כבר בבית החולים היה ממש לא רגוע, לא ישן אחרי הנקה ודרש עוד ועוד. בלילה השני בבית החולים נשברתי ונתתי תמל, שתה 40 במכה ונרדם טוב סוף סוף.
הופתעתי כי זה לא קרה לי עם הגדולה, הנקתי הנקה מלאה.
הבנתי שזה שהוא בן ונולד כמעט 4 ק"ג משפיע על התיאבון הבריא.
המשכתי בבית לתת 2 בקבוקים של תמל ביום ולהניק שאר הזמן, זה עבד יפה והיו מרווחים טובים (פרט לקפיצות גדילה).
לאחר שבוע הורדתי תמל אחד, והשבוע החלטתי להוריד גם את השני.
אלא שאז נראה שבשעות היום הוא ממש לא נינוח, יונק שעה פלוס ולא מצליח לישון טוב, ואחרי שעה יונק שוב שעה וחוזר חלילה.
אציין שלקראת אחה"צ הוא ישן יותר ונרגע, ובלילה פותח פערים יפים של 3-5 שעות.
יש כמה פרשנויות -
1. הוא לא מסופק מהנקה וכדאי להוסיף לו תמל (זאת דעתו הנחרצת של בעלי)
2. הוא משלים בשעות היום את הפערים של הלילה וזה תקין (השאלה כמה זמן אחזיק מעמד ככה)
3. הוא מראה קצת סימנים של גזים לפעמים ונראה שהנקה משמשת גם כאמצעי הרגעה וכדומה
אני ממש לא יודעת מה לעשות!
אני חוששת שאם אוסיף בקבוק, הגוף אף פעם לא יעמוד בדרישה שלו ולא יגדיל כמויות, ואז לא אוכל להגיע למצב של הנקה מלאה.
מצד שני לא יודעת כמה זמן עוד אצליח להחזיק מעמד ככה, אני מניקה בלי סוף בשעות היום וזה ממש קשה לי...
אציין שעד כה קפיצות גדילה הסתכמו ב48 שעות והביאו לעלייה בחלב ואיזון בהנקה. זה לא קורה הפעם, כבר 5 ימים, מרגישה שהשדיים ממש מרוקנים בשעות ההנקה הצפופה.
הימים שלנו הפכו לממש משובשים, ואני באפיסת כוחות...
עצות???
לשחרר את ההנקה המלאה?
אלא לעזור לך עם כל מה שקשור לזה. גם בכללי לגבי האכלה והתנהגות של תינוקות יש להן את המומחיות הכי גדולה הרבה יותר מרופאי ילדים (שלפעמים ממליצים כאלה שטויות)