - 

שזה טוב לעצמך

וזו דרך החיים שבחרת ובחנת

ואת מבינה בהגיון שזו הדרך הכי נכונה לחיות את החיים

אם תרצי דוגמאות נוספות למה היהדות נכונה בהגיון חוץ מצניעות,

יכולה לפרט לך עוד הרבה היבטים שחשבתי עליהם , בשמחה, רק תגידי

בהצלחה מתוקה!!!! ובתקווה שייענו כל תפילותיך ושהסכר יפרץ במהרה ויהיו לך חיים טובים ומאושרים! אמן

אני מבינה אותך ממש, וחשוב שתדעי ששום דבר לא הולך ריקם.
כל תפילה שלך, כל תנועה שלך בעבודת ה', כל השתדלות שלך,(את יודעת מה זה ללכת בצניעות בדור שכזה?! זאת זכות ענקית שיש לך! את יודעת כמה בנות לא מצליחות להגיע לזה בכלל? תשאלי את הבנים והבנות פה כמה זה קשה ולא מובן מאליו בכלל, ולהתפלל? בכלל וואו..!) במיוחד כשזה לא בא תמיד בקלות זה דבר עצום וזה לא לשווא גם אם עכשיו את לא רואה את זה.
תראי, זכינו להיות יהודים, יהודי עובד את השם בכל המצבים של חייו, בעליות ובירידות.
אז נכון יש ימים שלפעמים יותר קל ויש ימים שלפעמים יותר קשה ומורכב, אבל צריך לזכור שזה זמני גם אם זה נראה נצחי ושזה לא הולך להגמר בקרוב.
וזה  מצב של "ואמונתך בלילות", נכון, עכשיו אני באמת לא מבינה למה  ריבונו של עולם דברים לא זזים? איפה אתה? לאן התפילות הולכות למען השם?! בשביל מה אני עושה את זה בכלל כשנראה שההיא שלידי לא נמצאת בסרטים האלה בכלל (לפחות לפי מה שנדמה לי) ויאללה אז למה צריך את כל זה?!
אבל  זה בדיוק זה- יש מציאות של- בבוקר חסדך- בבוקר רואים את החסדים של השם, הכל מואר וברור ורואים כמה הוא מתוק וכמה הכל הולך טוב וכמה אני טובה והכל לטובה וכו'.
ואז מגיעה תקופה של ואמונתך בלילות- בלילה יש חושך, לא רואים כלום, לאן הולכים?!
אם אני לא רואה לאן אני הולכת אז לאן אלך? באמונה!
כשאני לא רואה- אין לי את השכל והדעת להבין, כי אני לא רואה, אבל אני מאמינה. 
כך גם בנסיון, ניטלת ממני הדעת ומה שנשאר להחזיק זה רק באמונה.
 

תצעקי, תבכי, אבל דברי איתו, אל תפסיקי לדבר איתו, תחזיקי חזק ותמשיכי להתפלל גם אם נראה לך שלא שומעים, דברי איתו באמת, במילים שלך.

תבקשי ממנו שיתן לך את הכוח להחזיק חזק באמונה ולא להרפות, להאמין, לזכור שהכל  לטובה ושהוא איתך גם בקושי ושהוא שומע אותך.!

אפשר לראות את זה על דוד המלך, איך הוא זכה להיות רגל רביעית במרכבה? אין צדיקים כמו דוד המלך, אפילו משיח יוצא ממנו!
והוא הבן אדם שהיה הכי רדוף, והתמודד עם קשיים לא מהעולם הזה, תפתחי ספר תהילים כולו מדבר על הקשיים שלו, ובעצם על הקשיים שכל יהודי יכול להזדהות איתם ברמה כזו או אחרת.
ולמרות כל הקשיים הוא לא הפסיק לקוות ולהודות לה' גם בתוך כל זה ולדבר איתו..
מצד אחד תראי פרק שפותח ב"שיר מזמור" "מזמור לדוד", "מזמור לתודה" "למנצח בנגינות" וכמה מזמורים שמסמלים בד"כ קונוטציה שמחה ושל הודיה ובתוך המזמורים האלה תראי גם "כי שבעה ברעות נפשי וחיי לשאול הגיעו", "למה ה' תזנח נפשי תסתיר פניך ממני" וכו'. .
עם כל מה שעבר עליו הוא נשאר בענווה מול ה' ובאמונה ולא הרפה מהקשר והתפילה לה', ותיהי בטוחה שהיו לו הרבה רגעי חושך וקושי.
ואם הוא היה מוותר על האמונה נראה לך שהוא דוד מלך ישראל? ושאנחנו היינו זוכים בספר תהילים? ובכל המעלות שהוא זכה להם?
אז אנחנו לא דוד המלך ואנחנו לא בוחרים את הניסיונות שלנו אבל דרך העולם  היא שיש ירידות ועליות ובד"כ כשהקב"ה רוצה לגדל בן אדם הוא מביא לו ניסיון, וזאת יכולה להיות מקפצה אדירה בשבילך, אל תוותרי.

אולי כשעולות לך המחשבות האלה תחשבי, זה באמת מה שאת רוצה? אלו החיים שאת רוצה?
(האם ההיא עם הטופ יותר מאושרת ממך? איזה חיים היא חיה? באמת באמת היית רוצה לחיות חיים כאלה? תאמיני לי שעם כמה שלפעמים זה קורץ, אלו לא החיים שאת באמת רוצה ויש שם הרבה ריקנות ותסכול גדול מאוד)
 

והאם יוצא לך לעשות דברים שאת אוהבת?
 

איזה דברים משמחים ומחיים אותך?

כמה דברים טובים את זוכה לעשות? (ראי ערך רפ"ב ליקוטי מוהר"ן- ספירת הנקודות הטובות)

סליחה אם קצת חפרתי, ניסיתי לתת קצת נקודות הסתכלות, מקווה שעזרתי מעט.
 

ה' איתך!

אוסיף משהו קטן מנקודת מבטי הקטנה(:

(ומחילה אם אני חוזרת על דברים שאחרים כתבו, לא קראתי לעומק כל תגובה ותגובה).

אפתח ואומר שהתסכול שלך הוא אמיתי וכואב מאוד, ואין בדבריי דבר הבא לבטל את הכאב הזה. אני רק מאמינה שהדברים האלו יכולים להרחיב לנו את נקודת המבט ולתת לנו איזה פתח אוויר לנשימה.

לעניות דעתי, באמת, שני הדברים שהצגת לא בהכרח קשורים.

אני מאמינה שעבודת ה' לא עובדת בצורה שבה העולם הזה מתנהל. בעולם הזה אתה צריך להיות "בסדר" ולהתנהל בצורה המיטבית על מנת להצליח/על מנת לקבל משהו חזרה.

זה נשמע לי מתיש לקיים הלכות רק מתוך מקום של "להיות יהודיה טובה". מה גם שזה מתסכל כשאני רואה שזה לא מניב פירות, ואני לא בהכרח רואה על זה שכר בעולם הזה.

בעיני עבודת ה' זה הרבה יותר עמוק מזה. לכל הלכה ומצווה שאנחנו שומרים יש ערך עמוק ומתוק בפני עצמו. ובעיני הדרך לשמוח בעבודת ה' זה ללמוד תורה והלכה לעומק, להתחבר לשורש של הדברים, ובכך לאט לאט להאמין בכל מצווה כערך ואור גדול העומד בפני עצמו. במקום להתרכז רק בשכר על כך.

מחילה אם זה נשמע קצת כמו סיסמא, אבל אני באמת מאמינה שהקב"ה לא היה סתם "מנחית עלינו" משהו מעיק, מגביל וחסר טעם. מה "האינטרס" שלו לכך? אני מאמינה שה-"אינטרס" (ומחילה ממש על המילה המשטיחה והלא שייכת) היחיד שיכול להיות לו זה רצון להיטיב לנו, ויוצא מכך שהתורה ופרטיה היא בהכרח טוב.

כל הדברים הנ"ל הם משהו אחד.

ותפילה היא עניין אחר.

אודה שהנושא הזה הוא עדיין נשגב מבינתי-לא ברור לי לגמרי איך הדברים עובדים ומה העניין.

אני לא יודעת אם זאת גישה נכונה, אבל אשתף שהגישה שלי לתפילה היא פחות "כספומט" ויותר התעלות, חיבור למקום פנימי ומהותי, חיבור למקום של "הנשמה היא תמיד מתפללת" (הרב קוק, שם שם;). כי מי אני שאתעסק עם חשבונות שמיים? נכון, מותר ורצוי לבקש, אבל אותי זה מייאש להתחיל לחשב למה התפילה שלי לא מתקבלת. הדברים הם הרבה יותר רחבים ממה שהעין הצרה שלי רואה, ועם כל הכאב- יתכן שמה שאני רוצה לא באמת נכון לי כרגע. אני מאמינה בחסד של הקב"ה, שהוא לא עוצר לי את השפע סתם, וזה רק על מנת להיטיב.

יצא לי ההשתפכות, מחילה 🙈

סתם שיתפתי במחשבות שעלו לי בעניין, אבל בסוף מבחוץ הדברים יכולים להישמע כמו סיסמא ולא באמת לסייע.

מקווה שזה בכל זאת הועיל איכשהו(:

בהצלחה רבה רבה!

שולחת חיזוקים! זאת בהחלט דרך לא פשוטה.

יכול להיות שאת חשה חוסר ברוחנית ובנוסף על כך יש לך עוד קשיים ועומסים נפשיים וזה מעצים את החוסר הרוחני הזה.

את חושבת שיש דברים רוחניים שאת מתחברת אליהם שעושים לך טוב על הנשמה?

גם אם עכשיו ירדו לך כל המשאלות שבעולם מן השמיים - זה שווה בלי הרוחניות? בלי המשמעות של הדברים?

טיפה קשה לשמוע שאת רואה עול בכל המחוייבות הדתית... יש גם דברים כיפיים בדת? יש איזה משהו נותן משמעות, סיפוק?

או שהיית מנסה דרכים אחרות (נרשמים לאתר כזה או אחר, שולחים קו"ח בתפוצת נאט"ו, מבררים אצל חברים אם יש משרות פנויות וכו')? הצלחה בתחום כלשהו תלויה בראש ובראשונה בהשתדלויות מאוד, אבל מאוד פרקטיות ואינטנסיביות. בשונה מסיפורי מופתים שמספרים לילדים, ושרובם עורבא פרח (http://shturem.net/index.php?section=special&id=29&oldlang=english), כל התנ"ך מלא במעשים קונקרטיים שעשו האבות, האימהות וצאצאיהם על מנת להשיג מטרה כלשהי.

אני מפחדת לכתוב תגובה האמת

כי יש מצב שאני לא ייצא מספיק רגישה

אפשר לגמרי להיות במקום הזה

של אני מתאמצת מול ה' אז אני מצפה ה' שתבין ותגשים לי את הרצון שהוא הכי מהותי לי כרגע

וגם במיוחד שאני מוותרת על משהו שיכלתי להנות ממנו מאוד.

אבל מה אם העולם הזה בכלל לא נועד להגשים בהכרח את התפילות המסוימות האלו?

אם העולם של יהודי נועד כדי להשיג קרבת ה', ושם נמצא האושר, התשוקה, החיות, השמחה, הסיפוק, התגמול

אז ברור שיהיו אכזבות, ברור שיהיו קושיות וספקות וחוסר הבנה ומרגישים קיר

כי כל האכזבות הם אמירה של ה' לכוון למסלול האמיתי ולקבל את המסר- זה לא התכלית.

כל אכזבה, כל משהו שלא קיבלנו זה גם הרי תקשורת, זה גם דיבור, זה גם אמירה.

ואם מסתכלים גם על מה שלא רצינו כאמירה, כמסר, רק אז באמת פנויים להתבונן וללמוד

אתן לך עצה-

פשוט מאד, תתחילי לחשוב במה את מיוחדת מהשאר.

למה קשה לך עם צורת הלבוש וההתנהגות הזו?

האם באמת תרצי להתלבש כמו אלו שגורמים לך להרגיש לא בנוח עם עצמך?

אז תדעי שיש לך זכות ענקית, ופשוט בכל פעם שאת לובשת חצאית ארוכה וקצת קשה לך עם זה תיזכרי למה את לובשת אותה, כי את יותר מכובדת, יותר צנועה, זה ענק!!

תתגאי בכך שלך יש יותר כבוד ופשוט תרחמי על כל אלו חושפות את גופן לכל דורש!

וד"א הרבה יותר חם ולא בריא הוא שהשמש פוגעת ישירות בעור אז אין מה לקנא בהן כ"כ.

פשוט תשימי את הנשמה בתוך כל פעולה שאת עושה.

כשתתחילי להתייחס למשמעות שבמעשים, תהיי הרבה יותר שמחה, תרגישי סיפוק ותתקדמי הלאה.

בזמן שמשנים את ההסתכלות, להסתכלות חיובית, מחפשים את הטוב בכל מעשה, מוצאים ואין הרגשה יותר מתוקה מזו, את מרוויחה מכל הצדדים!

המון המון הצלחה!! תהיי חזקה!

זועקת בליבה השכינה בכל יום.

אלפיים שנות גלות, מדוע כך מגיע לה? כל כך הרבה חילול, סבל וחוסר מקום...

לו רק היה העולם פועל לפי החוקים שלנו ..!

ובעצם, חסדי ה' שאינו נוהג כך. כי החוקים שלנו, ובכן, אפשר לראות כמה הם חסרים בכל אתר חדשות פשוט.

ובחוקים שלו יתעלה, אלו אינם עסקאות לא מוצלחות של שמירת נגיעה בעד גאולה. להפך, בעולמו הדברים באים על דיוקם באופן מופלא וניצחי. רעיון שנמצא בי מעט זמן אומר שרוב או אולי אפילו כל "עונשי" או טובות ה' יתברך הינם ברובד מסוים מערכת של סיבה ותוצאה בלבד. לא ניכנס לעניין וכלל לא בטוח שהוא מדויק, אבל דבר אחד כן: אם יש מערכת סיבה-תוצאה מדויקת בעולם, שלו היא זו.

אין לי מרפא לחלל העצום שנפער בכל יום מחדש. דבר אחד יש לי - ביטחון שלם לגמרי שאכפת לו יותר מכולם. הרי את יצירתו הייחודית, אין לך תחליף בעולם והוא אישית יצר אותך עבור מטרה. האת חושבת שמעט אגואיסטיות אין בו בשביל לרצות הצלחתה של יצירתו? ;)

אם את חושבת שאין מקבלת את תמורה על כל מלחמה קטנטנה ועל כל סנטימטר צניעות, אומר לך בפשטות - את טועה. אך ממתי דור הגאולה עושה את רצון ה' עבור השכר? אנחנו שואפים לעשות רצונו מתוך אהבה... כשאוהבים מישהו, אוהבים גם לזרוק את הפח עבורו בכל יום מחדש.

אכן קיר מכאיב. וגבוה. ומחליק.

כל ניסיון קפיצה מעליו מוביל לנפילה כואבת, לשריטה חדשה, ויותר מכל - לפחד שלא נעבור אותו לעולם.

...כיצד אמר איוב? "אֲבָנִים, שָׁחֲקוּ מַיִם".

דמעותייך שוחקות גם את הקיר הנראה אינסופי.

ובעזרת הבורא,

תזכי לראות כיצד כל אבן בדרך היתה המדויקת לך ביותר.

אבל לדעתי את צריכה להסתכל על זה בצורה אחרת. לא בקטע של- ' השם לא חייב לי כלום ' , אלא השם יודע מה נכון ומה טוב בשבילי.. והוא שומע את התפילה שלי ובכל זאת כרגע הוא לא נותן לי את מה שאני מבקשת. 

בסופו של דבר את תתחתני בעזרת השם ואז תסתכלי אחורה ותוכלי לחבר כל מיני נקודות ולהבין קצת למה התהליך הזה היה טוב בשבילך, אך זה רק בתנאי שתנסי בתקופה הזאת כן לסמוך על הקב"ה וכן לנסות להתפתח ולגדול מהמקום שאת נמצאת בו. 

שיהיה בהצלחה!

משה רבנו התפלל שוב ושוב (515!!!!) כדי להכנס לארץ ישראל,

הקב"ה עצר אותו ואמר לו שעוד תפילה אחת הוא יצטרך לתת לו להכנס.

כל תפילה לא שבה ריקם.

יכול להיות שמה שביקשת לא מתאים לך ולא בשבילך.

וזו המחשבה שצריכה להוביל אותך תמיד.

והצניעות שלך? תטיב לך אם לא בעולם הזה (וברוך השם על הכל) בעולם הבא! שזה חיי נצח. וזה מה שחשוב. 

אל לנו לשכוח למה באנו לעולם.

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.

אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...

לק"י

אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.

(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).

אתה מספר שיש סיבה טובה,

אנחנו לא יודעים מהי.

סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.

למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה. 

אבל אם  הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה. 

לק"י
 

נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.

אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.

אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.

אני בהלם!!

אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.

אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.

שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.

שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.

והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,

אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.

אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.

בהצלחה.

@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?

אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש

אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד

מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.

אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.

אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.

רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..

אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא

אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה

סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן

אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.

ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).

אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.

אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -

שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.

אם אין לה סיבה .. 

תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב

אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור 

והיא לא ראויה להיחשף בציבור 

זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.

בטח לא אם שילמת מראש.

לק"י

ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.

(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).

הניסוח אכן די פוגע...

ניסיון אישי: אני הייתי גרושה בלי ילדים ומתמודדת OCD (הפרעה טורדנית כפייתית, כיף חיים)

את הגירושין כמובן אסור להסתיר וגם אי אפשר (ב"ה המשכתי ללכת עם מטפחת גם אחרי הגט)

והאוסידי היה ידוע לשדכן.

הציע לי בחור שמתאים לזה ויודע להקשיב ולהכיל

ב"ה אוטוטו חוגגים 8 שנים ו2 ילדים.

לאחרונה נפתחה קבוצה של מתמודדי נפש דתיים, אני בין המנהלות, אז אפשר לפנות אליי.

ומאושרים. ואשרי השדכן!